אזהרה מפני התרחקות מן המשיח

אנו עצובים לבשר, שכמה אנשים מהרפורמציה האחרונה נימולו.
כן. שמעת נכון.
אבל זה לא התחיל שם. זה התחיל בכך שהם מצאו סרטוני הוראה ביוטיוב, ומתוך כך ניסו לשמור את חוקי השבת, החגים וכשרות המזון. למעשה זה הרחיק אותם מן האמת הפשוטה, שאנו מוצאים בישוע, ומהדרכת רוח הקודש.
חלקם נימלו, לא בגלל שהם מנסים לשמור את המצוות, אלא בגלל שהם אומרים שהם אוהבים את אלוהים. אבל זה לא עושה את זה הרבה יותר טוב. הרעיון שאנחנו שומרים את תורת משה מתוך "אהבה" זה רעיון שאנחנו רואים מתפשט בכל קהילת האדון, וזה מאוד מסוכן.
כן, הרעיון הזה, ש-"אנחנו צריכים לחזור לשורשים העבריים שלנו", הביא להתרחקותם של רבים מן החיים הפשוטים שיש לנו במשיח.

ברוכים הבאים לסרטון הזה,
שמי טורבן סונדרגארד

ואני מייסד תנועת
הרפורמציה האחרונה.

הוידאו הזה מיועד לכל מי מכם שעוקב אחרינו,

מי שעוקב אחרי הרפורמציה האחרונה,

או כל אחד אחר שם בחוץ.

אני צריך לעשות וידאו ואני אבוא עם
אזהרה מאוד, מאוד, מאוד ברורה.

הדבר העצוב הוא שישנם אנשים,
שאני מכיר, אנשים שאני אוהב,

שעשו ברית מילה.

ישנם אנשים שעבדו איתנו
ברפורמציה האחרונה,

שלימדו בהדרכות שלנו,

שהרחיקו לכת עד כדי ביצוע ברית מילה.

אני רואה שמשהו
התגנב לתוכנו,

ברפורמציה האחרונה
ובגוף המשיח,

שבו הם מנסים להביא אותנו
תחת התורה,

ישנה תנועה שמלמדת על חזרה
לשורשים העבריים.

הם מנסים להחזיר אותנו לתורת משה.

הם מנסים להחזיר אותנו באופן
שבו האנשים בסופו של דבר עוברים ברית מילה.

וזאת בעיה מאוד גדולה
ולכן אני צריך לעשות את הוידאו הזה.

זה לא מתחיל עם ברית מילה,

זה לא מתחיל עם:
"היי, בואו נעשה ברית מילה".

לא. זה מתחיל עם:
"בואו נאהב את אלוהים."

"ומכיוון שאנחנו אוהבים את אלוהים,
אנחנו רוצים לשמור את השבת."

"מכיוון שאנחנו אוהבים את אלוהים,
אנחנו שומרים את החגים."

"מכיוון שאנחנו אוהבים את אלוהים,
אנחנו שומרים על הכללים, כשמדובר באוכל."

"מכיוון שאנחנו אוהבים את אלוהים,
אנחנו בסופו של דבר עושים ברית מילה."

וזאת בעיה גדולה.

אז, אותם אנשים, שעכשיו נימולים,
זה לא בגלל שהם אומרים:

"אה, אנחנו רוצים לשמור את התורה."

אלא שהם נימולים בגלל שלאט לאט
הם התרחקו

מן הבשורה שאנחנו רואים בישוע המשיח
והתרחקות למשהו, שאיננה הבשורה.

ואני צריך לעשות את הוידאו המאוד רציני הזה
ואני רוצה לשתף על כך משהו.

ראשית, אני רוצה לומר שאתה יכול
להציע\להקריב משהו לאלוהים.

אתה יכול לתת משהו לאלוהים,
שאלוהים למעשה איננו מוצא שמחה במה שאתה נותן.

אנחנו מכירים את הדוגמה של קין והבל,

אלוהים קיבל את מנחתו של הבל,
אך הוא דחה את מנחתו של קין.

אז, זה לא עניין של:
"אני שומר שבת, כי אני רוצה לרצות את אלוהים",

או "אני שומר את כללי מזון,
כי אני רוצה לתת משהו לאלוהים",

ואז, אם אני נותן משהו לאלוהים,
אלוהים יהיה יותר מרוצה ממני.

אתה יודע, אתה יכול להציע משהו לאלוהים
ואלוהים יידחה את ההצעה שלך.

ניתן לראות את זה אפילו יותר ברור בסיפור עם
משה, אהרון ובניו של אהרון.

בספר ויקרא פרק ט' אנחנו יכולים לקרוא
על איך משה ואהרן הקריבו לאלוהים

ואלוהים התכבד בקורבן שלהם.
אש יצאה מלפני אלוהים וַתֹּאכַל עַל־הַמִּזְבֵּחַ אֶת־הָעֹלָה.

אבל אז בפרק י', בפסוק הראשון,
אנחנו קוראים:

"בני אהרון, נדב ואביהוא,
לקחו את המחתות שלהם,

וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ
וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה"

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם.
לא את העולה.

וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה.
אתה יכול לקרוא בויקרא פרק י', פסוקים 1,2.

אז כאן היו אנשים,
שניסו להציע משהו לאלוהים

ואלוהים לא היה מרוצה מכך בכלל.

ואני רואה את זה גם היום.

ישנם אנשים שמנסים להגיד:
"בסדר, אנחנו לא בטוחים לגבי

מה אלוהים רוצה ומה אלוהים לא רוצה,
על כן נקריב לו משהו,

אנחנו רוצים לשמור את השבת,
אנחנו רוצים לשמור את החגים,

אנחנו רוצים לשמור,

לשמור את חוקי המזון,

וגם לעשות ברית מילה.

אל תלכו לשם.

אל תלכו לשם.

ומה שאני רוצה להגיד,

אני מאוד, מאוד מודאג על מה
שקורה בקהילת האדון היום.

אני מאוד מודאג, כי יש אנשים שאני מכיר,
שאני אוהב, שסטו כל כך

מן הדרך הישרה,
התרחקו מאוד ממה שכל כך ברור בכתובים,

שהם בסופו של דבר אפילו עשו ברית מילה.

כפי שאמרתי, זה לא התחיל שם.

וכפי שאמרתי, הם אולי אמרו:
כן, אבל לא עשינו ברית מילה

כי אנחנו רוצים לשמור את התורה,

עשינו ברית מילה
בגלל שאנחנו אוהבים את אלוהים.

אנחנו אוהבים את ישוע,
ולכן עשינו ברית מילה.

אבל כפי שאמרתי,
זה לא אומר שזה בסדר.

אם מסתכלים בכתובים,
ישנם אנשים שונים בכתובים,

שעשו ברית מילה
מסיבות שונות.

אנחנו יכולים לקרוא בספר מעשי השליחים טז' איך ששאול
הגיע ללִיסְטְרָה ושם הוא פגש את התלמיד טימותיאוס.

אמו של טימותיאוס היתה יהודיה,
אבל אביו היה יווני.

ומכיוון שאביו היה יווני,
אנחנו קוראים בפסוק 3:

שָׁאוּל רָצָה לָצֵאת אִתּוֹ לַדֶּרֶךְ.

לכן שאול מָל אוֹתוֹ (את טימותיאוס)
בִגְלַל הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם.

אז כאן אנחנו קוראים ששאול מָל את טימותיאוס.

