מדוע נסתמך על רובוטים
-
0:01 - 0:02טוב, ארתור ס. קלארק,
-
0:02 - 0:05סופר מד"ב מפורסם בשנות ה50 של המאה ה20,
-
0:05 - 0:09אמר, ש"אנחנו מייחסים חשיבות רבה מדי לטכנולוגיה לטווח הקצר,
-
0:09 - 0:12ומייחסים חשיבות מועטה מדי, לזו של הטווח הארוך".
-
0:12 - 0:14ואני חושב שזה חלק מהפחד שאנו רואים
-
0:14 - 0:19משרות שנעלמות עקב אינטליגנציה מלאכותית ורובוטים.
-
0:19 - 0:21שאנחנו מעריכים יתר על המידה את הטכנולוגיה לטווח קצר.
-
0:21 - 0:27אבל אני דואג אם נוכל להשיג את הטכנולוגיה
שאנו זקוקים לטווח הארוך. -
0:27 - 0:33משום שהדמוגרפיה באמת תשאיר אותנו עם
הרבה תפקידים שצריך לעשותם -
0:33 - 0:38ושאנו, החברה שלנו נצטרך להטיל על כתפי פלדה של רובוטים בעתיד.
-
0:38 - 0:41אז אני חושש שלא יהיו לנו מספיק רובוטים.
-
0:41 - 0:45אבל פחד מאבדן משרות לטכנולוגיה היה בסביבה כבר מזה זמן רב.
-
0:45 - 0:49ב-1957 היה סרט של ספנסר טרייסי, וקתרין הפבורן.
-
0:49 - 0:51אז אתם יודעים איך הוא נגמר
-
0:51 - 0:55ספנסר טרייסי קנה מחשב, מחשב מרכזי משנת 1957
-
0:55 - 0:57כדי לעזור לספרנים.
-
0:57 - 1:00הספרנים בחברה יעשו דברים כמו להשיב עבור המנהלים,
-
1:00 - 1:04"מהם השמות של אילי הצפון של סנטה?"
-
1:04 - 1:05והם יחפשו את זה.
-
1:05 - 1:08והמחשב המרכזי הזה היה הולך לעזור להם עם העבודה הזו.
-
1:08 - 1:12כמובן שמחשב מרכזי בשנת 1957 לא היה מאד שימושי עבור משימה זו.
-
1:12 - 1:15הספרנים פחדו שעבודתם עומדת להיעלם.
-
1:15 - 1:17אבל זה לא מה שקרה, למעשה.
-
1:17 - 1:22מספר המשרות לספרנים גדל במשך זמן רב לאחר 1957.
-
1:22 - 1:25זה לא היה עד שהאינטרנט נכנס למשחק,
-
1:25 - 1:28האינטרנט נכנס למשחק, ומנועי החיפוש נכנסו למשחק
-
1:28 - 1:30שהצורך בספרנים ירד.
-
1:30 - 1:34ואני חושב שכולם משנת 1957 לגמרי המעיטו בערך
-
1:34 - 1:39רמת הטכנולוגיה שכולנו נישא בידינו ובכיסינו היום.
-
1:39 - 1:45ואנחנו יכולים פשוט לשאול: "מה הם שמות של אילי הצפון של סנטה?" ולהיענות באופן מיידי...
-
1:45 - 1:47. או משהו אחר. שאנחנו רוצים לשאול.
-
1:47 - 1:52אגב, שכרם של הספרנים עלה מהר יותר
-
1:52 - 1:55מאשר השכר עבור משרות אחרות בארה ב באותה התקופה,
-
1:55 - 1:59כי ספרנים הפכו לשותפים של מחשבים.
-
1:59 - 2:02המחשבים הפכו כלים, והם קיבלו יותר כלים להשתמש בהם
-
2:02 - 2:04ונהיו יעילים יותר באותה תקופה.
-
2:04 - 2:06אותו דבר קרה במשרדים.
