< Return to Video

ריד מונטאג - מה אנחנו לומדים מ5000 מוחות

  • 0:00 - 0:03
    אנשים אחרים. כולם מתעניינים באנשים אחרים.
  • 0:03 - 0:05
    לכולם יש יחסים עם אנשים אחרים,
  • 0:05 - 0:07
    והם מתעניינים ביחסים האלה
  • 0:07 - 0:09
    מסיבות שונות.
  • 0:09 - 0:11
    יחסים טובים, יחסים רעים,
  • 0:11 - 0:14
    יחסים מעצבנים, יחסים אגנוסטים,
  • 0:14 - 0:17
    מה שאני מתכוון לעשות זה להתמקד במרכיב המרכזי
  • 0:17 - 0:21
    של האינטראקציה שמתרחשת ביחסים.
  • 0:21 - 0:23
    אני עומד לקחת כהשראה את העובדה שכולנו
  • 0:23 - 0:25
    מעוניינים בקשר עם אנשים אחרים,
  • 0:25 - 0:29
    אני עומד להפשיט אותו מכל התכונות המסובכות,
  • 0:29 - 0:33
    ואני עומד להפוך אותו, את המושג המופשט הזה
  • 0:33 - 0:37
    לחקר מדעי, ולהציג את השלבים הראשוניים
  • 0:37 - 0:40
    השלבים העובריים של תגליות חדשות לגבי מה קורה
  • 0:40 - 0:43
    בשני מוחות שנמצאים בקשר משותף.
  • 0:43 - 0:46
    אבל לפני שאעשה זאת, הרשו לי לספר לכם שני דברים
  • 0:46 - 0:47
    שמאפשרים את זה.
  • 0:47 - 0:50
    הראשון הוא שאנו מסוגלים לבחון בצורה בטוחה
  • 0:50 - 0:53
    את הפעילות של מוח בריא.
  • 0:53 - 0:56
    ללא מחטים או קרינה רדיואקטיבית,
  • 0:56 - 0:58
    ללא שום סיבה רפואית, אנחנו יכולים ללכת ברחוב
  • 0:58 - 1:02
    להקליט את המוחות של החברים והשכנים שלכם
  • 1:02 - 1:04
    בזמן שהם מבצעים פעולות קוגניטיביות שונות, ואנו משתמשים
  • 1:04 - 1:08
    בשיטה שנקראת הדמיה בתהודה מגנטית תפקודית.
  • 1:08 - 1:10
    בודאי קראתם או שמעתם על כך בהקשר
  • 1:10 - 1:14
    מסוים. הרשו לי לתת לכם את גרסת שני המשפטים שלה.
  • 1:14 - 1:18
    כולנו שמענו על MRI. MRI משתמש בשדות מגנטיים
  • 1:18 - 1:20
    וגלי רדיו והם מצלמים את המוח שלכם
  • 1:20 - 1:22
    או הברכיים שלכם או הבטן שלכם,
  • 1:22 - 1:24
    בתמונות בגווני אפור הקפואות בזמן.
  • 1:24 - 1:27
    בשנת 1990, התגלה שניתן להשתמש
  • 1:27 - 1:29
    באותן מכונות במצב שונה,
  • 1:29 - 1:32
    ובמצב זה ניתן לצלם סרטים של זרימת דם מיקרוסקופית
  • 1:32 - 1:35
    בעשרות אלפי מקומות שונים ועצמאיים במוח.
  • 1:35 - 1:38
    אז מה? כך ניתן להבין בתוך המוח,
  • 1:38 - 1:42
    בשינויים של פעילות עצבית, הדבר שגורם למוח שלכם לעבוד,
  • 1:42 - 1:44
    הדבר שגורם לתוכנה לעבוד בתוך המוח שלכם,
  • 1:44 - 1:47
    הם מאד קשורים לשינויים בזרימת הדם.
  • 1:47 - 1:49
    אתם עושים סרט של זרימת הדם, ויש לכם
  • 1:49 - 1:51
    קירוב עצמאי של פעילות המוח.
  • 1:51 - 1:54
    זה גרם פשוט למהפכה במחקר המוח.