אבל הוא לא מָל אותו בגלל שהוא רצה
לרצות את אלוהים או לשמור את התורה.

מכיוון שבמקום אחר אנחנו יכולים לקרוא,
ששאול הזהיר מאוד נחרצות

נגד ביצוע ברית מילה.

אבל כאן הוא מָל אותו.
למה?

בגלל שהוא רצה להיות אפקטיבי בבישור ליהודים.

ואתה רואה את זה במקום נוסף, שבו שאול היה
כיהודי עבור היהודים על מנת להגיע אליהם.

הוא היה כגוי עבור הגויים על מנת להגיע אליהם.

עבור קבוצות שונות הוא היה כמוהם
על מנת להגיע אליהם עם הבשורה.

אבל הוא גם אמר משהו מעניין:

ואני רוצה להתחיל לקרוא...
בראשונה לקורינתים ט' פסוק 20 שאול אמר:

לְמַעַן הַיְהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי כְּדֵי לְהַשִֹיג יְהוּדִים

פשוט מאוד. זאת הסיבה שהוא מל את טימותיאוס.

לְמַעַן הַיְהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי כְּדֵי לְהַשִֹיג יְהוּדִים

ואז הוא אמר:

לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה

- הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה -
כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה

הוא אמר: לאלה שהיו תחת התורה,
שאול הפך להיות כמו מישהו תחת התורה

על מנת להשיג אותם,
למרות שהוא לא היה תחת התורה.

על כן שאול לא ראה את עצמו כמישהו
שעדיין נמצא תחת התורה.

הוא היה יהודי והוא הפך להיות כמו יהודי,
או העמיד פנים שהוא תחת התורה,

על מנת שיוכל להשיג את אותם האנשים,
אבל הוא לא ראה את עצמו תחת התורה.

וכך גם אתה ואני אמורים להיות.

אבל אז הוא ממשיך ...
זה לא אומר שהוא היה ללא תורה בכלל.

אני לא תחת התורה.

אני לא תחת תורת משה.
האם זה אומר שאני ללא תורה?

לא, זה לא.

מכיוון שהוא ממשיך בפסוק 21.
הוא אומר כאן:

לְמַעַן אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ בְּלִי תּוֹרָה -

- אַף שֶׁאֵינֶנִּי עוֹמֵד בְּלֹא תּוֹרַת אֱלֹהִים
בִּהְיוֹתִי כָּפוּף לְתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ -

- כְּדֵי לְהַשִֹיג אֶת אֵלֶּה שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה.

שאול אומר כאן:
לאלו שאין להם תורה

אני כמו מישהו שאין לו תורה

אבל...

אני לא בלי תורה.

אני תחת תורת המשיח.

אז מתוך הפסוקים שקראנו,

זה מאוד, מאוד, מאוד ברור
ששאול ראה את עצמו

כמישהו שלא היה תחת תורת משה,
אבל הוא לא היה בלי תורה בכלל,

הוא היה תחת תורה אחרת,

תחת תורת המשיח,

וזאת תורה שונה מתורת משה,

ואנשים רבים טועים כאן.

ואני הולך לדבר על זה בהמשך,

אז אני מקווה שאתה יכול לעקוב אחרי.

אז, אנחנו רואים ש ... היו אנשים בכתובים

שעשו ברית מילה, לא כדי לשמור את התורה,
אלא כדי להיות יעיל על מנת להשיג את היהודים.

וכיום, אני יודע שיש אנשים,
שנימולים מסיבות שונות.

אני מכיר הרבה הרבה אנשים באמריקה,
אשר נימולו בעודם תינוקות.

הייתי בהלם מוחלט
כשבאתי לאמריקה

ושמעתי על כך.
לא ידעתי על כך.

בדנמרק, שם גדלתי,
אני לא מכיר אף אחד שנימול כשהיה תינוק.

זה לא משהו ששמענו עליו.
זה לא משהו שקורה.

אני יודע שבאירופה האנשים לא נימולים,

אבל באמריקה רבים נימולים.
אבל שוב, זה לא כדי לשמור את התורה,

אלא מתוך מסורת או מסיבות אחרות.

אבל, אבל, אבל, אבל, אבל ... האם אתה לא יהודי?

האם אתה גוי כמוני? לא יהודי?

אתה אוהב את אלוהים, אתה אוהב את ישוע
ואתה הולך בדרך, שאתה שוקל

לעשות ברית מילה
מתוך איזושהי סיבה שקשורה לתורה?

אז אתה עומד במקום מאוד מאוד מסוכן.

כמו שאמרתי, אני אומר כמעט את אותו הדבר,
אם אתה מנסה לשמור את השבת,

אם אתה מנסה לשמור את החגים,
אם אתה מנסה לשמור את כללי המזון,

וכל מה שקשור לתורת משה,

אתה בעצם עומד במקום מאוד מסוכן.

ואני צריך לעשות את הסרטון הזה
בגלל שראיתי איך שזה התגנב פנימה

ואיך שזה מטמא והורס אנשים,

אנשים שאני אוהב, שסטו כל כך מן הדרך
בגלל זה.

לכן, אנשים שאני עובד איתם
ברפורמציה האחרונה

בקשו ממני:
"טורבן, אתה חייב לעשות את הידאו הזה,

זאת בעיה רצינית, זה מתגנב פנימה,

לא רק בתוכנו, זה אולי גם מתגנב פנימה
במעגל שלך, בקהילה שלך, איפה שאתה נמצא,

כל הדבר הזה, שמכונה "שורשים עבריים".

אז אני רוצה להמשיך. בואו נביט
באיגרת אל הגלטים פרק ה'. שאול אמר:

הַמָּשִׁיחַ שִׁחְרֵר אוֹתָנוּ אֱלֵי חֵרוּת,

לָכֵן עִמְדוּ וְאַל תִּכָּנְעוּ שׁוּב לְעֹל הָעַבְדוּת.

אז, המשיח שחרר אותנו לחירות.
אבל אנחנו צריכים לעמוד איתנים

ולא לחזור אל עול העבדות.

וזה מה שראיתי.
אנשים מתחילים ברוח, חופשיים.

חופשיים, חיים בחירות, המשיח שיחרר אותם.

ופתאום זה הפך להיות אודות התורה,
השבת, החגים, כללי המזון,

והם שוב באים להיות תחת עול העבדות.

ואז הוא ממשיך בפסוק 2:

אֲנִי, שָׁאוּל, אוֹמֵר לָכֶם שֶׁאִם תִּמּוֹלוּ,

לֹא יוֹעִיל לָכֶם הַמָּשִׁיחַ.

"אם אתם מקבלים על עצמכם ברית מילה,
המשיח לא יהיה שום יתרון עבורכם."

אֲנִי חוֹזֵר וּמֵעִיד בְּכָל אִישׁ אֲשֶׁר יִמּוֹל,

כִּי חוֹבָה עָלָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל הַתּוֹרָה.

נֻתַּקְתֶּם מִן הַמָּשִׁיחַ,
אַתֶּם הַמְבַקְשִׁים לְהִצָּדֵק בַּתּוֹרָה

נִשְׁמַטְתֶּם מִן הַחֶסֶד.

שאול, בפסוק הזה, עושה את זה כל כך ברור לכולם,
לכל אחד מאיתנו,

הוא אמר:
"אל תחזרו להיות תחת עול העבדות,

אם אתם מקבלים על עצמכם ברית מילה,
המשיח לא יועיל לכם,

המשיח לא מועיל לכם לכלום.

