< Return to Video

ג'אנין בניוס משתפת בעיצובים של הטבע

  • 0:00 - 0:04
    לעונג לי להיות פה בכנס
  • 0:04 - 0:09
    המוקדש ל"השראה מהטבע" - כפי שאתם יכולים לשער.
  • 0:09 - 0:13
    אני גם נרגשת להיות בחלק של המשחק המקדים.
  • 0:13 - 0:15
    שמתם לב שהחלק הזה הוא משחק מקדים?
  • 0:15 - 0:18
    כיוון שיוצא לי לדבר על אחד היצורים החביבים עלי,
  • 0:18 - 0:21
    שהוא הטבלן המערבי. לא חייתם באמת
  • 0:21 - 0:25
    עד שראיתם את החבר'ה האלה בריקוד החיזור שלהם.
  • 0:25 - 0:28
    הייתי על אגם בומן בפארק הלאומי גלישייר,
  • 0:28 - 0:32
    שהוא אגם ארוך וצר עם מעין הרים הפוכים בתוכו,
  • 0:32 - 0:34
    ולשותף שלי ולי היתה סירת משוטים.
  • 0:34 - 0:40
    וכך חתרנו לנו, ואחד הטבלנים המערביים הצטרף אלינו.
  • 0:40 - 0:45
    ומה שהם עושים בריקוד החיזור שלהם, הם הולכים יחד,
  • 0:45 - 0:50
    שניהם, הזוג, ומתחילים לרוץ מתחת למים.
  • 0:50 - 0:54
    הם משכשכים מהר יותר, ויותר, ויותר, עד שהם כל-כך מהירים
  • 0:54 - 0:57
    שהם פשוט מתרוממים מחוץ למים,
  • 0:57 - 1:01
    והם עומדים זקופים, ומשכשכים מעל למים.
  • 1:01 - 1:06
    ואחד הטבלנים האלה הצטרף אלינו בזמן שחתרנו.
  • 1:06 - 1:10
    אז אנחנו חותרים מאוד, מאוד מהר.
  • 1:10 - 1:17
    והטבלן הזה רואה בנו בטעות, אני חושבת, מועמד לחיזור,
  • 1:17 - 1:21
    ומתחיל לרוץ לאורך המים לצידנו,
  • 1:21 - 1:26
    בריקוד חיזור - לאורך קילומטרים.
  • 1:26 - 1:30
    הוא היה עוצר, ומתחיל, ועוצר, ומתחיל שוב.
  • 1:30 - 1:32
    עכשיו, זהו משחק מקדים.
  • 1:32 - 1:35
    (צחוק)
  • 1:35 - 1:44
    אוקיי. הייתי ככה קרובה להחליף את המין שלי לטבלן באותו הרגע.
  • 1:44 - 1:48
    כמובן, החיים יכולים ללמד אותנו משהו
  • 1:48 - 1:52
    לגבי החלק הבידורי, בסדר. החיים יכולים ללמד אותנו הרבה.
  • 1:52 - 1:55
    אבל היום אני רוצה לדבר
  • 1:55 - 1:59
    על מה שהחיים יכולים ללמד אותנו על טכנולוגיה ועיצוב.
  • 1:59 - 2:01
    מה שקרה מאז שהספר יצא -
  • 2:01 - 2:04
    הספר הוא בעיקר בנוגע למחקרים בביו-חיקוי.
  • 2:04 - 2:08
    ומה שקרה מאז הוא שארכיטקטים, מעצבים, מהנדסים
  • 2:08 - 2:11
    אנשים שיוצרים את עולמנו - התחילו להתקשר ולומר,
  • 2:11 - 2:15
    אנחנו רוצים ביולוג שישב ליד שולחן העיצוב
  • 2:15 - 2:18
    ויעזור לנו, בזמן אמת, למצוא מקורות השראה.
  • 2:18 - 2:22
    או - ומבחינתי, זה החלק הכיפי - אנחנו רוצים שתקחי אותנו החוצה
  • 2:22 - 2:24
    אל הטבע. אנחנו נבוא עם אתגר עיצובי
  • 2:24 - 2:29
    ונמצא את המסתגלים הטובים ביותר בטבע, שיהוו עבורנו השראה.
  • 2:29 - 2:33
    אז זו תמונה מטיול שערכנו לגלפגוס
  • 2:33 - 2:37
    עם כמה מהנדסי מים; הם מטהרים מי שופכין.
  • 2:37 - 2:40
    וכמה מהם מאוד התנגדו, למען האמת, להיות שם.
  • 2:40 - 2:45
    מה שהם אמרו לנו בהתחלה היה, אתם יודעים, אנחנו כבר עושים ביו-חיקויים.
  • 2:45 - 2:50
    אנחנו משתמשים בבקטריה לנקות את המים. ואנחנו אמרנו,
  • 2:50 - 2:54
    זה לא בדיוק - זו לא בדיוק השראה מהטבע.
