Return to Video

קולין קאמרר: מדעי המוח, תיאוריית המשחקים, קופים

  • 0:01 - 0:03
    אני אדבר על המוח המתכנן.
  • 0:03 - 0:05
    אנו נשתמש בשילוב יוצא-דופן
    של כלים
  • 0:05 - 0:07
    מתאוריית המשחקים ומדעי המוח
  • 0:07 - 0:10
    כדי להבין את יחסי הגומלין בין אנשים
    כשמדובר על ערך כספי.
  • 0:10 - 0:14
    תאוריית המשחקים היא במקורה
    ענף של מתמטיקה שימושית
  • 0:14 - 0:17
    שמשמש בעיקר בכלכלה, במדעי המדינה,
    קצת בביולוגיה,
  • 0:17 - 0:20
    ושמספק לנו ארגון מתמטי
    של החיים החברתיים
  • 0:20 - 0:22
    והיא מנבאת מה צפוי
    שאנשים יעשו
  • 0:22 - 0:24
    ומה לדעתם אחרים יעשו
  • 0:24 - 0:27
    במצבים שבהם מעשיו של כל אחד
    משפיעים על כל היתר.
  • 0:27 - 0:30
    מדובר בהרבה דברים:
    תחרות, שיתוף פעולה, התמקחות,
  • 0:30 - 0:34
    משחקים כמו מחבואים ופוקר.
  • 0:34 - 0:36
    הנה משחק פשוט בתור התחלה.
  • 0:36 - 0:38
    כל אחד בוחר מספר
    בין אפס למאה,
  • 0:38 - 0:41
    נחשב את הממוצע
    של המספרים האלה,
  • 0:41 - 0:45
    ומי שהכי קרוב ל-2/3 מהממוצע
    זוכה בפרס מוגדר מראש.
  • 0:45 - 0:47
    אז השאיפה של כל אחד
    היא לבחור קצת פחות מהממוצע,
  • 0:47 - 0:49
    אבל לא פחות מדי,
    וזו גם השאיפה
  • 0:49 - 0:51
    של כל השאר.
  • 0:51 - 0:54
    חישבו מהו המספר שברצונכם לבחור.
  • 0:54 - 0:57
    בזמן שאתם חושבים,
    זהו דגם צעצוע של משהו כמו
  • 0:57 - 1:00
    מכירת מניות
    בזמן שהשוק בעלייה, נכון?
  • 1:00 - 1:02
    השאיפה היא לא למכור מוקדם מדי,
    כי אז מפסידים רווח,
  • 1:02 - 1:04
    אבל גם לא לחכות יותר מדי,
  • 1:04 - 1:07
    אחרי שכולם מכרו,
    ולגרום לשוק ליפול.
  • 1:07 - 1:10
    השאיפה היא להיות קצת לפני
    שאר המתחרים, אבל לא יותר מדי.
  • 1:10 - 1:13
    הנה שתי תיאוריות,
    איך אנשים עשויים לחשוב על זה,
  • 1:13 - 1:15
    ואז נראה קצת נתונים.
  • 1:15 - 1:17
    חלק מזה יישמע מוכר
    כי אתם ודאי
  • 1:17 - 1:21
    חושבים ככה. אני רואה את זה
    בעזרת התאוריה שלי על המוח.
  • 1:21 - 1:24
    הרבה אנשים אומרים,
    "אני לא יודע מה אנשים יבחרו,
  • 1:24 - 1:25
    אז לדעתי הממוצע יהיה 50."
  • 1:25 - 1:27
    - זה בכלל לא תכנון -
  • 1:27 - 1:31
    או "אני אבחר 2/3 מ-50, שזה 33."
    זו כבר התחלה.
  • 1:31 - 1:33
    אחרים, קצת יותר מתוחכמים,
  • 1:33 - 1:34
    שמשתמשים ביותר זכרון עבודה,
  • 1:34 - 1:38
    אומרים, "לדעתי אנשים יבחרו 33,
    כי הם רוצים לבחור לפי ה-50,
  • 1:38 - 1:41
    אז אני אבחר 22,
    שזה 2/3 מ-33."
  • 1:41 - 1:43
    הם עושים שלב חשיבה נוסף,
    שני שלבים.
  • 1:43 - 1:46
    זה יותר טוב.