אתם מחויבים לשמור את התורה כולה.

נגזרתם מן המשיח,
נשמטתם מן החסד.

וזה מה שאני רואה היום

עם כל מה שמכונה תנועת
"שורשים עבריים".

חלק מזה נראה כל כך טוב,
אבל זה נגמר כל כך רחוק.

זה נגמר בזה, שאנשים נשמטים מן החסד.

זה נגמר בזה, שאנשים נגזרים מן המשיח,

ולמעשה חוזרים להיות תחת עול העבדות.

ואני רוצה להגיד ...

אני הולך אחר המשיח 25 שנים.

כשבאתי לאמונה במשיח
לא היה לנו יוטיוב.

לא היה לנו אינטרנט.

זה היה הרבה יותר קל באותה התקופה.

קראנו את הכתובים,

קראנו והאמננו.

וכל אחד מאיתנו, שקרא את הכתובים במשך שנים,

ורוח הקודש לימדה אותנו,

אף אחד מאיתנו לא הגה את הרעיון:
"היי, אנחנו צריכים להתחיל לשמור את השבת,

אנחנו צריכים לשמור את כללי המזון,
אנחנו צריכים לשמור את החגים.

אנחנו צריכים לעשות ברית מילה".

למה? כי זה לא דבר שעולה ברוחך,
אם יש לך את רוח אלוהים

ואתה פשוט קורא את הכתובים בעצמך.

הגיע האינטרנט,

ואז היוטויוב,

ומפיצי בשורות שונות,
שנראים כל כך משכנעים,

שגרמו לאנשים היום,
שאינם איתנים בדבר אלוהים,

הם יושבים וצופים בזה.

אנשים שחיו בחופש במשך שנתיים, חמש, עשר שנים,

אשר הונהגו בראשות רוח הקודש,
ואז הם מוצאים מפיץ-בשורה שונה ביוטיוב

והם מוצאים לימוד מסוים,
והם מתחילים לצפות בזה,

ופתאום הכל מתפרק

ובסופו של דבר הם מבצעים ברית מילה.

לא היה לנו את זה לפני שהיה לנו יוטיוב ואינטרנט.

למה? כי אם אתה פשוט קורא את הכתובים,
בלי המשקפים הדתיים

ובלי המסורות
וכל זה,

אז זה למעשה הרבה, הרבה, הרבה יותר
ברור, מה שאנחנו קוראים.

אז אני רוצה להגיד את זה. ואני רוצה להמשיך.

האם אתה לא יהודי ...

אל תעשו ברית מילה.

אל תלכו לשם.

אתה לא תחת בריתו של אברהם.

אנחנו לא תחת התורה הזאת.

הברית של אברהם,
הברית של העם היהודי,

המילה היתה סימן עבור הברית הזאת.

זה היה סימן, שבו חתכו את העורלה.

זה היה סימן לברית הזאת,
בין האנשים האלה, העם היהודי ואלוהים.

והם באותו זמן לא דמיינו לעצמם,
או רצו, ללכת אל הגויים ועמים אחרים

ולעשות להם ברית מילה. למה?
מכיוון שהם לא היו חלק מן הברית הזאת.

הברית הייתה רק ​​עבור אברהם ולזרעו בזמן ההוא,
העם היהודי.

ולא עבורנו, הגויים.

אז, זה מאוד, מאוד, מאוד, מאוד ברור.

נתקדם הלאה ונראה מה כתוב בברית החדשה

על ברית מילה.

נסתכל על זה מנקודת מבט
של התקופה, שאנחנו חיים בה.

באל הרומים פרק ב', פסוק 25 אנחנו קוראים ...
שאול כתב אל היהודים אשר ברומא:

אָמְנָם יֵשׁ עֵרֶךְ לַמִּילָה
אִם אַתָּה מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה,

אַךְ אִם אַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה,
מִילָתְךָ נִהְיֵית לְעָרְלָה.

אז, ברית המילה טובה
אם אתה שומר את התורה.

ברית מילה - אם אתה שומר את התורה.

אם אינך שומר את התורה,

המילה לא תועיל לך.

אתה כמו אחד שלא נימול.

פסוק 26:
לָכֵן אִם יִשְׁמֹר עָרֵל

אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה,
הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה?

אֶת דִּינֵי הַתּוֹרָה,
הַאִם לֹא תֵּחָשֵׁב לוֹ עָרְלָתוֹ לְמִילָה?

27: וְהֶעָרֵל מִבְּחִינָה גּוּפָנִית, הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה,
יַחֲרֹץ עָלֶיךָ מִשְׁפָּט,

שֶׁהֲרֵי לְךָ הַכְּתוּבִים וְהַמִּילָה
וְאַתָּה מֵפֵר אֶת הַתּוֹרָה.

28:
הֵן לֹא עַל־פִּי מַרְאִית עַיִן יְהוּדִי הוּא יְהוּדִי,

וְלֹא מַה שֶּׁרוֹאִים בַּגּוּף
הוּא מִילָה.

29:
יְהוּדִי הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תּוֹכוֹ הוּא יְהוּדִי

וּמִילָה הִיא זוֹ שֶׁבַּלֵּב, לְפִי הָרוּחַ
וְלֹא לְפִי אוֹת כְּתוּבָה.

אז כאן זה מאוד מאוד ברור
מה המילה בעצם עושה.

עבורנו, היא לא מועילה לאף אחד.

זה לא קשור אם להיות נימול
או לא נימול (ערל),

אלא קשור לשמירת התורה.

אבל הוא מתקדם ואומר, שברית המילה,
שאנחנו חווים היום

היא איננה מילה של חיתוך העורלה,

אלא מילה של הלב, על ידי הרוח.

ותיכף נפרט על זה.

לכן, בבריתו של אברהם,
זה היה סימן ליהודים

לעומת הגויים ועמים אחרים
שלא עשו ברית מילה.

זה היה רק ​​עבור אותם אנשים.

וזה מאוד ברור שזה לא בשבילנו.

באותו זמן, הזמן של שאול ושמעון, יוחנן ויעקב
וראשית קהילת האדון,

היו שם, כמו היום, ויכוחים,
אפילו יותר באותו זמן,

כי היו שם אנשים,
יהודים,

מאמינים יהודים ואחרים,
שרצו שהגויים יעשו ברית מילה.

היו מאמינים יהודים שרצו שהגויים
ישמרו את התורה

ולפיכך היה להם ויכוח גדול,
כבר באותה העת.

ואנחנו קוראים על הויכוח הזה
במעשה השליחים פרק טו'

כַּמָּה אֲנָשִׁים יָרְדוּ מִיהוּדָה לְאַנְטִיּוֹכְיָה

והם לימדו את המאמינים,
שֶׁאִם לֹא יִמּוֹלוּ

כְּדַת מֹשֶׁה
לֹא יוּכְלוּ לְהִוָּשַׁע.

ואנחנו רואים אותו דבר היום.

אנשים לא אומרים ישירות ככה,
אלא אומרים:

"אני עשיתי ברית מילה, אני שומר את התורה,
כי אני אוהב את ישוע."

בעקיפין הם אומרים:
"אם אתה גם אוהב את ישוע, אתה גם צריך לשמור את התורה".

וישנם אנשים שמרחיקים לכת
ואומרים בדיוק את זה:

שֶׁאִם לֹא יִמּוֹלוּ כְּדַת מֹשֶׁה לֹא יוּכְלוּ לְהִוָּשַׁע.

