< Return to Video

חלומות מתרבויות בסכנת הכחדה

  • 0:00 - 0:03
    אחת ההנאות העמוקות
    שבמסעות בעולם,
  • 0:03 - 0:05
    ואחד התענוגות של המחקר האתנוגרפי,
  • 0:06 - 0:09
    טמונים בהזדמנות לחיות בקרב אלה
    שטרם שכחו את דרכי העבר,
  • 0:09 - 0:12
    שעוד חשים את עברם
    נישא ברוח,
  • 0:12 - 0:15
    נוגעים בו באבנים הממורקות מגשם,
  • 0:15 - 0:17
    טועמים אותו בעליהם המרים
    של הצמחים.
  • 0:18 - 0:21
    עצם הידיעה ששמאני היגואר
    עדיין מגיעים אל מעבר לשביל החלב,
  • 0:21 - 0:26
    או שהמיתוסים של זקני האינואיט
    עדיין מהדהדים משמעות,
  • 0:26 - 0:28
    או שבהימלאיה,
  • 0:28 - 0:32
    הבודהיסטים עדיין תרים
    אחר נשימת הדהרמה,
  • 0:32 - 0:35
    פירושו אכן להיזכר
    בהתגלות המרכזית של האנתרופולוגיה:
  • 0:35 - 0:38
    הרעיון שהעולם שבו אנחנו חיים
  • 0:38 - 0:40
    לא קיים במובן מוחלט כלשהו,
  • 0:40 - 0:42
    אלא רק כתבנית אחת של מציאות,
  • 0:42 - 0:45
    תולדה של אוסף מסוים
    של החלטות הסתגלותיות
  • 0:45 - 0:50
    שהשושלת שלנו קיבלה,
    גם אם בהצלחה, לפני דורות רבים.
  • 0:50 - 0:54
    וכמובן, כולנו חולקים
    אותם ציוויים הסתגלותיים.
  • 0:54 - 0:56
    כולנו נולדים.
    כולנו מביאים ילדים לעולם.
  • 0:56 - 0:58
    אנו עוברים טקסי חניכה.
  • 0:58 - 1:00
    אנו מתמודדים
    עם הפרידה העיקשת שבמוות,
  • 1:00 - 1:04
    כך שאין זה פלא
    שכולנו שרים, כולנו רוקדים,
  • 1:04 - 1:06
    לכולנו יש אמנות.
  • 1:06 - 1:09
    אך המעניין הוא
    הקצב הייחודי של השיר,
  • 1:09 - 1:11
    הקצב של הריקוד בכל תרבות.
  • 1:11 - 1:14
    ואין זה משנה אם אצל
    בני הפנאן ביערות בורנאו,
  • 1:14 - 1:17
    או כוהני הוודו בהאיטי,
  • 1:19 - 1:23
    או הלוחמים במדבר קאיסוט
    שבצפון קניה,
  • 1:24 - 1:26
    בקרב רופאי האליל
    של הרי האנדים,
  • 1:27 - 1:30
    או בחאן בלב הסהרה--
  • 1:30 - 1:34
    אגב, זה היה חברי למסע
    אל המדבר
  • 1:34 - 1:35
    לפני חודש --
  • 1:35 - 1:38
    או אפילו רועה יאק
    במדרונות צ'ומולנגמה,
  • 1:38 - 1:41
    הלא הוא האוורסט,
    האלה-האם של העולם.
  • 1:41 - 1:43
    כל האנשים האלו מלמדים אותנו
    שיש אופני הוויה אחרים,
  • 1:43 - 1:47
    דרכים אחרות לחשוב,
    דרכים אחרות להתמצא בעולם.
  • 1:47 - 1:51
    והרעיון הזה, אם תחשבו על כך,
    יכול רק למלא אתכם בתקווה.
  • 1:51 - 1:53
    יחד, תרבויות העולם הרבות מספור
  • 1:53 - 1:57
    טוות רשת של חיי-רוח
    וחיי-תרבות
  • 1:57 - 1:59
    שעוטפת את העולם,
  • 1:59 - 2:01
    והיא חשובה לרווחתו של העולם
  • 2:01 - 2:05
    בדיוק כמו הרשת הביולוגית של החיים
    שאנו מכנים "ביוספירה".
  • 2:05 - 2:09
    וברשת החיים התרבותית הזאת
    אפשר לראות אתנוספירה,
  • 2:09 - 2:14
    ואת האתנוספירה אפשר להגדיר
    כצירוף כל המחשבות, החלומות, המיתוסים,
  • 2:14 - 2:16
    הרעיונות, ההשראה והאינטואיציה
  • 2:16 - 2:20
    שהדמיון האנושי ברא
    מאז שחר התודעה.
  • 2:20 - 2:23
    האתנוספירה היא המורשת הגדולה
    של האנושות.
  • 2:23 - 2:25
    היא מסמלת את כל מה שהננו
  • 2:25 - 2:29
    ושל כל מה שאנו יכולים להיות
    כגזע חקרני להפליא.
  • 2:30 - 2:33
    וממש כפי שהביוספירה נשחקת קשות,
  • 2:33 - 2:37
    כך גם האתנוספירה,
    ואפילו במהירות רבה יותר.
  • 2:37 - 2:42
    אף ביולוג, למשל, לא יעז לטעון
    ש-50% מכל המינים, או יותר,
  • 2:42 - 2:44
    נמצאים על סף הכחדה,
    כי זה פשוט לא נכון.
  • 2:44 - 2:49
    ועדיין, התרחיש הכי אפוקליפטי הזה
    בתחום הגיוון הביולוגי,
  • 2:49 - 2:53
    אפילו לא מתקרב לתרחיש
    האופטימי ביותר הידוע לנו
  • 2:53 - 2:54
    בתחום הגיוון התרבותי.
  • 2:54 - 2:58
    הסימן המובהק לכך הוא, כמובן,
    היעלמות השפות.
  • 2:58 - 3:00
    כשכל הנוכחים כאן באולם
    רק נולדו,
  • 3:00 - 3:03
    העולם דיבר ב-6,000 שפות.