    וכמובן שעקרונית,
  • 1:46 - 1:48
    אפשר לבצע 3, 4 שלבי חשיבה
    או יותר,
  • 1:48 - 1:50
    אבל זה מתחיל להיות מאד קשה.
  • 1:50 - 1:52
    כמו בשפה ובתחומים אחרים,
    אנו יודעים שקשה לאנשים לנתח
  • 1:52 - 1:56
    משפטים מורכבים מאד
    עם מבנה חזרתי.
  • 1:56 - 1:58
    זה נקרא
    "תיאוריית ההיררכיה קוגניטיבית", אגב.
  • 1:58 - 2:00
    עבדתי עליה
    עם עוד כמה אנשים,
  • 2:00 - 2:02
    והיא מצביעה על היררכיה מסוימת
  • 2:02 - 2:05
    ומניחה כמה הנחות לגבי
    מספר האנשים שיעצרו בשלבים השונים
  • 2:05 - 2:07
    ואיך שלבי החשיבה מושפעים
  • 2:07 - 2:10
    מהרבה משתנים מעניינים וסוגי אנשים,
    כמו שנראה בעוד דקה.
  • 2:10 - 2:14
    תיאוריה מאד שונה,
    הרבה יותר פופולרית, מיושנת יותר,
  • 2:14 - 2:17
    שנודעה בעיקר הודות לג'ון נאש
    ולסרט "נפלאות התבונה",
  • 2:17 - 2:19
    נקראת "ניתוח שיווי המשקל".
  • 2:19 - 2:22
    אם אי-פעם לקחתם קורס
    בתאוריית המשחקים, ברמה כלשהי,
  • 2:22 - 2:24
    ודאי למדתם על זה משהו.
  • 2:24 - 2:26
    שיווי-משקל הוא מצב מתמטי
    שבו כל אחד
  • 2:26 - 2:29
    יודע בדיוק מה יעשה
    כל אחד אחר.
  • 2:29 - 2:31
    זה רעיון מאוד שימושי,
    אבל מבחינה התנהגותית,
  • 2:31 - 2:33
    ייתכן שזה לא מסביר במדויק
    מה אנשים עושים
  • 2:33 - 2:36
    כשהם משחקים לראשונה
    במשחקים כלכליים כאלה,
  • 2:36 - 2:38
    או בנסיבות אחרות בעולם הרגיל.
  • 2:38 - 2:40
    במקרה הזה, שיווי המשקל מציג
    תחזית נועזת מאד:
  • 2:40 - 2:43
    כל אחד מעוניין לבחור מספר
    נמוך יותר מכל אחד אחר,
  • 2:43 - 2:45
    ולכן כולם יבחרו באפס.
  • 2:45 - 2:48
    בואו נראה מה קורה. הניסוי הזה
    נעשה כבר הרבה מאד פעמים.
  • 2:48 - 2:50
    את כמה מהניסויים הראשונים
    עשינו בשנות ה-90,
  • 2:50 - 2:53
    אנוכי, רוזמרי נייגל ואחרים.
  • 2:53 - 2:56
    זה מערך נתונים יפה
    של 9,000 אנשים שכתבו
  • 2:56 - 2:59
    לשלושה עיתונים וכתבי-עת
    שערכו תחרות.
  • 2:59 - 3:01
    בתחרות נאמר,
    "שילחו אלינו את המספרים שלכם
  • 3:01 - 3:04
    ומי שהכי קרוב ל-2/3 מהממוצע
    יקבל פרס גדול."
  • 3:04 - 3:07
    ואתם רואים שהנתונים כה רבים,
    עד שרואים בבירור את השיאים.
  • 3:07 - 3:10
    יש שיא ב-33. אלה האנשים
    שעושים רק שלב אחד.
  • 3:10 - 3:13
    יש עוד שיא ברור ב-22.
  • 3:13 - 3:15
    ושימו לב, אגב, שרוב האנשים
    בוחרים מספרים באזור הזה.
  • 3:15 - 3:18
    הם לא בהכרח בוחרים
    בדיוק את 33 ו-22.
  • 3:18 - 3:20
    יש קצת רעש באזור הזה.
  • 3:20 - 3:21
    אבל אתם רואים את השיאים האלה,
    וזה באזורים האלה.
  • 3:21 - 3:23
    הנה עוד קבוצת אנשים, שכנראה
  • 3:23 - 3:25
    נצמדים מאד לניתוח שיווי המשקל,
  • 3:25 - 3:27
    כי הם בוחרים אפס או אחד.
