< Return to Video

Krebs / Citric Acid Cycle

  • 0:01 - 0:03
    טוב, אז אנחנו כבר יודעים שאם מתחילים עם
  • 0:03 - 0:12
    מולקולה של גלוקוז, שהיא מולקולה בת 6 פחמנים,
  • 0:12 - 0:16
    בסופו של דבר היא נחלקת לשתיים על ידי
    גליקוליזיס, ואנו מקבלים
  • 0:16 - 0:20
    2 חומצות פירוביות או שתי מולקולות פּירוּבָט.
  • 0:20 - 0:23
    הגליקוליזיס ממש חתך את הגלוקוז לחצי.
  • 0:23 - 0:25
    זה פרק את הגלוקוז.
  • 0:25 - 0:30
    התוצר הוא שני פּירוּבָטים או שתי חומצות פירוביות.
  • 0:30 - 0:35
    הן מולקולות של 3 פחמנים.
  • 0:35 - 0:37
    כמובן יש הרבה חומר נוסף שקשור אל
  • 0:37 - 0:37
    הפחמנים האלה.
  • 0:37 - 0:39
    ראיתם את זה כבר, ותוכלו לראות את
  • 0:39 - 0:42
    המבנה הכימי שלהם ברשת או בויקיפדיה.
  • 0:42 - 0:43
    שם הם מצויים בפרטי פרטים.
  • 0:43 - 0:44
    אבל הנה בא משהו חשוב.
  • 0:44 - 0:47
    כאשר הגלוקוז הומס - הוא נחתך לחצי.
  • 0:47 - 0:48
    זה מה שקורה בגליקוליזיס.
  • 0:54 - 0:57
    זה קורה ללא נוכחות של חמצן.
  • 0:57 - 0:57
    הוא לא נחוץ
  • 0:57 - 1:01
    זה יכול לקרות באם יש או אין חמצן.
  • 1:01 - 1:03
    התהליך אינו דורש חמצן.
  • 1:03 - 1:04
    הרווח הנקי שלנו הוא שני ATP.
  • 1:08 - 1:11
    זהו רווח נטו כי
  • 1:11 - 1:15
    לתגובה השתמשנו בשני ATP, ואז
  • 1:15 - 1:16
    היא ייצרה ארבעה.
  • 1:16 - 1:19
    לכן, נוצרו ארבעה ושניים מהם נוצלו
  • 1:19 - 1:21
    כך שנשארו נטו שני ATP.
  • 1:21 - 1:23
    בנוסף, נוצרומ גם שתי מולקולות של NADH.
  • 1:28 - 1:31
    זה מה שנתקבל מגליקוליזיס.
  • 1:31 - 1:32
    כדי שתוכלו לדמיין את זה יותר טוב,
  • 1:32 - 1:33
  • 1:33 - 1:36
    נצייר כאן תא.
  • 1:36 - 1:39
    אולי נצייר אותו כאן.
  • 1:39 - 1:41
    נניח שיש לנו כאן תא.
  • 1:41 - 1:44
    זוהי הממברנה החיצונית שלו.
  • 1:44 - 1:45
    אולי זה הגרעין שלו,
  • 1:45 - 1:47
    אנו מתעסקים עם תא אאוקריוטי.
  • 1:47 - 1:48
    למרות שזה לא מוכרח להיות תא כזה.
  • 1:48 - 1:51
    יש בו DNA והכרומטין שלו מפוזר
  • 1:51 - 1:52
    מסביב באופן כזה.
  • 1:52 - 1:53
    וכמובן יש גם מיטוכונדריות.
  • 1:53 - 1:56
    ויש סיבה לכך שקוראים להן
  • 1:56 - 1:57
    מרכז הכח של התא
  • 1:57 - 1:59
    מיד נביט בהן.
  • 1:59 - 1:59
    הנה יש כאן מיטוכונדריה.
  • 1:59 - 2:01
    יש בה ממברנה חיצונית
  • 2:01 - 2:03
    וממברנה פנימית, הנה כך.
  • 2:03 - 2:06
    נדבר יותר בפרטים על מבנה המיטוכונדריה,
  • 2:06 - 2:07
    אולי כבר בסרטון הזה, או אולי יהיה
  • 2:07 - 2:09
    סרטון שלם עליהן.
  • 2:09 - 2:13
    כאן ישנה עוד מיטוכונדריה.
