< Return to Video

חלומות מתרבויות בסכנת הכחדה

  • 0:00 - 0:03
    אחת ההנאות העמוקות
    שבמסעות בעולם,
  • 0:03 - 0:05
    ואחד התענוגות של המחקר האתנוגרפי,
  • 0:05 - 0:07
    טמונים בהזדמנות לחיות בקרב אלה
  • 0:07 - 0:09
    שטרם שכחו את דרכי העבר,
  • 0:09 - 0:12
    שעוד חשים את עברם
    נישא ברוח,
  • 0:12 - 0:15
    נוגעים בו באבנים הממורקות מגשם,
  • 0:15 - 0:17
    טועמים אותו בעליהם המרים
    של הצמחים.
  • 0:17 - 0:21
    רק לדעת ששמאני היגואר
    עדיין מגיעים אל מעבר לשביל החלב,
  • 0:21 - 0:25
    או שהמיתוסים של זקני האינואיט
    עדיין מהדהדים משמעות,
  • 0:25 - 0:27
    או שבהימלאיה,
  • 0:28 - 0:32
    הבודהיסטים עדיין תרים
    אחר נשימת הדהרמה,
  • 0:32 - 0:35
    פירושו להיזכר בפועל
    בהתגלות המרכזית של האנתרופולוגיה:
  • 0:35 - 0:37
    הרעיון שהעולם שבו אנחנו חיים
  • 0:38 - 0:40
    לא קיים במובן מוחלט כלשהו,
  • 0:40 - 0:41
    אלא רק כתבנית אחת של מציאות,
  • 0:41 - 0:45
    תולדה של אוסף
    החלטות הסתגלותיות מסוימות,
  • 0:45 - 0:49
    שהשושלת שלנו קיבלה,
    גם אם בחוכמה, לפני דורות רבים.
  • 0:50 - 0:54
    וכמובן, כולנו חולקים
    אותם ציוויים הסתגלותיים.
  • 0:54 - 0:56
    כולנו נולדים.
    כולנו מביאים ילדים לעולם.
  • 0:56 - 0:58
    אנו עוברים טקסי חניכה.
  • 0:58 - 1:00
    אנו מתמודדים
    עם הפרידה העיקשת שבמוות,
  • 1:00 - 1:04
    כך שאין זה מפתיע
    שכולנו שרים, כולנו רוקדים,
  • 1:04 - 1:06
    כולנו צורכים אמנות.
  • 1:06 - 1:09
    אך המעניין הוא
    הקצב הייחודי של השיר,
  • 1:09 - 1:11
    הקצב של הריקוד בכל תרבות.
  • 1:11 - 1:14
    ואין זה משנה אם אצל
    בני הפנאן ביערות בורנאו,
  • 1:14 - 1:17
    או כוהני הוודו בהאיטי,
  • 1:18 - 1:22
    או הלוחמים במדבר קאיסוט
    שבצפון קניה,
  • 1:24 - 1:26
    בקרב רופאי האליל
    של הרי האנדים,
  • 1:27 - 1:32
    או בחאן בלב הסהרה--
  • 1:32 - 1:34
    אגב, זה היה חברי למסע
    אל המדבר
  • 1:34 - 1:35
    לפני חודש --
  • 1:35 - 1:38
    או אפילו רועה יאק
    במדרונות צ'ומולנגמה,
  • 1:38 - 1:40
    הלא הוא האוורסט,
    האלה-האם של העולם.
  • 1:40 - 1:43
    כל האנשים האלו מלמדים אותנו
    שיש אופני הוויה אחרים,
  • 1:43 - 1:44
    דרכים אחרות לחשוב,
  • 1:44 - 1:46
    דרכים אחרות להתמצא בעולם.
  • 1:46 - 1:48
    והרעיון הזה, אם תחשבו על כך,
  • 1:48 - 1:50
    יכול רק למלא אתכם בתקווה.
  • 1:50 - 1:53
    תרבויות העולם הרבות מספור
  • 1:53 - 1:57
    טוות ביחד רשת
    של חיי-רוח וחיי-תרבות
  • 1:57 - 1:59
    שעוטפת את העולם,
  • 1:59 - 2:01
    והיא חשובה לרווחתו של העולם
  • 2:01 - 2:04
    בדיוק כמו הרשת הביולוגית של החיים
    שאנו מכנים "ביוספירה".
  • 2:04 - 2:07
    ואפשר לחשוב על רשת החיים
    התרבותית הזאת
  • 2:07 - 2:08
    כעל אתנוספירה
  • 2:08 - 2:10
    ואפשר להגדיר את האתנוספירה
  • 2:10 - 2:13
    כצירופם של כל המחשבות,
    החלומות, המיתוסים,
  • 2:13 - 2:16
    הרעיונות, ההשראה והאינטואיציה
    שהדמיון האנושי
  • 2:16 - 2:20
    הביא לעולם מאז שחר התודעה.
  • 2:20 - 2:23
    האתנוספירה היא המורשת הגדולה
    של האנושות.
  • 2:23 - 2:25
    היא הסמל של מה שהננו
  • 2:25 - 2:29
    ושל כל מה שאנו יכולים להיות
    כגזע כה סקרן.
  • 2:30 - 2:33
    וממש כפי שהביוספירה נשחקת,
  • 2:33 - 2:35
    כך גם האתנוספירה,
  • 2:35 - 2:37
    ואפילו במהירות רבה יותר.
  • 2:37 - 2:39
    אף ביולוג, למשל, לא יעז לטעון
  • 2:39 - 2:42
    כי חמישים אחוז מכל המינים, או יותר,
  • 2:42 - 2:44
    נמצאים על סף הכחדה,
    כי זה פשוט לא נכון.
  • 2:44 - 2:46
    ועם זאת, התרחיש הזה,
    האפוקליפטי ביותר
  • 2:46 - 2:49
    בתחום הגיוון הביולוגי,
  • 2:49 - 2:52
    אפילו לא מתקרב לתרחיש
    האופטימי ביותר הידוע לנו
  • 2:52 - 2:54
    בתחום הגיוון התרבותי.
  • 2:54 - 2:57
    הסימן המובהק לכך הוא, כמובן,
    היעלמות השפות.
