< Return to Video

ביל גייטס על אנרגיה : ממציאים אל עבר האפס!

  • 0:01 - 0:05
    אני אדבר היום על אנרגיה ואקלים
  • 0:05 - 0:07
    וזה עשוי להיראות מעט מפתיע, משום ש-
  • 0:07 - 0:12
    המשרה המלאה שלי בקרן עוסקת בעיקר בחיסונים ובזרעים
  • 0:12 - 0:15
    לגבי הדברים שעלינו להמציא ולספק
  • 0:15 - 0:20
    כדי לסייע לשני מיליארד העניים ביותר לחיות חיים טובים יותר
  • 0:20 - 0:25
    אבל אנרגיה ואקלים, מאוד מאוד חשובים לאנשים אלו
  • 0:25 - 0:30
    למעשה, הרבה יותר חשוב מאשר לכל אחד אחר בעולם
  • 0:30 - 0:35
    מזג האויר המתדרדר , משמעותו ששנים רבות היבולים שלהם לא יצמחו
  • 0:35 - 0:38
    יהיה יותר מידי גשם, לא מספיק גשם
  • 0:38 - 0:40
    דברים ישתנו באופן
  • 0:40 - 0:44
    שהסביבה השברירית שלהם, פשוט לא תוכל לתמוך.
  • 0:44 - 0:49
    וזה מוביל לרעב, זה מוביל לחוסר ודאות וזה מוביל לחוסר מנוחה
  • 0:49 - 0:53
    אז, שינויי מזג אויר יהיו נוראיים בעבורם
  • 0:53 - 0:56
    כמו כן מחיר האנרגיה מאוד חשוב עבורם
  • 0:56 - 0:59
    למעשה, אם הייתם יכולים לבחור רק דבר אחד להורדת מחירו
  • 0:59 - 1:03
    כדי לצמצם עוני, בלי שום ספק, תבחרו באנרגיה.
  • 1:03 - 1:07
    מחיר האנרגיה, ירד במשך הזמן
  • 1:07 - 1:13
    בעצם, אוכלוסיות מתקדמות מבוססות על התקדמות בתחום האנרגיה
  • 1:13 - 1:17
    מהפכת הפחם תרמה למהפכה התעשייתית
  • 1:17 - 1:23
    ואפילו בשנות ה1900, ראינו ירידה מאוד מהירה במחירו של החשמל
  • 1:23 - 1:26
    ולכן יש לנו מקררים, מזגנים
  • 1:26 - 1:30
    אנחנו יכולים לייצר מוצרים מודרניים ולעשות הרבה דברים
  • 1:30 - 1:37
    אם כך, אנחנו במצב מעולה עם חשמל בעולם העשיר.
  • 1:37 - 1:44
    אבל, ככל שאנחנו מוזילים את זה -- ובאו נשאף להוזלה פי שתים
  • 1:44 - 1:46
    עלינו להכיר במגבלה חדשה
  • 1:46 - 1:50
    המגבלה הזו קשורה לדו תחמוצת הפחמן
  • 1:50 - 1:53
    דו תחמוצת הפחמן מחמם את העולם,
  • 1:53 - 1:59
    והמשוואה לגבי דו תחמוצת הפחמן היא למעשה מאד פשוטה.
  • 1:59 - 2:03
    אם נסכום את דו תחמוצת הפחמן שנפלטת,
  • 2:03 - 2:06
    זה מוביל לעלייה בטמפרטורה,
  • 2:06 - 2:10
    והעלייה בטמפרטורה מובילה לכמה תופעות מאוד שליליות.
  • 2:10 - 2:13
    ההשפעות על מזג האוויר ואולי גרוע מכך, השפעות עקיפות,
  • 2:13 - 2:18
    מערכת קשרי הגומלין האקולוגית אינה יכולה להסתגל לשינויים מהירים אלו,
  • 2:18 - 2:21
    וכך אנחנו מקבלים התמוטטות של המערכת האקולוגית.
  • 2:21 - 2:24
    עכשיו, הכמות המדוייקת המחושבת
  • 2:24 - 2:28
    מגידול מסויים של דו תחמוצת הפחמן, לאיזו טמפרטורה זה יביא
  • 2:28 - 2:30
    והיכן יהיו ההשפעות החיוביות
  • 2:30 - 2:33
    יש בזה חוסר ודאות מסויים אבל לא ממש גדול
  • 2:33 - 2:36
    ובהחלט יש אי-ודאות לגבי עד כמה שליליות תהיינה ההשפעות.
  • 2:36 - 2:39
    אבל הן תהינה רעות באופן קיצוני.
  • 2:39 - 2:41
    שאלתי את טובי המדענים לגבי זה, מספר פעמים,
  • 2:41 - 2:44
    האם באמת אנחנו צריכים לרדת, קרוב לאפס?
  • 2:44 - 2:47
    האם לא נוכל לקצץ בחצי או ברבע?
