סבסטיאן סונג: אני הוא הקונקטום שלי
-
0:02 - 0:05אנחנו חיים בעידן יוצא דופן,
-
0:05 - 0:08העידן הגנומי.
-
0:08 - 0:11הגנום שלכם הוא כל רצף ה DNA שלכם.
-
0:11 - 0:14הרצף שלכם ושלי מעט שונה זה מזה.
-
0:14 - 0:16לכן אנו נראים אחרת.
-
0:16 - 0:18לי יש עינים חומות.
-
0:18 - 0:21לכם אולי כחולות או אפורות.
-
0:21 - 0:23אבל זה לא רק הבדלים חיצוניים.
-
0:23 - 0:25הכותרות מספרות לנו
-
0:25 - 0:28שגנים יכולים לגרום למחלות מפחידות,
-
0:28 - 0:31ואולי אף לעצב את אישיותנו,
-
0:31 - 0:34או לגרום לנו להפרעות נפשיות.
-
0:34 - 0:37נראה שלגנים שלנו יש
-
0:37 - 0:40כוח עצום על גורלנו.
-
0:41 - 0:44ועדיין, הייתי רוצה לחשוב
-
0:44 - 0:47שאני יותר מהגנים שלי.
-
0:49 - 0:51מה אתם חושבים?
-
0:51 - 0:54האם אתם יותר מהגנים שלכם?
-
0:54 - 0:56(קהל: כן.) כן?
-
0:58 - 1:00אני חושב שחלק מהאנשים מסכים איתי.
-
1:00 - 1:02אני חושב שאנחנו צריכים לצאת בהכרזה.
-
1:02 - 1:04אני חושב שאנחנו צריכים לומר זאת יחד.
-
1:05 - 1:08קדימה: "אני יותר מהגנים שלי" ביחד.
-
1:08 - 1:12כולם: אני יותר מהגנים שלי.
-
1:12 - 1:14(תשואות)
-
1:15 - 1:17סוואנג: מה אני?
-
1:17 - 1:20(צחוק)
-
1:20 - 1:23אני הוא הקונקטום שלי.
-
1:25 - 1:27עכשיו, בגלל שאתם קהל מצוין,
-
1:27 - 1:29אולי תעזרו לי ונאמר גם את זה יחד.
-
1:29 - 1:31(צחוק)
-
1:31 - 1:33טוב. כולם ביחד.
-
1:33 - 1:36כולם: אני הוא הקונקטום שלי.
-
1:38 - 1:40סוואנג: זה נשמע מצוין.
-
1:40 - 1:42אתם יודעים, אתם ממש נהדרים, אתם אפילו לא יודעים מה זה קונקטום,
-
1:42 - 1:44ואתם מוכנים לשתף איתי פעולה.
-
1:44 - 1:47אני יכול ללכת הביתה עכשיו.
-
1:47 - 1:50ובכן, בינתיים רק קונקטום אחד ידוע לנו,
-
1:50 - 1:53זה של התולעת הזעירה הזו.
-
1:53 - 1:55מערכת העצבים הצנועה שלה
-
1:55 - 1:57מורכבת מ300 נוירונים (תאי עצב) בלבד
-
1:57 - 1:59ובשנות ה70 וה80,
-
1:59 - 2:01קבוצה של מדענים
-
2:01 - 2:03מיפתה את כל 7000 הקשרים
-
2:03 - 2:05בין הנוירונים.
-
2:06 - 2:08בתרשים הזה כל צומת הוא נוירון
-
2:08 - 2:10וכל קו הוא חיבור.
-
2:10 - 2:12זה הקונקטום
-
2:12 - 2:16של התולעת C. elegans.
-
2:16 - 2:19הקונקטום שלכם הרבה יותר מורכב מזה,
-
2:19 - 2:21כי המוח שלכם
-
2:21 - 2:23מכיל 100 מיליארד נוירונים
-
2:23 - 2:26ופי 10,000 קשרים מזה.
-
2:26 - 2:28יש תרשים כזה למוח שלכם,
-
2:28 - 2:31אבל אין דרך שהוא ייכנס לשקף הזה.