  • 3:03 - 3:06
    שפה היא לא רק אוצר מילים
  • 3:06 - 3:08
    או אוסף של כללי דקדוק.
  • 3:08 - 3:10
    שפה היא ניצוץ
    של הרוח האנושית.
  • 3:10 - 3:13
    היא כלי שבאמצעותו
    הנשמה של תרבות מסוימת
  • 3:13 - 3:15
    מתממשת בעולם הגשמי.
  • 3:15 - 3:18
    כל שפה היא דרך עתיקה
    ביער הנפש,
  • 3:18 - 3:22
    קו פרשת מים, מחשבה,
    מערכת אקולוגית של אפשרויות רוחניות,
  • 3:22 - 3:25
    ומתוך אותן 6,000 שפות,
    ממש כעת, ביושבנו כאן במונטריי,
  • 3:26 - 3:29
    מחציתן כבר לא נלחשות
    באוזני ילדים.
  • 3:29 - 3:32
    כבר לא מלמדים אותן לתינוקות,
  • 3:32 - 3:34
    ופירוש הדבר הוא, בעצם,
    שאם לא ישתנה משהו,
  • 3:34 - 3:36
    השפות האלו כבר מתות.
  • 3:36 - 3:39
    מה בודד יותר
    מלהיות עטוף בדממה,
  • 3:39 - 3:41
    להיות האחרון שדובר
    את שפת בני עמך,
  • 3:41 - 3:44
    לא להיות מסוגל להעביר
    את חוכמת הדורות הקודמים
  • 3:44 - 3:47
    או לצפות להתגשמות
    ההבטחה שבצאצאים?
  • 3:47 - 3:50
    אולם גורל נורא זה
    הוא אכן מנת חלקו של מישהו
  • 3:50 - 3:52
    במקום כלשהו בעולם,
    בערך אחת לשבועיים,
  • 3:52 - 3:54
    כי אחת לשבועיים,
    זקן כלשהו נפטר
  • 3:54 - 3:56
    ולוקח עמו אל הקבר
    את ההברות האחרונות
  • 3:56 - 3:58
    של לשון עתיקה.
  • 3:58 - 4:00
    חלק מכם ודאי אומרים,
    "האם לא עדיף כך?
  • 4:00 - 4:02
    "האם העולם לא יהיה
    מקום טוב יותר
  • 4:02 - 4:04
    "אם כולנו נדבר שפה אחת?"
    ואני אומר, "יופי,
  • 4:04 - 4:07
    "הבה נחליט שהשפה הזאת
    תהיה יורובה או קנטונזית.
  • 4:07 - 4:09
    "או שפת הקוגי".
  • 4:09 - 4:11
    וכולכם תגלו פתאום
    איך זה
  • 4:11 - 4:13
    לא להיות מסוגלים לדבר
    בשפתכם שלכם
  • 4:14 - 4:16
    ולכן, מה שאני רוצה
    לעשות איתכם היום
  • 4:16 - 4:20
    הוא לקחת אתכם למסע באתנוספירה-
  • 4:20 - 4:22
    מסע קצר באתנוספירה
  • 4:22 - 4:26
    כדי לנסות לתת לכם
    שמץ של מושג מה אובד.
  • 4:30 - 4:34
    רבים מאיתנו קצת מתעלמים מכך
  • 4:34 - 4:36
    שבאומרי "אופני הוויה שונים",
  • 4:36 - 4:39
    אני באמת מתכוון לאופני הוויה שונים.
  • 4:40 - 4:43
    קחו לדוגמה את הילד הזה,
    משבט הברסאנה בצפון-מערב האמזונאס,
  • 4:43 - 4:45
    בני האנקונדה,
  • 4:45 - 4:48
    שעל-פי המיתולוגיה שלהם,
    הגיעו במעלה נהר החלב ממזרח,
  • 4:48 - 4:51
    בקיבותיהם של נחשים קדושים.
  • 4:51 - 4:53
    בני עם זה לא מבחינים
    מבחינה קוגניטיבית
  • 4:53 - 4:57
    בין הצבע הכחול לירוק
    מאחר שחופת השמים
  • 4:57 - 5:00
    זהה מבחינתם לחופת העצים ביער,
    שבו הם תלויים למחייתם.
  • 5:00 - 5:03
    קיים אצלם חוק מוזר
    בנוגע לשפה ולנישואין
  • 5:03 - 5:05
    שנקרא "אקסוגמיה לשונית":
  • 5:05 - 5:08
    חובה להתחתן עם מישהו
    שדובר שפה אחרת.
  • 5:08 - 5:10
    כל זה מושרש בעבר המיתולוגי,
  • 5:10 - 5:12
    אך המוזר הוא,
    שבבתים המאורכים האלה,
  • 5:12 - 5:17
    שבהם דוברים בשש או בשבע שפות
    בגלל נישואי התערובת,
  • 5:17 - 5:19
    לעולם לא שומעים אנשים
    שמתאמנים בשימוש בשפה.
  • 5:19 - 5:22
    הם פשוט מקשיבים
    ואז מתחילים לדבר.
  • 5:22 - 5:25
    או אחד מהשבטים המרתקים ביותר
    שחייתי בקרבם,
  • 5:25 - 5:28
    הוואראני של צפון-מזרח אקוודור,
  • 5:28 - 5:31
    עם מופלא, שאיתו נוצר לראשונה
    מגע בדרכי-שלום ב-1958.
  • 5:31 - 5:35
    ב-1957, חמישה מיסיונרים
    ניסו ליצור איתם קשר,
  • 5:35 - 5:36
    ועשו שגיאה גורלית.
  • 5:36 - 5:40
    הם השליכו מהאוויר
    תצלומים מבריקים של עצמם
  • 5:40 - 5:42
    כחלק ממה שנחשב בעינינו
    כמחווה ידידותית,
  • 5:42 - 5:43
    אך הם שכחו
    שאנשי יערות הגשם האלה
  • 5:43 - 5:46
    לא ראו מעולם עצם דו-מימדי.
