ג'יין מקגוניגל: משחקי מחשב יכולים ליצור עולם טוב יותר
-
0:00 - 0:02אני ג'יין מקגוניגל. אני מעצבת משחקים.
-
0:02 - 0:05יצרתי משחקים ברשת בעשר השנים האחרונות.
-
0:05 - 0:08והיעד שלי לעשור הבא
-
0:08 - 0:10הוא לנסות לעשות
-
0:10 - 0:13את הצלת העולם האמיתי קלה
-
0:13 - 0:16כמו הצלת העולם של משחקי הרשת.
-
0:16 - 0:18עכשיו, יש לי תכנית לטובת העניין,
-
0:18 - 0:21והיא כוללת שכנוע יותר אנשים,
-
0:21 - 0:24כולל אתכם, להקדיש יותר זמן
-
0:24 - 0:26לשחק משחקים גדולים וטובים יותר.
-
0:26 - 0:29כרגע אנחנו מקדישים שלושה מיליארד שעות בשבוע
-
0:29 - 0:31למשחקים ברשת.
-
0:31 - 0:33חלק מכם כנראה חושבים
-
0:33 - 0:35"זה המון זמן להקדיש רק למשחקים."
-
0:35 - 0:37אולי יותר מדי זמן, בהתחשב
-
0:37 - 0:40בכמה בעיות דחופות עוד עלינו לפתור בעולם האמיתי.
-
0:40 - 0:42אבל למעשה, לפי המחקר שלי,
-
0:42 - 0:44ב"מכון למען העתיד",
-
0:44 - 0:47דווקא ההיפך הוא הנכון.
-
0:47 - 0:49שלושה מיליארד שעות משחק בשבוע אפילו לא מתקרבות
-
0:49 - 0:52לכמות המספקת לפתרון הבעיות הדחופות ביותר של העולם
-
0:52 - 0:55למעשה, אני מאמינה שאם אנחנו רוצים לשרוד
-
0:55 - 0:57את המאה הבאה על הכוכב הזה,
-
0:57 - 0:59אנחנו צריכים להגביר דרמטית את הכמות הזו.
-
0:59 - 1:01החישוב שלי לכמות שאנחנו צריכים
-
1:01 - 1:05מגיע ל 21 מיליארד שעות משחק כל שבוע.
-
1:05 - 1:08זה כנראה רעיון קצת מנוגד לאינטואיציה,
-
1:08 - 1:11אז אומר זאת שוב, תנו לזה להכנס לכם לראש.
-
1:11 - 1:13אם אנחנו רוצים לפתור בעיות כמו רעב,
-
1:13 - 1:16עוני, שינויי אקלים, סכסוכים גלובליים, השמנה,
-
1:16 - 1:18אני מאמינה שעלינו לשאוף
-
1:18 - 1:20לשחק משחקים ברשת
-
1:20 - 1:22לפחות 21 מיליארד שעות בשבוע
-
1:22 - 1:24עד סוף העשור הבא. (צחוק)
-
1:24 - 1:27לא. אני רצינית. באמת.
-
1:27 - 1:29וזו הסיבה. התמונה הזו די מסכמת
-
1:29 - 1:31את הסיבה שלדעתי משחקים הם כל כך נחוצים
-
1:31 - 1:35להישרדות העתידית של המין האנושי. (צחוק) באמת.
-
1:35 - 1:38זהו דיוקן מאת צלם בשם פיל טולדנו.
-
1:38 - 1:41הוא רצה לתפוס את הרגש של משחקי מחשב.
-
1:41 - 1:43אז הוא הציב מצלמה מול גיימרים בזמן משחק.
-
1:43 - 1:47וזהו רגש קלאסי של גיימינג.
-
1:47 - 1:49עכשיו, אם אתם לא גיימרים
-
1:49 - 1:51אתם עלולים להחמיץ חלק מהדקויות שבצילום הזה.
-
1:51 - 1:54אתם כנראה רואים את תחושת הדחיפוּת,
-
1:54 - 1:57קצת פחד, אבל ריכוז עז,
-
1:57 - 2:01מיקוד עמוק עמוק בפתרון בעייה קשה במיוחד.
-
2:01 - 2:03אם אתם גיימרים, אתם תבחינו
-
2:03 - 2:07בכמה דקויות כאן, הטיית העיניים מעלה, וסביב הפה
-
2:07 - 2:09יש סימן לאופטימיות.
-
2:09 - 2:11והגבות שלמעלה הן [סימן ל]הפתעה.
-
2:11 - 2:14זהו גיימר שנמצא על סף משהו שמכונה
-
2:14 - 2:16נצחון אֶפּי.
-
2:16 - 2:17(צחוק)
-
2:17 - 2:19אה, שמעתם על זה. אוקיי. יפה.
-
2:19 - 2:21אז יש כמה גיימרים בקרבנו.
-
2:21 - 2:23נצחון אֶפּי הוא הישג
-
2:23 - 2:25שהוא כל כך חריג לטובה
-
2:25 - 2:28שלא היה לך מושג שהוא אפשרי עד שהשגת אותו.
-
2:28 - 2:31הוא כמעט מעבר לגבולות הדמיון.
-
2:31 - 2:33וכשאתה מגיע לשם אתה נדהם
-
2:33 - 2:36לגלות למה אתה באמת מסוגל. זה נצחון אפי.
