< Return to Video

ראג'ש ראוו: אבן רוזטה -- המפתח לפיענוח -- של כתב תרבות האינדוס

  • 0:00 - 0:03
    אתחיל עם תרגיל מחשבתי.
  • 0:04 - 0:07
    דמיינו שעכשיו אנו 4,000 שנה בעתיד.
  • 0:07 - 0:09
    הציוויליזציה כפי שאנו מכירים אותה
  • 0:09 - 0:11
    חדלה להתקיים --
  • 0:11 - 0:13
    אין ספרים,
  • 0:13 - 0:16
    אין מכשירים חשמליים,
  • 0:16 - 0:19
    אין פייסבוק או טוויטר.
  • 0:19 - 0:22
    כל הידע על השפה האנגלית והכתב באנגלית
  • 0:22 - 0:24
    הלך לאיבוד.
  • 0:24 - 0:26
    כעת נדמיין שארכיאולוגים
  • 0:26 - 0:28
    חופרים בהריסות של אחת הערים שלנו.
  • 0:28 - 0:30
    מה הם ימצאו?
  • 0:30 - 0:33
    אולי כמה חתיכות מלבניות של פלסטיק
  • 0:33 - 0:36
    עם סימנים מוזרים עליהן.
  • 0:36 - 0:39
    אולי כמה חתיכות עגולות של מתכת.
  • 0:39 - 0:41
    אולי כמה מיכלים גליליים
  • 0:41 - 0:43
    עם כמה סימנים עליהם.
  • 0:43 - 0:46
    ואולי ארכיאולוגית אחת הופכת פתאום למפורסמת
  • 0:46 - 0:48
    כאשר היא מגלה --
  • 0:48 - 0:50
    קבורים מתחת לגבעות אי-שם בצפון אמריקה --
  • 0:50 - 0:53
    כמות גדולה של אותם הסימנים.
  • 0:55 - 0:57
    כעת הבה נשאל את עצמנו,
  • 0:57 - 1:00
    מה ממצאים כאלה יכולים להעיד עלינו
  • 1:00 - 1:03
    לאנשים בעוד 4,000 שנה?
  • 1:03 - 1:05
    זו אינה שאלה היפותטית.
  • 1:05 - 1:08
    למעשה, זה בדיוק סוג השאלה שאנו מתמודדים איתה
  • 1:08 - 1:11
    כאשר אנו מנסים להבין את תרבות עמק האינדוס,
  • 1:11 - 1:13
    שהתקיימה לפני 4,000 שנה.
  • 1:13 - 1:16
    תרבות האינדוס היא בערך מאותה תקופה
  • 1:16 - 1:19
    של התרבויות היותר ידועות של מצרים ושל ארם-נהריים,
  • 1:19 - 1:22
    אבל היא היתה הרבה יותר גדולה מכל אחת משתי אלו.
  • 1:22 - 1:24
    היא השתרעה על שטח
  • 1:24 - 1:26
    של כמיליון קמ"ר,
  • 1:26 - 1:28
    המכסה את פקיסטן של היום,
  • 1:28 - 1:30
    צפון-מערב הודו
  • 1:30 - 1:32
    וחלקים מאפגניסטן ואירן.
  • 1:32 - 1:34
    בהנחה שזו אכן היתה ציוויליזציה ענקית,
  • 1:34 - 1:38
    היינו מצפים למצוא שליטים ומלכים חזקים
  • 1:38 - 1:41
    ואנדרטאות ענקיות המפארות את המלכים.
  • 1:41 - 1:43
    למעשה,
  • 1:43 - 1:45
    מה שהארכיאולוגים מצאו הוא כלום מזה.
  • 1:45 - 1:48
    הם מצאו פריטים קטנים כמו אלה.
  • 1:48 - 1:51
    הנה דוגמא מאחד מהפריטים האלה.
  • 1:51 - 1:53
    ברור שזה העתק.
  • 1:53 - 1:56
    אבל מי זה בדמות?
  • 1:56 - 1:58
    מלך? אל?
  • 1:58 - 2:00
    כוהן דת?
  • 2:00 - 2:02
    או אולי אדם פשוט
  • 2:02 - 2:04
    כמוני וכמוכם?
  • 2:04 - 2:06
    אנו לא יודעים.
  • 2:06 - 2:09
    אבל בני האינדוס השאירו מאחור גם פריטים ועליהם כתב.
  • 2:09 - 2:11
    לא חלקי פלסטיק,
  • 2:11 - 2:14
    אלא חותמות אבנים, טבליות נחושת,
  • 2:14 - 2:16
    כלי-חרס, ובאופן מפתיע,
  • 2:16 - 2:18
    שלט אחד גדול,
  • 2:18 - 2:20
    שנמצא קבור ליד שער העיר.
