ג'יימס קמרון: לפני אווטר... ילד סקרן
-
0:00 - 0:05גדלתי על דיאטה סדירה של מדע בדיוני.
-
0:05 - 0:08לתיכון הגעתי באמצעות האוטובוס
-
0:08 - 0:10שעה לכל כיוון בכל יום.
-
0:10 - 0:12ותמיד הייתי שקוע בספר,
-
0:12 - 0:14ספר מדע בדיוני,
-
0:14 - 0:17אשר לקח את המחשבות שלי לעולמות אחרים,
-
0:17 - 0:21וסיפק, באופן סיפורי,
-
0:21 - 0:26את יצר הסקרנות הבלתי נלאה שהיה לי.
-
0:26 - 0:29ואתם יודעים, הסקרנות ההיא נתגלתה גם
-
0:29 - 0:32בעובדה שבכל זמן בו לא הייתי בבית-הספר
-
0:32 - 0:34הייתי ביער,
-
0:34 - 0:38מטייל ולוקח "דגימות",
-
0:38 - 0:40צפרדעים ונחשים וחרקים ומי בריכה,
-
0:40 - 0:43ומביא אותם חזרה, בוחן אותם תחת המיקרוסקופ.
-
0:43 - 0:45אתם יודעים, הייתי ממש חנון מדעים.
-
0:45 - 0:48אבל זה היה במטרה לנסות ולהבין את העולם,
-
0:48 - 0:52להבין את גבולות האפשר.
-
0:52 - 0:56ונראה היה שהאהבה שלי למדע בדיוני
-
0:56 - 0:59למעשה השתקפה בעולם הסובב אותי,
-
0:59 - 1:01כיוון שמה שהתרחש, זה היה בסוף שנות ה-60,
-
1:01 - 1:04היינו בדרך אל הירח,
-
1:04 - 1:06חקרנו את מעמקי האוקיינוסים.
-
1:06 - 1:09ז'אק קוסטו נכנס לסלון שלנו
-
1:09 - 1:12עם תוכניותיו המדהימות שהראו לנו
-
1:12 - 1:14בעלי-חיים ומקומות ועולם מופלא
-
1:14 - 1:17שלפני כן, לא יכולנו באמת לדמיין.
-
1:17 - 1:19אז, נראה היה שזה הדהד
-
1:19 - 1:22עם כל הפן הבדיוני של זה.
-
1:22 - 1:24ואני הייתי אמן.
-
1:24 - 1:26יכולתי לשרטט. יכולתי לצייר.
-
1:26 - 1:29ונוכחתי שבגלל שלא היו משחקי מחשב
-
1:29 - 1:33והרוויה הזו של סרטי אנימציה ממוחשבת וכל
-
1:33 - 1:36התמונות בנוף התקשורתי,
-
1:36 - 1:38הייתי חייב ליצור את התמונות האלה בראשי.
-
1:38 - 1:40אתם יודעים, כולנו עשינו זאת, כמו ילדים החייבים
-
1:40 - 1:43לקרוא ספר, ובאמצעות התיאור של הסופר
-
1:43 - 1:47להעלות משהו על מסך הקולנוע שבראשנו.
-
1:47 - 1:50וכך, תגובתי לזה הייתה לצייר, לשרטט
-
1:50 - 1:52ייצורים זרים, עולמות זרים,
-
1:52 - 1:54רובוטים, ספינות-חלל, כל הדברים האלה.
-
1:54 - 1:57נתפסתי אינספור פעמים בשיעור מתמטיקה
-
1:57 - 2:00משרבט מאחורי ספר-הלימוד.
-
2:00 - 2:03כלומר, היצירתיות
-
2:03 - 2:07הייתה חייבת לבוא לידי ביטוי באופן כלשהו.
-
2:07 - 2:10ודבר מעניין קרה, התוכניות של ז'אק קוסטו
-
2:10 - 2:13ריגשו אותי ממש לגבי העובדה שהיה
-
2:13 - 2:15עולם זר כאן על כדור-הארץ.