-
2:36 - 2:38זהו גיימר על סף נצחון אפי.
-
2:38 - 2:41וזו הבעת הפנים שאנחנו צריכים לראות
-
2:41 - 2:44אצל מיליונים של פותרי בעיות בכל רחבי העולם
-
2:44 - 2:47כשאנחנו מנסים להתגבר על המכשולים של המאה הבאה.
-
2:47 - 2:50הבעת הפנים של מישהו, שכנגד כל הסיכויים,
-
2:50 - 2:52נמצא על סף נצחון אפי.
-
2:52 - 2:55למרבה הצער רואים יותר הבעות פנים כאלה
-
2:55 - 2:58בחיי היום יום, בנסיון לפתור בעיות דחופות.
-
2:58 - 3:00לזה אני קוראת פרצוף ה"אני לא טוב בלחיות".
-
3:00 - 3:03למעשה אני זו שעושה אותו. אתם יכולים לראות? כן. טוב.
-
3:03 - 3:06זו אני שעושה את פרצוף ה"אני לא טובה בלחיות".
-
3:06 - 3:08זה חלק מגרפיטי בשכונה הישנה שלי
-
3:08 - 3:10בברקלי, קליפורניה, שם עשיתי את הדוקטורט שלי
-
3:10 - 3:14על למה אנחנו טובים יותר במשחקים מאשר בחיים האמיתיים.
-
3:14 - 3:16וזו בעייה שיש להרבה גיימרים.
-
3:16 - 3:20אנחנו מרגישים שאנחנו לא טובים במציאות כמו שבמשחקים.
-
3:20 - 3:22ואני לא מתכוונת טובים במובן של מוצלחים,
-
3:22 - 3:24למרות שזה חלק מהעניין.
-
3:24 - 3:26אנחנו כן משיגים יותר בעולמות משחק.
-
3:26 - 3:28אני מתכוונת גם טוב במובן של
-
3:28 - 3:30מונעים לעשות משהו שמשפיע,
-
3:30 - 3:32בעלי השראה לעבוד יחד ולשתף פעולה.
-
3:32 - 3:34וכשאנחנו בעולמות משחק
-
3:34 - 3:36אני מאמינה שרבים מאיתנו הופכים
-
3:36 - 3:39לגרסה הכי טובה של עצמנו, שהכי עשויים לעזור בהתראה קצרה,
-
3:39 - 3:41שהכי עשויים להתמיד בפתרון בעייה
-
3:41 - 3:44ככל שיידרש, ולנסות שוב לאחר כשלון.
-
3:44 - 3:48ובחיים האמיתיים, כשאנחנו חווים כשלון,
-
3:48 - 3:50כשאנו נתקלים במכשולים, אנחנו בדרך כלל לא מרגישים כך.
-
3:50 - 3:52אנחנו מרגישים שהוכרענו.
-
3:52 - 3:54אנחנו מרגישים המומים.
-
3:54 - 3:57אנחנו חרדים, אולי מדוכאים, מתוסכלים או ציניים.
-
3:57 - 3:59אף פעם אין לנו רגשות כאלה כשאנחנו משחקים משחקים,
-
3:59 - 4:01הם פשוט לא קיימים במשחקים.
-
4:01 - 4:03אז זה מה שרציתי לחקור
-
4:03 - 4:05כשהייתי סטודנטית לתואר מוסמך.
-
4:05 - 4:07מה במשחקים מונע מאיתנו
-
4:07 - 4:09להרגיש שאיננו מסוגלים להשיג כלום?
-
4:09 - 4:12איך אפשר לקחת את הרגשות האלה ממשחקים
-
4:12 - 4:14וליישם אותם בעולם האמיתי?
-
4:14 - 4:16אז בחנתי משחקים כמו וורלד אוף וורקראפט,
-
4:16 - 4:19שהוא הסביבה האידאלית לפתרון בעיות שיתופי.
-
4:19 - 4:21התחלתי להבחין במספר דברים
-
4:21 - 4:24שמאפשרים נצחונות אפיים בעולמות ברשת.
-
4:24 - 4:27הראשון הוא, כל פעם כשאתם מופיעים באחד ממשחקי הרשת האלה
-
4:27 - 4:29במיוחד בוורלד אוף וורקראפט,
-
4:29 - 4:32יש המון דמויות שונות
-
4:32 - 4:36שמייד מוכנות לבטוח בך במשימות מצילות-עולם.
-
4:36 - 4:39אבל לא כל משימה שהיא, זו משימה שתואמת בדיוק
-
4:39 - 4:41לרמתכם הנוכחית במשחק. נכון?
-
4:41 - 4:43אז אתם יכולים לבצע אותה.
-
4:43 - 4:45אף פעם לא נותנים לכם אתגר שלא תוכלו להתגבר עליו.
-
4:45 - 4:49אבל זה על גבול היכולת שלכם. אז אתם צריכים לעבוד קשה.
-
4:49 - 4:51אבל אין אבטלה בוורלד אוף וורקראפט.
-
4:51 - 4:53אין לשבת סתם ולשלב ידיים.
-
4:53 - 4:56תמיד יש משהו מפורט וחשוב שיש לעשות.