  • 2:20 - 2:22
    אנו לא יודעים אם כתוב עליו הוליווד,
  • 2:22 - 2:24
    או אפילו בוליווד לצורך העניין.
  • 2:24 - 2:26
    בעצם, אנו אפילו לא יודעים
  • 2:26 - 2:28
    מה כל אחד מהפריטים האלה אומר.
  • 2:28 - 2:31
    וזה מכיוון שהכתב של אינדוס אינו מפוענח.
  • 2:31 - 2:33
    אנו לא יודעים מה פירוש כל אחד מהסימנים הללו.
  • 2:33 - 2:36
    הסימנים נמצאים הכי הרבה על חותמות.
  • 2:36 - 2:38
    שם למעלה ניתן לראות פריט אחד כזה.
  • 2:38 - 2:41
    זהו הפריט הריבועי ועליו חיה דמויית חד-קרן.
  • 2:41 - 2:43
    זוהי חתיכת אומנות נפלאה.
  • 2:43 - 2:45
    מהו לדעתכם גודלה?
  • 2:45 - 2:47
    אולי כזה?
  • 2:47 - 2:49
    או אולי כזה?
  • 2:49 - 2:51
    הנה אראה לכם.
  • 2:52 - 2:55
    הנה העתק של חותם כזה.
  • 2:55 - 2:57
    גודלו רק אינטש על אינטש --
  • 2:57 - 2:59
    די קטן.
  • 2:59 - 3:01
    אז למה הם שימשו?
  • 3:01 - 3:04
    אנו יודעים שהם שימשו להטבעת תוויות חימר
  • 3:04 - 3:07
    שהוטבעו על צרורות של מוצרים שנשלחו ממקום למקום.
  • 3:07 - 3:10
    אתם מכירים את תוויות האריזה שרואים על קופסאות FedEx?
  • 3:10 - 3:13
    אז אלה שימשו ליצירת תוויות אריזה שכאלה.
  • 3:13 - 3:16
    אתם עשויים לתהות מה הכילו הפריטים האלה
  • 3:16 - 3:18
    על-פי הטקסט שעליהם.
  • 3:18 - 3:20
    אולי זה שם השולח
  • 3:20 - 3:22
    או איזה מידע לגבי המוצרים
  • 3:22 - 3:25
    הנשלחים ממקום למקום - איננו יודעים.
  • 3:25 - 3:27
    עלינו לפענח את הכתב כדי לענות על שאלה זו.
  • 3:27 - 3:29
    פיענוח הכתב
  • 3:29 - 3:31
    אינה רק חידה אינטלקטואלית;
  • 3:31 - 3:33
    היא למעשה הופכת לשאלה
  • 3:33 - 3:35
    השזורה עמוק
  • 3:35 - 3:38
    עם הפוליטיקה וההיסטוריה התרבותית של דרום-אסיה.
  • 3:38 - 3:41
    למעשה, הכתב הפך לשדה-קרב ברמה ירודה
  • 3:41 - 3:43
    בין שלוש קבוצות שונות של אנשים.
  • 3:43 - 3:45
    הראשונה, ישנה קבוצת אנשים
  • 3:45 - 3:47
    המאוד קנאים באמונתם
  • 3:47 - 3:49
    שלפיה כתב האינדוס
  • 3:49 - 3:51
    אינו מייצג כלל שפה.
  • 3:51 - 3:53
    הם מאמינים שהסימנים
  • 3:53 - 3:56
    מאוד דומים למה שרואים על תמרורי דרכים
  • 3:56 - 3:59
    או לסימנים שרואים על מגינים.
  • 3:59 - 4:01
    ישנה קבוצה שניה של אנשים
  • 4:01 - 4:04
    המאמינה שכתב האינדוס מייצג שפה הודו-אירופית.
  • 4:04 - 4:06
    אם נסתכל על המפה של הודו כיום,
  • 4:06 - 4:09
    נראה שרוב השפות המדוברות בצפון-הודו
  • 4:09 - 4:12
    שייכות למשפחת השפה ההודו-ארופית.
  • 4:12 - 4:14
    לכן יש אנשים המאמינים שכתב האינדוס
  • 4:14 - 4:17
    מייצג שפה הודו-ארופית עתיקה כמו סנסקריט.
  • 4:17 - 4:19
    ישנה קבוצה אחרונה של אנשים
  • 4:19 - 4:22
    המאמינה שאנשי האינדוס
  • 4:22 - 4:25
    היו אבות-אבותיהם של האנשים החיים היום בדרום-הודו.
