< Return to Video

Mariah Robertson’s Chemical Reactions | ART21 "New York Close Up"

  • 0:02 - 0:05
    (בושוויק, ברוקלין)
  • 0:09 - 0:14
    צילומים הם שליטה בכמויות אור קטנטנות.
  • 0:14 - 0:16
    (קלוז-אפ, ניו-יורק)
  • 0:18 - 0:19
    לפני כמה שנים,
  • 0:19 - 0:22
    חברה עשתה לי טובה ועזר לי למצוא משהו בחדר החושך,
  • 0:22 - 0:24
    כשבקשתי ממנה לפתוח כמה קופסאות
  • 0:24 - 0:29
    ובאחת מהן היה גליל של ניר צילום לא מפותח.
  • 0:31 - 0:32
    והיא אמרה,
  • 0:32 - 0:36
    "אין שם שום דבר, רק טפט ורוד."
  • 0:36 - 0:37
    (מאריה רוברטסון, אמנית)
  • 0:37 - 0:39
    אז אמרתי לה, "לא, זה לא הדפס!"
  • 0:40 - 0:44
    פתאם היתה לי מין הארה.
  • 0:45 - 0:48
    "מאריה רוברטסון, תגובות כימיות"
  • 0:49 - 0:50
    (לפני 4 שנים)
  • 0:55 - 0:57
    התחלתי לשחק עם הניר ה"שרוף"
  • 0:57 - 1:00
    שעמד להזרק לפח
  • 1:00 - 1:01
    והחלטתי לשחק איתו.
  • 1:01 - 1:03
    בסוף כל יום עבודה
  • 1:03 - 1:06
    טבלתי אותו בשאריות של כימיקלים.
  • 1:09 - 1:13
    תמיד יש שיירים של כימיקלים בקצוות של הדפסים
  • 1:13 - 1:15
    כשעובדים בחדר החושך.
  • 1:15 - 1:17
    זה בדרך כלל נחשב פגום
  • 1:17 - 1:20
    או משהו שחותכים החוצה.
  • 1:20 - 1:25
    אני תמיד נהנית לעשות משהו מדברים שנחשבים מיותרים
  • 1:25 - 1:28
    ולהכנס עמוק לתוך הלא נודע.
  • 1:32 - 1:36
    (מתיו דיפל) את מדברת אלי דרך המסיכה?
  • 1:37 - 1:37
    (רוברטסון) כן!
  • 1:37 - 1:38
    (דיפל) אוקיי.
  • 1:38 - 1:39
    כן, התקשרתי אליה בדיוק
  • 1:39 - 1:42
    והיא לא יכולה לענות לטלפון.
  • 1:42 - 1:43
    (48 שעות לפני הפתיחה)
  • 1:43 - 1:46
    אבל היא גומרת ב-3:30
  • 1:46 - 1:48
    הדברים מתאחרים קצת היום.
  • 1:48 - 1:50
    הכל לאט יותר.
  • 1:50 - 1:52
    (מתיו דיפל, הגלריסט)
  • 1:53 - 1:55
    (רוברטסון) כשאתה צעיר שום דבר לא עוצר אותך
  • 1:55 - 1:58
    מלעבוד עד הרגע האחרון.
  • 1:58 - 2:01
    הטורבו המנטלי עובד בקצב.
  • 2:01 - 2:03
    רעינות מפוזרים לכל עבר,
  • 2:03 - 2:07
    מתגבשים ויוצרים דברים חדשים.
  • 2:09 - 2:11
    השפה לתאר אותם
  • 2:11 - 2:15
    באה מעולם הצילום או הציור.
  • 2:16 - 2:19
    אין אופטיקה ביצירה שלהם.
  • 2:19 - 2:22
    אין מריחה של שכבות מעל.
  • 2:22 - 2:27
    אלו רק תגובות כימיות על ניר שטוח.
  • 2:27 - 2:29
    הניר היה רטוב ואז התזתי עליו
  • 2:29 - 2:32
    והטיפות האלה פגעו בחומר
  • 2:32 - 2:35
    וגלשו למטה.
  • 2:36 - 2:38
    המפתח הוא השחור
  • 2:38 - 2:41
    והמקבע (פיקסר) הוא הלבן.
  • 2:41 - 2:43
    וכשיש רק אחד מהם
  • 2:43 - 2:44
    התוצאה צפויה.
  • 2:44 - 2:48
    כשמערבבי אותם במים במינונים שונים,
  • 2:48 - 2:50
    משהו אחר מתרחש.
  • 2:51 - 2:53
    אני יכולה לכוון התרחשות
  • 2:53 - 2:55
    אבל לא לשלוט בה.
