דרך חדשה לסילוק פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה
-
0:01 - 0:03ארבע מאות חלקיקים למיליון:
-
0:03 - 0:08זהו בערך הריכוז
של פד"ח באוויר כיום. -
0:08 - 0:10מה זה בכלל אומר?
-
0:10 - 0:14על כל 400 מולקולות של פחמן דו-חמצני
-
0:14 - 0:18יש עוד מיליון מולקולות
של חמצן וחנקן. -
0:18 - 0:22היום, באולם הזה,
אנו בערך 1,800 איש. -
0:22 - 0:26דמיינו שאדם אחד מאיתנו
לובש חולצה ירוקה, -
0:26 - 0:29ואתם אמורים למצוא אותו.
-
0:29 - 0:33זהו האתגר שלנו במיצוי הפד"ח
-
0:33 - 0:35היישר מן האוויר.
-
0:35 - 0:39נשמע קל למדי,
להוציא פד"ח מהאוויר? -
0:39 - 0:41למעשה, זה קשה מאד.
-
0:41 - 0:43אבל הבה ואומר לכם מה קל:
-
0:43 - 0:46להימנע בכלל מפליטות פד"ח.
-
0:46 - 0:48אלא שאת זה איננו עושים.
-
0:49 - 0:53אז כעת עלינו לחשוב
איך חוזרים לאחור; -
0:53 - 0:56איך להוציא בחזרה
את הפד"ח מהאוויר. -
0:57 - 1:01למרות שזה קשה,
זה למעשה אפשרי. -
1:01 - 1:04היום אספר לכם באיזו שלב נמצאת
הטכנולוגיה הקשורה בכך -
1:04 - 1:07ומהו הכיוון שלה בעתיד הקרוב.
-
1:08 - 1:13כדור הארץ מסלק פד"ח מהאוויר
באופן טבעי -
1:13 - 1:18בעזרת מי הים, האדמה,
הצמחים ואפילו הסלעים. -
1:18 - 1:22ולמרות שהמהנדסים והמדענים
עושים מלאכה שאין לה ערוך -
1:22 - 1:25להאצת תהליכים טבעיים אלה,
-
1:25 - 1:28זה פשוט לא יספיק.
-
1:28 - 1:30הבשורות הטובות הן
שיש לנו אמצעים נוספים. -
1:30 - 1:34הודות לחוכמה האנושית
יש לנו היום טכנולוגיה -
1:34 - 1:37לסילוק פד"ח מהאוויר
-
1:37 - 1:40באמצעות מוצר כימי.
-
1:40 - 1:43אני אוהבת לראות בו יער מלאכותי.
-
1:43 - 1:48יש שתי גישות עקרוניות
לגידול או בניית יער כזה. -
1:49 - 1:54האחת היא להשתמש בחומרים
ממצי פד"ח מומסים במים. -
1:54 - 1:57השניה היא להשתמש במוצקים
עם כימיקלים ממצי פד"ח. -
1:57 - 2:01הגישה עצמה לא משנה,
עקרונית, שתיהן נראות זהות. -
2:02 - 2:05אז כאן אני מראה לכם
איך תיראה מערכת -
2:05 - 2:07שתעשה את זה.
-
2:07 - 2:09זה קרוי "מגען אוויר".
-
2:09 - 2:12אתם רואים שעליו להיות
מאד מאד רחב -
2:12 - 2:14כדי לספק פני שטח גדולים מספיק
-
2:14 - 2:17כדי לעבד את כל האוויר הדרוש,
-
2:17 - 2:22כי זיכרו: אנו מנסים למצות
רק 400 מולקולות מתוך מיליון. -
2:22 - 2:25בגישה מבוססת הנוזל,
-
2:25 - 2:28לוקחים את חומר המילוי
בעל שטח הפנים הגדול, -
2:28 - 2:30ממלאים את המגען בחומר המילוי,
-
2:30 - 2:35משתמשים במשאבות כדי לפזר נוזל
בחומר המילוי כולו, -
2:35 - 2:38ואז אפשר להשתמש במאווררים,
כמו שאתם רואים בחזית, -
2:38 - 2:41כדי לדחוס אוויר לתוך הנוזל.