-
2:15 - 2:18יכול להיות שאני לא באמת אגיע לעולם זר
-
2:18 - 2:20בספינת חלל, מתישהו בעתיד.
-
2:20 - 2:23זה היה מוטל בספק רב.
-
2:23 - 2:25אבל לעולם ההוא באמת יכולתי להגיע,
-
2:25 - 2:27בדיוק כאן על כדור-הארץ, שהיה עשיר ואקזוטי
-
2:27 - 2:30כמו כל מה שדמיינתי
-
2:30 - 2:32מקריאת ספרים אלה.
-
2:32 - 2:34אז, החלטתי שאני אהיה צוללן
-
2:34 - 2:36בגיל 15.
-
2:36 - 2:38והבעיה היחידה עם זה הייתה שגרתי
-
2:38 - 2:40ביישוב קטן בקנדה,
-
2:40 - 2:43600 מייל מהאוקיינוס הקרוב ביותר.
-
2:43 - 2:45אך לא נתתי לזה להרתיע אותי.
-
2:45 - 2:48הצקתי לאבי עד שלבסוף הוא מצא
-
2:48 - 2:50חוג צלילה בבאפלו, ניו-יורק,
-
2:50 - 2:52ממש מעבר לגבול ממקום מגורינו.
-
2:52 - 2:55ולמעשה הוכשרתי
-
2:55 - 2:57בבריכה בימק"א (איגוד צעירי הנוצרים) באמצע החורף
-
2:57 - 2:59בבאפלו, ניו-יורק.
-
2:59 - 3:02ולא ראיתי את האוקיינוס, אוקיינוס אמיתי,
-
3:02 - 3:04במשך שנתיים נוספות,
-
3:04 - 3:06עד שעברנו לקליפורניה.
-
3:06 - 3:09מאז, בזמן שעברו
-
3:09 - 3:1140 שנה,
-
3:11 - 3:15ביליתי כ-3,000 שעות מתחת למים,
-
3:15 - 3:18ו-500 שעות מתוכן היו בצוללות.
-
3:18 - 3:21ולמדתי שהסביבה של מעמקי האוקיינוס,
-
3:21 - 3:23ואף האוקיינוסים הרדודים,
-
3:23 - 3:27כל-כך עשירים בצורות-חיים מדהימות
-
3:27 - 3:30שהם באמת מעבר לדמיוננו.
-
3:30 - 3:34דמיונו של הטבע הוא כל-כך חסר גבולות
-
3:34 - 3:36בהשוואה
-
3:36 - 3:38לדמיון האנושי הזעום שלנו.
-
3:38 - 3:40עדיין, עד עצם היום הזה, אני משתאה לנוכח
-
3:40 - 3:43מה שאני רואה כשאני יוצא לצלילות אלה.
-
3:43 - 3:46ורומן האהבים שלי עם האוקיינוס ממשיך,
-
3:46 - 3:48וחזק כפי שהיה תמיד.
-
3:48 - 3:51אבל, כשבחרתי קריירה, בתור מבוגר,
-
3:51 - 3:54היה זה עשיית סרטים.
-
3:54 - 3:57וזו נראתה הדרך הטובה ביותר ליישב
-
3:57 - 3:59את הדחף שהיה לי לספר סיפורים,
-
3:59 - 4:03עם הדחפים שלי ליצור תמונות.
-
4:03 - 4:06ובתור ילד תמיד ציירתי ספרי קומיקס, וכו'.
-
4:06 - 4:08אז, עשיית סרטים הייתה הדרך לשלב תמונות וסיפורים
-
4:08 - 4:10ביחד. וזה היה הגיוני.
-
4:10 - 4:13וכמובן הסיפורים שבחרתי לספר
-
4:13 - 4:15היו סיפורי מדע בדיוני" "שליחות קטלנית", "הנוסע השמיני",
-
4:15 - 4:17ו-"מצולות".
-
4:17 - 4:20ועם הסרט "מצולות", שילבתי את אהבתי
-
4:20 - 4:22למעמקי הים וצלילה, עם עשיית סרטים.
-
4:22 - 4:25אז, אתם יודעים, מיזוג שתי התשוקות האלו.