  • 3:27 - 3:29
    אבל הם מפסידים, נכון?
  • 3:29 - 3:33
    כי לבחור מספר כה נמוך
    זה בעצם בחירה גרועה
  • 3:33 - 3:35
    אם גם האחרים לא עושים
    ניתוח של שיווי-משקל.
  • 3:35 - 3:38
    אז הם חכמים, אבל עניים.
  • 3:38 - 3:40
    (צחוק)
  • 3:40 - 3:42
    איפה במוח קורים הדברים האלה?
  • 3:42 - 3:45
    מחקר אחד של קוריצ'לי ונייגל
    נותן תשובה מאוד ברורה ומעניינת.
  • 3:45 - 3:47
    נתנו לאנשים לשחק במשחק הזה
  • 3:47 - 3:49
    כשהיו תחת סריקה במכשיר
    דימות תהודה מגנטי תפקודי,
  • 3:49 - 3:51
    ובשני מצבים: בחלק מהניסויים
  • 3:51 - 3:53
    נאמר להם: "אתם משחקים
    נגד אדם אחר
  • 3:53 - 3:55
    שמשחק באותו רגע,
    ואנו נשווה בסוף
  • 3:55 - 3:57
    בין ההתנהגויות שלכם
    ונשלם לכם אם תנצחו."
  • 3:57 - 3:59
    בניסויים האחרים, נאמר להם:
    "אתם משחקים נגד מחשב
  • 3:59 - 4:00
    שבוחר מספרים באופן אקראי."
  • 4:00 - 4:02
    אז מה שאתם רואים פה
    זו הפחתה
  • 4:02 - 4:05
    של האזורים שבהם יש יותר
    פעילות במוח
  • 4:05 - 4:08
    כשמשחקים נגד אנשים
    לעומת נגד מחשב.
  • 4:08 - 4:10
    ואתם רואים פעילות
    בכמה אזורים שראינו היום,
  • 4:10 - 4:13
    הקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי,
    אבל בדורסו-מדיאלי, פה,
  • 4:13 - 4:15
    בקורטקס הוונטרו-מדיאלי הפרה-פרונטלי,
  • 4:15 - 4:17
    בסינגולום הקדמי, אזור שמעורב
  • 4:17 - 4:20
    בסוגים רבים של פתרון סכסוכים,
    כמו במשחק "הרצל אמר,"
  • 4:20 - 4:24
    וגם בצומת דופן הרקה
    משמאל ומימין.
  • 4:24 - 4:27
    כל האזורים האלה שמוכרים היטב
  • 4:27 - 4:29
    כחלק ממה שנקרא
    "תיאוריית מעגלי המוח",
  • 4:29 - 4:31
    או "מעגל החשיבה."
  • 4:31 - 4:34
    כלומר, מעגל שמשמש כדי לדמיין
    מה אחרים יעשו.
  • 4:34 - 4:36
    אלה היו כמה מהמחקרים הראשונים
    שגילו שזה
  • 4:36 - 4:38
    קשור לתיאוריית המשחקים.
  • 4:38 - 4:41
    מה קורה עם סוגי "שלב אחד"
    ו"שני שלבים" האלה?
  • 4:41 - 4:43
    אנו מסווגים אנשים לפי מה שבחרו,
  • 4:43 - 4:44
    ואז אנו מסתכלים על ההבדל שבין
  • 4:44 - 4:46
    לשחק נגד בני אדם
    ולשחק נגד מחשבים,
  • 4:46 - 4:48
    איזה אזורים במוח
    פעילים באופן שונה.
  • 4:48 - 4:50
    למעלה רואים את שחקני
    השלב הבודד.
  • 4:50 - 4:52
    כמעט אין הבדל,
  • 4:52 - 4:54
    כי הם מתייחסים לאנשים אחרים
    כמו למחשב, וכך גם נראה המוח.
  • 4:54 - 4:59
    בשחקנים שלמטה רואים את כל הפעילות
    בקורטקס המדיאלי הפרה-פרונטלי האחורי.
  • 4:59 - 5:01
    אז אנו יודעים ששחקני שני השלבים
    עושים משהו שונה.
  • 5:01 - 5:04
    אם הייתם עוצרים רגע ואומרים,
    "מה אפשר לעשות עם המידע הזה?"
