...כרומוזום, כרומטיד, כרומטין ועוד

בסרטון זה נלמד מספר מושגים ושמות אשר ייתנו לנו אפשרות להבין את המושגים בשפת הדנ"א: כרומוזומים, כרומטידים, כרומטין, שעתוק, תרגום ושכפול

לפני שאני נכנס להסביר את חלוקת התא

אני חושב שיכול להיות יעיל לדבר מעט על מגוון

מילים סביב הדנ"א

.יש מספר גדול של מילים ומספר מהן נשמעות דומות.

זה יכול להיות מאוד מבלבל

לכן תחילה אני רוצה לדבר רק על כיצד

ה-דנ"א יוצר עוד דנ"א ויוצר העתק של עצמו

או איך הדנ"א באופן עקרוני יוצר חלבונים , כבר

דברנו על כך בסרט על דנ"א

נניח שיש לנו קצת --- אני עומד לצייר

קטע של דנ"א

T T או שיש לי T, ו G אחד וכן A ויש לי

גם CC ו

זה רק קטע קטן

אני ממשיך

וכמובן זה בנוי בצורת הליקס כפול

.ויש בו את הבסיסים המתאימים

.הבה אצייר בצבע

זה יוצר קשרי מימן ,G מתאים לC , A מתאים לT

.G עם C , C עם G , A עם T , T עם A ,

ואז , כמובן, הוא ממשיך

להתקדם בכוון זה

יש כמה תהליכים שונים

שהדנ"א הזה צריך לעשות

.תהליך אחד כזה קורה בתאי הגוף

יש ליצור כמה סוגים של תאי עור, לשם כך

הדנ"א צריך לשכפל את עצמו, ותהליך זה נקרא

רפליקציה או שכפול.