  • 2:55 - 2:59
    לאט לאט, נוצר סגול בגוון מג'נטה.
  • 2:59 - 3:01
    כשהמפתח היה קר, יצא צבע ירוק.
  • 3:01 - 3:03
    וכשהמפתח והמקבע התערבבו
  • 3:03 - 3:05
    נוצר כתום וצהוב.
  • 3:05 - 3:07
    לפעמים יש חלקים שאני לא יודעת לאן יתפתחו,
  • 3:07 - 3:12
    ונוצר מין צבע לוונדר-היפי-פסיכודלי.
  • 3:12 - 3:15
    זה מיסתורי ומתעתע.
  • 3:16 - 3:18
    אני באה עם תכנית,
  • 3:18 - 3:24
    אבל התוצאות הכי מוצלחות חורגות מהתכנית.
  • 3:27 - 3:29
    רוב הזמן אני לא יודעת מה באמת מתרחש,
  • 3:29 - 3:33
    וכשזה נגמר, ואני שוטפת את זה אני מופתעת בעצמי, "זה מדהים!"
  • 3:33 - 3:35
    "מי עשה את זה?" (צוחקת)
  • 3:36 - 3:39
    (דיפל) זה בעצם ליצור מין
  • 3:39 - 3:41
    בלאגן מובנה או נשלט
  • 3:41 - 3:43
    ולגלות איך זה יצא
  • 3:43 - 3:47
    ואם זה יפה או מוצלח או לא מוצלח.
  • 3:47 - 3:50
    ואני חושב שהיא מאד מודעת,
  • 3:50 - 3:52
    שזה לא תמיד יצליח.
  • 3:52 - 3:53
    (רוברטסון) לא!
  • 3:53 - 3:54
    זה בסדר.
  • 3:54 - 3:55
    לא, זה...
  • 3:55 - 3:56
    בבקשה אל תיגע!
  • 3:56 - 3:58
    זה כל כך, אל תיגע...
  • 3:58 - 3:59
    לא, לא, זה בסדר.
  • 3:59 - 4:01
    אני לא יודעת להסביר מה צריך לעשות!
  • 4:03 - 4:04
    (גלריה אמריקן קונטמפוררי)
  • 4:04 - 4:06
    (הבאורי, מנהטן)
  • 4:09 - 4:09
    (ליסה) עוד משהו?
  • 4:09 - 4:13
    (רוברטסון) יש לי חתיכת עץ שעליו הכל מודבק
  • 4:25 - 4:26
    זה כל כך שונה...
  • 4:29 - 4:29
    (אישה) מתיו דיפל.
  • 4:29 - 4:31
    (דיפל) נעים להכיר.
  • 4:31 - 4:34
    היא ממסגרת אותם ומשתמשת במסגרת כאלמנט פיסולי.
  • 4:35 - 4:37
    (רוברטסון) מאד רציתי לעבוד עם ניר מטאלי.
  • 4:37 - 4:38
    אבל כשהגעתי סוף סוף
  • 4:38 - 4:40
    לעבוד ברצינות על זה,
  • 4:40 - 4:42
    הם הפסיקו למכור אותו בגליונות,
  • 4:42 - 4:44
    ומכרו רק בגלילים.
  • 4:44 - 4:47
    ולא היתה לי שום דרך לחתוך את הניר
  • 4:47 - 4:49
    לגליונות בודדים
  • 4:49 - 4:49
    בחושך.
  • 4:49 - 4:51
    והם יצאו
  • 4:51 - 4:52
    עקומים ומוזרים.
  • 4:52 - 4:54
    ואז נוכחתי אחר זמן מה
  • 4:54 - 4:57
    "אני יכולה לבחור באיזו מידה שאני רוצה!"
  • 4:57 - 5:00
    והקצוות נהיו ממש מיוחדים.
  • 5:18 - 5:19
    נראה שבתהליך העבודה
  • 5:19 - 5:22
    אפשר לבטא צדדים מהאישיות
  • 5:22 - 5:26
    שלא מודעים להם בדרך כלל.
  • 5:26 - 5:28
    כאילו זה החלק הטוב שבך.
  • 5:28 - 5:30
    שמעתי שאומרים שהעבודות
  • 5:30 - 5:34
    "נראות חופשיות ושמחות וחיוביות."
  • 5:34 - 5:36
    ואני חושבת לעצמי,"באמת?!"
  • 5:36 - 5:38
    "כי אני כל כך בחרדה"...( צוחקת)
  • 5:38 - 5:39
    "כמו בחיים"
  • 5:39 - 5:40
    ואני אומרת לעצמי "יואו!"
  • 5:40 - 5:44
    "איזה מזל שזה יוצא ככה."