-
2:32 - 2:35הקונקטום שלכם כולל פי מיליון יותר קשרים
-
2:35 - 2:38מאשר מספר האותיות (בסיסים) בגנום שלכם.
-
2:38 - 2:40זה המון מידע.
-
2:40 - 2:43מה יש במידע הזה?
-
2:44 - 2:47אנחנו לא בטוחים, אבל יש תיאוריות.
-
2:47 - 2:50מאז המאה ה19 חוקרים של מדעי המוח שיערו
-
2:50 - 2:52שאולי הזכרונות שלכם -
-
2:52 - 2:54המידע שהופך אתכם למי שאתם -
-
2:54 - 2:56אולי הזכרונות שלכם מאוחסנים
-
2:56 - 2:58בקשרים בין הנוירונים במוח.
-
3:00 - 3:02ואולי היבטים אחרים בזהות האישית שלכם -
-
3:02 - 3:05אולי האישיות והאינטלקט -
-
3:05 - 3:07אולי גם הם מקודדים
-
3:07 - 3:10בקשרים בין הנוירונים שלכם.
-
3:11 - 3:14אז עכשיו אתם מבינים למה הצעתי את ההיפותיזה הזאת:
-
3:14 - 3:17אני הוא הקונקטום שלי.
-
3:17 - 3:20לא ביקשתי מכם לחזור על זה כי זה נכון,
-
3:20 - 3:22רציתי שתזכרו את זה.
-
3:22 - 3:24ולמעשה, אנחנו לא יודעים אם ההיפותיזה הזאת נכונה,
-
3:24 - 3:26כי אף פעם לא היו לנו טכנולוגיות
-
3:26 - 3:28חזקות מספיק כדי לבחון אותה.
-
3:29 - 3:32למצוא את הקונקטום של התולעת הזו
-
3:32 - 3:35לקח יותר מתריסר שנים של מלאכה מייגעת.
-
3:35 - 3:38וכדי למצוא את הקונקטומים של מוחות שדומים לשלנו,
-
3:38 - 3:41אנו זקוקים לטכנולוגיות ממוכנות, מתוחכמות יותר,
-
3:41 - 3:44שיאיצו את תהליך מציאת הקונקטומים.
-
3:44 - 3:47ובדקות הקרובות אספר לכם על חלק מהטכנולוגית הללו,
-
3:47 - 3:49הנמצאות כרגע בפיתוח
-
3:49 - 3:52במעבדה שלי ובמעבדות של שותפי.
-
3:53 - 3:56אז בטח ראיתם כבר תמונות של נוירונים בעבר.
-
3:56 - 3:58אפשר לזהות אותם מיד
-
3:58 - 4:01לפי הצורות הפנטסטיות שלהם.
-
4:01 - 4:04הם שולחים ענפים ארוכים ועדינים,
-
4:04 - 4:07ובקיצור, נראים כמו עצים.
-
4:07 - 4:10אבל זה רק נוירון בודד.
-
4:10 - 4:12על מנת למצוא קונקטומים,
-
4:12 - 4:15אנחנו צריכים לראות את כל הנוירונים בו זמנית.
-
4:15 - 4:17אז בואו נכיר את בובי קסטורי
-
4:17 - 4:19שעובד במעבדה של ג'ף ליכטמן
-
4:19 - 4:21באוניברסיטת הרווארד.
-
4:21 - 4:23בובי מחזיק פרוסות דקות להפליא
-
4:23 - 4:25של מוח עכבר.
-
4:25 - 4:28ואנחנו מגדילים פי 100,000
-
4:29 - 4:31על מנת להגיע לרזולוציה,
-
4:31 - 4:34שתאפשר לראות את כל ענפי הנוירון בו זמנית.
-
4:35 - 4:38אבל, יתכן שלא תזהו אותם עדיין
-
4:38 - 4:41וזה משום שאנו צריכים לעבוד בתלת-מימד.
-
4:41 - 4:43אם מצלמים הרבה תמונות של הרבה פרוסות של המוח
-
4:43 - 4:45ועורמים אותם יחד,
-
4:45 - 4:47אנחנו מקבלים תמונה תלת-מימדית.