  • 2:13 - 2:15
    ואז כל הנוזל הזה, המרווח כאן
  • 2:15 - 2:18
    בין אברוני התא- והאברונים, אפשר לראותם
  • 2:18 - 2:23
    כמו חלקים של התא שעושים דברים מיוחדים.
  • 2:23 - 2:25
    בדומה לאברים שעושים דברים מיוחדים
  • 2:25 - 2:27
    בגופנו אנו.
  • 2:27 - 2:30
    טוב, אז בין כל האברונים ישנו
  • 2:30 - 2:31
    מרחב נוזלי.
  • 2:31 - 2:33
    זהו הנוזל התאי.
  • 2:33 - 2:34
    הוא נקרא הציטופלסמה.
  • 2:38 - 2:42
    כאן קורה הגליקוליזיס.
  • 2:42 - 2:43
    הגליקוליזיס קורה בציטופלסמה.
  • 2:47 - 2:51
    עכשיו כולנו כבר יודעים,
    ראינו בסרטון המבט הכללי,
  • 2:51 - 2:52
    ואנו יודעים מה קורה בהמשך.
  • 2:52 - 2:55
    מעגל קרֶבּס - או מעגל החומצה הציטרית.
  • 2:55 - 2:59
    וזה למעשה קורה בממברנה הפנימית
  • 2:59 - 3:03
    או יותר נכון בחלל הפנימי של המיטוכונדריות.
  • 3:03 - 3:05
    נצייר את זה קצת יותר גדול.
  • 3:05 - 3:07
    נצייר מיטוכונדריה כאן.
  • 3:07 - 3:09
    אז זוהי מיטוכונדריה.
  • 3:09 - 3:10
    יש בה ממברנה חיצונית.
  • 3:10 - 3:12
    ויש בה ממברנה פנימית.
  • 3:12 - 3:15
    לו היתה רק ממברנה פנימית -
    היינו קוראים לה קריסטה.
  • 3:15 - 3:17
    לו היו הרבה - היינו קוראים להן קריסטות.
  • 3:17 - 3:20
    הממברנה הפנימית המפותלת הזו,
  • 3:20 - 3:22
    הבה ניתן לה סימון.
  • 3:22 - 3:25
    לכן הן קריסטות, ברבים.
  • 3:25 - 3:28
    ויש בה שני מדורים.
  • 3:28 - 3:30
    כי הם נפרדים על ידי שתי הממברנות.
  • 3:30 - 3:33
    המדור הזה כאן, הוא המדור החיצון.
  • 3:33 - 3:35
    כל הדבר הזה כאן הוא המדור החיצון.
  • 3:35 - 3:40
    המדור הפנימי שכאן, הוא נקרא
  • 3:40 - 3:41
    המָטריקס.
  • 3:45 - 3:49
    עכשיו יש לנו את הפּירוּבָטים האלה,
    הם עדיין לא לגמרי מוכנים,
  • 3:49 - 3:53
    בשביל מעגל קרֶבּס. ובכן זה יהיה מבוא
  • 3:53 - 3:56
    טוב בשביל ההכנה שלהם
  • 3:56 - 3:57
    למעגל קרֶבּס.
  • 3:57 - 3:57
    בעצם הם מתחמצנים.
  • 3:57 - 4:01
    אנו נתמקד על אחד מהפּירוּבָטים האלה.
  • 4:01 - 4:04
    יש לזכור שהפּירוּבָט, וזה
  • 4:04 - 4:07
    קורה פעמיים לכל מולקולה של גלוקוז.
  • 4:07 - 4:10
    לכן יש לנו כאן שלב של הכנה
  • 4:10 - 4:11
    למעגל קרֶבּס.
  • 4:11 - 4:12
    אנו קוראים לו חימצון הפּירוּבָט.
  • 4:17 - 4:20
    בעיקרון, זה חיתוך של
  • 4:20 - 4:22
    פחמן אחד מהפּירוּבָט.
  • 4:22 - 4:26
    ואז אנו נשארים עם תוצר בעל 2 פחמנים
  • 4:26 - 4:28
    לא שיש לנו רק 2 פחמנים - אלא שהשלד
  • 4:28 - 4:30
    של הפחמן הוא בעל שני פחמנים.
  • 4:30 - 4:31
    הוא נקרא אצטיל-קו-A.
  • 4:35 - 4:37
    אלה שמות קצת מבלבלים, כי מה זה
  • 4:37 - 4:39
    אצטיל-קו-A?