-
4:56 - 4:58ויש גם מלאן משתפי פעולה.
-
4:58 - 5:00לכל מקום שתלכו, מאות אלפי אנשים
-
5:00 - 5:02מוכנים לעבוד איתכם
-
5:02 - 5:04לביצוע המשימה האפית שלכם.
-
5:04 - 5:06זה לא משהו שמוצאים בקלות בחיים האמיתיים,
-
5:06 - 5:08התחושה שבקצות האצבעות שלנו
-
5:08 - 5:10יש המון משתפי פעולה.
-
5:10 - 5:12ויש גם את העלילה האפית, הסיפור נותן ההשראה הזה
-
5:12 - 5:14של למה אנחנו שם, ומה אנחנו עושים.
-
5:14 - 5:16ואז אנחנו מקבלים את כל המשוב החיובי הזה.
-
5:16 - 5:18שמעתם על לעלות רמות ופלוס אחד לכח,
-
5:18 - 5:20ופלוס אחד לתבונה.
-
5:20 - 5:22אין לנו משוב בלתי פוסק כזה בחיים האמיתיים.
-
5:22 - 5:25כשארד מהבמה הזו לא אקבל
-
5:25 - 5:28פלוס אחד להרצאה, ופלוס אחד לרעיון משוגע,
-
5:28 - 5:31פלוס עשרים לרעיון משוגע.
-
5:31 - 5:33אני לא מקבלת משוב כזה בחיים האמיתיים.
-
5:33 - 5:36עכשיו, הבעייה עם סביבות שיתופיות ברשת
-
5:36 - 5:38כמו וורלד אוף וורקראפט
-
5:38 - 5:40היא שזה כל כך מספק
-
5:40 - 5:42להיות על סף נצחון אפי כל הזמן,
-
5:42 - 5:44שאנחנו מחליטים להקדיש את כל הזמן שלנו לעולמות המשחק האלה.
-
5:44 - 5:46זה פשוט טוב יותר מהמציאות.
-
5:46 - 5:49אז, עד כאן, כל הגיימרים בוורלד אוף וורקראפט ביחד
-
5:49 - 5:52השקיעו 5.93 מיליון שנים
-
5:52 - 5:56בפתרון הבעיות הווירטואליות של אזרות'.
-
5:56 - 5:58זה לא בהכרח דבר רע.
-
5:58 - 6:00זה עלול להישמע כמו דבר רע.
-
6:00 - 6:02אבל כדי לתת לכם הקשר אחר:
-
6:02 - 6:04לפני 5.93 מיליון שנה
-
6:04 - 6:08אבותינו היונקים המוקדמים ביותר עמדו על הרגליים.
-
6:08 - 6:11זה היה הפרימאט הזקוף הראשון.
-
6:11 - 6:15אז כשמדברים על כמה זמן למעשה השקענו
-
6:15 - 6:18בלשחק משחקים, הדרך היחידה שבה הגיוני
-
6:18 - 6:21אפילו לחשוב על זה, היא לדבר על זמן
-
6:21 - 6:23בסדר גדול של האבולוציה האנושית,
-
6:23 - 6:25שהוא דבר מיוחד מאד.
-
6:25 - 6:27אבל זה גם מתאים. כי מסתבר
-
6:27 - 6:29שבלהקדיש את כל הזמן הזה למשחקים,
-
6:29 - 6:31אנחנו משנים למעשה
-
6:31 - 6:33את מה שאנחנו מסוגלים לו כבני אדם.
-
6:33 - 6:36אנחנו מתפתחים למין יותר משתף פעולה ולבבי.
-
6:36 - 6:38זו האמת. אני מאמינה בזה.
-
6:38 - 6:41אז קחו בחשבון את הנתון המעניין הזה.
-
6:41 - 6:44זה פורסם לאחרונה ע"י חוקר באוניברסיטת קרנגי מלון.
-
6:44 - 6:46הצעיר הממוצע היום
-
6:46 - 6:49במדינה עם תרבות גיימרים חזקה
-
6:49 - 6:52יבלה 10,000 שעות במשחקי רשת,
-
6:52 - 6:54עד גיל 21.
-
6:54 - 6:5610,000 שעות
-
6:56 - 6:58הוא מספר מעניין משתי סיבות
-
6:58 - 7:02קודם כל, עבור ילדים בארה"ב
-
7:02 - 7:0510,080 שעות הוא בדיוק הזמן
-
7:05 - 7:07שהם מבלים בבית הספר
-
7:07 - 7:09מכתה ה' עד סיום ביה"ס התיכון
-
7:09 - 7:11אם הנוכחות שלהם מושלמת.
-
7:11 - 7:13אז יש לנו
-
7:13 - 7:15מסלול מקביל של חינוך
-
7:15 - 7:17שבו צעירים לומדים
-
7:17 - 7:19מה צריך כדי להיות גיימר טוב
-
7:19 - 7:21לא פחות מאשר על כל השאר בבית הספר.
-
7:21 - 7:23וחלק מכם כנראה קרא
-
7:23 - 7:25את הספר החדש של מלקולם גלאדוול- Outliers.
-
7:25 - 7:27אז כנראה שמעתם על תיאוריית ההצלחה שלו,
-
7:27 - 7:29תיאוריית 10,000 השעות של ההצלחה.