בעת ההיא זה הביא לויכוח גדול בקהילת האדון.

ובאותה תקופה הם התאספו
ודיברו על זה.

ובאותה תקופה זה היה מאוד ברור.
קרא את מעשה השליחים פרק טו'.

הם החליטו, בצורה ברורה, שאנחנו הגויים,
איננו תחת התורה

ואנחנו לא צריכים לעשות ברית מילה.
אנחנו לא צריכים לשמור את השבת.

אנחנו לא צריכים לשמור את כללי המזון.
אנחנו לא צריכים לשמור את כל זה.

זה מאוד, מאוד ברור, שאנחנו היום
חיים תחת ברית חדשה, טובה יותר.

למעשה, אנו חיים תחת ברית,
שזה לא פשוט הסרת הערלה

במילה.
לא, היום המילה הרבה יותר עמוקה.

זה הולך פנימה, להסרת עורלת הלב.

זה הסרת עורלת הגוף כולו, על ידי הרוח,
כפי שקראנו קודם.

אל הקולוסים פרק ב', פסוק 11:

בּוֹ גַּם נִמַּלְתֶּם מִילָה שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֵׂה יָדַיִם,

אז אנחנו, אתה ואני, גם כן נימולנו
בברית מילה, אך שלא בוצעה בידי אדם.

וְזֹאת בְּהַפְשָׁטַת הַגּוּף הַבְּשָׂרִי,
בְּמִילַת הַמָּשִׁיחַ.

אז אנחנו נימולנו, לא בידיים אנושיות,
אלא נימולנו על ידי המשיח, על ידי הרוח.

אם קראת לפני כן.
מתי?

12: נִקְבַּרְתֶּם אִתּוֹ בַּטְּבִילָה,
וְאִתּוֹ גַּם הוּקַמְתֶּם לִתְחִיָּה

עַל־יְדֵי אֱמוּנַתְכֶם בְּכֹחַ אֱלֹהִים
אֲשֶׁר הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים.

זה מדהים. הברית עם אברהם
היתה "תמונה" למשהו הרבה יותר גדול,

שאנחנו חיים אותו היום,
ברית הרבה יותר טובה.

הברית של אברהם הייתה מילה של העורלה,

אבל המשיח בא,
לא בשביל להסיר את העורלה,

הוא בא בשביל למול את ליבנו.
הוא נכנס פנימה, לתוכנו.

זה הכול עניין של הלב.
זה עניין פנימי.

נימולנו על ידי הרוח, על ידי המשיח,
כאשר הוטבלנו למשיח,

שם קברנו, לא רק את העורלה,
קברנו את כל הגוף

"טיפלנו" בגוף הזה,
נפטרנו מן הגוף, שהיה טמא

וקמנו לחיים חדשים.

וזאת ברית המילה
שיש לנו היום.

לכן, האנשים היום, שחוזרים
לסוג ההוא של ברית מילה,

איכשהו אומרים שהם דוחים את המשיח,
את הטבילה וכל מה שהוא עשה.

ולכן זה לא כל כך רציני
מה שאנחנו רואים בקהילת האדון היום.

אם נלך לאיגרת אל העברים פרק י',
אתה תראה, שהברית שאנחנו נמצאים בה כעת

היא ברית הרבה יותר טובה,
זאת ברית נצחית.

באל העברים פרק י'
נוכל לקרוא על הברית הישנה והחדשה.

אנחנו יכולים לקרוא בפסוק 11

שיום אחרי יום
הכוהן היה מבצע את חובותיו הדתיות

שוב ושוב הוא היה מקריב את אותן הקורבנות,
אשר מעולם לא יכלו בעצם להסיר חטאים.

לעולם לא יכלו להסיר חטאים.

"אבל!" פסוק 12:
"אֲבָל זֶה ..." - מדובר על ישוע המשיח הכוהן

"הִקְרִיב קָרְבָּן אֶחָד עַל הַחֲטָאִים
ויָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לְתָמִיד

14:
" שֶׁכֵּן בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לְתָמִיד אֶת הַמְקֻדָּשִׁים".

על ידי קורבן אחד - ישוע המשיח.
זֹאת הַבְּרִית ...

זֹאת הַבְּרִית שאנחנו נמצאים בה.

16: זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אִתָּם
אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם (שזה כעת), נְאֻם־יהוה:

נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם
וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה

אז אנחנו נמצאים כעת תחת ברית חדשה,
יש לנו כהן גדול חדש

אשר הקריב קורבן אחד עבור כולם,
שיכול להסיר חטאים.

יושב לימינו של אלוהים.

ברית, שבו הוא כותב את תורתו על ליבנו
ונותן אותה בקרבנו.

ברית חדשה וטובה יותר.
לא העורלה, אלא הלב.

אז למה לחזור לתורה הישנה של משה?

למה לחזור אל הדבר הישן עם החוקים,
השבתות, הירחים החדשים, כל המצוות?

אל הקולוסים, פרק ב',
שם הוא דיבר על לחיות במשיח.

קולוסים פרק ב':
לָכֵן כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתֶם אֶת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, הָאָדוֹן,

כֵּן הִתְהַלְּכוּ בּוֹ, כְּשֶׁאַתֶּם מֻשְׁרָשִׁים וְנִבְנִים
בּוֹ, מְבֻסָּסִים בָּאֱמוּנָה לְפִי מַה שֶּׁלֻּמַּדְתֶּם ...

הפרק כולו מדבר על החיים במשיח.

תקרא בעצמך. אנחנו צריכים את זה.

אבל אז הוא מגיע לפסוק 18
והוא בעצם מגיע לאזהרה:

"אִישׁ אַל יְבַטֵּל אֶתְכֶם"
הוא נתן אזהרה מאוד ברורה

אתה יכול להיפסל. אנחנו נמצאים במירוץ.
אתה יכול להיפסל.

איך?

הוא ממשיך.

16: לָכֵן אִישׁ אַל יַחֲרֹץ עֲלֵיכֶם מִשְׁפָּט
עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ עַל־דְּבַר מוֹעֵד,

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ שַׁבָּת,

17:
אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבוֹא

אז, אחת הדרכים שאנחנו יכולים להיפסל
מן החיים במשיח

היא אם נחזור ופתאום נתמקד בכללים,
עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, חגים,

רֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ שַׁבָּת.

למה?
בגלל שאלה היו תמונות נבואיות, אשר התממשו.

הייתה תקופה, שאנחנו קוראים עליה,
באותה התקופה היו אנשים

אשר "התגנבו" לתוך קהילת האדון,
שניסו באותה עת להרחיק את הגויים מן המשיח

ולהכניסם תחת התורה

ולמרבה הצער, אנחנו רואים את אותו הדבר היום,
דרך תנועת "השורשים העבריים",

שבה האנשים חוזרים באופן
שאנחנו לא צריכים לעשות.

זה מתחיל אולי באופן מאוד תמים,
עם השבת, החגים, המועדים, המזון,

ובסופו של דבר יש אנשים
שעושים גם ברית מילה.

אל תיפסל. היזהר בדבר הזה.
אתה צריך להיות זהיר.

שאול משתמש במילים מאוד חזקות.

ואתה יודע מה אומרים בתנועת השורשים העבריים?

שאול הינו שליח שווא. שמעתי כך.
אנשים אומרים את זה שם בחוץ.