  • 4:39 - 4:39
    זה די מוזר, נכון?
  • 4:39 - 4:41
    תוכלו לחפש ברשת, אבל כאן נשתמש בשם הזה
  • 4:41 - 4:43
    כי זה יפשט לנו את הדברים,
  • 4:43 - 4:45
    ויאפשר לראות את התמונה הכוללת.
  • 4:45 - 4:46
    אז, נוצר אצטיל-קו-A.
  • 4:46 - 4:48
    שהוא תוצר בעל 2 פחמנים.
  • 4:48 - 4:56
    והוא גורם לחיזור של NAD פלוס ל-NADH.
  • 4:56 - 5:00
    התהליך הזה , לעיתים נחשב לחלק איטגראלי
  • 5:00 - 5:02
    של מעגל קרֶבּס, או של החומצה הציטרית
  • 5:02 - 5:03
    והמעגל מקבל את האשראי עבור השלב הזה.
  • 5:03 - 5:06
    אבל למעשה זה רק שלב הכנה למעגל קרֶבּס.
  • 5:06 - 5:12
    טוב, עכשיו כאשר יש לנו את האצטיל-קו-A
    בשרשרת של שני הפחמנים,
  • 5:12 - 5:13
    הנה כאן.
  • 5:13 - 5:16
    אנו מוכנים ל"קפוץ" אל מעגל קרֶבּס.
  • 5:16 - 5:18
    דברנו עליו כה הרבה - מעגל קרֶבּס.
  • 5:18 - 5:21
    מיד תראו מדוע הוא נקרא "מעגל קרֶבּס".
  • 5:21 - 5:24
    אצטיל-קו-A, וכל זה מזורז על ידי אנזימים.
  • 5:24 - 5:27
    אנזימים הם חלבונים שמחברים בין
  • 5:27 - 5:30
    מרכיבים, שצריכים להגיב בדרך מסויימת
  • 5:30 - 5:31
    כדי שהם יוכלו לפעול.
  • 5:31 - 5:33
    אז, הם מזורזים על ידי אנזימים.
  • 5:33 - 5:40
    האצטיל-קו-A מתאחד עם חומצה אוקסאלו-אצטית
  • 5:40 - 5:42
    באמת מילה מפוצצת.
  • 5:42 - 5:44
    אבל זו מולקולה של 4 פחמנים.
  • 5:48 - 5:52
    שני החברה האלה הגיבו יחד, או התמזגו
  • 5:52 - 5:54
    תלוי איך מסתכלים על זה.
  • 5:54 - 5:56
    נצייר את זה כך.
  • 5:56 - 5:57
    כל זה מזורז על ידי אנזימים.
  • 5:57 - 5:58
    זה באמת חשוב.
  • 5:58 - 6:00
    בכמה ספרי לימוד תמצאו את השאלה:
    האם זו תגובה מזורזת עלידי אנזימים?
  • 6:00 - 6:01
    חיובי!
  • 6:01 - 6:02
    כל דבר במעגל קרֶבּס -
  • 6:02 - 6:04
    הוא תגובה מזורזת עלידי אנזימים.
  • 6:04 - 6:07
    הם יוצרים ציטרט- או חומצה ציטרית .
  • 6:10 - 6:11
    שהיא אותו החומר שנמצא גם בלימונדה
  • 6:11 - 6:13
    או במיץ תפוזים.
  • 6:13 - 6:18
    וזוהי מולקולה בת 6 פחמנים.
  • 6:18 - 6:19
    זה הגיוני.
  • 6:19 - 6:21
    יש לנו מולקולה בת 2 פחמנים
    ועוד אחת בת 4 פחמנים
  • 6:21 - 6:24
    ואז מקבלים מולקולה בת 6 פחמנים.
  • 6:24 - 6:27
    ואז החומצה הציטרית מתחמצנת.
  • 6:27 - 6:28
    זה קורה בכמה שלבים.
  • 6:28 - 6:30
    אנו כאן מאוד מפשטים.
  • 6:30 - 6:34
    אבל היא מתחמצנת לאורך כמה וכמה שלבים
  • 6:34 - 6:36
    שוב פעם, הפחמן נחתך ממנה.
  • 6:36 - 6:39
    שני פחמנים נחתכים ואז חוזרים
  • 6:39 - 6:41
    לחומצה אוקסלו-אצטית.