-
7:29 - 7:32היא מבוססת על מחקר גדול במדע קוגניטיבי
-
7:32 - 7:35שאם אנחנו מסוגלים להשקיע 10,000 שעות
-
7:35 - 7:37של לימוד מאומץ, בכל תחום
-
7:37 - 7:40עד גיל 21, נהייה אמנים בתחום הזה.
-
7:40 - 7:42נהיה טובים בכל מה שנעשה
-
7:42 - 7:44כמו האנשים הכי טובים בעולם [בתחום].
-
7:44 - 7:46אז מה שאנחנו רואים עכשיו
-
7:46 - 7:48הוא דור שלם של צעירים
-
7:48 - 7:51שהם גיימרים אמנים.
-
7:51 - 7:54אז השאלה הגדולה היא
-
7:54 - 7:57"במה בדיוק גיימרים נהיים כל כך טובים?"
-
7:57 - 7:59כי אם היינו יכולים לגלות את זה
-
7:59 - 8:01יהיה לנו בידיים משאב אנושי
-
8:01 - 8:03פשוט חסר תקדים
-
8:03 - 8:06זה מספר האנשים בעולם שכרגע
-
8:06 - 8:08מקדישים לפחות שעה ביום במשחקי רשת.
-
8:08 - 8:11אלה הגיימרים האמנים שלנו.
-
8:11 - 8:15500 מיליון איש שמאד טובים במשהו.
-
8:15 - 8:17ובעשור הבא
-
8:17 - 8:19יהיו לנו עוד מיליארד גיימרים
-
8:19 - 8:22שמאד טובים במה שזה לא יהיה.
-
8:22 - 8:24זה מגיע, אם עד עכשיו לא ידעתם.
-
8:24 - 8:26תעשיית המשחקים מפתחת קונסולות
-
8:26 - 8:29שצורכות מעט אנרגיה ושעובדות ברשתות אלחוטיות סלולריות
-
8:29 - 8:31במקום באינטרנט בפס רחב
-
8:31 - 8:33כך שגיימרים בכל העולם,
-
8:33 - 8:37במיוחד בהודו, סין, ברזיל, יוכלו להיות מחוברים.
-
8:37 - 8:39הם צופים מיליארד גיימרים נוספים בעשור הבא.
-
8:39 - 8:42זה יביא אותנו למיליארד גיימרים וחצי.
-
8:42 - 8:44אז התחלתי לחשוב במה המשחקים האלה
-
8:44 - 8:46עושים אותנו אמנים.
-
8:46 - 8:49הנה ארבעה הדברים שחשבתי עליהם. הראשון הוא אופטימיזם דחוף.
-
8:49 - 8:53אוקיי. תחשבו על זה כמוטיבציה עצמית קיצונית.
-
8:53 - 8:55אופטימיזם דחוף הוא הרצון לפעול מיידית
-
8:55 - 8:57להתגבר על מכשול,
-
8:57 - 8:59בשילוב עם אמונה
-
8:59 - 9:02שיש לנו סיכוי סביר להצליח.
-
9:02 - 9:04גיימרים תמיד מאמינים שנצחון אפי אפשרי,
-
9:04 - 9:07ושהוא תמיד שווה נסיון, ושיש לנסות עכשיו.
-
9:07 - 9:09גיימרים לא סתם יושבים במקום.
-
9:09 - 9:13גיימרים הם אמנים בטוויית רשת חברתית הדוקה.
-
9:13 - 9:15יש הרבה מחקר מעניין שמראה
-
9:15 - 9:17שאנחנו מחבבים אנשים יותר אחרי ששיחקנו איתם,
-
9:17 - 9:19אפילו אם הם הפסדנו להם בגדול.
-
9:19 - 9:21והסיבה לכך היא שצריך הרבה אמון
-
9:21 - 9:23לשחק משחק עם מישהו.
-
9:23 - 9:25אנחנו מאמינים שהם יבלו את זמנם איתנו,
-
9:25 - 9:27שהם ישחקו לפי אותם כללים,
-
9:27 - 9:30יעריכו את אותם יעדים, שיישארו במשחק עד סופו.
-
9:30 - 9:32וכך, לשחק ביחד הוא דבר שבונה
-
9:32 - 9:35קשרים ואמון ושיתוף פעולה.
-
9:35 - 9:39וכתוצאה נבנים למעשה קשרים חברתיים חזקים יותר.
-
9:39 - 9:41יצרנות מאושרת. אני מתה על זה.
-
9:41 - 9:43יש סיבה מדוע גיימר וורלד אוף וורקראפט ממוצע
-
9:43 - 9:45משחק 22 שעות בשבוע,
-
9:45 - 9:47סוג של עבודה בחצי-משרה.
-
9:47 - 9:49זה כי אנחנו יודעים, שכשאנחנו משחקים,
-
9:49 - 9:51אנחנו למעשה שמחים יותר
-
9:51 - 9:54לעבוד קשה במשחק, מאשר להירגע או סתם לשבת.
-
9:54 - 9:56אנחנו יודעים שאנחנו בנויים להיות הכי יעילים, כבני אדם,
-
9:56 - 9:58בעבודה קשה ומשמעותית.