-
4:47 - 4:49ועדיין, אולי לא תראו את הענפים.
-
4:49 - 4:51אז אנחנו מתחילים מלמעלה,
-
4:51 - 4:54וצובעים צומת של ענף אחד באדום,
-
4:54 - 4:56ואנחנו עושים זאת בפרוסה הבאה
-
4:56 - 4:58ובפרוסה הבאה.
-
4:58 - 5:00ואנחנו ממשיכים לעשות זאת
-
5:00 - 5:03פרוסה אחר פרוסה.
-
5:03 - 5:05אם ממשיכים דרך הערימה כולה
-
5:05 - 5:08אנחנו יכולים לבנות מחדש את המבנה התלת-מימדי
-
5:08 - 5:11של חלק קטן מענף של נוירון.
-
5:11 - 5:13ואנחנו יכולים לעשות את זה לנוירון אחר בירוק.
-
5:13 - 5:15ואתם יכולים לראות שהנוירון הירוק נוגע בנוירון האדום
-
5:15 - 5:17בשני מקומות,
-
5:17 - 5:19שלהם אנו קוראים סינפסות.
-
5:19 - 5:21בואו נתמקד בסינפסה אחת.
-
5:21 - 5:24ותסתכלו על פנים הנוירון הירוק.
-
5:24 - 5:26אתם אמורים לראות עיגולים קטנים.
-
5:26 - 5:29אלה נקראים וסיקולות (שלפוחיות.)
-
5:29 - 5:32הן מכילות מולקולה הנקראת נוירוטרנסמיטר (מוליך עצבי)
-
5:32 - 5:34וכך כשהנוירון הירוק רוצה לתקשר,
-
5:34 - 5:36רוצה לשלוח הודעה לנוירון האדום,
-
5:36 - 5:39הוא פולט את הנוירוטרנסמיטר.
-
5:39 - 5:41בסינפסה, שני הנוירונים
-
5:41 - 5:43מחוברים זה לזה
-
5:43 - 5:46כמו שני חברים המדברים בטלפון.
-
5:47 - 5:49אז אתם רואים איך מוצאים סינפסה.
-
5:49 - 5:52איך אפשר למצוא קונקטום שלם?
-
5:52 - 5:55אז אנחנו לוקחים את ערימת התמונות התלת-מימדיות הללו
-
5:55 - 5:58ומתייחסים אליה כמו אל ספר צביעה תלת-מימדי ענקי.
-
5:58 - 6:01אנחנו צובעים כל נוירון בצבע אחר,
-
6:01 - 6:03ואז אנחנו עוברים על כל התמונות,
-
6:03 - 6:05מוצאים את הסינפסות
-
6:05 - 6:08ורושמים את הצבעים של שני הנוירונים המעורבים בכל סינפסה.
-
6:08 - 6:11אם אנחנו יכולים לעשות זאת בכל התמונות,
-
6:11 - 6:13אנחנו יכולים למצוא קונקטום.
-
6:14 - 6:16עכשיו, עד כאן
-
6:16 - 6:18למדתם את היסודות של נוירונים וסינפסות.
-
6:18 - 6:20אז אני חושב שאנחנו מוכנים להתמודד
-
6:20 - 6:23עם אחת השאלות החשובות ביותר במדעי המוח:
-
6:24 - 6:27מהם ההבדלים בין המוחות של נשים וגברים?
-
6:27 - 6:29(צחוק)
-
6:29 - 6:31לפי ספר הייעוץ הזה,
-
6:31 - 6:33המוח של בחורים הוא כמו וופל,
-
6:33 - 6:36החיים שלהם ממודרים בקופסאות.
-
6:36 - 6:39המוח של בחורות הוא כמו ספגטי,
-
6:39 - 6:42כל דבר בחיים שלהן קשור לכל השאר.
-
6:42 - 6:44(צחוק)
-
6:44 - 6:46הגברים כאן צוחקים,
-
6:46 - 6:48אבל, אתם יודעים, הספר הזה שינה את חיי!
-
6:48 - 6:50(צחוק)
-
6:52 - 6:55אבל ברצינות, מה שגוי בזה?