  • 4:25 - 4:27
    אנשים אלו מאמינים שכתב האינדוס
  • 4:27 - 4:29
    מייצג צורה עתיקה
  • 4:29 - 4:31
    של שפה ממשפחת השפות הדראווידיאניות,
  • 4:31 - 4:34
    שהיא המשפחה המדוברת כיום ברוב דרום-הודו.
  • 4:34 - 4:36
    ומפיצי התאוריה הזו
  • 4:36 - 4:39
    מצביעים על כיס קטן של אנשים בצפון המדברים דראווידיאנית,
  • 4:39 - 4:41
    ליד אפגניסטן,
  • 4:41 - 4:44
    והם טוענים שאולי , מתי שהוא בעבר,
  • 4:44 - 4:47
    שפות דראווידיאניות היו מדוברות בכל רחבי הודו
  • 4:47 - 4:49
    וזה מרמז
  • 4:49 - 4:52
    שגם תרבות האינדוס היתה אולי דראווידיאנית.
  • 4:52 - 4:55
    איזו מבין ההשערות נכונה?
  • 4:55 - 4:57
    אנו לא יודעים, אבל אם היינו מפענחים את הכתב,
  • 4:57 - 4:59
    היינו מסוגלים לענות על שאלה זו.
  • 4:59 - 5:01
    אבל פיענוח הכתב היא משימה מאתגרת ביותר.
  • 5:01 - 5:03
    קודם כל, אין אבן רוזטה (מפתח לפיענוח).
  • 5:03 - 5:05
    אני לא מתכוון לתוכנה;
  • 5:05 - 5:07
    אני מתכוון לפריט עתיק
  • 5:07 - 5:09
    המכיל באותו טקסט
  • 5:09 - 5:12
    הן טקסט מוכר והן טקסט לא מוכר.
  • 5:12 - 5:15
    אין ברשותנו פריט כזה עבור הכתב מאינדוס.
  • 5:15 - 5:18
    ובנוסך לכך, אנו אפילו לא מכירים את השפה שהם דיברו.
  • 5:18 - 5:20
    ומה שעוד יותר גרוע,
  • 5:20 - 5:22
    רוב הטקסט שיש לנו הוא קצר ביותר.
  • 5:22 - 5:24
    כפי שהראתי לכם, הוא נמצא על חותמות כאלה
  • 5:24 - 5:26
    שהן מאוד,מאוד קטנות.
  • 5:26 - 5:28
    וכך בהינתן מכשולים קשים אלה,
  • 5:28 - 5:30
    ניתן לתהות ולדאוג
  • 5:30 - 5:33
    אם אפשר יהיה בכלל אי-פעם לפענח את כתב האינדוס.
  • 5:33 - 5:35
    בחלק הנותר של הרצאתי,
  • 5:35 - 5:37
    ברצוני לספר כיצד הפסקתי לדאוג
  • 5:37 - 5:39
    והתחלתי לאהוב את האתגר שהציב הכתב מאינדוס.
  • 5:39 - 5:42
    תמיד התלהבתי מהכתב של תרבות האינדוס,
  • 5:42 - 5:44
    מאז שקראתי עליו בספר-לימוד של חטיבת-ביניים.
  • 5:44 - 5:46
    ומדוע התלהבתי?
  • 5:46 - 5:50
    בגלל שזהו הכתב הבולט האחרון מהעולם העתיק שעדיין לא פוענח.
  • 5:50 - 5:53
    המסלול של הקריירה הוביל אותי להיות מדען-עיצבי של מחשבים,
  • 5:53 - 5:55
    כך שבעבודה היומיומית שלי
  • 5:55 - 5:57
    אני יוצר מודלים ממוחשבים של המוח
  • 5:57 - 6:00
    כדי לנסות ולהבין כיצד המוח עושה תחזיות,
  • 6:00 - 6:02
    כיצד המוח מקבל החלטות,
  • 6:02 - 6:04
    כיצד המוח לומד וכך הלאה.
  • 6:04 - 6:07
    אבל ב-2007, שוב נתקלתי בכתב האינדוס.
  • 6:07 - 6:09
    זה קרה כאשר הייתי בהודו,
  • 6:09 - 6:11
    והיתה לי הזדמנות נפלאה
  • 6:11 - 6:13
    לפגוש כמה מדענים הודיים
  • 6:13 - 6:16
    שהשתמשו במודלים ממוחשבים כדי לנסות ולנתח את הכתב.
  • 6:16 - 6:18
    וכך, גיליתי אז
  • 6:18 - 6:21
    שיש לי הזדמנות לשתף פעולה עם מדענים אלה,
  • 6:21 - 6:23
    ולכן קפצתי על ההזדמנות.