. משכפלים את הדנ"א

. אז אני אעשה כאן שכפול

?איך הדנ"א משכפל את עצמו

אחד הדברים היפים במבנה של הדנ"א

.הוא איך הוא בנוי

שכפול

אני מראה לכם הפשטה משמעותית, אבל

הרעיון הוא ששני הגדילים האלה נפרדים

וזה לא קורה מעצמו

זה מתאפשר על ידי קבוצה של חלבונים ואנזימים, אבל

אדבר על הפרטים האלה

.בסרט נפרד במיקרוביולוגיה

.ובכן, שני החברה האלה נפרדים זה מזה

.נראה זאת כאן

. הם נפרדים זה מזה

.עכשיו אקח את החבר הזה

.גדול מידי

.הוא נראה כמו משהו כזה

הם נפרדים זה מזה, וכאשר הם פרודים,

?מה יקרה אז

.אני אמחק קצת כאן

.ואמחק קצת כאן

.ועכשיו יש לכם את ההליקס הכפול הזה

.הם כולם היו מחוברים

.הם זוגות בסיסים

.ועכשיו הם נפרדו זה מזה

?ועכשיו כשהם נפרדים, מה יכול כל אחד מהם לעשות

.הם יכולים עכשיו להוות תבנית אחד לשני

,אם החבר הזה יושב לו לבד, אז פתאום

בסיס של תימין יכול לבא ולהתקשר אתו בדיוק כאן, ואז

.הנוקלאוטידים יתחילו להצטרף בשורה

כך שיהיו לנו תימין וציטוזין, ואז אדנין

.אדנין, גואנין, גואנין, וכך זה ימשיך לקרות

ואז בחלק הזה, הגדיל הירוק

שקודם היה מחובר לגדיל הכחול

.יקרה לו אותו הדבר

.יש לנו אדנין אחד, גואנין אחד, תימין ושוב תימין

ציטוזין, ציטוזין

?אז מה קרה

מכיון שהם נפרדו ואז קשרו אליהם את הבסיסים המתאימים,

?אנחנו פשוט הכפלנו את המולקולה הזו. נכון

נחזור על המיקרוביולוגיה של זה בעתיד, אבל

.זה פשוט נותן את הרעיון

.זה האופן שבו הדנ"א מעתיק את עצמו

במיוחד, כשנדבר על מיתוזיס ועל מיוזיס

.אני אוכל לאמר: או! הנה השלב שבו קרה השכפול

דבר נוסף שתשמעו עליו הרבה

.ושדברתי עליו בסרט על הדנ"א - הוא שעתוק

בסרט על דנ"א , לא התרכזתי במיוחד על איך הדנ"א

.משכפל את עצמו

אחד הדברים היפים בעיצוב של הדנ"א הוא

.שהוא באמת יכול בקלות להכפיל את עצמו

אתה רק מפריד את שני הגדילים, את שני ההליקסים, ואז

הם נעשים תבנית של כל אחד לבן זוגו

.ואז יש לך תעתיק

שעתוק הוא התהליך הנחוץ כדי שהדנ"א

אבל שעתוק הוא שלב ביניים

.כדי שהדנ"א הזה יצור בסופו של דבר - חלבון

.או רנ"א שליח mRNA זה השלב שבו עוברים מדנ"א ל

אז הרנ"א שליח עוזב את גרעין התא

.ועובר לריבוזומים, ועל זה נדבר עוד מעט

.אפשר שוב לעשות את אותו הדבר

,החבר הזה בזמן השעתוק,

.גם כן יפרד

.זה פירוד אחד כאן ועוד פירוד נוסף כאן

...

.

בעצם יותר כדאי לעשות רק חצי אחד

אז אני אמחק כאן

.

.נגיד שאני אעשה שעתוק של הצד הירוק כאן

.

.אני אמחק את כל זה - הופ, לא הצבע הנכון

.אז אני אמחק אותו כאן

עכשיו מה שקורה הוא שבמקום שזוג בסיסים של

,חומצה דזאוקסי נוקלאית יתחברו עם גדיל דנ"א

.יתחברו בסיסים של חומצה ריבונוקלאית

.אצייר את הרנ"א בצבע זה

.אז רנ"א יתחבר אליו

. כלומר הטימין מצד הדנ"א יתחבר לאדנין וגואנין

כשמדברים על רנ"א, במקום תימין יצטרף אורציל

אז יש כאן אורציל, אורציל,ציטוזין,ציטוזין

.כך זה ממשיך

.זה נקרא רנ"א שליח

.

.עכשיו זה נפרד

.הרנ"א שליח נפרד ועוזב את הגרעין

.הוא עוזב את הגרעין, ואז מתחיל שלב התרגום

.

התרגום הולך מהרנ"א שליח אל--- זוכרים כי בוידאו של הדנ"א

tRNA היתה לי מולקולה קטנה של

הרנ"א מוליך, שהוא מעין משאית קטנה שהסיעה

חומצות אמינו לרנ"א שליח , וזה קורה בתוך

.חלקי התא האלה הנקראים ריבוזומים

לעומתם, בעקרון, התרגום

.הולך מרנ"א שליח אל חלבונים וראינו איך זה קורה

.יש את החבר הזה-- אני אעתיק אותו הנה

בעצם אני אעתיק את הכל

החבר הזה נפרד, עוזב את הגרעין, ואז ישנם

.משאיות הקטנות של רנ"א מוליך

.הנה יש מולקולות של רנ"א מוליך

, הנה, אדנין,אדנין,גואנין ,גואנין

.זה רנ"א מוליך

.זה נקרא קודון

לקודון יש שלושה זוגות בסיסים

.וקשורות איליו כמה חומצות אמינו

.ויש לנו עוד קטעים אחרים של רנ"א מוליך

.נגיד שיש אורציל,ציטוזין,אדנין

וקשורה אליהם חומצה אמינית אחרת

.

ואז חומצות אמינו נקשרות זו לזו, והן

.יוצרות את השרשרת של חומצות אמינו שזה בעצם חלבון

.החחלבונים יוצרים צורות מוזרות ומסובכות

.נסביר שוב למען ההבנה הטובה

בעיקרון הדנ"א עושה העתקים של עצמו

זוהי הרפליקציה שלו או השכפול.

