-
ברוכים השבים.
-
בסירטון זה, אציג את המושגים
-
עבודה ואנרגיה.
-
אתם בוודאי משתמשים בשתי מילים האלו בחיי
-
היום-יום שלכם, כך שיש להניח שאתם יודעים
-
את פירושן,
-
אך לא בהקשר הפיזיקלי שלהן, למרות שיש
-
קשר כלשהו בין ההיבטים.
-
אתם יודעים מה זאת עבודה.
-
עבודה זה כשאתם עושים משהו.
-
אתה הולך לעבודה, עושה חיים.
-
כדי להגדיר עבודה בפיזיקה, אשתמש בהרבה
-
מילים, אך בעצם אלו הגדרות ב"מעגל
-
סגור".
-
כשנעסוק במתמטיקה שלהן, תתחילו
-
לקבל מושג אינטואיטיבי יותר של המהות
-
שלהן.
-
עבודה היא האנרגיה הנמסרת ע"י כוח.
-
נכתוב זאת, האנרגיה הנמסרת - לקחתי
את ההגדרה
-
מה"ויקיפדיה", כי רציתי הגדרה טובה מבחינה
-
אינטואיטיבית.
-
האנרגיה הנמסרת ע"י כוח.
-
זה נשמע די הגיוני.
-
אבל אולי אתם תוהים: אני יודע מה זה כוח,
-
כוח זה מסה כפול תאוצה,
-
אבל מה זה אנרגיה?
-
אם נסתכל מהי אנרגיה ב"ויקיפדיה" נמצא
-
משהו מעניין.
-
אנו איכשהו קושרים עבודה עם מה
-
שאנו תופסים ככוח ותנועה,
-
וזה נשמע הגיוני שאלה מושגים קשורים.
-
המושגים האלה
-
אינם בלתי תלויים. הם קשורים
-
אחד עם השני.
-
ויקיפדיה מגדירה אנרגיה כיכולת לבצע עבודה.
-
כל מושג משתמש בשני לצורך הגדרתו.
-
היכולת לבצע עבודה.
-
זאת ההגדרה הטובה ביותר שהצלחתי למצוא.
-
בכל מקרה, ההגדרות במילים בלבד
אינן מספקות
-
מספיק מידע.
-
על כן, נעבור עתה לנוסחאות, אשר
-
יספקו תחושה כמותית יותר למשמעות
-
של המילים הללו.
-
במכניקה העבודה מוגדרת
-
ככוח כפול מרחק.
-
נניח שי לנו גוף כלשהו - אצייר זאת
-
בצבע אחר
-
כדי לגוון.
-
ואני מפעיל כוח על הגוף,
-
כוח של 10 ניוטון.
-
אני מזיז את הגוף ע"י הפעלת
-
כוח של 10 ניוטון.
-
אני מזיז את הגוף, בואו נגיד שאני
-
מזיז אותו 7 מטר.
-
על כן, העבודה שביצעתי על הגוף הזה,
או האנרגיה
-
שמסרתי לו, העבודה שווה לכוח,
-
שהוא 10 ניוטון, כפול המרחק,
-
כפול 7 מטר.
-
7 כפול 10 שווה 70 ניוטון מטר.
-
היחידה של עבודה היא ניוטון כפול מטר,
-
ומכנים אותה ג'אול.
-
בסירטון אחר אציג כל
-
מיני דברים
-
שג'אול עשה.
-
היחידה של עבודה היא ג'אול, וזאת גם
-
היחידה של אנרגיה.
-
ניתן להשתמש בה עבור שני המושגים.
-
נזכור שבהגדרות ב"ויקיפדיה"
-
העבודה היא האנרגיה הנמסרת על ידי כוח,
-
והאנרגיה היא היכולת לבצע עבודה.
-
נעזוב כרגע את ההגדרות האלו ב"מעגל סגור".
-
נשתמש בהגדרה הזאת, העוזרת לנו להבין
-
קצת יותר את סוגי העבודה
שאנו יכולים לעשות.
-
איזה סוג של אנרגיה אנו מוסרים לגוף,
-
כשאנו עושים את העבודה הזאת?
-
בואו נראה כמה דוגמאות.
-
נניח שיש לנו גוף
-
גוף בעל מסה m.
-
גוף בעל מסה m הנמצא במנוחה. ואז אני
-
מפעיל כוח.
-
אני מפעיל כוח F למרחק מסוים,
-
אתם וודאי מנחשים איך אסמן את המרחק,
-
אסמן אותו באות d.
-
אני דוחף את הגוף הזה בכוח F
-
למרחק d.
-
אני רוצה למצוא מה העבודה
-
שאני עושה.
-
לפי ההגדרה, העבודה היא הכוח המופעל
-
כפול המרחק שהגוף עובר.
-
אני דוחף את הגוף.
-
מה תהיה כאן המהירות של הגוף?
-
בסדר?
-
היא תהיה בעלת גודל מסוים.
-
אני מניח שהמשטח הזה
-
נטול חיכוך.
-
הכוח אינו מניע את הגוף במהירות קבועה,
-
הכוח שווה למסה כפול התאוצה.
-
על כן, אני בעצם גורם לגוף להאיץ.
