Return to Video

בשבח האיטיות

  • 0:01 - 0:03
    הייתי רוצה להתחיל
    עם הבחנה מסוימת.
  • 0:03 - 0:05
    אם יש משהו שלמדתי
    במהלך השנה שעברה,
  • 0:05 - 0:07
    הוא שהאירוניה הגדולה
  • 0:07 - 0:09
    בפרסום ספר על איטיות
  • 0:09 - 0:11
    היא שאתה נדרש לקדם אותו
    מאד מהר.
  • 0:12 - 0:14
    נראה שאני מבלה
    את מרבית זמני בימים אלו
  • 0:14 - 0:17
    בריצות מעיר לעיר,
    מאולפן לאולפן
  • 0:17 - 0:19
    מראיון לראיון,
  • 0:19 - 0:21
    מגיש את הספר במנות קטנות.
  • 0:21 - 0:23
    כי כולם בימים אלו
  • 0:23 - 0:25
    רוצים לדעת איך להאט,
  • 0:25 - 0:28
    אבל הם רוצים לדעת
    איך להאט ממש מהר. אז --
  • 0:28 - 0:30
    הופעתי לפני כמה ימים בסי-אן-אן
  • 0:30 - 0:33
    ביליתי למעשה יותר זמן באיפור
    מאשר בשידור.
  • 0:34 - 0:36
    אני חושב שזה --
    זה לא באמת מפתיע, נכון?
  • 0:36 - 0:38
    כי זה סוג העולם
    שאנו חיים בו כיום,
  • 0:38 - 0:41
    עולם שתקוע על "הרצה קדימה".
  • 0:41 - 0:43
    עולם עם כפייתיות למהירות,
  • 0:43 - 0:46
    לעשות הכל מהר יותר,
    לדחוס עוד ועוד
  • 0:46 - 0:48
    בפחות ופחות זמן.
  • 0:48 - 0:50
    כל רגע ביום
    הוא כמו
  • 0:50 - 0:52
    מירוץ נגד השעון.
  • 0:52 - 0:54
    אם לשאול ביטוי מקארי פישר --
  • 0:54 - 0:56
    שמופיע גם בביוגרפיה שלי שם,
    אבל אזכיר אותו שוב --
  • 0:56 - 0:59
    "כיום, אפילו סיפוק מיידי
    אורך יותר מדי זמן" [צחוק]
  • 0:59 - 1:01
    וגם
  • 1:01 - 1:03
    אם תחשבו איך אנו משפרים דברים,
    הרי מה אנו עושים?
  • 1:03 - 1:06
    מאיצים אותם, נכון? פעם היינו מחייגים;
    היום יש לנו חיוג מהיר.
  • 1:06 - 1:09
    פעם היינו קוראים; היום אנחנו מרפרפים.
    פעם היינו צועדים; היום יש הליכה מהירה.
  • 1:09 - 1:12
    וכמובן, פעם היינו יוצאים לדייט;
    היום יש לנו ספיד-דייטינג.
  • 1:12 - 1:15
    ואפילו דברים שהם מטבעם איטיים --
  • 1:15 - 1:18
    גם אותם אנו מנסים להאיץ.
  • 1:18 - 1:20
    הייתי בניו-יורק לאחרונה,
    וחלפתי בדרכי על פני חדר-כושר
  • 1:20 - 1:22
    שפירסם במודעה בחלון הראווה
    קורס-ערב חדש.
  • 1:23 - 1:26
    והקורס היה, ניחשתם נכון,
    "ספיד-יוגה".
  • 1:26 - 1:29
    אז -- הפתרון המושלם
    למקצוענים מחוסרי-זמן
  • 1:29 - 1:31
    שרוצים לבצע את "ברכת השמש",
  • 1:31 - 1:33
    אבל להקדיש לכך רק עשרים דקות.
  • 1:34 - 1:36
    אלה הדוגמאות הקיצוניות,
  • 1:36 - 1:38
    והן משעשעות ונחמד לצחוק מהן.
  • 1:38 - 1:40
    אבל יש כאן גם נקודה רצינית,
  • 1:40 - 1:43
    ואני חושב
    שבחפזון של חיי היום-יום,
  • 1:43 - 1:46
    אנו לעתים קרובות
    מחמיצים את הנזקים
  • 1:46 - 1:49
    שחיי החפזון מעוללים לנו.
  • 1:49 - 1:52
    אנו כה שקועים בתרבות המהירות
  • 1:52 - 1:54
    שאנו כמעט ולא רואים
    את המחיר שלה
  • 1:54 - 1:56
    בכל היבטי חיינו:
  • 1:56 - 1:58
    הבריאות, התזונה, העבודה שלנו,
  • 1:58 - 2:01
    מערכות היחסים, הסביבה
    והקהילה שלנו.
  • 2:01 - 2:03
    ולפעמים נדרשת
  • 2:03 - 2:05
    איזו קריאת-השכמה, נכון?
  • 2:05 - 2:08
    שתפנה את תשומת לבנו לעובדה
    שאנו מעבירים את חיינו בריצה,
  • 2:08 - 2:10
    במקום פשוט לחיות אותם;
  • 2:10 - 2:12
    שאנו חיים את החיים המהירים,
    במקום את החיים הטובים.
  • 2:12 - 2:14
    ואני חושב שעבור הרבה אנשים,
    קריאת ההשכמה הזו
  • 2:14 - 2:16
    מגיעה בצורת מחלה.
  • 2:16 - 2:19
    כהתמוטטות,
    או שהגוף בסופו של דבר אומר
  • 2:19 - 2:21
    "אני לא יכול יותר"
    ומרים ידיים.
