LIFE BEYOND II: The Museum of Alien Life (4K)

נתמך ע"י

נתמך ע"י
מעבדות פרוטוקול

בכל היקום,

בכל היקום,
יש רק עץ חיים ידוע אחד.

האם הוא עומד לבדו?

האם הוא עומד לבדו?
או שזה חלק משממה קוסמית עצומה?

דמיינו מוזיאון
המכיל כל סוג של צורת חיים ביקום.

אילו דברים מוזרים יכיל מוזיאון כזה?

מה אפשרי לפי חוקי הטבע?

החיים

החיים שמעבר

חלק שני

חלק שני -
המוזיאון לחיי חייזרים

כדי לקבל תקווה כלשהי למצוא חיים חייזרים,

עלינו לדעת מה לחפש.

אבל מאיפה נתחיל?

כיצד אנו מצמצמים אוסף של אפשרויות אינסופיות?

יש דבר אחד שאנחנו יודעים בוודאות:

הטבע יצטרך לשחק לפי הכללים שלה.

לא משנה כמה מוזרים עשויים להיות חיי חייזרים,

הם יהיו מוגבלים על ידי אותם חוקים פיזיקליים וכימיים בדיוק כמונו.

נוסף על כך,

כל סביבה זרה תגביל עוד יותר

אילו סוגי צורות חיים יכולים להתפתח שם.

למרות הגבולות הטבעיים הללו,
האפשרויות מדהימות לדמיין.

טריליוני כוכבי לכת,

כל אחד מהם קדרה ייחודית של כימיקלים

שעוברים התפתחות מורכבת משלהם.

כדי להנחות את החשיבה שלנו,

המוזיאון הזה לחיי חייזרים יחולקו לשתי תערוכות:

החיים כפי שאנו מכירים אותם,

ביתם של ישויות עם ביוכימיה כמו שלנו;

והחיים כפי שאנו לא מכירים אותם,

ביתם של יצורים המאתגרים את תפיסת החיים עצמם.

לפני שנצא רחוק מדי אל הלא נודע,

עלינו לשאול את עצמנו:

מה אם חיי חייזרים

דומים לנו יותר ממה שאנחנו חושבים?

אם יש תכונה אחת שמאחדת אותנו

עם הדגימות האחרות במוזיאון הזה,

זה פחמן.

פחמן נמצא בכל מקום,

זהו אחד היסודות הנפוצים ביותר ביקום,

והוא טוב מאוד ביצירת מולקולות גדולות ויציבות.

לפחמן יש את היכולת הנדירה ליצור קשרים בארבע כיוונים עם יסודות אחרים,

ולהיקשר לעצמו בשרשראות ארוכות ויציבות,

המאפשרות יצירת מולקולות מורכבות ענקיות.

הרבגוניות הזו הופכת את הפחמן למרכזית במנגנון המולקולרי של החיים.

ואותן תרכובות פחמן שאנו משתמשים בהן

נמצאו הרחק מכדור הארץ,

נצמדות למטאוריטים,

וצפות בעננים רחוקים של אבק קוסמי.

אבני הבניין של החיים, נסחפות כמו שלג ביקום.

ואם חיים חייזרים בחרו

תרכובות פחמן אחרות לביוכימיה שלהם,

יהיה להם הרבה מה לבחור.

מדענים זיהו לאחרונה

למעלה ממיליון תחלופים אפשריים לדנ"א.

הכל מבוסס מפחמן.

אם אי פעם נגלה צורות חיים אחרות המבוססות על פחמן,

כנראה שאנחנו נהיה דומים.

הם יהיו אחינו הקוסמיים.

אבל האם הם ייראו כמונו?

אם הם מגיעים מכוכבי לכת דמויי כדור הארץ,

נוכל לחלוק אפילו יותר מהמשותף

מאשר רק הביוכימיה שלנו.

איך היו נראים החיים בכוכבי לכת אחרים, אם הם יתפתחו?

