איב אנסלר: לפתע, גופי
-
0:00 - 0:02במשך זמן רב,
-
0:02 - 0:05היו קיימים עצמי וגופי.
-
0:06 - 0:09עצמי הייתה מורכבת מסיפורים,
-
0:09 - 0:11מהשתוקקויות, משאיפות,
-
0:11 - 0:13מתשוקות לגבי העתיד.
-
0:13 - 0:15עצמי ניסתה
-
0:15 - 0:18לא להפוך לתוצאת עברי האלים,
-
0:18 - 0:20אך ההפרדה שכבר קרתה
-
0:20 - 0:22בין עצמי ובין הגוף שלי
-
0:22 - 0:25הייתה תוצאה די משמעותית.
-
0:25 - 0:28עצמי ניסתה תמיד להפוך למשהו, למישהו.
-
0:28 - 0:31עצמי התקיימה רק בתוך נסיונות.
-
0:31 - 0:34הגוף שלי לעיתים תכופות עמד בדרך.
-
0:34 - 0:36עצמי היה ראש צף.
-
0:36 - 0:39במשך שנים, חבשתי רק כובעים.
-
0:39 - 0:41זו הייתה דרך לשמור על ראשי מחובר.
-
0:41 - 0:44זו הייתה דרך למצוא את עצמי.
-
0:44 - 0:46דאגתי כי אם אוריד את כובעי
-
0:46 - 0:48אני לא אהיה כאן יותר.
-
0:48 - 0:51היה לי מטפל שאמר לי פעם,
-
0:51 - 0:53"איב, את מגיעה לכאן כבר שנתיים,
-
0:53 - 0:56ולמען האמת, אף פעם לא שמתי לב שיש לך גוף."
-
0:56 - 0:58כל הזמן הזה חייתי בעיר,
-
0:58 - 1:00מכיוון, שאם לומר את האמת,
-
1:00 - 1:02פחדתי מעצים.
-
1:02 - 1:04לא היו לי תינוקות
-
1:04 - 1:06מכיוון שראשים לא יכולים להוליד.
-
1:06 - 1:09תינוקות למעשה לא יוצאים מהפה שלך.
-
1:09 - 1:12משום שלא היה לי שום נקודת סימוכין לגופי,
-
1:12 - 1:15התחלתי לשאול נשים אחרות על הגוף שלהן --
-
1:15 - 1:17בייחוד לגבי הואגינות שלהן,
-
1:17 - 1:19משום שחשבתי שואגינות הן די חשובות.
-
1:19 - 1:21זה הוביל אותי לכתוב את "מונולוגים מהואגינה"
-
1:21 - 1:24שהוביל אותי בתורו לדבר באופן אובססיבי וללא סוף
-
1:24 - 1:27על ואגינות היכן שלא הלכתי.
-
1:27 - 1:30אני עשיתי זאת לפני זרים רבים.
-
1:30 - 1:32לילה אחד על הבמה,
-
1:32 - 1:35אני ממש נכנסתי לתוך הואגינה שלי.
-
1:35 - 1:38זו הייתה חוויה אקסטטית.
-
1:38 - 1:41היא הפחידה אותי, היא הכניסה בי אנרגיה,
-
1:41 - 1:44ואז נהייתי לאישה מונעת,
-
1:44 - 1:46ואגינה מונעת.
-
1:46 - 1:49התחלתי לראות את גופי כדבר,
-
1:49 - 1:51דבר היכול לנוע במהירות,
-
1:51 - 1:53כמו דבר שיכול להשיג דברים אחרים,
-
1:53 - 1:56דברים רבים, והכל בבת אחת.
-
1:56 - 1:59התחלתי לראות את גופי כאייפד או כמכונית.
-
1:59 - 2:01הייתי דוחקת בו ודורשת ממנו דברים.
-
2:01 - 2:04לא היו לו גבולות. הוא היה בלתי מנוצח.
-
2:04 - 2:07היה עליו להיות מנוצח ונשלט כמו הארץ עצמה.