  • 1:54 - 1:56
    קחו כל פעולה מוחית שתרצו, זיכרון,
  • 1:56 - 1:58
    תכנון מוטורי, מחשבות על החמות,
  • 1:58 - 2:02
    התרגזות על אנשים, תגובות רגשיות, וכן הלאה וכן הלאה,
  • 2:02 - 2:05
    שימו אנשים במכשירי MRI תפקודיים
  • 2:05 - 2:08
    ותראו איך המשתנים האלה מתמפים לפעילות מוחית.
  • 2:08 - 2:11
    זה בשלבים ראשוניים, ולא מדויק במספר מדדים,
  • 2:11 - 2:14
    אבל לפני 20 שנה לא היה לנו כלום.
  • 2:14 - 2:16
    לא יכולתם לבדוק אנשים כך. לא יכולתם לבדוק אנשים בריאים.
  • 2:16 - 2:19
    זה יצר מהפכה אמיתית, ופתח בפנינו
  • 2:19 - 2:21
    עולם ניסיוני חדש. לנוירוביולוגיה,
  • 2:21 - 2:25
    כפי שאתם יודעים היטב, יש הרבה אובייקטים לניסויים,
  • 2:25 - 2:28
    תולעים, ומכרסמים, זבובי פירות ודברים דומים.
  • 2:28 - 2:32
    ועכשיו אפשר לבחון דברים חדשים: בני אדם.
  • 2:32 - 2:35
    אנחנו יכולים להשתמש באנשים ללמוד ולמדל
  • 2:35 - 2:38
    את התוכנה של בני האדם, ויש לנו מספר
  • 2:38 - 2:41
    מדדים ביולוגיים מתפתחים.
  • 2:41 - 2:45
    הרשו לי לתת לכם דוגמא לסוגי הניסויים שאנשים עושים,
  • 2:45 - 2:48
    בתחום של מה שנקרא הערכה.
  • 2:48 - 2:50
    הערכה זה בדיוק מה שאתם חושבים, אתם יודעים?
  • 2:50 - 2:53
    אם הייתם הולכים ומעריכים שתי חברות אחת מול
  • 2:53 - 2:55
    השניה, הייתם רוצים לדעת לאיזו מהן יש יותר ערך.
  • 2:55 - 2:59
    תרבויות גילו את תכונות המפתח לקביעת ערך לפני אלפי שנים.
  • 2:59 - 3:02
    אם אתם רוצים להשוות בין תפוזים לשמשות, מה אתם עושים?
  • 3:02 - 3:04
    ובכן, אתם לא יכולים להשוות בין תפוזים לשמשות.
  • 3:04 - 3:07
    הם בלתי ניתנים להשוואה, הם לא מתערבבים.
  • 3:07 - 3:09
    במקום, אתם ממירים אותם למטבע משותף
  • 3:09 - 3:12
    מודדים את ערכם, ומעריכים אותם לפי שווים
  • 3:12 - 3:15
    ובכן, המוח שלכם צריך לעשות משהו בדיוק כמו זה,
  • 3:15 - 3:18
    ועכשיו אנחנו מתחילים להבין ולזהות
  • 3:18 - 3:20
    מערכות במוח המשתתפות בהערכה
  • 3:20 - 3:22
    ואחת מהם כוללת מערכת נוירוטרנסמיטרים
  • 3:22 - 3:25
    שהתאים שלה נמצאים ליד גזע המוח
  • 3:25 - 3:28
    ומעבירים את הכימיקל דופמין לשאר המוח.
  • 3:28 - 3:31
    לא אפרט, אבל זוהי תגלית חשובה
  • 3:31 - 3:33
    ואנחנו יודעים על זה קצת עכשיו
  • 3:33 - 3:35
    וזו רק חתיכה קטנה של זה, אבל זה חשוב כי
  • 3:35 - 3:38
    אלה הנוירונים שתאבדו אם יהיה לכם פרקינסון,
  • 3:38 - 3:40
    והם גם נוירונים אשר נחטפים על ידי
  • 3:40 - 3:42
    כל הסמים הממכרים, וזה הגיוני
  • 3:42 - 3:45
    סמים ממכרים היו מגיעים ומשנים את
  • 3:45 - 3:47
    הדרך שאתם מעריכים את העולם. הם משנים את הצורה
  • 3:47 - 3:50
    בה אתם מעריכים את הסממנים של הסם שצרכתם,
  • 3:50 - 3:52
    וגורמים לכם להעריך זאת על פני כל דבר אחר.