  • 5:50 - 5:53
    רציתי לעשות עבודה ארוכה,
  • 5:53 - 5:54
    ואז נפל האסימון.
  • 5:54 - 5:56
    "אקח את כל הקופסא"
  • 5:56 - 5:58
    "בלי לחתוך את הניר."
  • 5:58 - 6:01
    זה כבר נחתך במפעל.
  • 6:01 - 6:03
    זה כבר מלבן אחד ארוך.
  • 6:06 - 6:07
    זה אתגר טכני
  • 6:07 - 6:09
    לנסות ולפתח את זה ידנית.
  • 6:10 - 6:12
    לחשוף זה קל,
  • 6:12 - 6:14
    אבל אז ברגע שהכימיה נכנסת לתמונה
  • 6:14 - 6:15
    אתה חייב להתמסר לזה.
  • 6:15 - 6:19
    אתה חיב להמשיך לעבוד ולפתח את כל.
  • 6:20 - 6:21
    הארוכים עם הדימויים,
  • 6:21 - 6:23
    לוקחים לפחות 15 שעות.
  • 6:25 - 6:28
    היום למחרת מוקדש לשינה ולבכי.
  • 6:28 - 6:29
    (צוחקת)
  • 6:30 - 6:33
    ואז לא ידעתי להתקין את זה.
  • 6:33 - 6:34
    זה כל כל גדול.
  • 6:34 - 6:36
    מה עושים עם זה עכשיו?
  • 6:38 - 6:42
    מתיו מהגלריה התקשר ואמר,
  • 6:42 - 6:47
    "מאריה, את מוכנה למכור את אחת מהעבודות הארוכות לאיזה מוסד?"
  • 6:47 - 6:48
    ואני, כאילו,
  • 6:49 - 6:50
    " מה זאת אומרת?"
  • 6:50 - 6:52
    "כן, נו טוב."
  • 6:52 - 6:53
    "טוב, נו, בטח, בטח." (צוחקת)
  • 6:57 - 6:58
    ( מנהטן, אמצע העיר)
  • 6:58 - 7:00
    הוא לא ידע מי זה.
  • 7:00 - 7:03
    לו ידע, הייתי אומרת "תן להם בחינם". (צוחקת)
  • 7:04 - 7:07
    תן להם שלושה, בבקשה."
  • 7:10 - 7:12
    אני זוכרת כילדה, הייתי מפתחת תמונות בשעה
  • 7:12 - 7:15
    והייתי זורקת את הנגטיבים כי הם היו חסרי משמעות בעיני,
  • 7:15 - 7:17
    והסבתא שלי הייתה שומרת אותם.
  • 7:18 - 7:19
    לא היה לי מושג.
  • 7:19 - 7:21
    חשבתי, "מה הדברים הקטנים הכתומים האלה? איכס."
  • 7:21 - 7:24
    אני רוצה תמונה מודפסת.
  • 7:24 - 7:26
    יש המון עוצמה בלהחזיק תמונה ביד,
  • 7:27 - 7:29
    כאילו היא תשאר לעולם.
  • 7:30 - 7:33
    פיסת זמן ביד שלי.
  • 7:33 - 7:35
    יש לי שליטה עליה.
  • 7:37 - 7:39
    יש הרבה מידע בחתיכת הניר הזו,
  • 7:39 - 7:40
    וזה גם מאד עדין.
  • 7:40 - 7:46
    היכולת של הניר לתעד כוללת גם פגיעות להנזק.
  • 7:48 - 7:52
    כשהפיסות הארוכות האלה גמורות והן יפיפיות,
  • 7:52 - 7:55
    יש כל כך הרבה תגובות כימיות,
  • 7:55 - 7:59
    מיקריות שקשה לשכפל.
  • 7:59 - 8:01
    וזה הכל הופך למשהו פגיע,
  • 8:01 - 8:04
    וזה מותקן באויר הפתוח,
  • 8:04 - 8:06
    בצורה הכי פחות בטוחה שיש,
  • 8:06 - 8:10
    מעל מקלות כמו של טרפז.
  • 8:27 - 8:30
    (רוקסנה מרוקי. אוצרת ראשית)
  • 8:30 - 8:33
    רוקסנה מרוקי אמרה משהו חכם כשהיא התבוננה בעבודה.
  • 8:33 - 8:37
    היא אמרה, "אנחנו מנסים לשלוט בכל, אבל לא יכולים."
  • 8:37 - 8:41
  • 8:41 - 8:46
  • 8:46 - 8:53
Title:
Mariah Robertson’s Chemical Reactions | ART21 "New York Close Up"
Description:
more » « less
Video Language:
English
Team:
Art21
Project:
"New York Close Up" series
Duration:
09:22

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.