< Return to Video

למה אנשים מפחדים מהדברים הלא נכונים? - גרד גיגרנזר

  • 0:06 - 0:11
    תרופה חדשה מפחיתה סיכון להתקפי לב ב-40%.
  • 0:11 - 0:14
    התקפות כרישים עלו פי שניים.
  • 0:14 - 0:19
    שתיית ליטר משקאות מוגזים ביום
    מכפילה את הסיכון לסרטן.
  • 0:19 - 0:22
    כל אלה דוגמאות לסיכונים יחסיים,
  • 0:22 - 0:26
    דרך נפוצה בה סיכונים מוצגים בחדשות.
  • 0:26 - 0:30
    הערכת סיכונים היא סבך מורכב
    של חשיבה סטטיסטית
  • 0:30 - 0:32
    והעדפות אישיות.
  • 0:32 - 0:35
    משוכה אחת היא ההבדלים
  • 0:35 - 0:40
    בין סיכונים יחסיים כפי שהצגנו,
    לבין מה שנקרא סיכונים אבסולוטיים.
  • 0:40 - 0:43
    סיכון הוא ההסתברות שארוע יקרה.
  • 0:43 - 0:45
    אפשר להציגו באחוזים --
  • 0:45 - 0:49
    לדוגמה, שהתקפי לב קורים ל-11% מהגברים
  • 0:49 - 0:51
    בין גיל 60 ל-79 --
  • 0:51 - 0:57
    או כיחס -- שאחד מתוך שני מיליון צוללנים
    בחופי אוסטרליה
  • 0:57 - 1:00
    יותקף באופן קטלני על-ידי כריש, כל שנה.
  • 1:00 - 1:04
    המספרים האלה מייצגים
    את הסיכון האבסולוטי להתקפי לב
  • 1:04 - 1:06
    והתקפות כרישים בקבוצות האלו.
  • 1:06 - 1:12
    שינויים בסיכון יכולים להיות מוצגים
    במונחים יחסיים או אבסולוטיים.
  • 1:12 - 1:16
    לדוגמה, מאמר סקירה ב-2009
    גילה שבדיקות ממוגרפיה
  • 1:16 - 1:23
    מפחיתות את המוות מסרטן השד
    מחמש נשים לאלף, לארבע.
  • 1:23 - 1:26
    ההפחתה האבסולוטית בסיכון היתה בערך 0.1%.
  • 1:26 - 1:31
    אבל ההפחתה בסיכון היחסי מ-5 מקרים
    של מוות מסרטן ל-4
  • 1:31 - 1:33
    היא 20%.
  • 1:33 - 1:35
    בהתבסס על המספר ההיותר גבוה הזה,
  • 1:35 - 1:38
    אנשים מעריכים יתר על המידה
    את השפעתן של בדיקות סקר.
  • 1:38 - 1:42
    כדי לראות למה ההבדלים
    בין שתי הדרכים להבעת סיכון חשובים,
  • 1:42 - 1:45
    בואו נשקול את המקרה ההיפותטי של תרופה
  • 1:45 - 1:49
    שמפחיתה ב-40% את הסיכוי להתקף לב.
  • 1:49 - 1:51
    דמיינו שמתוך קבוצה של 1000 איש
  • 1:51 - 1:55
    שלא לקחה את התרופה החדשה,
    10 יקבלו התקף לב.
  • 1:55 - 2:00
    הסיכון האבסולוטי הוא 10 מתוך 1000, או 1%.
  • 2:00 - 2:03
    אם קבוצה דומה של 1000 אנשים
    תיקח את התרופה,
  • 2:03 - 2:06
    מספר התקפי הלב יהיה שישה.
  • 2:06 - 2:10
    במילים אחרות, התרופה יכולה למנוע
    ארבעה מתוך עשרה התקפי לב --
  • 2:10 - 2:13
    הפחתה יחסית של סיכון של 40%.
  • 2:13 - 2:19
    בינתיים, הסיכון האבסולוטי
    יורד רק מ- 1% ל- 0.6% --
  • 2:19 - 2:24
    אבל ההפחתה היחסית של 40%
    נשמעת חשובה בהרבה.
  • 2:24 - 2:27
    ברור שאפילו מניעה של כמה התקפי לב,
  • 2:27 - 2:31
    או כל תוצאה שלילית אחרת שווה את זה -- לא?
  • 2:31 - 2:33
    לא בהכרח.
  • 2:33 - 2:36
    הבעיה היא שבחירות שמפחיתות כמה סיכונים
  • 2:36 - 2:39