  • 6:23 - 6:25
    ברצוני לתאר כמה מהתוצאות שהגענו אליהן.
  • 6:25 - 6:28
    או אולי עדיף שכולנו ביחד נפענח.
  • 6:28 - 6:30
    אתם מוכנים?
  • 6:30 - 6:33
    הדבר הראשון שצריך לעשות כאשר יש כתב בלתי מפוענח
  • 6:33 - 6:35
    זה לנסות ולגלות את כיוון הכתיבה.
  • 6:35 - 6:38
    הנה שני טקסטים המכילים כמה סימנים.
  • 6:38 - 6:40
    האם תוכלו לומר
  • 6:40 - 6:43
    אם כיוון הכתיבה הוא מימין לשמאל או להיפך?
  • 6:43 - 6:46
    אתן לכם כמה שניות.
  • 6:46 - 6:49
    כמה בעד מימין לשמאל? טוב.
  • 6:49 - 6:51
    משמאל לימין?
  • 6:51 - 6:53
    זה כמעט 50/50.
  • 6:53 - 6:55
    התשובה היא:
  • 6:55 - 6:57
    אם מסתכלים בצד שמאל של שני הטקסטים,
  • 6:57 - 7:00
    נראה שישנו כיווץ של סימנים,
  • 7:00 - 7:02
    וזה נראה כאילו לפני 4,000 שנה,
  • 7:02 - 7:04
    כאשר החורט חרט מימין לשמאל,
  • 7:04 - 7:06
    נגמר לו המקום.
  • 7:06 - 7:08
    ולכן היה עליו לכווץ את הסימנים.
  • 7:08 - 7:10
    אחד הסימנים הוא גם מתחת לטקסט שלמעלה.
  • 7:10 - 7:12
    זה מרמז שכיוון הכתיבה
  • 7:12 - 7:14
    היה כנראה מימין לשמאל.
  • 7:14 - 7:16
    זה אחד הדברים הראשונים שכבר למדנו,
  • 7:16 - 7:19
    שהכיווניות הינה נקודת מפתח בכתבי שפות.
  • 7:19 - 7:21
    וכעת לכתב האינדוס יש
  • 7:21 - 7:23
    את התכונה המסויימת הזו.
  • 7:23 - 7:25
    אלו תכונות אחרות של שפה הכתב מפגין?
  • 7:25 - 7:27
    שפה מכילה תבניות.
  • 7:27 - 7:29
    אם אתן לכם את האות Q
  • 7:29 - 7:32
    ואבקשכם לחזות את האות הבאה, מה לדעתכם זו תהיה?
  • 7:32 - 7:34
    רובכם אמרתם U, שזה נכון.
  • 7:34 - 7:36
    ואם אבקש מכם לחזות אות נוספת,
  • 7:36 - 7:38
    מה לדעתכם זו תהיה?
  • 7:38 - 7:41
    כעת יש כמה דעות. יש את ה-E. אולי I. או אולי A,
  • 7:41 - 7:44
    אבל בטוח שלא C, B או D, נכון?
  • 7:44 - 7:47
    גם כתב האינדוס מציג תבניות דומות.
  • 7:47 - 7:50
    ישנם המון טקסטים המתחילים עם סימן זה דמוי יהלום.
  • 7:50 - 7:52
    ולאחריו נוטה לבוא
  • 7:52 - 7:54
    סימן דמוי גרשיים.
  • 7:54 - 7:56
    וזה מאוד דומה לדוגמת Q ו-U.
  • 7:56 - 7:58
    אחרי סימן זה יכולים לבוא
  • 7:58 - 8:01
    סימנים אלה דמויי דגים וכמה סימנים אחרים,
  • 8:01 - 8:03
    אבל אף פעם לא סימנים אחרים אלה שבתחתית.
  • 8:03 - 8:05
    ובנוסף, ישנם כמה סימנים
  • 8:05 - 8:07
    המועדפים בסוף הטקסטים,
  • 8:07 - 8:09
    כגון סימן זה דמוי כד.
  • 8:09 - 8:11
    וסימן זה, למעשה, הוא במקרה
  • 8:11 - 8:13
    מופיע הכי הרבה בטקסט.
  • 8:13 - 8:16
    בהינתן תבניות כאלו, הרעיון שלנו היה כזה.
  • 8:16 - 8:18
    הרעיון היה להשתמש במחשב
  • 8:18 - 8:20
    כדי ללמוד תבניות הללו,
  • 8:20 - 8:23
    וכך נתנו למחשב את הטקסטים הקיימים.