כשאתה מתחיל ללכת תחת התורה,
אתה בסופו של דבר פוסל את דברי שאול

במקום להקשיב לעצותיו.

וזה בדיוק מה שאנחנו רואים היום.

אנחנו בברית חדשה.

משה, שבת, שמירת התורות - הכל התממש.

אינני אומר שכל תורת משה גרועה.
לא, היא דווקא טובה מאוד.

אם אתה משתמש בה בצורה נכונה.

התורה קיימת ויש לה מטרה
ואנחנו צריכים להשתמש בתורה בצורה הנכונה.

שאול אמר לטימותיאוס.
בראשונה לטימותיאוס פרק א', פסוק 7

רְצוֹנָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תּוֹרָה,
אַךְ אֵין הֵם מְבִינִים אֶת מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים.

אותו דבר גם היום.

ואז הוא ממשיך. פסוק 8:

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה
אִם חַיִּים בָּהּ לְפִי חֻקֶּיהָ.

אז התורה טובה אם אתה משתמש בה בצורה נכונה.
אם אתה משתמש בה בצורה לא נכונה, זה לא טוב.

אתה צריך להבין לשם מה התורה.

ואז הוא ממשיך. פסוק 9:

זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁחֹק אֵינוֹ נִקְבָּע
בִּשְׁבִיל אָדָם צַדִּיק, אֶלָּא מְכֻוָּן הוּא לְמֻפְקָרִים

וּלְסוֹרְרִים, לִרְשָׁעִים וּלְחַטָּאִים, לִטְמֵאִים וְעוֹשֵׂי תּוֹעֵבָה,
לְרוֹצְחֵי אָב וָאֵם וְלִמְרַצְּחִים, לְזוֹנִים וּלְשׁוֹכְבֵי זָכָר ...

כל זה.

החוק נקבע עבור אנשים אלה.

למה? בגלל שהחוק עוזר לחשוף את החטא,
כדי שהאנשים יוכלו לבוא אל המשיח.

שאול אמר באל הרומים פרק ז', פסוק 7

... הֲרֵי לֹא הָיִיתִי מַכִּיר אֶת הַתַּאֲוָה
אִלּוּ לֹא אָמְרָה הַתּוֹרָה "לֹא־תַחְמֹד"

אז שאול אמר:
לא ידעתי מה זה גניבה, שקר, ניאוף,

כל זה למעשה היה,
אם החוק לא היה אומר, שזה חטא.

אז, החוק הוא טוב,
עשרת הדיברות טובים,

אם אתה משתמש בהם בצורה הנכונה, להשתמש
בהם, כדי לגרום לאנשים להיות מודעים לחטאיהם.

אבל עשרת הדיברות, חוקותיו של אלוהים,
לא נועדו להיות מנוצלים לרעה,

הם לא בשבילי ובשבילך היום.

אנחנו לא תחת התורה הזאת.

אנחנו מתנו לתורה הזאת
כאשר נקברנו למשיח.

זה לא אומר שאנחנו בלי תורה.

אנחנו נמצאים תחת תורת-המשיח,
הרוח ששוכנת בתוכנו,

ואני אחזור לזה.

זה מה ששאול אמר, לפי מה שקראנו לפני כן.

לְמַעַן הַיְהוּדִים אֲנִי כִּיהוּדִי ...
לְמַעַן הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה אֲנִי כְּמוֹ כָּפוּף לַתּוֹרָה

( הֲגַם שֶׁאֵינֶנִּי כָּפוּף לַתּוֹרָה ) ...

בִּהְיוֹתִי כָּפוּף לְתוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

שאול איננו היה תחת התורה.
אני אינני תחת התורה.

אתה אינך תחת התורה.
זה לא אומר שאנחנו בלי תורה.

לא, אנחנו נמצאים תחת תורת-המשיח.

אנחנו כאן כדי לציית לישוע.

ישוע היה הנביא, שהיה גדול ממשה,
כפי שמשה ניבא (דברים יח'),

שאנחנו צריכים לשמוע לו.

"אם אתם אוהבים אותי", אמר ישוע,
"אז אתם תשמרו את מצוותיי."

וכמובן, שאנחנו צריכים להביט על המשיח.

זה המשיח, המשיח, המשיח, המשיח,

תביטו בו, תשמעו לו.

"למה אתם קוראים לי: אדוני! אדוני!" הוא אמר,
"אם אתם לא עושים את מה שאני אומר?"

ישוע לא אמר: "למה אתם קוראים לי אדוני! אדוני!
אם אתם לא עושים את מה שמשה אמר?"

לא, הוא אמר: "למה אתם קוראים לי: אדוני! אדוני!
אם אתם לא עושים את מה שאני אומר?"

בואו נביט במשיח,
בואו נביט בישוע ונשמע לו,

כמובן שאתה צריך לקרוא את דבריו של ישוע בהקשר.

למשל, בפעם הראשונה שהוא ריפא מישהו
במתי פרק ח',

כאשר הוא ריפא איש מצורע,
הוא אמר את זה לאיש הזה:

רְאֵה, אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ,
אֲבָל לֵךְ הֵרָאֵה אֶל הַכֹּהֵן

וְהַקְרֵב אֶת הַקָּרְבָּן
אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם.

למה הוא אומר את זה לבחור שנרפא,
שהוא צריך ללכת

ולהקריב קורבן,
כפי שציווה משה?

מכיוון, שבאותה העת, כאשר ישוע התהלך על פני הארץ,
הוא היה עדיין תחת התורה.

ישוע ציית לתורת משה
כאשר הוא התהלך כאן.

ואפילו יותר,

הוא בעצם התהלך ברמה גבוהה יותר
מתורת משה.

הוא בא עם תורה גבוהה יותר,
רדיקלית יותר

מאשר תורת משה.
אנחנו הולכים להסתכל על זה.

אבל האנשים, שאליהם הוא דיבר באותה התקופה,
גם הם היו תחת תורת משה.

אז מה שהוא אמר שם היה:
לך ותן את הקורבן שמשה ציווה.

כמובן שאנחנו לא עושים את זה היום
וזה גם ברור מאוחר יותר בכתובים.

אז אנחנו צריכים להבין את זה בהקשר
ולקרוא את הכל.

תשמעו לישוע.

תשמעו לשאול.

תשמעו לכל הכתובים.

קרא את הכל.

וכאשר אנחנו מביטים במשיח,
אנחנו רואים שהוא הרבה יותר רדיקאלי.

הוא בעצם לקח תורת משה

ואז הוא בא עם תורה חדשה, יותר רדיקאלית,
יותר עוצמתית.

הוא הרים אותה לרמה חדשה.

הוא אמר בקשר לכעס:
מתי ה' 21:

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר לָרִאשׁוֹנִים

'לֹא תִּרְצַח',
וְ'כָל רוֹצֵחַ יְחֻיַּב לְדִין'

כאן הוא ציטט משה.
הוא ציטט את התורה.

שמעת שנאמר:
"לא תרצח",

אבל אז הוא המשיך: "אבל אני אומר לך ..."
ואז הוא נכנס לתוך הלב.

לא העורלה,
הוא הולך עמוק, עמוק, עמוק לתוך האדם.

אם יש לך שנאה בליבך,
אתה רוצח.

אם אתה אומר 'אֱוִיל',
"אידיוט" למישהו, אתה נידון לגיהנום.