האם זה יהיה כמו העולם היום כאן על כדור הארץ,

או שזה יהיה שונה לחלוטין?

יש הטוענים כי

מהטיעון של אבולוציה מתכנסת,

אם התנאים בכוכבי לכת אחרים דומים לכאן,

אז היינו רואים צורות חיים דומות מאוד.

אורגניזמים דמויי בעלי חיים וצמחים שנראים מוכרים מאוד.

על פני כדור הארץ, תכונות מסוימות כמו

ראייה, איכון הד וטיסה

התפתחו מספר פעמים באופן עצמאי במינים שונים.

תהליך זה של אבולוציה מתכנסת

יכול להתרחב לכוכבי לכת זרים כמו כדור הארץ,

שבהם יצורים מתמודדים עם לחצים סביבתיים דומים.

זה לא מובטח,

אבל יכולות להיות אוניברסליות מסוימות של החיים.

הלהיטים הגדולים ביותר של האבולוציה כשהם חוזרים על פני היקום.

כל תכונה תהיה מותאמת לסביבתה המקומית.

כוכבי לכת מוארים עמומים

ייצרו עיניים ענקיות לשאוב אור נוסף,

כמו יונקים ליליים.

יש אנשים שהרחיקו לכת ואמרו

שאורגניזמים מסוג אנושי, דמויי אדם,

יהיו על כוכבי לכת אחרים.

קיומם של אורגניזמים דמויי אדם אחרים נראה לא סביר,

בהתחשב בשרשרת האירועים הארוכה והמפותלת שיצרה אותנו.

אבל אנחנו לא יכולים לשלול את זה.

אם רק אחד מכל מאה טריליון כוכבי לכת דמויי כדור הארץ ייצור צורה אנושית,

עדיין יכולים להיות אלפי יצורים כמונו בחוץ.

אבל במציאות, סביר יותר למצוא
משהו נמוך יותר בשרשרת המזון.

אבולוציה מתכנסת משתוללת גם בחיי הצמחים,

ופוטוסינתזה של C₄ התעוררה באופן עצמאי

יותר מ-40 פעמים.

האם צמחים זרים יראו כמו שלנו או משהו אחר לגמרי?

על פני כדור הארץ, צמחים נראים ירוקים

מכיוון שהם סופגים את אורכי הגל האחרים בספקטרום האור של השמש.

אבל כוכבים מגיעים בצבעים רבים,

וצמחים זרים יפתחו פיגמנטים שונים

כדי להסתגל לספקטרום הייחודי של השמש שלהם.

צמחים הניזונים מכוכבים לוהטים

יהיו אדומים יותר,

על ידי קליטת האור הכחול העשיר באנרגיה שלהם.

סביב כוכבי ננס אדומים עמומים,

הצמחייה יכולה להיראות שחורה,

מותאמת לקלוט את כל אורכי הגל הנראים של האור.

ייתכן שכדור הארץ עצמו נראה פעם סגול,

בשל פיגמנט בשם רשתית

שהיה מבשר מוקדם לכלורופיל.

יש שחושבים שהפשטות המולקולרית של הרשתית

יכולה להפוך אותה לפיגמנט אוניברסלי יותר.

אם כן,

אנו עשויים לגלות שסגול

הוא הצבע האהוב על החיים.

אבל הצבע של צמחייה זרה הוא יותר מסתם סקרנות...

זה מידע כימי שניתן לראות ממרחק שנות אור.

צמחי כדור הארץ משאירים "בליטה" חותמת

באור המוחזר מהכוכב שלנו.

מציאת אות דומה מעולם אחר

יכולה להצביע על הדרך לצמחייה זרה.

אולי זו תהיה ההצצה הראשונה שלנו לחיי חייזרים:

גוון תוסס שהטיל עולם מרוחק.

