פיטר טיאק: הקול המסקרן של יונקים ימיים
-
0:00 - 0:03תודה רבה לכולכם. אני הולך לנסות לקחת אתכם
-
0:03 - 0:06למסע בעולם האקוסטי התת-ימי
-
0:06 - 0:08של לויתנים ודולפינים.
-
0:08 - 0:10מאחר ואנחנו כזה זן חזותי,
-
0:10 - 0:12זה קשה להבין את זה באמת.
-
0:12 - 0:14אז אני אשתמש בתערובת של תרשימים וקולות
-
0:14 - 0:16ואקווה שאלו יוכלו להעביר את זה.
-
0:16 - 0:19אבל בואו גם נחשוב, כזן וויזואלי,
-
0:19 - 0:21איך זה כשאנחנו צוללים או משנורקלים
-
0:21 - 0:23ומנסים להסתכל מתחת למים.
-
0:23 - 0:25אנחנו לא באמת יכולים לראות רחוק מאוד.
-
0:25 - 0:27הראייה שלנו, שעובדת כל כך טוב באוויר,
-
0:27 - 0:30פתאום מאוד מוגבלת וקלסטרופובית.
-
0:30 - 0:32ומה שיונקים ימיים פיתחו
-
0:32 - 0:35במהלך עשרות של מיליוני שנים,
-
0:35 - 0:37הן דרכים להיות תלויים בקול
-
0:37 - 0:39גם כדי לחקור את עולמם
-
0:39 - 0:41וגם בכדי להיות בקשר אחד עם השני
-
0:41 - 0:43דולפינים ולוויתיני שיניים משתמשים באקולוקציה.
-
0:43 - 0:45הם יכולים להפיק 'קליקים' רועשים
-
0:45 - 0:48ולהקשיב להדים מרצפת הים בכדי להתמצא.
-
0:48 - 0:50הם יכולים להאזין להדים מטרף
-
0:50 - 0:52בכדי להחליט היכן מזון נמצא
-
0:52 - 0:55וכדי להחליט איזה מהם הם רוצים לאכול
-
0:55 - 0:57כל היונקים הימיים משתמשים בקול עבור תקשורת כדי להישאר בקשר.
-
0:57 - 0:59כך, לוויתני מזיפות גדולים
-
0:59 - 1:02יפיקו שירים ארוכים ויפים,
-
1:02 - 1:04אשר משמשים בפרסום לצורכי רבייה
-
1:04 - 1:06עבור זכרים ונקבות, גם כדי למצוא אחד את השני
-
1:06 - 1:08וכדי לבחור זיווג.
-
1:08 - 1:10ואם ובנה וחיות שקשורות אחת לשנייה
-
1:10 - 1:13משתמשות בקריאות כדי להישאר בקשר אחת עם השניה
-
1:13 - 1:15לכן קול הוא מאוד קריטי בחיים שלהם.
-
1:15 - 1:17הדבר הראשון שגרם לי להתעניין בקולות
-
1:17 - 1:19של היונקים התת-ימיים האלה,
-
1:19 - 1:21שעולמם היה כל כל זר לי,
-
1:21 - 1:23היה ראייה מדולפינים בשבי
-
1:23 - 1:26שדולפינים בשבי יכולים לחכות קולות אנושיים.
-
1:26 - 1:28והזכרתי שאני אשתמש
-
1:28 - 1:30בייצוגים חזותיים של קולות.
-
1:30 - 1:32הנה הדוגמא הראשונה.
-
1:32 - 1:34זהו גרף של תדר לעומת זמן -
-
1:34 - 1:36סוג של חמשה מוזיקלית
-
1:36 - 1:39כך שהתווים הגבוהים ממוקמים גבוה יותר והתווים הנמוכים ממוקמים נמוך יותר,
-
1:39 - 1:41והזמן מתקדם בכיוון הזה.
-
1:41 - 1:43זוהי תמונה של שריקה של מאמן,
-
1:43 - 1:45שריקה שמאמן ישרוק כדי להגיד לדולפין
-
1:45 - 1:47שהוע עשה את הדבר הנכון ושיבוא לקבל דג.
-
1:47 - 1:50זה נשמע בערך כמו 'טוויייייייייט'. ממש כך.
-
1:50 - 1:52וזה גור בשבי
-
1:52 - 1:54עושה חיקוי
-
1:54 - 1:56של השריקה של אותו המאמן.
-
1:56 - 1:58עכשיו אם הייתם מזמזמים את המנגינה הזאת לכלב או החתול שלכם
-
1:58 - 2:00והוא היה מזמזם אותה בחזרה לכם,
-
2:00 - 2:02הייתם חייבים להיות די מופתעים מזה.
-
2:02 - 2:04מעט מאוד יונקים לא אנושיים
-
2:04 - 2:06יכולים לחקות קולות.
-
2:06 - 2:08זה מאוד חשוב בשביל המוזיקה או השפה שלנו.
-
2:08 - 2:11אז זו חידה: הקבוצות המועטות האחרות שעושות את זה,
-
2:11 - 2:13למה הן עושות את זה?