-
9:58 - 10:00וגיימרים מוכנים לעבוד קשה
-
10:00 - 10:04כל הזמן, אם הם מקבלים את העבודה המתאימה.
-
10:04 - 10:06לבסוף, משמעות אפית.
-
10:06 - 10:09גיימרים אוהבים להתחבר למשימות מעוררות השתאות
-
10:09 - 10:13לסיפורים אנושיים בסדר גודל פלאנטרי.
-
10:13 - 10:18עוד פיסת טריוויה שעוזרת להכניס הכל לפרספקטיבה.
-
10:18 - 10:21אז כולכם מכירים את וויקיפדיה, הוויקי הכי גדול בעולם.
-
10:21 - 10:25הוויקי השני בגודלו, בעולם, עם כמעט 80,000 מאמרים
-
10:25 - 10:27הוא הוויקי של וורלד אוף וורקראפט.
-
10:27 - 10:29חמישה מיליון איש משתמשים בו מדי חודש.
-
10:29 - 10:31הם ערכו יותר מידע על וורלד אוף וורקראפט
-
10:31 - 10:33באינטרנט יותר מאשר
-
10:33 - 10:36כל נושא אחר בוויקי כלשהו בעולם.
-
10:36 - 10:38הם בונים סיפור אפי.
-
10:38 - 10:40הם בונים מקור מידע אפי
-
10:40 - 10:42על וורלד אוף וורקראפט.
-
10:42 - 10:46אוקיי, אז אלו ארבעה כוחות על שמצטרפים לדבר אחד.
-
10:46 - 10:51גיימרים הם אנשים מועצמים ובעלי תקווה.
-
10:51 - 10:54אלה אנשים שמאמינים שהם בעצמם מסוגלים
-
10:54 - 10:56לשנות את העולם.
-
10:56 - 10:58והבעייה היחידה היא שהם מאמינים
-
10:58 - 11:00שהם מסוגלים לשנות את העולמות הוירטואליים
-
11:00 - 11:02ולא את העולם האמיתי.
-
11:02 - 11:04זו הבעייה שאני מנסה לפתור.
-
11:04 - 11:07יש כלכלן בשם אדוארד קסטרונובה.
-
11:07 - 11:09העבודה שלו מבריקה. הוא בוחן למה
-
11:09 - 11:11אנשים משקיעים כל כך הרבה זמן ואנרגיה
-
11:11 - 11:13וכסף, בעולמות ברשת.
-
11:13 - 11:15והוא אומר "אנחנו עדים למה שמוגדר
-
11:15 - 11:17כלא פחות מהגירה המונית
-
11:17 - 11:20לעולמות וירטואליים וסביבות משחק ברשת."
-
11:20 - 11:22והוא כלכלן. אז הוא רציונאלי.
-
11:22 - 11:25והוא אומר...(צחוק)
-
11:25 - 11:27לא כמוני -- אני מעצבת משחקים; אני שופעת חיוניות.
-
11:27 - 11:29אבל הוא אומר,
-
11:29 - 11:32שזה הגיוני מאד,
-
11:32 - 11:35כי גיימרים יכולים להשיג יותר בעולמות ברשת מאשר בחיים האמיתיים.
-
11:35 - 11:37יכולים להיות להם קשרים חברתיים חזקים יותר
-
11:37 - 11:39במשחקים מאשר בחיים האמיתיים.
-
11:39 - 11:42הם מקבלים משוב טוב יותר ומרגישים מתוגמלים יותר
-
11:42 - 11:44במשחקים מאשר בחיים האמיתיים.
-
11:44 - 11:46אז הוא אומר שכרגע הגיוני מאד
-
11:46 - 11:49שגיימרים מבלים יותר זמן בעולמות וירטואליים מאשר בעולם האמיתי.
-
11:49 - 11:53עכשיו, אני מסכימה שזה רציונלי, נכון לעכשיו.
-
11:53 - 11:56אבל זה לא, בשום אופן, מצב אופטימלי.
-
11:56 - 11:59אנחנו צריכים לעשות את העולם האמיתי יותר כמו משחק.
-
11:59 - 12:02אני מקבלת את ההשראה שלי ממשהו שקרה
-
12:02 - 12:04לפני 2500 שנה.
-
12:04 - 12:08אלו קוביות עתיקות, עשויות ממפרקים של כבש. נכון?
-
12:08 - 12:10לפני שהיו לנו ג'ויסטיקים מעולים
-
12:10 - 12:12היו לנו מפרקי כבש.
-
12:12 - 12:14ואלה מייצגים את אביזר המשחק הראשון
-
12:14 - 12:17שתוכנן ע"י בני אדם.
-
12:17 - 12:19אם אתם מכירים את כתביו של ההיסטוריון היווני העתיק,
-
12:19 - 12:21הרודוטוס, אולי תכירו את ההיסטוריה הזו.
-
12:21 - 12:23שהיא ההיסטוריה של
-
12:23 - 12:25מי המציא את המשחקים ולמה.
-
12:25 - 12:28הרודוטוס אומר שמשחקים, במיוחד משחקי קוביה
-
12:28 - 12:31הומצאו בממלכת לידיה
-
12:31 - 12:33בתקופה של רעב.
-
12:33 - 12:35ככל הנראה היה רעב כה כבד,
-
12:35 - 12:39שמלך לידיה החליט שעליהם לעשות משהו מטורף.