  • 2:54 - 2:58
    זה עיבוד באמצעות הטבע, אתם יודעים; זו טכנולוגיה שנעזרת בביולוגיה:
  • 2:58 - 3:03
    השימוש באורגניזם לטיהור מי שופכין
  • 3:03 - 3:06
    הוא טכנולוגיה ישנה מאוד שנקראת "ביות."
  • 3:06 - 3:13
    אנחנו רוצים ללמוד משהו, ללמוד רעיון, מאורגניזם וליישם אותו.
  • 3:13 - 3:16
    אבל הם עדיין לא קלטו את הרעיון.
  • 3:16 - 3:18
    אז הלכנו לטיול על החוף ואמרתי,
  • 3:18 - 3:23
    טוב, תנו לי את אחת הבעיות הגדולות שלכם. תנו לי אתגר עיצובי,
  • 3:23 - 3:26
    מכשול, שמונע מכם להמשיך ולגדול.
  • 3:26 - 3:32
    והם אמרו אבנית, שהיא הצטברות של מינרלים בתוך צינורות.
  • 3:32 - 3:34
    והם אמרו, את יודעת - הבעיה היא, שמינרל -
  • 3:34 - 3:36
    בדיוק כמו בבית שלך - מינרל מצטבר.
  • 3:36 - 3:40
    ואז הפתח נסתם, וצריך לשטוף את הצינורות עם רעלים,
  • 3:40 - 3:42
    או שצריך לחפור אותם החוצה.
  • 3:42 - 3:45
    אז אם הייתה לנו דרך לעצור את האבנית -
  • 3:45 - 3:50
    וכך הרמתי כמה צדפים מהחוף. ושאלתי אותם,
  • 3:50 - 3:52
    מהי אבנית? מה יש לכם בתוך הצינורות?
  • 3:52 - 3:55
    והם אמרו, סידן פחמתי.
  • 3:55 - 3:58
    ואמרתי, זה מה שזה; זה סידן פחמתי.
  • 3:58 - 4:01
    והם לא ידעו את זה.
  • 4:01 - 4:03
    הם לא ידעו ממה עשוי צדף,
  • 4:03 - 4:07
    החלבונים משמשים כתבנית, ואז יונים ממי-הים
  • 4:07 - 4:10
    מתגבשים במקומם על מנת ליצור צדף.
  • 4:10 - 4:14
    אז אותו תהליך, בלי החלבונים,
  • 4:14 - 4:17
    קורה בתוך הצינורות. הם לא ידעו.
  • 4:17 - 4:23
    זה לא חוסר באינפורמציה; זה חוסר באינטגרציה.
  • 4:23 - 4:26
    אתם יודעים, זה בור, אנשים נמצאים בבורות. הם לא ידעו
  • 4:26 - 4:29
    שאותו דבר קורה. אז אחד מהם חשב על זה
  • 4:29 - 4:33
    ואמר, בסדר, אז אם זו רק התגבשות
  • 4:33 - 4:38
    שקורית באופן טבעי ממי ים - הרכבה עצמית -
  • 4:38 - 4:43
    אז למה צדפים מוגבלים בגודל? מה עוצר את האבנית?
  • 4:43 - 4:45
    למה הם לא פשוט ממשיכים לגדול?
  • 4:45 - 4:49
    אז אמרתי, טוב, באותה דרך שהם -
  • 4:49 - 4:53
    כמו שהם מפרישים חלבון והוא מתחיל את ההתגבשות -
  • 4:53 - 4:57
    ואז הם כולם רכנו פנימה -
  • 4:57 - 5:00
    כך הם מפרישים חלבון שעוצר את ההתגבשות.
  • 5:00 - 5:02
    הוא עוקב אחר השפה הגדלה של הגביש.
  • 5:02 - 5:06
    ולמען האמת, יש מוצר בשם TPA
  • 5:06 - 5:11
    שמחקה את החלבון - חלבון העצירה -
  • 5:11 - 5:15
    וזו דרך ידידותית לסביבה לעצור את האבנית בצינורות.
  • 5:15 - 5:19
    זה שינה הכל. מאותו רגע,
  • 5:19 - 5:23
    לא יכולתם להחזיר את המהנדסים חזרה לסירה.
  • 5:23 - 5:26
    ביום הראשון הם יצאו לסיור,
  • 5:26 - 5:29
    והכל היה קליק, קליק, קליק, קליק. תוך חמש דקות הם היו חזרה בסירה.
  • 5:29 - 5:33
    סיימנו. אתם יודעים, ראיתי את האי.
  • 5:33 - 5:35
    אחרי זה,
  • 5:35 - 5:38
    הם זחלו בכל מקום. הם לא היו -
  • 5:38 - 5:43
    הם היו צוללים לכמה זמן שרק הרשנו להם.