-
2:06 - 2:08בימים ההם, אנשים השתמשו בגליונות אלקטרוניים.
-
2:08 - 2:10הגליונות האלקטרוניים היו גיליונות פרושים של נייר,
-
2:10 - 2:13והם חישבו ידנית.
-
2:13 - 2:15אבל כאן קרה דבר מעניין.
-
2:15 - 2:17עם מהפכת הפי.סי בסביבות 1980,
-
2:17 - 2:22תוכניות הגיליון האלקטרוני היו מתואמות לעובדי משרד,
-
2:22 - 2:24לא להחליף את עובדי המשרד,
-
2:24 - 2:28אבל זה כיבד את עובדי המשרד כאילו היו מסוגלים להיות מתכנתים.
-
2:28 - 2:31אז עובדי המשרד הפכו למתכנתים של גליונות אלקטרוניים.
-
2:31 - 2:33זה הגדיל את היכולות שלהם.
-
2:33 - 2:36הם לא היו צריכים יותר לחשב חישובים רגילים
-
2:36 - 2:39אבל הם יכלו לעשות הרבה יותר.
-
2:39 - 2:42עכשיו, כיום, אנחנו מתחילים לראות רובוטים בחיינו.
-
2:42 - 2:45משמאל ישנו ה"פאק-בוט" של iRobot.
-
2:45 - 2:48כשחיילים נתקלו במטעני חבלה בעיראק ובאפגניסטן,
-
2:48 - 2:52במקום ללבוש חליפת מגן ולצאת ולתקוע מקל,
-
2:52 - 2:54כפי שעשו עד 2002 בערך,
-
2:54 - 2:56הם עכשיו שולחים את הרובוט.
-
2:56 - 2:58אז הרובוט נוטל פיקוד במשימות מסוכנות.
-
2:58 - 3:03מצד הימין נמצאים כמה גוררים מחברה בשם אאטון בפיטסבורג.
-
3:03 - 3:05אלה נמצאים במאות בתי חולים ברחבי ארה"ב
-
3:05 - 3:08והם לוקחים את הסדינים המלוכלכים למכבסה.
-
3:08 - 3:09והם לוקחים את הכלים המלוכלכים חזרה למטבח.
-
3:09 - 3:12והם מעלים את התרופות מבית המרקחת.
-
3:12 - 3:14וזה משחרר את האחיות ואת עוזריהן.
-
3:14 - 3:18מלעשות עבודה פשוטה של דחיפת דברים באופן מכני
-
3:18 - 3:20כדי לבלות יותר זמן עם מטופלים.
-
3:20 - 3:25למעשה, רובוטים נוכחים כעת, בכל מקום בחיינו בדרכים רבות.
-
3:25 - 3:30אבל אני חושב שכשמדובר ברובוטים תעשייתיים, אנשים מפחדים,
-
3:30 - 3:34כי מסוכן שיהיו בסביבה רובוטים תעשייתיים.
-
3:34 - 3:39כדי לתכנת אותם היטב, עליך להבין וקטורים של 6 ממדים וקווטרניונים.
-
3:39 - 3:42ואנשים רגילים לא יכולים לפעול איתם הדדית.
-
3:42 - 3:45ואני חושב שזה סוג הטכנולוגיה שהשתבש.
-
3:45 - 3:48שדחק את העובד מהטכנולוגיה.
-
3:48 - 3:52ואני חושב שאנחנו באמת צריכים להסתכל על טכנולוגיות
-
3:52 - 3:54שעובדים רגילים יכולים לקיים איתה אינטראקציה.
-
3:54 - 3:57ולכן אני רוצה לספר לכם היום על בקסטר, שדיברנו עליו.
-
3:57 - 4:02ובקסטר, אני רואה, כדרך - גל ראשון של רובוט
-
4:02 - 4:06שאנשים רגילים יכולים לקיים אתו אינטראקציה בסביבה תעשייתית.
