-
שלום וברכה וערב טוב לכולם
-
היום נתבונן
-
בעוצמות שישנן באדם עצמו,
-
עד כמה האדם יכול להשפיע
-
באמצעות העוצמות שבו,
החשיבה שבו,
-
ובפרט, כוחו של התת מודע,
-
במה שיכול להקרין על כל תחומי החיים.
-
בדרך כלל האדם מרגיש מאוד תלותי
במה שקורה מסביב,
-
"כמה אני כבר יכול להשפיע"?
-
וכשהוא מרגיש שהוא עצוב או כועס, זועם,
-
הוא חש:
-
"זה לא תלוי בי,
איך הגעתי למצב הזה"?
-
כי הוא אשם והיא אשמה והם אשמים.
-
תמיד הוא מרגיש שיש מסביב גורמים,
-
וזה נכון, בסך הכול הגורמים הסביבתיים
מאוד משפיעים על האדם.
-
אבל, התחושה הזו של החוסר אונים,
-
של ה"עד כמה הדבר לא תלוי בי",
-
זוהי ממש עצת היצר.
-
הקב"ה נתן כוחות לאדם
-
ע"י חשיבה נכונה,
-
ע"י שימוש בתת מודע של האדם,
-
להגיע לשמחת חיים, לשליטה
במחשבות, לשליטה בכעסים,
-
להיות אדם טוב-לב, אדם
שמקרין לסביבה, מקרין לעצמו.
-
ראשית, מהו בעצם המודע, ומהו התת מודע?
-
המודע, זה כל מה שיש לנו כעת בהכרה,
-
נושאים שאנחנו חושבים עליהם
באותו רגע - זהו המודע.
-
אנחנו כעת מתכננים לצאת לעבודה,
מתכננים לאכול, חושבים לעשות משהו,
-
יושבים ליצור עבודה מסוימת -
-
זה מה שיש לנו במודע.
-
התת מודע
-
זהו, נקרא לזה, המרתף של המוח
-
שבו האדם מאחסן את כל החוויות
שהוא חווה בעבר.
-
לעיתים מדובר בחוויות שמחות,
-
לעיתים בחוויות מביישות,
-
שהוא חש מאוד שלא בנוח באותה תקופה,
-
כעסים, תסכולים,
-
טפיחה על השכם,
-
דברים שבעבר עשה והצליח
-
ובאותם רגעים הוא חווה חוויה
מאוד מרגשת, מאוד שמחה.
-
רואים אותו ברחוב, רואים אדם רגיל,
-
אבל בתת מודע,
-
אם הייתה לו פעם
איזושהי הצלחה, איזה ניצחון,
-
איזה סוג של פריצה,
-
מה שאחרים לא הצליחו
לעשות והוא כן הצליח לעשות -
-
הסביבה לא מזהה את האדם.
-
מישהו יכול לדעת מה יש בו,
מה הוא חווה בעבר,
-
מה הוא נושא אתו, מה הוא זוכר אתו?
-
אבל אצלו, במרתף של המוח - כול זה נמצא.
-
אדם שהוא חכם ונבון,
-
יכול להשתמש בתת מודע,
בכל מה שנמצא שם באותו מרתף,
-
להכניס את עצמו לשמחת חיים תמידית,
-
ובלבד שידע להציף ברגע האמת
את כל מה שנמצא שם.
-
נפתח ראשית בדברי התלמוד בשני מקומות:
במסכת הוריות ומסכת ברכות.
-
משפטים שנראים מאוד תמוהים.
-
יש להם כמובן גם את הממד הרוחני שבהם,
-
אבל יש כלל גדול ביהדות:
-
שלכל דבר רוחני ישנה השתלשלות גשמית,
-
וכך גם להיפך:
-
כל דבר שרואים אותו במציאות, בגשמיות -
יש לו את השורש הרוחני שלו.
-
במסכת הוריות דף יב עמ' א,
אומרים חז"ל את המשפט הבא,
-
יש כאן סגולות שונות, אחת מהן:
-
"האי מאן דבעי למיפק לאורחא" -
-
אדם שרוצה לצאת לדרך, יוצא למסע ארוך.
-
אפילו היום יש סוג של פחד לקראת
יציאה למסע ארוך, למסע סבוך,
-
אף-על-פי שיש היום כלי תחבורה משוכללים.
-
בזמנם היו עוברים דרך מדבריות, יערות,
-
כלי תחבורה לא פשוטים, שודדי דרכים,
חיות רעות, היה פחד גדול.