  • 2:57 - 3:00
    כשכל הנוכחים כאן באולם
    רק נולדו,
  • 3:00 - 3:03
    העולם דיבר ב-6,000 שפות.
  • 3:03 - 3:06
    שפה היא לא רק אוצר מילים
  • 3:06 - 3:08
    או אוסף של כללי דקדוק.
  • 3:08 - 3:10
    שפה היא ניצוץ
    של הרוח האנושית.
  • 3:10 - 3:13
    היא כלי שדרכו
    הנשמה של תרבות מסוימת
  • 3:13 - 3:14
    מתממשת בעולם הגשמי.
  • 3:14 - 3:17
    כל שפה היא יער עתיק
    של הנפש,
  • 3:17 - 3:21
    קו פרשת מים, מחשבה,
    מערכת אקולוגית של אפשרויות רוחניות,
  • 3:21 - 3:25
    ומתוך אותן 6,000 שפות,
    ממש כעת, ביושבנו כאן במונטריי,
  • 3:25 - 3:29
    מחציתן כבר לא נלחשות
    באוזני ילדים.
  • 3:29 - 3:32
    כבר לא מלמדים אותן לתינוקות,
  • 3:32 - 3:34
    ופירוש הדבר הוא, בעצם,
    שאם לא ישתנה משהו,
  • 3:34 - 3:35
    השפות האלו כבר מתות.
  • 3:35 - 3:39
    מה בודד יותר
    מלהיות עטוף בדממה,
  • 3:39 - 3:41
    להיות האחרון שדובר
    את שפת בני עמך,
  • 3:41 - 3:44
    לא להיות מסוגל להעביר
    את חוכמת הדורות הקודמים
  • 3:44 - 3:47
    או לצפות להתגשמות
    ההבטחה שבצאצאים?
  • 3:47 - 3:50
    אולם גורל נורא זה
    הוא אכן מנת חלקו של מישהו
  • 3:50 - 3:52
    במקום כלשהו בעולם,
    בערך אחת לשבועיים,
  • 3:52 - 3:54
    כי אחת לשבועיים,
    זקן כלשהו נפטר
  • 3:54 - 3:56
    ולוקח עמו אל הקבר
    את ההברות האחרונות
  • 3:56 - 3:58
    של לשון עתיקה.
  • 3:58 - 4:00
    חלק מכם ודאי אומרים,
    "האם לא עדיף כך?
  • 4:00 - 4:01
    "האם העולם לא יהיה
    מקום טוב יותר
  • 4:01 - 4:04
    "אם כולנו נדבר שפה אחת?"
    ואני אומר, "יופי,
  • 4:04 - 4:07
    "הבה נחליט שהשפה הזאת
    תהיה יורובה או קנטונזית.
  • 4:07 - 4:08
    "או שפת הקוגי".
  • 4:08 - 4:10
    וכולכם תגלו פתאום
    מה פירוש הדבר
  • 4:10 - 4:13
    לא להיות מסוגלים לדבר
    בשפתכם שלכם
  • 4:13 - 4:16
    ולכן, מה שאני רוצה
    לעשות איתכם היום
  • 4:16 - 4:20
    הוא לקחת אתכם למסע באתנוספירה-
  • 4:20 - 4:22
    מסע קצר באתנוספירה
  • 4:22 - 4:26
    כדי לנסות לתת לכם מושג
    מה אובד.
  • 4:27 - 4:34
    רבים מאיתנו קצת מתעלמים מכך
  • 4:34 - 4:36
    שבאומרי "אופני הוויה שונים",
  • 4:36 - 4:38
    אני באמת מתכוון לאופני הוויה שונים.
  • 4:39 - 4:44
    קחו לדוגמה את הילד הזה,
    משבט הברסאנה בצפון-מערב האמזונאס,
  • 4:44 - 4:45
    בני האנקונדה,
  • 4:45 - 4:47
    שעל-פי המיתולוגיה שלהם,
    הגיעו במעלה נהר החלב
  • 4:47 - 4:50
    ממזרח, בקיבותיהם של נחשים קדושים.
  • 4:50 - 4:53
    אנשים אלה לא מבחינים
    מבחינה קוגניטיבית
  • 4:53 - 4:55
    בין הצבע הכחול לירוק
  • 4:55 - 4:57
    מאחר שחופת השמים
  • 4:57 - 4:58
    זהה בעיניהם לחופת העצים ביער
  • 4:58 - 5:00
    שבו הם תלויים למחייתם.
  • 5:00 - 5:03
    קיים אצלם חוק מוזר
    בנוגע לשפה ולנישואין
  • 5:03 - 5:05
    שנקרא "אקסוגמיה לשונית":
  • 5:05 - 5:08
    חובה להתחתן עם מישהו
    שדובר שפה אחרת.
  • 5:08 - 5:10
    כל זה מושרש בעבר המיתולוגי,
  • 5:10 - 5:12
    אך הדבר המוזר הוא
    שבבתים המאורכים האלה
  • 5:12 - 5:14
    שבהם נשמעות שש או שבע שפות
  • 5:14 - 5:16
    בגלל נישואי תערובת,
  • 5:16 - 5:19
    לעולם לא שומעים אנשים
    שמתאמנים בשימוש בשפה.
  • 5:19 - 5:22
    הם פשוט מקשיבים
    ואז מתחילים לדבר.
  • 5:22 - 5:24
    או אחד מהשבטים המרתקים ביותר
    שחייתי בקרבם,
  • 5:24 - 5:28
    הוואראני של צפון-מזרח אקוודור,
  • 5:28 - 5:31
    עם מדהים, שאיתו נוצר לראשונה
    מגע בדרכי-שלום ב-1958.
  • 5:31 - 5:35
    ב-1957, חמישה מיסיונרים
    ניסו ליצור איתם קשר,
  • 5:35 - 5:36
    ועשו שגיאה גורלית.
  • 5:36 - 5:37
    הם השליכו מהאוויר
  • 5:37 - 5:39
    תצלומים מבריקים של עצמם
  • 5:39 - 5:41
    כחלק ממה שנחשב בעינינו
    כמחווה ידידותית,
  • 5:41 - 5:43
    אך הם שכחו
    שאנשי יערות הגשם האלה
  • 5:43 - 5:46
    לא ראו מעולם עצם דו-מימדי.