-
2:07 - 2:09לא האזנתי לו;
-
2:09 - 2:11לא, אני ניהלתי וכיוונתי אותו.
-
2:11 - 2:13לא הייתה לי סבלנות לגופי;
-
2:13 - 2:15אני החזרתי אותו לתלם.
-
2:15 - 2:17הייתי חמדנית.
-
2:17 - 2:19לקחתי יותר מאשר שהיה לגופי לתת.
-
2:19 - 2:22אם הייתי עייפה, הייתי שותה עוד אספרסו.
-
2:22 - 2:25אם פחדתי, הלכתי למקומות יותר מסוכנים.
-
2:25 - 2:28או כמובן, כמובן, היו לי רגעים של הערכה לגופי,
-
2:28 - 2:30כשם שהורה מתעלל
-
2:30 - 2:32יכול שיהיו לעיתים כמה רגעים של נחמדות.
-
2:32 - 2:34אבי היה מאוד נחמד אלי
-
2:34 - 2:36ביום ההולדת ה-16 שלי, לדוגמה.
-
2:36 - 2:38שמעתי אנשים מלחששים מפעם לפעם
-
2:38 - 2:40שאני צריכה לאהוב את הגוף שלי,
-
2:40 - 2:42אז למדתי כיצד לעשות זאת.
-
2:42 - 2:45הייתי צמחונית, הייתי מפוכחת, לא עישנתי.
-
2:45 - 2:47אך כל זה היה רק עוד דרך מתוחכמת
-
2:47 - 2:49לתפעל את גופי בעורמה --
-
2:49 - 2:51לקחת את ההתרחקות צעד אחד קדימה,
-
2:51 - 2:55כמו לשתול שדה ירק על כביש מהיר.
-
2:56 - 2:59כתוצאה מדיבורי הרבים כל-כך על הואגינה שלי,
-
2:59 - 3:02נשים רבות התחילו לספר לי על שלהן --
-
3:02 - 3:04הסיפורים שלהן על הגוף שלהן.
-
3:04 - 3:07למעשה, הסיפורים הללו גרמו לי להסתובב בעולם,
-
3:07 - 3:09וביקרתי בלמעלה משישים מדינות.
-
3:09 - 3:11שמעתי אלפי סיפורים.
-
3:11 - 3:13ואני חייבת לומר לכם, תמיד היה את הרגע הזה
-
3:13 - 3:15בו האישה שחלקה איתי
-
3:15 - 3:19ברגע המסויים בו היא נפרדה מגופה --
-
3:19 - 3:21כשהיא עזבה את ביתה.
-
3:21 - 3:25שמעתי על נשים שעברו התעללות במיטות שלהן,
-
3:25 - 3:27הוכו בעודן לובשות את הבורקה שלהן,
-
3:27 - 3:29ננטשו למוות בחניונים,
-
3:29 - 3:31נכבו בחומצה במטבח שלהן.
-
3:31 - 3:34חלק מהנשים נהפכו להיות שקטות ונעלמו.
-
3:34 - 3:37נשים אחרות הפכו למכונות כעוסות ומונעות כמוני.
-
3:38 - 3:40במהלך מסעותיי,
-
3:40 - 3:42הגעתי לגיל 40 והתחלתי לשנוא את גופי,
-
3:42 - 3:44מה שהיה למעשה התקדמות,
-
3:44 - 3:47מכיוון שלפחות גופי היה קיים מספיק בכדי שאני אשנא אותו.
-
3:47 - 3:50ובכן את הבטן שלי -- זו הייתה בטני אשר שנאתי.
-
3:50 - 3:53היא הייתה ההוכחה שלא התאמתי,
-
3:53 - 3:56שהייתי זקנה ולא מדהימה ולא מושלמת
-
3:56 - 4:00או מסוגלת להתאים לדמות הקבועה מראש שהחברה הסכימה עליה.
-
4:00 - 4:03בטני הייתה הוכחה כי כשלתי,
-
4:03 - 4:06שהיא הכשילה אותי, שהיא הייתה שבורה.