-
"ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא" -
-
הוא רוצה לדעת האם הוא יחזור לביתו,
-
או שחס ושלום יקרה לו אסון בדרך
והוא לא ישוב לביתו.
-
נותנים לנו כאן חז"ל סוג של סגולה,
סוג של בדיקה, שהוא יכול לבדוק,
-
ועל-פי התוצאה הוא ידע
אם הוא יחזור או לא.
-
"ניקום בביתא דחברא
-
אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא".
-
אני לא אסביר את מה שכתוב כאן,
בגלל המשפט הבא...
-
ממשיכים חז"ל:
"ולאו מלתא היא" -
-
לא נכון לעשות כך,
לא להסתמך על הדבר הזה.
-
למה?
-
"דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה" -
-
משפט מאוד תמוה במבט ראשון.
-
אומרים חז"ל, עם כל הכבוד לסגולה הזו,
שהיא בדרך כלל פועלת,
-
בה הוא יכול לדעת את העתיד,
האם הוא יחזור לביתו או לא -
-
אל תעשה את זה,
-
כי לא תמיד זה עובד,
-
ולעיתים עלול להטעות.
-
אז מה? שיטעה...
-
אומרים חז"ל,
נקרא את לשון הגמרא:
-
"דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה" -
-
אם המסר שהוא יקבל,
שהוא לא חוזר לביתו,
-
ובאמת, הפעם הסגולה הזו לא עבדה,
הוא כן יחזור לביתו,
-
רק סגולות לא תמיד פועלות
80% - כן, 20% - לא.
-
אבל מהפחד שייפול עליו
כתוצאה מכך שהוא יבין
-
"ראיתי לפי הסגולה
שאני לא אמור לחזור הביתה",
-
זה נקרא "חלשא דעתיה" -
דעתו תהיה חלושה,
-
"ומיתרע מזליה" -
מזלו יהרס.
-
כלומר, הוא באמת לא יחזור אחר כך.
-
אף-על-פי שמצד האמת
היה אמור לחזור.
-
למה הוא לא חוזר?
-
כי בתת מודע הוא יוצא לדרך עם תובנה
שהוא יוצא ולא חוזר,
-
וזה יכול לפעול,
והוא באמת לא יחזור.
-
לכן אומרים חז"ל
-
תיזהר מראש לא לסבך את עצמך
-
עם תובנות שעלולות להטעות.
-
כלומר, רואים כאן
שישנה השפעה על המציאות.
-
ובאמת, ידוע בעולם
-
יש כאלה הרי שמתחזים לבעלי כוחות,
-
גובים כספים או שרוצים כבוד,
כל אחד עם השיקולים שלו.
-
והם מתיימרים לדעת עתידות.
-
לא פעם, כשבא לפניהם אדם,
הם מבשרים לו לא טוב.
-
ואותו אדם מרגיש
-
שאם האדם החשוב והנכבד הזה
שכל-כך מפורסם, אומר לי דבר כזה,
-
כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר.
-
בפועל, הוא בכלל לא יודע על מה הוא מדבר,
-
אבל הפחד של האדם
גורם לו לדבר שיתגשם.
-
הייתי בהרצאה בדרום,
-
ניגשה אלי בחורה קרוב לגיל 40
-
והיא שואלת אם יש לה סיכוי להתחתן.
-
אמרתי לה: מה פירוש, למה לא?
כל אדם יש לו סיכוי.
-
הזוהר הקדוש אומר שלכל נשמה
יש את החצי המקורי שלה.
-
ודאי יש לך את החצי שלך
ויש סיבות...
-
בספר מפתחות לחיים הבאתי שם עשרה גורמים
-
שיכולים לפעמים לגרום עיכוב בזוגיות,
-
שכל אדם צריך לבדוק מה מתוך הדברים האלה
שמופיעים בחז"ל, שייכים אליו.
-
למה את חושבת שלא?
-
היא אומרת שלפני שנים רבות,
היא הלכה לאיזו קוראת בקפה.
-
וההיא בדקה בקפה,
שילמה גם סכום לא קטן,
-
ואמרה לה: "לפי מה שאני רואה,
את לעולם לא תתחתני".
-
ולכן, היא אומרת:
"אני רוצה לדעת אם יש לי סיכוי,
-
אולי על-פי התורה אפשר לבטל את הגזירה".