  • 5:46 - 5:48
    הם הרימו את התצלומים האלה
    מאדמת היער,
  • 5:48 - 5:51
    ניסו להסתכל מאחורי הפנים,
    כדי למצוא צורה או גוף,
  • 5:51 - 5:53
    לא מצאו כלום,
    והסיקו שאלה כרטיסי-ביקור מהשטן,
  • 5:53 - 5:56
    ולכן הם דקרו בחניתותיהם
    את המיסיונרים למוות.
  • 5:57 - 5:59
    אבל הוואראני לא דקרו
    רק אנשים מבחוץ.
  • 5:59 - 6:00
    הם נהגו לדקור
    גם זה את זה.
  • 6:00 - 6:03
    54% מכלל התמותה אצלם
    היתה כתוצאה מדקירות חנית.
  • 6:03 - 6:06
    הצלחנו לשחזר את שושלות היוחסין שלהם
    שמונה דורות לאחור,
  • 6:06 - 6:08
    וגילינו שני מקרים של מוות טבעי
  • 6:08 - 6:10
    וכשלחצנו עליהם לספר לנו על כך,
  • 6:10 - 6:12
    הם הודו שאחד מהאנשים
    היה כבר כל-כך זקן,
  • 6:12 - 6:16
    שהוא גסס מזקנה,
    אז הם דקרו אותו בכל זאת. [צחוק].
  • 6:16 - 6:19
    יחד עם זה,
    היה להם ידע מדויק להדהים
  • 6:19 - 6:20
    אודות היער.
  • 6:20 - 6:23
    הציידים שלהם היו מסוגלים
    להריח שתן של חיה ממרחק 40 צעדים
  • 6:23 - 6:26
    ולדעת איזו חיה
    השאירה אותו מאחוריה.
  • 6:26 - 6:28
    בשנות השמונים המוקדמות
    קיבלתי משימה מדהימה באמת
  • 6:28 - 6:30
    כאשר הפרופסור שלי בהרווארד שאל אותי
  • 6:30 - 6:32
    אם אני מעוניין לנסוע להאיטי
  • 6:33 - 6:35
    ולחדור לאגודות הסודיות
  • 6:35 - 6:37
    שהיוו את בסיס הכוח של דובליה
  • 6:37 - 6:38
    ושל ה"טונטון מקוט",
  • 6:38 - 6:41
    ולהשיג את הרעל שהופך
    אנשים לזומבים.
  • 6:41 - 6:44
    על מנת להפיק הגיון מסנסציה,
  • 6:44 - 6:47
    מובן שהיה עלי להבין משהו
    אודות אמונה מיוחדת זו
  • 6:47 - 6:50
    של הוודו.
    הוודו איננו כת של מגיה שחורה.
  • 6:50 - 6:53
    להפך, הוא מהווה ראיית-עולם
    מטאפיזית מורכבת.
  • 6:53 - 6:54
    הוא מעניין.
  • 6:54 - 6:55
    אם הייתי מבקש מכם
    לציין את דתות העולם החשובות,
  • 6:55 - 6:56
    מה הייתם אומרים?
  • 6:56 - 6:59
    נצרות, איסלם, בודהיזם, יהדות, וכו'.
  • 6:59 - 7:01
    תמיד שוכחים יבשת אחת,
  • 7:01 - 7:03
    בגלל ההנחה שבאפריקה
    של תת-הסהרה
  • 7:03 - 7:05
    לא היו אמונות דתיות.
    ובכן, ברור שהיו להם,
  • 7:05 - 7:07
    והוודו הוא בעצם זיקוק
  • 7:08 - 7:09
    של כל הרעיונות הדתיים העמוקים הללו
  • 7:09 - 7:12
    שהגיעו במהלך הגלות הטראגית
    של תקופת העבדות.
  • 7:12 - 7:14
    אבל מה שהופך את הוודו
    למעניין כל כך
  • 7:14 - 7:16
    הוא הקשר החי הזה
  • 7:16 - 7:17
    בין החיים למתים.
  • 7:17 - 7:18
    החיים מולידים את הרוחות.
  • 7:18 - 7:21
    את הרוחות ניתן לזמן
    מתחת למים הכבירים
  • 7:21 - 7:23
    באמצעות הקצב של הריקוד,
  • 7:23 - 7:25
    שדוחק הצידה באופן זמני
    את נשמת החי,
  • 7:25 - 7:29
    כך שלרגע מזהיר אחד,
    הכוהן הופך לאל.
  • 7:29 - 7:31
    לכן אנשי הוודו נוהגים לומר:
  • 7:31 - 7:34
    "אתם, הלבנים, הולכים לכנסייה
    ומדברים על אלוהים.
  • 7:34 - 7:36
    ואילו אנחנו רוקדים במקדש
    והופכים לאלוהים".
  • 7:36 - 7:39
    וכשאדם נאחז דיבוק
    ונלפת בשליטת הרוח,
  • 7:39 - 7:40
    מה כבר יוכל לפגוע בו?
  • 7:40 - 7:43
    אז אתם יכולים לראות
    את הדוגמאות המדהימות האלו:
  • 7:43 - 7:45
    כוהני וודו אחוזי טראנס
  • 7:45 - 7:48
    מחזיקים גחלים בוערות
    מבלי לחוש כאב,
  • 7:48 - 7:51
    המחשה מדהימה ליכולתה של הנפש
  • 7:51 - 7:52
    להשפיע על הגוף שבו היא שוכנת
  • 7:52 - 7:55
    בהשפעה הממריצה של התרגשות קיצונית.
  • 7:56 - 7:58
    מכל האנשים שבמחיצתם שהיתי,
  • 7:58 - 8:00
    המיוחדים מכולם היו בני הקוגי
  • 8:00 - 8:03
    מן הסיירה נבדה דה סנטה מרטה
    שבצפון קולומביה.