-
6:55 - 6:58אתם כבר יודעים מספיק כדי לומר. מה שגוי בהצהרה הזו?
-
7:05 - 7:08זה לא משנה אם אתה בחור או בחורה,
-
7:08 - 7:11המוחות של כולם נראים כמו ספגטי.
-
7:11 - 7:14או אולי, אולי קפליני עדין עם ענפים.
-
7:15 - 7:17כמו שחתיכת ספגטי אחת
-
7:17 - 7:20נוגעת בחתיכות אחרות בצלחת שלכם,
-
7:20 - 7:22כך נוירון אחד נוגע בהרבה נוירונים אחרים
-
7:22 - 7:24באמצעות הענפים הסבוכים שלהם.
-
7:24 - 7:27נוירון אחד יכול להיות קשור לכ"כ הרבה נוירונים אחרים,
-
7:27 - 7:29כי יכולות להיות סינפסות
-
7:29 - 7:32בנקודות המגע האלה.
-
7:34 - 7:37עד עכשיו אולי איבדתם פרספקטיבה
-
7:37 - 7:40על גודלה האמיתי של קוביית המוח הזו.
-
7:40 - 7:43אז בואו נערוך סדרה של השוואות כדי להראות לכם.
-
7:43 - 7:46אני אראה לכם. זה זעיר ביותר. זה רק 6 מיקרונים מהצד.
-
7:48 - 7:51אז כך זה נבנה לנוירון שלם.
-
7:51 - 7:54ואפשר לראות שבאמת רק שברי הענפים הקטנים ביותר
-
7:54 - 7:57נכנסים לקוביה הזו.
-
7:57 - 8:00ונוירון, טוב, הוא יותר קטן ממוח שלם.
-
8:02 - 8:04וזה רק מוח של עכבר.
-
8:06 - 8:09הוא הרבה יותר קטן ממוח אנושי.
-
8:10 - 8:12אז כשאני מראה את זה לחברים שלי,
-
8:12 - 8:14לפעמים הם אומרים לי
-
8:14 - 8:17"אתה יודע, סבסטיאן, אתה צריך לוותר.
-
8:17 - 8:19"מדעי המוח הם עסק אבוד."
-
8:19 - 8:21כי אם אתם מסתכלים על המוח בעין בלתי מזויינת,
-
8:21 - 8:23אתם באמת לא תראו עד כמה הוא מורכב,
-
8:23 - 8:25אבל כשמשתמשים במיקרוסקופ,
-
8:25 - 8:28המורכבות החבוייה סוף סוף נגלית.
-
8:30 - 8:32במאה ה 17
-
8:32 - 8:34המתמטיקאי והפילוסוף בלייז פסקל
-
8:34 - 8:37כתב על חרדתו מפני האינסוף,
-
8:37 - 8:39על תחושת חוסר החשיבות שלו
-
8:39 - 8:42כשהוא חושב על המרחבים העצומים של החלל.
-
8:44 - 8:46ובתור מדען
-
8:46 - 8:49אני לא אמור לדבר על הרגשות שלי.
-
8:49 - 8:51יותר מדי מידע, פרופסור.
-
8:51 - 8:53(צחוק)
-
8:53 - 8:55אבל אפשר?
-
8:55 - 8:57(צחוק)
-
8:57 - 8:59(מחיאות כפיים)
-
8:59 - 9:01אני חש סקרנות,
-
9:01 - 9:03ואני חש פליאה,
-
9:03 - 9:06אבל לעיתים אני חש גם ייאוש.
-
9:07 - 9:09למה בחרתי לחקור
-
9:09 - 9:12את האיבר הזה שכה מדהים במורכבותו
-
9:12 - 9:14שאפשר כבר לומר שהוא אינסופי?
-
9:14 - 9:16זה אבסורד.
-
9:16 - 9:18איך יכולנו להעז ולחשוב
-
9:18 - 9:21שאי פעם אולי נבין אותו?
-
9:23 - 9:26ועדיין אני מתמיד במאמץ הדון-קיחוטי הזה.
-
9:26 - 9:29ולמעשה, בימים אלה אני מפתח תקוות חדשות.