-
אפילו אם הוא היה במנוחה בהתחלה,
-
ברגע שנגיע לנקודה הזאת, תהיה
-
לגוף מהירות מסוימת.
-
אנו לא נדע את ערכה המספרי, כי אנו
-
משתמשים במשתנים, ולא במספרים.
-
בואו נסמן את המהירות כ- v.
-
אולי אתם זוכרים את נוסחאות הקינמטיקה.
-
אם לא, כדאי שתחזרו אליהן.
-
אם אף פעם לא ראיתם את הסירטונים
בנושאי קינמטיקה
-
וזריקות, כדאי שתראו אותם.
-
מצאנו שכאשר גוף נע בתנועה מואצת
-
לאורך מרחק מסוים - תרשו לי להחליף צבעים
-
כדי לגוון - המהירות הסופית בריבוע
-
שווה למהירות ההתחלתית בריבוע, ועוד 2 כפול
-
התאוצה, כפול המרחק.
-
הוכחנו את זה שם, על כן לא אעשה זאת שוב.
-
מהי המהירות ההתחלתית במקרה הזה?
-
המהירות ההתחלתית שווה ל- 0.
-
נכון?
-
על כן, המשוואה היא: vf בריבוע שווה ל- 2 כפול
-
התאוצה כפול המרחק.
-
באיזה מונחים ניתן
-
לכתוב את התאוצה?
-
במונחי כוח ומסה, נכון?
-
מהי התאוצה?
-
הכוח F שווה ל- ma.
-
או, התאוצה שווה לכוח חלקי המסה.
-
אנו מקבלים ש- vf בריבוע שווה ל- 2 כפול הכוח,
-
חלקי המסה, כפול המרחק.
-
ניתן להוציא שורש בשני האגפים,
-
ולקבל את המהירות הסופית של הגוף בנקודה
-
הזאת, השווה לשורש הריבועי של 2 כפול הכוח,
-
כפול המרחק, חלקי המסה.
-
כך קיבלנו את המהירות הסופית.
-
יש פה משהו מעניין
-
במה שעשינו כרגע.
-
האם אתם רואים משהו הדומה לעבודה?
-
בוודאי.
-
יש לנו את הביטוי הזה כאן,
-
של כוח כפול מרחק.
-
כוח כפול מרחק כאן.
-
אפשר לכתוב משוואה אחרת.
-
אם אנו יודעים את הגודל של המהירות,
-
נוכל לחשב כמה עבודה דרושה כדי להביא
-
את הגוף למהירות הזאת.
-
אנו יכולים לכתוב עבודה במקום כוח כפול מרחק.
-
נכון?
-
כי עבודה שווה לכוח כפול מרחק.
-
בואו נטפל ישירות במשוואה הזאת, כדי שלא
נצטרך להעלות
-
עוד פעם בריבוע.
-
יש לנו vf בריבוע שווה ל- 2 כפול
-
כוח כפול מרחק.
-
זאת עבודה.
-
ניקח את ההגדרה הזאת כאן.
-
2 כפול העבודה, חלקי המסה.
-
בואו נכפיל את שני האגפים של המשוואה, במסה.
-
מקבלים מסה כפול מהירות,
-
בואו נשתחרר מהסימן התחתי f, אין בו צורך
-
כי התחלנו ממצב של מנוחה.
-
אז נקרא למהירות רק v.
-
המסה m כפול המהירות בריבוע שווה ל- 2
כפול העבודה.
-
נחלק את שני האגפים ב- 2.
-
אז, העבודה שווה למסה כפול המהירות בריבוע,
-
חלקי 2.
-
ברור שהיחידה פה היא ג'אול.
-
זה מעניין.
-
אם אנו יודעים את המהירות של גוף מסוים
אנו יכולים
-
לחשב, בעזרת הנוסחה הזאת, שלא כל כך
-
קשה לפתח אותה,
-
אנו יכולים לחשב כמה עבודה בוצעה על הגוף,
-
כדי שיגיע למהירות הזאת.
-
הביטוי הזה הוא ההגדרה של האנרגיה הקינטית.
-
זאת האנרגיה הקינטית.
-
בהתאם להגדרה ב"ויקיפדיה", זאת האנרגיה
-
שיש לגוף עקב תנועתו, או העבודה הדרושה
כדי להאיץ
-
גוף ממצב מנוחה, עד
-
למהירות הנוכחית.
-
הזמן הולך ואוזל, על כן אשאיר אותכם
-
עם הנוסחה הזאת, האומרת שהאנרגיה הקינטית
-
שווה למסה כפול המהירות בריבוע, חלקי
-
2, או חצי m כפול v בריבוע.
-
זאת נוסחה מוכרת.
-
אשאיר אותכם אתה, זאת אחת
-
מצורות האנרגיה.
-
אשאיר אותכם עם המושג הזה.
-
בסירטון הבא, אציג בפניכם
-
צורה אחרת של אנרגיה,
-
ואז נדבר על חוק
-
שימור האנרגיה.
-
דרכו, המושג אנרגיה הופך למועיל, כי
ניתן לראות
-
איך צורה אחת של אנרגיה הופכת לצורה אחרת,
-
ולבדוק מה קורה לגוף.
-
נתראה.