  • 5:43 - 5:47
    מה שקרה הוא שהם הבינו שיש אורגניזמים
  • 5:47 - 5:51
    שכבר פתרו את הבעיות
  • 5:51 - 5:54
    שהם בילו את הקריירות שלהם בנסיון לפתור.
  • 5:54 - 5:59
    ללמוד על הטבע הוא דבר אחד,
  • 5:59 - 6:01
    ללמוד מהטבע - זה ההבדל.
  • 6:01 - 6:04
    זה הבדל עמוק.
  • 6:04 - 6:08
    מה שקרה הוא שהם הבינו שהתשובות לשאלות שלהם נמצאות בכל מקום;
  • 6:08 - 6:12
    הם רק היו צריכים להחליף את העדשות דרכם הם ראו את העולם.
  • 6:12 - 6:16
    3.8 מיליארד שנים של ניסויי שדה
  • 6:16 - 6:19
    10 עד 30 - קרייג ונטר כנראה יאמר לכם;
  • 6:19 - 6:23
    אני חושבת שיש הרבה יותר מ-30 מיליון - פתרונות מעובדים-היטב.
  • 6:23 - 6:31
    הדבר החשוב עבורי הוא שאלה הם פתרונות שעובדו בהקשר מסוים.
  • 6:31 - 6:33
    וההקשר הוא כדור הארץ -
  • 6:33 - 6:38
    אותו ההקשר בו אנו מנסים לפתור את הבעיות שלנו.
  • 6:38 - 6:42
    אז מדובר בהדמיה מודעת של הגאונות של החיים.
  • 6:42 - 6:44
    זה לא סתם חיקוי עיוור -
  • 6:44 - 6:47
    למרות שאל מנסה לחקות את התסרוקת -
  • 6:47 - 6:51
    זה לא סתם חיקוי עיוור. מדובר על לקיחת עקרונות תכנון,
  • 6:51 - 6:56
    הגאונות של עולם הטבע, ולימוד מהם.
  • 6:56 - 7:00
    עכשיו, בקבוצה עם כל כך הרבה אנשי IT, אני צריכה לומר -
  • 7:00 - 7:03
    יש משהו שאני לא אדבר עליו, והוא שהתחום שלכם
  • 7:03 - 7:07
    הוא אחד התחומים שלמדו המון מיצורים חיים,
  • 7:07 - 7:11
    בצד התוכנה. כך שיש מחשבים שמגינים על עצמם,
  • 7:11 - 7:14
    כמו מערכת חיסונית, ואנחנו לומדים מויסות גנטי
  • 7:14 - 7:19
    והתפתחות ביולוגית. ואנחנו לומדים מרשתות נוירונים,
  • 7:19 - 7:22
    אלגוריתמים גנטיים, מחשוב אבולוציוני.
  • 7:22 - 7:27
    זה בצד התוכנה. אבל מה שמעניין עבורי
  • 7:27 - 7:32
    הוא שלא הסתכלנו על זה מספיק. כלומר, המכונות האלה
  • 7:32 - 7:35
    אינן טכנולוגיה מאוד מתקדמת להערכתי
  • 7:35 - 7:40
    במובן זה שיש עשרות על עשרות של קרצינוגנים
  • 7:40 - 7:43
    במים בעמק הסיליקון.
  • 7:43 - 7:46
    אז החומרה
  • 7:46 - 7:51
    ממש לא ברמה לה עולם החי היה קורא הצלחה.
  • 7:51 - 7:56
    אז מה אנחנו יכולים ללמוד על ייצור - לא רק של מחשבים, אלא של כל דבר?
  • 7:56 - 8:00
    המטוס איתו הגעתם לכאן, מכוניות, הכסאות עליהם אתם יושבים.
  • 8:00 - 8:07
    איך אנחנו מתכננים מחדש את העולם אותו אנו יוצרים, העולם יציר-כפינו?
  • 8:07 - 8:11
    חשוב יותר, מה עלינו לשאול בעשר השנים הקרובות?
  • 8:11 - 8:14
    ויש הרבה טכנולוגיות מגניבות שיש לעולם החי להציע.
  • 8:14 - 8:16
    אז מה בתוכנית הלימודים?
  • 8:16 - 8:20
    עבורי, יש שלוש שאלות מפתח.
  • 8:20 - 8:22
    איך החיים יוצרים דברים?
  • 8:22 - 8:25
    זה ההיפך, זה איך אנחנו יוצרים דברים.
  • 8:25 - 8:27
    אנחנו מחממים, מכים, ומעבדים -
  • 8:27 - 8:29
    זה מה שמהנדסי חומרים עושים.