  • 8:23 - 8:25
    והמחשב למד מודל סטטיסטי
  • 8:25 - 8:27
    של איזה סימנים נוטים לבוא ביחד
  • 8:27 - 8:29
    ואיזה סימנים נוטים לבוא זה אחר זה.
  • 8:29 - 8:31
    בהינתן המודל הממוחשב,
  • 8:31 - 8:34
    אנו יכולים לבחון את המודל ממש על-ידי לחוד לו חידות.
  • 8:34 - 8:36
    כך שמחקנו במתכוון כמה סימנים,
  • 8:36 - 8:39
    ואנו יכולים לבקש ממנו לנחש את הסימנים החסרים.
  • 8:39 - 8:42
    הנה מספר דוגמאות.
  • 8:45 - 8:47
    אפשר להתיחס לזה
  • 8:47 - 8:49
    אולי כמשחק העתיק ביותר
  • 8:49 - 8:52
    של גלגל המזל.
  • 8:53 - 8:55
    מה שמצאנו
  • 8:55 - 8:57
    היה שהמחשב הצליח ב-75 אחוז מהמקרים
  • 8:57 - 8:59
    בחיזוי הסימן הנכון.
  • 8:59 - 9:01
    בשאר המקרים,
  • 9:01 - 9:04
    בדרך-כלל הניחוש השני או השלישי היו התשובה הנכונה.
  • 9:04 - 9:06
    קיים גם שימוש מעשי
  • 9:06 - 9:08
    לתהליך זה.
  • 9:08 - 9:10
    הרבה מן הטקסטים הללו ניזוקו.
  • 9:10 - 9:12
    הנה דוגמא לטקסט כזה.
  • 9:12 - 9:15
    וכעת אנו יכולים להשתמש במודל הממוחשב כדי לנסות ולהשלים את הטקסט
  • 9:15 - 9:17
    ולעשות ניבוי המבוסס על הניחוש הטוב ביותר.
  • 9:17 - 9:20
    הנה דוגמא לסימן שנחזה.
  • 9:20 - 9:22
    וזה יכול להיות מאוד שימושי לפיענוח הכתב
  • 9:22 - 9:25
    על-ידי יצירת נתונים נוספים שאנו יכולים לנתח.
  • 9:25 - 9:28
    הנה דבר אחד שניתן לעשות עם המודל הממוחשב.
  • 9:28 - 9:30
    דמיינו שקוף
  • 9:30 - 9:32
    יושב ליד המקלדת.
  • 9:32 - 9:35
    נראה לי שנקבל בליל אקראי של אותיות הנראה כך.
  • 9:35 - 9:37
    בליל כזה של אותיות
  • 9:37 - 9:39
    אמור להיות בעל אנטרופיה מאוד גבוהה.
  • 9:39 - 9:41
    זהו מונח מפיזיקה ומתאוריית המידע.
  • 9:41 - 9:44
    אבל נדמיין שזה באמת בליל אקראי של אותיות.
  • 9:44 - 9:48
    כמה מכם שפכו פעם קפה על מקלדת?
  • 9:48 - 9:50
    אולי נתקלתם בבעיית המקלדת התקועה --
  • 9:50 - 9:53
    כך שאותו סימן מופיע שוב ושוב.
  • 9:53 - 9:56
    לרצף כזה אמורה להיות אנטרופיה מאוד נמוכה
  • 9:56 - 9:58
    מכיוון שאין שינויים כלל.
  • 9:58 - 10:01
    לשפה יש אנטרופיה בדרגה בינונית;
  • 10:01 - 10:03
    היא אינה חד-גונית מדי,
  • 10:03 - 10:05
    וגם לא אקראית מדי.
  • 10:05 - 10:07
    מה לגבי הכתב מאינדוס?
  • 10:07 - 10:11
    הנה גרף המציג אנטרופיות כנגד רצפים מסוגים שונים.
  • 10:11 - 10:13
    ממש למעלה נמצא את הרצף האחיד האקראי,
  • 10:13 - 10:15
    שזה בליל אקראי של אותיות --
  • 10:15 - 10:17
    ומעניין שאנו מוצאים שם גם
  • 10:17 - 10:20
    את רצף ה-DNA מהגנום האנושי ורצף של מוזיקת כלים.
  • 10:20 - 10:22
    ושני אלה הם מאוד, מאוד גמישים,
  • 10:22 - 10:24
    ולכן גם הם נמצאים מאוד גבוה.
  • 10:24 - 10:26
    בקצה התחתון של הגרף,
  • 10:26 - 10:28
    ניתן למצוא רצף חד-גוני, רצף של הכל A-ים,
  • 10:28 - 10:30
    וניתן גם למצוא תוכנית מחשב,
  • 10:30 - 10:32
    במקרה זה שפת פורטרן,
  • 10:32 - 10:34
    המצייתת לכללים באמת נוקשים.