-
9:30 - 9:32יום אחד,
-
9:32 - 9:34צי של מיקרוסקופים יילכדו
-
9:34 - 9:36כל נוירון וכל סינפסה
-
9:36 - 9:39במאגר מידע עצום של תמונות.
-
9:39 - 9:42ויום אחד, מחשבי על בעלי בינה מלאכותית
-
9:42 - 9:45ינתחו את התמונות הללו ללא סיוע אנושי
-
9:45 - 9:48ויסכמו אותם לקונקטום.
-
9:49 - 9:52אני לא יודע, אבל אני מקווה שאחיה לראות את היום הזה.
-
9:53 - 9:55כי מציאת קונקטום אנושי שלם
-
9:55 - 9:58היא אחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים של כל הזמנים.
-
9:58 - 10:01הוא ידרוש עבודה של דורות על מנת שיצליח.
-
10:02 - 10:05כרגע שותפי ואני,
-
10:05 - 10:07אנחנו מכוונים למשהו הרבה יותר צנוע -
-
10:07 - 10:09רק למצוא קונקטומים חלקיים
-
10:09 - 10:12של גושי מוח זעירים בעכבר ובאדם.
-
10:12 - 10:15אבל גם זה יספק כדי לבצע בחינות ראשונית של ההיפותיזה הזו
-
10:15 - 10:18שאני הוא הקונקטום שלי.
-
10:20 - 10:23כרגע תנו לי לנסות ולשכנע אתכם בסבירות של ההיפותיזה הזו,
-
10:23 - 10:26ששווה לקחת אותה ברצינות.
-
10:27 - 10:29כשאתם גדלים במהלך הילדות
-
10:29 - 10:32ומתבגרים בבגרות,
-
10:32 - 10:35הזהות האישית שלכם משתנה באיטיות.
-
10:35 - 10:37כך גם כל קונקטום
-
10:37 - 10:39משתנה עם הזמן.
-
10:40 - 10:42איזה סוג של שינויים מתרחשים?
-
10:42 - 10:44ובכן, נוירונים, כמו עצים,
-
10:44 - 10:46יכולים להצמיח ענפים חדשים,
-
10:46 - 10:49והם יכולים לאבד ענפים ישנים.
-
10:49 - 10:52סינפסות יכולות להיווצר,
-
10:52 - 10:55והן יכולות להימחק.
-
10:55 - 10:57וסינפסות יכולות לגדול
-
10:57 - 11:00והן יכולות לקטון.
-
11:00 - 11:02שאלה שנייה:
-
11:02 - 11:05מה גורם לשינויים הללו?
-
11:05 - 11:07ובכן, זה נכון,
-
11:07 - 11:10במידה מסויימת הם מתוכנתים ע"י הגנים שלכם.
-
11:10 - 11:12אבל זה לא כל הסיפור,
-
11:12 - 11:14כי ישנם אותות, אותות חשמליים,
-
11:14 - 11:16הנודדים לאורך ענפי הנוירונים
-
11:16 - 11:18ושדרים כימיים
-
11:18 - 11:20העוברים מענף לענף.
-
11:20 - 11:23האותות האלה נקראים פעילות עצבית.
-
11:23 - 11:25ויש עדויות רבות
-
11:25 - 11:28שפעילות עצבית
-
11:28 - 11:31מקודדת את המחשבות, הרגשות והתפיסות שלנו,
-
11:31 - 11:33החוויות המנטליות שלנו.
-
11:33 - 11:36ויש עדויות רבות שפעילות עצבית
-
11:36 - 11:39יכולה לגרום לשינויים בחיבורים שלכם.
-
11:39 - 11:42ואם תחברו יחד את שתי העובדות האלה,
-
11:42 - 11:44זה אומר שהחוויות שלכם
-
11:44 - 11:47יכולות לשנות את הקונקטום שלכם.
-
11:47 - 11:49ולכן הקונקטום הוא ייחודי,
-
11:49 - 11:52אפילו בין שני תאומים זהים גנטית.
-
11:53 - 11:56הקונקטום הוא המקום בו התורשה פוגשת את הסביבה.