  • 2:47 - 2:51
    התשובה היא ש-עד שלא נגיע קרוב לאפס
  • 2:51 - 2:53
    הטמפרטורה תמשיך לעלות
  • 2:53 - 2:55
    ולכן זהו אתגר גדול.
  • 2:55 - 3:00
    זה מאוד שונה מלומר אנחנו משאית בגובה4 מטר שמנסה להדחס תחת גשר בגובה 3 מטר,
  • 3:00 - 3:03
    ואנחנו יכולים, איכשהו להשתחל מתחת.
  • 3:03 - 3:07
    זה משהו שחייב להגיע לאפס.
  • 3:07 - 3:11
    עכשיו, אנחנו מוציאים הרבה דו תחמוצת הפחמן מידי שנה,
  • 3:11 - 3:13
    למעלה מ26 מיליארד טונות.
  • 3:13 - 3:17
    לכל אמריקאי.כ- 20 טון
  • 3:17 - 3:20
    לאנשים במדינות עניות, זה פחות מטון אחד.
  • 3:20 - 3:24
    בממוצע כ- 5 טונות לכל אדם על פני כדור הארץ.
  • 3:24 - 3:26
    ואיכשהו עלינו לעשות שינויים
  • 3:26 - 3:29
    שיורידו את זה לאפס.
  • 3:29 - 3:31
    זה עולה בעקביות.
  • 3:31 - 3:36
    ואלה רק שינויים כלכליים שונים שמיישרים איכשהו את העקומה,
  • 3:36 - 3:39
    ולכן, אנחנו צריכים לשנות מגידול מתמיד
  • 3:39 - 3:42
    לנפילה, ונפילה כל הדרך אל האפס.
  • 3:42 - 3:44
    למשוואה הזו יש ארבע גורמים משפיעים,
  • 3:44 - 3:46
    מעט כפל
  • 3:46 - 3:49
    אז, יש לך את הדבר הזה מצד שמאל, דו תחמוצת הפחמן , שאתה רוצה לאפס,
  • 3:49 - 3:53
    וזה יתבסס על מספר אנשים,
  • 3:53 - 3:56
    השירותים, בהם משתמש כל אדם, בממוצע
  • 3:56 - 3:59
    האנרגיה הנחוצה בממוצע, עבור כל שירות,
  • 3:59 - 4:03
    והפחמן הדו חמצני שנפלט לכל יחידת אנרגיה.
  • 4:03 - 4:05
    אז בוא נבחן כל אחד מהגורמים
  • 4:05 - 4:09
    ונראה איך לרדת לאפס.
  • 4:09 - 4:13
    ככל הנראה, אחד מהמספרים האלה יהיה חייב להגיע די קרוב לאפס.
  • 4:13 - 4:16
    עכשיו כמו שלמדנו באלגברה בתיכון,
  • 4:16 - 4:18
    אבל בואו נעיף מבט.
  • 4:18 - 4:20
    קודם כל יש לנו אוכלוסיה.
  • 4:20 - 4:23
    כיום העולם מונה 6.8 מליארד אנשים.
  • 4:23 - 4:25
    שעומדת להגיע לכ-תשע מליארד איש.
  • 4:25 - 4:29
    עכשיו, אם נעשה עבודה מצויינת בחיסונים חדשים,
  • 4:29 - 4:31
    ביטוחי בריאות ושירותי בריאות פוריים,
  • 4:31 - 4:35
    נצליח להקטין זאת ככל הנראה בכ-10 או 15 אחוזים,
  • 4:35 - 4:39
    בזמן שאנחנו רואים עלייה של בערך 1.3.
  • 4:39 - 4:42
    הגורם השני השירותים שאנחנו משתמשים.
  • 4:42 - 4:44
    זה מקיף את הכל
  • 4:44 - 4:48
    האוכל שאנחנו אוכלים, ביגוד, טלויזיה, חימום.
  • 4:48 - 4:51
    כל אלה דברים מאוד טובים
  • 4:51 - 4:54
    ולהפטר מהעוני, משמע לספק את כל השירותים האלה
  • 4:54 - 4:56
    לכמעט כל אחד עלי אדמות.
  • 4:56 - 5:00
    וזה דבר מעולה שהמספרים האלה עולים.
  • 5:00 - 5:02
    בעולם העשיר, אולי המליארד העליון,
  • 5:02 - 5:04
    נוכל כנראה לקצץ ולהשתמש בפחות,
  • 5:04 - 5:08
    אבל בכל שנה, בממוצע המספרים האלה, יילכו ויעלו
  • 5:08 - 5:12
    כך, למרות הכול, זה יותר מיוכפל
  • 5:12 - 5:15
    השירותים הניתנים עבור כל אדם.
  • 5:15 - 5:17
    כאן, יש לנו שירות מאוד בסיסי.
  • 5:17 - 5:20
    האם יש לך תאורה בבית כדי שתוכל לקרוא את שיעורי הבית,
  • 5:20 - 5:22
    למעשה לילדים האלה אין, הם צריכים לצאת החוצה
  • 5:22 - 5:26
    ולקרוא את שיעורי הבית שלהם תחת תאורת הרחוב.