  • 2:21 - 2:23
    או שאולי מערכת היחסים מתמוטטת
  • 2:23 - 2:25
    משום שלא היו לנו
    הזמן, הסבלנות
  • 2:25 - 2:27
    או השלווה
  • 2:27 - 2:29
    להיות עם האדם האחר,
    להקשיב לו.
  • 2:29 - 2:31
    קריאת ההשכמה שלי הגיעה כשהתחלתי
  • 2:31 - 2:34
    להקריא לבן שלי
    סיפורים לפני השינה,
  • 2:34 - 2:36
    וגיליתי שבסוף היום,
  • 2:36 - 2:39
    אני נכנס לחדר השינה שלו
    ופשוט לא מצליח להאט,
  • 2:39 - 2:41
    ממהר להקריא את "חתול-תעלול".
  • 2:41 - 2:43
    מדלג על שורה פה,
  • 2:43 - 2:45
    על פסקה שם,
    לפעמים על עמוד שלם
  • 2:45 - 2:48
    וכמובן שבני הקטן ידע את
    כל הספר בעל-פה, אז היינו רבים.
  • 2:48 - 2:51
    ומה שהיה אמור להיות
    הרגע הכי רגוע, הכי אינטימי,
  • 2:51 - 2:53
    הכי נעים ביום,
  • 2:53 - 2:56
    כשאב מתיישב כדי להקריא לבנו,
  • 2:56 - 2:59
    הפך במקום זאת
    לקרב גלדיאטורים של רצונות,
  • 2:59 - 3:01
    להתנגשות בין המהירות שלי
  • 3:01 - 3:04
    ובין האיטיות שלו.
  • 3:04 - 3:06
    וזה נמשך כך זמן-מה,
  • 3:06 - 3:08
    עד שתפסתי את עצמי
    מעיין בכתבה בעיתון
  • 3:08 - 3:10
    ובה עצות לחסכון בזמן
    עבור אנשים מהירים.
  • 3:10 - 3:12
    אחת העצות התייחסה
    לסדרת ספרים בשם
  • 3:12 - 3:14
    "סיפור-לפני-השינה בדקה".
  • 3:14 - 3:17
    עכשיו אני מתחלחל באומרי
    את המילים האלה,
  • 3:17 - 3:19
    אבל התגובה הראשונית שלי אז
    היתה שונה בתכלית.
  • 3:19 - 3:21
    הרפלקס הראשון שלי היה להגיד,
  • 3:21 - 3:23
    "הללויה! איזה רעיון נהדר!
  • 3:23 - 3:26
    זה בדיוק מה שאני צריך כדי
    לזרז עוד יותר את ההשכבה."
  • 3:26 - 3:28
    אבל למרבה המזל,
  • 3:28 - 3:30
    נורה נדלקה מעל לראשי,
    ותגובתי שלי היתה מאד שונה.
  • 3:31 - 3:33
    עצרתי רגע, וחשבתי,
  • 3:33 - 3:35
    "רק רגע! האם זה באמת
    הגיע לידי כך?
  • 3:35 - 3:37
    האם אני באמת ממהר כל-כך
    שאני מוכן
  • 3:37 - 3:40
    לרמות את הבן שלי
    בסוף היום?"
  • 3:41 - 3:43
    והנחתי את העיתון מידי --
  • 3:43 - 3:45
    בדיוק עליתי למטוס --
    וישבתי שם,
  • 3:45 - 3:47
    ועשיתי משהו שזמן רב לא עשיתי --
    לא עשיתי כלום.
  • 3:47 - 3:50
    פשוט חשבתי,
    וחשבתי הרבה ולעומק.
  • 3:50 - 3:53
    וכשירדתי מהמטוס, כבר החלטתי
    שאני רוצה לעשות משהו בנוגע לזה.
  • 3:53 - 3:56
    רציתי לחקור את כל עניין
    תרבות ה"רוד-ראנר",
  • 3:56 - 3:59
    ומה היא עושה לי ולכולם.
  • 3:59 - 4:01
    היו לי שתי שאלות בראש.
  • 4:01 - 4:04
    הראשונה היתה:
    איך הפכנו מהירים כל כך?
  • 4:04 - 4:06
    והשניה היתה: האם אפשרי להאט,
  • 4:06 - 4:09
    והאם אנו כלל רוצים זאת?
  • 4:09 - 4:11
    אם תחשבו
  • 4:11 - 4:14
    על הדרך שבה עולמנו האיץ כל-כך,
    יש לנו חשודים רגילים.
  • 4:14 - 4:16
    מיד חושבים על תהליך העיור,
  • 4:16 - 4:19
    תרבות הצריכה,
    מקום העבודה, הטכנולוגיה.
  • 4:19 - 4:21
    אבל אם תיכנסו לעומק הקורה
  • 4:21 - 4:24
    של הכוחות האלה, תגיעו
    למה שעשוי להיות המניע
  • 4:24 - 4:27
    העמוק יותר, גרעין השאלה,
  • 4:27 - 4:29
    שהיא הדרך שבה אנו
    תופסים את הזמן עצמו.
  • 4:29 - 4:32
    בתרבויות אחרות,
    הזמן הוא מעגלי.
  • 4:32 - 4:35
    הוא נתפס כנע במעגלים
  • 4:35 - 4:37
    גדולים ונינוחים.
  • 4:37 - 4:39
    הוא מתחדש ומתרענן תמיד.
  • 4:39 - 4:41
    לעומת זאת, במערב,
    הזמן הוא קווי.
  • 4:41 - 4:43
    הוא משאב נדלה,
  • 4:43 - 4:45
    הוא תמיד מתבזבז.