-
11:57 - 11:59ויתכן שזה נכון
-
11:59 - 12:01שעצם פעולת המחשבה
-
12:01 - 12:03יכולה לשנות את הקונקטום שלכם -
-
12:03 - 12:06רעיון שיכול להיות מעצים.
-
12:09 - 12:11מה רואים כאן?
-
12:13 - 12:16נחל קריר ומרענן, אתם אומרים.
-
12:17 - 12:19מה עוד יש בתמונה?
-
12:22 - 12:24על תשכחו את החריץ הזה באדמה
-
12:24 - 12:27שנקרא אפיק.
-
12:27 - 12:30בלעדיו המים לא ידעו באיזה כיוון לזרום.
-
12:30 - 12:32ובעזרת הנחל
-
12:32 - 12:34אני רוצה להציע מטאפורה
-
12:34 - 12:36על הקשר בין פעילות חשמלית
-
12:36 - 12:38וקישוריות.
-
12:39 - 12:42פעילות חשמלית משתנה כל הזמן.
-
12:42 - 12:45זה כמו המים בנחל, הם אף פעם לא שקטים.
-
12:45 - 12:47הקשרים
-
12:47 - 12:49ברשת העצבית במוח
-
12:49 - 12:51קובעים את הנתיבים
-
12:51 - 12:53בהם תזרום הפעילות החשמלית.
-
12:53 - 12:56והקונקטום הוא כמו אפיק הנחל.
-
12:58 - 13:01אבל המטאפורה עשירה יותר מזה.
-
13:01 - 13:04כי זה נכון שאפיק הנחל
-
13:04 - 13:06מנחה את זרימת המים,
-
13:06 - 13:08אבל לאורך זמן,
-
13:08 - 13:11המים גם מעצבים מחדש את אפיק הנחל.
-
13:11 - 13:13וכפי שאמרתי לכם קודם,
-
13:13 - 13:16פעילות עצבית יכולה לשנות את הקונקטום.
-
13:18 - 13:20ואם תרשו לי לטפס
-
13:20 - 13:23לגבהים מטאפוריים,
-
13:23 - 13:26אזכיר לכם שפעילות עצבית
-
13:26 - 13:28היא הבסיס הפיזיקלי - או כך חושבים מדעני המוח -
-
13:28 - 13:31של מחשבות, רגשות ותפיסות.
-
13:31 - 13:33ואפשר אפילו לדבר על
-
13:33 - 13:35זרם התודעה.
-
13:35 - 13:38פעילות עצבית היא המים,
-
13:38 - 13:41והקונקטום הוא האפיק.
-
13:42 - 13:44אז בואו נחזור מגבהי המטאפורה
-
13:44 - 13:46ונחזור למדע.
-
13:46 - 13:48נניח שהטכנולוגיות למציאת קונקטומים
-
13:48 - 13:50היו באמת עובדות.
-
13:50 - 13:52איך נבחן את ההיפותיזה
-
13:52 - 13:55"אני הוא הקונקטום שלי"?
-
13:55 - 13:58ובכן, אני מציע בדיקה ישירה.
-
13:58 - 14:00בואו ננסה
-
14:00 - 14:03לקרוא את הזכרונות שלנו מתוך הקונקטומים.
-
14:03 - 14:05קחו למשל זכרון
-
14:05 - 14:08של רצפי תנועה במשך זמן ארוך,
-
14:08 - 14:11כמו נגינה של סונטה של בטהובן.
-
14:11 - 14:14לפי תיאוריה שתחילתה במאה ה 19,
-
14:14 - 14:16זכרונות שכאלה שמורים
-
14:16 - 14:19כשרשראות של קשרים סינפטיים בתוך המוח שלכם.
-
14:20 - 14:23כי אם הנוירונים הראשונים בשרשרת מופעלים,
-
14:23 - 14:26דרך הסינפסות שלהם הם שולחים מסרים לנוירונים הבאים, שגם מופעלים,
-
14:26 - 14:28וכך הלאה במורד השרשרת,
-
14:28 - 14:30כמו רצף של אבני דומינו נופלות.