-
2:13 - 2:15והרבה מן הקריירה שלי הוקדשה
-
2:15 - 2:17לניסיון להבין
-
2:17 - 2:19כיצד חיות אלה משתמשות בלמידה שלהן,
-
2:19 - 2:21משתמשות ביכולת לשנות את מה שאתה אומר
-
2:21 - 2:23בהתבסס על מה שאתה שומע
-
2:23 - 2:25במערכות התקשורת שלהן.
-
2:25 - 2:28אז בואו נתחיל עם קריאות של יונקים עליונים לא אנושיים.
-
2:28 - 2:30יונקים רבים חייבים להפיק קריאות קשר
-
2:30 - 2:33כשנגיד, אם וגור נמצאים בנפרד.
-
2:33 - 2:36זוהי דוגמא של קריאה המופקת על ידי קופי סנאי
-
2:36 - 2:38כאשר הם מבודדים אחד מן השני.
-
2:38 - 2:40ואתם יכולים לראות, אין הרבה
-
2:40 - 2:42שוני בקריאות האלה.
-
2:42 - 2:44לעומת זאת, שריקת ההיכר
-
2:44 - 2:46שדולפינים משתמשים בכדי לשמור על קשר,
-
2:46 - 2:49לכל פרט כאן יש קריאה ייחודית מאוד.
-
2:49 - 2:52הם יכולים להשתמש ביכולת ללמוד קריאות
-
2:52 - 2:55כדי לפתח קריאות ייחודיות ומורכבות יותר
-
2:55 - 2:57בשביל לזהות יחידים.
-
2:58 - 3:01מה עם הסביבה בה בעלי חיים צריכים להשתמש בקריאה שלהם?
-
3:01 - 3:03ובכן, בואו נסתכל על אמהות וגורים.
-
3:03 - 3:05בחיים הנורמלים של אמא וגור דולפינים,
-
3:05 - 3:08לעיתים הם ייסחפו או ישחו בנפרד אם האמא רודפת אחרי דג.
-
3:08 - 3:10וכשהם נפרדים
-
3:10 - 3:12הם צריכים לחזור אחד אל השני.
-
3:12 - 3:15ומה שהתרשים הזה מראה הוא אחוז מקרי ההיפרדות
-
3:15 - 3:17שבהם דולפינים שורקים,
-
3:17 - 3:19לעומת המרחק המקסימאלי.
-
3:19 - 3:21אז כשדולפינים מופרדים במרחק שהוא קטן מעשרים מטרים,
-
3:21 - 3:23בפחות מחצי מהמקרים הם צריכים להשתמש בשריקות.
-
3:23 - 3:25במרבית הזמן, הם פשוט יכולים למצוא אחד את השני
-
3:25 - 3:27רק ע"י שחייה באזור.
-
3:27 - 3:30אבל בכל המקרים כשהם מופרדים במרחק שהוא גדול ממאה מטרים,
-
3:30 - 3:33הם צריכים להשתמש בשריקות הייחודיות האלה
-
3:33 - 3:36בשביל לחזור להיות ביחד שוב.
-
3:36 - 3:38חלק גדול משריקות ההיכר האלה
-
3:38 - 3:40הן יציבות וסטריאוטיפיות
-
3:40 - 3:42במהלך חייו של דולפין.
-
3:42 - 3:44אבל ישנן כמה חריגות.
-
3:44 - 3:46כשדולפין זכר עוזב את אמו,
-
3:46 - 3:48לרוב הוא יחבור לזכר אחר
-
3:48 - 3:51וייצור ברית, שיכולה להימשך עשורים.
-
3:51 - 3:54וכאשר שתי החיות הללו יוצרים קשר חברתי,
-
3:54 - 3:56השריקות הייחודיות שלהן ממש מתאחדות
-
3:56 - 3:58והופכות דומות מאוד.
-
3:58 - 4:01אז התרשים הזה מראה שני חברים מתוך זוג.
-
4:01 - 4:03וכמו שאתם יכולים לראות למעלה כאן,
-
4:03 - 4:05הם חולקים מגמת עלייה כמו "וופ,וופ,וופ".
-
4:05 - 4:07לשניהם יש סוג של מגמת עלייה.
-
4:07 - 4:10היכן שחברים בזוג עושים "וו-אוט,וו-אוט,וו-אוט".
-
4:10 - 4:12ומה שקרה הוא
-
4:12 - 4:14שהם השתמשו בתהליך הלמידה הזה
-
4:14 - 4:17כדי לפתח סימן חדש שמזהה את הקבוצה החברתית החדשה הזאת.
-
4:17 - 4:19זוהי צורה מאוד מעניינית שהם
-
4:19 - 4:21ליצור מזהה חדש
-
4:21 - 4:23לקבוצה החברתית החדשה שיש להם.
-
4:23 - 4:25בואו ניקח צעד לאחור לרגע
-
4:25 - 4:27ונראה מה המסר הזה יכול להגיד לנו
-
4:27 - 4:29בנוגע להגנה על דולפינים
-
4:29 - 4:31מהפרעות אנושיות.