אבל ההשפעה הגדולה על החיים לא תהיה הכוכב המארח שלה;
אלא כוכב הבית שלו.

מה קורה כשמשנים את אורך היום של כוכב לכת?

מה קורה כשמשנים את ההטיה של כוכב לכת?

מה קורה כשמשנים את צורת המסלול?

מה קורה כשמשנים את כוח המשיכה של כוכב לכת?

כוכבי לכת עם מסלולים אליפטיים ארוכים יראו עונות דרסטיות.

יכולים להיות עולמות שנראים מתים במשך אלפי שנים,

ואז פתאום מתעוררים לחיים.

רוב כוכבי הלכת הסלעיים שהתגלו עד כה

היו "סופר-כדורי ארץ" מסיביים.

איך יתפתחו החיים בעולמות האלה?

בים, כוח כבידה אולי לא משנה הרבה בכלל.

כוכב לכת בעל כוח כבידה אינו יכול להיות בעל כוח משיכה גבוה.

אם אתה בים וכאן כל החיים מתחילים,

אין כמעט כוח משיכה כי אתה באותה צפיפות כמו החומר שמסביבך.

זה כשהחיות יוצאות ליבשה,
כשהן מרגישות את כוח המשיכה.

כוחות ג'י גבוהים יחייבו עצמות גדולות ומסת שריר

בחיים מורכבים ביבשה.

הם גם ידרשו מערכת זרימת דם חזקה יותר.

וחיי צמחים עלולים להיעצר בגלל עלות האנרגיה של נשיאת חומרים מזינים

תחת כוח משיכה חזק יותר.

כוכבי לכת בעלי כוח משיכה נמוך יאבדו
בקלות רבה יותר את האטמוספירה שלהם לחלל,

ויחסר להם שדה מגנטי להגנה מפני קרניים קוסמיות.

אבל עולמות קטנים יותר יכולים להיות ביתם של נווי מדבר סודיים:

מערכות מערות ענקיות המספקות מחבואים לכל החיים.

עם טמפרטורות יציבות יותר והגנה מפני קרניים קוסמיות,
חיים יכולים לשגשג מתחת לאדמה על כוכבי לכת עם משטחים קטלניים.

כוכבי הלכת הקטנים ביותר האפשריים למגורים מוערכים ב-2.5% ממסת כדור הארץ.

אם חיים משטחים אכן מתפתחים בעולמות אלה,

זה יכול להיות מראה לעין.

חיי הצומח יכולים לצמוח לגבהים נישאים,

מסוגלים לשאת חומרים מזינים גבוהים יותר בפחות כוח משיכה.

וללא צורך בשלדים מגושמים ומסת שריר,

לבעלי חיים יכולים להיות סוגי גוף שמבלבלים את הנפש.

למרות הדמיון הנלהב שלנו, צורות חיים מורכבות וגדולות
הן כנראה נדירות קוסמית.

כאן על כדור הארץ, לקח לאבולוציה שלושה מיליארד שנים

לייצר חיי צמחים ובעלי חיים מורכבים.

אורגניזמים פשוטים יותר הם קשים יותר, מסתגלים יותר ונפוצים יותר.

האוסף הגדול ביותר במוזיאון לחיי חייזרים

יהיה ככל הנראה "היכל המיקרובים".

אולם מציאת אפילו את החיידק הזעיר הקטן ביותר תהיה תגלית עמוקה.

והחיים בגודל ביס יכולים להשאיר טביעת רגל גדולה.

כמו סטרומטוליטים על כדור הארץ, שכבות של חיידקים

עלולות להצטבר לתלי סלעים ענקיים לאורך זמן,

ולהשאיר מאחור מבנים מפחידים.

ובמספרים מספיק גדולים,

כמה חיידקים חייזרים יכולים להשאיר חתימה ביולוגית מובהקת

על ידי נשיפה של גזים שלא יתקיימו במקביל באופן טבעי,

כמו חמצן ומתאן.