-
14:30 - 14:32ומשוער שרצף הפעילות העצבית הזה
-
14:32 - 14:35מהווה את הבסיס העצבי
-
14:35 - 14:37של אותו רצף תנועות.
-
14:37 - 14:39אז דרך אחת לנסות לבחון את התיאוריה
-
14:39 - 14:41היא לחפש שרשראות כאלה
-
14:41 - 14:43בתוך קונקטומים.
-
14:43 - 14:46אבל זה לא יהיה קל, כי הם לא ייראו כך.
-
14:46 - 14:48הם יהיו מעורבלים.
-
14:48 - 14:50אז נהיה חייבים להשתמש במחשבים שלנו
-
14:50 - 14:53כדי לפענח את השרשרת.
-
14:53 - 14:55ואם נוכל לעשות זאת,
-
14:55 - 14:58רצף הנוירונים שנגלה בפענוח הזה
-
14:58 - 15:01יהיה ניבוי לדפוס פעילות עצבית
-
15:01 - 15:04המופעל במוח במהלך שחזור זיכרון.
-
15:04 - 15:06ואם זה יצליח,
-
15:06 - 15:09זאת תהיה הדוגמא הראשונה של קריאת זיכרון מתוך קונקטום.
-
15:13 - 15:15(צחוק)
-
15:15 - 15:17איזה בלגן.
-
15:18 - 15:20ניסיתם פעם לחבר מערכת חשמלית
-
15:20 - 15:22מורכבת כמו זו?
-
15:22 - 15:24אני מקווה שלא.
-
15:24 - 15:27אבל אם כן, אתם יודעים שמאוד קל לטעות.
-
15:30 - 15:32ענפי הנוירונים הם כמו חוטי החשמל של המוח.
-
15:32 - 15:36מישהו יכול לנחש: מהו האורך הכולל של החוטים במוח שלכם?
-
15:39 - 15:41אתן לכם רמז. זה מספר גדול.
-
15:41 - 15:43(צחוק)
-
15:44 - 15:47אני מעריך, מיליוני מיילים.
-
15:47 - 15:50הכל ארוז בתוך הגולגולת.
-
15:50 - 15:52ואם אתם מעריכים את המספר הזה,
-
15:52 - 15:54אתם יכולים לראות בקלות
-
15:54 - 15:56שיש פוטנציאל עצום לטעויות בקישורים בתוך המוח.
-
15:56 - 15:59ואכן העיתונות אוהבת כותרות כמו:
-
15:59 - 16:01"המוח האנורקטי מקושר בצורה אחרת."
-
16:01 - 16:03או "מוחות אוטיסטיים מקושרים אחרת."
-
16:03 - 16:05אלה טענות סבירות,
-
16:05 - 16:07אבל האמת היא
-
16:07 - 16:09שאנחנו לא יכולים לראות את הקשרים העצביים בצורה בהירה מספיק
-
16:09 - 16:11כדי לדעת אם הן באמת נכונות.
-
16:11 - 16:14אז הטכנולוגיות לזיהוי קונקטומים
-
16:14 - 16:16יאפשרו לנו סוף סוף
-
16:16 - 16:18לקרוא קישורים שגויים במוח,
-
16:18 - 16:21לראות הפרעות מנטליות בקונקטומים.
-
16:25 - 16:28לפעמים הדרך הטובה ביותר לבחון היפותיזה
-
16:28 - 16:31היא לשקול את ההשלכה הקיצונית ביותר שלה.
-
16:31 - 16:34פילוסופים מכירים את המשחק הזה היטב.
-
16:35 - 16:38אם אתה מאמין שאתה הוא הקונקטום שלך,
-
16:38 - 16:41אני חושב שאתה צריך גם לקבל את הרעיון
-
16:41 - 16:43שמוות הוא הרס
-
16:43 - 16:46הקונקטום שלך.
-
16:47 - 16:50אני מזכיר זאת מכיוון שישנם נביאים היום
-
16:50 - 16:53הטוענים שטכנולוגיה
-
16:53 - 16:56תשנה באופן בסיסי את המצב האנושי
-
16:56 - 16:59ואולי אף תשנה את המין האנושי.