-
4:06 - 4:09חיי הפכו להיות לאובססיה סביב העיסוק בלהפטר ממנה.
-
4:09 - 4:11למעשה, זה הפך להיות כה קיצוני
-
4:11 - 4:13שכתבתי על כך מחזה.
-
4:13 - 4:15אך ככל שדיברתי על זה,
-
4:15 - 4:18כך הפך גופי להראות בעיניי כאובייקט וכגוף מפוצל.
-
4:18 - 4:21זה הפך להיות שעשוע; זה הפך להיות סוג חדש של מצרך,
-
4:21 - 4:24משהו שאני מכרתי.
-
4:24 - 4:26ואז הלכתי למקום אחר.
-
4:26 - 4:28יצאתי החוצה
-
4:28 - 4:30ממה שחשבתי שידעתי.
-
4:30 - 4:34הלכתי לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
-
4:34 - 4:36ושמעתי סיפורים
-
4:36 - 4:38שניפצו את כל שאר הסיפורים.
-
4:38 - 4:40שמעתי סיפורים
-
4:40 - 4:42שנכנסו אל גופי.
-
4:42 - 4:44שמעתי על ילדה קטנה
-
4:44 - 4:46שלא יכלה להפסיק להשתין על עצמה
-
4:46 - 4:48מכיוון שכל-כך הרבה חיליים בוגרים
-
4:48 - 4:51דחפו את עצמם לתוכה.
-
4:51 - 4:53שמעתי על אישה בת שמונים
-
4:53 - 4:56שרגליה היו שבורות והוצאו מהמפרקים שלהן
-
4:56 - 4:58וסובבו אל מעל ראשה
-
4:58 - 5:00כאשר החיילים אנסו אותה כך.
-
5:00 - 5:02ישנם אלפי סיפורים כאלו.
-
5:02 - 5:05ולרבות מהנשים היו חורים בגופן --
-
5:05 - 5:07חורים, פסיטולה --
-
5:07 - 5:10שהיו הפרתה של המלחמה --
-
5:10 - 5:13חורים במרקם נשמתן.
-
5:13 - 5:16הסיפורים האלו הרוו את תאיי ואת עצביי.
-
5:16 - 5:18ואם להיות כנה,
-
5:18 - 5:20הפסקתי לישון למשך שלוש שנים.
-
5:20 - 5:23כל הסיפורים החלו לדמם יחדיו.
-
5:23 - 5:25אונס האדמה,
-
5:25 - 5:27בזיזת המינרלים,
-
5:27 - 5:29הריסתן של אותן ואגינות --
-
5:29 - 5:32אף אחד מאלה לא היו נפרדים יותר
-
5:32 - 5:34אחד מהשני או ממני.
-
5:34 - 5:37מליציות אנסו תינוקות בנות חצי שנה
-
5:37 - 5:39בכדי שמדינות שנמצאות הרחק
-
5:39 - 5:41יוכלו לקבל גישה לזהב ולקולטן
-
5:41 - 5:44בשביל האייפון והמחשבים שלהם.
-
5:44 - 5:47לא רק שגופי הפך להיות מכונה מונעת ,
-
5:47 - 5:49אלא כעת הוא גם היה אחראי
-
5:49 - 5:51על הריסת גופן של נשים אחרות
-
5:51 - 5:53במשימתו המטורפת לעשות עוד מכונות
-
5:53 - 5:57שיתמכו במהירות וביעילות של המכונה שלי.
-
5:57 - 5:59ואז קיבלתי סרטן --
-
5:59 - 6:01או גיליתי שהיה לי סרטן.
-
6:01 - 6:03זה הגיע כציפור הטסה במהירות
-
6:03 - 6:06ומתרסקת אל תוך חלון.
-
6:06 - 6:08לפתע, היה לי גוף,
-
6:08 - 6:10גוף שנדקר
-
6:10 - 6:12שתקעו בו וניקבו אותו.
