-
♪(נגינת גיטרה)♪
-
פיטר: כיום אנו שומעים מוזיקה כל הזמן.
-
היא מעירה אותנו,
ממריצה אותנו בהתעמלות,
-
מאחרת לנו לחברה בנסיעה לעבודה.
-
לא משנה איזו מוזיקה:
-
למוזיקה עצמה יש היכולת
להשפיע על מצב רוחנו ועל גופנו
-
בכל מיני דרכים.
-
אנו מנידים בראש, מתנועעים, רוקדים.
-
המוזיקה יודעת לגרום לנו צמרמורת,
-
ואפילו לעורר בכי.
-
המוזיקה מפעילה את כל האיזורים
שמיפינו עד כה במוח.
-
אין שום איזור מוכר במוח
-
שהמוזיקה לא נוגעת בו
באופן כלשהו.
-
אבל מה יש מאחורי כל זה?
-
מה בדיוק המוזיקה עושה לנו?
-
כדי לגלות זאת, עברתי
סדרה שלמה של מבדקים
-
למדידת תגובותי למוזיקה.
-
פגשתי כמה ילדים
שמוחותיהם משתנים
-
הודות לשעות לימוד, תרגול וביצוע.
-
שוחחתי עם מטפל שנעזר במוזיקה
-
כדי לעזור לחברת הקונגרס לשעבר
גבריאל גיפורדס
-
ללמוד שוב לדבר
ולזכות להצצה במוחו
-
של אמן, חתן "גראמי" כפול
בעודו מנגן.
-
♪(נגינה ושירה)♪
-
כל זה כדי ללמוד
איך המוזיקה משפיעה עלינו.
-
♪(מוזיקה קצבית)♪
-
אז מה קורה כשאנו מאזינים למוזיקה?
-
ביקרנו במכון לחקר המוח והיצירתיות
של אוניברסיטת דרום-קליפורניה,
-
ושם ממש בדקו לי את המוח
-
במטרה להבין את זה.
-
אני אכנס למכשיר דימות
התהודה המגנטית התפקודי.
-
שפופרת זעירה תקיף אותי.
-
נפיק את קריאת הבסיס
של המוח שלי.
-
לאחר מכן אאזין למוזיקה,
-
ונראה כיצד מוחי יגיב.
-
פשוט לעצום עיניים ולהירגע,
-
ולשקוע ככל האפשר במוזיקה, בסדר?
-
♪(מוזיקה קלאסית)♪
פיטר: הנה מה שראינו.
-
אלה הן סריקות של המוח שלי.
-
באזורים באדום,
הפעילות היא מעל לממוצע;
-
ובכחול - מתחת לממוצע.
-
כפי שאתם רואים,
יש פעילות באדום בכל המוח שלי,
-
ולא רק במקום מסוים.
-
(דניאל) לפני 25 שנה,
-
חשבו שהשפה מתנהלת
בצד שמאל של המוח,
-
והמוזיקה - בצד ימין.
-
אבל כיום, כשיש לנו
עזרים איכותיים יותר,
-
דימות עצבי בהפרדה גבוהה יותר
ושיטות ניסוי טובות יותר,
-
גילינו שזה בכלל לא נכון.
-
איך זה קורה
באזורים שונים במוח?
-
כשהמוזיקה נקלטת ומתועלת
לחלקים שונים במוח
-
-
היא עוצרת ביחידות עיבוד מיוחדות
בקליפת המוח השמיעתית.
-
הן מזהות עוצמה,
,גובה צליל, מקצב
-
גוון ודברים כאלה.
-
מתרחש גירוי של הקליפה החזותית
כשקוראים מוזיקה, כמוזיקאים
-
או כשצופים במוזיקה.
-
של הקליפה המוטורית,
כשמקישים ברגליים,
-
כשמצליפים באצבעות,
כשמוחאים כפיים.
-
ושל המוח הקטן,
שמתווך את התגובות הרגשיות.
-
מערכת הזכרון שבהיפוקמפוס,
-
לשמע קטע מוכר,
-
מוצאת אותו איפשהו במאגרי הזכרון.
-
המוזיקה מתנהלת בשני חצאי המוח,
-
בשמאלי ובימני,
בחזית ומאחור,
-
בפנים ובחוץ.
-
♪(שירה)♪
-
(פיטר) ומה באשר למוחם של מוזיקאים?
-
ניגון של יצירה
כרוך בדברים רבים מאוד:
-
מערכות מוטוריות, מערכות תזמון,
-
מערכות זכרון,
מערכות שמיעה.
-
מתרחשות כל מיני פעילויות מוחיות.
-
ניגון מוזיקה הוא דבר חזק מאוד.
-
♪(שופן, "פנטזיה - אילתור")♪
-
אני אלכס ג'ייקוב רוברטסון.