.אתם משכפלים את הדנ"א

אם אתם מתחילים בדנ"א ויוצרים רנ"א שליח

.מהתבנית של הדנ"א, זה נקרא שיעתוק

.

אתם משעתקים את המידע מצורה אחת לצורה שניה

.זה שיעתוק

אבל, כשהרנ"א שליח עוזב את גרעין התא

אני אצייר תא כדי להבהיר זאת,

.זה תא שלם, ונלמד על מבנהו בעתיד

.

.אם זה כל התא, הגרעיו הוא במרכז

בגרעון נמצא כל הדנ"א, וכל

.השכפול והשיעתוק קורים בגרעין.

אבל הרנ"א שליח עוזב את הגרעין, ואז

(בתוך הריבוזומים (נדבר על כך אח"כ

.בריבוזומים קורה התרגום של הרנ"א שליח ושם נוצרים החלבונים

.הרנ"א שליח עובר תרגום לחלבון

ממתרגמים מהקוד הגנטי אל

.הקוד של החלבון

.זהו התרגום

.

כדאי לזכור ולהבין את המילים האלה

וחשוב להשתמש במילים הנכונות כשאתם מדברים

.על תהליכים שונים

אוצר המילים של הדנ"א ,כאשר למדתי אותו לראשונה

, היה מאוד מבולבל עבורי

המילים כרומוזומים

הנה אכתוב אותן כאן

כי אתם כבר יכולים להעריך כמה הן מבלבלות.

.כרומוזום, כרומטין, וכרומטיד

.

.על כרומוזום כבר דיברנו

יש לנו דנ"א

.יש גדיל של דנ"א

.זה הליקס כפול

גדיל זה, אם נתמקד בו, הוא בעצם

שני גדילי הליקס, שכמובן יש בהם

.זוגות בסיסים מחוברים

.הנה אצייר כמה זוגות כאלה מחוברים כך

כשאני מצייר את הקו הירוק הקטן הזה

.אני מתכוון להליקס כפול

ההליקס הכפול הזה עוטף את החלבונים

.אשר נקראים היסטונים

.

זה נעשה עטוף כמו כך, ונעטף מסביב ככה, ונעטף מסביב

כך ואז מתקבל המבנה הזה שנקרא היסטון

.שהוא החלבונים האלה

.

.

כשמדברים על דנ"א - בשילוב עם חלבונים, אז יחדיו זה

יוצר מבנה של הדנ"א והחלבונים

כאשר החלבונים בעצם עטופים סביב סביב

ובסופו של תהליך, תלוי באיזה שלב אנו נמצאים במחזור התא

.יהיו לנו מבנים שונים

אבל כשמדברים על חומצת גרעין שהיא הדנ"א

, ועכשיו היא קשורה לחלבונים

.אז אנחנו מדברים על הכרומטין

.

לכן: דנ"א בתוספת של--אפשר להביט על זה כמו על מבנה של חלבונים

.שנותן לדנ"א את הצורה שלו

.

זה הרעיון: כשהשתמשו לראשונה בכרומטין

(כשאנשים מביטים בתא, בכל פעם שאני מצייר את התאים האלה)

הנה הגרעין -- ציירתי אותו מוגדר היטב

.

.נניח שזה גרעין התא

.ציירתי כאן מבנים מוגדרים היטב.

הנה אחד והנה עוד אחד

.אולי הוא יותר קצר, ויש לו כרומוזום הומולוגי

?הנה הבכרומוזומים מצויירים. נכון

וכל כרומוזום

הוא בעיקרון שרשרות ארוכות של המבנים האלה של דנ"א

.שרשרות דנ"א ארוכות שעוטפות אלו את אלו

אם עכשיו נתמקד כאן, תראו גדיל

.אבל באמת הוא עוטף את עצמו בצורה כזו

.

ואז הכרומוזום ההומולוגי

(?זוכרים את המונח הומולוגי מהוידאו על ואריאציות )

לכרומוזומים ההומולוגים, אשר למעשה מקודדים עבור אותם גנים

.יש להם גירסה שונה.