  • 8:03 - 8:06
    האנשים הללו, צאצאי תרבות טאירונה,
  • 8:06 - 8:09
    שפעם שכנה במישור החוף הקאריבי
    של קולומביה,
  • 8:09 - 8:10
    ברחו בתחילת הכיבוש
  • 8:10 - 8:13
    אל גוש הרים וולקני מבודד
  • 8:13 - 8:15
    המתנשא מעל למישור החוף הקאריבי.
  • 8:15 - 8:17
    ביבשת מגואלת בדם,
  • 8:17 - 8:20
    העם הזה הוא היחיד
    שמעולם לא נכבש ע"י הספרדים.
  • 8:20 - 8:23
    הם נשלטים עד היום
    ע"י מערכת של כהונה טיקסית,
  • 8:23 - 8:25
    אך הכשרת הכוהנים
    היא מיוחדת למדי.
  • 8:26 - 8:28
    החניכים הצעירים נלקחים ממשפחותיהם
  • 8:28 - 8:30
    בגילים שלוש וארבע,
  • 8:30 - 8:32
    נשלחים לבידוד בעולם של חושך וצללים,
  • 8:32 - 8:36
    בבקתות-אבן, למרגלות קרחונים,
    במשך 18 שנה:
  • 8:36 - 8:37
    שתי תקופות בנות 9 שנים,
  • 8:37 - 8:40
    שנבחרו במכוון כדי לחקות
    את תשעת חודשי ההריון
  • 8:40 - 8:42
    שהם מבלים ברחם של אימם,
  • 8:42 - 8:45
    כעת הם נמצאים באופן מטאפורי
    ברחמה של האם הגדולה.
  • 8:45 - 8:46
    ובמשך כל הזמן הזה
  • 8:47 - 8:50
    הם עוברים תירבות לערכים
    של החברה שלהם,
  • 8:50 - 8:52
    ערכים שלפיהם התפילות שלהם
  • 8:52 - 8:55
    והתפילות שלהם לבדן,
    הן ששומרות על הסדר הקוסמי,
  • 8:55 - 8:57
    או אולי נאמר - האקולוגי.
  • 8:58 - 8:59
    ובסופה של החניכה המדהימה הזאת
  • 8:59 - 9:01
    הם נלקחים יום אחד החוצה
  • 9:01 - 9:04
    ולראשונה בחייהם, בגיל שמונה עשרה,
  • 9:04 - 9:08
    הם רואים את הזריחה.
    ובאותו רגע צלול של מודעות
  • 9:08 - 9:11
    לאור הראשון,
    כשהשמש שוטפת את המדרונות
  • 9:11 - 9:12
    של הנוף המדהים,
  • 9:13 - 9:15
    כל מה שהם למדו באופן מופשט
  • 9:15 - 9:18
    זוכה לפתע באישור של הדר מהמם.
    והכוהן צועד אחורה
  • 9:18 - 9:20
    ואומר, "רואים?
    ממש כמו שסיפרתי לכם.
  • 9:20 - 9:23
    זה עד כדי כך יפה.
    ואתם אמורים להגן על זה".
  • 9:23 - 9:25
    הם קוראים לעצמם האחים הגדולים
  • 9:25 - 9:28
    והם אומרים שאנו, האחים הקטנים,
  • 9:28 - 9:31
    אחראים לחורבן העולם.
  • 9:32 - 9:34
    רמה זאת של אינטואיציה
    מקבלת חשיבות רבה.
  • 9:34 - 9:36
    בכל פעם שאנו חושבים
    על עמי ילידים ועל נוף,
  • 9:36 - 9:38
    אנו מזכירים את רוסו
  • 9:38 - 9:41
    עם הבדותה הנושנה
    של "הפרא האציל",
  • 9:41 - 9:43
    שהיא פשוט רעיון גזעני,
  • 9:43 - 9:46
    או לחלופין מזכירים את ת'ורו
  • 9:46 - 9:48
    ואומרים שהאנשים האלה
    קרובים יותר מאיתנו לכדור הארץ.
  • 9:48 - 9:50
    ובכן, עמי הילידים אינם רגשניים
  • 9:50 - 9:52
    ואינם מניחים לנוסטלגיה להחליש אותם.
  • 9:52 - 9:54
    אין מקום לרגשנות או לנוסטלגיה
  • 9:54 - 9:56
    בביצות המלריה של אסמט
  • 9:56 - 9:59
    או ברוחות המקפיאות של טיבט.
    אך למרות זאת,
  • 9:59 - 10:03
    הם יצרו, במרוצת הזמן ובפולחנים,
    מיסטיקה מסורתית של העולם
  • 10:03 - 10:06
    שמבוססת לא על הרעיון של קרבה אליו
    מתוך מודעות עצמית,
  • 10:06 - 10:08
    אלא על אינטואיציה מעודנת יותר:
  • 10:08 - 10:11
    הרעיון שכדור הארץ יכול להתקיים
  • 10:12 - 10:14
    רק משום שהתודעה האנושית
    מפיחה בו חיים.
  • 10:14 - 10:16
    ובכן, מה פירוש הדבר?
  • 10:16 - 10:18
    פירוש הדבר הוא
    שילד צעיר מהאנדים
  • 10:18 - 10:20
    שחונך להאמין שההר
    הוא רוחו של האל אפו
  • 10:20 - 10:22
    שתנחה אותו אל ייעודו,
  • 10:22 - 10:25
    שהוא יהפוך לאדם שונה מיסודו
  • 10:25 - 10:28
    שיש לו מערכת-יחסים שונה
    עם המקור הזה,
  • 10:28 - 10:30
    לעומת ילד צעיר ממונטנה
  • 10:30 - 10:33
    שחונך להאמין
    שההר הוא ערימת סלעים
  • 10:33 - 10:34
    מוכנה לכרייה.
  • 10:34 - 10:38
    בין אם ההר הוא משכן לרוחות
    או ערימת מחצבים.
  • 10:38 - 10:41
    מה שמעניין הוא
    הדימוי שמגדיר את היחסים
  • 10:41 - 10:43
    שבין היחיד לעולם הטבע.
  • 10:43 - 10:45
    ביערות של קולומביה הבריטית
  • 10:45 - 10:47
    חינכו אותי להאמין
    שהיערות נועדו לכריתה.