  • 4:45 - 4:47
    אם לא מנצלים אותו,
    מאבדים אותו.
  • 4:47 - 4:50
    "זמן הוא כסף",
    כפי שאמר בנג'מין פרנקלין.
  • 4:50 - 4:52
    ואני חושב שזה גורם לנו, פסיכולוגית,
  • 4:52 - 4:54
    ליצור משוואה.
  • 4:54 - 4:56
    הזמן נדיר, אז מה נעשה?
  • 4:56 - 4:58
    נמהר, נכון?
  • 4:58 - 5:00
    אנו מנסים לעשות יותר ויותר
    בפחות ופחות זמן.
  • 5:00 - 5:02
    אנו הופכים כל רגע בכל יום
  • 5:02 - 5:04
    למירוץ אל קו הסיום,
  • 5:04 - 5:07
    קו-סיום, אגב,
    שאנו לעולם לא עוברים,
  • 5:07 - 5:09
    אבל בכל זאת קו-סיום.
  • 5:09 - 5:11
    ואני משער שהשאלה היא,
  • 5:11 - 5:13
    האם אפשר להשתחרר מהתפיסה הזו?
  • 5:13 - 5:15
    ולמרבה המזל, התשובה היא כן
  • 5:15 - 5:17
    כי מה שאני גיליתי, כשהתחלתי
    להסתכל סביבי, הוא שקיימת
  • 5:17 - 5:20
    התנגדות עולמית לתרבות הזו,
  • 5:20 - 5:23
    שמהר יותר זה תמיד טוב יותר,
    ושהכי טוב להיות עסוק יותר.
  • 5:23 - 5:26
    סביב כל העולם,
    אנשים עושים את הבלתי-נתפס:
  • 5:26 - 5:28
    הם מאיטים, ובכך הם מגלים
  • 5:28 - 5:31
    חרף הדעה המקובלת,
    שמי שמאט מת,
  • 5:31 - 5:33
    מתברר שדווקא ההפך נכון:
  • 5:33 - 5:35
    ע"י האטה ברגעים הנכונים,
  • 5:35 - 5:37
    אנשים מוצאים
    שהם עושים הכל טוב יותר.
  • 5:37 - 5:40
    הם אוכלים טוב יותר, הם עושים אהבה
    טוב יותר, הם מתעמלים טוב יותר,
  • 5:40 - 5:43
    הם עובדים טוב יותר,
    הם חיים טוב יותר.
  • 5:43 - 5:46
    ובקלחת מסוג זה
  • 5:46 - 5:49
    של רגעים, מקומות והצהרות,
  • 5:49 - 5:52
    טמון מה שאנשים כיום
    מתייחסים אליו
  • 5:52 - 5:54
    כאל "תנועת האיטיות הבינלאומית".
  • 5:54 - 5:57
    אם תרשו לי
    מחווה קלה של צביעות,
  • 5:59 - 6:02
    אעניק לכם סקירה מהירה של מה
  • 6:02 - 6:05
    שקורה כיום בתוך תנועת האיטיות.
    אם אתם חושבים על אוכל,
  • 6:05 - 6:07
    רבים מכם שמעו ודאי
    על "תנועת האוכל האיטי"
  • 6:07 - 6:09
    שהחלה באיטליה,
    אבל התפשטה מאז לכל העולם,
  • 6:09 - 6:11
    ומונה כיום מאה אלף חברים
  • 6:11 - 6:13
    בחמישים מדינות.
  • 6:13 - 6:16
    והיא מונעת ע"י מסר
    מאד פשוט והגיוני,
  • 6:16 - 6:19
    והוא שאנו מפיקים
    יותר הנאה ובריאות
  • 6:19 - 6:21
    מהאוכל שלנו כאשר אנו
  • 6:21 - 6:25
    מכינים, מבשלים וצורכים אותו
    בקצב הגיוני.
  • 6:25 - 6:27
    אני גם חושב שהפריצה
  • 6:27 - 6:30
    של תנועת החקלאות האורגנית
    ותחיית שווקי האיכרים
  • 6:30 - 6:33
    הם ביטויים נוספים
  • 6:33 - 6:36
    של העובדה שאנשים
    משוועים להתרחק מהצורך
  • 6:36 - 6:38
    לאכול, לבשל ולגדל
    את האוכל שלהם
  • 6:38 - 6:40
    לפי לו"ז תעשייתי.
  • 6:40 - 6:43
    הם מעוניינים לחזור
    לקצב איטי יותר.
  • 6:43 - 6:46
    ומתנועת האוכל האיטי
    צמח משהו
  • 6:46 - 6:49
    שנקרא "תנועת הערים האיטיות",
    שהחלה באיטליה
  • 6:49 - 6:51
    אך התפשטה בכל אירופה
    ומעבר לה.
  • 6:51 - 6:53
    ובתנועה הזו, הערים
  • 6:53 - 6:56
    החלו לחשוב מחדש
    איך לארגן את הנוף העירוני
  • 6:56 - 6:59
    כך שיעודד אנשים להאט
  • 6:59 - 7:01
    ולהריח את הוורדים
    ולהתחבר איש עם זולתו.
  • 7:01 - 7:03
    אולי הם יאטו את התנועה,
  • 7:03 - 7:06
    או יציבו ספסל בפארק,
    או יגדירו איזשהו אזור ירוק.
  • 7:06 - 7:09
    ובדרכים מסוימות, השינויים האלו
    מסתכמים ביותר מסכום חלקיהם
  • 7:09 - 7:12
    כי לדעתי, כשעיר איטית הופכת
    באופן רשמי לעיר איטית,
  • 7:12 - 7:14
    זו מעין הצהרה פילוסופית.