  • 5:46 - 5:48
    הם הרימו את התצלומים האלה
    מאדמת היער,
  • 5:48 - 5:52
    ניסו לחפש מאחורי הפרצופים
    צורה או גוף, לא מצאו כלום
  • 5:52 - 5:54
    והסיקו שאלה כרטיסי-ביקור מהשטן,
  • 5:54 - 5:57
    ולכן הם דקרו בחניתותיהם
    את המיסיונרים למוות.
  • 5:57 - 5:59
    אבל הוואראני לא דקרו
    רק אנשים מבחוץ.
  • 5:59 - 6:00
    אלא גם זה את זה.
  • 6:00 - 6:03
    54% מכלל התמותה אצלם
    היתה כתוצאה מדקירות חנית.
  • 6:03 - 6:06
    הצלחנו לשחזר את שושלות היוחסין שלהם
    שמונה דורות לאחור,
  • 6:06 - 6:08
    וגילינו שני מקרים של מוות טבעי
  • 6:08 - 6:10
    וכשלחצנו עליהם לספר לנו על כך,
  • 6:10 - 6:13
    הם הודו שאחד מהאנשים
    היה כבר כל-כך זקן,
  • 6:13 - 6:16
    שהוא גסס מזקנה,
    אז הם דקרו אותו בכל זאת. [צחוק].
  • 6:16 - 6:20
    אבל היה להם גם
    ידע מדויק להדהים אודות היער.
  • 6:20 - 6:23
    הציידים שלהם היו מסוגלים
    להריח שתן של חיה ממרחק 40 צעדים
  • 6:23 - 6:26
    ולדעת איזו חיה
    השאירה אותו מאחוריה.
  • 6:26 - 6:28
    בשנות השמונים המוקדמות
    קיבלתי משימה מדהימה באמת
  • 6:28 - 6:31
    כאשר הפרופסור שלי בהרווארד שאל אותי
  • 6:31 - 6:33
    אם אני מעוניין לנסוע להאיטי
  • 6:33 - 6:35
    ולחדור לאגודות הסודיות
  • 6:35 - 6:39
    שהיוו את בסיס הכוח של דובליה
    וה"טונטון מקוט",
  • 6:39 - 6:42
    ולהשיג את הרעל שהופך
    אנשים לזומבים.
  • 6:42 - 6:45
    כמובן שעל מנת להפוך סנסציה
    לסיפור הגיוני
  • 6:45 - 6:48
    היה עלי להבין משהו
    אודות אמונה מיוחדת זו, הוודון.
  • 6:48 - 6:50
    הוודו איננו כת של מגיה שחורה.
  • 6:50 - 6:53
    להפך, הוא מהווה ראיית-עולם
    מטאפיזית מורכבת. זה מעניין.
  • 6:53 - 6:55
    אילו ביקשתי מכם
    לציין את דתות העולם החשובות,
  • 6:55 - 6:57
    מה הייתם אומרים?
  • 6:57 - 6:59
    נצרות, איסלם, בודהיזם, יהדות, וכו'.
  • 6:59 - 7:01
    תמיד שוכחים יבשת אחת,
  • 7:01 - 7:03
    בגלל ההנחה שבאפריקה
    של תת-הסהרה
  • 7:03 - 7:06
    לא היו אמונות דתיות.
    כמובן שהיו להם,
  • 7:06 - 7:09
    והוודו הוא בעצם זיקוק
    של כל הרעיונות הדתיים העמוקים הללו
  • 7:09 - 7:12
    שהגיעו במהלך הגלות הטראגית
    של תקופת העבדות.
  • 7:12 - 7:14
    אבל מה שהופך את הוודו
    למעניין כל כך
  • 7:14 - 7:17
    הוא הקשר החי הזה
    בין החיים למתים.
  • 7:17 - 7:19
    החיים מולידים את הרוחות.
  • 7:19 - 7:21
    את הרוחות ניתן לזמן
    מתחת למים הכבירים
  • 7:21 - 7:23
    באמצעות הקצב של הריקוד,
  • 7:23 - 7:25
    שדוחק הצידה באופן זמני
    את נשמת החי,
  • 7:25 - 7:29
    כך שלרגע מזהיר אחד,
    הכוהן הופך לאל.
  • 7:29 - 7:31
    לכן אנשי הוודו נוהגים לומר:
  • 7:31 - 7:34
    "אתם, הלבנים, הולכים לכנסייה
    ומדברים על אלוהים.
  • 7:34 - 7:36
    "ואילו אנחנו רוקדים במקדש
    והופכים לאלוהים".
  • 7:36 - 7:39
    וכשאדם נאחז דיבוק
    ונלפת בשליטת הרוח,
  • 7:39 - 7:41
    מה כבר יוכל לפגוע בו?
  • 7:41 - 7:43
    אז אתם יכולים לראות
    את הדוגמאות המדהימות האלו:
  • 7:43 - 7:45
    כוהני וודו אחוזי טראנס
  • 7:45 - 7:48
    מחזיקים גחלים בוערות
    מבלי לחוש כאב,
  • 7:48 - 7:51
    המחשה מדהימה ליכולתה של הנפש
  • 7:51 - 7:53
    להשפיע על הגוף שבו היא שוכנת
  • 7:53 - 7:55
    בכוחה הממריץ של התרגשות קיצונית.
  • 7:56 - 7:58
    מכל האנשים שבמחיצתם שהיתי,
  • 7:58 - 8:00
    המיוחדים מכולם היו בני הקוגי
  • 8:00 - 8:03
    מן הסיירה נבדה דה סנטה מרטה
    שבצפון קולומביה.
  • 8:03 - 8:06
    בני עם זה,
    צאצאי תרבות טאירונה
  • 8:06 - 8:09
    שפעם שכנה במישור החוף הקאריבי
    של קולומביה,
  • 8:09 - 8:13
    ברחו בתחילת הכיבוש
    אל גוש הרים וולקני מבודד
  • 8:13 - 8:15
    המתנשא מעל למישור החוף הקאריבי.