  • 10:34 - 10:36
    כתבי שפות
  • 10:36 - 10:38
    מאכלסים את התחום האמצעי.
  • 10:38 - 10:40
    ומה לגבי הכתב מאינדוס?
  • 10:40 - 10:42
    מצאנו שכתב האינדוס
  • 10:42 - 10:44
    נופל בעצם בתוך התחום של כתבי השפות.
  • 10:44 - 10:46
    כאשר תוצאה זו פורסמה לראשונה,
  • 10:46 - 10:49
    היא היתה מאוד שנויה במחלוקת.
  • 10:49 - 10:52
    היו כאלה שהרימו צעקה,
  • 10:52 - 10:54
    והם היו מאלה שהאמינו
  • 10:54 - 10:57
    שכתב האינדוס אינו מייצג שפה.
  • 10:57 - 10:59
    התחלתי אפילו לקבל מכתבי שינאה.
  • 10:59 - 11:01
    תלמידיי אמרו
  • 11:01 - 11:04
    שאני ממש צריך לשים אבטחה סביבי.
  • 11:04 - 11:06
    מי היה עשוי להעלות בכלל על הדעת
  • 11:06 - 11:08
    שפיענוח עלול להיות מקצוע מסוכן?
  • 11:08 - 11:10
    על מה מעידה תוצאה זו?
  • 11:10 - 11:12
    היא מעידה על כך שכתב האינדוס
  • 11:12 - 11:14
    מכיל בתוכו תכונה חשובה של שפה.
  • 11:14 - 11:16
    לכן, כפי שאומר פתגם ישן,
  • 11:16 - 11:18
    אם זה נראה כמו כתב לשוני
  • 11:18 - 11:20
    והוא מתנהג כמו כתב לשוני,
  • 11:20 - 11:23
    אז אולי יש לנו בידיים כתב לשוני.
  • 11:23 - 11:25
    אלו עוד עדויות קיימות
  • 11:25 - 11:27
    על כך שהכתב עשוי באמת להיות מקודד שפה?
  • 11:27 - 11:30
    כתב לשוני יכול בעצם להכיל מספר שפות.
  • 11:30 - 11:33
    לדוגמא, הנה משפט כתוב באנגלית
  • 11:33 - 11:35
    ואותו משפט כתוב בהולנדית
  • 11:35 - 11:37
    כאשר נעשה שימוש באותן אותיות.
  • 11:37 - 11:40
    אם לא יודעים הולנדית ויודעים רק אנגלית
  • 11:40 - 11:42
    ומקבלים כמה מילים בהולנדית,
  • 11:42 - 11:44
    אפשר לומר שמילים אלו מכילות
  • 11:44 - 11:46
    כמה תבניות יוצאות-דופן.
  • 11:46 - 11:48
    כמה דברים לא מסתדרים,
  • 11:48 - 11:51
    ואפשר לומר שמילים הללו אינן כנראה מילים באנגלית.
  • 11:51 - 11:53
    אותו הדבר מתרחש במקרה של כתב האינדוס.
  • 11:53 - 11:55
    המחשב מצא מספר טקסטים --
  • 11:55 - 11:57
    שניים מהם רואים כאן --
  • 11:57 - 11:59
    שיש בהם תבניות מאוד יוצאות-דופן.
  • 11:59 - 12:01
    לדוגמא הטקסט הראשון:
  • 12:01 - 12:04
    ישנה כפילות של הסימן הזה בצורת כד.
  • 12:04 - 12:06
    סימן זה מופיע הכי הרבה
  • 12:06 - 12:08
    בכתב האינדוס,
  • 12:08 - 12:10
    ורק בטקסט זה
  • 12:10 - 12:12
    הוא מופיע בכפילות זוגית.
  • 12:12 - 12:14
    מדוע זה כך?
  • 12:14 - 12:17
    חזרנו ובדקנו היכן נמצאו טקסטים מסויימים אלה,
  • 12:17 - 12:19
    ומתברר שהם נמצאו
  • 12:19 - 12:21
    במרחק מאוד גדול מעמק האינדוס.
  • 12:21 - 12:24
    הם נמצאו בעירק ואירן של היום.
  • 12:24 - 12:26
    ומדוע הם נמצאו שם?
  • 12:26 - 12:28
    לא סיפרתי לכם
  • 12:28 - 12:30
    שתושבי אינדוס היו בעלי יוזמה.
  • 12:30 - 12:33
    הם נהגו לסחור עם אנשים הרחק ממקום מגוריהם.