-
אמרתי לה: "אין עלייך שום גזירה,
היא פשוט שיקרה עלייך,
-
ואת היום מפחדת להתחתן
רק מתוך מה שהיא אמרה לך.
-
את יושבת עם בחור, פוגשת,
את רואה שהוא בחור טוב,
-
אבל מה מהדהד לך בתת ההכרה?
-
לפעמים זה גם בהכרה, זה עולה,
-
'היא אמרה לי שאני לא אתחתן
-
אז כנראה שמשהו פה לא בסדר,
ואני לא מזהה',
-
ואת מפרקת את הכל".
-
זה בעצם יסוד שמזהירים חז"ל
לא להפחיד את עצמנו,
-
אפילו בדברים שיש להם מקור.
-
הסגולה הזאת בדרך כלל היא עובדת,
כדי לדעת אם יחזור לביתו או לא.
-
אומרים חז"ל:
"דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה" -
-
אם דעתך תהיה חלושה,
-
אם תצא לדרך לא מתוך ביטחון ועוצמה
שאני כן חוזר הביתה -
-
חלילה עלול להתרחש אסון.
-
אותו הדבר הטיפוסים המתחזים האלה.
-
נתאר לעצמנו שבא לפניהם אדם,
-
ואני מדבר דברים שקורים בעולם,
-
ומבקש קצת לדעת את העתיד
-
וההוא מסתכל עליו ואומר לו:
לפי מה שאני רואה...
-
ובדרך-כלל האנשים האלו
גם יודעים איך להרשים,
-
הוא עתיד בחודש הקרוב...
-
יש כאלה זהירים יותר,
אז אומרים - בשנה הקרובה,
-
הוא עתיד לעבור תאונה.
-
אדם ששומע דבר כזה,
-
בכל פעם שהוא נוהג -
מה קורה לו בתחושה?
-
או בהכרה או בתת ההכרה.
-
הוא תמיד חי בתחושה:
"אני עלול לעשות תאונה".
-
ואז ברגע שמכונית נכנסת,
-
באופן רגיל הוא היה מיד
מסובב את ההגה ומצליח לעקוף,
-
אבל מהפחד שלו,
-
שאמרו לו שהוא עתיד להגיע לתאונה,
-
הוא עלול באמת לבצע תאונה,
כי באותה שעה הוא לא יפעל כראוי.
-
לכן, כמה צריך להיזהר
לשלוט בחשיבה של עצמנו,
-
לנתב אותה נכון, וכך להרוויח
חיים הרבה יותר טובים.
-
אני הזכרתי כעת את הצדדים השליליים,
תיכף נראה את הצדדים החיוביים.
-
זו דוגמא אחת שמופיעה
בתלמוד במסכת הוריות,
-
נראה כעת עוד דבר מעניין
שמופיע במסכת ברכות.
-
מספרת הגמרא במסכת ברכות,
דף ס עמ' א:
-
"יהודה בר נתן הוה שקיל
ואזיל בתריה דרב המנונא".
-
רב המנונא היה אחד מגדולי
האמוראים בדורו.
-
הוא היה הולך, ובחור צעיר,
בשם יהודה, הולך אחריו.
-
"אתנח"-
-
הבחור הזה
שהולך אחריו, נאנח.
-
למה נאנח? לא כתוב למה, אבל כנראה
היו לו קשיים, היו לו צרות.
-
באופן טבעי אדם נאנח.
-
"אמר ליה" - אמר לו הרב,
הסתובב אליו ואמר לו:
-
"יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה" -
-
אמר לו, כנראה אתה רוצה להביא על
עצמך יסורים, צרות,
-
"דכתיו כי פחד פחדתי ויאתיני".
"ויאתיני", פירושו של דבר - בא לי.
-
"ואשר יגורתי יבוא לי",
-
כל לשון הפסוק שם, בתנ"ך.
-
"כי פחד פחדתי ויאתיני,
ואשר יגורתי יבוא לי".
-
כלומר, הרב מסתובב אליו
ואומר לו: למה אתה נאנח?
-
אתה יודע שבאנחה הזו עצמה,
אתה מושך על עצמך עוד צרות?
-
שהרי כתוב בפסוק: "ואשר יגורתי" -
דבר שאתה מפחד ממנו, בסוף הוא יקרה לך.
-
לכן צריך מראש לא לפחד.
-
כך מדריך אותו הרב,
-
יש לך קשיים - אל תאנח.
תמצא תובנות.. זה טבעי,
-
קשה לאדם, הוא נאנח.