  • 8:16 - 8:17
    ביבשת מגואלת בדם,
  • 8:17 - 8:20
    העם הזה הוא היחיד
    שמעולם לא נכבש ע"י הספרדים.
  • 8:20 - 8:23
    הם נשלטים עד היום
    ע"י מערכת של כהונה טיקסית,
  • 8:23 - 8:26
    אך הכשרת הכוהנים
    היא מיוחדת במינה:
  • 8:26 - 8:30
    החניכים הצעירים נלקחים ממשפחותיהם
    בהיותם בני 3 ו-4,
  • 8:30 - 8:32
    הם מוכנסים לבידוד
    בעולם של חושך וצללים
  • 8:32 - 8:36
    בבקתות-אבן, למרגלות קרחונים,
    למשך 18 שנה:
  • 8:36 - 8:38
    שתי תקופות בנות 9 שנים,
  • 8:38 - 8:43
    כחיקוי מכוון לתשעת חודשי ההריון
    ברחם אימם.
  • 8:43 - 8:46
    כעת הם נמצאים באופן מטאפורי
    ברחמה של האם הגדולה.
  • 8:46 - 8:47
    ובמשך כל הזמן הזה
  • 8:47 - 8:50
    הם עוברים תירבות לערכים
    של החברה שלהם,
  • 8:50 - 8:54
    ערכים שלפיהם התפילות שלהם
    והתפילות שלהם לבדן
  • 8:54 - 8:58
    הן ששומרות על איזון הקוסמי,
    מה שקרוי בפינו "האקולוגי".
  • 8:58 - 9:02
    ובסופה של החניכה המדהימה הזאת
    הם לפתע נלקחים יום אחד החוצה
  • 9:02 - 9:04
    ולראשונה בחייהם, בגיל שמונה עשרה,
  • 9:04 - 9:06
    הם רואים זריחה.
  • 9:06 - 9:09
    ובאותו רגע צלול
    של מודעות לאור הראשון,
  • 9:09 - 9:13
    כשקרני השמש שוטפות
    את מדרונות הנוף המדהים,
  • 9:13 - 9:15
    בבת אחת,
    כל מה שהם למדו באופן מופשט
  • 9:15 - 9:17
    זוכה באישוש של הדר מהמם.
  • 9:17 - 9:20
    ואז הכוהן צועד אחורה ואומר:
    "רואים? ממש כמו שסיפרתי לכם.
  • 9:20 - 9:23
    "זה עד כדי כך יפה.
    ואתם מופקדים על זה".
  • 9:23 - 9:26
    הם קוראים לעצמם "האחים הגדולים"
  • 9:26 - 9:28
    והם אומרים שאנו, "האחים הקטנים",
  • 9:28 - 9:31
    אלה שאחראים לחורבן העולם.
  • 9:32 - 9:34
    רמה זאת של אינטואיציה
    מקבלת חשיבות רבה:
  • 9:34 - 9:36
    בכל פעם שאנו חושבים
    על עמי ילידים ועל נוף,
  • 9:36 - 9:40
    אנו מזכירים את רוסו
    ואת הבדותה הנושנה
  • 9:40 - 9:43
    בדבר "הפרא האציל",
    שהיא גזענית בפשטותה,
  • 9:43 - 9:46
    ולחילופין, מזכירים את ת'ורו
  • 9:46 - 9:48
    ואומרים שהאנשים האלה
    קרובים יותר מאיתנו לכדור הארץ.
  • 9:48 - 9:52
    ובכן, עמי הילידים אינם רגשניים
    ואינם מניחים לנוסטלגיה לרכך אותם.
  • 9:52 - 9:56
    אין מקום רב לרגשות כאלה
    בביצות המלריה של אסמט
  • 9:56 - 9:58
    או ברוחות המקפיאות של טיבט.
  • 9:58 - 10:01
    אך למרות זאת,
    לאורך הדורות ובפולחניהם,
  • 10:01 - 10:03
    הם חישלו מיסטיקה מסורתית של העולם
  • 10:03 - 10:06
    שמבוססת לא על הרעיון של קרבה אליו
    מתוך מודעות עצמית,
  • 10:06 - 10:09
    אלא על אינטואיציה מעודנת בהרבה:
  • 10:09 - 10:12
    הרעיון שכדור הארץ עצמו
    יכול להתקיים
  • 10:12 - 10:14
    רק משום שהתודעה האנושית
    מפיחה בו חיים.
  • 10:15 - 10:16
    מה זה אומר?
  • 10:16 - 10:18
    זה אומר
    שילד צעיר מהרי האנדים,
  • 10:18 - 10:21
    שחונך להאמין שההר
    הוא רוחו של האל אַפּוּ
  • 10:21 - 10:23
    שתנחה אותו אל ייעודו,
  • 10:23 - 10:25
    שהוא יהפוך לאדם שונה מיסודו
  • 10:25 - 10:29
    וגם בעל מערכת-יחסים שונה
    עם המקור או המקום הזה,
  • 10:29 - 10:31
    לעומת ילד צעיר ממונטנה
  • 10:31 - 10:33
    שחונך להאמין
    שהר הוא ערימת סלעים
  • 10:33 - 10:34
    שמחכה לכורים.
  • 10:34 - 10:38
    לא משנה אם ההר הוא
    משכן לרוחות או ערימת מחצבים;
  • 10:38 - 10:41
    מה שמעניין הוא
    הדימוי שמגדיר את היחסים
  • 10:41 - 10:43
    שבין היחיד לעולם הטבע.
  • 10:43 - 10:45
    ביערות של קולומביה הבריטית
  • 10:45 - 10:47
    חינכו אותי להאמין
    שהיערות נועדו לכריתה.
  • 10:47 - 10:49
    זה הפך אותי לבן-אדם שונה
  • 10:49 - 10:51
    לעומת חברי, משבט הקוואגיולת',
  • 10:51 - 10:53
    שמאמינים שיערות אלה
    הם משכנו של הוקוק
  • 10:53 - 10:54
    ושל מקור המרומים המעוקם
  • 10:54 - 10:57
    והרוחות הקניבליות
    ששוכנות בקצה הצפוני של העולם,
  • 10:57 - 11:01
    רוחות שאיתן יהיה עליהם להתמודד
    במהלך טקס החניכה, ה"המטסה".