-
2:41 - 2:45הפד"ח שבאוויר מופרד מהנוזל
-
2:45 - 2:52כשהוא מגיב עם מולקולות הפד"ח
בעלות כושר הקשירה החזק שבתמיסה. -
2:52 - 2:57וכדי למצות יותר פד"ח
המגען צריך להיות עבה יותר. -
2:57 - 2:59אבל ישנו מצב מיטבי,
-
2:59 - 3:01כי ככל שהמגען עבה יותר,
-
3:01 - 3:05כך משקיעים יותר אנרגיה
כדי לדחוס אוויר לתוך הנוזל. -
3:05 - 3:09אז מגענים למיצוי אוויר ישיר
הם בעלי עיצוב ייחודי -
3:09 - 3:14שבו שטח הפנים עצום
והדופן יחסית דקה. -
3:14 - 3:17ואחרי שממצים את הפד"ח,
-
3:18 - 3:21צריך למחזר את החומר
ששימש למיצויו, -
3:21 - 3:23שוב ושוב ושוב.
-
3:23 - 3:26היקף מיצוי הפחמן כה עצום,
-
3:26 - 3:28עד שתהליך המיצוי
חייב להיות בר-קיימא, -
3:28 - 3:30ואסור להשתמש בחומר
פעם אחת בלבד. -
3:31 - 3:35אז מיחזור החומר דורש
כמות עצומה של חום, -
3:35 - 3:38כי, חישבו על כך:
הפד"ח כה דליל באוויר, -
3:38 - 3:42שהחומר שקושר אותו חזק מאד
-
3:42 - 3:45ולכן דרוש חום רב
כדי למחזר את החומר. -
3:45 - 3:48וכשממחזרים את החומר
בעזרת החום הזה, -
3:48 - 3:54הפד"ח המרוכז שמוצה
מהכמות הדלילה שבאוויר -
3:54 - 3:55משתחרר,
-
3:55 - 3:58ומתקבל פד"ח טהור ביותר.
-
3:58 - 4:01וזה חשוב מאד,
-
4:01 - 4:04כי פד"ח טהור מאד
קל יותר להפוך לנוזל, -
4:04 - 4:07קל יותר לשינוע,
בצנרת או במשאית, -
4:07 - 4:10ואפילו קל יותר לשימוש מיידי,
-
4:10 - 4:12למשל כדלק או ככימיקל.
-
4:13 - 4:17כעת אני רוצה להרחיב קצת
על האנרגיה. -
4:17 - 4:21החום הדרוש כדי לחדש
או למחזר את החומרים האלה -
4:21 - 4:28הוא שמכתיב את כמות האנרגיה
ואת העלות כתוצאה מכך. -
4:29 - 4:31אז הנה שאלה:
-
4:31 - 4:34כמה אנרגיה דרושה, לדעתכם,
-
4:34 - 4:40כדי לסלק מיליון טונות פד"ח מהאוויר
בשנה נתונה? -
4:39 - 4:41התשובה היא: תחנת כוח.
-
4:41 - 4:45דרוש תחנת כוח שלמה
כדי למצות פד"ח ישירות מהאוויר. -
4:45 - 4:47בהתאם לגישה בה נוקטים,
-
4:47 - 4:51תחנת הכוח תהיה בסדר גודל
של 300 עד 500 מגה-וואט. -
4:52 - 4:56וצריך להקפיד מאד
באיזו תחנת כוח בוחרים. -
4:56 - 4:57אם היא פחמית,
-
4:57 - 5:01יוצא שפולטים יותר פד"ח
מאשר ממצים. -
5:02 - 5:03הבה נדבר על עלויות.
-
5:03 - 5:07גירסה אינטנסיבית מבחינה אנרגטית
של הטכנולוגיה הזאת -
5:07 - 5:12תעלה עד 1,000 דולר לטון
בתהליך המיצוי בלבד. -
5:12 - 5:14נתרגם את זה:
-
5:14 - 5:18אם ממירים את הפד"ח היקר מאד
לדלק נוזלי, -
5:18 - 5:21זה מסתכם ב-200 דולר לליטר.
-
5:21 - 5:24זה יקר מדי.
זה לא מעשי. -
5:24 - 5:26אז איך מורידים את המחירים האלה?
-
5:26 - 5:29חלקית, זו העבודה שלי.
-
5:30 - 5:32יש כיום חברה, חברה מסחרית,
-
5:32 - 5:36שמסוגלת לעשות זאת
ב-600 דולר לטון בלבד. -
5:36 - 5:39יש חברות נוספות שמפתחות טכנולוגיות
-
5:39 - 5:41שיכולות לעשות זאת
עוד יותר בזול. -
5:42 - 5:45אספר לכם קצת
על כמה מהחברות האלה. -
5:45 - 5:48אחת מהן נקראת "הנדסת פחמן",
שפועלת בקנדה. -
5:48 - 5:51משתמשים שם בגישה מבוססת-נוזל
להפרדת הפד"ח -
5:51 - 5:56במשולב עם שריפת
גז טבעי זול, שמצוי בשפע, -
5:56 - 5:58לקבלת החום הדרוש.