-
4:31 - 4:33כל אחד שיסתכל על התמונה הזאת
-
4:33 - 4:35יראה שהדולפין הזה מוקף,
-
4:35 - 4:38ובבירור, ההתנהגות שלו מופרעת.
-
4:38 - 4:40זהו מצב רע.
-
4:40 - 4:42אבל מסתבר שכשרק סירה אחת
-
4:42 - 4:44מתקרבת לקבוצה של דולפינים
-
4:44 - 4:46במרחק של כמה מאות מטרים,
-
4:46 - 4:48הדולפינים יתחילו לשרוק,
-
4:48 - 4:50הם יישנו את מה שהם עושים, הם יהיו קבוצה מלוכדת יותר,
-
4:50 - 4:52יחכו עד השסירה תעבור,
-
4:52 - 4:54ואז הם יחזור לעיסוקיהם הרגילים.
-
4:54 - 4:56ובכן, במקום כמו סאראסוטה בפלורידה,
-
4:56 - 4:58ההפרש הממוצע בין הזמן
-
4:58 - 5:01שסירה חולפת בטווח של מאה מטרים מקבוצת דולפינים
-
5:01 - 5:03הוא שש דקות.
-
5:03 - 5:06אז אפילו במצב שלא נראה כל כך רע כמו זה,
-
5:06 - 5:08זה עדיין משפיע על כמות הזמן שיש לחיות אלה
-
5:08 - 5:10לעשות את העבודה הרגילה שלהם.
-
5:10 - 5:13ואם אנחנו מסתכלים על קדמונית מאוד כמו מערב אוסטרליה,
-
5:13 - 5:15לארס ביידר עשה מחקר
-
5:15 - 5:18שהשווה התנהגות ותפוצה של דולפינים
-
5:18 - 5:21לפני שהיו סירות לצפייה בדולפינים.
-
5:21 - 5:24כשהייתה סירה אחת, לא הייתה השפעה רבה.
-
5:24 - 5:27ןשתי סירות, כשהסירה השנייה נוספה,
-
5:27 - 5:29מה שקרה היה שחלק מהדולפינים
-
5:29 - 5:31עזבו את האזור בצורה מוחלטת.
-
5:31 - 5:34ומאלו שנשארו, קצת ההתרבות שלהם ירד.
-
5:34 - 5:37אז לתופעה הזאת יכולה להיות השפעה שלילית על אוכלוסייה שלמה.
-
5:37 - 5:40כשאנחנו חושבים על אזורים ימיים מוגנים בשביל בעלי חיים כמו דולפינים,
-
5:40 - 5:42זה אומר שאנחנו חייבים להיות
-
5:42 - 5:45מאוד מודעים לפעילויות שחשבנו שהם רגילות.
-
5:45 - 5:47ייתכן שנצטרך לווסת את העצימות
-
5:47 - 5:50של שייט לצורכי נופש וצפייה בלוייתנים
-
5:50 - 5:53בשביל למנוע את הסוג הזה של בעיות.
-
5:53 - 5:55אני גם רוצה לציין שקול
-
5:55 - 5:57לא מציית לגבולות.
-
5:57 - 6:00אז אתה יכול לשרטט קו כדי להגן על אזור,
-
6:00 - 6:02אבל זיהומי רעש וכימיקלים
-
6:02 - 6:04ימשיכו לעבור דרך האזור הזה.
-
6:04 - 6:06ועכשיו אני ארצה לעבור מהאזור החופי הזה,
-
6:06 - 6:09המקומי והמוכר
-
6:09 - 6:12לעולם הרחב יותר של לויתני מזיפות והאוקיינוס הפתוח.
-
6:12 - 6:15זוהי מפה מהסוג שכולנו מסתכלים עליה.
-
6:15 - 6:17העולם ברובו כחול.
-
6:17 - 6:19אבל אני רוצה לציין שהאוקיינוסים
-
6:19 - 6:21מחוברים אחד לשני יותר ממה שאנחנו חושבים.
-
6:21 - 6:24שימו לב כמה מעט מחסומי תנועה ישנם
-
6:24 - 6:26על פני כל האוקיינוסים בהשוואה ליבשה.
-
6:26 - 6:28עבורי, הדוגמא המעוררת את המחשבה ביותר
-
6:28 - 6:30בנוגע לחיבוריות של האוקיינוס
-
6:30 - 6:32מגיע מניסוי אקוסטי
-
6:32 - 6:34שבו אוקיינוגרפים
-
6:34 - 6:37השיטו ספינה לדרום האוקיינוס ההודי,
-
6:37 - 6:39פרסו רמקול תת-ימי
-
6:39 - 6:41והשמיעו צליל.
-
6:41 - 6:43אותו צליל
-
6:43 - 6:46נע מערבה ואפשר היה לשמוע אותו בברמודה,
-
6:46 - 6:49ונע למזרח ואפשר היה לשמוע אותו במונטריי -
-
6:49 - 6:51אותו הצליל.
-
6:51 - 6:53אז אנחנו חיים בעולם של תקשורת לווינית,
-
6:53 - 6:55אנחנו רגילים לתקשורת גלובאלית,
-
6:55 - 6:57אבל זה עדיין מדהים עבורי.