הוא ממשיך (פסוק 27):
"שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר

'לֹא תִּנְאָף'.
ואז ישוע הולך גבוה יותר, עמוק

אל תוך האדם, אל תוך הלב:

וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם שֶׁכָּל הַמַּבִּיט בְּאִשָּׁה
מִתּוֹךְ תַּאֲוָה אֵלֶיהָ

כְּבָר נָאַף אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ.

(פסוק 31) נֶאֱמַר, 'אִישׁ כִּי יְשַׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ יִתֵּן לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת'.
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: ........

אז ישוע הולך גבוה יותר. למה?
מכיוון שהתורה לא מסוגלת, אבל ישוע כן מסוגל.

זה אפילו יותר ברור במרקוס פרק י'.

הוא דיבר עם הפרושים
ואז הם שאלו אותו שאלה:

הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ?

ענה להם ישוע:
מַה צִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה?

הם השיבו:
מֹשֶׁה הִתִּיר לִכְתֹּב סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְגָרֵשׁ.

אז, זה מה שהותיר משה.
משה אמר: "אתה יכול לעשות ככה וככה ..."

אבל אז הגיע ישוע.

ואז ישוע אמר משהו אחר:
(פסוק 5)

בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם כָּתַב לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת,

אֲבָל מֵרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה זה לא היה ככה.

מה קורה כאן?

משה, תורת משה,
על גירושין,

תורת משה
על רצח,

ניאוף, כעס,
כל זה,

תורת משה לא היתה מושלמת.

תורת משה היתה סוג של פשרה

בגלל קשיות הלב.

אבל ישוע בא עם תורה יותר מחמירה.

לא רק תורה, שבה אתה לא יכול להביט בתאווה,

אתה לא יכול להכיל כעס בלב שלך,

הוא גם בא מיד עם פתרון:

הוא נתן לנו לב חדש.

הוא הוציא את לב האבן, שהיה בעצם הבעיה
לפני כן.

ובישוע, הוא לא רק מל את העורלה החיצונית,

בישוע הוא מבצע מילה בלב.

הוא נכנס, ואנחנו מסירים את האדם הישן

ואנחנו קמים
לחוק חדש.

לחיים חדשים.

לא לתורת משה,
אלא לתורת המשיח.

וזה מה שזה.

אנחנו לא בלי חוק.

איננו חיים בהפקרות,

אלא, אנחנו נמצאים תחת תורה חדשה,
כוהן חדש, ברית חדשה,

משהו הרבה יותר טוב,
משהו שיכול להסיר את חטאינו.

משהו שיכול להפוך את האדם
לגמרי חדש.

וגם כאן,
וזאת הבעיה עם כל הדברים,

הם היו רק צל.

ישנם אנשים היום
שרוצים לשמור את החגים.

"אה, אנחנו צריכים לשמור את החגים, אנחנו צריכים
לשמור את החגים, אנחנו צריכים לשמור את החגים"

אבל החגים הינם הצל
של האמיתי, שהוא עכשיו כאן.

בואו ניקח למשל את חג הפסח.

קראנו בספר שמות איך משה הגיע
(שהוא תמונה נבואית של המשיח),

הוא אמר: "שלח את עמי".
פרעה (תמונה נבואית של השטן) אמר: "לא!

אני לא רוצה".
באו תשע מכות מצרים ואז מכת הבכורות,

שהבכור הלך למות. והם הקריבו את
הכבשים, שגם הם תמונה נבואית למשיח

והדם שמרחו על המשקופים.
והמוות נכנס

להכות את הבכורים, (תמונה נבואית למשיח,
הבן הבכור, שמת) ומתוך הדם והבכור

הם נושעו ממצרים.

זוהי תמונה יפה. של מה?

של המשיח, המשיח, המשיח
והמשיח.

זוהי תמונה נבואית לישוע.

עד היום שישוע היה עלי אדמות,
שנה אחרי שנה אחרי שנה אחרי שנה,

מאז פסח, שנה אחר שנה,
הם עצרו כדי לזכור

את הפסח.
הם הסתכלו אחורנית אל הפסח.

אבל אז ישוע בא
ויסד משהו חדש.

הוא גם חגג את הפסח.

אבל כעת הוא נתן לפסח משמעות חדשה לגמרי.

הוא לקח את זה על עצמו.

הראשונה אל הקורינתים פרק יא':
אָכֵן אֲנִי קִבַּלְתִּי מֵאֵת הָאָדוֹן

אֶת אֲשֶׁר גַּם מָסַרְתִּי לָכֶם:
שֶׁהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ, בַּלַּיְלָה שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ,

לָקַח אֶת הַלֶּחֶם,
בֵּרֵךְ, בָּצַע אוֹתוֹ וְאָמַר:

"זֶה גּוּפִי הַנִּבְצָע בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי."

כֵּן גַּם לָקַח אֶת הַכּוֹס לְאַחַר הַסְּעוּדָה וְאָמַר:
"הַכּוֹס הַזֹּאת הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי,

זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי בְּכָל עֵת שֶׁתִּשְׁתּוּ."

הוא לקח על עצמו את הפסח.

הוא לא אמר:

קחו את הלחם הזה, שתו מן הכוס הזאת,
עשו זאת לזכר היהודים,

איך שהם נושעו ממצרים.

לא. הוא היה הפסח עכשיו
ואמר: "עשו זאת לזכרי".

אבל עכשיו ישנם אנשים,
שמנסים לקחת את הפסח

ואומרים: "לא, לא, לא. אנחנו צריכים לחזור,
אנחנו צריכים לחגוג

איך שהיהודים נושעו ממצרים.

בתמונה הכללית, זה טוב לדעת את הסיפור,
טוב לדעת את הרקע,

אבל אנחנו לא אוכלים מסעודת האדון
כדי לחגוג את יציאת מצרים.

אנחנו חוגגים את המשיח,
את המשיח ואת המשיח בלבד.

כך הוא אמר: "לזכרי"
ולא לזכר הפסח במצרים.

למה? מכיוון שזה היה הצל של האמיתי.
עכשיו אנחנו חיים בתקופה החדשה.

ויש אנשים היום, שמעדיפים לזכור את זה יותר,
מאשר לזכור את המשיח.

ישנם אנשים היום, שבאים לקהילה שלנו,
אשר מעדיפים לשמור את תורת משה

במקום לציית למשיח
ולעשות את מה שהוא ציווה.

ביוחנן יד' פסוק 15 ישוע אמר:
אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי.

הוא לא אמר:
"אם אתם אוהבים אותי, הרי שתשמרו את מצוות משה".

הוא אמר: אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי,
הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת המצוות שלי".

תשמרו את החוקים שלי, לא של משה.
תשמרו את החוקים שלי.

ישנם אנשים שקראו את הפסוקים האלה

ובגלל שהם ראו הרבה קטעי וידאו ביוטיוב
של אנשים שמנסים להציב אותם תחת התורה,

הם איכשהו קוראים את הפסוק הזה:
אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי.

אז הם חושבים:
"המצוות שלי. אני צריך לשמור את תורת משה".

לא לא לא. זה היה דבר אחר.
זאת היתה תורה אחרת, אשר הושלמה.

שהיתה הצל של הזמנים ההם
לזמן שאנחנו חיים בו היום.

... תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי.
ואז הוא ממשיך בפסוקים הבאים,

הוא מדבר על הרוח,
שהוא ישלח אלינו.

ואז הוא מדבר בהמשך, בפסוק 21,
הוא אומר:

הַמַּחֲזִיק בְּמִצְווֹתַי וְשׁוֹמֵר אוֹתָן
הוּא הָאוֹהֵב אוֹתִי ...