-
5:58 - 6:00יש להם גישה חכמה
-
6:00 - 6:04שמאפשרת להם למצות
גם את הפד"ח מהאוויר -
6:04 - 6:08וגם את הפד"ח שהם מפיקים
משריפת הגז הטבעי. -
6:08 - 6:13ובכך הם מפצים על זיהום יתר
וגם מפחיתים עלויות. -
6:14 - 6:18"קליימוורקס" השווייצרית
ו"גלובל תרמוסטט" האמריקנית -
6:18 - 6:20פועלות בגישה שונה.
-
6:20 - 6:22הן משתמשות במוצקים לצורך המיצוי.
-
6:22 - 6:26"קליימוורקס" משתמשת בחום מבטן האדמה,
אנרגיה גיאו-תרמית, -
6:27 - 6:30או אפילו עודפי קיטור
מתהליכים תעשייתים אחרים -
6:30 - 6:32כדי לצמצם זיהום ועלויות.
-
6:33 - 6:35"גלובל תרמוסטט" נוקטת בגישה שונה.
-
6:35 - 6:38הם מתמקדים בחום הדרוש
-
6:38 - 6:41ובמהירות שבו הוא עובר
דרך החומר -
6:41 - 6:48במטרה להאיץ מאד
את שחרור והפקת הפד"ח, -
6:48 - 6:51מה שמאפשר להם עיצוב קומפקטי יותר
-
6:51 - 6:54ועלויות כוללות נמוכות יותר.
-
6:55 - 6:57ויש עוד.
-
6:57 - 7:03ליער המלאכותי יש יתרון חשוב
לעומת יער טבעי: הגודל. -
7:03 - 7:07התמונה הבאה היא מפה
של יער הגשם האמזוני. -
7:07 - 7:13האמזונס מסוגל למצות
1.6 מיליארד טון פד"ח בשנה. -
7:13 - 7:18זה שווה-ערך לכ-25%
מפליטת הפד"ח השנתית שלנו בארה"ב. -
7:19 - 7:22שטח הקרקע הנחוץ ליער מלאכותי
-
7:22 - 7:26או למפעל למיצוי פד"ח ישיר מהאוויר
שיכול למצות כמות כזו -
7:26 - 7:28קטן פי 500.
-
7:29 - 7:32בנוסף, את היער המלאכותי
-
7:32 - 7:36אין צורך לבנות על אדמה פוריה,
-
7:36 - 7:39כלומר, זה לא על חשבון
אדמת משק או גידול מזון, -
7:39 - 7:46ולכן גם אין צורך
לכרות עצים לשם כך. -
7:47 - 7:48אני רוצה לעצור לרגע
-
7:48 - 7:52ולהעלות שוב את רעיון
היפוך מגמת הפליטות. -
7:52 - 7:56היפוך מגמת הפליטות
כרוך בכך שהפד"ח שהופרד -
7:56 - 8:00יסולק דרך-קבע מן האטמוספירה,
לנצח, -
8:00 - 8:05כלומר, יוחזר אל תוך האדמה,
ממנה הגיע. -
8:06 - 8:09אבל הבה נודה בכך: כיום,
איש איננו מקבל כסף כדי לעשות זאת -- -
8:09 - 8:11לפחות, לא מספיק.
-
8:11 - 8:14לכן, החברות שמפתחות את הטכנולוגיות האלה
-
8:15 - 8:17מעוניינות בעצם לקחת את הפד"ח
-
8:17 - 8:20ולנצל אותו למשהו שימושי,
למוצר בר-שיווק. -
8:20 - 8:24למשל, דלקים נוזליים, פלסטיק,
-
8:24 - 8:26או אפילו חצץ מלאכותי.
-
8:26 - 8:30אל תבינו אותי לא נכון -
שווקי הפחמן הם נהדרים. -
8:31 - 8:33אבל אני רוצה שנישאר מפוכחים.
-
8:33 - 8:37השווקים האלה אינם גדולים מספיק
כדי לפתור את משבר האקלים, -
8:37 - 8:42ולכן עלינו לחשוב היטב
על המחיר. -
8:42 - 8:46אני יכולה לומר בזכות שווקי הפחמן
-
8:46 - 8:51שהם מאפשרים לבנות מפעלי מיצוי,
-
8:51 - 8:55ועם כל מפעל מיצוי שנבנה,
אנו לומדים יותר. -
8:55 - 8:56וככל שאנו לומדים,
-
8:56 - 8:59כך אנו יכולים להוריד עלויות.