-
4:25 - 4:29משהו מעניין יצא מ-"מצולות",
-
4:29 - 4:32שכדי לפתור בעייה סיפורית ספציפית
-
4:32 - 4:35בסרט ההוא,
-
4:35 - 4:39שהייתה ליצור מין יצור מים נוזלי,
-
4:39 - 4:45ממש אימצנו את האנימציה הממוחשבת.
-
4:45 - 4:50והתוצאה הייתה הדמות רכת-המשטח הראשונה,
-
4:50 - 4:53באנימציה ממוחשבת
-
4:53 - 4:55שאי פעם הייתה בסרט.
-
4:55 - 4:57ואף כי הסרט לא הניב רווחים,
-
4:57 - 5:00בקושי החזיר את ההשקעה, עליי לומר,
-
5:00 - 5:02הייתי עד למשהו מדהים, והוא שהקהל,
-
5:02 - 5:04הקהל הגלובלי, היה מהופנט
-
5:04 - 5:06ע"י הדבר הזה שנראה כמו קסם.
-
5:06 - 5:08אתם יודעים, זהו החוק של ארתור קלארק
-
5:08 - 5:12שכל טכנולוגיה מתקדמת מספיק לא ניתנת להבחנה מקסם.
-
5:12 - 5:15הם צפו במשהו קסום.
-
5:15 - 5:18וזה ריגש אותי עד מאוד.
-
5:18 - 5:20וחשבתי, "וואו, זה משהו שצריך לאמץ אותו
-
5:20 - 5:22לתוך אמנות הקולנוע".
-
5:22 - 5:24כך, עם "שליחות קטלנית 2", שהיה הסרט הבא שלי,
-
5:24 - 5:26לקחנו את זה הרבה יותר רחוק.
-
5:26 - 5:29בעבודה עם ILM, יצרנו את בחור המתכת הנוזלית
-
5:29 - 5:31בסרט ההוא. ההצלחה הייתה תלויה
-
5:31 - 5:33בהצלחתו של האפקט.
-
5:33 - 5:35וזה עבד. ויצרנו קסם שוב.
-
5:35 - 5:37והייתה לנו אותה התוצאה עם הקהל.
-
5:37 - 5:39למרות שעשינו קצת יותר כסף עם הסרט ההוא.
-
5:39 - 5:44אז, מתיחת הקו בין שתי נקודות האלו
-
5:44 - 5:47של נסיון,
-
5:47 - 5:49הביאו לכך שזה מתעתד להיות עולם חדש לחלוטין,
-
5:49 - 5:51זה היה עולם חדש לחלוטין של יצירתיות
-
5:51 - 5:54עבור אמני סרטים.
-
5:54 - 5:56אז, הקמתי חברה עם סטן וינסטון,
-
5:56 - 5:58חברי הטוב סטן וינסטון,
-
5:58 - 6:02שהיה מעצב היצורים והאיפור העיקרי
-
6:02 - 6:05בזמנו, וקראו לה (לחברה) "דיגיטל דומיין".
-
6:05 - 6:07והתפישה של החברה הייתה
-
6:07 - 6:10שנזנק מעבר
-
6:10 - 6:13לתהליכים האנלוגיים של מדפסות אופטיות וכו',
-
6:13 - 6:15ונלך היישר לייצור דיגיטלי.
-
6:15 - 6:19וממש עשינו זאת וזה העניק לנו יתרון תחרותי לזמן מה.
-
6:19 - 6:22אך מצאנו את עצמנו מאחור באמצע שנות ה-90
-
6:22 - 6:25בתחום העיצוב של יצורים ודמויות
-
6:25 - 6:28שלמעשה למטרה זו הקמנו את החברה.
-
6:28 - 6:30אז, כתבתי יצירה בשם "אווטר",
-
6:30 - 6:34אשר נועדה לפרוץ באופן מוחלט את גבולות
-
6:34 - 6:36של האפקטים הויזואליים,
-
6:36 - 6:38של אפקטים של אנימציה ממוחשבת, מעבר לקיים
-
6:38 - 6:42עם דמויות אנושיות המביעות רגשות באופן מציאותי
-
6:42 - 6:44אשר נוצרות באנימציה ממוחשבת,
-
6:44 - 6:46והדמויות הראשיות יהיו כולן באנימציה ממוחשבת
-
6:46 - 6:48והעולם יהיה באנימציה ממוחשבת
-
6:48 - 6:50והגבולות ייפרצו.
