< Return to Video

אית'ן פרלסטין - תובנות אודות קרומית התא, הודות לחומר לניקוי כלים

  • 0:14 - 0:15
    כל תא בגופך
  • 0:15 - 0:17
    מופרד מיתר התאים סביבו
  • 0:17 - 0:18
    באמצעות השכבה החיצונית שלו,
  • 0:18 - 0:20
    הלא היא הקרומית.
  • 0:20 - 0:23
    קרומית התא צריכה להיות
    גם חזקה וגם גמישה.
  • 0:23 - 0:26
    תארו לעצמכם קרומית עשויה מתכת:
  • 0:26 - 0:28
    היא מעולה בשמירת קרבי התא בפנים,
  • 0:28 - 0:31
    אבל ממש לא מאפשרת
    מעבר של חומרים פנימה והחוצה.
  • 0:31 - 0:33
    לעומת זאת, קרומית שעשויה מגרבי רשת
  • 0:33 - 0:36
    תהיה יותר מדי קיצונית בכיוון השני:
  • 0:36 - 0:38
    "נושמת", אך נקרעת בקלות.
  • 0:38 - 0:42
    כך שהקרומית האידיאלית
    היא משהו באמצע.
  • 0:42 - 0:43
    במאות האחרונות
  • 0:43 - 0:46
    למדנו המון על אופן פעולתן
    של הקרומיות.
  • 0:46 - 0:49
    הסיפור מתחיל בסוף המאה ה-19
  • 0:49 - 0:51
    והאגדה מספרת
  • 0:51 - 0:54
    שאישה גרמניה בשם אגנס פוקלס
    הדיחה את הכלים,
  • 0:54 - 0:56
    והבחינה שלא כל חומרי הניקוי
  • 0:56 - 0:58
    המיסו את השומן באותה דרך,
  • 0:58 - 0:59
    וזה עורר את סקרנותה.
  • 0:59 - 1:01
    היא ערכה מדידות קפדניות
  • 1:01 - 1:02
    של גודל יריעות הסבון
  • 1:02 - 1:03
    שנוצרו על פני השטח
  • 1:03 - 1:06
    של מגש מתכת מלא מים.
  • 1:06 - 1:09
    מאוחר יותר, בשנות ה-20,
    מדעני "ג'נרל אלקטריק"
  • 1:09 - 1:12
    אירווינג לנגמיר וקתרין בלודג'ט
  • 1:12 - 1:15
    בחנו מחדש את הבעיה
    בעזרת מתקן מורכב יותר
  • 1:15 - 1:17
    וגילו שאותם כתמים זעירים
  • 1:17 - 1:20
    היו למעשה שכבת יחידה
    של מולקולות שמן.
  • 1:20 - 1:22
    בכל מולקולת שמן היה צד אחד
  • 1:22 - 1:24
    שאהב מים וצף עליהם,
  • 1:24 - 1:26
    וצד שני ששנא מים
  • 1:26 - 1:28
    ובלט מעלה אל האוויר.
  • 1:28 - 1:31
    אז איך זה קשור לקרומיות התאים?
  • 1:31 - 1:34
    בתחילת המאה ה-20
  • 1:34 - 1:37
    הכימאים צ'רלס אוברטון והנס מאייר
  • 1:37 - 1:38
    הוכיחו שקרומית התא
  • 1:38 - 1:40
    מורכבת מחומרים
  • 1:40 - 1:41
    שכמו שמן,
  • 1:41 - 1:42
    יש להם חלק אוהב מים
  • 1:42 - 1:44
    וחלק שונא מים.
  • 1:44 - 1:47
    היום אנו מכנים חומרים אלה
    "ליפידים".
  • 1:47 - 1:50
    ב-1925, שני מדענים,
  • 1:50 - 1:52
    אוורט גורטר ופרנסואה גרנדל,
  • 1:52 - 1:54
    שיפרו עוד יותר את הבנתנו.
  • 1:54 - 1:56
    הם תכננו ניסוי שנועד לבדוק
  • 1:56 - 1:57
    אם כל קרומיות התאים
  • 1:57 - 1:59
    עשויות משכבת ליפידים אחת ויחידה,
  • 1:59 - 2:01
    כלומר חד-שכבתיים,
  • 2:01 - 2:03
    או שמדובר בשתי שכבות
    זו על גבי זו,
  • 2:03 - 2:05
    כלומר, דו-שכבתיים.
  • 2:05 - 2:07
    גורטר וגרנדל לקחו דם
  • 2:07 - 2:08
    מכלב,
  • 2:08 - 2:09
    מכבשה,