-
אבל הוא אומר לו, תחפש על-ידי
החשיבה איך להפעיל חשיבה חיובית,
-
איך להוביל את עצמך למקום טוב -
ואז יקרה לך טוב.
-
אבל אם תוביל את עצמך למחשבות שליליות -
המחשבות השליליות האלה יפעלו עליך,
-
חלילה, לכיוון הפוך,
כפי שאתה באמת חושב שכך יהיה.
-
אלה שתי דוגמאות מתוך רבות בדברי חז"ל,
-
עד כמה כוחו של התת מודע, של החשיבה.
-
אפשר להסביר את זה גם בהיבט הרוחני,
כמו שהסברנו, שלכל דבר יש שורש רוחני.
-
ככל שאדם יותר בוטח באלוקים,
-
ככל שהאדם סומך על הקב"ה -
-
אז הקב"ה לא מאכזב אותו.
-
אם האדם נשען על בורא עולם,
-
אז הוא נותן לו.
-
אדם שמרגיש שהוא נתון למקריות,
אין בורא לעולם, והכל מקרי,
-
והוא כזה מסכן, והכל תלוי
במה שקורה מסביב,
-
הקב"ה אומר לו:
זו האמונה שלך - תסתדר לבד.
-
אם אני לא בתמונה אצלך,
אז בקשה - תסתדר לבד.
-
איך באמת מגיעים למצב של שליטה
במחשבות ובתת מודע של האדם?
-
לעיתים אנשים סובלים מחרדות, מפחדים,
-
חוסר ביטחון עצמי -
תופעה מאוד מצויה היום.
-
חוסר ביטחון עצמי נובע, בדרך-כלל,
משתי סיבות קיצוניות:
-
או מפינוק יתר -
-
אדם שמפונק יותר מדי בילדותו,
כשגדל ויוצא לחיים -
-
הוא לא ידע להתמודד,
אין לו ביטחון עצמי.
-
כי תמיד סידרו לו, עשו לו, דאגו לו.
-
או ילד שקיבל יותר מדי מילים קשות,
או חבטות מכל סוג שלא יהיה -
-
זה גם מוריד לו את הביטחון העצמי,
כי אף-על-פי שהוא כישרוני ומסוגל
-
ויכול, אבל גמרו לו את הביטחון העצמי,
-
כי הראו לו תמיד שהוא לא בסדר,
ושהוא לא שווה שום דבר,
-
והוא לא מסוגל, אז הוא גמר
לעצמו את הביטחון העצמי.
-
כלומר, חוסר ביטחון עצמי
יכול לבוא משתי סיבות קיצוניות:
-
או פינוק יתר, או צער ומצוקה
שחווים בגיל ילדות.
-
יש אדם שהוא גם ביישן מטבעו,
-
וזה בסדר גמור -
אדם שהוא גם ביישן מטבעו.
-
אבל הוא יוצא לחיים,
-
ביישנות היא תכונה טובה למקומות מסוימים,
אבל אם היא בהפרזה - היא יכולה להקשות.
-
הוא רוצה לפתוח עסק, רוצה להתקדם,
הוא מתייעץ.
-
יש אנשים סתם מדמיינים שיצליחו,
לווים הלוואות, וכל מי שמסתכל
-
מהצד - מחייך בליבו,
מה אתה לוקח הלוואות,
-
במה אתה משקיע? הרי ברור שזה לא ילך.
-
אבל אני מדבר על אדם שהוא באמת
מסוגל ויכול, שקול,
-
מתייעץ עם אנשים שהם מבינים.
-
וכולם, באמת, אנשים שאוהבים אותו
ואומרים לו את האמת:
-
אומרים לו: אתה תצליח, אין סיבה שלא.
-
אבל הוא תמיד מרגיש פחד,
פחד לצאת לדרך,
-
חוסר ביטחון עצמי.
-
יש תופעה כזו, מצויה מאוד,
אצל אנשים שכירים.
-
הוא עובד כשכיר, הוא מוצלח ביותר,
מרים את כל העסק,
-
נותנים לו אפילו דברים לבצע
שהוא לא למד עליהם,
-
והוא עושה אותם בצורה הכי טובה.
-
יש כאלה, איפה שנוגעים, הכול מצליח.
-
והוא יודע, שכשכיר, המשכורת מאוד קטנה.
-
כעצמאי הוא יוכל לפרוץ קדימה,
-
אבל הוא מפחד, מפחד לצאת לדרך.