  • 11:01 - 11:03
    אם רק מתחילים לבחון את הרעיון
  • 11:03 - 11:05
    שתרבויות אלו יכולות ליצור
    מציאות שונה,
  • 11:05 - 11:08
    אפשר להתחיל להבין
    חלק מהתגליות הבלתי-רגילות שלהן.
  • 11:09 - 11:10
    לדוגמה, הצמח הזה.
  • 11:10 - 11:13
    זו תמונה שצילמתי בצפון-מערב האמזונאס
    באפריל שעבר.
  • 11:14 - 11:16
    זהו האיאהואסקה,
    שייתכן שרבים מכם שמעו עליו,
  • 11:16 - 11:21
    המרקחת הפסיכואקטיבית החזקה ביותר
    ברפרטואר של השאמאנים.
  • 11:21 - 11:23
    מה שהופך את איאהואסקה למרתק
  • 11:23 - 11:27
    איננו הפוטנציאל התרופתי
    של המרקחת,
  • 11:27 - 11:29
    אלא המורכבות שלה.
  • 11:29 - 11:32
    היא בנויה משני מקורות שונים.
  • 11:32 - 11:34
    בצד אחד נמצא מטפס הליאנה,
  • 11:34 - 11:38
    שמכיל סדרה של בטא-קרבולינים,
    הרמין, הרמלין, מעוררי הזיה קלים--
  • 11:38 - 11:40
    אם צורכים את הגבעול לבד,
  • 11:40 - 11:44
    זה כמו ענן עשן כחול
    שצף בתודעה,
  • 11:44 - 11:47
    אבל מערבבים אותו עם עלים
    של עשב ממשפחת הקפה
  • 11:47 - 11:49
    שנקרא "פסיכוטריה וירידיס".
  • 11:49 - 11:52
    הצמח הזה מכיל
    טריפטמינים חזקים מאוד
  • 11:52 - 11:56
    שדומים מאוד לסרוטונין של המוח,
    דימתילטריפטמין,
  • 11:56 - 11:57
    חמש-מתוקסידימתילריפטמין.
  • 11:57 - 11:59
    אם ראיתם אי-פעם מישהו
    מאנשי היאנומאמי
  • 11:59 - 12:01
    כשהוא שואף את החומר הזה
    דרך האף,
  • 12:01 - 12:05
    החומר שהם מכינים,
    מאוסף אחר של זנים,
  • 12:05 - 12:08
    מכיל גם הוא מתוקסידימתילריפטמין.
  • 12:08 - 12:10
    שאיפת האבקה הזאת דרך האף
  • 12:10 - 12:12
    היא קצת כמו...
  • 12:13 - 12:15
    להשתגר דרך קנה רובה
    שמעוטר בציורי בארוק
  • 12:15 - 12:17
    ולנחות בים של חשמל.
    זה לא --
  • 12:17 - 12:19
    (צחוק)
  • 12:19 - 12:24
    -- זה לא מעוות את המציאות.
    זה מפורר את המציאות.
  • 12:24 - 12:27
    האמת היא שנהגתי להתווכח
    עם הפרופסור שלי, ריצ'רד איוון שולטס,
  • 12:27 - 12:29
    האיש שהצית את התקופה הפסיכדלית
  • 12:29 - 12:33
    כאשר גילה את פטריות הקסם
    במקסיקו, בשנות השלושים.
  • 12:33 - 12:36
    טענתי שאי-אפשר לסווג
    את הטריפטמינים האלה כמעוררי הזיות,
  • 12:36 - 12:38
    כי עד שאתה מושפע מהם,
  • 12:38 - 12:41
    כבר אין שם אף אחד
    שיכול לחוות את ההזיה.
  • 12:41 - 12:42
    (צחוק)
  • 12:42 - 12:45
    אבל העניין עם טריפטמינים הוא
    שאי-אפשר לצרוך אותם דרך הפה
  • 12:45 - 12:47
    כיוון שהם מנוטרלים על-ידי אנזים
  • 12:47 - 12:50
    שנמצא באופן טבעי במעיים האנושיים,
    ונקרא מונואמין אוקסידז.
  • 12:50 - 12:53
    אפשר לצרוך אותם דרך הפה
    רק אם צורכים אותם בשילוב
  • 12:53 - 12:57
    עם כימיקל אחר,
    שמנטרל את האנזים.
  • 12:57 - 13:01
    ומה שמדהים הוא שהבטא-קרבולינים
    שנמצאים בליאנה הזאת
  • 13:01 - 13:04
    מהווים מעכבי מונואמין-אוקסידז
    בדיוק מהסוג הדרוש
  • 13:05 - 13:08
    להגברת פעולת הטריפטמין.
    ואז עולה השאלה:
  • 13:08 - 13:12
    איך, מצמחייה של 80,000 זני צמחים
    בעלי השפעה מעכבת
  • 13:12 - 13:16
    אנשים אלה מצליחים למצוא
    שני צמחים אלה, חסרי קשר מורפולוגי,
  • 13:16 - 13:19
    שכאשר משלבים אותם כך
    הם יוצרים מעין גירסה ביוכימית
  • 13:19 - 13:22
    שבה השלם גדול מסכום חלקיו?
  • 13:22 - 13:24
    אז אנו מציעים בלשון נקיה
    את "ניסוי וטעיה",
  • 13:24 - 13:26
    ביטוי שמסתכן בחוסר-משמעות.
  • 13:26 - 13:29
    אך אם תשאלו את האינדיאנים,
    הם יאמרו: "הצמחים מדברים אלינו".
  • 13:29 - 13:30
    מה משמעות הדבר?
  • 13:30 - 13:35
    לשבט זה, קופאן, יש 17 סוגים
    של איאהואסקה,
  • 13:35 - 13:38
    והם מסוגלים להבחין בין כולם
    ממרחק גדול ביער,
  • 13:38 - 13:42
    ואילו בעינינו, כל הסוגים האלה
    ייראו כזן אחד.