  • 10:47 - 10:49
    זה הפך אותי לבן-אדם שונה
  • 10:49 - 10:51
    מאשר חברי משבט הקוואגיולת',
  • 10:51 - 10:53
    שמאמינים שיערות אלה
    הם משכנו של הוקוק
  • 10:53 - 10:54
    ושל מקור המרומים המעוקם
  • 10:54 - 10:57
    והרוחות הקניבליות
    ששוכנות בקצה הצפוני של העולם,
  • 10:57 - 11:01
    רוחות שאיתן יהיה עליהם להתמודד
    במהלך טקס החניכה, ה"המטסה".
  • 11:01 - 11:03
    ובכן, אם תתחילו לבחון את הרעיון
  • 11:03 - 11:05
    שתרבויות אלו יכולות ליצור
    מציאות שונה,
  • 11:05 - 11:06
    תוכלו להתחיל ולהבין
  • 11:06 - 11:11
    חלק מהתגליות הבלתי רגילות שלהן.
    קחו לדוגמה את הצמח הזה.
  • 11:11 - 11:13
    זו תמונה שצילמתי בצפון-מערב האמזונאס
    באפריל שעבר.
  • 11:13 - 11:16
    זהו איאהואסקה,
    שייתכן שרבים מכם שמעו עליו.
  • 11:16 - 11:19
    המרקחת הפסיכואקטיבית החזקה ביותר
  • 11:19 - 11:21
    ברפרטואר של השאמאנים.
  • 11:21 - 11:23
    מה שהופך את איאהואסקה למרתק
  • 11:23 - 11:27
    הוא לא הפוטנציאל התרופתי
    של המרקחת,
  • 11:27 - 11:31
    אלא המורכבות שלה.
    היא בנויה למעשה משני מקורות שונים.
  • 11:31 - 11:33
    בצד אחד נמצא צמח הליאנה
  • 11:33 - 11:35
    שמכיל סדרה של בטא-קרבולינים,
  • 11:35 - 11:38
    הרמין, הרמלין, מעוררי הזיה קלים--
  • 11:38 - 11:40
    אם צורכים את הגבעול לבד,
  • 11:40 - 11:42
    זה כמו ענן עשן כחול
  • 11:42 - 11:44
    שצף בתודעה,
  • 11:44 - 11:47
    אבל מערבבים אותו עם עלים
    של עשב ממשפחת הקפה
  • 11:47 - 11:49
    שנקרא פסיכוטריה וירידיס.
  • 11:49 - 11:52
    הצמח הזה מכיל
    טריפטמינים חזקים מאוד
  • 11:52 - 11:56
    שדומים מאוד לסרוטונין של המוח,
    דימתילטריפטמין,
  • 11:56 - 11:57
    חמש-מתוקסידימתילריפטמין.
  • 11:57 - 11:59
    אם ראיתם מישהו מאנשי היאנומאמי
  • 11:59 - 12:01
    כשהוא שואף את החומר הזה
    דרך האף,
  • 12:01 - 12:04
    החומר הזה שהם מכינים
    מאוסף אחר של זנים
  • 12:04 - 12:08
    מכיל גם הוא מתוקסידימתילריפטמין.
  • 12:08 - 12:10
    שאיפת האבקה הזאת דרך האף
  • 12:10 - 12:14
    היא כמו להשתגר דרך קנה רובה
  • 12:14 - 12:21
    שמכוסה בציורי בארוק,
    ולנחות בים של חשמל. [צחוק]
  • 12:21 - 12:23
    זה לא מעוות את המציאות,
  • 12:23 - 12:24
    זה מפורר את המציאות.
  • 12:24 - 12:27
    האמת היא שנהגתי להתווכח
    עם הפרופסור שלי, ריצ'רד איוון שולטס,
  • 12:27 - 12:29
    האיש שפתח את התקופה הפסיכדלית
  • 12:29 - 12:31
    כאשר גילה את פטריות הקסם
  • 12:31 - 12:33
    במקסיקו בשנות השלושים.
  • 12:33 - 12:35
    נהגתי להתווכח איתו שאי-אפשר
    לסווג את הטריפטמינים האלה
  • 12:35 - 12:38
    כמעוררי הזיות,
    כי עד שהאפקט מגיע אליך
  • 12:38 - 12:42
    כבר אין ישות שיכולה לחוות את ההזיה.
    [צחוק]
  • 12:42 - 12:45
    אבל העניין עם טריפטמינים הוא
    שאי-אפשר לצרוך אותם דרך הפה
  • 12:45 - 12:47
    כיוון שהם מנוטרלים על-ידי אנזים
  • 12:47 - 12:50
    שנמצא באופן טבעי במעיים האנושיים,
    ונקרא מונואמין אוקסידז.
  • 12:50 - 12:53
    אפשר לצרוך אותם דרך הפה
    רק אם צורכים אותם בשילוב
  • 12:53 - 12:56
    עם כימיקל אחר,
    שמנטרל את האנזים.
  • 12:56 - 12:57
    ובכן, מה שמדהים הוא,
  • 12:57 - 13:01
    שהבטא-קרבולינים שנמצאים בליאנה
  • 13:01 - 13:04
    מהווים מעכבי מונואמין-אוקסידז
    בדיוק מהסוג הדרוש
  • 13:05 - 13:08
    להגברת פעולת הטריפטמין.
    אז אפשר לשאול:
  • 13:08 - 13:12
    איך, מצמחייה של 80,000 זני צמחים
    בעלי השפעה מעכבת
  • 13:12 - 13:16
    אנשים מצליחים למצוא שני צמחים אלה,
    שאין ביניהם קשר מורפולוגי,
  • 13:16 - 13:17
    ושכאשר משלבים אותם באופן זה,
  • 13:17 - 13:19
    יוצרים מעין גירסה ביוכימית
  • 13:19 - 13:21
    שבה השלם גדול מסכום חלקיו?
  • 13:21 - 13:24
    ובכן, אנו אומרים בלשון נקיה
    'ניסוי וטעייה'
  • 13:24 - 13:25
    שמתבררים כחסרי-משמעות.
  • 13:26 - 13:29
    אך אם תשאלו את האינדיאנים,
    הם יאמרו: "הצמחים מדברים אלינו".