-
12:39 - 12:41אנשים סבלו. אנשים התקוטטו.
-
12:41 - 12:43זה היה מצב קיצוני. הם היו זקוקים
-
12:43 - 12:45לפתרון קיצוני.
-
12:45 - 12:48אז, לפי הרודוטוס, הם המציאו משחקי קוביה
-
12:48 - 12:51והם הגדירו מדיניות ממלכתית.
-
12:51 - 12:53ביום הראשון, כולם יאכלו.
-
12:53 - 12:56וביום הבא, כולם ישחקו משחקים.
-
12:56 - 12:58והם יהיו כל כך שקועים בלשחק בקוביה
-
12:58 - 13:00כי משחקים הם כל כך מושכים,
-
13:00 - 13:03ומשקיעים אותנו ביצרנות מספקת ומאושרת,
-
13:03 - 13:06שהם יתעלמו מהעובדה שלא היה להם מה לאכול.
-
13:06 - 13:08ואז ביום הבא, הם ישחקו משחקים.
-
13:08 - 13:10וביום הבא הם יאכלו.
-
13:10 - 13:12ולפי הרודוטוס,
-
13:12 - 13:14הם העבירו כך 18 שנים,
-
13:14 - 13:16שורדים רעב,
-
13:16 - 13:18על ידי אכילה ביום אחד, ומשחק ביום שלאחריו.
-
13:18 - 13:20עכשיו, זה בדיוק, אני חושבת,
-
13:20 - 13:22איך אנחנו משתמשים במשחקים כיום.
-
13:22 - 13:25אנחנו משתמשים במשחקים לברוח מסבל העולם האמיתי.
-
13:25 - 13:28אנחנו משתמשים במשחקים להתרחק מכל מה שמקולקל
-
13:28 - 13:31בסביבה האמיתית, כל מה שלא מספק בחיים האמיתיים,
-
13:31 - 13:34ואנחנו מקבלים את הדרוש לנו ממשחקים.
-
13:34 - 13:36אבל זה לא חייב להסתיים שם.
-
13:36 - 13:38זה באמת מלהיב.
-
13:38 - 13:41לפי הרודוטוס,
-
13:41 - 13:43מצב הרעב לא השתפר,
-
13:43 - 13:46אז המלך החליט על משחק קוביה אחד סופי.
-
13:46 - 13:50חילקו את הממלכה לחצאים.
-
13:50 - 13:52שיחקו משחק קוביה אחד,
-
13:52 - 13:55והמנצחים של משחק זה זכו להשתתף בהרפתקאה אפית.
-
13:55 - 13:57הם יעזבו את לידיה,
-
13:57 - 14:00והם ייצאו לחפש מקום חדש לחיות בו,
-
14:00 - 14:02כשמאחור נשארים מספיק אנשים
-
14:02 - 14:04כדי לשרוד עם המשאבים שנותרו,
-
14:04 - 14:06ובשאיפה אולי לקחת את הציוויליזציה
-
14:06 - 14:08למקום אחר בו תוכל לפרוח.
-
14:08 - 14:10עכשיו, זה נשמע מטורף, נכון?
-
14:10 - 14:12אבל לאחרונה, עדויות דנ"א
-
14:12 - 14:14הראו שהאטרוסקים,
-
14:14 - 14:16שהובילו את האימפריה הרומאית,
-
14:16 - 14:19בעצם חולקים אותו דנ"א כמו הלוּדים העתיקים.
-
14:19 - 14:22וכך לאחרונה הציעו מדענים
-
14:22 - 14:24שלמעשה הסיפור המטורף של הרודוטוס הוא נכון.
-
14:24 - 14:26וגיאולוגים מצאו ראיות
-
14:26 - 14:28להתקררות גלובלית שנמשכה
-
14:28 - 14:31כמעט 20 שנה, שיכולה להסביר את הרעב.
-
14:31 - 14:33אז הסיפור המטורף הזה אולי נכון.
-
14:33 - 14:35יכול להיות שלמעשה
-
14:35 - 14:37הם הצילו את תרבותם על ידי משחקים,
-
14:37 - 14:39בבריחה למשחק למשך 18 שנה
-
14:39 - 14:41ואז קיבלו כזו השראה,
-
14:41 - 14:43וידעו כל כך הרבה על איך להתאחד דרך משחק,
-
14:43 - 14:46שהם ממש הצילו את הציוויליזציה בדרך הזו.
-
14:46 - 14:48אוקיי, אנחנו יכולים לעשות את זה.
-
14:48 - 14:51אנחנו משחקים וורקראפט מ 1994.
-
14:51 - 14:53זה היה משחק האסטרטגיה בזמן אמת הראשון
-
14:53 - 14:55מסדרת וורלד אוף וורקראפט. זה היה לפני 16 שנים.
-
14:55 - 14:58הם שיחקו משחקי קוביה 18 שנים,
-
14:58 - 15:00אנחנו משחקים וורקראפט 16 שנים.
-
15:00 - 15:03אני טוענת שאנחנו מוכנים למשחק אפי משלנו.
-
15:03 - 15:06עכשיו, הם שלחו חצי מהציוויליזציה
-
15:06 - 15:08בחיפוש אחר עולם חדש.