אם הכחול בא מאבא, האדום הגיעו אמא, אבל

.הוא מקדד למעשה את אותם הגנים.

אז כאשר אנחנו מדברים על שרשרת אחת זו, נניח כי זה האחד

שאני קיבלתי ממבנה הדנ"א של אבא

.נקרא לזה הכרומוזום .

.

,כעת, אם אנו מתייחסים בדרך כלל – ואני רוצה להיות כאן ברור.

הדנ"א מקבל את הצורה הזו רק בשלב מאוד מסוים במחזור החיים של התא

כאשר זה הוא ממש משכפל את עצמו -

.

.לפני שהתא מתחלק, הדנ"א מקבל צורה מאוד מוגדרת

.

ברוב זמן החיים של התא, כאשר הדנ"א עושה את העבודה הזו

כאשר הוא יוצר את החלבונים

כאשר החלבונים משועתקים ומתורגמים

.הדנ"א אינו אינו מקופל בצורה זו -DNA מה.

כי אם הוא היה מקופל כך , זה יהיה מאוד קשה

, למכונות השכפול והשעתוק לפעול

.לגשת אל הדנ"א וליצור את החלבונים או לעשות כל דבר אחר

, תנו לי לצייר את אותו הגרעין

בדרך כלל, אפשר אפילו לראות אותו במיקרוסקופ רגיל

.

הגדיל כל כך דק

.שהוא נראה לגמרי נפרד בתא

אצייר זאת כאן

אולי השני יראה כך

אז יש לך את הגדיל הקצר יותר שהוא כזה.

.וכך אי אפשר אפילו לראות אותו.

הוא לא במבנה המוגדר הזה.

כך זה בדרך כלל.

ויש את הגדיל הקצר האחר שהוא כזה.

כך אתה פשוט רואה בלגן גדול של חומר כזה

שילוב של דנ"א - וחלבונים,

.זה למעשה מה שמוגדר ככרומטין.

.

כך המילים יכולות להיות מאוד מעורפלות ומבלבלות מאוד,

אבל כאשר אתה מדבר על השרשרת המוגדרת היטב של דנ"א

במבנה הזה המוגדר היטב

.זה המבנה של הכרומוזום

כרומטין עשוי להתייחס אל סוג של המבנה

הזה של הכרומוזום, שהוא שילוב של דנ"א וחלבונים

, שנותנים את המבנה הזה

או שנקרא כך גם לכל החומר של כרומוזומים רבים

שבהם יש את כל הדנ"א וכל החלבונים מכל הכרומוזומים יחד

.

.זה רק להבהרה

.המילה או המושג הבא,הוא כרומטיד

?מה זה כרומטיד

??מה זה כרומטיד

אני לא זוכר אם אני

.השתמשתי בתוויות אלה

אלה חלבונים אשר קובעים את מבנה הכרומטין

המרכיבים את הכרומטין

.או את מבנה הכרומוזום, והם נקראים היסטונים.

יש סוגים רבים שלהם, שקובעים מבנים ברמות שונות

ניכנס ליותר פרטים

?אז מה זה כרומטיד

כאשר דנ"א מתרבה, למשל הדנ"א שלי

.

כאשר הוא רק במצב הרגיל שלו, אז יש לי עותק אחד

.מאבא שלי, ועותק אחד של אמא שלי

כעת, נניח שהוא מתחיל לשכפל.את עצמו

העותק שבא מאבא שלי, בהתחלה יהיה ככה .

.זה גדיל גדול של דנ"א

.הוא יוצר עותק נוסף זהה של עצמו

אם המנגנונים פועלים כהלכה, וכדי שיהיה עותק זהה,

.זה יראה כך

למעשה בתחילה

.הם נצמדים זה לזה

הם מוצמדים זה לזה בנקודה

.הנקראית צנטרומר

.

