ג'וזף ניי מדבר על שינויים במאזן הכוחות העולמי
-
0:00 - 0:02אני הולך לדבר איתכם
-
0:02 - 0:04על כח במאה ה-21.
-
0:04 - 0:07למעשה, מה שאני הולך להגיד לכם
-
0:07 - 0:10זה שהכח הזה משתנה.
-
0:10 - 0:12ויש שני סוגים של שינויים
-
0:12 - 0:14שאני רוצה לדבר עליהם.
-
0:14 - 0:17הראשון הוא מעבר כח,
-
0:17 - 0:20כלומר שינויים בכוחות בין המדינות השונות.
-
0:20 - 0:23והגרסה הקצרה למסר הזה,
-
0:23 - 0:26היא שהכח העולמי עובר ממערב למזרח.
-
0:26 - 0:29השינוי השני הוא ביזור,
-
0:29 - 0:31כלומר, הדרך בה כח עובר
-
0:31 - 0:33בכל המדינות, במערב ובמזרח,
-
0:33 - 0:36לארגונים שאינם מדינות.
-
0:36 - 0:38שני שינויים אלו
-
0:38 - 0:40הם השינויים הגדולים ביותר
-
0:40 - 0:42במאזן הכוחות במאה שלנו.
-
0:42 - 0:45ואני רוצה לספר לכם על שניהם בנפרד
-
0:45 - 0:47ואיך הם משפיעים אחד על השני
-
0:47 - 0:50ולמה בסופו של דבר, יכול לצאת מזה משהו טוב.
-
0:51 - 0:54כשאנחנו מדברים על מעבר כח,
-
0:54 - 0:57אנחנו מדברים הרבה על עלייתה של אסיה.
-
0:58 - 1:00מה שצריך לקרוא לזה באמת,
-
1:00 - 1:02זה התאוששותה, או חזרתה, של אסיה.
-
1:02 - 1:04אם אנו מסתכלים על העולם
-
1:04 - 1:06כפי שהיה בשנת 1800,
-
1:06 - 1:09נגלה שיותר ממחצית האוכלוסיה העולמית
-
1:09 - 1:11חיה באסיה
-
1:11 - 1:14והם יצרו יותר ממחצית מהתוצרת העולמית.
-
1:14 - 1:17נעבור לשנת 1900:
-
1:17 - 1:20כמחצית מהאוכלוסיה העולמית, ויותר, עדיין חיים באסיה,
-
1:20 - 1:22אבל הם מייצרים
-
1:22 - 1:24רק כחמישית מהתוצרת העולמית.
-
1:24 - 1:27מה קרה? המהפכה התעשייתית,
-
1:27 - 1:29שלפתע גרמה לכך
-
1:29 - 1:31שאירופה ואמריקה
-
1:31 - 1:34נהיו מרכז הכח העולמי.
-
1:34 - 1:37מה שאנחנו הולכים לראות במאה ה-21
-
1:37 - 1:40זה חזרתה ההדרגתית של אסיה
-
1:40 - 1:43להיות יותר ממחצית האוכלוסיה העולמית
-
1:43 - 1:46ויותר ממחצית התוצרת העולמית.
-
1:47 - 1:50זהו מעבר כח חשוב.
-
1:50 - 1:52אבל תנו לי לספר לכם מעט
-
1:52 - 1:54על השינוי השני שאני מדבר עליו,
-
1:54 - 1:56שהוא ביזור הכח.
-
1:56 - 1:59כדי להבין את ביזור הכח
-
1:59 - 2:01תחשבו על הדבר הבא:
-
2:01 - 2:04עלויות מיחשוב ותקשורת
-
2:04 - 2:07ירדו פי אלף
-
2:07 - 2:09בין 1970
-
2:09 - 2:11לתחילת המאה הנוכחית.
-
2:11 - 2:13מדובר במספר מופשט ולא מוחשי,
-
2:13 - 2:15אז כדי להפוך אותו ליותר מוחשי:
-
2:15 - 2:17אם מחירי הרכב
-
2:17 - 2:19היו נופלים באותו קצב
-
2:19 - 2:21כמו עלויות המיחשוב,
-
2:21 - 2:23הייתם יכולים לקנות רכב היום
-
2:23 - 2:25תמורת חמש דולר.