  • 3:52 - 3:55
    הנה תכונת המפתח, הנוירונים האלה הם גם
  • 3:55 - 3:59
    מעורבים בדרך שבה אתם מקצים ערך לערכים מופשטים
  • 3:59 - 4:01
    ושמתי כמה סמלים כאן שאנו מקצים להם ערך
  • 4:01 - 4:04
    מסיבות שונות.
  • 4:04 - 4:06
    יש לנו מעצמה התנהגותית במוח שלנו,
  • 4:06 - 4:08
    והוא כרוך לפחות בחלקו בדופמין.
  • 4:08 - 4:12
    אנו יכולים להתנגד לכל אינסטינקט שיש לנו להישרדות עבור רעיון,
  • 4:12 - 4:16
    עבור רעיון גרידא. אין מינים אחרים שיכולים לעשות זאת.
  • 4:16 - 4:20
    בשנת 1997, הכת "שער גן עדן" ביצעה התאבדות המונית
  • 4:20 - 4:22
    בהתבסס על הרעיון שחללית
  • 4:22 - 4:26
    אשר מסתתרת בשובל של השביט Hale-Bopp שנראה אז
  • 4:26 - 4:30
    ממתינה כדי לקחת אותם לשלב הבא. זה היה אירוע טרגי להפליא.
  • 4:30 - 4:34
    ליותר משני שליש מהם היו תארים אקדמאים.
  • 4:34 - 4:37
    אבל הנקודה כאן, היא שהם יכלו להתנגד לאינסטינקט שלהם להישרדות
  • 4:37 - 4:40
    על ידי אותן מערכות שנמצאות שם
  • 4:40 - 4:44
    על מנת לגרום להם לשרוד, זה הרבה שליטה, אוקיי?
  • 4:44 - 4:46
    דבר אחד שהשמטתי מהנרטיב הזה
  • 4:46 - 4:49
    הוא הדבר הברור, שהוא המוקד בשאר
  • 4:49 - 4:51
    השיחה שלי, וזה אנשים אחרים.
  • 4:51 - 4:54
    אותן מערכות הערכה נפרשות מחדש
  • 4:54 - 4:56
    כאשר אנחנו מעריכים אינטראקציות עם אנשים אחרים.
  • 4:56 - 4:59
    אז אותה מערכת דופמין שמתמכרת לסמים,
  • 4:59 - 5:02
    שגורמת לכם "לקפוא" כשיש לכם פרקינסון,
  • 5:02 - 5:05
    שתורמת לצורות רבות של פסיכוזה,
  • 5:05 - 5:09
    גם נפרשת מחדש כדי להעריך קשרים עם אנשים אחרים
  • 5:09 - 5:12
    וכדי להקצות ערך למחוות שאתם עושים
  • 5:12 - 5:14
    כאשר אתם מתקשרים עם מישהו אחר.
  • 5:14 - 5:17
    אתן לכם דוגמא.
  • 5:17 - 5:20
    יש לכם כוח עיבוד גדול כל כך
  • 5:20 - 5:23
    בתחום זה שאתם בקושי שמים לב אליו.
  • 5:23 - 5:24
    ואתן לך כמה דוגמאות. אז הנה תינוקת.
  • 5:24 - 5:28
    היא בת שלושה חודשים. היא נמצאת עדיין בחיתולים, והיא לא יודעת לעשות חשבון
  • 5:28 - 5:31
    היא קשורה אלי. מישהו יהיה מאוד שמח שהיא כאן על המסך.
  • 5:31 - 5:34
    ניתן לכסות אחת מעיניה, ועדיין לזהות
  • 5:34 - 5:36
    משהו בעין השנייה, אני רואה סוג של סקרנות
  • 5:36 - 5:40
    בעין אחת, אני רואה אולי קצת הפתעה בשנייה.