  • 13:29 - 13:30
    מה משמעות הדבר?
  • 13:30 - 13:34
    לשבט זה, קופאן, יש 17 סוגים
    של איאהואסקה,
  • 13:34 - 13:37
    והם מסוגלים להבחין בין כולם
    ממרחק גדול ביער,
  • 13:38 - 13:42
    ואילו לנו כל הסוגים האלה
    ייראו כזן אחד.
  • 13:42 - 13:44
    ואם תשאלו אותם
    על שיטת המיון שלהם,
  • 13:44 - 13:47
    הם יגידו, "חשבנו שאתה
    יודע משהו על צמחים.
  • 13:47 - 13:49
    "אתה לא יודע כלום?"
    ואני עניתי, "לא".
  • 13:49 - 13:52
    מסתבר שלוקחים כל אחד
    מ-17 הסוגים הללו
  • 13:52 - 13:55
    בלילה של ירח מלא,
    וכל אחד מהם שר לכם בסולם שונה.
  • 13:55 - 13:57
    זה לא יזכה אתכם בדוקטורט בהרווארד,
  • 13:57 - 14:01
    אבל זה הרבה יותר מעניין
    מאשר לספור אבקנים. (צחוק)
  • 14:01 - 14:02
    ובכן --
  • 14:02 - 14:05
    (מחיאות כפיים)
  • 14:05 - 14:07
    הבעיה היא שאפילו אלו מאתנו
  • 14:07 - 14:09
    שמגלים הבנה למצוקת הילידים,
  • 14:09 - 14:10
    רואים אותם כמיוחדים וססגוניים
  • 14:10 - 14:12
    אך משום-מה
    דחוקים לשולי ההיסטוריה,
  • 14:12 - 14:15
    בעוד העולם האמיתי, כלומר עולמנו,
    ממשיך הלאה.
  • 14:15 - 14:17
    האמת היא שהמאה העשרים,
    בעוד שלוש מאות שנה,
  • 14:17 - 14:20
    לא תיזכר בגלל המלחמות שלה
  • 14:20 - 14:21
    או החידושים הטכנולוגיים שלה,
  • 14:21 - 14:23
    אלא כתקופה שבה עמדנו מנגד
  • 14:24 - 14:26
    ועודדנו באופן פעיל,
    או קיבלנו באופן סביל
  • 14:26 - 14:29
    את ההרס העצום של המגוון
    הביולוגי והתרבותי של העולם.
  • 14:29 - 14:32
    הבעיה היא לא שינוי.
  • 14:32 - 14:34
    כל התרבויות, מאז ומתמיד
  • 14:34 - 14:37
    רקדו כל העת
  • 14:37 - 14:38
    עם האפשרויות החדשות של החיים.
  • 14:39 - 14:41
    הבעיה איננה גם
    הטכנולוגיה כשלעצמה.
  • 14:42 - 14:44
    האינדיאנים משבט הסו
    לא הפסיקו להיות סו
  • 14:44 - 14:45
    כשוויתרו על החץ והקשת,
  • 14:45 - 14:47
    יותר משהאמריקאי הפסיק להיות אמריקאי
  • 14:47 - 14:49
    כשוויתר על הכרכרה והסוס.
  • 14:49 - 14:50
    לא השינוי והטכנולוגיה
  • 14:50 - 14:54
    הם שמאיימים על שלמות האתנוספרה.
    אלא הכוח,
  • 14:54 - 14:56
    הפרצוף הגס של השליטה.
  • 14:56 - 14:58
    ובכל אשר תפנו בעולמנו
  • 14:58 - 15:01
    תגלו שאלו לא תרבויות
    שגורלן נגזר להיעלם.
  • 15:01 - 15:03
    אלא אנשים חיים ודינמיים
  • 15:03 - 15:06
    שקיומם נתון לאיום
    מצד כוחות מוגדרים היטב,
  • 15:06 - 15:08
    כוחות שאין הם מסוגלים
    להסתגל אליהם.
  • 15:08 - 15:10
    בין אם מדובר בבירוא היערות הגס
  • 15:11 - 15:13
    במולדת בני הפנאן--
  • 15:13 - 15:16
    שבט נוודים
    מדרום-מזרח אסיה, מסאראוואק--
  • 15:16 - 15:20
    עם שחי בחופש ביערות
    עד לפני דור אחד,
  • 15:20 - 15:23
    וכעת הידרדר לעבודות כפייה וזנות
  • 15:23 - 15:25
    על גדות הנהרות,
  • 15:25 - 15:29
    היכן שניתן לראות כיצד הנהר עצמו
    מזוהם בסחופת
  • 15:29 - 15:31
    שכנראה סוחפת איתה חצי מבורניאו
  • 15:31 - 15:32
    אל ים סין הדרומי,
  • 15:32 - 15:34
    שבו ספינות המטען היפניות
    משייטות להן באופק
  • 15:34 - 15:38
    מוכנות לשאת עמן
    את בולי העץ שנכרתו מהיער.
  • 15:38 - 15:39
    או במקרה של היאנומאמי,
  • 15:39 - 15:41
    אלו הן המחלות שהגיעו
  • 15:41 - 15:43
    עם גילוי הזהב.
  • 15:43 - 15:45
    או אם נעבור אל הרי טיבט,
  • 15:45 - 15:47
    היכן שאני עורך לאחרונה
    מחקרים רבים,
  • 15:48 - 15:51
    תוכלו לראות שמדובר
    בפרצופה הגס של שליטה פוליטית.
  • 15:51 - 15:53
    אתם יודעים, רצח עם,
    הכחדה פיזית של עם,
  • 15:53 - 15:55
    זוכים לגינוי בכל העולם,
    אבל רצח של אתניות,
  • 15:56 - 15:59
    השמדת אורחות החיים של עם,
    לא רק שאינה זוכה לגינוי
  • 15:59 - 16:02
    אלא שבאזורים רבים ברחבי העולם
    משבחים אותה
  • 16:02 - 16:04
    כחלק מאסטרטגיה של פיתוח.
  • 16:04 - 16:07
    ואי-אפשר להבין
    את הכאב של טיבט
  • 16:07 - 16:09
    עד שחווים אותו בגובה האדמה.