  • 5:04 - 5:06
    אתם יכולים להסתכל
    על פעילות המוח ולהגיד,
  • 5:06 - 5:07
    "האדם הזה יהיה
    שחקן פוקר טוב,"
  • 5:07 - 5:09
    או, "האדם הזה נאיבי
    מבחינה חברתית,"
  • 5:09 - 5:10
    ואולי גם נוכל לחקור דברים
  • 5:10 - 5:12
    כמו ההתפתחות של המוח המתבגר
  • 5:12 - 5:15
    כשיהיה לנו מושג
    איפה קיימים המעגלים האלה.
  • 5:15 - 5:18
    בסדר. תתכוננו.
  • 5:18 - 5:20
    אני חוסך לכם קצת פעילות-מוח,
  • 5:20 - 5:23
    כי לא תצטרכו להשתמש
    בתאי זיהוי השיער שלכם.
  • 5:23 - 5:26
    כדאי לכם להשתמש בתאים אלה
    כדי לחשוב היטב על המשחק הזה.
  • 5:26 - 5:28
    זה משחק של התמקחות.
  • 5:28 - 5:30
    שני שחקנים שנסרקים באמצעות
    אלקטרודות רשמת מוח חשמלית
  • 5:30 - 5:33
    עומדים להתמקח על
    בין 1-6 דולרים.
  • 5:33 - 5:36
    אם הם יצליחו לעשות את זה
    ב-10 שניות, הם יזכו בכסף.
  • 5:36 - 5:39
    אם לא סגרו עסקה אחרי 10 שניות ,
    הם לא זוכים בכלום.
  • 5:39 - 5:40
    זו מעין טעות משותפת.
  • 5:40 - 5:43
    הקטע הוא ששחקן אחד,
    זה שבצד שמאל,
  • 5:43 - 5:46
    יודע כמה כסף יש בכל ניסוי.
  • 5:46 - 5:48
    עושים הרבה ניסויים
    עם פרקי זמן שונים.
  • 5:48 - 5:50
    במקרה הזה,
    הם יודעים שיש 4 דולרים.
  • 5:50 - 5:52
    השחקן שלא הודיעו לו
    לא יודע עליהם.
  • 5:52 - 5:54
    אבל הוא יודע
    שהשחקן השני יודע.
  • 5:54 - 5:56
    אז האתגר של השחקן שאינו יודע
    הוא לומר,
  • 5:56 - 5:58
    "האם האדם הזה הוגן איתי
  • 5:58 - 6:00
    או נותן לי הצעה נמוכה מאד
  • 6:00 - 6:03
    כדי לגרום לי לחשוב שיש רק
    דולר או שניים לחלוק בהם?"
  • 6:03 - 6:06
    ובמקרה זה הם לא יגיעו להסכם.
  • 6:06 - 6:09
    כך שיש כאן מתח מסוים
    בין הנסיון להשיג הכי הרבה כסף
  • 6:09 - 6:11
    לבין הנסיון לשכנע את השחקן השני
    לתת יותר.
  • 6:11 - 6:14
    צורת המיקוח היא
    להצביע על שורת מספרים
  • 6:14 - 6:16
    מאפס ועד שישה דולרים,
  • 6:16 - 6:19
    והם מתמקחים כמה כסף יקבל
    השחקן שאינו יודע,
  • 6:19 - 6:20
    ואז השחקן שכן יודע
    יקבל את השאר.
  • 6:20 - 6:23
    זה כמו מו"מ
    בין ההנהלה והעובדים
  • 6:23 - 6:25
    שבו העובדים לא יודעים
    כמה מרוויח
  • 6:25 - 6:28
    העסק הפרטי,
  • 6:28 - 6:30
    והם מנסים להשיג יותר כסף,
  • 6:30 - 6:32
    אבל ייתכן שהחברה רוצה
    ליצור את הרושם
  • 6:32 - 6:35
    שאין הרבה לחלוק:
    "אני נותנת לכם הכי הרבה שאני יכולה."
  • 6:35 - 6:39
    ראשית, מעט על התנהגות.
    כמה מהזוגות בניסוי משחקים פנים אל פנים.
  • 6:39 - 6:41
    יש לנו נתונים אחרים שבהם הם
    משחקים דרך מחשבים.