  • 2:09 - 2:09
    מארנב,
  • 2:09 - 2:10
    מעז,
  • 2:10 - 2:11
    משרקן
  • 2:11 - 2:13
    וממתנדבים אנושיים.
  • 2:13 - 2:14
    מכל אחת מהדגימות האלה
  • 2:14 - 2:16
    הם מיצו את כל הליפידים
  • 2:16 - 2:18
    מכל כדוריות הדם האדומות
  • 2:18 - 2:20
    והניחו כמה טיפות של התמצית הזו
  • 2:20 - 2:21
    על מגש מים.
  • 2:21 - 2:24
    כמצופה, הליפידים, כמו השמן,
  • 2:24 - 2:26
    התפשטו ברובד חד-שכבתי,
  • 2:26 - 2:29
    שאת גודלו גורטר וגרדל
    יכלו למדוד.
  • 2:29 - 2:32
    ע"י השוואה בין אזור שטח החד-שכבה
  • 2:32 - 2:35
    לגודל פני השטח של
    כדוריות הדם האדומות השלמות,
  • 2:35 - 2:36
    הם הצליחו לקבוע
  • 2:36 - 2:37
    אם קרומית כדורית הדם האדומה
  • 2:37 - 2:39
    היא בעובי של שכבה אחת או שתיים.
  • 2:39 - 2:42
    כדי להבין את תכנון הניסוי שלהם,
  • 2:42 - 2:44
    דמיינו שאתם מביטים כלפי מטה
    על כריך.
  • 2:44 - 2:47
    את תמדדו את גודל האזור
    שאתם רואים,
  • 2:47 - 2:50
    תקבלו את מידותיה
    של פרוסת לחם אחת
  • 2:50 - 2:51
    למרות שיש שתיים,
  • 2:51 - 2:54
    האחת מונחת במדויק על גבי השניה.
  • 2:54 - 2:56
    אך אם תפתחו את הכריך
  • 2:56 - 2:58
    ותניחו את שתי הפרוסות
    זו לצד זו,
  • 2:58 - 3:00
    תקבלו את כפליים גודל המשטח.
  • 3:00 - 3:02
    הניסוי של גורטר וגרנדל
  • 3:02 - 3:04
    הוא עקרונית אותו הרעיון.
  • 3:04 - 3:06
    הכריך הפתוח הוא החד-שכבה שנוצרה
  • 3:06 - 3:10
    כשהליפידים שמוצו מהתאים
    התפשטו לכלל יריעה.
  • 3:10 - 3:14
    הכריך הסגור הוא הקרומית
    של כדורית הדם השלמה.
  • 3:14 - 3:17
    והפלא ופלא, הם גילו יחס של
    אחד-לאחד,
  • 3:17 - 3:19
    והוכיחו מעבר לכל צל של ספק
  • 3:19 - 3:21
    שקרומית התא היא דו-שכבתית,
  • 3:21 - 3:23
    שכאשר פורסים אותה,
  • 3:23 - 3:25
    נותנת חד-שכבה בגודל כפול.
  • 3:25 - 3:28
    אז כמעט 30 שנה
    לפני שהוסבר מבנה הסליל הכפול
  • 3:28 - 3:30
    של הדנ"א,
  • 3:30 - 3:31
    ניסוי אחד ויחיד
  • 3:31 - 3:34
    שנעשה בו שימוש בגירסאות מושקעות
    של חומרים שיש בכל משק בית
  • 3:34 - 3:35
    איפשר הצצה למעמקי
  • 3:35 - 3:38
    מבנה היסוד של התא.
Title:
אית'ן פרלסטין - תובנות אודות קרומית התא, הודות לחומר לניקוי כלים
Description:

לשיעור המלא:
http://ed.ted.com/lessons/insights-into-cell-membranes-via-dish-detergent-ethan-perlstein

קרומית (ממברנת) התא, כמו כל מעיל טוב, מגינה על התא מכל מה שמחוצה לו. איך זה שהיא בו-זמנית חזקה, גמישה ויודעת לאפשר לדברים הנכונים לעבור דרכה? אית'ן פרלסטין מגלה מחדש את המדענים ואת מחקרם, ששינו את האופן בו אנו חוקרים את הקרומית ואת התא בכלל.

שיעור - אית'ן פרלסטין; הנפשה - TED-Ed.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
03:50

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.