  • 8:29 - 8:34
    וזה גילוף דברים מתוך שלם, עם 96 אחוז פסולת נותרת
  • 8:34 - 8:39
    ורק 4 אחוז של מוצר. אתם מחממים את זה, מכים ומרקעים בלחץ גבוה,
  • 8:39 - 8:42
    מעבדים באמצעות כימיקלים. בסדר. מחממים, מכים, ומעבדים.
  • 8:42 - 8:46
    החיים לא יכולים להרשות לעצמם את זה. איך חיים מייצרים דברים?
  • 8:46 - 8:49
    איך החיים מפיקים את המירב מתוך דברים?
  • 8:49 - 8:52
    זהו גרגר אבקת פרחי גרניום.
  • 8:52 - 8:57
    והצורה שלו היא זו שנותנת לו את היכולת
  • 8:57 - 9:01
    להינשא באויר כל כך בקלות, בסדר? תסתכלו על הצורה שלו.
  • 9:01 - 9:06
    החיים מוסיפים מידע לחומר.
  • 9:06 - 9:08
    במילים אחרות: מבנה.
  • 9:08 - 9:13
    הם מוסיפים מידע. בכך שהם מוסיפים מידע,
  • 9:13 - 9:19
    הם מאפשרים תפקוד שונה מאשר אילו לא היה המבנה קיים.
  • 9:19 - 9:24
    ודבר שלישי, איך החיים גורמים לדברים להיעלם בתוך מערכות?
  • 9:24 - 9:29
    כי החיים לא באמת עוסקים בדברים;
  • 9:29 - 9:33
    אין דברים בעולם הטבע שנפרדים
  • 9:33 - 9:36
    מהמערכות בהן הם נמצאים.
  • 9:36 - 9:38
    גרסה מקוצרת של תוכנית הלימודים.
  • 9:38 - 9:44
    ככל שאני קוראת יותר, ועוקבת אחר הסיפור,
  • 9:44 - 9:48
    יש כמה דברים מדהימים שעולים ממדעי החיים.
  • 9:48 - 9:51
    ובאותו זמן, אני מקשיבה לעסקים רבים
  • 9:51 - 9:55
    ומוצאת מה האתגרים הגדולים שלהם.
  • 9:55 - 9:57
    שתי הקבוצות לא מדברות אחת עם השנייה.
  • 9:57 - 10:00
    בכלל.
  • 10:00 - 10:04
    מה בעולם הביולוגיה יכול להיות מועיל בנקודה זו,
  • 10:04 - 10:09
    על מנת להוציא אותנו מהפלונטר האבולוציוני בו אנו נמצאים?
  • 10:09 - 10:12
    אני אנסה לסקור בקצרה 12 רעיונות.
  • 10:12 - 10:15
    אוקיי, אחד שמרגש אותי הוא הרכבה-עצמית.
  • 10:15 - 10:19
    עכשיו, שמעתם על זה בהקשר של ננו-טכנולוגיה.
  • 10:19 - 10:23
    חזרה לצדף: הצדף הוא חומר שמרכיב את עצמו.
  • 10:23 - 10:27
    בצד השמאלי למטה יש תמונה של אם הפנינה
  • 10:27 - 10:31
    נוצרת מתוך מי ים. זהו מבנה שכבתי של מינרל
  • 10:31 - 10:34
    ואז פולימר, והוא עושה אותו מאוד, מאוד קשיח.
  • 10:34 - 10:37
    הוא קשיח פי שניים מקרמיקות הי-טק.
  • 10:37 - 10:41
    אבל מה שמאוד מעניין הוא שבשונה מהקרמיקות שלנו שנוצרות במשרפות,
  • 10:41 - 10:46
    זה קורה במי ים. זה קורה בתוך גופו של האורגניזם וקרוב מאוד אליו.
  • 10:46 - 10:48
    אוקיי, אנשים מתחילים -
  • 10:48 - 10:53
    אלה מעבדות סנדיה; בחור בשם ג'ף ברינקר
  • 10:53 - 10:57
    מצא דרך ליצור תהליך קידוד בהרכבה עצמית.
  • 10:57 - 11:01
    תארו לעצמכם אפשרות ליצור קרמיקה בטמפרטורת החדר
  • 11:01 - 11:05
    פשוט על ידי טבילת משהו בנוזל,
  • 11:05 - 11:08
    הוצאתו מתוך הנוזל, ונתינה לתהליך האידוי
  • 11:08 - 11:12
    להכריח את המולקולות בנוזל להיצמד אחד לשני,
  • 11:12 - 11:14
    כך שהם מצטרפים יחד
  • 11:14 - 11:18
    באותו אופן בו עובד תהליך התגבשות.
  • 11:18 - 11:21
    תארו לעצמכם שכך ניתן לייצר את כל החמרים הקשיחים.
  • 11:21 - 11:28
    תארו לעצמכם ריסוס של קודמן ליצירת תא פוטו-וולטאי, תא סולרי,
  • 11:28 - 11:32
    על גבי גג, כך שהוא ירכיב את עצמו לשכבה שממירה אור לחשמל.