הללויה!

וְהָאוֹהֵב אוֹתִי אָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ,

גַּם אֲנִי אֹהַב אוֹתוֹ וַאֲגַלֶּה לוֹ אֶת עַצְמִי.

זה הכול אודות ישוע.

שוב נאמר "את המצוות שלי".
לא של משה.

והוא המשיך,
פסוק 23:

מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יִשְׁמֹר אֶת דְּבָרִי

וְאָבִי יֹאהַב אוֹתוֹ
גַּם נָבוֹא אֵלָיו וְנִשְׁכֹּן אֶצְלוֹ.

מִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתִי
אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת דְּבָרַי,

וְהַדָּבָר אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹמְעִים אֵינוֹ שֶׁלִּי
כִּי אִם שֶׁל הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי.

ואז הוא ממשיך על רוח הקודש.
פסוק 26:

אֲבָל הַמְנַחֵם, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
שֶׁהָאָב יִשְׁלַח לָכֶם בִּשְׁמִי,

הוּא יְלַמֵּד אֶתְכֶם הַכֹּל
וְיַזְכִּיר לָכֶם כָּל מַה ... שמשה אמר לכם

לא.
... כָּל מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם.

זה אודות המילים של ישוע.

ואם פשוט נחזור למשיח
ונקרא את דבריו,

אתה לא תגיע למקום של שמירת השבת.

האדם לא נברא עבור השבת,
אלא השבת עבור האדם.

זה היה צל למנוחה
שיש לנו כעת במשיח.

זה בסדר לקחת יום מנוחה. אני לא נגד זה.
אני חושב שזה חשוב.

אבל אנחנו לא תחת החוק הזה יותר.

השבת הייתה חלק מן הברית.
עשרת הדיברות ... ברית מילה הייתה

חלק בבריתו של אברהם אבינו,
עשרת הדיברות של משה,

השבת היתה חלק מזה,
אבל אנחנו לא תחת הבריתות האלה.

אנחנו נמצאים תחת ברית
חדשה וטובה יותר.

אם תסתכל על המשיח,
תרצה לשמור על כללי המזון?

אם אתה מסתכל על המשיח, במרקוס
פרק ז' הוא אמר: "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי כֻּלְּכֶם וְהָבִינוּ.

אֵין דָּבָר הַנִּמְצָא מִחוּץ לָאָדָם יָכוֹל לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּהִכָּנְסוֹ לְתוֹכוֹ ..."

זה מה שישוע אמר על כללי המזון.

הוא גם אמר, כאשר הוא שלח את תלמידיו
היהודים החוצה: "אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם"

למה? כי זה אודות הלב.
זה עניין של הלב.

מה לגבי אכילת חזיר?

יש סיבה לדברים ...
כן, זה לא בריא.

אני לא חושב שזה בריא.

בדרך הזו.

הייתי אומר, אנחנו כמשפחה, אנחנו
לא אוכלים חזיר בבית באותה הדרך,

או בחיי היומיום, זה לא מה שאנחנו קונים.

אבל הכתוובים מאוד ברורים,
אִכְלוּ אֶת אֲשֶׁר יַגִּישׁוּ לָכֶם.

כשאנחנו יוצאים לאכול,
כשאנחנו יוצאים ופוגשים אנשים,

כאשר מזמינים אותנו לבתים,
אנחנו אוכלים את מה שהם מגישים.

למה? מכיוון שאני לא תחת החוק הזה.

כן, אנחנו לוקחים יום מנוחה.

זה טוב לקחת יום חופש.

זה טוב, אחרי עבודה במשך שישה ימים,
לקחת יום חופש אחד.

אני צריך הפסקה כזאת, לסירוגין.

אם אני עובד שישה ימים אני לוקח יום חופש.

יום כזה או אחר, לא משנה איזה יום,
אני לא תחת החוק הזה.

אני לא שם כדי לשמור את התורה.

אני תחת משהו חדש.

תורת המשיח. הרוח שבתוכנו.

וזה באמת עניין של הליכה ברוח.
החיים ברוח.

וזה הופך להיות מאוד ברור באיגרת
אל הרומים פרק ח', מה ששאול אומר:

לָכֵן אֵין עַכְשָׁו שׁוּם הַרְשָׁעָה
עַל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ,

כִּי תוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ ...

לא תורת משה ...
תוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ

הוֹצִיאָה אֹתִי לַחָפְשִׁי מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת.

אֵין שׁוּם הַרְשָׁעָה בַּמָּשִׁיחַ.
למה?

כִּי תוֹרַת רוּחַ הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ,
תורת המשיח, שהוצקה לתוך ליבי

המילה בלבי, הבריאה החדשה
הוֹצִיאָה אֹתִי לַחָפְשִׁי

מִתּוֹרַת הַחֵטְא וְהַמָּוֶת.

תורת משה הביאה חטא ומוות.

לא הייתה מסוגלת להושיע אותנו,

אלא רק לחשוף את החטא.

והוא ממשיך בפסוק 3:
שֶׁכֵּן מַה שֶּׁלֹּא יָכְלָה הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבָּשָׂר,
אֱלֹהִים שָׁלַח אֶת בְּנוֹ

לָבוּשׁ בָּשָׂר בִּדְמוּת בְּשַׂר הַחֵטְא,
לִהְיוֹת קָרְבָּן עַל חֵטְא.

ואז הוא ממשיך
בפסוק 4:

כְּדֵי שֶׁתְּקֻיַּם צִדְקַת הַתּוֹרָה בָּנוּ

מי?
אלה שמנסים לשמור את התורה?

לא, בָּנוּ!
מי?

המתהלכים לפי הבשר?
לא!

בָּנוּ! מי?
הַמִּתְהַלְּכִים לְפִי הָרוּחַ ולֹא לְפִי הַבָּשָׂר

קראנו כאן, שהמשיח בא,
כדי לחרוץ את דינו של הבשר

כְּדֵי שֶׁצִדְקַת הַתּוֹרָה תְּקֻיַּם בָּנוּ,
הַמִּתְהַלְּכִים לְפִי הָרוּחַ ולֹא לְפִי הַבָּשָׂר.

הדרישה לצדקה, שבתורה, תקוים,
לא על ידינו, על ידי שמירה על הכללים,

אלא בנו, כאשר אנחנו מתהלכים על פי הרוח
ולא על פי הבשר.

חברים, החיים המשיחיים הינם קלים.
תקשיבו לרוח.

תקשיב ללב החדש, שיש לך.

תן לאלוהים להפוך את החיים שלך
והנח לרוח לעבוד בלבך.

כאשר נתתי את חיי למשיח,
מעולם לא קראתי את הכתובים,

לא ידעתי שיש ברית חדשה וישנה,

לא ידעתי כלום על הכתובים.

אבל מה קרה?

הרוח נכנסה לשכון בתוכי.

הוא הפך אותי.

הלכתי הביתה.

הסתכלתי על דברים, על דברים טמאים,
שהייתי רגיל להסתכל עליהם.

אבל כשהסתכלתי:
אה, תאווה, הו לא. לא יכולתי להסתכל יותר.

למה?

הייתי נימול בלבי.

החיים שלי השתנו.

הייתי רגיל לשקר.
שיקרתי שוב. הו ...

חיללתי את שם אלוהים.
הו ...

היו לי אלהים אחרים.
היו דברים ... הו ...

החיים שלי השתנו!