-
4:06 - 4:07אז בקסטר הוא כאן למעלה.
-
4:07 - 4:10. זה כריס הרברט מ "לחשוב מחדש על רובוטיקה."
-
4:10 - 4:12. יש לנו שם מסוע.
-
4:12 - 4:15ואם התאורה אינה מופרזת.
-
4:15 - 4:19. אה, אה! הנה זה. הוא הרים האובייקט מהמסוע.
-
4:19 - 4:22הוא הולך קדימה. מביא את זה לפה, ומניח את זה.
-
4:22 - 4:25ואז הוא ילך חזרה, לקחת אובייקט אחר.
-
4:25 - 4:29הדבר המעניין הוא שלבקסטר יש מידה כלשהי של הגיון בסיסי.
-
4:29 - 4:31אגב, מה קורה עם העיניים
-
4:31 - 4:32העיניים הן על המסך שם.
-
4:32 - 4:35העיניים מביטות קדימה למקום שאליו הרובוט הולך לעבור.
-
4:35 - 4:37אז אדם שנמצא באינטראקציה עם הרובוט
-
4:37 - 4:41מבין לאן הוא הולך להגיע ואינו מופתע מהתנועות שלו.
-
4:41 - 4:43כאן כריס לקח את האובייקט מידו
-
4:43 - 4:46ובקסטר לא הלך וניסה להניח אותו;
-
4:46 - 4:48הוא הלך חזרה ואני והבין שהוא צריך לקחת עוד אחד.
-
4:48 - 4:51יש בזה קצת הגיון בסיסי, הולך ובוחר את האובייקטים.
-
4:51 - 4:53ובקסטר מקיים אתו אינטראקציה בביטחה.
-
4:53 - 4:56לא תרצו לעשות את זה עם רובוט תעשייתי מצוי.
-
4:56 - 4:58אבל עם בקסטר. זה לא כואב.
-
4:58 - 5:02הוא מרגיש את הכוח, מבין שכריס נמצא שם
-
5:02 - 5:05ולא דוחף דרכו ופוגע בו.
-
5:05 - 5:08אבל אני חושב שהדבר הכי מעניין בבקסטר הוא ממשק המשתמש.
-
5:08 - 5:11אז כריס הולך לבוא ולקחת את הזרוע השניה עכשיו.
-
5:11 - 5:17וכאשר הוא תופס זרוע, זה מגיע למצב אפס כוח עם פיצוי של כבידה
-
5:17 - 5:19וגרפיקה מופיעה על המסך.
-
5:19 - 5:23אתה יכולים לראות כמה סמלים בצד שמאל של המסך
על מה שהיה עם הזרוע הימנית שלו. -
5:23 - 5:26. הוא הולך לשים משהו ביד שלו, הוא הולך להביא את זה לכאן,
-
5:26 - 5:31לוחץ על הלחצן ומשחרר את הדבר הזה ביד.
-
5:31 - 5:36והרובוט מבין, אה, הוא כנראה מתכוון שאני רוצה להניח דברים.
-
5:36 - 5:37זה מציב סמל קטן שם.
-
5:37 - 5:43הוא בא לכאן, והוא לופת את האצבעות יחד,
-
5:43 - 5:47והרובוט מסיק, אה, אתה רוצה שארים בשבילך אובייקט.
-
5:47 - 5:49זה מציב את הסמל הירוק שם.
-
5:49 - 5:54הוא הולך למפות אזור שבו הרובוט צריך להרים את האובייקט.
-
5:54 - 5:59הוא רק מזיז אותו מסביב, והרובוט מבין שהיה חיפוש באזור.
-
5:59 - 6:01הוא לא היה צריך לבחור מהתפריט.
-
6:01 - 6:04עכשיו הוא הולך ללכת ולהתאמן במראה החזותי של האובייקט הזה
-
6:04 - 6:06בעוד אנו ממשיכים לדבר.