-
מתייעץ עם הוריו, עם אחיו, אחיותיו,
כל מי שמכיר אותו, חברים שאוהבים
-
אותו, רב שמכיר אותו ואומר לו:
אין לך מה לפחד, צא לדרך.
-
אבל הוא מפחד.
-
כיצד ניתן באמת להגיע למצב
של ביטחון עצמי,
-
מצב של שליטה ברגשות,
-
שאגב, חשוב גם להוסיף עוד מחקר
שממש התגלה בשנים האחרונות,
-
כי זה מאוד קשור למה שנדבר מיד.
-
מה קודם למה?
-
האם המחשבה קודמת לרגש?
-
או הרגש קודם למחשבה?
-
זו שאלה שהעסיקה את הפסיכולוגים
עשרות רבות של שנים.
-
היו תאוריות שנפלו ועלו.
-
למה זה כל-כך חשוב לדעת
מה קודם למה?
-
האם אנחנו קודם חושבים, ואחר-כך מרגישים,
-
או קודם מרגישים, ואחר-כך חושבים?
-
אם הרגש קודם לשכל,
-
אדם שחווה חוויה קשה, מצערת,
-
אי אפשר לעזור לו.
-
תדבר אתו, תסביר לו, תנסה לשכנע אותו,
-
אבל הרגש צועק, מה הוא יכול לעשות?
-
הוא חווה חוויה כאובה.
-
והרגש, קודם לשכל, קודם להגיון,
אז אין מה לעשות.
-
אבל, אם המחשבה, השכל, הוא זה
שקודם לרגשות,
-
על-ידי החשיבה אפשר לשלוט ברגשות.
-
גם לפני שקורה מאורע
-
מכאיב, אדם שמכין את עצמו עם כלים
-
מחשבתיים, כשקורה לו מאורע מצער,
יש לו כלים להתמודד.
-
וגם אם הוא חווה, ניתן לעזור לו
על-ידי השכל, לשלוט ברגש.
-
רק בשנים האחרונות ממש, באמצעות
מכשור מאוד מתקדם
-
מדדו גלים חשמליים של המוח,
גלים של הלב.
-
התברר שהמוח מקדים את הלב בכמה שניות.
-
כלומר, כשאנחנו חווים רגשות, זה בא
רק לאחר שהשכל הבין שיש פה בעיה.
-
כשהשכל מבין שמדובר בתמונה מצערת,
-
בתמונה מכאיבה,
-
בתמונה מפחידה,
-
אז הרגש עובר לפעילות, ומכניס אותנו
ללחץ, לפחדים, לחששות.
-
אבל קודם כל השכל קולט,
ואחר-כך הרגש מתחיל לעבוד.
-
זוהי מסקנה מדעית של השנים האחרונות.
-
לפני כן, שערו שזה כך, אבל היו
כאלה שטענו אחרת, היום הוכח מדעית.
-
ולמעשה זה פסוק מפורש בתורה.
-
בכמה מקומות בתורה כתוב:
-
"כי תצא למלחמה על אויבך
-
וראית סוס ורכב, עם רב ממך...
-
בזמנם היו נאבקים פנים מול פנים,
-
יוצאים לקרב, עם ישראל יוצא
10,000 חיילים, רואים 300,000 מולם.
-
מה קורה באותה שעה לחייל שיוצא
לחזית כזו?
-
ליבו נופל בקרבו.
-
איך אני יכול?
-
אבל אלוקים אמר לי לצאת למלחמה,
-
בסדר, אבל איך אפשר, זה לא הגיוני.
-
אומרת התורה: "כי תצא למלחמה על אויבך
וראית עם רב ממך, לא תירא מהם,
-
זכור תזכור את אשר עשה ה' אלוקיך
לפרעה ולכל מצרים, המסות הגדולות..."
-
אומר לו הקב"ה: אל תפחד,
-
תזכור מה שעשיתי לעמים חזקים
ועצומים שיצאו נגדך,
-
וממנה אל תפחד.
-
במילים אחרות, מה התורה אומרת?
שמה קודם למה?
-
שהשכל קודם לרגש.
-
כי מה זה "לא תירא מהם זכור תזכור"?
"זכור תזכור" זה במחשבה.
-
אבל אומרת התורה, אם תפעיל את
המחשבה שלך נכון,
-
אתה תוכל לסלק את כל הפחדים.
-
אבל במציאות אני... לא, אתה לא תפחד.
-
אתה יכול לשלוט ברגשות על-ידי השכל.