-
6:50 - 6:55ונאמר לי ע"י האנשים בחברה שלי
-
6:55 - 6:57שלא נהיה מסוגלים לעשות זאת למשך זמן מה.
-
6:57 - 7:01אז, דחפתי את זה למגירה, ועשיתי איזה סרט אחר על ספינה גדולה ששוקעת.
-
7:01 - 7:04( צחוק )
-
7:04 - 7:07אתם יודעים, הלכתי ומכרתי את זה לאולפנים כ-"רומיאו ויוליה על ספינה".
-
7:07 - 7:09זה הולך להיות רומן אפי,
-
7:09 - 7:11סרט מלא בתשוקה.
-
7:11 - 7:13בלבי, מה שרציתי לעשות זה
-
7:13 - 7:16לצלול להריסות האמיתיות של "טיטאניק".
-
7:16 - 7:18וזו הסיבה שעשיתי את הסרט.
-
7:18 - 7:22( מחיאות כפיים )
-
7:22 - 7:24וזאת האמת. עכשיו, האולפנים לא ידעו את זה.
-
7:24 - 7:26אך אני שכנעתי אותם. אמרתי,
-
7:26 - 7:28"אנחנו הולכים לצלול להריסות. אנחנו הולכים לצלם אותם במציאות.
-
7:28 - 7:31נשתמש בזה בפתיחה של הסרט.
-
7:31 - 7:33זה יהיה ממש חשוב. זה יהיה חומר שיווקי מעולה".
-
7:33 - 7:35ושכנעתי אותם לממן משלחת.
-
7:35 - 7:37( צחוק )
-
7:37 - 7:39נשמע מטורף. אבל זה חוזר לנושא
-
7:39 - 7:42של איך הדמיון שלנו יוצר מציאות.
-
7:42 - 7:44כי ממש יצרנו מציאות בה שישה חודשים מאוחר יותר
-
7:44 - 7:46מצאתי את עצמי בצוללת רוסית
-
7:46 - 7:49שני מיילים וחצי בעומק האוקיינוס האטלנטי הצפוני,
-
7:49 - 7:51צופה בטיטאניק האמיתית דרך אשנב צפייה,
-
7:51 - 7:54לא סרט, לא אייץ'-די, אלא באמת.
-
7:54 - 7:57( מחיאות כפיים )
-
7:57 - 7:59עכשיו, זה הדהים אותי.
-
7:59 - 8:01וזה הצריך הכנה רבה, היינו חייבים לבנות מצלמות
-
8:01 - 8:03ופנסים וכל מיני דברים.
-
8:03 - 8:05אך, עלה בדעתי כמה
-
8:05 - 8:07שהצלילה הזאת, צלילות העומק האלו
-
8:07 - 8:09היו כמו משימה בחלל.
-
8:09 - 8:11אתם יודעים, היכן שזה היה מאוד טכני,
-
8:11 - 8:13וזה צרך כמות עצומה של תכנון.
-
8:13 - 8:15אתה נכנס לכזה תא, אתה יורד לסביבה כזאת
-
8:15 - 8:18חשוכה ועויינת
-
8:18 - 8:20היכן שאין תקווה להצלה
-
8:20 - 8:22אם אינך יכול לחזור בכוחות עצמך.
-
8:22 - 8:24וכזה חשבתי, "וואו. אני כאילו
-
8:24 - 8:26חי בסרט מדע בדיוני.
-
8:26 - 8:28זה ממש מגניב".
-
8:28 - 8:31וכך, ממש נדבקתי בחיידק המחקר במעמקי האוקיינוס.
-
8:31 - 8:34כמובן, הסקרנות, המרכיב המדעי שבזה.
-
8:34 - 8:36זה היה הכל. זו הייתה הרפתקאה,
-
8:36 - 8:38זו הייתה סקרנות. זה היה דמיון.