-
6:06 - 6:08אז, בעודנו ממשיכים כאן,
-
6:08 - 6:10אני רוצה לספר לכם. איך זה נראה במפעלים.
-
6:10 - 6:11הרובוטים האלה שאנחנו שולחים כל יום.
-
6:11 - 6:13הולכים למפעלים ברחבי המדינה.
-
6:13 - 6:14. זוהי מילדרד.
-
6:14 - 6:16מילדרד עובדת במפעל בקונטיקט.
-
6:16 - 6:18היא עבדה על הקו במשך למעלה מ- 20 שנה.
-
6:18 - 6:21שעה אחת לאחר שראתה את הרובוט התעשייתי הראשון שלה
-
6:21 - 6:25היא תכנתה אותו לבצע משימות מסוימות במפעל.
-
6:25 - 6:27היא החליטה שהיא באמת אוהבת רובוטים.
-
6:27 - 6:32והוא היה עושה את המשימות שחוזרות על עצמן שהיא היתה צריכה לעשות קודם לכן.
-
6:32 - 6:33עכשיו יש לה רובוט שעושה את זה.
-
6:33 - 6:36כאשר יצאנו לראשונה לדבר עם אנשים במפעלים
-
6:36 - 6:39על מציאת הדרך שבה הרובוטים ייקיימו איתם אינטראקציה טובה יותר,
-
6:39 - 6:40אחת השאלות ששאלנו אותם היתה,
-
6:40 - 6:43"האם אתם רוצים שהילדים שלכם יעבדו בבית חרושת?"
-
6:43 - 6:47התשובה האוניברסלית היתה "לא, אני רוצה עבודה טובה יותר מאשר זו עבור הילדים שלי".
-
6:47 - 6:51וכתוצאה מכך, מילדרד היא מאוד אופיינית
-
6:51 - 6:52לעובדי המפעל כיום בארה"ב.
-
6:52 - 6:55הם מבוגרים יותר, והם מזדקנים יותר ויותר.
-
6:55 - 6:57אין הרבה אנשים צעירים שבאים לעבודה במפעל.
-
6:57 - 7:01וכשהמשימות שלהם הופכות ליותר מכבידות עבורם,
-
7:01 - 7:04אנחנו צריכים לתת להם כלים שאיתם הם יכולים לשתף פעולה,
-
7:04 - 7:05כך שהם יכולים להיות חלק מהפתרון.
-
7:05 - 7:10כך שהם יוכלו להמשיך לעבוד ואנחנו נוכל להמשיך ולייצר בארה"ב.
-
7:10 - 7:14החזון שלנו הוא שמילדרד שהיא פועלת קו ייצור
-
7:14 - 7:17תהפוך למילדרד מאמנת הרובוטים.
-
7:17 - 7:18היא מרוממת את הפעילות שלה,
-
7:18 - 7:23כמו עובדי המשרד של שנות השמונים שרוממו את הפעילות שלהם ואת מה שהם היו מסוגלים לעשות.
-
7:23 - 7:27אנחנו לא נותנים להם כלים שדורשים מהם להם ללכת וללמוד כיצד להשתמש בהם במשך שנים רבות .
-
7:27 - 7:31הם כלים שאותם הם יכולים ללמוד להפעיל בתוך כמה דקות.
-
7:31 - 7:35יש שני כוחות גדולים שהם בה בעת רצוניים אך בלתי נמנעים.
-
7:35 - 7:38זה שינוי האקלים והדמוגרפיה.
-
7:38 - 7:40הדמוגרפיה עומדת לשנות את העולם שלנו.
-
7:40 - 7:44זהו אחוז המבוגרים בגיל העבודה.
-
7:44 - 7:46וזה ירד במידת מה ב-40 השנים האחרונות.
-
7:46 - 7:50אבל במהלך 40 השנים הבאות, זה עומד להשתנות באופן דרמטי,
אפילו בסין. -
7:50 - 7:56אחוז המבוגרים בגיל העבודה יורד באופן דרמטי.