יש דרכים לייצר חמצן בלי חיים, יש דרכים לייצר מתאן בלי חיים,

אבל להחזיק אותם יחד באטמוספירה

היא כמעט בלתי אפשרית אלא אם כן יש לך ביולוגיה המייצרת את הגזים האלה על פני השטח.

ותהיה לזה חותם על ספקטרום הצבעים של הפלנטה.

טלסקופי חלל מהדור הבא יכולים למצוא אות כזה,

בעולם לא רחוק מהבית.

הכוכב דמוי השמש הקרוב ביותר עם כוכב לכת דמוי כדור הארץ באזור המגורים

נמצא כנראה במרחק של 20 שנות אור בלבד, וניתן לראות אותו בעין בלתי מזוינת.

אבל אולי יש יעד קל יותר לכוון אליו
מאשר כוכבי לכת זעירים דמויי כדור הארץ.

הננסים החומים: קטנים מכדי להיות כוכבים, גדולים מכדי להיות כוכבי לכת.

רוב הננסים החומים חמים מכדי לתמוך בחיים כפי שאנו מכירים אותם.

אבל חלקם פשוט קרים מספיק.

כל היסודות העיקריים לחיים זוהו בתוך האטמוספרות שלהם.

ובתוך העננים האלה,

כמה שכבות יספקו טמפרטורות ולחצים אידיאליים למגורים.

יכול להיות שיש פלנקטון פוטוסינתטי בשמים האלה,

נשמר על ידי התנפצות כלפי מעלה.

ועם מספיק כוח, הרוחות האלה יכולות אפילו לתמוך בחיים גדולים ומורכבים יותר.

חיות טרף...

יש יותר מ-25 מיליארד ננסים חומים בגלקסיה שלנו לבדה,
והגדלים שלהם יהפכו אותם למטרות קלות יותר ללימוד.

הדגימה הראשונה שאנו מגלים ממוזיאון החיים
אולי לא מגיע מכוכב בכלל.

זה מעלה שאלה מכרעת:

מה אם חיפשנו בכל המקומות הלא נכונים?

מה אם לטבע יש רעיונות אחרים?

רוב היקום קר מדי או חם מדי עבור מים נוזליים

והביוכימיה התומכת בחיים כפי שאנו מכירים אותם.

אבל במקרה שההטיות שלנו מטעות,

עלינו להטיל רשת רחבה.

לחפש חיים מחוץ לאזור המגורים,
במקומות שנראים לנו עוינים בפראות.

סביבות אקזוטיות ידרשו ביוכימיה אקזוטיות,

ולמרות ששום אלמנט לא יכול להשתוות לרבגוניות של פחמן,

מתמודד אחד הוא מוביל.

במבט ראשון, סיליקון נראה דומה לפחמן.

הוא יוצר את אותם קשרים לארבעה כיוונים והוא נמצא בשפע גם ביקום.

אבל מבט מקרוב מגלה ששני האלמנטים הללו הם תאומים כוזבים.

קשרי סיליקון חלשים יותר,

ומועדים פחות ליצירת מולקולות גדולות ומורכבות.

למרות זאת, הם יכולים לעמוד בטווח רחב יותר של טמפרטורות,

מה שפותח אפשרויות מסקרנות.

חיים המבוססים על אטום הסיליקון, במקום פחמן,

יהיו עמידים יותר לקור העז,

ויספקו מגוון חדש לגמרי של צורות מוזרות.

אבל לסיליקון יש בעיה:

בנוכחות חמצן הוא נקשר לסלע מוצק.

כדי להימנע מלהפוך לאבן,

יצורי סיליקון עשויים להיות מוגבלים לסביבות נטולות חמצן,

כמו הירח הקפוא של שבתאי, טיטאן.

האגמים העצומים של מתאן ואתאן נוזלי

יכולים להיות מדיום אידיאלי עבור חיים מבוססי סיליקון,

או ביוכימיה רדיקלית אחרת.