  • 6:41 - 6:44
    תוכלו לשאול, כאשר הפחמנים האלה נחתכים
  • 6:44 - 6:46
    כמו כשהפחמן הזה נחתך -
  • 6:46 - 6:49
    מה קורה להם?
  • 6:49 - 6:50
    הם נעשים CO2.
  • 6:50 - 6:53
    מצטרף אליהם חמצן והם עוזבים את המערכת.
  • 6:53 - 6:57
    אז ככה נוצרים החמצן, הפחמן והפחמן-דו-חמצני.
  • 6:57 - 6:58
    למעשה כך הם נוצרים.
  • 6:58 - 7:00
    ובאופן דומה, כאשר הפחמנים האלה נחתכים
  • 7:00 - 7:04
    זה יוצר CO2.
  • 7:04 - 7:07
    ובאמת, בכל מולקולה של גלוקוז -
  • 7:07 - 7:08
    יש 6 פחמנים.
  • 7:08 - 7:12
    כאשר התהליך הזה קורה פעם אחת -
  • 7:12 - 7:14
    הוא מייצר שלוש מולקולות של פחמן-דו-חמצני.
  • 7:14 - 7:15
    אבל אנו עושים זאת פעמיים.
  • 7:15 - 7:18
    לכן נוצרות 6 מולקולות של פחמן-דו-חמצני.
  • 7:18 - 7:21
    זה כבר כולל את כל הפחמנים.
  • 7:21 - 7:24
    אנו נפטרים מ-3 פחמנים לכל סיבוב כזה.
  • 7:24 - 7:25
    טוב, רק 2 לכל סיבוב.
  • 7:25 - 7:28
    אבל באמת, בשלבים שאחרי הגליקוליזיס -
  • 7:28 - 7:29
    אנו נפטרים מ-3 פחמנים.
  • 7:29 - 7:31
    היות ואנו עושים זאת לכל אחד מהפּירוּבָטים.
  • 7:31 - 7:34
    וכך נפטרים מכל 6 הפחמנים,
  • 7:34 - 7:36
    שאותם אנו נושפים בסופו 'של דבר.
  • 7:36 - 7:38
    המעגל הזה אינו מייצר רק פחמן.
  • 7:38 - 7:43
    כל הרעיון הוא לייצר NADH וכן FADH2 וATP.
  • 7:43 - 7:44
    נכתוב את זה כאן.
  • 7:44 - 7:46
    גם כאן זו הפשטה עצומה.
  • 7:46 - 7:48
    מייד נראה את התמונה המפורטת.
  • 7:48 - 7:52
    אנו נֶחָזֵר קצת +NAD ל- NADH.
  • 7:56 - 7:57
    נעשה זאת שוב.
  • 7:57 - 7:59
    כמובן שזה נעשה בשלבים נפרדים.
  • 7:59 - 8:00
    ישנם גם תוצרי ביניים.
  • 8:00 - 8:03
    מייד נראה אותם.
  • 8:03 - 8:08
    הנה עוד מולקולה של +NAD מחוזרת לNADH.
  • 8:08 - 8:11
    זה ייצור קצת ATP.
  • 8:14 - 8:15
    קצת ADP יהפוך לATP.
  • 8:19 - 8:22
    אולי יש לנו- לא, לא אולי, זה מה שקורה באמת,
  • 8:22 - 8:30
    קצת FAD, נכתוב את זה כך, קצת FAD
  • 8:30 - 8:32
    מתחמצן ל- FADH2.
  • 8:32 - 8:35
    והסיבה שבגללה אנו שמים בכלל לב לכל זה, היא--
  • 8:35 - 8:38
    הרי יכולתם לחשוב שהנשימה התאית
    היא כולה קשורה לATP.
  • 8:38 - 8:41
    אז למה אנו בכלל מתעניינים ב-NDAH האלה
  • 8:41 - 8:45
    וב-FADH2 האלה שמתקבלים כחלק מהתהליך?
  • 8:45 - 8:47
    הסיבה שאיכפת לנו מזה היא שאלה נכנסים אל
  • 8:47 - 8:49
    שרשרת שינוע האלקטרונים.
  • 8:49 - 8:52
    הם מתחמצנים, או -הם מאבדים
    את המימנים שלהם
  • 8:52 - 8:55
    בשרשרת שינוע האלקטרונים,
    ששם הוא המקום שבו
  • 8:55 - 8:56
    רוב הATP נוצר למעשה.
  • 8:56 - 9:00
    ואז אולי יש עוד NAD שמחוזר
  • 9:00 - 9:02
    או שמרוויח אלקטרון.