-
2:25 - 2:27כאשר מחירי טכנולוגיה
-
2:27 - 2:30יורדים בצורה כה דרמטית
-
2:30 - 2:33המחסומים יורדים.
-
2:33 - 2:35כל אחד יכול להשתתף במשחק.
-
2:35 - 2:37כך שב-1970,
-
2:37 - 2:39אם רציתם לתקשר
-
2:39 - 2:41בין אוקספורד ליוהנסבורג
-
2:41 - 2:43לניו-דלהי
-
2:43 - 2:45לברזיליה
-
2:45 - 2:48וכל מקום אחר בו זמנית,
-
2:48 - 2:50יכלתם לעשות את זה,
-
2:50 - 2:52הטכנולוגיה הייתה קיימת.
-
2:52 - 2:54אבל על מנת להיות מסוגלים לעשות את זה,
-
2:54 - 2:56הייתם צריכים להיות מאוד עשירים:
-
2:56 - 2:59ממשלה, חברה בינלאומית,
-
2:59 - 3:02אולי הכנסיה הקתולית...
-
3:02 - 3:04אבל הייתם חייבים להיות עשירים.
-
3:04 - 3:07היום, יש לכל אחד את אותה יכולת,
-
3:07 - 3:10שלפני כן הייתה מוגבלת על ידי מחירה
-
3:10 - 3:13למספר גורמים מוגבל,
-
3:13 - 3:16אם יש להם את הכסף להשתמש באינטרנט קפה
-
3:16 - 3:19שבפעם האחרונה שהסתכלתי, המחיר היה ליש"ט לשעה,
-
3:19 - 3:22ואם יש לכם סקייפ - זה בחינם.
-
3:22 - 3:24כך שיכולות
-
3:24 - 3:26שפעם היו מוגבלות
-
3:26 - 3:28נגישות היום לכולם.
-
3:28 - 3:30זה לא אומר
-
3:30 - 3:34שעידן המדינה נגמר.
-
3:34 - 3:36מדינות עדיין חשובות.
-
3:36 - 3:38אבל היום צפוף על הבמה.
-
3:38 - 3:41המדינה לא לבד. ישנם הרבה מאוד גורמים אחרים.
-
3:41 - 3:43בחלקו השינוי הזה הוא טוב.
-
3:43 - 3:45לדוגמא אוקספאם,
-
3:45 - 3:47שהוא ארגון לא ממשלתי נהדר.
-
3:47 - 3:49ובחלקו השינוי הוא לרעה.
-
3:49 - 3:52לדוגמא, אל קעידה, עוד ארגון לא ממשלתי.
-
3:52 - 3:54אבל תחשבו על ההשפעה של זה
-
3:54 - 3:57על איך אנחנו חושבים על מושגים ותפיסות ישנים.
-
3:57 - 3:59אנחנו חושבים על מושג המלחמה
-
3:59 - 4:01ומלחמה בין מדינות.
-
4:01 - 4:04אתם יכולים לחשוב על 1941
-
4:04 - 4:06כאשר ממשלת יפן
-
4:06 - 4:09התקיפה את ארה"ב בפרל הרבור.
-
4:09 - 4:11וההבחנה היא חשובה
-
4:11 - 4:13שגורם לא ממשלתי
-
4:13 - 4:16שתקף את ארה"ב ב-2001
-
4:16 - 4:18הרג יותר אמריקנים
-
4:18 - 4:21מאשר ממשלת יפן ב-1941.
-
4:21 - 4:23אפשר לחשוב על זה
-
4:23 - 4:25כהפרטת המלחמה.
-
4:25 - 4:28אז אנחנו רואים שינוי גדול מאוד
-
4:28 - 4:31באיך שהכח העולמי מבוזר.
-
4:31 - 4:34הבעיה היא
-
4:34 - 4:37שאנחנו לא חושבים על זה בדרכים חדשניות.
-
4:37 - 4:39אז הרשו לי לקחת צעד אחורה
-
4:39 - 4:41ולשאול: מהו כח?