  • 13:42 - 13:45
    ואם תשאלו אותם
    על שיטת המיון שלהם,
  • 13:45 - 13:47
    הם יגידו: "חשבנו שאתה
    יודע משהו על צמחים.
  • 13:47 - 13:49
    "אתה לא יודע כלום?"
    עניתי: "לא".
  • 13:49 - 13:52
    מסתבר שלוקחים כל אחד
    מ-17 הסוגים הללו
  • 13:52 - 13:55
    בלילה של ירח מלא,
    וכל אחד מהם שר לכם בסולם שונה.
  • 13:55 - 13:57
    נכון שזה לא יזכה אתכם
    בתואר דוקטור בהרווארד,
  • 13:57 - 14:00
    אבל זה הרבה יותר מעניין
    מאשר לספור אבקנים.
  • 14:00 - 14:01
    (צחוק)
  • 14:01 - 14:02
    ובכן --
  • 14:02 - 14:05
    (מחיאות כפיים)
  • 14:05 - 14:09
    הבעיה היא שאפילו אלו מאתנו
    שמגלים אהדה למצוקת הילידים,
  • 14:09 - 14:10
    רואים אותם כמיוחדים וססגוניים
  • 14:10 - 14:12
    אך משום-מה
    דחוקים לשולי ההיסטוריה,
  • 14:12 - 14:15
    בעוד העולם האמיתי, כלומר עולמנו,
    ממשיך הלאה.
  • 14:15 - 14:17
    האמת היא שהמאה העשרים,
    בעוד שלוש מאות שנה,
  • 14:17 - 14:20
    לא תיזכר בגלל המלחמות שלה
  • 14:20 - 14:21
    או החידושים הטכנולוגיים שלה,
  • 14:21 - 14:23
    אלא כתקופה שבה עמדנו מנגד
  • 14:24 - 14:26
    ועודדנו באופן פעיל,
    או קיבלנו באופן סביל
  • 14:26 - 14:29
    את ההרס העצום של המגוון
    הביולוגי והתרבותי של העולם.
  • 14:29 - 14:32
    הבעיה היא לא שינוי.
  • 14:32 - 14:34
    כל התרבויות, מאז ומתמיד
  • 14:34 - 14:37
    רקדו כל העת
  • 14:37 - 14:38
    עם האפשרויות החדשות של החיים.
  • 14:39 - 14:41
    הבעיה איננה גם
    הטכנולוגיה כשלעצמה.
  • 14:42 - 14:44
    האינדיאנים משבט הסו
    לא הפסיקו להיות סו
  • 14:44 - 14:45
    כשוויתרו על החץ והקשת,
  • 14:45 - 14:47
    יותר משהאמריקני הפסיק להיות אמריקני
  • 14:47 - 14:49
    כשוויתר על הכרכרה והסוס.
  • 14:49 - 14:50
    לא השינוי והטכנולוגיה
  • 14:50 - 14:54
    הם שמאיימים על שלמות האתנוספירה.
    אלא הכוח,
  • 14:54 - 14:56
    הפרצוף הגס של השליטה.
  • 14:56 - 14:58
    ובכל אשר תפנו בעולמנו
  • 14:58 - 15:01
    תגלו שלא מדובר בתרבויות
    שנגזר עליהן להיעלם,
  • 15:01 - 15:03
    אלא באנשים חיים ודינמיים
  • 15:03 - 15:06
    שקיומם נתון לאיום
    מצד כוחות מוגדרים היטב,
  • 15:06 - 15:08
    כוחות שאין הם מסוגלים
    להסתגל אליהם.
  • 15:08 - 15:10
    בין אם מדובר בבירוא היערות הגס
  • 15:11 - 15:13
    במולדת בני הפנאן--
  • 15:13 - 15:16
    שבט נוודים
    מדרום-מזרח אסיה, מסאראוואק--
  • 15:16 - 15:20
    עם שחי בחופש ביערות
    עד לפני דור אחד,
  • 15:20 - 15:23
    וכעת הידרדר לעבודות כפייה וזנות
  • 15:23 - 15:25
    על גדות הנהרות,
  • 15:25 - 15:29
    שם ניתן לראות כיצד הנהר עצמו
    מזוהם בסחופת
  • 15:29 - 15:31
    שכנראה סוחפת איתה חצי מבורניאו
  • 15:31 - 15:32
    אל ים סין הדרומי,
  • 15:32 - 15:34
    שבו ספינות המטען היפניות
    משייטות להן באופק
  • 15:34 - 15:38
    מוכנות לשאת עמן
    את בולי העץ שנכרתו מהיער.
  • 15:38 - 15:39
    או במקרה של היאנומאמי,
  • 15:39 - 15:41
    אלו הן המחלות שהגיעו
  • 15:41 - 15:43
    עם גילוי הזהב.
  • 15:43 - 15:45
    או אם נעבור אל הרי טיבט,
  • 15:45 - 15:47
    היכן שאני עורך לאחרונה
    מחקרים רבים,
  • 15:48 - 15:51
    תוכלו לראות שמדובר
    בפרצופה הגס של שליטה פוליטית.
  • 15:51 - 15:53
    אתם יודעים, רצח עם,
    הכחדה פיזית של עם,
  • 15:53 - 15:55
    זוכים לגינוי בכל העולם,
    אבל רצח של אתניות,
  • 15:56 - 15:59
    השמדת אורחות החיים של עם,
    לא רק שאינה זוכה לגינוי
  • 15:59 - 16:02
    אלא שבאזורים רבים ברחבי העולם
    משבחים אותה
  • 16:02 - 16:04
    כחלק מאסטרטגיה של פיתוח.
  • 16:04 - 16:07
    ואי-אפשר להבין
    את הכאב של טיבט
  • 16:07 - 16:09
    עד שחווים אותו בגובה האדמה.