  • 9:02 - 9:04
    חיזור -זה להרוויח אלקטרון.
  • 9:04 - 9:07
    או, להרוויח מימן שאת האלקטרונים
    שלו ניתן לחטוף.
  • 9:07 - 9:09
    שזה NADH.
  • 9:09 - 9:12
    ואז אנו שבים בחזרה לחומצה אוקסלו-אצטית.
  • 9:12 - 9:16
    ואפשר שוב לבצע את כל
    המעגל של החומצה הציטרית.
  • 9:16 - 9:17
    עכשיו כשכבר כתבנו את כל זה,
    בואו נסכם מה יש לנו כאן.
  • 9:17 - 9:21
    מה יש לנו?. טוב, נסמן כמה קווי חלוקה.
  • 9:21 - 9:23
    כך שנדע מי הוא מה.
  • 9:23 - 9:27
    אז הקו הזה כאן, כל מה שמשמאל לקו הזה
  • 9:27 - 9:28
    שייך לגליקוליזיס.
  • 9:30 - 9:32
    את זה כבר למדנו .
  • 9:32 - 9:35
    רוב ספרי הלימוד, במיוחד בהקדמות,
  • 9:35 - 9:38
    יחֲשבוּ את החימצון של הפּירוּבָטים
    בתוך מעגל קרֶבּס .
  • 9:38 - 9:40
    אם כי בעצם זה רק שלב הכנה.
  • 9:40 - 9:43
    באופן פורמאלי, מעגל קרֶבּס הוא החלק הזה
  • 9:43 - 9:45
    שמתחיל באצטיל-קו-A, שמתמזג
  • 9:45 - 9:47
    עם החומצה האוקסלו-אצטית.
  • 9:47 - 9:51
    ואז הוא ממשיך ויוצר חומצה ציטרית, שבעקרון
  • 9:51 - 9:54
    היא מתחמצנת ויוצרת את כל הדברים הנחוצים
  • 9:54 - 9:58
    כדי ליצור ATP ישירות, או בדרך בלתי ישירה
  • 9:58 - 9:59
    בשרשרת שינוע האלקטרונים.
  • 9:59 - 10:02
    אז שוב, בואו נחֲשב מה יש לנו:
  • 10:02 - 10:04
    נחֲשב כל מה שיש לנו כבר.
  • 10:04 - 10:06
    כאן כבר סיכמנו את הגליקוליזיס.
  • 10:06 - 10:10
    שני ATP נטו, ושני NADH.
  • 10:10 - 10:13
    עכשיו במעגל החומצה הציטרית -או במעגל קרֶבּס
  • 10:13 - 10:15
    תחילה יש חימצון של הפּירוּבָט.
  • 10:15 - 10:17
    זה ייצר NADH אחד.
  • 10:20 - 10:22
    אבל זיכרו, אם אנו רוצים לדבר על: מה אנחנו
  • 10:22 - 10:24
    מקבלים מכל גלוקוז?
  • 10:24 - 10:26
    זה מה שנוצר מכל פּירוּבָט.
  • 10:26 - 10:30
    כי ה-NADH הזה הוא תוצר רק של הפּירוּבָט הזה.
  • 10:30 - 10:34
    אלא שהגליקוליזיס יצרה שני פּירוּבָטים.
  • 10:34 - 10:38
    לכן כל דבר אחרי השלב הזה
    אנו צריכים להכפיל בשתיים
  • 10:38 - 10:41
    לכל מולקולה של גלוקוז.
  • 10:41 - 10:44
    בשביל חימצון הפּירוּבָט,כפול שתיים - קיבלנו
  • 10:44 - 10:45
    שני NADH.
  • 10:52 - 10:56
    עכשיו אם נביט בצד הזה,
    שהוא מעגל קרֶבּס הפורמאלי,
  • 10:56 - 10:57
    מה אנו מקבלים?
  • 10:57 - 10:58
    כמה , NADH יש לנו עכשיו?
  • 10:58 - 11:02
    אחד,שניים, שלושה NADH.
  • 11:02 - 11:08
    אם נכפיל את זה בשתיים, כי אנו עומדים לבצע
  • 11:08 - 11:11
    את המעגל הזה לכל הפּירוּבָטים שנוצרו
  • 11:11 - 11:12
    מהגליקוליזיס.
  • 11:12 - 11:16
    זה נותן לנו ששה NADH.