  • 5:40 - 5:43
    הנה זוג. הם חולקים רגע יחדיו,
  • 5:43 - 5:44
    ואפילו עשינו ניסוי שאתם יכולים לגזור
  • 5:44 - 5:47
    חלקים שונים של התמונה ואתם עדיין יכולים לראות
  • 5:47 - 5:50
    שהם שותפים לו. הם חולקים אותו בו זמנית.
  • 5:50 - 5:52
    עכשיו, הרכיבים של הסצנה גם משדרים
  • 5:52 - 5:55
    לנו, אבל אפשר להבין זאת ישר מהפנים שלהם,
  • 5:55 - 5:58
    ואם אתם משווים את הפנים שלהם לפנים רגילות, זה יהיה רמז מאוד עדין.
  • 5:58 - 6:01
    הנה זוג אחר. הוא מקרין החוצה עלינו,
  • 6:01 - 6:04
    והיא בבירור מקרינה, אתם מבינים,
  • 6:04 - 6:07
    אהבה והערצה לעברו
  • 6:07 - 6:10
    הנה זוג אחר. (צחוק)
  • 6:10 - 6:15
    ואני חושב שאני לא רואה אהבה והערצה משמאל (צחוק)
  • 6:15 - 6:18
    למעשה, אני יודעת כי היא אחותו, ואתם יכולים פשוט לראות
  • 6:18 - 6:20
    אותו אומר: "בסדר, אנחנו עושים את זה עבור המצלמה,
  • 6:20 - 6:26
    ואחרי זה את תגנבי את הממתקים שלי ותרביצי לי בפנים".(צחוק)
  • 6:26 - 6:28
    הוא יהרוג אותי שהצגתי את זה
  • 6:28 - 6:31
    בסדר, אז מה זה אומר?
  • 6:31 - 6:34
    זה אומר שאנחנו מביאים כמות עצומה של כוח עיבוד לבעיה.
  • 6:34 - 6:38
    זה מפעיל מערכות עמוקות במוח שלנו הקשורות לדופמין,
  • 6:38 - 6:41
    מערכות שישנן כדי לגרום לנו לרדוף אחרי סקס, אוכל ומלח.
  • 6:41 - 6:44
    הן שומרות אותך בחיים. הם נותנות להם את הבונוס בחיים, זה יוצר
  • 6:44 - 6:47
    כאלו דחפים חברתיים שאנו נוטים לקרוא להם מעצמת על
  • 6:47 - 6:50
    אז איך אנחנו יכולים לקחת את זה ולארגן סוג של
  • 6:50 - 6:53
    אינטראקציה חברתית מבוימת ולהפוך את זה לבדיקה מדעית?
  • 6:53 - 6:56
    והתשובה הקצרה היא משחקים.
  • 6:56 - 7:00
    משחקים כלכליים. מה שאנחנו עושים זה לגעת בשני תחומים.
  • 7:00 - 7:03
    האחד נקרא כלכלה ניסיונית. השני נקרא כלכלה התנהגותית
  • 7:03 - 7:08
    ואנחנו גונבים להם את המשחקים, ואנחנו משנים אותם למטרותינו.
  • 7:08 - 7:11
    זה מראה לכם משחק מסוים שנקרא "משחק האולטימטום"
  • 7:11 - 7:12
    לאדם האדום ניתנים 100 דולר ויכול להציע
  • 7:12 - 7:16
    חלוקה לכחול. בואו נגיד שהאדום רוצה לשמור 70
  • 7:16 - 7:20
    ומציע לכחול 30. אז הוא מציע חלוקה של 70-30 עם הכחול
  • 7:20 - 7:23
    השליטה עוברת לכחול, והוא אומר, "אני מקבל"
  • 7:23 - 7:25
    ובמקרה כזה הוא מקבל את הכסף, או שהכחול אומר,
  • 7:25 - 7:29
    "אני דוחה את זה", ובמקרה כזה אף אחד לא מקבל את הכסף. אוקיי?
  • 7:29 - 7:33
    אז ההחלטה ההגיונית שכלכלנים יעשו היא,
  • 7:33 - 7:35
    אתם צריכים לקחת את כל ההצעות שהן לא אפס.
  • 7:35 - 7:39
    מה אנשים יעשו? אנשים אדישים לחלוקה של 80-20
  • 7:39 - 7:42
    ב 80-20, זה מזל בלבד אם תסכים לקבל או לא.