  • 16:09 - 16:13
    פעם נסעתי עשרת אלפים ק"מ
    מצ'נגדו שבמערב סין,
  • 16:13 - 16:16
    במסלול יבשתי
    דרך דרום-מזרח טיבט אל להסה,
  • 16:16 - 16:20
    עם קולגה צעיר,
    ורק כשהגעתי ללהסה
  • 16:20 - 16:23
    הבנתי את הפנים מאחורי הסטטיסטיקה
  • 16:23 - 16:24
    שעליה אנו שומעים.
  • 16:24 - 16:28
    ששת אלפים אתרים קדושים
    נותצו לכדי אפר ואבק.
  • 16:28 - 16:31
    כ-1.2 מיליון איש
    נהרגו על-ידי הקאדרים
  • 16:31 - 16:32
    במהלך מהפכת התרבות.
  • 16:33 - 16:35
    אביו של האיש הצעיר הזה
    נחשב לפאנצ'ן לאמה,
  • 16:35 - 16:37
    ולכן נגזר עליו להירצח מיד
  • 16:37 - 16:39
    בזמן הפלישה הסינית.
  • 16:39 - 16:41
    הדוד שלו ברח עם הדלאי לאמה לגלות
  • 16:41 - 16:44
    שלקחה את העם לנפאל.
  • 16:44 - 16:46
    האם נאסרה
  • 16:46 - 16:48
    באשמת היותה עשירה.
  • 16:49 - 16:51
    הוא הוברח אל הכלא בגיל שנתיים
  • 16:51 - 16:53
    והסתתר מתחת לשמלתה
  • 16:53 - 16:55
    כי היא לא היתה מסוגלת
    לחיות בלעדיו.
  • 16:55 - 16:57
    האחות שעשתה
    את המעשה האמיץ הזה,
  • 16:57 - 16:58
    הוכנסה למחנה חינוך.
  • 16:58 - 17:00
    יום אחד היא דרכה בטעות
    על סרט-זרוע
  • 17:01 - 17:03
    של מאו, וכעונש על כך
  • 17:03 - 17:06
    נגזרו עליה שבע שנות עבודת פרך.
  • 17:06 - 17:09
    הכאב של טיבט קשה מנשוא,
  • 17:09 - 17:12
    אבל הרוח הגואלת של העם
    היא מחזה של ממש.
  • 17:13 - 17:16
    ובסופו של דבר,
    זה מסתכם בבחירה.
  • 17:16 - 17:19
    האם אנחנו רוצים לחיות
    בעולם חדגוני ומשעמם
  • 17:19 - 17:22
    או שאנו רוצים לאמץ
    את ריבוא הצבעים של המגוון?
  • 17:22 - 17:25
    מרגרט מיד, האנתרופולוגית הדגולה,
    אמרה לפני שנפטרה
  • 17:25 - 17:28
    שהפחד הגדול שלה היה
    שאנו נסחפים לכיוון
  • 17:28 - 17:30
    של ראיית-עולם כללית ונטולת-צורה,
  • 17:30 - 17:35
    שבה לא רק
    שכל תחום הדמיון האנושי
  • 17:35 - 17:39
    יצטמצם לאופן-מחשבה צר יותר,
  • 17:39 - 17:40
    אלא גם שיום אחד נתעורר מחלום
  • 17:40 - 17:43
    ונשכח שאי-פעם
    היו אפשרויות אחרות.
  • 17:44 - 17:47
    וכדאי שננהג כולנו בענווה
    ונזכור שאנו, כגזע,
  • 17:47 - 17:49
    קיימים אולי 600,000 שנה.
  • 17:49 - 17:52
    המהפכה הנאוליתית,
    שהעניקה לנו את החקלאות,
  • 17:52 - 17:54
    שבה נכנענו לפולחן הזרעים,
  • 17:54 - 17:56
    שירת השאמאן נדחקה
  • 17:56 - 17:57
    מפני דקלומי הכמורה,
  • 17:57 - 18:00
    ושבה יצרנו הירארכיה,
    התמקצעות, עודפים--
  • 18:00 - 18:02
    היא בת 10,000 שנה בלבד.
  • 18:02 - 18:04
    העולם המתועש המודרני שאנו מכירים
  • 18:04 - 18:06
    הוא בקושי בן 300 שנה.
  • 18:06 - 18:08
    אז בהיסטוריה השטחית הזאת
    אין בעיני דבר שאומר
  • 18:08 - 18:11
    שכבר יש לנו כל התשובות
    לכל האתגרים
  • 18:11 - 18:13
    שבהם ניתקל באלפי השנים הקרובות.
  • 18:13 - 18:15
    כששואלים את התרבויות הרבות שבעולם
  • 18:15 - 18:18
    מהי המשמעות של היות אנושי,
  • 18:18 - 18:20
    הן עונות בעשרת אלפים קולות שונים.
  • 18:20 - 18:26
    ובתוך השיר הזה
    נגלה מחדש את האפשרות
  • 18:26 - 18:29
    להיות מה שהננו:
    מין בעל מודעות,
  • 18:29 - 18:32
    בעל הכרה מלאה בצורך להבטיח
    שכל האנשים
  • 18:32 - 18:38
    וכל הגנים ימצאו דרך לפרוח.
    ויש רגעים גדולים של אופטימיות.
  • 18:38 - 18:41
    זו תמונה שצילמתי
    בקצה הצפוני של האי באפין
  • 18:41 - 18:43
    כשהלכתי לציד לווייתנים
    עם כמה בני אינואיט,
  • 18:44 - 18:47
    והאיש הזה, אולאיה,
    סיפר לי סיפור מופלא על סבו.
  • 18:48 - 18:50
    ממשלת קנדה
    לא תמיד היתה אדיבה
  • 18:50 - 18:52
    כלפי בני האינואיט,
    ובמהלך שנות החמישים,
  • 18:52 - 18:55
    כדי לבסס את ריבונותנו,
    דחקנו אותם לתוך יישובים.
  • 18:55 - 18:59
    סבו של האיש הזקן הזה
    סירב ללכת.