  • 6:41 - 6:43
    זה הבדל מעניין,
    כפי שאתם ודאי מתארים לעצמכם.
  • 6:43 - 6:45
    אבל כמה מהזוגות
    שיושבים פנים אל פנים
  • 6:45 - 6:49
    מסכימים לחלק את הכסף
    שווה בשווה בכל פעם.
  • 6:49 - 6:52
    משעמם. זה לא מעניין
    מבחינה עצבית.
  • 6:52 - 6:54
    מבחינתם זה טוב.
    הם מרוויחים הרבה כסף.
  • 6:54 - 6:57
    אבל אותנו מעניין
    אם אפשר להגיד משהו
  • 6:57 - 7:00
    על מה שקורה כשיש אי-הסכמה
    או כשיש הסכמה.
  • 7:00 - 7:02
    זו הקבוצה השניה, של אנשים
    שמרבים לא להסכים.
  • 7:02 - 7:05
    יש להם סיכוי--
    הם רבים ומתווכחים
  • 7:05 - 7:06
    ובסוף יהיה להם פחות כסף.
  • 7:06 - 7:10
    יש להם סיכוי להופיע
    ב"עקרות הבית האמיתיות".
  • 7:10 - 7:12
    הביטו בצד שמאל:
  • 7:12 - 7:15
    כשכמות הכסף שאפשר לחלוק
    היא 1, 2 או 3 דולרים,
  • 7:15 - 7:16
    הם לא מסכימים בערך
    חצי מהזמן,
  • 7:16 - 7:18
    ושהכמות היא 4, 5 או 6,
    הם מסכימים לעתים קרובות.
  • 7:18 - 7:20
    מסתבר שזה משהו שניתן לנבא
  • 7:20 - 7:22
    לפי סוג מורכב מאד
    של תיאוריית משחקים
  • 7:22 - 7:25
    שצריך ללמוד אותו בתואר שני
    פה ב"קאל-טק".
  • 7:25 - 7:27
    זה קצת מורכב
    מכדי להסבירו עכשיו,
  • 7:27 - 7:31
    אבל לפי התיאוריה,
    צריכה להיווצר צורה כזאת.
  • 7:31 - 7:33
    אולי זה כך
    גם לפי האינטואיציה שלכם.
  • 7:33 - 7:35
    עכשיו אראה לכם את התוצאות
    של רשמת המוח החשמלית.
  • 7:35 - 7:38
    מורכב מאד.
    תרשים המוח בצד ימין
  • 7:38 - 7:41
    הוא האדם שאינו יודע, והשמאלי הוא
    זה שיודע מה כמות הכסף.
  • 7:41 - 7:43
    זיכרו שסרקנו את שני המוחות
    באותו זמן,
  • 7:43 - 7:46
    אז אנו יכולים לשאול על
    פעילות בו-זמנית
  • 7:46 - 7:49
    באזורים דומים או שונים,
  • 7:49 - 7:51
    בדיוק כמו כשרוצים לחקור שיחה
  • 7:51 - 7:53
    תוך כדי סריקה
    של שני אנשים משוחחים
  • 7:53 - 7:55
    בציפייה לפעילות משותפת
    באזורי השפה
  • 7:55 - 7:58
    שהם מקשיבים ומתקשרים בפועל.
  • 7:58 - 8:02
    החצים מקשרים בין אזורים
    שפעילים באותו זמן,
  • 8:02 - 8:04
    וכיוון החצים הוא
  • 8:04 - 8:06
    מהאזור שפעיל ראשון,
  • 8:06 - 8:10
    וראש החץ מצביע לאזור
    שפעיל יותר מאוחר.
  • 8:10 - 8:12
    במקרה זה, אם תסתכלו היטב,
  • 8:12 - 8:14
    רוב החצים מצביעים מימין לשמאל.
  • 8:14 - 8:17
    כלומר, נראה שפעילות המוח
    של האדם שאינו יודע
  • 8:17 - 8:19
    מתרחשת ראשונה,
  • 8:19 - 8:23
    ואחריה פעילות המוח
    של האדם שיודע.
  • 8:23 - 8:26
    אגב, אלה היו ניסויים
    שבהם נסגרו עסקאות.
  • 8:26 - 8:28
    זה משתי השניות הראשונות.