  • 12:33 - 12:36
    וכך במקרה זה, הם נהגו להפליג בים
  • 12:36 - 12:39
    כל הדרך עד ארם-נהריים, עירק של היום.
  • 12:39 - 12:41
    וכנראה מה שקרה שם
  • 12:41 - 12:44
    הוא שהסוחרים מאינדוס
  • 12:44 - 12:47
    השתמשו בכתב זה כדי לכתוב שפה זרה.
  • 12:47 - 12:49
    זה כמו בדוגמא של אנגלית והולנדית.
  • 12:49 - 12:51
    וזה יכול להסביר מדוע יש תבניות מוזרות הללו
  • 12:51 - 12:54
    שהן מאוד שונות מסוגי התבניות שרואים בטקסט
  • 12:54 - 12:57
    שנמצא בעמק האינדוס.
  • 12:57 - 12:59
    זה מצביע על כך שאותו כתב, הכתב מאינדוס,
  • 12:59 - 13:02
    ניתן באמצעותו לכתוב בשפות שונות.
  • 13:02 - 13:05
    התוצאות שראינו עד כה מצביעות על המסקנה
  • 13:05 - 13:08
    שכתב האינדוס ככל הנראה כן מייצג שפה.
  • 13:08 - 13:10
    אם הוא מייצג שפה,
  • 13:10 - 13:12
    אז כיצד עלינו לקרוא את הסימנים?
  • 13:12 - 13:14
    זהו האתגר הגדול הבא שלנו.
  • 13:14 - 13:16
    אפשר להבחין שרבים מבין הסימנים
  • 13:16 - 13:18
    נראים כמו דמויות של אדם, חרקים,
  • 13:18 - 13:21
    דגים וציפורים.
  • 13:21 - 13:23
    רוב הכתבים העתיקים
  • 13:23 - 13:25
    משתמשים בעיקרון של חידת ציורים,
  • 13:25 - 13:28
    שזה שימוש בציורים להצגת מילים.
  • 13:28 - 13:31
    בתור דוגמא, הנה מילה.
  • 13:31 - 13:33
    האם תוכלו לכתוב אותה בעזרת ציורים?
  • 13:33 - 13:35
    אתן לכם כמה שניות.
  • 13:35 - 13:37
    הבנתם?
  • 13:37 - 13:39
    טוב.
  • 13:39 - 13:41
    הנה הפיתרון שלי.
  • 13:41 - 13:43
    אפשר להשתמש בציור דבורה ואחריו ציור עלה --
  • 13:43 - 13:45
    וזה "אמונה".
  • 13:45 - 13:47
    יכולים להיות פיתרונות אחרים.
  • 13:47 - 13:49
    במקרה של כתב אינדוס,
  • 13:49 - 13:51
    הבעיה הפוכה.
  • 13:51 - 13:54
    צריך למצוא את הצלילים של כל אחד מהציורים
  • 13:54 - 13:56
    כך שכל הרצף יהיה הגיוני.
  • 13:56 - 13:59
    זה בדיוק כמו חידת תשבץ,
  • 13:59 - 14:02
    אלא שזוהי אם כל חידות התשבץ,
  • 14:02 - 14:06
    מפני שמה שעומד על הפרק זה דבר מאוד רציני, אם פותרים אותה.
  • 14:06 - 14:09
    עמיתיי, איראוואטהם מהדוואן ואסקו פארפולה
  • 14:09 - 14:11
    עשו התקדמות מסויימת בפיתרון בעיה זו.
  • 14:11 - 14:13
    והייתי רוצה לתת לכם דוגמא קצרה מעבודתו של פארפולה.
  • 14:13 - 14:15
    להלן טקסט קצר.
  • 14:15 - 14:18
    הוא מכיל 7 קווים אנכיים ולאחריהם סימן דמוי דג.
  • 14:18 - 14:20
    וברצוני להזכיר שחותמות אלו שימשו
  • 14:20 - 14:22
    להטבעת תוויות חימר
  • 14:22 - 14:24
    שהוצמדו לצרורות של פריטים,
  • 14:24 - 14:27
    שזה די הגיוני שתוויות הללו, לפחות בחלקן,
  • 14:27 - 14:29
    נושאות שמות של סוחרים.
  • 14:29 - 14:31
    ומתברר שבהודו
  • 14:31 - 14:33
    קיימת מסורת ארוכה
  • 14:33 - 14:35
    של שמות המתבססים על הורוסקופים
  • 14:35 - 14:38
    ומצבי כוכבים בעת הלידה.
  • 14:38 - 14:40
    בשפות דראווידיאניות,
  • 14:40 - 14:42
    המילה עבור דג היא "מין"
  • 14:42 - 14:45
    אשר נשמעת ממש כמו המילה עבור כוכב.