  • 7:14 - 7:17
    זה להגיד ליתר העולם,
    ולאנשי אותה עיר,
  • 7:17 - 7:19
    שאנו מאמינים
    שבמאה העשרים ואחת
  • 7:19 - 7:23
    לאיטיות יש תפקיד.
  • 7:23 - 7:25
    ברפואה, אני חושב
    שהרבה אנשים התפכחו מאד
  • 7:25 - 7:27
    ממנטליות התיקון המהיר
  • 7:27 - 7:29
    שניתן למצוא ברפואה הקונבציונלית.
  • 7:29 - 7:31
    ומיליוני אנשים בכל העולם פונים
  • 7:31 - 7:34
    לשיטות רפואה משלימה ואלטרנטיבית,
  • 7:34 - 7:36
    שנוטות להתחבר
  • 7:36 - 7:39
    לגישת ריפוי איטית, עדינה,
    הוליסטית יותר.
  • 7:39 - 7:42
    ברור שאין עדיין קביעה נחרצת באשר
    ליעילותם של רבים מהטיפולים המשלימים,
  • 7:42 - 7:45
    ואני באופן אישי מפקפק בכך
    שחוקן-קפה
  • 7:45 - 7:48
    יזכה אי-פעם לתמיכה רחבה,.
  • 7:48 - 7:50
    אבל טיפולים אחרים
  • 7:50 - 7:53
    כמו דיקור ועיסויים,
    ואפילו סתם התרגעות,
  • 7:53 - 7:55
    מניבים בבירור תועלת מסוימת.
  • 7:55 - 7:57
    בעולם, בתי הספר לרפואה
    הנחשבים ביותר
  • 7:57 - 8:00
    מתחילים לחקור דברים אלו,
    כדי להבין איך הם עובדים
  • 8:00 - 8:02
    ומה נוכל ללמוד מהם.
  • 8:02 - 8:04
    סקס. יש הרבה מאוד
    סקס מהיר, נכון?
  • 8:04 - 8:07
    פעם סיימתי...
  • 8:07 - 8:10
    ובכן, לא במשמעות הזאת...
  • 8:10 - 8:13
    בואו נאמר שסיימתי
    את נסיעתי האיטית באוקספורד,
  • 8:13 - 8:15
    עברתי בחנות עיתונים
    וראיתי כתב-עת
  • 8:15 - 8:17
    זה היה כתב-עת לגברים,
    ובעמוד הראשון נאמר:
  • 8:17 - 8:20
    "איך להביא אותה לאורגזמה
    בשלושים שניות".
  • 8:20 - 8:22
    אז אפילו סקס
  • 8:22 - 8:24
    נמדד בימים אלו בשעון-עצר.
  • 8:24 - 8:26
    ואני, הרי,
  • 8:26 - 8:28
    יודע ליהנות מחפוז
    כמו כל אחד אחר,
  • 8:28 - 8:31
    אבל אני חושב
    שאפשר להפיק הרבה מאד
  • 8:31 - 8:33
    מסקס איטי --
    מהאטה בחדר המיטות.
  • 8:33 - 8:36
    מתחברים הרי לזרמים עמוקים יותר,
  • 8:36 - 8:39
    לזרמים פסיכולוגים, רגשיים, רוחניים,
  • 8:39 - 8:42
    וכל זה מצטבר ובונה
    אורגזמה טובה יותר.
  • 8:42 - 8:44
    בואו נגיד שהמאמץ משתלם.
  • 8:44 - 8:47
    "האחיות פוינטר" אמרו את זה
    בצורה הרהוטה ביותר, נכון?
  • 8:47 - 8:50
    כששרו בשבחו של
    "המאהב עם היד האיטית".
  • 8:50 - 8:52
    וכולנו לעגנו לסטינג
  • 8:52 - 8:54
    כשלפני כמה שנים
    הוא החל לעסוק בטנטרה,
  • 8:54 - 8:57
    אבל תריצו כמה שנים קדימה,
    ועכשיו מוצאים זוגות בכל הגילים
  • 8:57 - 8:59
    שנוהרים לסדנאות,
    או שפשוט בעצמם,
  • 8:59 - 9:02
    בחדר המיטות שלהם,
    מוצאים דרכים
  • 9:02 - 9:05
    להאט קצת
    וליהנות מסקס טוב יותר.
  • 9:05 - 9:07
    וכמובן, באיטליה, שבה...
    אני מתכוון,
  • 9:07 - 9:09
    נראה שהאיטלקים תמיד יודעים
    איפה למצוא עונג --
  • 9:09 - 9:12
    הם הקימו עכשיו את
    "תנועת הסקס האיטי" הרשמית.
  • 9:13 - 9:15
    מקום העבודה.
  • 9:15 - 9:17
    ברוב העולם --
  • 9:17 - 9:19
    צפון אמריקה, כידוע,
    חריגה בנושא הזה --
  • 9:19 - 9:21
    כמות שעות העבודה החלה לרדת.
  • 9:21 - 9:23
    ואירופה היא דוגמה לכך
  • 9:23 - 9:26
    שאנשים מוצאים
    שאיכות חייהם משתפרת
  • 9:26 - 9:28
    ככל שהם עובדים פחות, וגם
  • 9:28 - 9:30
    שהתפוקה שלהם עולה.
  • 9:30 - 9:32
    ברור שיש בעייתיות
  • 9:32 - 9:34
    בצרפת, עם שבוע עבודה
    בן 35 שעות --
  • 9:34 - 9:36
    יותר מדי, מוקדם מדי,
    נוקשה מדי.