-
זה מופיע בתורה בכמה מקומות.
-
והתורה, כמובן, אמינה גם יותר מהמחקרים.
-
מי שיצר את האדם, יודע בדיוק איך
המערכות עובדות אצלו.
-
לכן, העניין הזה של השליטה במחשבות,
-
הניתוב של המחשבות,
-
לא כמו שיש כאלה שמבינים,
שמה זו מחשבה?
-
מחשבה זה סוג שהמוח מפריש.
-
יש הפרשה כזו שהמוח מפריש,
-
אבל זה לא תלוי בי, אני יכול לבנות
בית, יכול ליצור, יכול לצייר,
-
אבל מחשבה... בא לבד.
-
זה לא נכון, אדם יכול לשלוט במחשבות,
על-ידי המחשבה, יכול לשלוט במחשבות.
-
רק, כאשר מתבוננים בדברים בצורה נכונה.
-
עצה טובה לאדם שמרגיש חוסר ביטחון עצמי:
-
חשוב להעזר בדף ועט,
-
לרשום לעצמו את כל ההצלחות שהוא
הצליח בחייו.
-
כשהיה ילד, כשהיה נער,
-
כעת, כשהוא כבר עובד במקום מסוים
והצליח כל-כך הרבה.
-
בפרט, אם יש מקרים כאלה שבהם
ההצלחה הייתה נגד ההיגיון,
-
והוא ידע, הייתה לו תחושה "אני אצליח",
והוא ניסה ועשה והצליח.
-
לרשום לעצמו את כל אלה.
קודם כל שזה יהיה על הדף.
-
אחרי שהכול נמצא על הדף,
לשבת עם עצמו
-
ולהכניס לתת מודע, להכניס למרתף,
-
כלומר, להכין לעצמו איזה חדר במוח,
-
ואת כל המידע שרשום על הדף -
לאחסן באותו חדר.
-
כמו שכשרוצים לזכור מספר טלפון,
משננים אותו המון, עד שזוכרים.
-
אדם שקיבל מספר טלפון חדש,
הוא אחר-כך שולט בו במהירות.
-
למה? כי הוא יודע, אני צריך לזכור את
המספר הזה, אין מה לעשות.
-
אם אני חייב לזכור, אז אני אזכור.
-
אז הוא ישנן ויחזור עד שהוא יזכור.
-
כך לשנן את הדברים, להכניס אותם
לאותו חדר שנמצא שם במוח.
-
ולומר לעצמו: ברגעים נדרשים,
אני מציף את כל הקטע הזה.
-
פשוט לעשות מזה ראשי תיבות, ראשי פרקים,
-
משפטים קצרים, מילים קצרות, לפעמים
מילה, שתי מילים,
-
שיזכירו לו את אותה פרשה
שהוא מאוד הצליח.
-
לאחר מכן,
-
כאן כבר תלוי במה מדובר,
-
על מה הוא רוצה לעבוד.
-
אם הוא רוצה לעבוד על ביטחון עצמי,
-
למשל, הוא חש חוסר מסוגלות לצאת לדרך,
-
אף-על-פי שהוא יודע שהוא יצליח,
וכולם יודעים שהוא יצליח, אבל
-
יש לו את הפחד לעשות את הצעד,
-
שימצא לעצמו במשך חודש,
כל יום זמן שהוא לא בלחץ.
-
לא זמן שהוא ממהר לעבודה,
או שאשתו כעת צריכה אותו,
-
זמן רגוע,
-
שהוא נסגר בחדר לבד,
-
יושב ברוגע, בשלווה.
-
בספר "פרדס רימונים" של הרמ"ק,
רבי משה קורדוברו,
-
ממליץ גם על סוגי בגדים, צבע בגדים.
-
מה שדיברנו בשיעור הקודם.
-
הוא אומר שהצבע, האווירה של החדר,
הבגדים שאדם לובש, מאוד משפיעים.
-
אבל אם נבקש לעשות דבר כזה,
רוב האנשים לא יעשו שום דבר.
-
"תפסת מרובה, לא תפסת".
-
אז אפילו איכשהו, אבל להיכנס לחדר,
-
ישב ברוגע, בשלווה, סוג של הרפיה במחשבה.
-
יעלה מהזכרון את כל ההצלחות שלו,
-
ואז ידבר עם עצמו, אני יודע שכשאפתח
את העסק הזה, אני אצליח.