וראיתי בחיים שלי
איך שהרוח בי שינתה את הלב שלי.

ראיתי את זה בכל כך הרבה אנשים,
שחוו את הלידה החדשה,

שחוו את הלב החדש,
שחוו את תורת המשיח,

שנכתבה על ליבם,
שהתחילו לחיות חיים חדשים,

שהתחילו מסע חדש עם אלוהים,

מסע של התקדשות, קדוּשה, התקדשות,

שהחיים משתנים,

כשהדרישה לצדקה, ע"פ התורה,
מקוימת בנו,

כי אנחנו מתהלכים על פי הרוח
ולא על פי הבשר.

זה הליכה על פי הרוח.

ופתאום אנחנו מתחילים לחיות חיים שונים.

ואתם יודעים מה?

רוח הקודש הוכיחה אותי על חטא,
על הלב שלי, שוב ושוב.

רוח הקודש הוכיחה אותי על תאווה,
על מחשבות לא נקיות,

על חילול השם, על מילים רעות.

רוח הקודש הוכיחה אותי על כל
דבריו של ישוע, שאנחנו קוראים.

אבל רוח הקודש מעולם לא אמרה לי,
שאם אני אוכל בשר חזיר, לירוק את זה החוצה.

לא, אם חטאתי, הרגשתי את זה בלב שלי.
הייתי צריך לחזור בתשובה.

אבל אם אני אוכל בשר וזה חזיר,
אני לא יורק את זה החוצה. למה?

כי זה לא חטא.

רוח הקודש הוכיחה אותי על כל כך הרבה דברים,

אבל אף פעם לא על השבת.

מעולם לא הורשעתי בלבי,
שאם הייתי נוהג במכונית שלי

או מבצע עבודה,
וזה היה יום שבת.

"אוי, הורשעתי בלבי! "
לא.

למה? כי זה לא החוק שכתוב בלבי.

זה גם לא החוק שכתוב בלבכם,

כל אחד מכם, שנולד מחדש,

כולכם, שקיבלתם את רוח אלוהים לתוככם,

אתם יודעים את זה,
אתם הרגשתם את זה.

הרגשת איך שהלב שלך השתנה,

הרגשת שתורת המשיח נכתבה על לבך.

יש לך לב חדש, לא לב אבן.
יש לך לב חדש.

זה לא רק עניין של לא-לרצוח,
זה עניין של לא-לכעוס.

זה עניין של לא-לשנוא.
זה עניין של לא להגיד "אידיוט" למישהו.

זה לא רק עניין של לא-לנאוף,
זה גם זה,

אבל זה עניין של לא להביט מתוך תאווה.

כולנו הרגשנו את זה. אם הסתכלת על
משהו באינטרנט, שאתה לא אמור להסתכל,

הרגשת רע.

תקשיבו לתוככת הלב הזאת.

התהלך על פי הרוח
והפסק לחיות את החיים הישנים ההם.

הפסק לחיות בחטא.

אתה הרגשת את זה.

אבל אף פעם לא הרגשת משהו בלבך,
כשמדובר על לשמור את השבת.

אף פעם לא הרגשת משהו בלבך,
כשמדובר על לשמור על כללי המזון

או את החגים. למה?
מכיוון שאנחנו לא תחת התורה הזאת.

זה לא כתוב על ליבנו.

אבל עכשיו יש אנשים שבאים ואומרים:
לא, לא, אתה תחת התורה הזאת,

אתה צריך לעשות את זה, אתה צריך לעשות את זה,
אתה צריך לעשות את זה.

ופתאום ההרשעה, שהיינו חופשיים ממנה,
בגלל שהתהלכנו על פי הרוח,

מתחילה לבוא עלינו
ואנשים מתחילים להיות שוב מורשעים.

הם מתחילים להרגיש כללים.
הם מתחילים להרגיש חוקים.

אני צריך לשמור, אני צריך לשמור,
אני צריך לשמור, אני חייב לשמור על ...

והחופש שהיה במשיח
הולך ונעלם

ובסופו של דבר הם שוב תחת התורה
ותחת עבדות,

ויש גם אנשים שבסופו של דבר מכחישים
את המשיח ומה שהוא עשה בשבילם.

אז בגלל זה אני עושה את הוידאו הזה.

ואני באמת, באמת, באמת, באמת ממליץ לך -

תשמור על הפשטות.

תסתכל על המשיח. תסתכל על המשיח.
תסתכל על המשיח.

אִם אַתֶּם אוֹהֲבִים אוֹתִי, הֲרֵי שֶׁתִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתַי
זה מה שהוא אומר.

ולישוע נתן לנו מספיק מצוות

ישנם יותר מ 613 מצוות שניתנו ע"י משה.

ישוע אמר כל כך הרבה.

אם אתה אוהב אותו,
אתה גם תשמור את מצוותיו.

צא לרפא את החולים.

צא לבשר את הבשורה.

צא לעשות תלמידים,

להטביל אותם במים,

להטביל אותם עם רוח הקודש.

אבל אנשי "השורשים היהודיים",
שמנסים להרחיק אותך מזה

ולהחזיר אותך אל תורת משה,
האם הם שומרים את מצוותיו של ישוע?

האם הם יוצאים להכריז את הבשורה,
לרפא חולים, לגרש שדים,

ולהטביל אנשים במים ורוח הקודש?
לא.

אני מכיר הרבה אנשים,
שעשו את הדברים האלה,

אבל הם כבר לא עושים את זה יותר.
למה?

בגלל שהם הפסיקו להיות ממוקדים
בשמירה על מצוותיו של ישוע.

הם התרחקו מן המשיח
והתחילו לשמור על כללים.

תתמקד על המשיח. ציית לו.

זה היה הווידאו שרציתי לעשות.
אני מקווה שהסרטון הזה עזר לך,

בירך אותך. אני יודע שזה היה הרבה
ודחוס בתוך זמן קצר מאוד.

שתף את הסרטון הזה עם אנשים
שם בחוץ, אנשים שאתה מכיר,

שמושפעים מכל "השורשים העבריים",

שמנסים לבוא תחת חוקי השבת והחגים,
כללי המזון וכו'.

שתף את הוידאו הזה איתם
והנח להם לחוות את החופש.

עבור כל אחד מכם שם בחוץ, עשיתי
הרבה לימוד, שיעורים בנושא הזה.

שיעורים אונליין באינטרנט
עם 28 שיעורים "מחוץ לקופסה" באינטרנט.

אני ממליץ לך לצפות בכל 28 השיעורים.

בשיעור מס' 15 למשל,
אני מדבר על הברית החדשה והברית הישנה,

ועל כך, שתחת הברית החדשה
אנחנו גם צריכים לירוא את אלוהים,

בגלל שגם שם הוא "אש אוכלה".

אני מדבר על כל כך הרבה דברים
בשיעורים "מחוץ לקופסה" באינטרנט.

אני ממליץ לך, צפה בזה.
שתף את הסרטון הזה. תשמור את זה פשוט.

הבט על המשיח. אל תניח לאף אחד
לבוא ולבטל אותך.

אל תכנס תחת התורה.
אל תחייה תחת התורה הישנה.

מתת עם המשיח.
אתה שייך לו עכשיו.

פשטת את האדם הישן.
אתה אוהב את ישוע ואתה שומר את מצוותיו.

אלוהים יברך את כולכם שם בחוץ!
שתף את הסרטון הזה.

צפה בשיעורים אונליין,
ביי ביי!