-
9:00 - 9:06אבל עלינו גם להיות מוכנים
להשקיע כחברה גלובלית. -
9:07 - 9:11כל החשיבה החכמה והטכנולוגיות שבעולם
לא יספיקו -
9:11 - 9:16כדי שהטכנולוגיה הזאת
תותיר חותם אמיתי על האקלים. -
9:16 - 9:19מה שבאמת נחוץ לנו
הוא חקיקה, -
9:19 - 9:21סובסידיות,
-
9:21 - 9:22מיסוי של הפחמן.
-
9:22 - 9:27יש מעטים מאיתנו
שיהיו בהחלט מוכנים לשלם יותר, -
9:27 - 9:30אבל מה שיידרש
-
9:30 - 9:32הוא פתרונות נייטרליים
או שליליים מבחינת פחמן -
9:32 - 9:36במחיר סביר לכלל החברה
-
9:36 - 9:37בכדי להשפיע על האקלים.
-
9:37 - 9:40בנוסך להשקעות כאלה,
-
9:40 - 9:44נחוצות לנו גם השקעות
במחקר ופיתוח. -
9:44 - 9:45מה זה אומר?
-
9:46 - 9:52ב-1966, ארה"ב השקיעה כחצי אחוז
מהתוצר הלאומי הגולמי -
9:52 - 9:54בתכנית "אפולו".
-
9:55 - 9:57התכנית הביאה אנשים
בביטחה אל הירח -
9:57 - 9:59ובחזרה אל כדור הארץ.
-
9:59 - 10:03חצי אחוז מהתל"ג כיום
הוא כ-100 מיליארד דולר. -
10:04 - 10:06אז גילוי מיצוי האוויר הישיר
-
10:06 - 10:09מהווה חזית אחת
במאבקנו בשינויי האקלים, -
10:09 - 10:13תארו לעצמכם שהיינו משקיעים
20% מזה, 20 מיליארד דולר. -
10:14 - 10:19תארו לעצמכם שנצליח גם
להוריד עלויות ל-100 דולר לטון. -
10:19 - 10:23זה יהיה קשה, אבל זה חלק
מהכיף במקצוע שלי. -
10:24 - 10:25אז מה זה אומר,
-
10:25 - 10:2820 מיליארד דולר,
100 דולר לטון? -
10:28 - 10:31זה ידרוש מאיתנו להקים
200 יערות מלאכותיים, -
10:31 - 10:37שכל אחד מהם מסוגל למצות
מיליון טון פד"ח בשנה. -
10:37 - 10:41זה מסתכם ב-5%
מהפליטות השנתיות בארה"ב. -
10:41 - 10:43זה לא נשמע הרבה.
-
10:43 - 10:45אבל זה בעצם משמעותי מאד.
-
10:45 - 10:49אם מסתכלים על הפליטות
הקשורות בהובלה למרחקים ארוכים -
10:49 - 10:51ובטיסות מסחריות,
-
10:51 - 10:53הן מסתכמות בכ-5%.
-
10:53 - 10:57התלות שלנו בדלקים נוזליים
הופכת את הפליטות האלה -
10:57 - 11:00למשהו שקשה מאד להימנע ממנו.
-
11:00 - 11:05לכן, השקעה כזאת
עשויה להיות חשובה ביותר. -
11:05 - 11:10מה זה אומר מבחינת
השטח הדרוש ל-200 מפעלים? -
11:10 - 11:15מסתבר שזה ידרוש
כחצי משטח הקרקע של ונקובר. -
11:15 - 11:18וזה, אם הם יופעלו בגז טבעי.
-
11:18 - 11:22אבל זיכרו את החסרון של גז טבעי:
גם הוא פולט פד"ח. -
11:22 - 11:24אז אם משתמשים בגז טבעי
במיצוי ישיר מהאוויר, -
11:24 - 11:28המיצוי יהיה רק שליש
מכמות היעד, -
11:28 - 11:31אלא אם נוקטים בגישה החכמה
של מיצוי כפול, -
11:31 - 11:33כמו ב"הנדסת פחמן".
-
11:33 - 11:35אז אם היתה לנו גישה חלופית,
-
11:35 - 11:38והיינו משתמשים לשם כך
באנרגיית רוח או שמש, -
11:38 - 11:42השטח הקרקעי היה גדול פי 15,
-
11:42 - 11:44כמו מדינת ניו-ג'רסי.