-
6:57 - 6:59לאוקיינוס יש תכונות
-
6:59 - 7:01שמאפשרות לצליל בתדירות נמוכה
-
7:01 - 7:03לנוע באופן גלובאלי.
-
7:03 - 7:06זמן המעבר האקוסטי עבור כל אחד מהנתיבים האלה הוא בערך שלוש שעות.
-
7:06 - 7:09זה כמעט חצי דרך מסביב לעולם.
-
7:09 - 7:11עכשיו, בתחילת שנות השבעים.
-
7:11 - 7:13רוג'ר פיין ואקוסטיקן אוקיינוסים,
-
7:13 - 7:15פרסמו מחקר תיאורטי
-
7:15 - 7:17שמצביע על כך שאפשרי
-
7:17 - 7:20שצליל יכול לעבור על פני אזורים נרחבים אלה,
-
7:20 - 7:23אבל מעט מאוד ביולוגים האמינו לזה.
-
7:23 - 7:25אבל בעצם מתברר,
-
7:25 - 7:28שלמרות שידענו על העברה ארוכת טווח במשך כמה עשורים,
-
7:28 - 7:31הלויתנים בבירור פיתחו,
-
7:31 - 7:33על פני עשרות מיליוני שנים,
-
7:33 - 7:36דרך לנצל את התכונה המדהימה הזאת של האוקיינוס.
-
7:36 - 7:38אז לוייתנים כחולים ולויתני סנפיר
-
7:38 - 7:40מפיקים קולות בתדרים מאוד נמוכים
-
7:40 - 7:42שיכולים לנוע על פני מרחקים גדולים מאוד.
-
7:42 - 7:44והתרשים העליון כאן מראה
-
7:44 - 7:46סדרה מורכבת של קריאות
-
7:46 - 7:48שזכרים חוזרים עליהם.
-
7:48 - 7:51הם יוצרים שירים, ונראה שהם משחקים תקפיד בהתרבות,
-
7:51 - 7:53כמו למשל ציפורי שיר.
-
7:53 - 7:56למטה כאן, אנחנו יכולים לראות קריאות שנעשו על זכרים ונקבות יחד
-
7:56 - 7:59שגם כן נעו על פני מרחקים אורכים מאוד.
-
8:00 - 8:02הביולוגים המשיכו לפקפק
-
8:02 - 8:04בנושא התקשורת ארוכת הטווח
-
8:04 - 8:06הרבה אחרי שנות השבעים,
-
8:06 - 8:08עד סוף המלחמה הקרה.
-
8:08 - 8:10מה שקרה היה שבמהלך המלחמה הקרה,
-
8:10 - 8:13להצי האמריקאי היתה מערכת שהיתה סודית באותו הזמן,
-
8:13 - 8:16שבה הם השתמשו כדי לעקוב אחר צוללות רוסיות.
-
8:16 - 8:18היו לה מיקרופונים תת-ימיים עמוקים או הידרופונים,
-
8:18 - 8:20ששידרו על גבי כבלים לחוף,
-
8:20 - 8:22וחווטו למיקום מרכזי שיכל היה להאזין
-
8:22 - 8:24לצלילים על פני כל האוקיינוס הצפון אטלנטי.
-
8:24 - 8:27ואחרי שחומת ברלין נפלה, הצי הפך את המערכות הללו זמינות
-
8:27 - 8:29לביו-אקוסטיקנים של לויתנים
-
8:29 - 8:31כדי שיוכלו לבדוק מה הם שומעים.
-
8:31 - 8:33זהו תרשים של כריטופר קלארק
-
8:33 - 8:36שעקב אחר לויתן כחול מסוים
-
8:36 - 8:38כשהוא עבר ליד ברמודה,
-
8:38 - 8:41ירד לקו הרוחב של מיאמי וחזר שוב.
-
8:41 - 8:43הוא היה תחת מעקב במשך 43 ימים,
-
8:43 - 8:45כאשר הוא שוחה 1,700 ק"מ
-
8:45 - 8:47או יותר מ- 1000 מיילים.
-
8:47 - 8:49זה מראה לנו גם שהקריאות
-
8:49 - 8:51ניתנות להבחנה גם על פני מאות מיילים,
-
8:51 - 8:53וגם שלויתנים שוחים בצורה שגרתית מאות מיילים.
-
8:53 - 8:55הם בעלי חיים עם קנה מידה מבוסס אוקיינוסים
-
8:55 - 8:57שמתקשרים על פני מרחקים גדולים יותר
-
8:57 - 8:59ממה שצפינו.
-
8:59 - 9:01שלא כמו כחולים וסנפירים,
-
9:01 - 9:03שמתפזרים אל האוקיינוסים הטרופיים,
-
9:03 - 9:05לויתנים גדולי סנפיר מתכנסים
-
9:05 - 9:08באזורי התרבות מסורתיים.
-
9:08 - 9:11לכן הם יכולים להפיק קריאות בתדר מעט גבוה יותר,
-
9:11 - 9:13רחב פס יותר ומורכב יותר.