  • 8:28 - 8:30
    לא סיימנו לנתח את הנתונים האלה,
  • 8:30 - 8:32
    אז אנחנו עדיין מציצים פנימה,
    אבל התקווה היא
  • 8:32 - 8:35
    שנוכל להגיד משהו
    על שתי השניות הראשונות
  • 8:35 - 8:36
    אם נסגרה בהן עסקה או לא,
  • 8:36 - 8:38
    וזה יכול להועיל בחשיבה
    על הימנעות מהתדיינות משפטית,
  • 8:38 - 8:40
    גירושים מכוערים ודברים כאלה.
  • 8:40 - 8:43
    כל אלה הם מקרים
    שבהם אבד הרבה ערך כספי
  • 8:43 - 8:46
    בגלל דחיות ושביתות.
  • 8:46 - 8:48
    הנה המקרה שבו יש חילוקי דעות.
  • 8:48 - 8:50
    אפשר להסתכל על זה אחרת
    מאשר על המקרה הקודם.
  • 8:50 - 8:53
    יש הרבה יותר חצים.
  • 8:53 - 8:54
    זה אומר שהמוחות יותר
  • 8:54 - 8:57
    קרובים לחשיבה סימולטנית,
  • 8:57 - 8:59
    והחצים מצביעים באופן ברור מאד
    משמאל לימין.
  • 8:59 - 9:01
    כלומר, נראה שהמוח
    של האדם שיודע מחליט,
  • 9:01 - 9:03
    "כנראה שלא נסגור עסקה."
  • 9:03 - 9:06
    ואח"כ יש פעילות במוח שאינו יודע.
  • 9:06 - 9:09
    כעת אכיר לכם כמה קרובי משפחה.
  • 9:09 - 9:11
    הם שעירים, מסריחים, מהירים, וחזקים.
  • 9:11 - 9:14
    אולי אתם נזכרים
    בחג ההודיה האחרון שלכם.
  • 9:14 - 9:17
    אולי אם היה איתכם שימפנזה.
  • 9:17 - 9:21
    צ'רלס דרווין, אני ואתם נפרדנו
    מעץ המשפחה
  • 9:21 - 9:23
    של השימפנזים לפני כ-5 מיליון שנים.
  • 9:23 - 9:25
    הם עדיין הכי קרובים אלינו
    מבחינה גנטית.
  • 9:25 - 9:27
    98.8% מהגנים שלנו זהים.
  • 9:27 - 9:29
    יש לנו יותר גנים משותפים
    מאשר בין זברות וסוסים.
  • 9:29 - 9:31
    ואנו גם בני הדודים
    הכי קרובים שלהם.
  • 9:31 - 9:34
    יש להם יותר קשר גנטי איתנו
    מאשר עם גורילות.
  • 9:34 - 9:37
    אז התנהגות שונה
    בין בני אדם ושימפנזים
  • 9:37 - 9:39
    יכולה להגיד לנו הרבה
    על התפתחות המוח.
  • 9:39 - 9:42
    זהו מבחן זכרון מדהים
  • 9:42 - 9:44
    ממכון מחקר הפרימטים
    בנגויה שביפן.
  • 9:44 - 9:46
    הם חקרו הרבה את הנושא.
  • 9:46 - 9:49
    זה די ישן.
    הם מעוניינים בזכרון העבודה.
  • 9:49 - 9:50
    השימפנזה עומד לראות, הביטו היטב,
  • 9:50 - 9:53
    הוא יראה חשיפה
    של 200 אלפיות שניה
  • 9:53 - 9:55
    --זה מהר, 8 פריימים של סרט--
  • 9:55 - 9:57
    של המספרים 1, 2, 3, 4 ו-5.
  • 9:57 - 9:59
    ואז הם ייעלמו ויתחלפו בריבועים,
  • 9:59 - 10:00
    והם צריכים ללחוץ על הריבועים
  • 10:00 - 10:03
    מהמספר הנמוך ועד המספר הגבוה
  • 10:03 - 10:04
    כדי לקבל פרס, תפוח.
  • 10:04 - 10:09
    בואו נראה איך הם יכולים
    לעשות את זה.
  • 10:16 - 10:18
    זהו שימפנזה צעיר. הצעירים
  • 10:18 - 10:21
    יותר טובים מהזקנים,
    כמו אצל בני אדם.
  • 10:21 - 10:22
    והם מנוסים מאד.
    הם עשו את זה
  • 10:22 - 10:24
    אלפי פעמים.