-
11:44 - 11:48אחד הדברים עליהם אני חושבת
בעבודתי ובמחקר שלי -
11:48 - 11:52הוא הנושא של המיטוב
ושל מיקום המפעלים האלה. -
11:52 - 11:54וכשחושבים על המשאבים הזמינים --
-
11:54 - 11:58קרקע, מים, חשמל זול ונקי --
-
11:58 - 12:01כי, למשל,
אפשר להשתמש בחשמל נקי -
12:01 - 12:03כדי לפרק את המים
ולייצר מימן, -
12:03 - 12:07שהוא תחליף נטול-פחמן מעולה
לגז טבעי -
12:07 - 12:10לצורך הפקת החום הדרוש.
-
12:10 - 12:14אבל אני רוצה שנחשוב שוב
על היפוך מגמת הפליטות. -
12:14 - 12:18אין לראות בהיפוך מגמת הפליטות
תרופת-פלא, -
12:18 - 12:21אבל הוא עשוי לעזור לנו
אם נמשיך להתעכב -
12:21 - 12:24בצמצום זיהום הפד"ח בעולם.
-
12:24 - 12:27אבל זו גם הסיבה שעלינו להיזהר.
-
12:27 - 12:30הגישה הזאת כה מפתה,
שהיא עלולה להיות מסוכנת, -
12:30 - 12:36כי יש מי שייאחזו בה
כמו איזה פתרון כולל למשבר האקלים. -
12:36 - 12:41היא עלולה לפתות אנשים להמשיך
לשרוף דלקי מאובנים 24 שעות ביממה, -
12:41 - 12:44365 ימים בשנה.
-
12:44 - 12:47אני טוענת שאסור לנו לראות
בהיפוך מגמת הפליטות -
12:47 - 12:49תחליף לעצירת הזיהום,
-
12:49 - 12:55אלא תוספת למיזם קיים
שכולל הכל, -
12:55 - 12:58מהגדלת היעילות האנרגטית,
עבור בחסכון באנרגיה -
12:58 - 13:00ועד חקלאות משופרת --
-
13:00 - 13:05כל אלה ביחד יכוונו אותנו
לעבר אפס פליטות בעתיד. -
13:06 - 13:08קצת על עצמי:
-
13:08 - 13:11בעלי רופא במיון.
-
13:12 - 13:15ואני מוצאת עצמי מתפעלת
מהמלאכה מצילת-החיים -
13:15 - 13:19שהוא ועמיתיו עושים מידי יום ביומו.
-
13:19 - 13:23אבל כשאני מספרת להם
על עבודתי במיצוי הפחמן, -
13:23 - 13:26אני רואה שהם מתפעלים בה-במידה,
-
13:26 - 13:31וזה כי המאבק בשינויי האקלים
ע"י מיצוי פחמן -
13:31 - 13:34לא קשורה רק להצלת דובי קוטב
או קרחונים, -
13:34 - 13:36אלא גם להצלת חיי אדם.
-
13:38 - 13:43יער מלאכותי אולי לעולם
לא יהיה יפה כמו יער אמיתי, -
13:43 - 13:46אבל הוא עשוי לאפשר לנו
לשמר לא רק את האמזונס, -
13:46 - 13:50אלא את כל האנשים
שאנו אוהבים ומוקירים, -
13:50 - 13:57וגם את כל צאצאינו בעתיד
ואת הציוויליזציה המודרנית. -
13:57 - 13:58תודה לכם.
-
13:58 - 14:02(מחיאות כפיים)
- Title:
- דרך חדשה לסילוק פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה
- Speaker:
- ג'ניפר ווילקוקס
- Description:
-
more » « less
לכוכב הלכת שלנו יש בעיית פחמן: אם לא נתחיל לסלק את הפחמן הדו-חמצני מן האטמוספירה, העולם יילך ויתחמם יותר ויותר מהר. המהנדסת הכימית ג'ניפר ווילקוקס סוקרת טכנולוגיה חדשה ומדהימה לניקוי האוויר מפחמן באמצעות תגובות כימיות שממצות וממחזרות פד"ח בדומה לעצים, אך בקנה מידה עצום. הרצאה מפורטת זו בוחנת הן את ההבטחה והן את המלכודות שבדרך.
"הנדסת פחמן" - Carbon Engineering
"גלובל תרמוסטט" - Global Thermostat
"קליימוורקס" - Climeworks - Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 14:15
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to remove CO2 from the atmosphere |