-
6:12 - 6:15גוף שנפתח לרווחה,
-
6:15 - 6:17גוף שהסירו ממנו איברים
-
6:17 - 6:20והעבירו ואירגנו ובנו מחדש,
-
6:20 - 6:22גוף שנסרק
-
6:22 - 6:24והיו לו צינורות שהוחדרו אליו,
-
6:24 - 6:27גוף ששרף מכימיקלים.
-
6:27 - 6:29הסרטן פוצץ
-
6:29 - 6:32את קיר הניתוק שלי.
-
6:32 - 6:35לפתע הבנתי כי המשבר בגופי
-
6:35 - 6:37היה המשבר בעולם.
-
6:37 - 6:39וזה לא קרה אחר-כך,
-
6:39 - 6:41זה קרה עכשיו.
-
6:41 - 6:44לפתע, הסרטן שלי היה סרטן שהתקיים בכל מקום,
-
6:44 - 6:47סרטן האכזריות, סרטן החמדנות,
-
6:47 - 6:49הסרטן שנכנס לתוך אנשים
-
6:49 - 6:53שחיים במורד הרחוב ממפעלים הכימיקליים -- והם לרוב עניים --
-
6:53 - 6:55הסרטן הנמצא בתוך הריאות של כורה הפחם,
-
6:55 - 6:58סרטן הלחץ שהגיע כי לא הושג מספיק,
-
6:58 - 7:00הסרטן של טראומה חבוייה,
-
7:00 - 7:03הסרטן שבכלובי התרנגולות והדגים המזוהמים,
-
7:03 - 7:06הסרטן ברחם הנשים שנאנסו,
-
7:06 - 7:09הסרטן שנמצא בכל מקום בגלל חוסר תשומת הלב שלנו.
-
7:09 - 7:12בספרו החדש ובעל החזון,
-
7:12 - 7:14"אני חדש, עולם חדש"
-
7:14 - 7:16הסופר פיליפ שפרד אומר,
-
7:16 - 7:19"אם אתה מופרד מגופך,
-
7:19 - 7:22אתה גם מופרד מגוף העולם,
-
7:22 - 7:24אשר אז נראה כמו משהו אחר ממך
-
7:24 - 7:26או נבדל ממך,
-
7:26 - 7:28במקום להיות המשכיות החיים
-
7:28 - 7:30אליה אתה שייך."
-
7:30 - 7:32לפני הסרטן,
-
7:32 - 7:34העולם היה משהו אחר.
-
7:34 - 7:37זה היה כמו חייתי בבריכה של מים עומדים
-
7:37 - 7:39והסרטן פוצץ את הסלע
-
7:39 - 7:42שהפריד ביני לבין הים הגדול.
-
7:42 - 7:45עתה אני שוחה בו.
-
7:45 - 7:47כעת אני שוכבת בדשא
-
7:47 - 7:49ואני מחככת את גופי בו,
-
7:49 - 7:52ואני אוהבת את הבוץ על רגליי וכפות רגליי.
-
7:52 - 7:55כעת אני עולה לרגל כל יום
-
7:55 - 7:58בכדי לבקר ערבה בוכייה ספציפית על גדות הסיין,
-
7:58 - 8:00ואני כמהה לשדות הירוקים
-
8:00 - 8:02בערבה מחוץ לבוקאוו.
-
8:02 - 8:04וכאשר יורד גשם זלעפות,
-
8:04 - 8:07אני צורחת ורצה במעגלים.
-
8:07 - 8:11אני יודעת שהכל מחובר,
-
8:11 - 8:14והצלקת היורדת במורד פלג גופי העליון
-
8:14 - 8:16היא הסימן של רעידת האדמה.
-
8:16 - 8:20ואני שם עם שלושת מיליון האנשים הנמצאים ברחובות פורט-או-פרנס.
-
8:20 - 8:22והאש שבערה בי
-
8:22 - 8:25בימים שלוש עד שש בטיפול הכימותרפיה
-
8:25 - 8:27היא האש הבוערת
-
8:27 - 8:29ביערות העולם.