  • 11:16 - 11:20
    יש לנו ATP אחד לסיבוב של המעגל.
  • 11:20 - 11:21
    זה קורה פעמיים.
  • 11:21 - 11:22
    פעם אחת לכל חומצה פירובית.
  • 11:22 - 11:25
    לכן אנו מקבלים שני ATP.
  • 11:25 - 11:29
    ואז יש לנו FADH2 אחד.
  • 11:29 - 11:31
    טוב, אבל הרי אנו עומדים
    לעשות את המעגל הזה פעמיים.
  • 11:31 - 11:32
    זה היה לכל סיבוב.
  • 11:32 - 11:34
    לכן צריך להכפיל בשתיים.
  • 11:34 - 11:37
    אז יש לנו שני FADH.
  • 11:37 - 11:42
    לפעמים, תמצאו בספרי הלימוד,
    ששני הNADH הללו
  • 11:42 - 11:45
    לכל סיבוב של מעגל קרֶבּס, או
    לכל פּירוּבָט, הNADH האחד הזה
  • 11:45 - 11:48
    שייך למעגל קרֶבּס.
  • 11:48 - 11:50
    לכן במקום שיש שלב ביניים
  • 11:50 - 11:53
    הם יכתבו כאן ארבעה NADH.
  • 11:53 - 11:54
    ואתם תכפילו את זה בשתיים.
  • 11:54 - 11:55
    פעם אחת לכל פּירוּבָט.
  • 11:55 - 11:58
    הם יגידו שנוצרים 8 NADH במעגל קרֶבּס.
  • 11:58 - 12:01
    אבל באמת זה 6 במעגל קרֶבּס ועוד שניים
  • 12:01 - 12:03
    בשלב ההכנה.
  • 12:03 - 12:06
    טוב, אז עכשיו אנחנו יכולים
    לחשב אם קיבלנו 38 ATP
  • 12:06 - 12:10
    כמו שהובטח לנו על ידי הנשימה התאית.
  • 12:10 - 12:13
    עד עתה ייצרנו באופן ישיר, לכל מולקולה
  • 12:13 - 12:17
    של גלוקוז, שני ATP ועוד שני ATP נוספים.
  • 12:17 - 12:20
    כך שיש לנו 4 ATP.
  • 12:20 - 12:21
    ארבעה ATP.
  • 12:21 - 12:22
    כמה NADH ישנם?
  • 12:22 - 12:25
    2,4, ועוד 6, 4+6 =10
  • 12:25 - 12:30
    ישנם 10 NADH.
  • 12:30 - 12:31
    ואז ישנם שני FADH2.
  • 12:36 - 12:38
    בסרטון הראשון על נשימה תאית
  • 12:38 - 12:39
    כנראה אמרנו FADH.
  • 12:39 - 12:43
    כדי ממש לדייק צריך להיות FADH2.
  • 12:43 - 12:46
    ואז תשאלו: היי! איפה ה38 ATP שלנו?
  • 12:46 - 12:49
    יש לנו עד כאן רק 4 ATP.
  • 12:49 - 12:52
    אבל אלה הם רק מה שהוכנס לתוך
  • 12:52 - 12:52
    שרשרת השינוע של האלקטרונים.
  • 12:52 - 12:55
    המולקולות האלה מתחמצנות
  • 12:55 - 12:56
    בשרשרת השינוע של האלקטרונים.
  • 12:56 - 12:59
    כל NADH בשרשרת השינוע
  • 12:59 - 13:02
    מייצר שלושה ATP.
  • 13:02 - 13:08
    לכן עשרת הNADH האלה ייצרו 30 ATP
  • 13:08 - 13:11
    בשרשרת השינוע של האלקטרונים.
  • 13:11 - 13:15
    וכל FADH , כאשר הוא מתחמצן, הוא הופך חזרה
  • 13:15 - 13:18
    ל-FAD בשרשת השינוע,
  • 13:18 - 13:20
    ויוצר שני ATP.
  • 13:20 - 13:25
    לכן שניים מהם ייצרו 4 ATP
  • 13:25 - 13:27
    בשרשרת השינוע של האלקטרונים.
  • 13:27 - 13:29
    עכשיו רואים שאנחנו מקבלים ארבעה רק ממה
  • 13:29 - 13:30
    שעשינו עד כה:
  • 13:30 - 13:33
    גליקוליזיס, שלב ההכנה ומעגל קרֶבּס
  • 13:33 - 13:34
    או ממעגל החומצה הציטרית.