    יכולות להגביר סיכונים אחרים.
  • 2:39 - 2:45
    נניח שהתרופה להפחתת התקפי לב
    גורמת לסרטן בחצי אחוז מהחולים.
  • 2:45 - 2:47
    בקבוצה של 1000 אנשים,
  • 2:47 - 2:50
    ארבעה התקפי לב ימנעו על-ידי לקיחת התרופה,
  • 2:50 - 2:54
    אבל יהיו חמישה מקרים חדשים של סרטן.
  • 2:54 - 2:58
    ההפחתה היחסית בהתקפי לב נשמעת גבוהה,
  • 2:58 - 3:01
    והסיכון האבסולוטי של סרטן נשמע נמוך,
  • 3:01 - 3:04
    אבל יוצא שזה בערך אותו מספר מקרים.
  • 3:04 - 3:05
    בחיים האמיתיים,
  • 3:05 - 3:08
    כל ההערכות הבודדות של סיכון ישתנו
  • 3:08 - 3:11
    בהתאם לנסיבות האישיות שלהם.
  • 3:11 - 3:14
    אם אתם יודעים שיש במשפחה שלכם
    היסטוריה של מחלות לב,
  • 3:14 - 3:17
    אולי תהיה לכם מוטיבציה חזקה יותר
    לקחת את התרופה,
  • 3:17 - 3:19
    שתוריד את הסיכון שלכם להתקף לב,
  • 3:19 - 3:24
    אפילו אם תדעו שיש רק הפחתה קטנה
    בסיכון האבסולוטי.
  • 3:24 - 3:28
    לפעמים, אנחנו צריכים לבחור
    בין חשיפה לסיכונים
  • 3:28 - 3:30
    שאינם ניתנים להשוואה ישירה.
  • 3:30 - 3:33
    אם, לדוגמה, תרופת התקף הלב
    נושאת סיכון גבוה יותר
  • 3:33 - 3:36
    להשפעות מגבילות, אבל לא מסכנות חיים,
  • 3:36 - 3:39
    כמו מיגרנות במקום סרטן,
  • 3:39 - 3:43
    ההערכה שלנו אם שווה להסתכן אולי תשתנה.
  • 3:43 - 3:47
    ולפעמים אין בהכרח החלטה נכונה:
  • 3:47 - 3:52
    כמה יגידו שכדאי להימנע אפילו
    מסיכון זעיר להתקפת כרישים.
  • 3:52 - 3:54
    בגלל שכל מה שתפסידו זו שחייה בים,
  • 3:54 - 3:57
    בעוד שאחרים לא ישקלו אפילו לוותר על השחייה
  • 3:57 - 4:01
    כדי להימנע מסיכון אובייקטיבי זעיר
    למתקפת כריש.
  • 4:01 - 4:05
    מכל הסיבות האלו,
    הערכת סיכונים היא מסובכת בבסיסה,
  • 4:05 - 4:08
    ודיווח על סיכונים עלול להטעות,
  • 4:08 - 4:11
    בעיקר כשמדווחים על חלק מהמספרים
    במונחים אבסולוטיים
  • 4:11 - 4:14
    ועל אחרים במונחים יחסיים.
  • 4:14 - 4:16
    אם תבינו איך המדדים האלה עובדים
  • 4:16 - 4:19
    תהיו פחות מבולבלים
  • 4:19 - 4:21
    ותוכלו להעריך סיכונים טוב יותר.
Title:
למה אנשים מפחדים מהדברים הלא נכונים? - גרד גיגרנזר
Speaker:
גרד גיגרנזר
Description:

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/how-likely-is-a-shark-attack-gerd-gigerenzer

תרופה חדשה מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ב-40%. התקפות כרישים עלו פי שניים. שתיית ליטר סודה ביום מכפילה את הסיכוי לסרטן. אלה דוגמאות של דרך נפוצה להצגת סיכונים בכתבות בחדשות, שלעיתים קרובותל יכולה להטעות. אז איך אנחנו יכולים להעריך טוב יותר סיכונים? גרד גיגרנזר חוקר את ההבדלים בין סיכונים יחסיים ואבסולוטים.

שיעור מאת גרד גיגרנזר, בימוי של ויסורמה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:21

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.