-
8:29 - 8:31אני יודעת כי המורסה
-
8:31 - 8:34שגדלה סביב הרחם שלי לאחר הניתוח,
-
8:34 - 8:36ה- 450 גרם של מוגלה האלה,
-
8:36 - 8:39הם הזיהום במפרץ מקסיקו,
-
8:39 - 8:42והיו בי שקנאים שטופי נפט
-
8:42 - 8:44ודגים מתים צפים.
-
8:44 - 8:47והצנתרים שהם דחפו בי ללא תרופה מתאימה
-
8:47 - 8:49גרמו לי לצעוק
-
8:49 - 8:53כמו שהאדמה צועקת מרוב הקידוחים.
-
8:53 - 8:55בטיפול כימותרפיה השני שלי,
-
8:55 - 8:57אימי חלתה מאוד
-
8:57 - 8:59הלכתי לראותה.
-
8:59 - 9:01ובשם החיבור,
-
9:01 - 9:04הדבר היחידי שהיא רצתה לפני מותה
-
9:04 - 9:06היה שיביאו אותה הביתה
-
9:06 - 9:09ליד מפרץ מקסיקו האהוב עליה.
-
9:09 - 9:11אז הבאנו אותה הביתה,
-
9:11 - 9:13ואני התפללתי שהנפט לא יגיע לחופה
-
9:13 - 9:15לפני שהיא תמות.
-
9:15 - 9:17ולמרבה המזל, הוא לא הגיע.
-
9:17 - 9:20והיא מתה בשלווה במקום האהוב עליה.
-
9:20 - 9:22ולאחר כמה שבועות, הייתי בניו-אורלינס,
-
9:22 - 9:24וחברה אחת יפייפיה, רוחנית
-
9:24 - 9:26אמרה לי שהיא רצתה לעשות הילינג עבורי.
-
9:26 - 9:28זה היה לי לכבוד.
-
9:28 - 9:30והלכתי לביתה, וזה היה בוקר,
-
9:30 - 9:33ושמש הניו-אורלינית חדרה מעדנות דרך הוילונות.
-
9:33 - 9:35וחברתי הכינה קערה גדולה,
-
9:35 - 9:37ואני אמרתי, "מה זה?"
-
9:37 - 9:39והיא אמרה, "זה עבורך.
-
9:39 - 9:42הפרחים גורמים לזה להראות יפה,
-
9:42 - 9:44והדבש גורם לכך שזה יהיה מתוק."
-
9:44 - 9:46ואני אמרתי, "אך מהו חלקם של המים?"
-
9:46 - 9:48ובשם החיבור,
-
9:48 - 9:51היא אמרה, "או, אלו הם מימי מפרץ מקסיקו."
-
9:51 - 9:53ואני אמרתי, "ברור שזה זה."
-
9:53 - 9:55והנשים האחרות הגיעו והן ישבו במעגל,
-
9:55 - 9:58ומיכאלה רחצה את ראשי עם המים המקודשים.
-
9:58 - 10:01והיא שרה -- אני מתכוונת שכל גופה שר.
-
10:01 - 10:03והנשים האחרות שרו
-
10:03 - 10:05והן התפללו עבורי ועבור אימי.
-
10:05 - 10:08ובעוד שהמפרץ החם נשטף מעל ראשי העירום
-
10:08 - 10:10הבנתי שיש בו
-
10:10 - 10:13את הטוב ואת הרע שבנו.
-
10:13 - 10:15היו אלה החמדנות וחוסר תשומת הלב
-
10:15 - 10:18שהובילו להתפוצצות הקידוח.
-
10:18 - 10:20היו אלו כל השקרים שסופרו
-
10:20 - 10:22לפני ואחרי-כן.
-
10:22 - 10:24היה זה הדבש במים שעשו אותם מתוקים,
-
10:24 - 10:27היה זה הנפט שעשה אותם חולים.
-
10:27 - 10:29זה היה ראשי שהיה קירח
-
10:29 - 10:31ומרגיש בנוחות עתה ללא כובע.