  • 7:42 - 7:45
    למה זה? אתם יודעים, כי אתם מעוצבנים.
  • 7:45 - 7:49
    אתם כועסים. זוהי הצעה לא הוגנת, ואתם יודעים איך נראית הצעה לא הוגנת.
  • 7:49 - 7:51
    זהו סוג של משחק שנעשה אצלי במעבדה ובמקומות רבים בעולם.
  • 7:51 - 7:54
    זה רק נותן לכם דוגמא לסוג הדברים
  • 7:54 - 7:58
    שהמשחקים האלה בודקים. הדבר המעניין הוא, שהמשחקים האלה
  • 7:58 - 8:01
    דורשים הרבה פעילות קוגניטיבית פעילה.
  • 8:01 - 8:04
    אתם צריכים להיות מסוגלים להבין התנהגות של אדם אחר.
  • 8:04 - 8:07
    אתם צריכים להיות מסוגלים לזכור מה עשיתם.
  • 8:07 - 8:09
    אתם צריכים לעמוד על שלכם ברגע שנדרש מכם.
  • 8:09 - 8:12
    ואז אתם צריכים לעדכן את ההבנה ביחס לתגובות שאתם מקבלים חזרה
  • 8:12 - 8:15
    ואתם צריכים לעשות משהו שהוא מעניין,
  • 8:15 - 8:18
    אתם צריכים לעשות סוג של הערכה מחשבתית עמוקה.
  • 8:18 - 8:21
    זאת אומרת, אתם צריכים להחליט מה הבנאדם השני מצפה מכם.
  • 8:21 - 8:24
    אתם צריכים לשלוח רמזים על מנת לשקף את עצמכם בעיניו.
  • 8:24 - 8:27
    כמו בריאיון עבודה. אתם יושבים מעבר לשולחן
  • 8:27 - 8:28
    ויש להם איזו הבנה ראשונית עליכם,
  • 8:28 - 8:31
    אתם שולחים רמזים מעבר לשולחן על מנת לשנות את ההבנה
  • 8:31 - 8:35
    עליכם ממקום אחד למקום שאתם רוצים שהוא יהיה.
  • 8:35 - 8:38
    אנחנו כל כך טובים בזה שאנחנו אפילו לא שמים לב לזה.
  • 8:38 - 8:42
    ניסויים מסוג זה מנצלים את זה. אוקיי?
  • 8:42 - 8:44
    בעשותנו את זה, מה שגילינו הוא שבני אדם
  • 8:44 - 8:46
    הם ממש קנריות בחילופין חברתיים.
  • 8:46 - 8:50
    קנריות בעבר שימשו סוג של חיישנים חיים במכרות.
  • 8:50 - 8:53
    כשהצטבר מתאן או דו תחמוצת הפחמן,
  • 8:53 - 8:57
    או שהתדלדל החמצן, הציפורים התעלפו
  • 8:57 - 9:00
    לפני בני האדם -- אז זה שימש במערכת התראה מוקדמת:
  • 9:00 - 9:03
    היי, צאו מהמכרה. העניינים לא לגמרי בסדר.
  • 9:03 - 9:06
    אנשים ניגשים, ואפילו בניסויים חברתיים
  • 9:06 - 9:09
    מאוד גסים, ויש פשוט
  • 9:09 - 9:12
    מספרים שעוברים הלוך חזור בין האנשים,
  • 9:12 - 9:14
    והם מביאים המון רגישות לזה
  • 9:14 - 9:16
    אז אנחנו מבינים שאנחנו יכולים לנצל את זה, למעשה,
  • 9:16 - 9:19
    עשינו זאת, ועשינו זאת עכשיו
  • 9:19 - 9:22
    אצל אלפי אנשים, לפי דעתי בסדר גודל
  • 9:22 - 9:24
    של 5 או 6 אלף. אנחנו למעשה, כדי ליצור
  • 9:24 - 9:26
    חיישן ביולוגי, צריכים מספרים גדולים מזה,
  • 9:26 - 9:30
    למרבה הפלא. בכל מקרה,
  • 9:30 - 9:32
    התקבלו דפוסים, ואנחנו היינו מסוגלים לקחת
  • 9:32 - 9:36
    את הדפוסים האלה, להמיר אותם למודלים מתמטיים,
  • 9:36 - 9:38
    ולהשתמש במודלים האלה על מנת לקבל תובנות חדשות
  • 9:38 - 9:40
    לחילופים האלה. אוקיי, אז מה?