-
אני נייתן גלן רוברטסון.
-
(פיטר) ביקשנו משני המוזיקאים
בני ה-11 האלה
-
לספר לנו מה קורה במוחותיהם
כשהם מנגנים.
-
אחדים מהדברים הכי חשובים, לדעתי,
הוא יציבה טובה,
-
לנגן נכון את התו,
-
לגאטו, סטקאטו.
-
♪(כינור)♪
-
בנגינה בכינור, צריך להחזיק
את היד במקום הנכון,
-
ולהיות מכוונן,
-
וצריך לא רק לדייק באינטונציה,
-
אלא גם בצליל.
-
וצריך גם ויבראטו מעולה.
-
צריך לחשוב על הרבה דברים.
-
(פיטר) באוניברסיטת דרום-קליפורניה,
-
החוקרים בחנו ילדים שמנגנים
במשך 5 השנים האחרונות
-
כדי לראות איך זה משפיע
על הפתחותם.
-
איזורי ריבוי המשימות שבמוח
מופעלים, כמובן,
-
אבל הם זיהו תוצאות נוספות.
-
ההכשרה המוזקילית במשך 5 שנים
-
שיפרה את הכישורים הקוגניטיביים
ואת תהליכי קבלת ההחלטות.
-
נצפתה גם תועלת
בהתנהגות חברתית פעילה,
-
וראינו גם שינויים
במבני מוח קשורים.
-
(פיטר) שמעתם את זה?
שינויי במבני מוח!
-
הם מצאו שבמוחותיהם
של ילדים שלומדים מוזיקה
-
נוצרים קשרים חזקים יותר
בין חצאי המוח הימני והשמאלי,
-
וזה עושה אותם לפותרי-בעיות
טובים ויצירתיים יותר.
-
וישנו גם הרגש.
-
♪(צ'לו)♪
-
כששומעים יצירה כזאת...
-
♪(סן-סאנס, "הברבור")♪
-
...קל להבין מדוע הרגש ממלא
תפקיד גדול כל-כך במוזיקה.
-
השיר הזה, מאת קמיל סן-סאנס,
-
מוכר כמוזיקה של הברבור הגוסס בבלט.
-
אף שהוא מניע רקדניות
לצאת במחול,
-
הוא מעורר תגובות שונות
אצל אחרים.
-
♪(הצ'לו ממשיך)♪
-
יש אנשים שזה גורם להם
עור ברווז, צמרמורת.
-
העקצוץ המשונה הזה שחשים
-
כשיצירה נפלאה מכה בכם במדויק?
-
זה נקרא "ריגוש",
ולא כולם חשים בכך.
-
אבל מסתבר שאני דווקא כן.
-
כעת תאזינו עבורנו
לכמה קטעים מוזיקליים.
-
כשתחושו צמרמורת,
במידה שכן,
-
אני רוצה שתקישו על מקש הרווח,
כדי שנקבל סימן
-
מתי רגעי השיא של ההנאה.
-
(פיטר) מאט זקס, דוקטורנט
באוניברסיטת דרום-קליפורניה,
-
חיבר אלי חוטים כדי למדוד
את תגובתי הפיזיולוגית.
-
אז כשאני מרגיש
את אותו קשר רגשי
-
שיש לו ביטוי גופני,
-
נראה מה גופי עושה בפועל?
-
בדיוק.
-
♪(צ'לו)♪
-
♪(סן-סאנס, "הברבור")♪
-
אז איך היה?
-
זה היה...
היו המון כאלה.
-
קיבלנו את כולם.
-
(פיטר) גילוי נאות:
פעם ניגנתי בצ'לו,
-
ואולי זה קשור להשפעה
של השיר המסוים הזה.
-
יופי של תסרוקת!
-
אבל מסתבר שהמוח פעיל גם כאן.
-
עיבדנו את ההבדל
בין הנתיב העצבי הזה
-
שמחבר בין איזורי השמיעה
שבצד זה של המוח,
-
עם איזורי הרגש,
-
והראינו שהתחום הזה
-
שמחבר בין שני האיזורים
הוא חזק יותר.
-
אצל אנשים שחשים צמרמורת
יש באיזור זה יותר סיבים.
-
(פיטר) וזה אומר שאצל אנשים מסוימים
יש במוח תקשורת טובה יותר
-
בין מה שהם שומעים
למה שהם חשים.
-
למוזיקה עצמה יש גם תפקיד בריגוש.
-
זקס משתמש בהרצאותיו בשירים שונים
כדי לראות אם התלמידים חשים בכך.
-
אני אומר, "הרימו יד כשאתם חשים צמרמורת",
ומשמיע יצירה.
-
אם זו יצירה קלאסית,
בערך חצי מהאנשים יחושו בכך.
-
(פיטר) אבל כשהוא משמיע את זה...