-
10:31 - 10:33היה זה כל כולי
-
10:33 - 10:35נמסה אל תוך חיקה של מיכאלה.
-
10:35 - 10:38היו אלו הדמעות שהיו בלתי ניתנות להפרדה ממימי המפרץ
-
10:38 - 10:40שירדו על לחיי.
-
10:40 - 10:45זה היה סוף כל סוף להיות בתוך גופי.
-
10:45 - 10:47היה זה היגון
-
10:47 - 10:49שלקח כל-כך הרבה זמן.
-
10:49 - 10:51היה זה מציאת מקומי
-
10:51 - 10:53והאחריות הגדולה
-
10:53 - 10:55שמגיע עם חיבור.
-
10:55 - 10:58הייתה זו המלחמה ההרסנית והמתמשכת בקונגו
-
10:58 - 11:00והאדישות של העולם.
-
11:00 - 11:02היו אלה הנשים הקונגולזיות
-
11:02 - 11:04אשר עתה עולות.
-
11:04 - 11:06הייתה זו אימי העוזבת,
-
11:06 - 11:08בדיוק ברגע
-
11:08 - 11:10בו אני נולדתי.
-
11:10 - 11:12הייתה זו ההבנה
-
11:12 - 11:14שהייתי קרובה מאוד למות --
-
11:14 - 11:17באותה דרך שהאדמה, אימנו,
-
11:17 - 11:20בקושי מחזיקה מעמד,
-
11:20 - 11:24באותה דרך בה 75 אחוז מהאנשים על הכדור
-
11:24 - 11:27בקושי שורדים,
-
11:27 - 11:29באותה הדרך
-
11:29 - 11:32בה ישנו מתכון להישרדות.
-
11:32 - 11:34מה שאני למדתי
-
11:34 - 11:37הוא שהדבר קשור בתשומת לב ומשאבים
-
11:37 - 11:39שמגיעים לכולם.
-
11:39 - 11:41היו אלה חברים תומכים
-
11:41 - 11:43ואחות אוהבת.
-
11:43 - 11:45היו אלה רופאים חכמים ורפואה מתקדמת
-
11:45 - 11:48ומנתחים שידעו מה לעשות עם ידייהם.
-
11:48 - 11:52היו אלה אחיות אוהבות עם שכר זעום.
-
11:52 - 11:55היו אלה מרפאים קסומים ושמנים ארומטיים.
-
11:55 - 11:57היו אלה אנשים אשר באו עם לחשים וטקסים.
-
11:57 - 12:00היה זה חזון אל העתיד
-
12:00 - 12:02ודבר השווה להילחם עבורו,
-
12:02 - 12:05מכיוון שאני יודעת שהמאבק הזה אינו שלי.
-
12:05 - 12:07היו אלה מיליון תפילות.
-
12:07 - 12:09היו אלה אלפי הללויות
-
12:09 - 12:11ומיליון אום.
-
12:11 - 12:13היה זה הרבה כעס,
-
12:13 - 12:15הומור מטורף,
-
12:15 - 12:17תשומת לב רבה, שערורייה.
-
12:17 - 12:20הייתה זו אנרגיה, אהבה ושמחה.
-
12:20 - 12:22זה היה כל הדברים הללו.
-
12:22 - 12:24זה היה כל הדברים הללו.
-
12:24 - 12:26היו כל הדברים הללו.
-
12:26 - 12:29במים, בעולם, בגופי.
-
12:29 - 12:37(מחיאות כפיים)
- Title:
- איב אנסלר: לפתע, גופי
- Speaker:
- Eve Ensler
- Description:
-
more » « less
המשוררת, הסופרת והפעילה איב אנסלר מספרת כי חיה בעבר בתוך ראשה. בהרצאה עוצמתית מכנס TEDWomen היא מדברת על הניתוק הארוך שלה מגופה -- וכיצד שני מקרים מזעזעים עזרו לה עם המציאות, ההיכרות הפיזית שבלהיות אנושי.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:38
|
Oren Szekatch added a translation |