  • 9:36 - 9:39
    אבל מדינות אחרות באירופה,
    במיוחד בסקנדינביה,
  • 9:39 - 9:41
    מראות שאפשר
  • 9:41 - 9:43
    לשמור על כלכלה חזקה
  • 9:43 - 9:45
    מבלי להתמכר לעבודה.
  • 9:45 - 9:47
    ונורווגיה, שוודיה,
  • 9:47 - 9:49
    דנמרק ופינלנד מדורגות כיום
  • 9:49 - 9:52
    בין שש האומות
    התחרותיות ביותר בעולם,
  • 9:52 - 9:54
    וכמות השעות שעובדים שם בשבוע
    היתה גורמת
  • 9:54 - 9:56
    לאמריקאי הממוצע לבכות מקנאה.
  • 9:56 - 9:59
    ואם תרדו מרמת המדינה
  • 9:59 - 10:01
    לרמת המיקרו-חברות,
  • 10:01 - 10:02
    יותר ויותר חברות מבינות כיום
  • 10:02 - 10:04
    שעליהן להרשות לעובדים שלהן
  • 10:04 - 10:06
    לעבוד פחות,
    או פשוט להתנתק --
  • 10:06 - 10:09
    לצאת לארוחת צהריים
    או ללכת לשבת בחדר שקט,
  • 10:10 - 10:13
    לסגור את הבלקברים והמחשבים הניידים --
    אתם שם, מאחור --
  • 10:14 - 10:16
    ואת הטלפונים הניידים,
  • 10:16 - 10:19
    במהלך יום העבודה או בסוף השבוע,
    כך שיהיה להם הזמן להתרענן
  • 10:19 - 10:21
    וכדי שהמוח יוכל להחליק
  • 10:21 - 10:24
    למצב חשיבה יצירתי.
  • 10:25 - 10:28
    אבל בימינו אלה, לא רק
  • 10:28 - 10:30
    המבוגרים עובדים יותר מדי, נכון?
    גם הילדים.
  • 10:31 - 10:34
    אני בן 37, וילדותי נגמרה
    באמצע שנות השמונים.
  • 10:34 - 10:36
    אני מסתכל על הילדים
    של היום ונדהם לראות עד כמה
  • 10:36 - 10:38
    הם מתרוצצים יותר
    עם יותר שיעורי בית,
  • 10:38 - 10:40
    יותר מורים פרטיים,
    יותר חוגים
  • 10:40 - 10:43
    מכפי שיכולנו לדמיין
    רק דור קודם לכן.
  • 10:43 - 10:45
    וכמה מהדוא"לים הכי קורעי-לב
  • 10:45 - 10:47
    שאני מקבל באתר שלי
  • 10:47 - 10:50
    מגיעים מבני-נוער
  • 10:50 - 10:52
    שנמצאים על סף התמוטטות,
    ומתחננים בפני
  • 10:52 - 10:54
    שאכתוב להורים שלהם,
  • 10:54 - 10:57
    כדי שיעזרו להם להאט,
    שיעזרו להם לרדת
  • 10:57 - 11:00
    ממכונת הריצה.
  • 11:00 - 11:02
    אבל למרבה המזל, תנועת הנגד
    קיימת גם בקרב ההורים
  • 11:02 - 11:04
    ואפשר למצוא ערים בארה"ב
  • 11:04 - 11:07
    שמתאחדות אלו עם אלו
    ואוסרות על קיום חוגים
  • 11:07 - 11:09
    ביום מסוים בחודש,
    כדי שאנשים יוכלו,
  • 11:09 - 11:12
    להוריד קצת מהלחץ,
    לבלות עם המשפחה ולהאט.
  • 11:13 - 11:16
    שיעורי-בית זה תחום נוסף.
    תופעות של הרחמת שיעורי הבית
  • 11:17 - 11:19
    מופיעות בכל רחבי העולם המפותח
  • 11:19 - 11:22
    בבתי ספר שבמשך שנים
    נהגו להעמיס שיעורי-בית,
  • 11:22 - 11:24
    וכעת הם מגלים
    שפחות עשוי להיות יותר.
  • 11:24 - 11:26
    לאחרונה, היה מקרה בסקוטלנד,
  • 11:26 - 11:28
    שבו בי"ס פרטי, הישגי ויקר
  • 11:28 - 11:30
    אסר מתן שיעורי-בית
  • 11:30 - 11:32
    לכל הילדים מתחת לגיל 13,
  • 11:32 - 11:34
    וההורים השאפתניים נבהלו ואמרו,
  • 11:34 - 11:36
    "מה אתם עושים? ילדינו ייכשלו!" --
    ומנהל ביה"ס אמר:
  • 11:36 - 11:39
    "לא, לא. ילדיכם צריכים להאט
    קצת את הקצב בסוף היום."
  • 11:39 - 11:42
    ובדיוק בחודש שעבר
    הגיעו תוצאות המבחנים,
  • 11:42 - 11:45
    ובמתמטיקה ובמדעים
    הציונים עלו ב-20 אחוז
  • 11:45 - 11:47
    לעומת הממוצע
    של השנה שעברה.
  • 11:47 - 11:49
    אני חושב שברור מאד
  • 11:49 - 11:52
    שדווקא האוניברסיטאות המובחרות,
    שבמקרים רבים הן הסיבה
  • 11:52 - 11:54
    שאנשים גורמים לילדיהם
    לעבוד קשה כל-כך,
  • 11:54 - 11:57
    החלו לשים לב
    שאיכות התלמידים
  • 11:57 - 12:00
    המגיעים אליהם יורדת.