  • 13:34 - 13:37
    ולבסוף, התוצרים של הגליקוליזיס,
  • 13:37 - 13:40
    ומעגל החומצה הציטרית, כאשר הן עוברים אל
  • 13:40 - 13:43
    שרשרת שינוע האלקטרונים - הם ייצרו עוד 34.
  • 13:43 - 13:48
    לכן, 34+ 4 -- זה מביא אותנו אל 38 הATP שהובטחו
  • 13:48 - 13:52
    ושאותם אנו מצפים לקבל
    בתא שהוא סופר-יעיל.
  • 13:52 - 13:54
    זהו המקסימום התאורטי.
  • 13:54 - 13:56
    רוב התאים לא מגיעים ממש עד לכאן.
  • 13:56 - 13:58
    זה מספר שטוב לדעת אם אתם
  • 13:58 - 14:02
    ניגשים לבחינות או לקורסים
    של הקדמה לביולוגיה.
  • 14:02 - 14:04
    נתמקד עכשיו בנקודה נוספת
  • 14:04 - 14:07
    דיברנו עד עכשיו על
  • 14:07 - 14:07
    חילוף החומרים של סוכר
  • 14:07 - 14:09
    או הפירוק של סוכר, כפי שקוראים לזה
  • 14:09 - 14:12
    אנו מפרקים סוכרים כדי לייצר ATP.
  • 14:12 - 14:14
    נקודת הפתיחה שלנו היתה הגלוקוז.
  • 14:14 - 14:18
    אבל בעח"י, כולל אותנו, יכולים לפרק גם חומרים אחרים.
  • 14:18 - 14:21
    אנחנו יכולים לפרק חלבונים
  • 14:21 - 14:26
    אנחנו יכולים לפרק שומנים.
  • 14:26 - 14:29
    אם יש לכם שומן על גופכם - יש לכם אנרגיה.
  • 14:29 - 14:31
    בתאוריה, גופכם יכול להיות
    מסוגל לקחת את השומן הזה
  • 14:31 - 14:33
    ולעשות אתו דברים.
  • 14:33 - 14:35
    אתם יכולים לייצר ממנו ATP.
  • 14:35 - 14:37
    אנו מעלים את זה כאן בגלל
  • 14:37 - 14:40
    שבשביל זה אין כלל צורך בגליקוליזיס.
  • 14:40 - 14:44
    למרות ששומן יכול לההפך לסוכר - בכבד.
  • 14:44 - 14:47
    מעניין שמעגל קרֶבּס הוא
  • 14:47 - 14:51
    נקודת המוצא לכל מנגנוני הפרוק האחרים.
  • 14:51 - 14:54
    חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו, שיכולות
  • 14:54 - 14:55
    להתפרק לאצטיל-קו-A.
  • 14:55 - 14:59
    שומן יכול לההפך לגלוקוז, שיכול למעשה
  • 14:59 - 15:01
    לעבור לנשימה תאית שלמה.
  • 15:01 - 15:05
    התמונה הכללית כאן היא שאצטיל-קו-A הוא
  • 15:05 - 15:09
    שלב הביניים העיקרי שיכול
    עכשיו להכנס למעגל קרֶבּס
  • 15:09 - 15:12
    ולייצר ATP ללא הקשר למקור ה"דלק" שלו
  • 15:12 - 15:17
    בין אם זה פחממות, חלבונים או שומן.
  • 15:17 - 15:21
    עכשיו יש לנו מושג איך הכל עובד, נכון?
  • 15:21 - 15:22
    אנו חושבים כך.
  • 15:22 - 15:25
    עכשיו נראה לכם דיאגרמה שאפשר לראותה
  • 15:25 - 15:27
    בספרי הלימוד לביולוגיה.
  • 15:27 - 15:30
    נראה את הדיאגרמה שמופיעה בויקיפדיה.
  • 15:30 - 15:32
    כמו שתראו היא מאוד
  • 15:32 - 15:33
    מפחידה ומאתגרת וגם מבלבלת.
  • 15:33 - 15:37
    נדמה שזוהי הסיבה לכך שלרבים מאיתנו
  • 15:37 - 15:38
    יש קשיים בהבנת הנשימה התאית.
  • 15:38 - 15:40
    כי זה כל כך הרבה מידע בבת אחת.
  • 15:40 - 15:42
    קשה להחליט מה חשוב ומה לא.