-
8:38 - 8:41וזה היה נסיון
-
8:41 - 8:43שהוליווד לא יכלה לתת לי.
-
8:43 - 8:45כי, אתם יודעים, יכולתי לדמיין יצור ויכולנו
-
8:45 - 8:47ליצור אפקט ויזואלי עבורו. אך לא יכולתי לדמיין את מה שראיתי
-
8:47 - 8:49דרך החלון ההוא.
-
8:49 - 8:52בזמן שיצאנו לכמה מהמסעות הבאים שלנו
-
8:52 - 8:54ראיתי יצורים בנקבים הידרותרמיים
-
8:54 - 8:58ולפעמים דברים שמעולם לא ראיתי,
-
8:58 - 9:00לפעמים דברים שאיש לא ראה מעולם,
-
9:00 - 9:02שלמעשה לא תוארו ע"י המדע
-
9:02 - 9:05באותה עת בה ראינו ושיקפנו אותם.
-
9:05 - 9:08אז, לגמרי נדהמתי מזה,
-
9:08 - 9:10והייתי חייב לעשות יותר.
-
9:10 - 9:12וכך, הגעתי למעשה להחלטה מתוך סקרנות.
-
9:12 - 9:14לאחר ההצלחה של "טיטאניק",
-
9:14 - 9:17אמרתי, "בסדר, אני הולך להשהות את העבודה הסדירה שלי
-
9:17 - 9:19כבמאי הוליוודי,
-
9:19 - 9:23ואני הולך להיות חוקר במשרה מלאה לזמן מה".
-
9:23 - 9:25וכך, התחלנו לתכנן את
-
9:25 - 9:27המסעות האלה.
-
9:27 - 9:29ומצאנו את עצמנו בביסמארק,
-
9:29 - 9:33חוקרים אותה עם רכבים רובוטיים.
-
9:33 - 9:35חזרנו להריסות הטיטאניק.
-
9:35 - 9:37לקחנו רובוטים קטנים שיצרנו
-
9:37 - 9:39אשר כרכו סיב אופטי.
-
9:39 - 9:41והרעיון היה להיכנס פנימה ולעשות סקירה
-
9:41 - 9:45פנימית של הספינה ההיא, מה שמעולם לא נעשה.
-
9:45 - 9:47איש מעולם לא הסתכל בתוך ההריסות. לא היה לאיש את האמצעים לכך.
-
9:47 - 9:50אז יצרנו טכנולוגיה לעשות זאת.
-
9:50 - 9:52אז, אתם יודעים, הנה אני כאן עכשיו, על סיפון
-
9:52 - 9:55הטיטאניק, יושב בצוללת,
-
9:55 - 9:58ורואה בחוץ קרשים שנראים מאוד כמו זה,
-
9:58 - 10:01היכן שידעתי שניגנה הלהקה.
-
10:01 - 10:03ואני מנחה רכב רובוטי קטן
-
10:03 - 10:06דרך מסדרון הספינה.
-
10:06 - 10:09כשאני אומר, אני מתפעל אותו,
-
10:09 - 10:12אך מוחי נמצא בתוך הרכב.
-
10:12 - 10:14הרגשתי כמו הייתי נוכח פיזית
-
10:14 - 10:16בתוך הריסות הטיטאניק.
-
10:16 - 10:18וזה היה נסיון הדה ז'ה וו הסוריאליסטי
-
10:18 - 10:20ביותר שהיה לי אי פעם,
-
10:20 - 10:24כיוון שידעתי לפני שביצעתי פנייה
-
10:24 - 10:26מה יהיה שם לפני שאורות
-
10:26 - 10:28הרכב חשפו את זה,
-
10:28 - 10:30כיוון שהלכתי בסט במשך חודשים
-
10:30 - 10:33בזמן שעשינו את הסרט.
-
10:33 - 10:35והסט היה מבוסס כהעתק מדויק
-
10:35 - 10:37של תוכנית הספינה.
-
10:37 - 10:40אז, זו הייתה כזו חוויה בלתי נשכחת לחלוטין.