    לילדים האלה יש ציונים מעולים,
  • 12:00 - 12:03
    קורות החיים שלהם מפוצצים
    בהתנדבויות ותרומה לקהילה,
  • 12:03 - 12:05
    עד שזה גורם לבכי.
  • 12:05 - 12:07
    אבל חסר להם הניצוץ.
  • 12:07 - 12:09
    חסרה להם היכולת לחשוב
    בצורה יצירתית ומחוץ לריבוע --
  • 12:09 - 12:12
    הם לא יודעים איך לחלום.
    אז אוניברסיטאות מובילות
  • 12:12 - 12:14
    כולל אוקספורד, קיימברידג' ועוד
    החלו לשלוח הודעות
  • 12:14 - 12:17
    להורים ולתלמידים, שמבקשות מהם
    להאט קצת את הקצב.
  • 12:17 - 12:20
    בהרווארד, לדוגמה, הם שלחו
  • 12:20 - 12:23
    מכתב לתלמידי השנה הראשונה,
  • 12:23 - 12:26
    בו נאמר שהם ישיגו יותר מהחיים
    ויותר מהרווארד,
  • 12:26 - 12:28
    אם יאטו את הקצב,
    אם יעשו פחות,
  • 12:28 - 12:31
    אבל ייתנו לדברים את הזמן,
    את הזמן שנדרש
  • 12:31 - 12:33
    על מנת ליהנות מהם
    ולהתענג עליהם.
  • 12:33 - 12:35
    אפילו אם לפעמים
    זה לא לעשות כלום.
  • 12:35 - 12:37
    והמכתב נקרא,
    וזה מסביר הרבה, אני חושב --
  • 12:37 - 12:40
    "האטו!" --
    עם סימן קריאה.
  • 12:40 - 12:43
    אז לאן שלא תסתכלו,
    המסר, כך נראה לי, הוא זהה:
  • 12:43 - 12:45
    פחות, במקרים רבים, הוא יותר,
  • 12:45 - 12:48
    איטי יותר הוא במקרים רבים
    טוב יותר.
  • 12:48 - 12:50
    ובכל זאת,
  • 12:50 - 12:52
    ברור שלא קל להאט, נכון?
  • 12:52 - 12:54
    ודאי שמעתם שקיבלתי
    קנס על מהירות מופרזת
  • 12:54 - 12:56
    בזמן שעשיתי מחקר
    לספר על יתרונות ההאטה,
  • 12:56 - 12:58
    וזה נכון,
    אבל זה לא כל הסיפור.
  • 12:58 - 13:00
    למעשה הייתי בדרכי
    לארוחת ערב
  • 13:00 - 13:02
    מטעם "תנועת האוכל האיטי".
  • 13:02 - 13:05
    ואם זה לא מביש דיו,
    קיבלתי את הקנס באיטליה.
  • 13:05 - 13:08
    ומי שנהג אי-פעם
    בכביש מהיר באיטליה,
  • 13:08 - 13:10
    יודע היטב כמה מהר נסעתי.
  • 13:10 - 13:13
    (צחוק)
  • 13:13 - 13:15
    למה קשה כל-כך להאט?
  • 13:15 - 13:17
    אני חושב שיש לכך
    מספר סיבות.
  • 13:17 - 13:20
    סיבה אחת היא שמהירות זה כיף.
    מהירות זה סקסי.
  • 13:20 - 13:23
    שטף האדרנלין הזה.
    קשה לוותר עליו.
  • 13:23 - 13:25
    אני חושב שיש כאן
    מימד מטאפיזי --
  • 13:25 - 13:27
    המהירות הפכה עבורנו
    לדרך לחצוץ בינינו
  • 13:27 - 13:29
    לבין השאלות הגדולות והעמוקות יותר.
  • 13:29 - 13:31
    אנו ממלאים את ראשינו
    בהסחות-דעת, בלהיות עסוקים,
  • 13:31 - 13:33
    כדי שלא ניאלץ לשאול,
  • 13:33 - 13:36
    האם טוב לי? האם אני שמח?
    האם הילדים שלי גדלים נכון?
  • 13:36 - 13:39
    האם הפוליטיקאים מקבלים
    החלטות טובות בשמי?
  • 13:40 - 13:42
    סיבה נוספת -- אם כי, לדעתי,
    הסיבה החזקה ביותר --
  • 13:42 - 13:45
    מדוע קשה לנו כל-כך להאט
    היא הטאבו התרבותי
  • 13:45 - 13:48
    שיצרנו כנגד ההאטה.
  • 13:48 - 13:50
    "איטיות" היא מילה גסה
    בתרבות שלנו.
  • 13:50 - 13:52
    זו מילה נרדפת
    ל"עצלנות", "בטלנות",
  • 13:52 - 13:54
    ל"ויתור".
  • 13:54 - 13:56
    ל"הוא קצת איטי".
    למעשה זו מילה נרדפת
  • 13:56 - 13:59
    לטיפשות.
  • 13:59 - 14:01
    אני חושב שמטרתה
    של תנועת האיטיות,
  • 14:01 - 14:03
    או אחת ממטרותיה העיקריות,
    היא בעצם להתמודד עם הטאבו הזה,
  • 14:03 - 14:06
    ולומר שנכון,
  • 14:06 - 14:08
    לעיתים איטיות אינה התשובה,
  • 14:08 - 14:10
    וקיימת אכן איטיות שלילית.
  • 14:10 - 14:12
    לאחרונה נתקעתי על כביש אם-25,
  • 14:12 - 14:14
    שהוא כביש מעגלי סביב לונדון,
  • 14:14 - 14:16
    וביליתי שם שלוש וחצי שעות.