-
4:41 - 4:43כח הוא היכולת
-
4:43 - 4:45להשפיע על אחרים
-
4:45 - 4:47על מנת לקבל את התוצאה שאתם רוצים,
-
4:47 - 4:49ואפשר להשיג את זה בשלוש דרכים.
-
4:49 - 4:51אפשר לעשות זאת באיומים,
-
4:51 - 4:53באילוץ - במקל,
-
4:53 - 4:55אפשר לעשות זאת ע"י כסף,
-
4:55 - 4:57בגזר,
-
4:57 - 4:59ואפשר לעשות זאת כאשר גורמים לאחרים
-
4:59 - 5:01לרצות מה שאתם רוצים.
-
5:01 - 5:04והיכולת הזאת, לגרום לאחרים לרצות מה שאתם רוצים,
-
5:04 - 5:06לקבל את התוצאה שאתם רוצים,
-
5:06 - 5:08ללא כפייה או תשלום,
-
5:08 - 5:11היא מה שאני קורא לו "כח רך".
-
5:11 - 5:14ואותו "כח רך" הוזנח במידה רבה
-
5:14 - 5:16וגם לא הובן במידה רבה.
-
5:16 - 5:19ובכל זאת, הוא חשוב בצורה יוצאת מן הכלל.
-
5:19 - 5:22כי אם לומדים
-
5:22 - 5:24איך להשתמש בכח רך
-
5:24 - 5:26אפשר לחסוך הרבה
-
5:26 - 5:28על מקלות וגזרים.
-
5:28 - 5:31בדרך כלל, כשאנשים חשבו על כח
-
5:31 - 5:34זה היה בעיקר במושגים של כח צבאי.
-
5:35 - 5:37לדוגמא, ההיסטוריון האוקספורדי הגדול
-
5:37 - 5:40שלימד פה באוניברסיטה, אלן ג'ון פ. טיילור,
-
5:40 - 5:43הגדיר מעצמה
-
5:43 - 5:46כמדינה המסוגלת לנצח במלחמה.
-
5:47 - 5:49אבל אנו זקוקים לנראטיב חדש
-
5:49 - 5:51אם אנו רוצים להבין כח במאה ה-21.
-
5:51 - 5:53לא מדובר רק בלנצח במלחמה,
-
5:53 - 5:56למרות שמלחמה עדיין נמצאת איתנו.
-
5:56 - 5:58העניין הוא לא רק איזה צבא מנצח,
-
5:58 - 6:01אלא גם איזה סיפור מנצח.
-
6:01 - 6:04ואנו צריכים לחשוב הרבה יותר במושגים של נראטיבים
-
6:04 - 6:07ואיזה נראטיב הולך להיות אפקטיבי.
-
6:08 - 6:10עכשיו, הרשו לי לחזור
-
6:10 - 6:12לשאלה
-
6:12 - 6:14של מעבר כח
-
6:14 - 6:16בין מדינות
-
6:16 - 6:18ומה קורה פה.
-
6:18 - 6:20הנראטיב שבו אנו משתמשים עכשיו
-
6:20 - 6:22נוטה להיות כזה של עליה ונפילה
-
6:22 - 6:24של מעצמות.
-
6:24 - 6:26והנראטיב העכשווי עוסק כולו
-
6:26 - 6:28בעלייתה של סין
-
6:28 - 6:31והתדרדרותה של ארה"ב.
-
6:31 - 6:33אכן, בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008,
-
6:33 - 6:35הרבה אנשים אמרו
-
6:35 - 6:37שמדובר בתחילת הסוף של הכח האמריקני.
-
6:37 - 6:39הלוחות הטקטוניים
-
6:39 - 6:42של הפוליטיקה העולמית בתזוזה.
-
6:42 - 6:44נשיא רוסיה, מדבדב, לדוגמא,
-
6:44 - 6:46הכריז ב-2008
-
6:46 - 6:48שזהו תחילת הסוף
-
6:48 - 6:50של כוחה של ארה"ב.
-
6:50 - 6:52למעשה,
-
6:52 - 6:54אותה מטפורה של התדרדרות
-
6:54 - 6:56מטעה בפעמים רבות.