-
10:40 - 10:42וזה ממש גרם לי להבין
-
10:42 - 10:44שחווית ההימצאות במרחק
-
10:44 - 10:46שיכולים להיות לך ממש כאלה אווטרים רובוטיים,
-
10:46 - 10:51ואז המודעות שלך מוזרקת לתוך הרכב,
-
10:51 - 10:53לתוך צורת הקיום האחרת.
-
10:53 - 10:55זה היה ממש ממש עמוק.
-
10:55 - 10:58ואולי הצצה קטנה למה שיכול לקרות
-
10:58 - 11:00כמה עשורים בעתיד
-
11:00 - 11:03כשיהיו לנו גופים סייבורגיים
-
11:03 - 11:05לצורכי מחקר או למטרות אחרות
-
11:05 - 11:07בכל-מיני
-
11:07 - 11:09עתידים פוסט-אנושיים
-
11:09 - 11:11שאני יכול לדמיין,
-
11:11 - 11:13כאוהד מדע-בדיוני.
-
11:13 - 11:18אז, לאחר שעשיתי את המסעות האלה,
-
11:18 - 11:22והתחלתי ממש להעריך את מה שיש שם למטה,
-
11:22 - 11:25כמו נקבי האוקיינוס העמוקים
-
11:25 - 11:28היכן שהיו בעלי-חיים ממש מדהימים.
-
11:28 - 11:30הם בעקרון חייזרים ממש פה על כדור הארץ.
-
11:30 - 11:33הם חיים בסביבה של כימוסינתזה.
-
11:33 - 11:35הם לא שורדים בעזרת מערכת
-
11:35 - 11:37המתבססת על אור השמש, כמונו.
-
11:37 - 11:39וכך, אתה רואה בעלי-חיים שחיים ליד
-
11:39 - 11:41זרמי מים בטמפרטורה של
-
11:41 - 11:43500 מעלות צלזיוס.
-
11:43 - 11:45אתה חושב שלא יכול להיות שהם קיימים.
-
11:45 - 11:47באותה עת
-
11:47 - 11:50התעניינתי מאוד גם במדעי החלל,
-
11:50 - 11:53שוב, זו ההשפעה של מדע-בדיוני, כילד.
-
11:53 - 11:55ומצאתי את עצמי מעורב
-
11:55 - 11:57בקהילת החלל,
-
11:57 - 11:59ממש מעורב עם נאס"א,
-
11:59 - 12:02יושב בועדת הייעוץ של נאס"א,
-
12:02 - 12:04מתכנן משימות חלל אמיתיות,
-
12:04 - 12:06הולך לרוסיה, הולך לפרוטוקולים הביורפואיים
-
12:06 - 12:08של הקוסמונאוטים,
-
12:08 - 12:10וכל מיני דברים כאלה,
-
12:10 - 12:12ממש לטוס לתחנת החלל הבינלאומית
-
12:12 - 12:14עם מערכות הצילום התלת-מימדיות שלנו.
-
12:14 - 12:16וזה היה מרתק.
-
12:16 - 12:18אבל מה שעשיתי בסופו של דבר היה להביא את מדעני החלל
-
12:18 - 12:21איתנו למעמקים.
-
12:21 - 12:24ולקחת אותם למטה כך שתהיה להם גישה
-
12:24 - 12:27אסטרוביולוגים, מדעני כדור-הארץ,
-
12:27 - 12:30אנשים שהתעניינו בסביבות הקיצוניות האלה,
-
12:30 - 12:33לקחת אותם למטה לנקבים, ולתת להם לראות,
-
12:33 - 12:35ולקחת דגימות ולבדוק מכשירים, וכן הלאה.
-
12:35 - 12:37אז, הנה עסקנו בעשיית סרטים תיעודיים,
-
12:37 - 12:39אך למעשה עסקנו במדע,
-
12:39 - 12:41ולמעשה עסקנו במדע החלל.
-
12:41 - 12:43סגרתי לגמרי את המעגל
-
12:43 - 12:45בין להיות אוהד מדע-בדיוני,
-
12:45 - 12:47אתם יודעים, בתור ילד,
-
12:47 - 12:49ולעשות את הדברים האלו במציאות.