    ואני מבטיח לכם,
  • 14:16 - 14:18
    שזו איטיות ממש רעה.
  • 14:18 - 14:20
    אבל הרעיון החדש,
  • 14:20 - 14:22
    הרעיון המהפכני של תנועת האיטיות
  • 14:22 - 14:24
    הוא שיש גם איטיות
    שעשויה להיות טובה.
  • 14:24 - 14:26
    ואיטיות טובה היא הרי
    להקדיש זמן
  • 14:26 - 14:29
    כדי לאכול עם המשפחה שלך,
    כשהטלוויזיה כבויה.
  • 14:29 - 14:32
    או במשרד, להקדיש זמן
    כדי לבחון בעיה מכל ההיבטים
  • 14:32 - 14:34
    כדי לקבל
    את ההחלטה הטובה ביותר
  • 14:34 - 14:36
    בעבודה.
  • 14:36 - 14:38
    או אפילו להקדיש זמן
  • 14:38 - 14:40
    כדי להאט
  • 14:40 - 14:42
    ולהתענג על החיים.
  • 14:42 - 14:45
    אחד הדברים שרוממו את רוחי
  • 14:45 - 14:48
    מבין כל מה שקרה סביב הספר
  • 14:48 - 14:51
    מאז שהוא פורסם,
    הוא התגובה אליו.
  • 14:51 - 14:53
    ידעתי שכאשר הספר שלי
    על האיטיות יצא לאור,
  • 14:53 - 14:55
    הוא יתקבל בברכה
    ע"י תנועות הניו-אייג',
  • 14:55 - 14:58
    אבל הוא התקבל
    בברכה רבה ובהתלהבות
  • 14:58 - 15:00
    ע"י העולם התאגידי,
  • 15:00 - 15:02
    ע"י העיתונות העסקית, אבל גם
  • 15:02 - 15:04
    ע"י חברות גדולות וארגוני מנהיגות.
  • 15:04 - 15:07
    כיוון שאנשים בצמרת,
    אנשים כמוכם, לדעתי,
  • 15:07 - 15:09
    מתחילים להבין
  • 15:09 - 15:11
    שיש יותר מדי מהירות במערכת,
  • 15:11 - 15:14
    יותר מדי עשייה,
    והגיע הזמן למצוא
  • 15:14 - 15:18
    או לחזור לאמנות האבודה
    של העברת הילוכים.
  • 15:18 - 15:20
    עוד סימן מעודד, לדעתי,
  • 15:20 - 15:22
    וזה לא רק בעולם המפותח
  • 15:22 - 15:25
    הוא שהרעיון הזה אומץ
    גם בעולם המתפתח
  • 15:25 - 15:27
    במדינות שהן על סף מעבר
  • 15:27 - 15:29
    לסטטוס של מדינות עולם ראשון:
    סין, ברזיל
  • 15:29 - 15:31
    תאילנד, פולין ועוד --
  • 15:31 - 15:34
    המדינות האלו אימצו את הרעיון
    של תנועת האיטיות,
  • 15:34 - 15:37
    הרבה אנשים בהן,
    ומתנהל דיון
  • 15:37 - 15:39
    בתקשורת שלהם, ברחובות.
  • 15:39 - 15:41
    כי אני חושב שהן מסתכלות
    על המערב ואומרות,
  • 15:41 - 15:44
    "אנו אוהבות היבטים מסוימים
    של מה שיש לכם,
  • 15:44 - 15:46
    אבל אנו לא כל-כך
    בטוחות לגבי אחרים".
  • 15:46 - 15:48
    אז בשורה התחתונה,
  • 15:48 - 15:51
    האם זה אפשרי?
  • 15:51 - 15:54
    וזו השאלה האמיתית
    שניצבת מולנו היום.
  • 15:54 - 15:56
    האם אפשר להאט?
  • 15:56 - 15:58
    ואני שמח היום להגיד לכם
  • 15:58 - 16:00
    שהתשובה היא כן, בהחלט!
  • 16:00 - 16:03
    אני מציג את עצמי כמוצג א',
  • 16:03 - 16:06
    סוג של מכור-למהירות
  • 16:06 - 16:08
    שהשתקם.
  • 16:08 - 16:10
    אני עדיין אוהב מהירות.
    אני הרי גר בלונדון,
  • 16:10 - 16:12
    אני עובד כעיתונאי,
  • 16:12 - 16:14
    ואני אוהב את הרעש ואת העשייה,
  • 16:14 - 16:16
    ואת האדרנלין שמעוררים
    שני אלה.
  • 16:16 - 16:18
    אני משחק סקווש והוקי-קרח,
  • 16:18 - 16:21
    שהם שני סוגי ספורט מהירים,
    ולא הייתי מוותר עליהם בשום פנים.
  • 16:22 - 16:25
    אבל, במשך השנה האחרונה,
  • 16:25 - 16:27
    גם התחברתי עם הצב הפנימי שלי.
  • 16:27 - 16:28
    (צחוק)
  • 16:28 - 16:30
    ומה שזה אומר הוא,
  • 16:30 - 16:33
    שאני לא עוד
  • 16:33 - 16:36
    מעמיס על עצמי משימות.
  • 16:36 - 16:39
    מצב ברירת-המחדל שלי
    חדל להיות
  • 16:39 - 16:41
    מכור למהירות.
  • 16:42 - 16:44
    אני לא שומע יותר את
  • 16:44 - 16:46
    מרכבת הזמן המכונפת
    נושפת בעורפי,
  • 16:46 - 16:48
    או לפחות לא כמו בעבר.