-
6:56 - 6:59אם בוחנים את ההיסטוריה, את ההיסטוריה המודרנית,
-
6:59 - 7:01אפשר לראות שמחזורי אמונה
-
7:01 - 7:03בהתדרדרות אמריקנית
-
7:03 - 7:06מופיעים ונעלמים כל 10-15 שנה בערך
-
7:07 - 7:09ב-1958
-
7:09 - 7:11לאחר שבריה"מ שיגרה את ספוטניק,
-
7:11 - 7:13זה היה "סופה של אמריקה."
-
7:13 - 7:15ב-1973, משבר האנרגיה העולמי
-
7:15 - 7:18וסגירת "חלון הזהב" ע"י ניקסון,
-
7:18 - 7:20היו סופה של אמריקה.
-
7:20 - 7:22בשנות ה-80,
-
7:22 - 7:24כאשר אמריקה היתה בתקופת מעבר בתקופתו של רייגן,
-
7:24 - 7:27מהכלכלה של איזור התעשייה הכבדה בצפון ארה"ב
-
7:27 - 7:30לכלכלה של עמק הסיליקון בקליפורניה,
-
7:30 - 7:33זה היה סופה של אמריקה.
-
7:33 - 7:35למעשה, מה שראינו
-
7:35 - 7:38זה שאף אחת מאותן נבואות לא התגשמה.
-
7:38 - 7:41למעשה, אנשים היו נלהבים יתר על המידה
-
7:41 - 7:43בשנות ה-2000 המוקדמות,
-
7:43 - 7:45כשחשבו שאמריקה יכולה לעשות כל דבר שהיא רוצה,
-
7:45 - 7:47מה שהוביל לתוצאות הרסניות
-
7:47 - 7:49מדיניות חוץ הרפתקנית
-
7:49 - 7:51ועכשיו חזרנו להדרדרות.
-
7:51 - 7:53מוסר ההשכל הוא
-
7:53 - 7:56שכל הנראטיבים על עלייה ונפילה
-
7:56 - 7:59אומרים לנו הרבה יותר על פסיכולוגיה
-
7:59 - 8:01מאשר על המציאות.
-
8:01 - 8:04אם ננסה להתמקד במציאות
-
8:04 - 8:06אז מה שאנו צריכים להתמקד בו
-
8:06 - 8:08זה מה באמת קורה
-
8:08 - 8:11בארה"ב וסין.
-
8:12 - 8:14קבוצת גולדמן-זקס חזתה
-
8:14 - 8:17שסין, שהכלכלה הסינית
-
8:17 - 8:20תעבור את זו של ארה"ב
-
8:20 - 8:22עד 2027.
-
8:22 - 8:24אז יש לנו עוד
-
8:24 - 8:2617 שנה פחות או יותר
-
8:26 - 8:28עד שסין תהיה גדולה יותר.
-
8:28 - 8:30מתישהו
-
8:30 - 8:32עם 1.3 מיליארד איש הולכים ונהיים עשירים יותר,
-
8:32 - 8:35הם אכן הולכים להיות גדולים יותר.
-
8:35 - 8:37אבל צריך להזהר מאוד עם תחזיות
-
8:37 - 8:39כמו אלו של גולדמן-זקס
-
8:39 - 8:42שמתיימרות לתת לנו תמונה מדויקת
-
8:42 - 8:45של מעבר הכח במאה הנוכחית.
-
8:45 - 8:48הרשו לי לציין שלוש סיבות מדוע זה פשוט מדי.
-
8:48 - 8:51ראשית כל, זוהי תחזית לינארית.
-
8:51 - 8:53כלומר כזאת שאומרת,
-
8:53 - 8:55הנה אחוז הצמיחה של סין, והנה אחוז הצמיחה של ארה"ב,
-
8:55 - 8:57וכך אנו מקבלים קו ישר.
-
8:57 - 8:59ההיסטוריה אינה לינארית.
-
8:59 - 9:02במקרים רבים יש מהמורות בדרך, תאונות קורות.
-
9:02 - 9:04שנית,
-
9:04 - 9:06העובדה שהצמיחה של הכלכלה הסינית
-
9:06 - 9:09מעבר לזאת של ארה"ב עד, לדוגמא, 2030,
-
9:09 - 9:11דבר שבהחלט יכול לקרות,
-
9:11 - 9:14היא צמיחה של סה"כ גודל הכלכלה,
-
9:14 - 9:16אבל לא של הכנסה לנפש,
-
9:16 - 9:19לא אומרת לכם הרבה על הרכב הכלכלה.