  • 11:32 - 11:36
    הנה רעיון מעניין לעולם ה-IT:
  • 11:36 - 11:41
    ביו-סיליקון. זהו דיאטום עשוי מסיליקטים.
  • 11:41 - 11:43
    וכך סיליקון, שאנחנו מייצרים בימים אלו -
  • 11:43 - 11:49
    זה חלק מהבעיה הקרצינוגנית בייצור השבבים שלנו -
  • 11:49 - 11:53
    זהו תהליך ביו-מינרליזציה שאותו אנחנו מחקים עכשיו.
  • 11:53 - 11:57
    זוהי אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. הסתכלו על הדיאטומים האלה;
  • 11:57 - 12:00
    זה לקוח מעבודתו של ארנסט הקל.
  • 12:00 - 12:05
    דמיינו יכולת - ושוב, זהו תהליך תבניתי,
  • 12:05 - 12:09
    והוא מתמצק מתוך תהליך נוזלי - דמיינו יכולת לגרום
  • 12:09 - 12:13
    למבנה כזה להיבנות בטמפרטורת החדר.
  • 12:13 - 12:16
    דמיינו יכולת ליצור עדשות מושלמות.
  • 12:16 - 12:21
    מצד שמאל, זהו כוכב ים; הוא מכוסה בעדשות
  • 12:21 - 12:24
    שכפי שהאנשים בלוסנט גילו
  • 12:24 - 12:26
    הינן לחלוטין חסרות עיוותים.
  • 12:26 - 12:29
    אלו בין העדשות חסרות העיוותים ביותר המוכרות למין האנושי.
  • 12:29 - 12:32
    ויש המון מהן, כל הגוף מכוסה בהן.
  • 12:32 - 12:35
    מה שמעניין כאן, שוב, הוא שהן קורות בהרכבה-עצמית.
  • 12:35 - 12:39
    אישה בשם ג'ואנה איזנברג, בחברת לוסנט,
  • 12:39 - 12:43
    לומדת עכשיו לעשות זאת בתהליך בטמפרטורה נמוכה על מנת ליצור
  • 12:43 - 12:47
    עדשות כאלה. היא גם בוחנת סיבים אופטיים.
  • 12:47 - 12:50
    זהו ספוג ים שיש לו סיב אופטי.
  • 12:50 - 12:53
    למטה בבסיס שלו, יש סיב אופטי
  • 12:53 - 12:56
    שעובד טוב יותר משלנו, למעשה, בהעברת אור.
  • 12:56 - 13:02
    אבל אתם יכולים לעשות איתם קשר; הם גמישים באופן מופלא.
  • 13:02 - 13:06
    הנה עוד רעיון גדול: פחמן דו חמצני כמצע גידול.
  • 13:06 - 13:09
    בחור בשם ג'ף קואטס, באוניברסיטת קורנל, אמר לעצמו,
  • 13:09 - 13:13
    אתם יודעים, צמחים לא רואים בפחמן דו חמצני את הרעל הגדול ביותר של זמננו.
  • 13:13 - 13:16
    אנחנו רואים אותו ככזה. צמחים עסוקים ביצירת שרשראות ארוכות
  • 13:16 - 13:22
    של עמילנים וסוכרים, נכון, מתוך פחמן דו חמצני. הוא מצא דרך -
  • 13:22 - 13:25
    הוא מצא זרז, והוא מצא דרך לקחת פחמן דו חמצני
  • 13:25 - 13:29
    ולהפוך אותו לפוליקרבונט. פלסטיק מתכלה
  • 13:29 - 13:31
    מתוך פחמן דו חמצני - ממש כמו צמח.
  • 13:31 - 13:34
    טרנספורמציות סולאריות: הרעיון הכי מרגש.
  • 13:34 - 13:38
    אלו אנשים שמחקים את התקן המרת האנרגיה
  • 13:38 - 13:42
    שנמצא בבקטריה סגולה, אנשים מ-ASU. ואפילו יותר מעניין,
  • 13:42 - 13:45
    לאחרונה, בשבועות האחרונים, אנשים ראו
  • 13:45 - 13:50
    שיש אנזים בשם הידורגנז שמסוגל לייצר
  • 13:50 - 13:54
    מימן מתוך פרוטונים ואלקטרונים.והוא מסוגל ליצור מימן -
  • 13:54 - 13:59
    באופן בסיסי, מה שקורה בתא דלק, באנודה של תא דלק
  • 13:59 - 14:01
    ובתא דלק הפיך.
  • 14:01 - 14:04
    בתאי הדלק שלנו, אנחנו עושים את זה עם פלטינה.
  • 14:04 - 14:08
    החיים עושים את זה עם יסוד נפוץ מאוד - ברזל.