  • 16:48 - 16:51
    למעשה אני שומע אותה כעת,
    כי אני רואה שהזמן שלי נגמר.
  • 16:52 - 16:54
    והיתרון הגדול בכל זה
  • 16:54 - 16:57
    הוא שאני מרגיש שמח יותר,
    בריא יותר,
  • 16:57 - 17:00
    פרודוקטיבי יותר,
    מכפי שחשתי אי-פעם.
  • 17:00 - 17:02
    אני חש שאני חי את חיי,
  • 17:02 - 17:05
    במקום לרוץ דרכם כבמירוץ.
  • 17:06 - 17:08
    ואולי, הדבר החשוב ביותר,
  • 17:08 - 17:10
    אומדן ההצלחה לכל זה -
  • 17:10 - 17:13
    הוא שאני מרגיש
    שמערכות היחסים שלי עמוקות,
  • 17:13 - 17:15
    עשירות וחזקות בהרבה.
  • 17:15 - 17:18
    ובעבורי, אני משער, נייר הלקמוס,
  • 17:18 - 17:20
    שבוחן האם זה עובד,
    ומה המשמעות של זה,
  • 17:20 - 17:23
    היה ויהיה תמיד
    שעת הסיפור לפני השינה, כי הרי
  • 17:23 - 17:26
    שם המסע התחיל.
    ובנוסף, שם הבשורות
  • 17:26 - 17:28
    תמיד ורודות.
  • 17:28 - 17:30
    בסופו של יום,
    אני נכנס לחדרו של בני.
  • 17:30 - 17:32
    אני לא עונד את השעון.
    אני מכבה את המחשב שלי,
  • 17:32 - 17:34
    כך שלא אשמע
    את צליל הדוא"ל הנכנס,
  • 17:34 - 17:37
    ואני פשוט מאט אל הקצב שלו,
    ואנו קוראים.
  • 17:38 - 17:41
    וכיוון שלילדים יש קצב
    ושעון פנימי משלהם,
  • 17:41 - 17:43
    הם לא פועלים על פי
    הוראות "זמן האיכות",
  • 17:43 - 17:45
    שמקצות להם עשר דקות
    שבהן הם אמורים להיפתח אליך.
  • 17:45 - 17:48
    הם צריכים שאתה תזוז
    בהתאם לקצב שלהם.
  • 17:48 - 17:50
    מצאתי שאחרי עשר דקות של סיפור,
  • 17:50 - 17:52
    הבן שלי אומר פתאום,
    "אתה יודע,
  • 17:52 - 17:54
    "משהו קרה בחצר המשחקים היום,
    שממש מטריד אותי."
  • 17:54 - 17:57
    ואנו מדברים על זה.
  • 17:57 - 18:00
    כיום אני מוצא
    שסיפורים לפני השינה
  • 18:00 - 18:02
    שפעם היו סוג של
  • 18:02 - 18:05
    סעיף ברשימת המטלות שלי,
    משהו שחששתי ממנו,
  • 18:05 - 18:07
    כי זה היה כל-כך איטי
    ורציתי לעבור את זה במהירות,
  • 18:07 - 18:09
    הפכו לפרס שממתין לי
    בסוף היום,
  • 18:09 - 18:11
    משהו שאני באמת, באמת מוקיר.
  • 18:11 - 18:13
    ויש לי מעין סוף הוליוודי
  • 18:13 - 18:15
    להרצאה שלי.
  • 18:15 - 18:17
    זה הולך בערך כך.
  • 18:17 - 18:20
    לפני כמה חודשים,
    התכוננתי לנסוע
  • 18:20 - 18:23
    לעוד סבב לקידום הספר שלי,
    והתיקים שלי היו ארוזים.
  • 18:23 - 18:26
    הייתי למטה ליד דלת הכניסה
    וחיכיתי למונית,
  • 18:26 - 18:28
    והבן שלי ירד במדרגות והוא --
  • 18:28 - 18:30
    הוא הכין כרטיס-ברכה בעבורי.
    הוא החזיק אותה.
  • 18:30 - 18:32
    הוא שידך שני דפים יחדיו,
    בדומה לאלו,
  • 18:32 - 18:35
    ושם מדבקה של הדמות
  • 18:35 - 18:37
    האהובה עליו, טינטין, מקדימה.
  • 18:37 - 18:39
    והוא אמר לי,
  • 18:39 - 18:41
    יותר נכון, הוא הגיש לי את הברכה,
    ואני קורא את זה,
  • 18:41 - 18:43
    וכתוב שם:
    "לאבא, באהבה, מבנג'מין".
  • 18:43 - 18:46
    ואני אמרתי, "אוי, זה באמת חמוד,
  • 18:46 - 18:49
    זו ברכה למזל למכירות הספר?"
  • 18:49 - 18:51
    והוא אמר, "לא, לא, לא, אבא.
    זה כרטיס ברכה
  • 18:51 - 18:53
    בגלל שאתה מקריא הסיפורים
    הכי טוב בעולם."
  • 18:53 - 18:56
    וחשבתי לעצמי, "בחיי,
    כל העניין הזה של להאט באמת עובד"
  • 18:56 - 18:57
    תודה רבה לכם.
Title:
בשבח האיטיות
Speaker:
קארל הונורה
Description:

העיתונאי קארל הונורה מאמין שהדגש שעולם המערבי שם על מהירות פוגע בבריאות, ביצירתיות ובאיכות החיים. אבל קיימת גם תנועת-נגד, כשמידי יום אנשים מתחילים להאיט את חייהם המודרניים-מדי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:57

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.