  • 10:24 - 10:27
    ברור שלאימון יש השפעה גדולה,
    כפי שאתם מתארים לעצמכם.
  • 10:28 - 10:29
    (צחוק)
  • 10:29 - 10:31
    רואים שהם משועממים
    ועושים את זה ללא מאמץ.
  • 10:31 - 10:35
    לא רק שהם עושים את זה ממש טוב.
    הם עושים את זה בעצלתיים.
  • 10:35 - 10:39
    נכון? מי חושב שיוכל לנצח
    את השימפנזים?
  • 10:39 - 10:40
    לא נכון.
    (צחוק)
  • 10:40 - 10:43
    אפשר לנסות. אנו ננסה.
    אולי ננסה.
  • 10:43 - 10:45
    בסדר, אני הולך לעבור במהירות
  • 10:45 - 10:47
    על החלק הבא של המחקר הזה.
  • 10:47 - 10:49
    הוא מבוסס על רעיון
    של טטסורו מאטסוזאווה.
  • 10:49 - 10:53
    היה לו רעיון נועז--
    "היפותיזת החליפין הקוגניטיביים".
  • 10:53 - 10:54
    אנו יודעים שהשימפנזים
    מהירים וחזקים יותר,
  • 10:54 - 10:55
    וגם חשוב להם מאד
    המעמד החברתי.
  • 10:55 - 10:58
    הוא חשב שאולי הם
    חוסכים בפעילויות מוח
  • 10:58 - 11:01
    ומתרגלים אותן בתחומי התפתחות
  • 11:01 - 11:02
    שמאד מאד חשובים להם
  • 11:02 - 11:05
    כדי לנהל מו"מ
    על מעמד חברתי ולנצח,
  • 11:05 - 11:08
    שזה דומה לחשיבה אסטרטגית
    בזמן תחרות.
  • 11:08 - 11:09
    נבדוק את זה
  • 11:09 - 11:12
    במשחק שהשימפנזים משחקים בו,
  • 11:12 - 11:14
    כשהם נוגעים בשני מסכים.
  • 11:14 - 11:17
    השימפנזים ממש מתקשרים ביניהם
    באמצעות מחשבים.
  • 11:17 - 11:18
    הם ילחצו על שמאל או על ימין.
  • 11:18 - 11:20
    שימפנזה אחד נקרא "המתאים".
  • 11:20 - 11:22
    הוא ינצח אם ילחץ
    שמאל, שמאל,
  • 11:22 - 11:26
    כמו זה שמחפש במחבואים,
    או ימין, ימין.
  • 11:26 - 11:27
    השימפנזה הלא-מתאים
    רוצה לא להתאים.
  • 11:27 - 11:30
    הוא רוצה ללחוץ על המסך המנוגד.
  • 11:30 - 11:32
    והפרסים הם קוביות של תפוח.
  • 11:32 - 11:35
    וכך מסתכלים על זה
    תיאורטיקנים של משחקים.
  • 11:35 - 11:37
    זהו גרף של אחוז הפעמים
  • 11:37 - 11:39
    שהמתאים בחר נכון על ציר ה"איקס",
  • 11:39 - 11:41
    ואחוז הפעמים שניחש נכון
  • 11:41 - 11:44
    בזכות השימפנזה השני בציר ה"וואי".
  • 11:44 - 11:47
    אז נקודה כאן היא
    ההתנהגות של שני שחקנים,
  • 11:47 - 11:49
    האחד מנסה להתאים,
    השני מנסה שלא להתאים.
  • 11:49 - 11:52
    הרבוע באמצע עם NE--
    בעצם CH, NE, ו-QRE--
  • 11:52 - 11:55
    אלה שלוש תיאוריות שונות
    של שיווי המשקל של נאש ואחרים,
  • 11:55 - 11:57
    שאומר מה התיאוריה מנבאת,
  • 11:57 - 11:59
    והוא שהם אמורים
    להשיג התאמה של 50-50,
  • 11:59 - 12:02
    כי אם אתה משחק שמאלה
    יותר מדי, למשל,
  • 12:02 - 12:04
    אני יכול לנצל את זה
    ולשחק ימינה.
  • 12:04 - 12:07
    וכפי שאתם רואים, השימפנזים,
    כל אחד הוא משולש אחד,
  • 12:07 - 12:11
    הם בעיגול,
    ונמצאים באזור הניבוי הזה.