-
9:19 - 9:21לסין יש עדיין הרבה שטחים
-
9:21 - 9:23שהינם במצב של תת-התפתחות
-
9:23 - 9:25והכנסה לנפש היא מדד טוב יותר
-
9:25 - 9:27לתחכומה של כלכלה.
-
9:27 - 9:30ולזה שהסינים לא ידביקו את האמריקנים בנתון זה
-
9:30 - 9:32עד החלק השני של המאה הזאת,
-
9:32 - 9:35כלומר לאחר 2050.
-
9:35 - 9:38הנקודה הבאה ששווה לשים לב אליה
-
9:38 - 9:40היא עד כמה חד-מימדית
-
9:40 - 9:42התחזית הזאת.
-
9:42 - 9:44אתם מבינים, היא מסתכלת על כח כלכלי
-
9:44 - 9:46ומודדת אותו על פי התל"ג.
-
9:46 - 9:49לא אומרת לנו הרבה על כח צבאי,
-
9:49 - 9:51לא אומרת הרבה על כח רך.
-
9:51 - 9:53הכל חד-מימדי.
-
9:53 - 9:56בנוסף לכך, כאשר אנו חושבים על עלייתה של אסיה,
-
9:56 - 9:58או חזרתה של אסיה,
-
9:58 - 10:00כפי שקראתי לזה מוקדם יותר,
-
10:00 - 10:03חשוב לזכור שאסיה אינה מיקשה אחת.
-
10:03 - 10:06אם אתם נמצאים ביפן,
-
10:06 - 10:08או בניו-דלהי,
-
10:08 - 10:10או בהאנוי,
-
10:10 - 10:13ההשקפה שלכם על עלייתה של סין
-
10:13 - 10:16היא קצת אחרת מאם אתם נמצאים בבייג'ינג.
-
10:16 - 10:18למעשה, אחד היתרונות
-
10:18 - 10:20שיהיו לאמריקה
-
10:20 - 10:22מבחינת כח באסיה
-
10:22 - 10:24הוא שכל אותן ארצות
-
10:24 - 10:26רוצות תעודת ביטוח אמריקנית
-
10:26 - 10:28כנגד עלייתה של סין.
-
10:28 - 10:31כמו מצב בו מקסיקו וקנדה
-
10:31 - 10:33היו שכנות עוינות של ארה"ב,
-
10:33 - 10:35מה שהן כמובן לא.
-
10:35 - 10:37אז התחזיות הפשוטות האלו
-
10:37 - 10:39מזן גולדמן-זקס
-
10:39 - 10:41לא אומרות לנו מה שאנו צריכים לדעת
-
10:41 - 10:42על מעברי כח.
-
10:42 - 10:45אז מה אם זה המקרה? אתם עלולים לשאול.
-
10:45 - 10:47מה זה משנה? למי אכפת?
-
10:47 - 10:49האם זה סך הכל משחק
-
10:49 - 10:51שדיפלומטים ואקדמאים משחקים?
-
10:51 - 10:54התשובה היא שזה מאוד משנה.
-
10:54 - 10:56מכיון שאם אתם מאמינים בהתדרדרות
-
10:56 - 10:59ואתם מגיעים לתשובות הלא נכונות,
-
10:59 - 11:01העובדות, לא המיתוסים,
-
11:01 - 11:04אתם עלולים ליצור מדיניות מאוד מסוכנת.
-
11:04 - 11:07הרשו לי לתת לכם דוגמא מההיסטוריה.
-
11:07 - 11:09המלחמה הפלופונוזית
-
11:09 - 11:11היתה העימות הגדול
-
11:11 - 11:13שבה מערכת ערי-המדינה היוונית
-
11:13 - 11:16קרעה את עצמה לגזרים
-
11:16 - 11:19לפני כ-2,500 שנה.
-
11:19 - 11:21מה גרם לה?