-
15:08 - 15:11אז מזה אני מקבלת את ה 21 מיליארד שעות משחק בשבוע.
-
15:11 - 15:14בואו נשכנע חצי מאתנו להסכים
-
15:14 - 15:16להקדיש שעה ביום למשחקים,
-
15:16 - 15:18עד שנפתור בעיות מהעולם האמיתי.
-
15:18 - 15:20עכשיו, ברור לי שאתם שואלים "איך נפתור בעיות מהעולם האמיתי
-
15:20 - 15:23בעזרת משחקים?" טוב - לזה הקדשתי את העבודה שלי
-
15:23 - 15:25במהלך השנים האחרונות,
-
15:25 - 15:27במכון למען העתיד.
-
15:27 - 15:29יש לנו שלט כזה במשרדים שלנו בפאלו אלטו,
-
15:29 - 15:33שמביע את התפיסה שלנו לגבי איך יש להתייחס לעתיד.
-
15:33 - 15:35אנחנו לא רוצים לנסות לחזות את העתיד.
-
15:35 - 15:38מה שאנחנו רוצים לעשות הוא ליצור את העתיד.
-
15:38 - 15:40אנחנו רוצים לדמיין את התרחיש הכי טוב
-
15:40 - 15:42ואז אנחנו רוצים לתת כוח לאנשים
-
15:42 - 15:44להפוך את התרחיש הזה למציאות.
-
15:44 - 15:46אנחנו רוצים לדמיין נצחונות אפיים,
-
15:46 - 15:49ואז לתת לאנשים את הכלים להשיג את הנצחון האפי.
-
15:49 - 15:51אני רק רוצה להראות בקצרה שלושה משחקים שיצרתי
-
15:51 - 15:54שהם נסיון לתת לאנשים את הכלים
-
15:54 - 15:56ליצור נצחונות אפיים בעתיד שלהם.
-
15:56 - 15:58אז זה "עולם ללא נפט".
-
15:58 - 16:00יצרנו את המשחק הזה ב 2007.
-
16:00 - 16:02זהו משחק ברשת שבו מנסים לשרוד
-
16:02 - 16:04מחסור בנפט.
-
16:04 - 16:06המחסור בנפט הוא בדיוני,
-
16:06 - 16:09אבל הכנסנו מספיק תוכן ברשת
-
16:09 - 16:12כדי שתאמינו שהוא אמיתי, ושתוכלו לחיות ממש
-
16:12 - 16:15כאילו נגמר לנו הנפט. אז כשבאים לשחק את זה
-
16:15 - 16:17נרשמים, אתם אומרים לנו איפה אתם גרים.
-
16:17 - 16:19ואז אנחנו נותנים לכם קטעי חדשות בוידאו בזמן אמת
-
16:19 - 16:21מקורות נתונים שמראים לכם
-
16:21 - 16:23בדיוק כמה עולה נפט,
-
16:23 - 16:25מה לא זמין, איך מושפע מלאי המזון,
-
16:25 - 16:27איך מושפעת התחבורה,
-
16:27 - 16:29האם בתי ספר נסגרים, אם יש התפרעויות.
-
16:29 - 16:32ועליכם למצוא דרך לחיות את החיים האמיתיים שלכם
-
16:32 - 16:35אם זה היה באמת. ואז אנחנו מבקשים שתכתבו בלוגים על זה
-
16:35 - 16:37ותעלו סרטונים ותמונות.
-
16:37 - 16:40התחלנו את המשחק הזה עם 1700 שחקנים ב 2007.
-
16:40 - 16:43ועקבנו אחריהם מאז במשך שלוש שנים.
-
16:43 - 16:45ואני יכולה לומר לכם שזו חווייה שגורמת לשינוי.
-
16:45 - 16:48אף אחד לא רוצה לשנות את אורח החיים שלו
-
16:48 - 16:51רק כי זה טוב לעולם, או כי אנחנו אמורים לעשות את זה.
-
16:51 - 16:54אבל אם משקיעים אותם בהרפתקאה אפית
-
16:54 - 16:56ואומרים להם "נגמר לנו הנפט"
-
16:56 - 16:59זה סיפור ומסע מדהימים שאפשר להשתתף בהם.
-
16:59 - 17:02אתגרו את עצמכם לראות איך הייתם שורדים.
-
17:02 - 17:04רוב השחקנים שלנו שימרו את ההרגלים
-
17:04 - 17:06שלמדו במשחק הזה.
-
17:06 - 17:08אז, למשחק מציל-העולם הבא,
-
17:08 - 17:11החלטנו לכוון גבוה יותר, לבעייה גדולה יותר מאשר נפט.
-
17:11 - 17:13יצרנו משחק בשם Superstruct (מבנה על)
-
17:13 - 17:15במכון למען העתיד.
-
17:15 - 17:18והנחת היסוד היתה שמחשב-על חישב
-
17:18 - 17:21שלבני האדם נותרו רק 23 שנים על כדור הארץ.
-
17:21 - 17:23מחשב העל הזה נקרא
-
17:23 - 17:25"מערכת המודעות להכחדה גלובאלית", כמובן.
-
17:25 - 17:27ביקשנו מאנשים להתחבר לרשת
-
17:27 - 17:29כמעט כמו סרט של ג'רי ברוקהיימר.