כעת, למרות שיש לי שני גדילים

.הם כעת צמודים

כאשר יש לי את שני הגדילים בעלי אותו דנ"א בדיוק – אז אני

יכול לשים גדיל אחד כאן, ואז

.אפשד לצייר אותו אחרת בדרך אחרת

אני יכול לצייר אותו במספר דרכים שונות.

יש לי כאן גדיל אחד ויש

.גדיל אחר כאן

עכשיו, יש לי שני עותקים.

.הם מקודדים לאותו הדנ"א בדיוק

הם זהים.

עדיין אפשר לקרוא לזה כרומוזום.

.

כל זה עדיין נקרא כרומוזום, אבל עכשיו

.כל עותק יחיד מכונה כרומטיד.

.זהו כרומטיד אחד וזה כרומטיד אחר

.לפעמים הם נקראים כרומטידים אחים
.

אולי מכנים אותם כרומטידים תאומים, כי הם

.בעלי אותו מידע גנטי

.בכרומוזום זה ישנם שני כרומטידים

עכשיו, לפני השכפול או הכפלת הדנ"א עצמו

.הכרומוזום הזה שכאן היה בעל כרומטיד אחד

..

אפשר לקרוא לו כרומטיד, למרות שזו לא הדעה המקובלת.

.

.מתחילים לדבר על כרומטידים כאשר ישנם שניים מהם בכרומוזום

.

.כשנלמד על מיטוזיס ומיוזיס, שני הכרומטידים יפרדו

לאחר שהם יפרדו,

אותו הגדיל שנקרא קודם כרומטיד יקרא עכשיו בשם

.כרומוזום נפרד, יחיד.

הנה אחד מהם, והנה יש לך עוד אחד

.שאולי נפרדו בכוון זה

תנו לי לסמן בעיגול את האחד עם ירוק.

האחד הזה יכול היה לנוע בכוון זה,

.והשני , המסומן בכתום, לנוע בכוון הזה

.כעת, כשהם נפרדים, הם כבר לא מחוברים על-ידי צנטרומר

עכשיו מה שהיה במקור כרומוזום אחד

. כרומוזום עם שני כרומטידים , יהיה עכשיו שני כרומוזומים נפרדים

.

או שניתן היה לומר עכשיו יש לך שני כרומוזומים נפרדים,

.שבכל אחד מהם יש כרומטיד אחד

. אני מקווה שזה מסביר קצת את המונחים הקשורים בדנ"א ,

.

תמיד מצאתי שזה מבלבל למדי.

אבל זה יהיה כלי שימושי כאשר נתחיל

לדבר על מיטוזיס, ומיוזיס.

ונראה איך כרומוזום הופך לכרומטיד.

תראו כיצד כרומוזום אחד הפך לשני כרומוזומים

.

ואיך כרומטיד נעשה כרומוזום

זה אוצר מילים נחוץ

אולי היה אפשר להשתמש במילים אחרות

מאשר כרומוזום, ולקרוא כרומוזום לכל אחד מהמרכיבים האלה בנפרד

.אך אלה השמות שהוחלט לתת להם

.

למעשה, רק במקרה שאתם סקרנים,

?ותשאלו מאיפה בא השם הזה כרומוזום

אני לא יודע אם אתם יודעים על סרט צילום ישן של קודאק

שנקרא סרט כרומו.

.כרומו ,פרושו ביוונית צבע.

..

השתמשו במילה זו, כי כשרק התחילו להביט

.בגרעין של תא, צבעו את התאים,

.החלקים בתא שאנו מכנים היום כרומוזומים, נצבעו היטב

.מה שאיפשר לראות אותם במיקרוסקופ
.

כרומו = צבע, זום = גוף,

כלומר כרומוזום = גוף נצבע

.הם קוראים לזה כרומוזום.

כך יצבע גם כרומטין , אבל לא נעסוק בזה עכשיו.

.

יש לקוות, כי זה מסביר קצת

כרומטטיד, כרומוזום, את הנושא של כרומטין

ואתם מצוידים עכשיו במונחים המתאימים כדי ללמוד מיטוזיס ומיוזיס.

.