-
11:21 - 11:24תוקידידס, ההיסטוריון הגדול של המלחמה הפלופונזית,
-
11:24 - 11:27אמר שעלייתה לגדולה של אתונה
-
11:27 - 11:30והפחד שהיא יצרה בספרטה היא שהציתה אותה.
-
11:30 - 11:33שימו לב לשני חצאי ההסבר.
-
11:33 - 11:35הרבה אנשים טוענים
-
11:35 - 11:37שהמאה ה-21
-
11:37 - 11:39הולכת לחזור על המאה ה-20,
-
11:39 - 11:42שבה מלחה"ע הראשונה,
-
11:42 - 11:44היתה השריפה
-
11:44 - 11:46שבה מערכת המדינות האירופאית
-
11:46 - 11:48קרעה את עצמה לגזרים
-
11:48 - 11:50והרסה את מרכזיותה בעולם,
-
11:50 - 11:52ושהיא נגרמה
-
11:52 - 11:54ע"י עלייתה של גרמניה
-
11:54 - 11:57והפחד שהיא יצרה בבריטניה.
-
11:57 - 11:59והרבה אנשים טוענים
-
11:59 - 12:01שאנו הולכים לחזות בחזרה על זה בימינו,
-
12:01 - 12:03ושאנו הולכים לראות
-
12:03 - 12:06את אותו דבר במאה הנוכחית.
-
12:06 - 12:08אני חושב שהם טועים.
-
12:08 - 12:10זה היסטוריה לא נכונה.
-
12:10 - 12:12קודם כל, גרמניה עקפה את אנגליה
-
12:12 - 12:14בכח תעשייתי כבר ב-1900.
-
12:14 - 12:16וכפי שאמרתי מוקדם יותר,
-
12:16 - 12:19סין עוד לא עברה את ארה"ב.
-
12:19 - 12:21אבל, אם אתם מאמין בנבואה הזו,
-
12:21 - 12:24וזה יוצר אצלכם תחושה של פחד,
-
12:24 - 12:26זה מוביל לתגובת יתר.
-
12:26 - 12:28והסכנה הגדולה ביותר לנו
-
12:28 - 12:31היא ניהול מעבר הכח הזה כלפי מזרח
-
12:31 - 12:34בתחושת פחד.
-
12:34 - 12:36ואם יותר לי לצטט את פרנקלין רוזוולט
-
12:36 - 12:38מהקשר אחר,
-
12:38 - 12:41הדבר היחיד שאנו צריכים לפחד ממנו, זהו הפחד עצמו.
-
12:41 - 12:44אנו לא חייבים לפחד מעלייתה של סין
-
12:44 - 12:46או חזרתה של אסיה.
-
12:46 - 12:48ואם יש לנו מדיניות
-
12:48 - 12:50שבה אנו לוקחים את העלייה הזו
-
12:50 - 12:52בפרספקטיבה היסטורית רחבה,
-
12:52 - 12:54זה יהיה ביכולתנו
-
12:54 - 12:56לנהל את התהליך הזה.
-
12:56 - 12:58הרשו לי להגיד מילה עכשיו
-
12:58 - 13:00על חלוקת כח
-
13:00 - 13:03ואיך זה מתיחס לביזור כח
-
13:03 - 13:05ואז לאגד את שני שינויים אלה ביחד.
-
13:05 - 13:08אם נשאל איך כח מחולק היום בעולם,
-
13:08 - 13:11נראה שהוא מחולק
-
13:11 - 13:14כמו משחק שחמט תלת-מימדי.
-
13:14 - 13:16הלוח העליון מורכב
-
13:16 - 13:18מכח צבאי בין המדינות השונות.
-
13:18 - 13:21ארה"ב היא מעצמת-העל היחידה,
-
13:21 - 13:23וסביר להניח שתשאר כזו
-
13:23 - 13:25למשך שניים או שלושה עשורים.
-
13:25 - 13:28סין אינה הולכת להחליף את ארה"ב בלוח הצבאי.
-
13:28 - 13:31הלוח האמצעי מורכב
-
13:31 - 13:33מכח כלכלי בין המדינות השונות.
-
13:33 - 13:36הכח הינו רב-קוטבי.
-
13:36 - 13:38ישנם כוחות מאזנים.