ללא אור שמש בשפע,

יצורים בעולמות כמו טיטאן יהיו כנראה כימוסינתטיים,

ומפיקים את האנרגיה שלהם על ידי פירוק סלעים.

לצורות חיים כאלה יכולות להיות חילוף חומרים איטי במיוחד,

ומחזורי חיים הנמדדים במיליוני שנים.

ועולמות קפואים אינם הנמל האפשרי היחיד לחיים אקזוטיים.

בטמפרטורות גבוהות, קשרי סיליקון-חמצן נוקשים

הופכים גמישים יותר ותגובתיים יותר,

ומעוררים כימיה דינמית יותר.

זה הוביל להצעה מוזרה באמת:

צורות חיים מבוססות סיליקון שחיות בתוך סלע סיליקט מותך.

תיאורטית, צורות אלה יכולות להתקיים

אפילו עמוק מתחת לאדמה בתוך תאי מאגמה

כחלק מביוספרת צל.

אם כן,

אז החייזרים נמצאים ממש מתחת לאף שלנו.

ביוספירות צל אחרות הוצעו:

צורות חיים שחיות לצידנו שאנחנו אפילו לא יודעים שהן כאן,

כולל חיים זעירים במבני אר-אן-איי קטנים מספיק

כדי שלא יזוהו על ידי מכשירים קיימים.

ענני אבק וחלל ריק

עשויים להיראות כמו המקום האחרון שהיית מצפה למצוא בו משהו חי.

אבל כאשר אבק קוסמי יוצר מגע עם פלזמה, סוג של גז מיונן,

משהו מוזר קורה.

בתנאים מדומים,

חלקיקי אבק נראו מתארגנים באופן ספונטני

למבנים סליליים הדומים לדנ"א.

גבישי הפלזמה הללו אפילו מתחילים להפגין התנהגות מציאותית;

משכפלים, מתפתחים לצורות יציבות יותר והעברת מידע.

האם הגבישים האלה יכולים להיחשב חיים?

לחלק מהחוקרים, הם עומדים בכל הקריטריונים
להתאים כצורות חיים לא אורגניות.

עד כה, ראינו אותם רק בסימולציות ממוחשבות.

אבל יש המשערים שנוכל למצוא אותם
בין חלקיקי הקרח בטבעות של אורנוס.

פלזמה היא המצב הנפוץ ביותר של החומר ביקום.

אם גבישי פלזמה מורכבים ומתפתחים באמת קיימים,

ואם אפשר לראות בהם חיים,

הם יכולים להיות הצורה הנפוצה ביותר שלו.

או אולי החיים אורבים בסביבה הקוטבית ההפוכה:
בתוך לבבות של כוכבים מתים.

כאשר שמשות מסיביות מתפוצצות, חלקן קורסות לליבות צפופות במיוחד

הנקראות "כוכבי נויטרונים".

מסות עצומות של גרעיני אטום, דחוסים יחד כמו סרדינים.

התנאים על פני השטח מטריפים את הדעת.

כוח הכבידה חזק פי מאה מיליארד מזה של כדור הארץ.

אבל מתחת לקרום גרעיני הברזל שלהם מסתתר משהו מוזר:

ים חם צפוף של נויטרונים וחלקיקים תת-אטומיים.

כשהם משוללים מקליפות האלקטרונים שלהם,

הגרעינים הללו יצייתו לחוקי כימיה שונים לחלוטין,

לא על בסיס הכוח האלקטרומגנטי, אלא הכוח הגרעיני החזק

שמחבר את הגרעינים יחד.

תיאורטית, חלקיקים אלה יכולים להיקשר ליצירת מקרו-גרעיני גדול יותר,

אשר לאחר מכן יכולים להשתלב ל"גרעיני-על" גדולים עוד יותר.