-
12:49 - 12:52ואתם יודעים, לאורך הדרך במסע הזה
-
12:52 - 12:54של גילוי,
-
12:54 - 12:56למדתי הרבה מאוד.
-
12:56 - 12:58למדתי רבות על מדע. אך, למדתי רבות גם
-
12:58 - 13:01על מנהיגות.
-
13:01 - 13:03עכשיו אתם חושבים שבמאי חייב להיות מנהיג,
-
13:03 - 13:05מנהיג של, קברניט הספינה, וכל הדברים האלה.
-
13:05 - 13:07לא באמת למדתי על מנהיגות
-
13:07 - 13:10עד שעשיתי את המסעות האלה.
-
13:10 - 13:13כיוון שהייתי חייב, בנקודה מסוימת, לומר,
-
13:13 - 13:15"מה אני עושה כאן בחוץ?
-
13:15 - 13:18מדוע אני עושה את זה? מה יוצא לי מזה?"
-
13:18 - 13:21אנחנו לא עושים כסף בסרטים הארורים האלה.
-
13:21 - 13:23אנחנו בקושי מחזירים את ההשקעה. אין בזה תהילה.
-
13:23 - 13:25אנחנו חושבים שנעלמתי
-
13:25 - 13:27בין "טיטאניק" ו-"אווטר" ושהברקתי את ציפורניי
-
13:27 - 13:29במקום כלשהו, יושב על החוף.
-
13:29 - 13:32עשיתי את כל הסרטים האלה, כל הסרטים התיעודיים האלה
-
13:32 - 13:34עבור קהל מאוד מצומצם.
-
13:34 - 13:37ללא תהילה, ללא זוהר, ללא כסף. מה אתה עושה?
-
13:37 - 13:39אתה עושה זאת למען המשימה עצמה,
-
13:39 - 13:41למען האתגר --
-
13:41 - 13:44והאוקיינוס הוא הסביבה המאתגרת ביותר שיש,
-
13:44 - 13:47עבור הריגוש שבגילוי,
-
13:47 - 13:50ועבור הקשר המוזר שנוצר
-
13:50 - 13:53כשקבוצה קטנה של אנשים יוצרת צוות מלוכד.
-
13:53 - 13:56כיוון שעשינו את הדברים האלה עם 10-12 אנשים
-
13:56 - 13:58שעבדו שנים בכל פעם.
-
13:58 - 14:02לפעמים 2-3 חודשים רצופים בים.
-
14:02 - 14:05ובקשר הזה, אתה מבין
-
14:05 - 14:07שהדבר החשוב ביותר
-
14:07 - 14:09הוא הכבוד שאתה רוחש להם
-
14:09 - 14:12ושהם רוחשים לך, שביצעת משימה
-
14:12 - 14:14שאינך יכול להסביר למישהו אחר.
-
14:14 - 14:16כשאתה חוזר לחוף ואומר,
-
14:16 - 14:18"היינו חייבים לעשות כך, והסיב האופטי, והכוונון,
-
14:18 - 14:20והזה וההוא,
-
14:20 - 14:22כל הטכנולוגיה של זה, והקושי,
-
14:22 - 14:25היבט הביצוע האנושי של עבודה בים,
-
14:25 - 14:27אתה לא יכול להסביר זאת לאנשים. זה הדבר הזה
-
14:27 - 14:31שאולי יש לשוטרים, או אנשים בקרב שחוו משהו יחד
-
14:31 - 14:33והם יודעים שהם לעולם לא יוכלו להסביר את זה.
-
14:33 - 14:35זה יוצר קשר, קשר של כבוד.
-
14:35 - 14:37אז, כשחזרתי לעשות את הסרט הבא שלי,
-
14:37 - 14:40שהיה "אווטר",
-
14:40 - 14:43ניסיתי ליישם את אותו העקרון של מנהיגות
-
14:43 - 14:45שאתה מכבד את הצוות שלך,
-
14:45 - 14:47ואתה מרוויח את הכבוד שלהם בתמורה.