  • 12:11 - 12:13
    כעת נזיז את הפרסים.
  • 12:13 - 12:16
    נגרום לזה שהולך שמאלה
    לשלם למתאים קצת יותר.
  • 12:16 - 12:18
    עכשיו הם יקבלו 3 קוביות תפוח.
  • 12:18 - 12:20
    לפי תיאוריית המשחקים, זה צריך לגרום
    לשינוי בהתנהגותו של הלא-מתאים,
  • 12:20 - 12:22
    כי מה שקורה הוא
    שהלא מתאים יחשוב,
  • 12:22 - 12:24
    "אה, הוא הולך על הפרס הגדול,
  • 12:24 - 12:27
    אז אני אלך ימינה כדי להבטיח
    שהוא לא ישיג אותו."
  • 12:27 - 12:29
    וכפי שאתם רואים,
    ההתנהגות שלהם עולה
  • 12:29 - 12:32
    לכיוון של השינוי
    בשיווי המשקל של נאש.
  • 12:32 - 12:34
    לבסוף החלפנו שוב את הפרס.
  • 12:34 - 12:36
    ועכשיו הוא 4 קוביות של תפוח,
  • 12:36 - 12:38
    וההתנהגות שלהם שוב נעה
    לעבר שיווי המשקל של נאש.
  • 12:38 - 12:40
    זה מתפזר, אבל אם מחשבים
    את הממוצע של השימפנזים,
  • 12:40 - 12:42
    הם ממש קרובים.
    בתחום ה-0.01.
  • 12:42 - 12:45
    למעשה הם יותר קרובים
    מכל מין שצפינו בו.
  • 12:45 - 12:48
    מה עם בני אדם?
    לדעתכם אתם חכמים מהשימפנזים?
  • 12:48 - 12:52
    הנה שתי קבוצות של בני אדם
    בירוק וכחול.
  • 12:52 - 12:56
    הם קרובים יותר ל-50-50.
    הם לא מגיבים באותה מידה לפרסים,
  • 12:56 - 12:57
    ואם בוחנים איך הם
    לומדים את המשחק,
  • 12:57 - 12:59
    הם פחות רגישים לפרסים קודמים.
  • 12:59 - 13:00
    השימפנזים משחקים יותר טוב
    מבני האדם.
  • 13:00 - 13:03
    הם יותר טובים מבחינת
    הגשמת תיאוריית המשחקים.
  • 13:03 - 13:04
    ואלה הן שתי קבוצות שונות
    של בני אדם
  • 13:04 - 13:08
    מיפן ואפריקה.
    הם משחזרים די יפה את הניסוי.
  • 13:08 - 13:11
    אף אחד מהם
    לא מתקרב לשימפנזים.
  • 13:11 - 13:13
    אז הנה כמה דברים
    שלמדנו היום.
  • 13:13 - 13:14
    כנראה שאנשים לא עוסקים הרבה
    בחשיבה אסטרטגית
  • 13:14 - 13:16
    לפי תיאוריית המוח.
  • 13:16 - 13:18
    יש לנו קצת
    הוכחות ראשוניות מהתמקחות
  • 13:18 - 13:21
    לפיהן אפשר להשתמש
    בסימני אזהרה מוקדמים במוח כדי לנבא
  • 13:21 - 13:23
    אם תהיה אי-הסכמה רצינית
    שתעלה כסף,
  • 13:23 - 13:25
    וששימפנזים הם מתחרים טובים יותר
    מבני אדם,
  • 13:25 - 13:27
    כפי שקובעת תיאוריית המשחקים.
  • 13:27 - 13:29
    תודה רבה.
  • 13:29 - 13:33
    (מחיאות כפיים)
Title:
קולין קאמרר: מדעי המוח, תיאוריית המשחקים, קופים
Speaker:
Colin Camerer
Description:

כששני אנשים מנסים לסגור עסקה, בין אם הם מתחרים או משתפים פעולה, מה באמת קורה אצלם במוח? קולין קאמרר, הכלכלן ההתנהגותי, מציג מחקרים שחושפים כמה קשה לנו לנחש מה אחרים חושבים, והוא מציג מחקר מפתיע לפיו ייתכן שהשימפנזים יותר טובים בכך מאיתנו. (הוסרט ב-TEDxCalTech)

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:49

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.