  • 16:09 - 16:13
    פעם נסעתי עשרת אלפים ק"מ
    מצ'נגדו שבמערב סין,
  • 16:13 - 16:16
    בנתיב יבשתי
    דרך דרום-מזרח טיבט אל להסה,
  • 16:16 - 16:20
    עם קולגה צעיר,
    ורק כשהגעתי ללהסה
  • 16:20 - 16:23
    הבנתי את הפנים מאחורי הסטטיסטיקה
  • 16:23 - 16:24
    שעליה אנו שומעים.
  • 16:24 - 16:28
    ששת אלפים אתרים קדושים
    נותצו לכדי אפר ואבק.
  • 16:28 - 16:31
    כ-1.2 מיליון איש
    נהרגו על-ידי הקאדרים
  • 16:31 - 16:32
    במהלך מהפכת התרבות.
  • 16:33 - 16:35
    אביו של האיש הצעיר הזה
    נחשב לפאנצ'ן לאמה,
  • 16:35 - 16:37
    ולכן נגזר עליו להירצח מיד
  • 16:37 - 16:39
    בזמן הפלישה הסינית.
  • 16:39 - 16:41
    הדוד שלו ברח
    עם הדלאי לאמה לגלות
  • 16:41 - 16:44
    שלקחה את העם לנפאל.
  • 16:44 - 16:46
    האם נאסרה
  • 16:46 - 16:48
    באשמת היותה עשירה.
  • 16:49 - 16:51
    הוא הוברח אל הכלא בגיל שנתיים
  • 16:51 - 16:53
    והסתתר מתחת לשמלתה
  • 16:53 - 16:55
    כי היא לא היתה מסוגלת
    לחיות בלעדיו.
  • 16:55 - 16:57
    האחות שעשתה
    את המעשה האמיץ הזה,
  • 16:57 - 16:58
    הוכנסה למחנה חינוך.
  • 16:58 - 17:00
    יום אחד היא דרכה בטעות
    על סרט-זרוע
  • 17:01 - 17:03
    של מאו, וכעונש על כך
  • 17:03 - 17:06
    נגזרו עליה שבע שנות עבודת פרך.
  • 17:06 - 17:09
    הכאב של טיבט קשה מנשוא,
  • 17:09 - 17:12
    אבל הרוח הגואלת של העם
    היא מחזה של ממש.
  • 17:13 - 17:16
    ובסופו של דבר,
    זה מסתכם בבחירה.
  • 17:16 - 17:19
    האם אנחנו רוצים לחיות
    בעולם חדגוני ומשעמם
  • 17:19 - 17:22
    או שאנו רוצים לאמץ
    את ריבוא הצבעים של המגוון?
  • 17:22 - 17:25
    מרגרט מיד, האנתרופולוגית הדגולה,
    אמרה לפני שנפטרה
  • 17:25 - 17:28
    שהפחד הגדול שלה היה
    שאנו נסחפים לכיוון
  • 17:28 - 17:30
    של ראיית-עולם אחידה ונטולת-צורה,
  • 17:30 - 17:35
    שבה לא רק
    שכל תחום הדמיון האנושי
  • 17:35 - 17:39
    יצטמצם לאופן-מחשבה צר יותר,
  • 17:39 - 17:40
    אלא גם שיום אחד נתעורר מחלום
  • 17:40 - 17:43
    ונשכח שאי-פעם
    היו אפשרויות אחרות.
  • 17:44 - 17:47
    וכדאי שננהג כולנו בענווה
    ונזכור שאנו, כגזע,
  • 17:47 - 17:49
    קיימים אולי 600,000 שנה.
  • 17:49 - 17:52
    המהפכה הנאוליתית --
    זו שהעניקה לנו את החקלאות,
  • 17:52 - 17:54
    שבה נכנענו לפולחן הזרעים;
  • 17:54 - 17:56
    שבה שירת השאמאן נדחקה
  • 17:56 - 17:57
    מפני דקלומי הכמורה;
  • 17:57 - 18:00
    שבה יצרנו הירארכיה,
    התמקצעות, עודפים --
  • 18:00 - 18:02
    היא בת 10,000 שנה בלבד.
  • 18:02 - 18:04
    העולם המתועש המודרני שאנו מכירים
  • 18:04 - 18:06
    הוא בקושי בן 300 שנה.
  • 18:06 - 18:08
    אז בהיסטוריה השטחית הזאת
    אין בעיני דבר שאומר
  • 18:08 - 18:11
    שכבר יש לנו כל התשובות
    לכל האתגרים
  • 18:11 - 18:13
    שבהם ניתקל באלפי השנים הקרובות.
  • 18:13 - 18:15
    כששואלים את התרבויות הרבות שבעולם
  • 18:15 - 18:18
    מהי המשמעות של היות אנושי,
  • 18:18 - 18:20
    הן עונות בעשרת אלפים קולות שונים.
  • 18:20 - 18:26
    ובתוך השיר הזה
    נגלה מחדש את האפשרות
  • 18:26 - 18:29
    להיות מה שהננו:
    מין בעל מודעות,
  • 18:29 - 18:32
    בעל הכרה מלאה בצורך להבטיח
    שכל האנשים
  • 18:32 - 18:38
    וכל הגנים ימצאו דרך לפרוח.
    ויש רגעים גדולים של אופטימיות.
  • 18:38 - 18:41
    זו תמונה שצילמתי
    בקצה הצפוני של האי באפין
  • 18:41 - 18:43
    כשהלכתי לציד לווייתנים
    עם כמה בני אינואיט,
  • 18:44 - 18:47
    והאיש הזה, אולאיה,
    סיפר לי סיפור מופלא על סבו.
  • 18:48 - 18:50
    ממשלת קנדה
    לא תמיד נהגה בנועם
  • 18:50 - 18:52
    כלפי בני האינואיט,
    ובמהלך שנות החמישים,
  • 18:52 - 18:55
    כדי לבסס את ריבונותנו,
    דחקנו אותם לתוך יישובי-קבע.
  • 18:55 - 18:59
    סבו של האיש הזקן הזה
    סירב ללכת.
  • 18:59 - 19:03
    המשפחה, מפחד לחייו,
    לקחה ממנו את כל כלי הנשק,
  • 19:03 - 19:04
    ואת כל כליו.