-
13:38 - 13:40ארה"ב, אירופה,
-
13:40 - 13:42סין, יפן
-
13:42 - 13:44יכולים לאזן אחד את השני.
-
13:44 - 13:47הלוח התחתון
-
13:47 - 13:49הוא לוח של יחסים על-לאומיים,
-
13:49 - 13:52דברים שעוברים גבולות והנם מחוץ לשליטתן של ממשלות,
-
13:53 - 13:56דברים כמו שינויי אקלים, סחר בסמים,
-
13:56 - 13:58העברות הון,
-
13:58 - 14:00מגפות,
-
14:00 - 14:02כל אותם דברים שחוצים גבולות
-
14:02 - 14:04שהנם מחוץ לשליטתן של ממשלות
-
14:04 - 14:06שם אף אחד אינו אחראי.
-
14:06 - 14:08אין טעם להגדיר את זה כחד-קוטבי
-
14:08 - 14:10או רב-קוטבי.
-
14:10 - 14:12הכח מפוזר באופן כאוטי.
-
14:12 - 14:14והדרך היחידה בה אפשר לפתור את הבעיות האלה,
-
14:14 - 14:16ופה נראה הרבה מהאתגרים הגדולים ביותר שלנו
-
14:16 - 14:18במאה הקרובה,
-
14:18 - 14:20היא דרך שיתוף פעולה,
-
14:20 - 14:22דרך עבודה משותפת,
-
14:22 - 14:25מה שאומר שכח רך הופך ליותר חשוב:
-
14:25 - 14:27היכולת לארגן רשתות
-
14:27 - 14:29שיכולות להתמודד עם בעיות שכאלה
-
14:29 - 14:32והיכולת להשיג שיתוף פעולה.
-
14:32 - 14:34דרך נוספת לנסח את זה
-
14:34 - 14:37זה שאנו חושבים על כח במאה ה-21,
-
14:37 - 14:39אנו רוצים להתרחק מהרעיון
-
14:39 - 14:41שכח הוא תמיד משחק סכום אפס
-
14:41 - 14:44שבו הרווח שלי הוא ההפסד שלך ולהיפך.
-
14:44 - 14:47כח יכול להיות גם סכום חיובי,
-
14:47 - 14:50שבו הרווח שלי הוא גם הרווח שלך.
-
14:50 - 14:53אם סין תפתח יכולות אנרגיה גדולות יותר
-
14:53 - 14:55ויכולת גבוהה יותר
-
14:55 - 14:57להתמודד עם הבעיות שלה בפליטת פחמן,
-
14:57 - 14:59זה טוב לנו
-
14:59 - 15:01כמו גם לסין
-
15:01 - 15:03וכמובן שלכל גורם אחר.
-
15:03 - 15:05כך שלתת לסין את היכולת
-
15:05 - 15:08להתמודד עם בעיות הפחמן שלה
-
15:08 - 15:11מיטיב עם כולם,
-
15:11 - 15:14וזה לא סכום אפס, שבו אני מנצח ואתה מפסיד.
-
15:14 - 15:16זהו סכום שבו כולנו מרוויחים.
-
15:16 - 15:18אז כשאנו חושבים על כח
-
15:18 - 15:20במאה הנוכחית,
-
15:20 - 15:22אנו רוצים להתרחק מהעמדה
-
15:22 - 15:25שכל דבר הוא נצחון שלי, הפסד שלך.
-
15:25 - 15:28אני לא רוצה להשמע נאיבי בעניין.
-
15:28 - 15:30מלחמות ימשכו, מאבקי כח ימשכו.
-
15:30 - 15:32כח צבאי הוא חשוב.
-
15:32 - 15:34שמירה על איזון היא חשובה.
-
15:34 - 15:36כל אלה נמשכים.
-
15:36 - 15:38כח קשה עדיין פה,
-
15:38 - 15:40והוא יישאר.
-
15:40 - 15:42אבל אם אתה לא לומד
-
15:42 - 15:44לערבב כח קשה וכח רך
-
15:44 - 15:47לאסטרטגיות שאני קורא להם כח חכם,
-
15:47 - 15:49לא תוכל להתמודד עם הבעיות מהסוג
-
15:49 - 15:52שאיתן אנו הולכים להתמודד.