-
9:13 - 9:15אז אתם מאזינים לשיר המורכב
-
9:15 - 9:17שמופק מגדולי סנפיר כאן.
-
9:17 - 9:19וגדולי הסנפיר, כשהם מפתחים
-
9:19 - 9:21את היכולת לשיר את השיר הזה,
-
9:21 - 9:23הם מקשיבים ללויתנים אחרים
-
9:23 - 9:26ומשנים את מה שהם שרים בהתאם למה שהם שומעים,
-
9:26 - 9:29ממש כמו ציפורי שיר או שריקת הדולפינים שתיארתי קודם.
-
9:29 - 9:31זה אומר שהשיר של גדולי הסנפיר
-
9:31 - 9:33הוא סוג של תרבות של בעלי חיים,
-
9:33 - 9:35ממש כמו שמוזיקה יכולה להיות עבור בני אדם.
-
9:35 - 9:38אני חושב שאחת הדוגמאות המעניינות ביותר לזה
-
9:38 - 9:40מגיעה מאוסטרליה.
-
9:40 - 9:42ביולוגים מהחוף המזרחי של אוסטרליה
-
9:42 - 9:45הקליטו שירים של גדולי סנפיר באזור הזה.
-
9:45 - 9:48והעמודה הכתומה כאן, מתארת את השירים הטיפוסיים
-
9:48 - 9:50של גדולי סנפיר מהחוף המזרחי.
-
9:50 - 9:52בשנת 95' הם כולם שרים את השיר הנורמאלי.
-
9:52 - 9:54אבל בשנת 96' הם שמעו כמה שירים מוזרים.
-
9:54 - 9:57והסתבר שהשירים המוזרים האלה
-
9:57 - 9:59היו טיפוסיים ללויתנים מהחוף המערבי.
-
9:59 - 10:02הקריאה של החוף המערבי הפכה יותר ויותר נפוצה,
-
10:02 - 10:04עד שבשנת 98',
-
10:04 - 10:07אף אחד מהלויתנים לא שרו את השיר של החוף המזרחי, הם נעלם לגמרי.
-
10:07 - 10:09הם רק שרו את השיר החדש והמגניב של החוף המערבי.
-
10:09 - 10:11ממש כאילו סגנון להיט חדש
-
10:11 - 10:13מחק לחלוטין
-
10:13 - 10:15את הסגנון המיושן שהיה לפניו,
-
10:15 - 10:17ובלי תחנות 'להיטי זהב',
-
10:17 - 10:20אף אחד לא שר את השיר.
-
10:20 - 10:23אני רוצה להראות לכם רק בקצרה מה האוקיינוס עושה לקריאות האלה.
-
10:23 - 10:26כעת אתם מאזינים להקלטה שנעשתה ע"י כריס קלארק,
-
10:26 - 10:29במרחק של 0.2 מיילים מגדול סנפיר.
-
10:29 - 10:32אתם יכולים לשמוע את מלוא הטווח של התדר, זה די חזק.
-
10:32 - 10:34אתם נשמעים קרובים מאוד.
-
10:34 - 10:36ההקלטה הבאה שאתם הולכים לשמוע
-
10:36 - 10:38נעשתה על אותו השיר של גדול הסנפיר
-
10:38 - 10:40במרחק 50 מיילים.
-
10:40 - 10:42זה מוצג כאן למטה.
-
10:42 - 10:44אתם שומעים רק את התדרים הנמוכים.
-
10:44 - 10:46אתם שומעים את ההדים המוחזרים
-
10:46 - 10:48כאשר הצליל נע על פני טווח ארוך באוקיינוס
-
10:48 - 10:51והוא לא חזק כל כך.
-
10:51 - 10:54כעת, אחרי שאני אשמיע את הקריאות של גדולי הסנפיר,
-
10:54 - 10:57אני אנגן קריאות של לויתנים כחולים, אבל הם הואצו
-
10:57 - 10:59משום שהם נמוכים כל כך בתדר
-
10:59 - 11:01שלא הייתם יכולים לשמוע את זה אחרת.
-
11:01 - 11:03הנה קריאה של לויתן כחול במרחק של 50 מיילים,
-
11:03 - 11:05שהיה מרוחק עבור גדול הסנפיר.
-
11:05 - 11:08זה רם, ברור - אתם יכולים לשמוע את זה בצורה ברורה.
-
11:08 - 11:11הנה אותה קריאה שהוקלטה מהידרופון
-
11:11 - 11:13במרחק 500 מיילים.
-
11:13 - 11:16ישנו הרבה רעש שהוא ברובו לויתנים אחרים.
-
11:16 - 11:19אבל אתם עדיין יכולים לשמוע את הקריאה הקלושה הזאת.
-
11:19 - 11:21בואו נתחלף ונחשוב על
-
11:21 - 11:23פוטנציאל לפגיעות אנושיות.
-
11:23 - 11:26הרעש הדומיננטי ביותר שבני אדם משמיעים באוקיינוס
-
11:26 - 11:28מגיע מספנות.