  • 18:59 - 19:03
    המשפחה, מפחד לחייו,
    לקחה ממנו את כל כלי הנשק,
  • 19:03 - 19:04
    ואת כל כליו.
  • 19:05 - 19:07
    ובכן, עליכם להבין שבני האינואיט
    לא פחדו מפני הקור.
  • 19:07 - 19:08
    הם ניצלו אותו.
  • 19:08 - 19:11
    במקור, להבי המזחלות שלהם נבנו מדגים
  • 19:11 - 19:12
    עטופים בעור קאריבו.
  • 19:12 - 19:17
    כך שסבו של האיש
    לא פחד מהלילה הארקטי
  • 19:17 - 19:19
    או מסופת השלגים שהתחוללה.
  • 19:19 - 19:22
    הוא פשוט חמק החוצה,
    הפשיל את מכנסי העור שלו,
  • 19:23 - 19:26
    ועשה את צרכיו לתוך ידו.
    וכשהגללים התחילו לקפוא,
  • 19:26 - 19:29
    הוא עיצב אותם לצורת להב.
  • 19:29 - 19:31
    הוא פיזר רוק על קצה סכין הצואה,
  • 19:31 - 19:34
    וכשהסכין קפא לחלוטין,
    הוא שחט בעזרתו כלב.
  • 19:34 - 19:37
    הוא פשט את עור הכלב
    ואילתר ממנו רתמה,
  • 19:37 - 19:40
    אילתר מזחלת מהצלעות של הכלב,
  • 19:41 - 19:42
    רתם אותה לכלב שעמד בסמוך,
  • 19:42 - 19:46
    ונעלם בין גושי הקרח,
    עם סכין הצואה בחגורתו.
  • 19:46 - 19:50
    אם מדברים על להסתדר עם כלום.
    [צחוק]
  • 19:50 - 19:51
    והסיפור הזה, בדרכים רבות,
  • 19:51 - 19:53
    [מחיאות כפיים]
  • 19:53 - 19:55
    מסמל את קשיחותם של בני האינואיט
  • 19:55 - 19:58
    ושל כל הילידים ברחבי העולם.
  • 19:58 - 20:00
    באפריל 1999, ממשלת קנדה
  • 20:00 - 20:03
    החזירה לאינואיט את השליטה המלאה
  • 20:03 - 20:06
    על שטח אדמה
    גדול מקליפורניה וטקסס ביחד.
  • 20:06 - 20:08
    זו מולדתנו החדשה.
    היא נקראת נונאבוט.
  • 20:09 - 20:12
    זו טריטוריה עצמאית.
    הם שולטים בכל משאבי המחצבים.
  • 20:12 - 20:14
    דוגמה מדהימה לאופן שבו מדינה
  • 20:14 - 20:18
    יכולה לפצות את אנשיה.
  • 20:19 - 20:22
    ולסיום, בסופו של דבר,
    אני חושב שזה די ברור,
  • 20:22 - 20:23
    לפחות לאלו מאתנו שטיילו
  • 20:23 - 20:25
    בפינות המרוחקות של העולם,
  • 20:27 - 20:28
    שהן לא מרוחקות בכלל.
  • 20:28 - 20:30
    הן המולדת של מישהו.
  • 20:30 - 20:32
    הן מייצגות שלוחות של הדמיון האנושי
  • 20:32 - 20:36
    שנמתחות מאז ראשית הזמן.
    ועבור כולנו,
  • 20:36 - 20:39
    החלומות של הילדים האלה,
    כמו החלומות של ילדינו,
  • 20:39 - 20:42
    הופכים לחלק מגאוגרפיה חשופה של תקווה.
  • 20:42 - 20:46
    אז מה שאנחנו מנסים לעשות
    ב"נשיונל ג'יאוגרפיק", בסופו של דבר,
  • 20:46 - 20:50
    הוא שאנו מאמינים
    שהפוליטיקאים לא ישיגו כלום.
  • 20:50 - 20:51
    אנחנו חושבים שהפולמסנות--
  • 20:51 - 20:53
    (מחיאות כפיים)
  • 20:53 - 20:55
    אנו חושבים שהפולמסנות אינה משכנעת,
  • 20:55 - 20:58
    אבל סיפורים יכולים לשנות את העולם.
  • 20:58 - 21:01
    ואנו כנראה מוסד מספרי הסיפורים
  • 21:01 - 21:04
    הטוב בעולם. האתר שלנו זוכה
    ל-35 מיליון כניסות בחודש.
  • 21:04 - 21:07
    ערוץ הטלוויזיה שלנו משודר ב-156 מדינות.
  • 21:08 - 21:10
    מיליונים קוראים את כתבי העת שלנו.
  • 21:10 - 21:13
    ומה שאנו עושים הוא סדרת מסעות
  • 21:13 - 21:15
    אל האתנוספרה,
    שבהם ניקח את הקהל שלנו
  • 21:15 - 21:17
    למקומות של פלאי תרבות כה רבים
  • 21:18 - 21:20
    שהם לא יוכלו אלא להסתנוור
  • 21:20 - 21:22
    ממראה עיניהם, בתקווה
  • 21:22 - 21:25
    שיאמצו בהדרגה, צעד אחר צעד
  • 21:25 - 21:27
    את הגילוי המרכזי של האנתרופולוגיה:
  • 21:27 - 21:31
    שלעולם הזה מגיע להתקיים באופן מגוון,
  • 21:31 - 21:32
    שאפשר למצוא דרך לחיות
  • 21:32 - 21:35
    בעולם פלורליסטי ורב-תרבותי באמת
  • 21:35 - 21:37
    שבו חוכמתם של כל העמים
  • 21:37 - 21:40
    תוכל לתרום לרווחתנו המשותפת.
  • 21:40 - 21:41
    תודה רבה לכם.
  • 21:41 - 21:43
    [מחיאות כפיים]
Title:
חלומות מתרבויות בסכנת הכחדה
Speaker:
ווייד דייויס
Description:

בעזרת תמונות וסיפורים מדהימים, חוקר ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" ווייד דייויס מעלה על נס את המגוון הבלתי-רגיל של תרבויות העולם הילידיות, שנעלמות מהעולם בקצב מזעזע.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
21:44

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.