-
15:52 - 15:55אז שאלת המפתח שאותה אנו צריכים לבחון
-
15:55 - 15:57היא איך אנו הולכים לעבוד ביחד
-
15:57 - 16:00כדי לייצר סחורה גלובלית,
-
16:00 - 16:03דברים שכולנו יכולים להרוויח מהם?
-
16:03 - 16:05איך אנו מגדירים את האינטרס הלאומי שלנו
-
16:05 - 16:07כך שהוא לא רק סכום אפס,
-
16:07 - 16:09אלא סכום חיובי.
-
16:09 - 16:11במובן הזה, אם אנו מגדירים את האינטרסים שלנו,
-
16:11 - 16:13לדוגמא, בארה"ב,
-
16:13 - 16:16כפי שבריטניה הגדירה את האינטרסים שלה במאה ה-19:
-
16:16 - 16:19שמירה על מערכת סחר חופשית,
-
16:19 - 16:22שמירה על יציבות המטבע, שמירה על חופש הימים,
-
16:22 - 16:24אינטרסים שהועילו לבריטניה,
-
16:24 - 16:26אך הועילו גם לאחרים.
-
16:26 - 16:29ובמאה ה-21, עלינו להתנהג באותה דרך.
-
16:29 - 16:32איך אנו מייצרים סחורות גלובליות חופשיות,
-
16:32 - 16:34שטובות לנו,
-
16:34 - 16:36אך באותה עת, טובות לכולם?
-
16:36 - 16:38ופה הולך להכנס מימד של חדשות טובות
-
16:38 - 16:40באשר למה שאנו צריכים לחשוב עליו
-
16:40 - 16:43בעת שאנו חושבים על כח במאה ה-21.
-
16:43 - 16:46ישנן דרכים להגדיר את האינטרסים שלנו
-
16:46 - 16:49שבהן, בעת שאנו מגינים על עצמנו בעזרת כח קשה,
-
16:49 - 16:52אנו יכולים להתארגן ברשתות עם אחרים
-
16:52 - 16:55על מנת להפיק לא רק סחורות חופשיות,
-
16:55 - 16:58אלא גם דרכים שיגבירו את הכח הרך שלנו.
-
16:58 - 17:01אם מסתכלים על ההצהרות
-
17:01 - 17:03שנעשו בתחום הזה,
-
17:03 - 17:05אני מתרשם שכאשר הילרי קלינטון
-
17:05 - 17:07תיארה את מדיניות החוץ
-
17:07 - 17:09של ממשל אובמה,
-
17:09 - 17:12היא אמרה שמדיניות החוץ של ממשל אובמה
-
17:12 - 17:15הולכת להיות כח חכם,
-
17:15 - 17:17כפי שהיא הגדירה אותו: "שימוש בכל הכלים
-
17:17 - 17:20בקופסת הכלים של מדיניות החוץ שלנו."
-
17:21 - 17:23ואם אנו הולכים להתמודד
-
17:23 - 17:26עם אותם זוג שינויים במאזן הכוחות שתיארתי,
-
17:26 - 17:29שינוי הכח המתהווה בין המדינות השונות לבין עצמן,
-
17:29 - 17:31ושינוי הכח המתהווה
-
17:31 - 17:34בביזור הכח מכל המדינות,
-
17:34 - 17:37עלינו לפתח נראטיב חדש לכח
-
17:37 - 17:40שבו אנו משלבים כח חזק וכח רך
-
17:40 - 17:43לכדי אסטרטגיות של כח חכם.
-
17:43 - 17:46ואלה החדשות הטובות שיש לי. אנו יכולים לעשות זאת.
-
17:46 - 17:48תודה רבה.
-
17:48 - 17:54(מחיאות כפיים)
- Title:
- ג'וזף ניי מדבר על שינויים במאזן הכוחות העולמי
- Speaker:
- Joseph Nye
- Description:
-
more » « less
ההיסטוריון והדיפלומט ג'וזף ניי נותןן לנו מבט מגבוה על שינויים במאזן הכוחות בין ארה"ב לסין, וההשלכות לתופעה בה כח "רך", כח כלכלי וכח פוליטי משתנים בקנה מידה עולמי.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:55
|
Eran Givoni added a translation |