  • 14:08 - 14:12
    וצוות הצליח ממש לאחרונה לחקות
  • 14:12 - 14:17
    את פעולת האנזים.
  • 14:17 - 14:19
    זה מאוד מרגש עבור תאי דלק -
  • 14:19 - 14:22
    להיות מסוגל לעשות את זה בלי פלטינה.
  • 14:22 - 14:27
    הכוח של הצורה: הנה לווייתן. ראינו שעל הסנפירים של לוויתן זה
  • 14:27 - 14:30
    יש גבשושיות. והבליטות הקטנות האלה
  • 14:30 - 14:35
    דווקא מגבירות את היעילות, לדוגמא,
  • 14:35 - 14:40
    בקצה של מטוס - מגבירות את היעילות ב-32 אחוז לערך.
  • 14:40 - 14:42
    אשר מהווה חיסכון מדהים בדלק,
  • 14:42 - 14:47
    אם היינו פשוט שמים את זה על קצה הכנף.
  • 14:47 - 14:51
    צבע ללא פיגמנטים: טווס זה יוצר צבע על ידי צורה.
  • 14:51 - 14:54
    האור עובר, ומוחזר מהשכבות;
  • 14:54 - 14:57
    קוראים לזה התאבכות משכבות דקות. דמיינו יכולת
  • 14:57 - 15:00
    לעשות הרכבה עצמית של מוצרים שהשכבות האחרונות שלהם
  • 15:00 - 15:04
    משחקות עם אור על מנת ליצור צבע.
  • 15:04 - 15:09
    דמיינו אפשרות ליצור צורה על החלק החיצוני של פני השטח,
  • 15:09 - 15:14
    כך שהוא יבצע ניקוי-עצמי באמצעות מים. זה מה שעלה עושה.
  • 15:14 - 15:16
    רואים את התקריב?
  • 15:16 - 15:19
    זה כדור של מים, ואלו הם חלקיקי לכלוך.
  • 15:19 - 15:22
    וזה תקריב של עלה הלוטוס.
  • 15:22 - 15:27
    יש חברה המייצרת מוצר שנקרא Lotusan, אשר מחקה -
  • 15:27 - 15:31
    כאשר הצבע בחזית הבניין מתייבש, הוא מחקה את הבליטות
  • 15:31 - 15:36
    בעלה בעל ניקוי עצמי, ואז מי גשמים מנקים את הבניין.
  • 15:36 - 15:42
    מים הולכים להיות האתגר הגדול, המרכזי שלנו:
  • 15:42 - 15:44
    להרוות צימאון.
  • 15:44 - 15:47
    הנה שני אורגניזמים שמפיקים מים.
  • 15:47 - 15:51
    משמאל חיפושית נמיבית שמפיקה מים מתוך ערפל.
  • 15:51 - 15:54
    מימין זהו אורי כדורי - הוא מפיק מים מתוך האויר.
  • 15:54 - 15:57
    לא שותה מים.
  • 15:57 - 16:04
    הפקת והפרדת מים מתוך הערפל במונטריי ומתוך האויר הלח באטלנטה,
  • 16:04 - 16:08
    לפני כניסה למבנים, היא טכנולוגיית מפתח.
  • 16:08 - 16:12
    טכנולוגיות הפרדה יהיו חשובות ביותר.
  • 16:12 - 16:16
    מה אם נאמר, די לכריית אבנים?
  • 16:16 - 16:22
    מה אם נפיק מתכות מתוך זרמים של פסולת -
  • 16:22 - 16:26
    כמויות קטנות של מתכת במים? זה מה שמיקרובים עושים,
  • 16:26 - 16:28
    הם מפרידים מתכות מתוך מים.
  • 16:28 - 16:31
    יש חברה כאן בסאן פרנסיסקו בשם MR3
  • 16:31 - 16:37
    שמטמיעה חיקויים של מולקולות של מיקרובים על גבי פילטרים
  • 16:37 - 16:40
    על מנת לכרות מתוך זרמי פסולת.
  • 16:40 - 16:44
    כימיה ירוקה היא כימיה בתוך מים.
  • 16:44 - 16:46
    אנחנו עושים כימיה בסולבנטים אורגניים.
  • 16:46 - 16:50
    זוהי תמונה של הקורים יוצאים מתוך עכביש,
  • 16:50 - 16:53
    והמשי שנוצר מהעכביש. האין זה יפהפה?
  • 16:53 - 17:01
    כימיה ירוקה מחליפה את הכימיה התעשייתית שלנו עם ספר המתכונים של הטבע.
  • 17:01 - 17:06
    זה לא קל, כיוון שהחיים משתמשים
  • 17:06 - 17:10
    רק בחלק קטן מהיסודות בטבלא המחזורית.
  • 17:10 - 17:14
    ואנחנו משתמשים בכולם, אפילו באלו הרעילים.