-
17:29 - 17:32אתם מכירים סרטים של ברוקהיימר, אתם יוצרים נבחרת חלומות.
-
17:32 - 17:35יש לכם את האסטרונאוט, המדען, האסיר המשוחרר,
-
17:35 - 17:37וכולם יש חלק בהצלת העולם.
-
17:37 - 17:38(צחוק)
-
17:38 - 17:40אבל במשחק שלנו, במקום חמישה אנשים בלבד
-
17:40 - 17:43בנבחרת החלומות, הגדרנו שכולם בנבחרת,
-
17:43 - 17:46וזו העבודה שלכם להמציא את עתיד האנרגיה,
-
17:46 - 17:48עתיד המזון, עתיד הבריאות,
-
17:48 - 17:51עתיד הבטחון ועתיד רשת ההצלה החברתית.
-
17:51 - 17:53היו לנו 8000 איש ששיחקו במשך שמונה שבועות.
-
17:53 - 17:57הם המציאו 500 פתרונות יצירתיים בטירוף
-
17:57 - 17:59שאפשר לראות ע"י חיפוש "Superstruct" בגוגל.
-
17:59 - 18:01ולסיום, המשחק האחרון,
-
18:01 - 18:05אנחנו מתחילים אותו בשלושה במרץ. הוא תוכנן עם מכון הבנק העולמי.
-
18:05 - 18:07אם משלימים את המשחק מוסמכים
-
18:07 - 18:09ע"י מכון הבנק העולמי,
-
18:09 - 18:11כ'חדשן חברתי', מחזור 2010,
-
18:11 - 18:15שיעבדו עם אוניברסיטאות באפריקה שמדרום לסהרה,
-
18:15 - 18:18ואנחנו מזמינים אותם ללמוד כישורים בחדשנות חברתית.
-
18:18 - 18:21יש לנו נובלה גרפית. יש לנו לעלות רמות
-
18:21 - 18:24בתכונות כמו תובנה מקומית, נטוורקינג של ידע,
-
18:24 - 18:26שרידות, חזון ותושיה.
-
18:26 - 18:28אני רוצה להזמין את כולכם
-
18:28 - 18:30לספר על המשחק הזה לאנשים צעירים,
-
18:30 - 18:33בכל העולם, במיוחד באיזורים מתפתחים,
-
18:33 - 18:35שייתכן ויפיקו תועלת מלהתאחד
-
18:35 - 18:37ולנסות להתחיל לדמיין
-
18:37 - 18:39את המיזמים החברתיים שלהם להצלת העולם.
-
18:39 - 18:41אני אסכם עכשיו.
-
18:41 - 18:43אני רוצה לשאול שאלה.
-
18:43 - 18:45מה אתם חושבים קורה בהמשך?
-
18:45 - 18:47יש לנו את כל הגיימרים המדהימים האלה,
-
18:47 - 18:50יש לנו משחקים שהם מעין הרצה של מה שאולי נעשה,
-
18:50 - 18:52אבל בינתיים הם עוד לא הצילו את העולם.
-
18:52 - 18:54אני מקווה שלפחות תסכימו איתי
-
18:54 - 18:56שגיימרים הם משאב אנושי
-
18:56 - 18:59שניתן להשתמש בו לעבודה בעולם האמיתי,
-
18:59 - 19:01שמשחקים הם כלי עוצמתי לשינוי.
-
19:01 - 19:03יש לנו את כל כוחות העל המדהימים האלה,
-
19:03 - 19:05יצרנות מאושרת, היכולת
-
19:05 - 19:07לטוות רשת חברתית הדוקה,
-
19:07 - 19:11התחושה הזו של אופטימיזם דחוף, והתשוקה למשמעות אפית.
-
19:11 - 19:13אני באמת מקווה שאנחנו יכולים להתאחד
-
19:13 - 19:16כדי לשחק משחקים משמעותיים, לשרוד על הכוכב הזה מאה שנים נוספות.
-
19:16 - 19:18וזו התקווה שלי שתצטרפו אלי
-
19:18 - 19:20ביצירת משחקים כאלה ובמשחק בהם.
-
19:20 - 19:22כשאני מסתכלת קדימה לעשור הבא,
-
19:22 - 19:24אני יודעת שני דברים בוודאות,
-
19:24 - 19:27שאנחנו יכולים ליצור איזה עתיד שנוכל לדמיין,
-
19:27 - 19:29ושאנחנו יכולים לשחק באיזה משחקים שנרצה.
-
19:29 - 19:32אז אני אומרת, בואו נתחיל במשחקים משני-עולם.
-
19:32 - 19:34תודה רבה.
-
19:34 - 19:41(מחיאות כפיים)
- Title:
- ג'יין מקגוניגל: משחקי מחשב יכולים ליצור עולם טוב יותר
- Speaker:
- Jane McGonigal
- Description:
-
more » « less
משחקים כמו וורלד אוף וורקראפט נותנים לשחקנים אמצעים להציל את העולם, ותמריץ ללמוד הרגלים של גיבורים. מה אם היינו יכולים לרתום את כח הגיימרים הזה לפתרון בעיות בעולם האמיתי? ג'יין מקגוניגל אומרת שאנחנו יכולים, ומסבירה כיצד.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:43
|
Retired user added a translation |