-
הרי, כל מי שאוהב אותי, ואני סומך עליו
-
שהוא לא מנסה לעבוד עלי, או לרמות אותי,
בשביל לרצות אותי,
-
אלא אנשים שבאמת אני סומך
על שיקול דעתם אומרים שאני אצליח,
-
גם אני יודע שאני אצליח,
-
אז אין לי ספק שאני אצליח.
-
וכך, ידבר עם עצמו במחשבה, או במילים,
-
מה שיותר שייך לאופי של האדם.
-
במשך חודש, אם הוא יקח לעצמו 10 דקות
כאלו כל יום,
-
בסוף החודש הוא יכול להרגיש לפתע
תעצומות נפש, כוחות אדירים,
-
והוא יכול לצאת לדרך.
-
לפעמים צריך את התמיכה של האישה,
של החברה, אבל לצאת לדרך ולעשות.
-
באותה מידה, מזווית שונה,
-
אדם שמכיר את עצמו, שלעתים
הוא מגיע לכעסים בלתי נשלטים,
-
הוא מגיע לזעם, או שהוא סובל
מחרדות, מפחדים,
-
תמיד לקחת נקודות מסוימות, שהוא יודע
שהנקודות האלה מאוד מדברות אלי,
-
הנקודות האלה מאוד משכנעות אותי,
-
להכניס אותן שם, לתת מודע,
ולהציף אותן באותם רגעים.
-
לעיתים, בין בני זוג קורה
שאחד מהם מגיע לשבירה.
-
כי הצד השני פוגע בו במילים קשות.
-
ולפעמים שומעים את זה, גבר כלפי אשתו,
אישה כלפי בעלה, או עובד כלפי מעביד.
-
הוא יודע שהמעביד שלי בסך-הכול
הוא בסדר, הוא בן אדם טוב.
-
אבל כשמשהו לא מסתדר בעבודה,
הוא שופך אש וגופרית.
-
הוא אומר עלי שאני לא שווה שום דבר,
ושאני הורס לו את כל העסק,
-
וכמה אני מקלקל, וכמה
הוא מצטער בכלל שהכניס אותי לעבודה.
-
או אישה שיודעת שבעלה אומר לה:
-
חבל שהתחתנתי אתך, כל מיני ביטויים מהסוג
הזה, שלעיתים קורה דברים כאלה בין זוגות.
-
מילים שהן בוודאי לא במקום.
-
יש אנשים שמגיעים לשבירה,
אף-על-פי שהם יודעים
-
שאני כן רוצה לחיות עם האדם הזה,
אני כן רוצה להיות בעבודה הזו,
-
כי אני יודע שהעסק הזה הוא טוב בשבילי.
-
אבל, קשה לי רגשית לשאת
את כל המשפטים הנאמרים.
-
גם כאן, ברגע שמרגילים את עצמנו
להכין... החדר הזה במוח,
-
להכניס לתת מודע דווקא את המקומות
שכן הצלחנו בהם.
-
לדעת עד כמה אנחנו כן מוצלחים,
עד כמה מסוגלים.
-
אני לא מדבר מההיבט של הגאווה,
שאדם מתחיל להתגאות ולהתנשא,
-
אני ואני ואני.
-
זה ודאי שלא.
"תועבת ה' כל גבה לב".
-
אבל כמו שלא טוב להיות גאוותן,
-
גם לא טוב להיות אדם שלא מחזיק מעצמו,
וחש חוסר מסוגלות, חוסר מוטיבציה.
-
צריך לדעת להכיר את כוחותיו, את יכולותיו.
-
וברגעים כאלה, כששומעים מהמעביד,
-
או מהאישה או מהבעל, או ילד
אפילו מהוריו,
-
משפטים קשים
-
שאתה לא שווה שום דבר,
ואתה לא בסדר,
-
מיד לדעת, כעת אני אמור להציף
מהתת מודע אל המודע, את אותו חדר.
-
לפתוח את הדלת של החדר,
להרים את הכול חזרה להכרה,
-
כי זה נמצא שמה.
-
צריך להרים להכרה ולהתבונן,
לומר לעצמנו אני יודע שהאדם הזה
-
מדבר כעת לא לעניין,
אני מכיר את עצמי שאני כן בסדר,
-
ולא כפי שהוא כעת מתאר את הדברים.
-
המחשבה יכולה להכניס
את האדם לשמחת חיים,
-
להעלות אותו לקומות שונות לחלוטין.
-
הסביבה יכולה להתייחס אליו בצורה אחת,
-
אבל הוא עצמו חי בצורה אחרת לגמרי.