  • 19:05 - 19:07
    ובכן, עליכם להבין שבני האינואיט
    לא פחדו מפני הקור.
  • 19:07 - 19:08
    הם ניצלו אותו.
  • 19:08 - 19:11
    במקור, להבי המזחלות שלהם
    נבנו מדגים
  • 19:11 - 19:12
    עטופים בעור קאריבו.
  • 19:12 - 19:17
    כך שסבו של האיש
    לא פחד מהלילה הארקטי
  • 19:17 - 19:19
    או מסופת השלגים שהתחוללה.
  • 19:19 - 19:22
    הוא פשוט חמק החוצה,
    הפשיל את מכנסי העור שלו,
  • 19:23 - 19:26
    ועשה את צרכיו לתוך ידו.
    וכשהגללים התחילו לקפוא,
  • 19:26 - 19:29
    הוא עיצב אותם לצורת להב.
  • 19:29 - 19:31
    הוא פיזר רוק על קצה סכין הצואה,
  • 19:31 - 19:34
    וכשהסכין קפא לחלוטין,
    הוא שחט בעזרתו כלב.
  • 19:34 - 19:37
    הוא פשט את עור הכלב
    ואילתר ממנו רתמה,
  • 19:37 - 19:40
    אילתר מזחלת מהצלעות של הכלב,
  • 19:41 - 19:42
    רתם אותה לכלב שעמד בסמוך,
  • 19:42 - 19:46
    ונעלם בין גושי הקרח,
    עם סכין הצואה בחגורתו.
  • 19:46 - 19:50
    אם מדברים על להסתדר עם כלום.
    [צחוק]
  • 19:50 - 19:51
    והסיפור הזה, במובנים רבים --
  • 19:51 - 19:53
    [מחיאות כפיים]
  • 19:53 - 19:55
    -- מסמל את קשיחותם של בני האינואיט
  • 19:55 - 19:58
    ושל כל הילידים ברחבי העולם.
  • 19:58 - 20:00
    באפריל 1999, ממשלת קנדה
  • 20:00 - 20:03
    החזירה לאינואיט את השליטה המלאה
  • 20:03 - 20:06
    על שטח אדמה
    גדול מקליפורניה וטקסס ביחד.
  • 20:06 - 20:08
    זו מולדתנו החדשה.
    היא נקראת נונאבוט.
  • 20:09 - 20:12
    זו טריטוריה עצמאית.
    הם שולטים בכל משאבי המחצבים.
  • 20:12 - 20:14
    דוגמה מדהימה לאופן שבו מדינה
  • 20:14 - 20:18
    יכולה לפצות את בני עמה.
  • 20:19 - 20:22
    ולסיום, בסופו של דבר,
    אני חושב שזה די ברור,
  • 20:22 - 20:23
    לפחות לאלו מאתנו שטיילו
  • 20:23 - 20:25
    בפינות המרוחקות של העולם,
  • 20:27 - 20:28
    שהן לא מרוחקות בכלל.
  • 20:28 - 20:30
    הן המולדת של מישהו.
  • 20:30 - 20:32
    הן מייצגות שלוחות של הדמיון האנושי
  • 20:32 - 20:36
    שנמתחות מאז ראשית הזמן.
    ועבור כולנו,
  • 20:36 - 20:39
    החלומות של הילדים האלה,
    כמו החלומות של ילדינו,
  • 20:39 - 20:42
    הופכים לחלק מגאוגרפיה חשופה של תקווה.
  • 20:42 - 20:46
    אז מה שאנחנו מנסים לעשות
    ב"נשיונל ג'יאוגרפיק", בסופו של דבר,
  • 20:46 - 20:50
    הוא שאנו מאמינים
    שהפוליטיקאים לא ישיגו כלום.
  • 20:50 - 20:51
    אנחנו חושבים שהפולמסנות --
  • 20:51 - 20:53
    (מחיאות כפיים)
  • 20:53 - 20:55
    -- אנו חושבים שהפולמסנות
    אינה משכנעת,
  • 20:55 - 20:58
    אבל סיפורים יכולים לשנות את העולם.
  • 20:58 - 21:01
    ואנו כנראה מוסד מספרי הסיפורים
  • 21:01 - 21:04
    הטוב בעולם. האתר שלנו זוכה
    ל-35 מיליון כניסות בחודש.
  • 21:04 - 21:07
    ערוץ הטלוויזיה שלנו משודר ב-156 מדינות.
  • 21:08 - 21:10
    מיליונים קוראים את כתבי העת שלנו.
  • 21:10 - 21:13
    ומה שאנו עושים הוא סדרת מסעות
  • 21:13 - 21:15
    אל האתנוספירה,
    שבהם ניקח את הקהל שלנו
  • 21:15 - 21:17
    למקומות של פלאי תרבות כה רבים
  • 21:18 - 21:20
    שהם לא יוכלו אלא להסתנוור
  • 21:20 - 21:22
    ממראה עיניהם, בתקווה
  • 21:22 - 21:25
    שיאמצו בהדרגה, צעד אחר צעד
  • 21:25 - 21:27
    את הגילוי המרכזי של האנתרופולוגיה:
  • 21:27 - 21:31
    שהעולם הזה ראוי לקיום מגוון,
  • 21:31 - 21:32
    שאפשר למצוא דרך לחיות
  • 21:32 - 21:35
    בעולם פלורליסטי ורב-תרבותי באמת
  • 21:35 - 21:37
    שבו חוכמתם של כל העמים
  • 21:37 - 21:40
    תוכל לתרום לרווחתנו המשותפת.
  • 21:40 - 21:41
    תודה רבה לכם.
  • 21:41 - 21:43
    [מחיאות כפיים]
Title:
חלומות מתרבויות בסכנת הכחדה
Speaker:
וייד דייויס
Description:

בעזרת תמונות וסיפורים מדהימים, חוקר ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" ווייד דייויס מעלה על נס את המגוון הבלתי-רגיל של תרבויות העולם הילידיות, שנעלמות מהעולם בקצב מזעזע.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:44

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.