  • 9:40 - 9:44
    אז מה שקיבלנו הוא כלי מדידה חברתי יפה מאוד
  • 9:44 - 9:47
    את המשחקים הכלכליים נותנים לנו מושגים של משחק אופטימלי.
  • 9:47 - 9:50
    אנחנו יכולים לחשב זאת תוך כדי המשחק.
  • 9:50 - 9:53
    ואנחנו יכולים להשתמש בזה כדי לנתח את ההתנהגות.
  • 9:53 - 9:57
    וזה הדבר המגניב. לפי 6 או 7 שנים,
  • 9:57 - 9:59
    פיתחנו קבוצה. בזמנו זה היה ביוסטון, טקסס.
  • 9:59 - 10:03
    עכשיו זה בוירג'יניה ולונדון. ובנינו תוכנה
  • 10:03 - 10:06
    שמקשרת מכשירי תהודה מגנטית פונקציונלית
  • 10:06 - 10:10
    דרך האינטרנט. אני מניח שעשינו זאת לשישה מכשירים
  • 10:10 - 10:12
    בזמנו, אבל נתרכז רק בשניים.
  • 10:12 - 10:15
    אז זה מסנכרן מכשירים בכל מקום בעולם
  • 10:15 - 10:18
    אנחנו סנכרנו את המכשירים, הפעלנו בהם את
  • 10:18 - 10:20
    המשחקים החברתיים האלה, וצותתנו לשני
  • 10:20 - 10:22
    המוחות המתקשרים. אז בפעם הראשונה,
  • 10:22 - 10:26
    אנחנו לא צריכים רק להסתכל על ממוצעים של יחידים,
  • 10:26 - 10:28
    או שיחידים ישחקו מול מחשבים, או לנסות לעשות
  • 10:28 - 10:31
    ממשקים שיעשו זאת. אנחנו יכולים לחקור זוגות.
  • 10:31 - 10:34
    אנחנו יכולים ללמוד את הדרך שבה בנאדם מתקשר עם בנאדם אחר,
  • 10:34 - 10:37
    לפתח את התוצאות, ולהתחיל לקבל תובנות חדשות
  • 10:37 - 10:39
    לגבי גבולות הקוגניציה הנורמלית,
  • 10:39 - 10:42
    אבל יותר חשוב מכך, אנחנו יכולים לשים אנשים עם
  • 10:42 - 10:45
    מחלות נפש קלאסיות, או נזק מוחי,
  • 10:45 - 10:49
    לתוך המשחקים החברתיים האלה, ולחקור את הדברים האלו.
  • 10:49 - 10:51
    אז התחלנו את המאמץ הזה. הגענו לכמה תגליות משמעותיות,
  • 10:51 - 10:53
    חלקן, אני חושב, תגליות חדשות לגמרי.
  • 10:53 - 10:56
    אנחנו חושבים שיש לזה עתיד. אבל זו דרכנו
  • 10:56 - 10:59
    להיכנס ולהגדיר, עם לקסיקון חדש
  • 10:59 - 11:03
    למעשה לקסיקון מתמטי, בניגוד לדרכים
  • 11:03 - 11:05
    המקובלות בהן אנו חושבים על מחלות נפשיות,
  • 11:05 - 11:07
    לאפיין את המחלות הללו, על ידי שימוש באנשים
  • 11:07 - 11:10
    כמו בציפורים במשחקים. כלומר, אנו מנצלים את העובדה
  • 11:10 - 11:15
    שבנאדם בריא משחק עם אדם בעל דיכאון עמוק,
  • 11:15 - 11:18
    או משחק עם בנאדם על הרצף האוטיסטי,
  • 11:18 - 11:21
    או משחק עם בנאדם בעל הפרעת קשב וריכוז,
  • 11:21 - 11:25
    אנו משתמשים באדם כמו בחיישן חי, ואז אנחנו משתמשים
  • 11:25 - 11:27
    בתוכנות מחשב למדל את הבנאדם, וזה נותן לנו
  • 11:27 - 11:30
    סוג של איפיון של הבנאדם.