-
11:28 - 11:30זהו הרעש של ספינה,
-
11:30 - 11:32ואני צריך לדבר בקול רם יותר כדי להתגבר על הרעש שלה.
-
11:32 - 11:35דמיינו את הלויתן ההוא מקשיב ממרחק של 500 מיילים.
-
11:35 - 11:37הנה בעיה אפשרית - שאולי
-
11:37 - 11:39סוג כזה של ספנות ימנע מלויתנים
-
11:39 - 11:41להיות מסוגלים לשמוע אחד את השני.
-
11:41 - 11:43הנה משהו שהוא ידוע כבר זמן מה,
-
11:43 - 11:46זהו תרשים מספר לימוד על צליל תת-ימי.
-
11:46 - 11:48ועל ציר Y
-
11:48 - 11:51מתוארת מידת החוזק של רעש אופף ממוצע בעומק האוקיינוס
-
11:51 - 11:53לפי תדר.
-
11:53 - 11:56ובתדרים הנמוכים, הקו הזה מתאר
-
11:56 - 11:59צליל שבא מפעילות סיסמית של כדור הארץ.
-
11:59 - 12:01כאן למעלה, הקווים המשתנים האלה
-
12:01 - 12:04מצביעים על על רעש עולה בטווח התדרים הזה
-
12:04 - 12:06מרוחות גבוהות וגלים.
-
12:06 - 12:09אבל ממש כאן באמצעף היכן שיש הצטלבות,
-
12:09 - 12:11הרעש נשלט ע"י ספינות של בני אדם.
-
12:11 - 12:13עכשיו חשבו על זה. זהו דבר מדהים.
-
12:13 - 12:16שבטווח התדרים הזה, היכן שלויתנים מתקשרים,
-
12:16 - 12:19המקור העיקרי באופן עולמי, על הכוכב שלנו, לרעש הזה
-
12:19 - 12:21מגיע מספינות של בני אדם,
-
12:21 - 12:24אלפי ספינות, מרוחקות מאוד,
-
12:24 - 12:26פשוט נצברות.
-
12:26 - 12:29השקופית הבאה תראה את ההשפעה שעלולה להיות לזה
-
12:29 - 12:31על הטווח בו לויתנים יכולים לתקשר.
-
12:31 - 12:34אז כאן יש לכם את החוזק של קריאה במיקום הלויתן.
-
12:34 - 12:36וככל שאנחנו מתרחקים,
-
12:36 - 12:38הקול נהיה חלש וחלש יותר.
-
12:38 - 12:41עכשיו, בעידן הקדם תעשייתי, כפי שהזכרנו,
-
12:41 - 12:43קריאת הלויתן יכולה היתה להישמע בקלות.
-
12:43 - 12:45היא חזקה יותר מרעש
-
12:45 - 12:47בטווח של אלפי ק"מ.
-
12:47 - 12:50עכשיו בואו ניקח את העלייה הנוספת ברעש
-
12:50 - 12:52שראינו שבאה מהספנות.
-
12:52 - 12:54לפתע פתאום, היעילות של טווח התקשורת
-
12:54 - 12:57יורד מאלפי ק"מ לעשרה ק"מ.
-
12:57 - 12:59כעת אם האות הזה בשימוש עבור זכרים ונקבות
-
12:59 - 13:02בשביל למצוא אחד את השני כדי להזדווג והם מפוזרים,
-
13:02 - 13:04דמיינו את הפגיעה שיכולה להיות לזה
-
13:04 - 13:07על ההתאוששות של אוכלוסיות נכחדות.
-
13:07 - 13:09יש לנו גם קריאות מגע
-
13:09 - 13:12כמו שתיארתי עבור הדולפינים.
-
13:12 - 13:14אני אשמיע את הקול של קריאת מגע שבשימוש
-
13:14 - 13:16ע"י לויתנים ימניים כדי להישאר בקשר.
-
13:16 - 13:18וזוהי סוג הקריאה שנמצאת בשימוש,
-
13:18 - 13:20נגיד, של אמהות וגורים
-
13:20 - 13:22כאשר הם פרודים בשביל לחזור חזרה שוב.
-
13:22 - 13:24עכשיו דמיינו שאנחנו שמים את הרעש של הספינה בתמונה.
-
13:24 - 13:26מה אמא יכולה לעשות
-
13:26 - 13:28אם ספינה מתקרבת והגור שלה לא שם?
-
13:28 - 13:31אני אתאר כמה אסטרטגיות.
-
13:31 - 13:33אסטרטגיה אחת היא אם הקריאה שלכם נמצאת כאן למטה,
-
13:33 - 13:35והרעש נמצא ברצועה הזאת,
-
13:35 - 13:38אתם יכולים להזיז את תדר הקריאה שלכם מחוץ לרצועת הרעש
-
13:38 - 13:40ולתקשר טוב יותר.
-
13:40 - 13:43סוזאן פארקס מאוניברסיטת 'פן-סטייט' למדה זאת בפרט.
-
13:43 - 13:46היא התבוננה באוקיינוס האטלנטי, הנה מידע מדרום האוקיינוס האטלנטי.