  • 15:42 - 15:44
    לכן נתמקד בנקודות ובשלבים החשובים.
  • 15:44 - 15:46
    כך תראו שזה בעצם מה שדברנו עליו.
  • 15:46 - 15:49
    מגליקוליזיס מפיקים שני פּירוּבָטים
  • 15:49 - 15:50
    הנה כאן נמצא הפּירוּבָט.
  • 15:50 - 15:52
    יש פה איור של המבנה המולקולארי שלו.
  • 15:52 - 15:55
    זהו שלב החימצון של הפּירוּבָט שדברנו עליו.
  • 15:55 - 15:57
    שלב ההכנה- שלב הביניים.
  • 15:57 - 15:59
    שממנו נוצר פחמן-דו-חמצני.
  • 15:59 - 16:04
    כאן חיזור של +NAD פלוס ל-NADH.
  • 16:04 - 16:07
    ועכשיו אנו מוכנים להיכנס למעגל קרֶבּס.
  • 16:07 - 16:11
    האצטיל-קו-A והאוקסלואצטט
    או חוּמצָה אוֹקסָלוֹ-אָצֶטית
  • 16:11 - 16:14
    הם מגיבים יחד
  • 16:14 - 16:16
    כדי ליצור חומצה ציטרית.
  • 16:16 - 16:18
    הנה איור מבנה המולקולה .
  • 16:18 - 16:21
    ואז החומצה הציטרית נכנסת למעגל קרֶבּס.
  • 16:21 - 16:22
    הנה כאן.
  • 16:22 - 16:24
    כל השלבים האלה, כל אחד ואחד מהם
  • 16:24 - 16:26
    מתוגבר עלידי אנזימים.
  • 16:26 - 16:27
    והוא מתחמצן.
  • 16:27 - 16:30
    נדגיש את החלק המעניין.
  • 16:30 - 16:34
    כאן רואים חיזור של הNAD ל-NADH.
  • 16:34 - 16:37
    יש עוד חיזור של הNAD ל-NADH.
  • 16:37 - 16:40
    וכאן יש עוד חיזור של הNAD ל-NADH
  • 16:40 - 16:44
    עד כאן, אם נכלול את שלב ההכנה, נוצרו לנו
  • 16:44 - 16:48
    ארבעה NADH, שלושה מהם נוצרו במעגל קרֶבּס.,
  • 16:48 - 16:49
    זה בדיוק מה שאמרנו.
  • 16:49 - 16:52
    טוב, בדיאגרמה כתוב כאן GDP.
  • 16:52 - 16:55
    ה-GTP נוצר מGDP.
  • 16:55 - 16:58
    הGTP הוא גואנין-3-פוספאט (זרחן)
  • 16:58 - 17:01
    זהו פורין אחר שגם הוא מקור לאנרגיה.
  • 17:01 - 17:04
    אבל גם הוא יכול אחר כך לשמש ליצור ATP.
  • 17:04 - 17:06
    הם בחרו לאייר אותו כך.
  • 17:06 - 17:08
    אבל בעצם זהו ה-ATP שציירנו
  • 17:08 - 17:09
    בדיאגרמה כאן למעלה.
  • 17:09 - 17:10
    ואז יש כאן את קבוצת ה-Q הזאת.
  • 17:10 - 17:11
    לא ניכנס להסבר עליה.
  • 17:11 - 17:14
    וכאן יש חיזור שלה.
  • 17:14 - 17:16
    והיא מקבלת שני מימנים.
  • 17:16 - 17:19
    ובסופו של דבר ,היא מחוזרת לFADH2
  • 17:19 - 17:24
    כך שזהו המקום בו הFADH נוצר.
  • 17:24 - 17:28
    ובכן, כמו שהבטחנו, ייצרנו לכל פּירוּבָט
  • 17:28 - 17:30
    שנכנס - זכרו שצריך לעשות את זה פעמיים
  • 17:30 - 17:36
    עבור כל פּירוּבָט אנו מייצרים אחד,
    שניים שלושה ארבעה NADH
  • 17:36 - 17:41
    ועוד FADH2 אחד.
  • 17:41 - 17:45
    זה בדיוק מה שהראנו כאן למעלה.
  • 17:45 - 17:47
    נתראה בסרטון הבא.
Title:
Krebs / Citric Acid Cycle
Description:
more » « less
Video Language:
English
Team:
Khan Academy
Duration:
17:47

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.