  • 17:14 - 17:19
    מציאת המתכונים האלגנטיים שיקחו קבוצה קטנה
  • 17:19 - 17:25
    של יסודות, וייצרו חומרים פלאיים כמו זה,
  • 17:25 - 17:27
    זוהי משימתה של הכימיה הירוקה.
  • 17:27 - 17:31
    התפרקות מתוזמנת: אריזה שהיא טובה
  • 17:31 - 17:35
    עד שלא תרצו אותה יותר, ואז מתמוססת לפי פקודה.
  • 17:35 - 17:38
    זוהי צדפה שתוכלו למצוא במים כאן.
  • 17:38 - 17:42
    והחוטים שקושרים אותה לסלע מתוזמנים - תוך בדיוק שנתיים
  • 17:42 - 17:44
    הם מתחילים להתמוסס.
  • 17:44 - 17:47
    ריפוי: זה רעיון טוב.
  • 17:47 - 17:50
    הבחור הקטן כאן הוא דובון מים.
  • 17:50 - 17:56
    יש בעיה ברחבי העולם שחיסונים
  • 17:56 - 17:59
    לא מגיעים לפציינטים. והסיבה לכך היא
  • 17:59 - 18:03
    שהקירור מתקלקל לאורך הדרך;
  • 18:03 - 18:05
    "השרשרת הקרה" נשברת, קוראים לזה.
  • 18:05 - 18:08
    ובחור בשם ברוס רוזנר הסתכל על דובוני המים -
  • 18:08 - 18:14
    שמתייבשים לחלוטין, ובכל זאת נשארים בחיים במשך חודשים
  • 18:14 - 18:17
    וחודשים, וחודשים, ומסוגלים להחזיר את עצמם לתחייה.
  • 18:17 - 18:20
    והוא מצא שיטה לייבש חיסונים -
  • 18:20 - 18:24
    לאחסן אותם באותו סוג של כמוסות סוכר
  • 18:24 - 18:27
    שיש לדובון המים בתוך התאים שלו -
  • 18:27 - 18:32
    והתוצאה היא שהחיסונים כבר לא חייבים להישמר בקירור.
  • 18:32 - 18:36
    אפשר לאחסן אותם בתא הכפפות.
  • 18:36 - 18:41
    לימוד מאורגניזמים. כאן מדובר על מים -
  • 18:41 - 18:44
    ללמוד מאורגניזמים שיכולים להסתדר בלי מים,
  • 18:44 - 18:51
    על מנת ליצור חיסונים שיכולים להשתמר לאורך זמן ללא קירור.
  • 18:51 - 18:54
    אני לא אגיע ל-12...
  • 18:54 - 18:58
    אבל מה שאומר לכם הוא שהדבר החשוב ביותר,
  • 18:58 - 19:03
    מלבד כל ההתאמות האלה, הוא העובדה שהאורגניזמים הללו
  • 19:03 - 19:08
    מצאו דרך לעשות את כל הדברים המופלאים שהם עושים
  • 19:08 - 19:11
    תוך שהם דואגים לסביבה
  • 19:11 - 19:16
    שתדאג לצאצאיהם.
  • 19:16 - 19:19
    כאשר הם עוסקים במשחק מקדים,
  • 19:19 - 19:22
    הם חושבים על משהו מאוד, מאוד, חשוב,
  • 19:22 - 19:26
    והוא איך לשמר את החומר הגנטי שלהם
  • 19:26 - 19:31
    10,000 דורות מהיום.
  • 19:31 - 19:33
    ופירושו של דבר, למצוא דרך לעשות את מה שהם עושים
  • 19:33 - 19:37
    מבלי להרוס את הסביבה שתדאג לצאצאים שלהם.
  • 19:37 - 19:40
    זהו האתגר התכנוני הגדול ביותר.
  • 19:40 - 19:46
    למרבה המזל, יש מיליונים על מיליונים של גאונים
  • 19:46 - 19:49
    שמוכנים לתת לנו את רעיונותיהם הטובים ביותר.
  • 19:49 - 19:52
    בהצלחה בשיחה איתם.
  • 19:52 - 19:53
    תודה.
  • 19:53 - 20:07
    (מחיאות כפיים)
  • 20:07 - 20:11
    כריס אנדרסון: אם כבר מדברים על משחק מקדים, אני - אנחנו חייבים לשמוע את כל ה-12, אבל מאוד מהר.
  • 20:11 - 20:12
    ג'נין בניוס: אה, באמת?
  • 20:12 - 20:15
    כא: כן. כלומר, את יודעת, תקצירים של 10 שניות
  • 20:15 - 20:18
    של 10, 11, ו-12. כיוון שאנחנו חייבים - השקפים שלך מהממים,
  • 20:18 - 20:20
    והרעיונות כל כך גדולים, שאני לא יכול לתת לך לרדת
  • 20:20 - 20:22
    בלי להראות את 10, 11, ו-12.