  • 14:45 - 14:47
    וכך שבעה כוכבים
  • 14:47 - 14:49
    היא "אלו מין"
  • 14:49 - 14:51
    שהיא מילה דראווידיאנית
  • 14:51 - 14:53
    עבור מבנה הכוכבים "הדובה הגדולה".
  • 14:53 - 14:56
    באופן דומה, ישנו רצף אחר של שישה כוכבים,
  • 14:56 - 14:58
    וזה מיתרגם ל"ארו מין"
  • 14:58 - 15:00
    שהוא שם דראווידיאני ישן
  • 15:00 - 15:02
    למבנה הכוכבים במזל שור.
  • 15:02 - 15:05
    ולבסוף, יש צירופים אחרים,
  • 15:05 - 15:08
    כגון סימן דג זה שלפעמים נראה כאילו יש לו גג מעליו.
  • 15:08 - 15:11
    וזה יכול להיתרגם ל"מיי מין"
  • 15:11 - 15:14
    שהוא שם דראווידיאני ישן לכוכב-הלכת שבתאי.
  • 15:14 - 15:16
    אז כל זה היה די מעניין.
  • 15:16 - 15:18
    נראה כאילו אנחנו מתקדמים לאן שהוא.
  • 15:18 - 15:20
    אבל האם זה מוכיח
  • 15:20 - 15:22
    שחותמות אלו מכילות שמות דראווידיאנים
  • 15:22 - 15:24
    המבוססים על כוכבי-לכת ומבנים של כוכבים?
  • 15:24 - 15:26
    ובכן, עדיין לא.
  • 15:26 - 15:28
    אין לנו דרך לאמת
  • 15:28 - 15:30
    את הקריאות המסויימות הללו,
  • 15:30 - 15:33
    אבל אם יותר ויותר מהקריאות הללו יתחילו להיות מובנות,
  • 15:33 - 15:35
    ואם רצפים יותר ויותר ארוכים
  • 15:35 - 15:37
    ייראו כנכונים,
  • 15:37 - 15:39
    אז נדע שעלינו על המסלול הנכון.
  • 15:39 - 15:41
    נכון להיום,
  • 15:41 - 15:44
    אנו יכולים לכתוב מילה כמו TED
  • 15:44 - 15:47
    בכתב חרטומים מצרי ובכתב יתדות,
  • 15:47 - 15:49
    מאחר ושני הכתבים פוענחו
  • 15:49 - 15:51
    במאה ה-19.
  • 15:51 - 15:53
    הפיענוח של שני הכתבים
  • 15:53 - 15:56
    איפשר לשתי התרבויות הללו לדבר אלינו ישירות.
  • 15:56 - 15:58
    בני-המאיה
  • 15:58 - 16:00
    החלו לדבר אלינו במאה ה-20,
  • 16:00 - 16:03
    אבל תרבות האינדוס נותרה שקטה.
  • 16:03 - 16:05
    מדוע זה איכפת לנו?
  • 16:05 - 16:07
    תרבות האינדוס אינה שייכת
  • 16:07 - 16:09
    אך ורק לתושבי דרום או צפון הודו
  • 16:09 - 16:11
    או לפקיסטנים;
  • 16:11 - 16:13
    היא שייכת לכולנו.
  • 16:13 - 16:15
    הם אבות אבותינו --
  • 16:15 - 16:17
    שלכם ושלי.
  • 16:17 - 16:19
    הם הושתקו על-ידי
  • 16:19 - 16:21
    תאונה מצערת של היסטוריה.
  • 16:21 - 16:23
    אם נפענח את הכתב,
  • 16:23 - 16:25
    נאפשר להם לדבר אלינו שוב.
  • 16:25 - 16:28
    מה הם יספרו לנו?
  • 16:28 - 16:31
    מה נגלה עליהם? עלינו?
  • 16:31 - 16:34
    איני יכול להמתין עד שנגלה.
  • 16:34 - 16:36
    תודה לכם.
  • 16:36 - 16:40
    (מחיאות כפיים)
Title:
ראג'ש ראוו: אבן רוזטה -- המפתח לפיענוח -- של כתב תרבות האינדוס
Speaker:
Rajesh Rao
Description:

ראג'ש ראוו מוקסם מ"אם כל התשבצים": כיצד לפענח את הכתב בן ה-4000 שנה של תרבות אינדוס העתיקה. ב-TED 2011 הוא מספר כיצד הוא מגייס טכניקות מחשב מודרניות כדי לקרוא את שפת האינדוס -- אלמנט מפתח להבנת תרבות עתיקה זו.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
16:41
Yubal Masalker added a translation

Hebrew subtitles

Revisions