-
16:59 - 17:02אחד מחלומותיהם הכמוסים
-
17:02 - 17:04הוא לרמות את המוות
-
17:04 - 17:06על-ידי תורה הנקראת קריוניקה.
-
17:06 - 17:08אם תשלמו $100,000,
-
17:08 - 17:11תוכלו לסדר שיקפיאו את גופתכם לאחר המוות
-
17:11 - 17:13וישמרו אותה בחנקן נוזלי
-
17:13 - 17:15באחד מהמיכלים האלה במחסן באריזונה,
-
17:15 - 17:17בציפייה לתרבות עתידית
-
17:17 - 17:20שמספיק מתקדמת כדי להקים אתכם לתחייה.
-
17:21 - 17:23האם צריך ללעוג לרודפים המודרניים אחר האלמוות,
-
17:23 - 17:25ולקרוא להם טפשים?
-
17:25 - 17:27או שאולי יום אחד הם יצחקו
-
17:27 - 17:29מעל הקברים שלנו?
-
17:30 - 17:32אני לא יודע.
-
17:32 - 17:35אני מעדיף לבחון את האמונות שלהם באופן מדעי.
-
17:35 - 17:37אני מציע שננסה למצוא קונקטום
-
17:37 - 17:39במוח קפוא.
-
17:39 - 17:41אנחנו יודעים שנזק למוח
-
17:41 - 17:43מתרחש לאחר המוות ובמהלך ההקפאה.
-
17:43 - 17:46השאלה היא: האם הנזק מחק את הקונקטום?
-
17:46 - 17:49אם כן, אין שום דרך שאף תרבות עתידית
-
17:49 - 17:52תהיה מסוגלת לשחזר זיכרונות מתוך אותם מוחות קפואים.
-
17:52 - 17:54תחייה מחודשת יכולה להצליח עבור הגוף,
-
17:54 - 17:56אך לא עבור הדעת.
-
17:56 - 17:59מצד שני, אם הקונקטום עדיין שלם,
-
17:59 - 18:02לא נוכל ללעוג לטענות הקריוניקה בקלות כה רבה.
-
18:05 - 18:07אני תיארתי מסע
-
18:07 - 18:10המתחיל בעולמם של הקטנים מאוד,
-
18:10 - 18:13ומניע אותנו לעולם העתיד הרחוק.
-
18:13 - 18:16קונקטומים יסמנו נקודת מפנה בהיסטוריה האנושית.
-
18:17 - 18:19כשאנחנו התפתחנו מאבותינו דמויי הקוף
-
18:19 - 18:21בסוואנה האפריקאית,
-
18:21 - 18:24מה שהבחין בינינו לבינם היה מוחנו הגדול.
-
18:25 - 18:27השתמשנו במוחנו כדי לעצב
-
18:27 - 18:30טכנולוגיות מדהימות עוד יותר.
-
18:30 - 18:33בסופו של דבר, הטכנולוגיות האלה יהיו כה חזקות
-
18:33 - 18:36שנשתמש בהם כדי להכיר את עצמנו
-
18:36 - 18:39על-ידי פירוק והרכבה מחדש
-
18:39 - 18:42של המוחות שלנו.
-
18:42 - 18:45אני מאמין שמסע זה של גילוי עצמי
-
18:45 - 18:48מיועד לא רק למדענים
-
18:48 - 18:50אלא לכולנו.
-
18:50 - 18:53ואני מעריך את ההזדמנות לשתף אתכם במסע הזה היום.
-
18:53 - 18:55תודה
-
18:55 - 19:03(מחיאות כפיים)
- Title:
- סבסטיאן סונג: אני הוא הקונקטום שלי
- Speaker:
- Sebastian Seung
- Description:
-
more » « less
סבסטיאן סונג ממפה מודל חדש ויומרני של המוח, הממוקד בקשרים בין הנוירונים (תאי עצב). הוא קורא לו ה"קונקטום" שלנו, והוא ייחודי כמו הגנום שלנו. הבנת הקונקטום יכולה לפתוח דרך חדשה להבין את המוח והשכל שלנו.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:04
|
Sigal Tifferet added a translation |