  • 20:22 - 20:26
    גב: אוקיי, אני רק אחזיק את זה. אוקיי, מעולה.
  • 20:26 - 20:29
    אוקיי, אז זה על ריפוי.
  • 20:29 - 20:32
    חישה ותגובה: פידבק הוא דבר אדיר.
  • 20:32 - 20:36
    זהו ארבה. יכולים להיות 80 מיליון מהם בקילומטר רבוע,
  • 20:36 - 20:39
    ועדיין, הם לא מתנגשים אחד עם השני.
  • 20:39 - 20:44
    עם זאת, יש לנו 3.6 מיליון התנגשויות בין מכוניות כל שנה.
  • 20:44 - 20:46
    (צחוק)
  • 20:46 - 20:50
    נכון. יש מישהי בניוקסל
  • 20:50 - 20:53
    שהבינה שיש ניורון גדול מאוד.
  • 20:53 - 20:56
    והיא חוקרת איך לממש
  • 20:56 - 20:58
    מעגל למניעת התנגשויות
  • 20:58 - 21:02
    בהתבסס על הנוירון הגדול הזה בארבה..
  • 21:02 - 21:04
    זה גדול וחשוב, מספר 11.
  • 21:04 - 21:06
    והוא גידול פריון.
  • 21:06 - 21:10
    כלומר, אתם יודעים, חקלאות פריון נטו.
  • 21:10 - 21:14
    אנחנו צריכים לגדל פריון. וגם, כן - נקבל גם אוכל.
  • 21:14 - 21:19
    כיוון שאנחנו צריכים להגדיל את הקיבולת של הפלנטה הזו
  • 21:19 - 21:22
    ליצור עוד ועוד הזדמנויות לחיים.
  • 21:22 - 21:24
    ולמען האמת, זה גם מה שאורגניזמים אחרים עושים.
  • 21:24 - 21:27
    זה מה שמערכות אקולוגיות שלמות עושות בלהקה:
  • 21:27 - 21:30
    הן יוצרות עוד ועוד הזדמנויות לחיים.
  • 21:30 - 21:33
    החקלאות שלנו עשתה את ההיפך.
  • 21:33 - 21:37
    אז, חקלאות המבוססת על הדרך בה ערבה בונה אדמה פוריה,
  • 21:37 - 21:41
    חוואות המתבססת על הדרך בה עדר בהמות טבעי
  • 21:41 - 21:43
    מגדיל את הבריאות של החווה.
  • 21:43 - 21:48
    אפילו טיהור מים המתבסס על הדרך בה ביצה
  • 21:48 - 21:50
    לא רק מנקה מים,
  • 21:50 - 21:54
    אלא גם יוצרת פרודוקטיביות מדהימה.
  • 21:54 - 21:58
    זהו תדריך על עיצוב פשוט. אני מתכוונת, זה נראה פשוט
  • 21:58 - 22:03
    כיוון שהמערכת, במשך 3.8 מיליארד שנים, עבדה על זה.
  • 22:03 - 22:08
    כלומר, אותם אורגניזמים שלא הצליחו להבין
  • 22:08 - 22:12
    כיצד לשפר או להיטיב את הסביבה שלהם,
  • 22:12 - 22:15
    כבר לא קיימים כדי לספר לנו על זה.
  • 22:15 - 22:18
    זה השנים-עשר.
  • 22:18 - 22:22
    החיים - וזה הטריק הסודי; זה הקסם -
  • 22:22 - 22:26
    החיים יוצרים תנאים המתאימים לחיים.
  • 22:26 - 22:30
    החיים בונים אדמה, מנקים אוויר, מנקים מים,
  • 22:30 - 22:33
    מערבבים את קוקטייל הגזים שאני ואתם צריכים על מנת לחיות.
  • 22:33 - 22:39
    והם עושים זאת תוך כדי משחק מקדים מעולה
  • 22:39 - 22:45
    והיענות לצרכים שלהם. כך שזו לא סתירה הדדית.
  • 22:45 - 22:48
    אנחנו חייבים למצוא דרך להיענות לצרכים שלנו,
  • 22:48 - 22:54
    תוך שאנו הופכים את הסביבה לגן עדן.
  • 22:54 - 22:55
    כא: ג'אנין, תודה רבה.
  • 22:55 - 22:56
    (מחיאות כפיים)
Title:
ג'אנין בניוס משתפת בעיצובים של הטבע
Speaker:
Janine Benyus
Description:

בהרצאה מעוררת השראה זו על התפתחויות חדשות בביו-חיקוי, ג'אנין בניוס מספקת דוגמאות מרגשות של דרכים בהן הטבע כבר משפיע על תכנון מוצרים ומערכות שאנחנו בונים.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
22:55
Meir Adest added a translation

Hebrew subtitles

Revisions