-
13:46 - 13:49הנה קריאה טיפוסית משנות השבעים בדרום האוקיינוס האטלנטי.
-
13:49 - 13:52שימו לב מה קרה עד שנת 2000 לקריאה הממוצעת.
-
13:52 - 13:54אותו הדבר באוקיינוס הצפון אטלנטי,
-
13:54 - 13:56בשנת ה-50' לעומת שנות ה-2000.
-
13:56 - 13:58על פני 50 השנים האחרונות,
-
13:58 - 14:00כשהכנסנו יותר רעש אל האוקיינוסים,
-
14:00 - 14:02לויתנים אלו נאלצו להזיז.
-
14:02 - 14:04ממש כאילו כל האוכלוסייה נאלצה להזיז
-
14:04 - 14:07מלשיר קול בס ללשיר טנור.
-
14:07 - 14:09זוהי הזזה מדהימה, שנגמרה ע"י בני אדם
-
14:09 - 14:11על פני קנה המידה הגדול הזה,
-
14:11 - 14:13הן בזמן והן בחלל.
-
14:13 - 14:15וכעת אנחנו יודעים שלויתנים יכולים לפצות על רעש
-
14:15 - 14:18בזה שהם קוראים חזק יותר, כמו שעשיתי אני כשניגנתי את אעש הספינה ההיא,
-
14:18 - 14:20ע"י המתנה לשקט
-
14:20 - 14:23וע"י הזזת הקריאה שלהם מרצועת הרעש.
-
14:23 - 14:25עכשיו בטח ישנם עלויות לקריאה חזקה יותר
-
14:25 - 14:27או הזזת התדר הרחק מאיפה שאתם רוצים להיות.
-
14:27 - 14:29וכנראה שישנן הזדמנויות אבודות.
-
14:29 - 14:31אם אנחנו גם צריכים לחכות לשקט,
-
14:31 - 14:34הם עלולים להחמיץ הזדמנת קריטית לתקשר.
-
14:34 - 14:36אז עלינו להיות מאוד מודאגים
-
14:36 - 14:38וכאשר הרעש בסביבות גידול
-
14:38 - 14:40מערער מספיק את סביבת הגידול
-
14:40 - 14:43שהחיות צריכות לשלם מחיר כבד מידי כדי לתקשר,
-
14:43 - 14:45או לא מסוגלות לבצע פעולות קריטיות.
-
14:45 - 14:48זוהי בעיה חשובה מאוד.
-
14:48 - 14:50ואני שמח להגיד שישנם כמה
-
14:50 - 14:53פיתוחים מאוד מבטיחים התחום הזה,
-
14:53 - 14:56שמתסכלים על ההשפעה של ספנות על לויתנים.
-
14:56 - 14:58במובנים של רעש של ספינות,
-
14:58 - 15:01הארגון הימי הבין לאומי של האו"ם
-
15:01 - 15:04הקים קבוצה שעבודתה היא להקים
-
15:04 - 15:06קווים מנחים להשקטת ספינות,
-
15:06 - 15:08להגיד לתעשייה כיצג אתם יכולים להשקיט ספינות.
-
15:08 - 15:10והם כבר מצאו
-
15:10 - 15:13שעל ידי תכנון אינטילגנטי יותר של מדחפים
-
15:13 - 15:16אתם יכולים להפחית את הרעש ב-90 אחוזים.
-
15:16 - 15:19אם הייתם בפועל מפרידים ומבודדים
-
15:19 - 15:21את המיכון של הספינה מהשלדה שלה,
-
15:21 - 15:24הייתם יכולים להפחית את הרעש ב-99 אחוזים.
-
15:24 - 15:27אז בשלב זה, מדובר בעיקר בנושא של סטנדרטים ועלויות.
-
15:27 - 15:29אם קבוצה זאת תוכל לייסד סטנדרטים,
-
15:29 - 15:32ואם תעשיית בניית הספינות תאמץ אותם בבניית הספינות שלהם,
-
15:32 - 15:34אנחנו יכולים כעת לראות ירידה הדרגתית
-
15:34 - 15:36בבעיה האפשרית הזאת.
-
15:36 - 15:39אבל ישנה עוד בעיה הנובעת מספינות שאני מדגים כאן,
-
15:39 - 15:41וזוהי הבעיה של התנגשות.
-
15:41 - 15:44זהו לויתנן שחמק בקושי
-
15:44 - 15:47ממיכלית הנעה במהירות ונמנע מהתנגשות.
-
15:47 - 15:49אבל התנגשות היא בעיה רצינית.
-
15:49 - 15:52לויתנים בסכנת הכחדה נהרגים מידי יום מהתנגשות בספינות.
-
15:52 - 15:55וחשוב מאוד לנסות להפחית את זה.
-
15:55 - 15:58ואני אציג שתי שיטות מאוד מבטיחות.
-
15:58 - 16:00הראשונה מגיעה ממפרץ 'פאנדי'.
-
16:00 - 16:02והקווים השחורים האלה מסמלים נתיבי ספנות
-
16:02 - 16:04אל וממפרץ 'פאנדי'.