-
14:47 - 14:49וזה ממש שינה את הדינמיקה.
-
14:49 - 14:52אז, הנה שוב הייתי עם צוות קטן,
-
14:52 - 14:54בארץ לא נודעת
-
14:54 - 14:56עושה את "אווטר", ממציא טכנולוגיה חדשה
-
14:56 - 14:58שלא התקיימה קודם לכן.
-
14:58 - 15:00מרגש באופן מדהים.
-
15:00 - 15:02מאתגר באופן מדהים.
-
15:02 - 15:04והפכנו למשפחה, במהלך תקופה של ארבע שנים וחצי.
-
15:04 - 15:07וזה שינה לחלוטין את הדרך בה אני עושה סרטים.
-
15:07 - 15:09אז, אנשים העירו לגבי איך, טוב, אתם יודעים,
-
15:09 - 15:12הבאת בחזרה את ייצורי האוקיינוס
-
15:12 - 15:14ושמת אותם על כוכב הלכת פנדורה.
-
15:14 - 15:16עבורי זו הייתה יותר דרך בסיסית לעשות עסקים,
-
15:16 - 15:20התהליך עצמו, שהשתנה כתוצאה מכך.
-
15:20 - 15:22אז, מה אנחנו יכולים להוציא מכל זה?
-
15:22 - 15:25אתם יודעים, מהם השיעורים שנלמדו?
-
15:25 - 15:27טוב, אני חושב שהראשון במעלה הוא
-
15:27 - 15:29סקרנות.
-
15:29 - 15:32זהו הדבר העוצמתי ביותר ברשותך.
-
15:32 - 15:35דמיון הוא כוח
-
15:35 - 15:39שיכול לממש מציאות.
-
15:39 - 15:43והכבוד של הצוות שלך
-
15:43 - 15:45חשוב יותר מכל
-
15:45 - 15:48זרי הדפנה בעולם.
-
15:48 - 15:50ישנם במאים צעירים
-
15:50 - 15:54באים אלי ואומרים, "תן לי עצה כדי לעשות זאת".
-
15:54 - 15:58ואני אומר, "אל תגביל את עצמך.
-
15:58 - 16:00אנשים אחרים יעשו זאת עבורך, אל תעשה זאת לעצמך,
-
16:00 - 16:02אל תהמר כנגד עצמך.
-
16:02 - 16:04וקח סיכונים".
-
16:04 - 16:07לנאס"א יש משפט שהם אוהבים:
-
16:07 - 16:09"הכשלון אינו אפשרות".
-
16:09 - 16:12אבל הכשלון חייב להיות אפשרות
-
16:12 - 16:15באמנות ובמחקר, כי זו קפיצה מתוך אמונה.
-
16:15 - 16:17ואין מאמץ חשוב
-
16:17 - 16:19שדרש חידוש
-
16:19 - 16:21שנעשה ללא סיכון.
-
16:21 - 16:24אתה חייב להיות מוכן לקחת את הסיכונים האלו.
-
16:24 - 16:26אז, זו המחשבה אשר איתה אני אשאיר אתכם,
-
16:26 - 16:29שבמה שלא תעשו,
-
16:29 - 16:32הכשלון הוא אפשרות,
-
16:32 - 16:35אך לא הפחד. תודה.
-
16:35 - 16:46( מחיאות כפיים )
- Title:
- ג'יימס קמרון: לפני אווטר... ילד סקרן
- Speaker:
- James Cameron
- Description:
-
more » « less
הסרטים עתירי התקציב (ועתירי הרווחים אף יותר) של ג'יימס קמרון יוצרים עולמות דמיוניים העומדים בפני עצמם. בהרצאה אישית זו, הוא חושף כיצד כילד הוא הוקסם מהפנטסטי -- מקריאת מדע בדיוני ועד צלילה לעומק הים -- וכיצד לבסוף זה הניע את ההצלחה של שוברי הקופות שלו "הנוסע השמיני", "שליחות קטלנית", "טיטאניק" ו- "אווטר".
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:47
|
Jonathan Goldfeld added a translation |