-
7:56 - 8:01והפיך בצד השני עולה במהירות, שהם האנשים בגיל הפרישה.
-
8:01 - 8:05כשדור הבייבי בום מגיע לגיל הפרישה.
-
8:05 - 8:08זה אומר שיהיו יותר אנשים עם פחות דולרים מביטוח לאומי
-
8:08 - 8:11שמתחרים עבור שירותים.
-
8:11 - 8:15אבל יותר מזה, ככל שאנחנו מזדקנים אנחנו נעשים יותר שבריריים
-
8:15 - 8:17ואנחנו לא יכולים לעשות את כל המשימות שנהגנו לעשות.
-
8:17 - 8:21אם אנחנו מסתכלים על הנתונים הסטטיסטיים על גילם של המטפלים,
-
8:21 - 8:26לנגד עינינו המטפלים האלה מזדקנים יותר ויותר.
-
8:26 - 8:28זה קורה עכשיו מבחינה סטטיסטית.
-
8:28 - 8:34וככל שמספר האנשים המבוגרים יותר, מעל גיל פרישה, גדלים במספר,
-
8:34 - 8:36יהיו פחות אנשים כדי לטפל בהם.
-
8:36 - 8:38ואני חושב שבאמת נצטרך שיהיו לנו רובוטים כדי לעזור לנו.
-
8:38 - 8:41ואני לא מתכוון רובוטים במונחים של חברים.
-
8:41 - 8:45אני מתכוון לרובוטים שעושים את מה שאנחנו בדרך כלל עושים עבור עצמנו
-
8:45 - 8:46אבל שזה נהיה קשה יותר ככל שאנחנו מזדקנים.
-
8:46 - 8:49להכניס הביתה את המצרכים מהמכונית, במעלה המדרגות, למטבח.
-
8:49 - 8:52או אפילו, כשאנחנו מזדקנים הרבה יותר,
-
8:52 - 8:55לנהוג במכוניות כדי לנסוע ולבקר אנשים.
-
8:55 - 9:01ואני חושב שרובוטיקה נותן לאנשים הזדמנות לחיות בכבוד כשהם מזדקנים
-
9:01 - 9:05על ידי שליטה בפתרון הרובוטי.
-
9:05 - 9:08כך שהם לא צריכים לסמוך על אנשים שנעשים נדירים מכדי לעזור להם.
-
9:08 - 9:15אז אני באמת חושב שאנחנו הולכים לבלות יותר זמן
-
9:15 - 9:17עם רובוטים כמו בקסטר
-
9:17 - 9:24ולעבוד עם רובוטים כמו בקסטר ביומיום שלנו. ושנעשה זאת -
-
9:24 - 9:26. הנה, בקסטר, זה טוב.
-
9:26 - 9:31ואנחנו כולנו נסתמך על רובוטים במהלך 40 השנים הבאות
-
9:31 - 9:33כחלק מהיומיום שלנו.
-
9:33 - 9:34תודה רבה.
-
9:34 - 9:37(מחיאות כפיים)
- Title:
- מדוע נסתמך על רובוטים
- Speaker:
- רודני ברוקס
- Description:
-
more » « less
אלה שזורעים-בהלה משחקים עם הרעיון שרובוטים פשוט יחליפו את האנשים בעבודה. למעשה, הם יכולים להיות העוזרים החיוניים שלנו , שישחררו אותנו להשקיע מזמננו על אתגרים פחות משעממים ומכניים. רודני ברוקס מסביר עד כמה דבר זה יכול להיות בעל ערך כשמספר המבוגרים בגיל העבודה יורד ומספר הגמלאים עולה. הוא מציג בפנינו את בקסטר, הרובוט בעל העיניים שזזות והזרועות שמגיבות למגע, שיוכל לעבוד לצד אוכלוסייה מזדקנת - וללמוד לעזור להם גם בבית.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 09:56
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots | |
|
|
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for Why we will rely on robots |