-
16:04 - 16:06והאזור הצבוע
-
16:06 - 16:09מראה את הסיכוי להתנגשות של לויתנים ימניים בסכנת הכחדה
-
16:09 - 16:11בגלל הספינות שזזות בנתיב הזה.
-
16:11 - 16:14מסתבר שהאזור הזה כאן
-
16:14 - 16:17עובר ישר דרך אזור האכלה רציני של לויתנים בלניים בתקופת הקיץ.
-
16:17 - 16:20וזה יוצר אזור בסיכון גבוה להתנגשות.
-
16:20 - 16:22ובכן, ביולוגיים
-
16:22 - 16:24שלא יכלו לקבל 'לא' כתשובה
-
16:24 - 16:26הלכו לארגון הימי הבין לאומי
-
16:26 - 16:28והפצירו בהם לומר,
-
16:28 - 16:30'אתם לא יכולים להזיז את הנתיב? אלה רק קווים בשטח.
-
16:30 - 16:32אתם לא יכולים להעביר אותם למקום אחר
-
16:32 - 16:34שיש פה פחות סיכון?"
-
16:34 - 16:36והארגון הימי הבין לאומי הגיב בצורה חזקה מאוד,
-
16:36 - 16:38,אלו הם הנתיבים החדשים."
-
16:38 - 16:40נתיבי הספנות הוזזו.
-
16:40 - 16:43וכמו שאתם יכולים לראות, הסיכוי להתנגשות הוא נמוך מאוד.
-
16:43 - 16:45אז למעשה זה מאוד מבטיח.
-
16:45 - 16:47ואנחנו יכולים להיות מאוד יצירתיים כשאנחנו חושבים
-
16:47 - 16:49על דרכים שונות להקטין את הסיכונים האלה.
-
16:49 - 16:51עוד פעולה שנלקחה באופן עצמאי
-
16:51 - 16:54ע"י חברת ספנות עצמה,
-
16:54 - 16:57התחילה בגלל דאגות שהיו לחברת הספנות
-
16:57 - 17:00לגבי פליטת גזי חממה והתחממות גלובאלית.
-
17:00 - 17:03חברת 'מיארסק' התסתכלה על התחרות שלהם
-
17:03 - 17:06והם ראו שכולם בתעשייה חושבים שזמן הוא כסף.
-
17:06 - 17:08הם דוהרים מהר ככל האפשר כדילהגיע לנמל שלהם.
-
17:08 - 17:10אבל אז, לרוב, הם מחכים שם.
-
17:10 - 17:12ומה שמיארסק עשו היה למצוא דרכים להאט.
-
17:12 - 17:15הם יכלו להאט בכ-50 אחוזים.
-
17:15 - 17:18זה הוזיל את צריכת הדלק שלהם בכ-30 אחוזים,
-
17:18 - 17:20וזה חסך להם כסף,
-
17:20 - 17:23ובו זמנית הדבר הועיל משמעותית ללויתנים.
-
17:23 - 17:26אם אתם מאיטים, אתם מפחיתים את כמות הרעש שאתם עושים
-
17:26 - 17:28ואתם מפחיתים את הסיכון להתנגשות.
-
17:28 - 17:30לסיכום, אני רק רוצה להדגיש,
-
17:30 - 17:32אתם יודעים, הלויתנים חיים
-
17:32 - 17:34בסביבה אקוסטית מדהימה.
-
17:34 - 17:36הם התפתחו על פני עשרות מיליוני שנים
-
17:36 - 17:38כדי לנצל את העובדה הזאת.
-
17:38 - 17:41ואנחנו צריכים להיות מאוד קשובים ולעמוד על המשמר
-
17:41 - 17:43בנוגע לדברים שאנחנו עושים
-
17:43 - 17:45שיכולים ללא כוונה למנוע מהם
-
17:45 - 17:48להיות מסוגלים להשיג את הפעילויות החשובות שלהם.
-
17:48 - 17:50באותו הזמן, אנחנו צריכים להיות יצירתיים מאוד
-
17:50 - 17:53כדי לחשוב על פתרונות שיעזרו להפחית את הבעיות הללו.
-
17:53 - 17:55ואני מקווה שהדוגמאות האלה הראו
-
17:55 - 17:57חלק מהכיוונים השונים שאנחנו יכולים לנקוט
-
17:57 - 17:59בנוסף לאזורים מוגנים
-
17:59 - 18:02כדי להיות מסוגלים לשמור על האוקיינוס בטוח בשביל שלויתנים יוכלו להמשיך לתקשר.
-
18:02 - 18:04תודה מאוד רבה לכם
-
18:04 - 18:06(מחיאות כפיים)
- Title:
- פיטר טיאק: הקול המסקרן של יונקים ימיים
- Speaker:
- Peter Tyack
- Description:
-
more » « less
פיטר טיאק מ-וודס הול מדבר על על פלא נסתר של הים: קול תת-ימי. על הבמה ב-'המשימה: כחול' הוא מסביר את הדרכים המדהימות בהן לויתנים משתמשים בקול ושיר לתקשר על פני מאות מיילים של אוקייאנוס.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:07
|
Amir Wilf added a translation |