  • 11:30 - 11:32
    ימים ראשונים, אנחנו רק מתחילים, אנחנו מקימים תחנות
  • 11:32 - 11:35
    מסביב לעולם. הנה כמה מהתחנות המשתפות פעולה איתנו.
  • 11:35 - 11:38
    המרכז, באופן אירוני,
  • 11:38 - 11:41
    ממוקם בליטל רואנוקה, וירג'יניה
  • 11:41 - 11:43
    יש עכשיו מרכז נוסף בלונדון, והשאר
  • 11:43 - 11:47
    מוקמים כעת. אנחנו מקווים לחלוק את המידע
  • 11:47 - 11:51
    בשלב כלשהו. זה נושא מורכב
  • 11:51 - 11:54
    לחלוק את המידע לשאר העולם
  • 11:54 - 11:55
    אבל אנחנו חוקרים רק חלק קטן
  • 11:55 - 11:58
    ממה שעושה אותנו מעניינים כבני אנוש, ולכן
  • 11:58 - 12:00
    אני רוצה להזמין אנשים שמתעניינים בזה
  • 12:00 - 12:02
    לבקש מאיתנו את התוכנה, או אפילו את ההכוונה
  • 12:02 - 12:04
    על איך להתקדם עם זה.
  • 12:04 - 12:07
    תנו לי להשאיר לכם דבר אחד לסיום.
  • 12:07 - 12:09
    הדבר המעניין בחקר החשיבה
  • 12:09 - 12:12
    היה שהיינו מוגבלים, בצורה מסויימת.
  • 12:12 - 12:15
    פשוט לא היו לנו הכלים להסתכל על מוחות מתקשרים
  • 12:15 - 12:17
    בו זמנית.
  • 12:17 - 12:19
    העובדה היא, שאפילו כשאנו לבד,
  • 12:19 - 12:23
    אנחנו יצורים חברתיים להפליא. אנחנו לא מוחות בודדים.
  • 12:23 - 12:28
    בנויים ממאפיינים ששמרו עליו חי בעולם
  • 12:28 - 12:32
    עצמאי מאנשים אחרים. למעשה המוחות שלנו
  • 12:32 - 12:34
    תלויים באנשים אחרים. הם תלויים באנשים אחרים,
  • 12:34 - 12:36
    והם מבוטאים אצל אנשים אחרים,
  • 12:36 - 12:40
    אז המחשבה על מי אתה, אתה לרוב לא יודע
  • 12:40 - 12:42
    מי אתה עד שאתה רואה את עצמך מתקשר עם אנשים אחרים
  • 12:42 - 12:45
    שקרובים אליך, עם האויבים שלך,
  • 12:45 - 12:47
    אנשים שמפקפקים בך.
  • 12:47 - 12:51
    אז זהו סוג הצעד הראשון בשימוש בתובנה הזו
  • 12:51 - 12:54
    לתוך מה שעושה אותנו בני אדם, הפיכתו לכלי,
  • 12:54 - 12:56
    ולנסות לקבל תובנות חדשות לגבי מחלות נפש
  • 12:56 - 12:59
    תודה רבה על ההקשבה (מחיאות כפיים)
  • 12:59 - 13:02
    (כפיים)
Title:
ריד מונטאג - מה אנחנו לומדים מ5000 מוחות
Speaker:
Read Montague
Description:

עכברים, חרקים ואוגרים כבר אינם הדרך היחידה לחקור את המוח. מכשירי תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) מאפשר למדענים למפות את פעילות המוח באנשים, חיים, נושמים ומקבלי החלטות. ריד מונטאג נותן סקירה על איך הטכנולוגיה הזו עוזרת לנו להבין את הדרכים המסובכות של תקשורת אחד עם השני.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:23
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
benyamin zinshtein edited Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
benyamin zinshtein edited Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
Guy Ernest edited Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
Guy Ernest edited Hebrew subtitles for What we're learning from 5,000 brains
Guy Ernest added a translation

Hebrew subtitles

Revisions