אם כן, אז הסביבה המבלבלת הזו תחקה את התנאים הבסיסיים לחיים.

מולקולות גרעין כבדות, צפות באוקיינוס חלקיקים מורכבים.

כמה מדענים הציעו את הבלתי נתפס:

צורות חיים אקזוטיות נסחפות דרך ים החלקיקים המוזרים,

חיות, מתפתחות ומתות בסקאלות זמן מהירים באופן בלתי מובן.

כנראה שאין סיכוי לזהות אי פעם
זן כל כך מוזר של חיים.

אבל אולי יש תקווה למצוא צורה אקזוטית עוד יותר.

החיים הם לא משהו שצריך להתפתח באופן טבעי.

אפשר לעצב אותו.

וברגע שהאינטליגנציה מוכנסת לתהליך האבולוציוני,

תיבת פנדורה נפתחת.

ללא מגבלות ביולוגיות טיפוסיות,

חיים סינתטיים ומבוססים על מכונה יכולים להיות המוצלחים מכולם.

הם יכולים לשגשג כמעט בכל מקום, כולל ואקום החלל,

מה שפותח גבולות עצומים שאינם זמינים לאורגניזמים ביולוגיים.

ובהשוואה לקצב הקרחוני של הברירה הטבעית,

האבולוציה הטכנולוגית מאפשרת צמיחה מהירה באופן אקספוננציאלי, הסתגלות וחוסן.

לפי הערכות מסוימות, מכונות אוטונומיות לשכפול עצמי יכולות ליישב גלקסיה שלמה

תוך מיליון שנים בלבד.

אנחנו לא יכולים לחזות כיצד חיים היפר-אינטליגנטים יתארגנו,

אבל תיאורטית, יכולה להיות אבולוציה מתכנסת במשחק.

התכונות החשמליות של הסיליקון

עשויות להפוך אותו לבסיס אוניברסלי לאינטליגנציה של מכונות.

לגאולה על חסרונותיו הביולוגיים.

עם כל היתרונות הפוטנציאליים שלה,

עם כל היתרונות הפוטנציאליים שלה, חיי מכונות עשויים להיות אפילו נקודת קצה אוניברסלית:

עם כל היתרונות הפוטנציאליים שלה, חיי מכונות עשויים להיות אפילו נקודת קצה אוניברסלית:
פסגת התהליך האבולוציוני.

ככל שהיקום מזדקן,

אולי תבונת המכונה תשלוט,

וחיים ביולוגיים המתרחשים באופן טבעי יראו כנקודת התחלה מוזרה.

אולי אנחנו בעצמנו נוביל את המעבר הזה,

והניסוי האנושי הגדול יהיה רק החוליה הראשונה

בשרשרת בין-גלקטית רחבת ידיים של חיים.

בסופו של דבר, אנחנו עדיין היצורים היחידים שאנו מכירים
במוזיאון לחיי חייזרים.

כדי להכיר את עצמנו באמת, נצטרך לדעת:

כדי להכיר את עצמנו באמת, נצטרך לדעת:
האם אנחנו היחידים?

לורן אייזלי אמר

שאדם לא פוגש את עצמו עד שהוא קולט את ההשתקפות

מעין שאינה אנושית.

יום אחד אולי העין הזו תהיה של חייזר אינטליגנטי.

וככל שנקדים להתנער מההשקפה הצרה שלנו על האבולוציה,

כך נוכל לחקור באמת את המקורות והיעדים האולטימטיביים שלנו.

ראינו מה יכול להיות שם בחוץ.

ואנחנו יודעים איך נוכל למצוא את זה.

נשאר רק דבר אחד לעשות.

לחפש.

נוצר ע"י מלודישיפ

נתמך ע"י מעבדות פרוטוקול

קריין: וויל קרואלי

סיפור, מוזיקה וויזואליות מאת: מלודישיפ (ג'ון ד. בוסוול)

(Subtitles made by: Anonymous)