-
♪(מוזיקת רוק)♪
-
..."גימי שלטר" של האבנים המתגלגלות.
-
האם ראיתם את הסרט
"20 צעדים מהתהילה"?
-
-הסרט התיעודי על זמרות הרקע?
-כן.
-
במקום מסוים בו מבודדים
.את הקולות
-
♪(שירת רקע בלבד)♪
-
כשאני משמיע את זה,
90% מהאנשים מקבלים צמרמורת,
-
בכל מקום.
-
עלי לומר לך, משהעלית את הנושא
זה גרם לי לחשוב,
-
ואני מקבל תחושה קלה בעורף.
-
(פיטר) אבל מדוע שזה יקרה?
-
התווים הגבוהים שהיא מגיעה אליהם
נשמעים כמעט כמו זעקה,
-
וזאת מורשת קדומה חשובה אצלנו,
לדעת לשים לב לזעקה,
-
להבין מה קורה,
-
ולברוח או להילחם,
מה שצריך לעשות.
-
(פיטר) אז מה פתאום
זה מתבטא כעונג?
-
זה בגלל האונה הקדם-מצחית שלנו,
-
החלק הרציונלי יותר של המוח
נכנס לפעולה
-
כדי שנבין מהר מאוד
-
אחרי רפלקס הבהלה ההתחלתי המהיר,
-
שאין בקטע המוזיקלי
שום דבר מאיים,
-
שאנו יושבים במקום בטוח
עם אוזניות,
-
ולאור ההערכה המחודשת הזאת
-
אנו נוטים לחשוב
על תגובות העונג.
-
ומי שמוצא שההאזנה למוזיקה
מענגת עד צמרמורת,
-
או ששונא לגמרי שיר מסוים,
-
זה עשוי לחולל במוח
השפעות מרתקות בהחלט.
-
לפי לוויטין, המוזיקה שממנה נהנים
-
מפעילה במוח מערכת אופיואידים פנימית --
-
נכון, מערכת אופיואידים.
-
בדיוק כמו האופיואידים
שבאים בצורת גלולה,
-
הכימיקלים הללו מעוררים הרגשה טובה
ובכוחם להקל על כאב.
-
ומוזיקה שלא אוהבים?
זו משחררת קורטיזול,
-
הורמון הדחק הידוע לשמצה.
-
אבל זה לא אפילו חצי
ממה שהמוזיקה יכולה לעשות במוח.
-
-תוכל להדליק את הא-א-אור?
-א-א-א...
-
חק שמח.
-
(פיטר) כשחברת הקונגרס לשעבר
גבריאל גיפורד נורתה ב-2011,
-
צד שמאל של מוחה
ניזוק באורח חמור,
-
ומאז היא התקשתה לדבר,
-
מחלה הקרויה "אפאזיה".
-
(יבבה)
-
גבי, את מתוסכלת?
-
(פיטר) אבל כדי לקבל מושג
לגבי גודל השפעתה של המוזיקה
-
על המוח,
-
צפו בסרטון הבא.
-
מוכנים?
-
(ביחד) ♪האור הקטן שלי
אתן לו לזהור♪
-
(פיטר) המילה שהיא התקשתה להגות, "אור",
-
יצאה בקלות בשירה.
-
איך ייתכן שהיא מסוגלת
לשיר מילה שאינה יכולה לומר בדיבור?
-
לפי מה שידוע לנו על המוח,
-
המחצית השמאלית שולטת בשפה,
-
ויש הרבה חלקים נוספים במוח
-
שלמוזיקה יש גישה אליהם.
-
(פיטר) המטפלת במוזיקה, מייגן מורוז,
מסייעת למטופלים להשתמש
-
בנתיבים אחרים כדי לרכוש מחדש
את השימוש בשפה.
-
(מייגן) לפעמים אני משווה זאת
לפקק תנועה,
-
כשאי-אפשר להתקדם יותר,
-
ואולי צריך לצאת לכביש צדדי
-
כדי להגיע ליעד.
-
אז המוזיקה היא בעקרון
כביש צדדי כזה
-
אל היעד החדש.
-
(פיטר) כמו מעקף.
-
אז כעת ידוע לנו שהמוזיקה יכולה
לעזור לנו ללמוד מחדש דברים כמו דיבור
-
באמצעות גישה לנתיבים חלופיים במוח,
-
ולימוד הנגינה יכול לעזור
לחזק קישורים במוח.
-
אבל מה לגבי יצירת מוזיקה?
-
♪(מוזיקה קצבית)♪
-
יצירת מוזיקה היא כמו --
-
זאת השפה של האנושות.
-
לאן שלא אלך בעולם,
אם אני מנגן משהו,
-
לא משנה אם מישהו
לא דובר את השפה שלי.
-
אם הם בתוך זה,
הם בתוך זה.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-