הוא לא נשבר.
-
יורדים עליו, פוגעים בו,
-
אבל הוא תמיד שמח וטוב לב,
-
תמיד מקרין שפע, מקרין טוב לאחרים.
-
והוא עצמו יהיה המרוויח הגדול מכל זאת.
-
מחקרים מצביעים על העובדה,
-
שילדים קטנים,
-
ששמעו מההורים מחמאות
על מעשים טובים שעשו...
-
יש אימהות שיודעות לפרגן,
אבות שיודעים לפרגן
-
על ההצלחה בלימודים,
-
על העשייה במלאכת יצירה, בעזרה בבית.
לא משנה מה, כל דבר.
-
יודעים לפרגן, יותר להחמיא.
-
ילד עשה משהו - מחיאות כפיים,
-
שההורים וכל הסביבה, מרוממים אותו,.
-
מחמיאים לו, משבחים אותו.
-
ילדים שגדלו בצורה כזאת,
עם המון חום ואהבה,
-
כשמתחתנים, לעיתים לא מקבלים
שום מחמאה מהצד השני.
-
זה קורה, יש זוגות כאלה שלא
מקבלים שום מחמאה.
-
אבל, אם בגיל הרך קיבלו
מחמאות, מחיאות כפיים,
-
גם אם חסר להם את זה בגיל המאוחר,
-
כשהוא עושה מעשה טוב, האדם הזה,
-
הוא שומע ברקע את מחיאות הכפיים
של אמו כשהוא היה ילד.
-
ואז לא חסר לו המחמאות של אשתו,
זה לא חסר לו,
-
כי הוא שומע ברקע: "אימא תמיד
אמרה לי שאני ילד נפלא,
-
אימא אמרה לי שאני מצויין".
-
הוא בן 50 עכשיו,
-
אבל הוא שמח וטוב לב, הוא שומע
עדיין את האימא ברקע של הדברים.
-
כמה חשוב באמת להשקיע בילדים חום,
אהבה, תשומת לב, מחמאות.
-
אפשר להציל לו את הנפש.
-
יש אנשים בלי מחמאות, בלי חמימות,
נשברים לחלוטין.
-
אבל אם אנחנו, כהורים, ניתן לילדים
את החום, את האהבה, את התשומת לב,
-
הרי, אנחנו לא יכולים לפקח כל החיים.
-
האדם יוצא לחיים, ויש לו אחר-כך
-
את הזוגיות ואת הנישואין
ואת העבודה והתמודדויות,
-
אבל אם בגיל הרך נותנים לו
את הכלים, נותנים לו את העוצמות,
-
כל זה נכנס לתת ההכרה.
-
המערכת החווייתית הזאת,
-
שאני כן מסוגל, ואני כן מוצלח,
ואני כן טוב, כמו שאמרו לי,
-
זה דבר שמלווה אותו לאורך כל החיים,
-
גם אם מחסירים לו בעבודה לאחר מכן,
או בבית, במשפחה,
-
הוא שומע עדיין את ההורים, את המחנכים
שידעו להחמיא לו בגיל הרך.
-
לפעמים משברי החיים מאוד מקשים,
-
אבל כל אדם צריך לדעת
-
לא להישבר, לא להיכנע למה שקורה מסביב,
-
אלא לדעת יש לו שם בפנים
את היכולות, את הכוחות,
-
תפקידו לסדר אותם ולהציף אותם
ברגע של ניסיון.
-
איך הייתה ההרצאה?
-חבל על הזמן, סוף הדרך.
-
אוהבים את הרב, אוהבים את הידברות.
-
זאת ההרצאה, אך נו...
הרב זמיר, משכמו ומעלה.
-
יש המון המון מה ללמוד ממנו...
-
מדהים, הרב ממש חזק,
כל שאלה הוא עונה, אין דברים כאלה.
-
תמיד לומדים משהו מההרצאות של הרב
זמיר כהן, גם היום למדתי.
-
כמה חכמה, כמה..?
-
כל שבוע אני עוזבת את הכול ובאה,
ממש מדהים.
-
מקרב, נהנים.
-
רב צדיק, כיף לשמוע אותו, נעים.
-
אפילו שיש לי אירועים, חתונה, אירוע מסוים,
אני מוותרת, אני מגיעה להרצאות שלו.
-
זה יותר חשוב לי מכול דבר אחר.
-
חשוב וכדאי לעוד הרבה אנשים
לבוא ולשמוע אותו.