  • 5:27 - 5:31
    כעת, יעילות (E), היא האנרגיה עבור כל שירות
  • 5:31 - 5:33
    וכאן לבסוף יש לנו בשורות.
  • 5:33 - 5:35
    יש לנו משהו שלא עולה.
  • 5:35 - 5:38
    באמצעות כמה המצאות וכמה שיטות חדישות לייצור תאורה
  • 5:38 - 5:43
    עבור דרך סוגי מכוניות שונים, שיטות שונות לבניית מבנים.
  • 5:43 - 5:46
    ישנם הרבה שירותים שאנחנו יכולים לגרום
  • 5:46 - 5:50
    לאנרגיה, עבור אותו שירות, לרדת באופן די משמעותי,
  • 5:50 - 5:53
    כמה שירותים מסוימים אפילו מצליחים להקטין ב- 90 אחוז.
  • 5:53 - 5:56
    יש שירותים אחרים, כמו איך לייצר דשנים,
  • 5:56 - 5:58
    או איך לעשות תובלה אוירית
  • 5:58 - 6:02
    שם המקום לשיפור הוא הרבה הרבה יותר נמוך.
  • 6:02 - 6:04
    אם כך, אחרי הכול, אם נהיה אופטימיים,
  • 6:04 - 6:11
    אנחנו עשויים לקבל הקטנה פי 3 או אולי פי 6
  • 6:11 - 6:14
    אבל, עבור אותם שלושה גורמים ראשונים
  • 6:14 - 6:19
    עברנו מ26 מליארד, ל-במקרה הטוב, אולי 13 מליארד טון,
  • 6:19 - 6:21
    וזה עדיין לא יביא קיטון
  • 6:21 - 6:23
    אז בואו נסתכל על הגורם הרביעי
  • 6:23 - 6:25
    זה הולך להיות גורם מפתח--
  • 6:25 - 6:31
    וזה כמות הפחמן הדו חמצני, הנפלט עבור כל יחידת אנרגיה.
  • 6:31 - 6:35
    והשאלה היא האם אכן ניתן להביא את זה לאפס?
  • 6:35 - 6:37
    אם אתה שורף פחם, לא.
  • 6:37 - 6:39
    אם אתה שורף גז טבעי, לא.
  • 6:39 - 6:42
    כמעט בכל דרך שאנו מייצרים חשמל היום,
  • 6:42 - 6:48
    מלבד אנרגיה מתחדשת וגרעינית, נפלט פחמן דו חמצני.
  • 6:48 - 6:51
    ולכן, מה שיהיה עלינו לעשות ברמת העולמית
  • 6:51 - 6:54
    הוא ליצור מערכת חדשה.
  • 6:54 - 6:56
    אז בעצם אנחנו צריכים ניסים באנרגיה.
  • 6:56 - 7:00
    כשאני משתמש במונח "נס", אני לא מתכוון למשהו בלתי אפשרי
  • 7:00 - 7:05
    המיקרופרוססור הוא נס, המחשב האישי הוא נס.
  • 7:05 - 7:08
    האינטרנט והשירותים שלו הם נס
  • 7:08 - 7:13
    אז, האנשים כאן נטלו חלק ביצירה של הרבה ניסים
  • 7:13 - 7:15
    בדרך כלל אין לנו תאריך יעד
  • 7:15 - 7:17
    להשיג נס עד לתאריך מסויים.
  • 7:17 - 7:21
    בדרך כלל, אנחנו בערך עומדים מהצד, חלק מגיע וחלק לא .
  • 7:21 - 7:25
    זהו המקרה, בו צריכים לנהוג במלוא המהירות
  • 7:25 - 7:30
    ולהשיג נס בלוח זמנים שהוא די צפוף
  • 7:30 - 7:33
    חשבתי לי, איך אני יכול לתפוס את זה ?
  • 7:33 - 7:35
    האם יש איזה איור טיבעי
  • 7:35 - 7:40
    איזושהי הדגמה שתלכוד לאנשים את הדימיון כאן ?
  • 7:40 - 7:44
    חשבתי על שנה שעברה, כשהבאתי יתושים,
  • 7:44 - 7:46
    ואיכשהו אנשים נהנו מזה.
  • 7:46 - 7:48
    (צחוק)
  • 7:48 - 7:51
    זה ממש גרם להם להתחבר לרעיון,ש -
  • 7:51 - 7:54
    אתם יודעים, יש אנשים שחיים עם יתושים.
  • 7:54 - 7:59
    אז לגבי אנרגיה, כל מה שיכולתי לחשוב עליו, היה
  • 7:59 - 8:02
    החלטתי ששחרור של גחליליות
  • 8:02 - 8:06
    תהיה תרומתי לסביבה כאן השנה.
  • 8:06 - 8:09
    אז יש לנו כאן מהטבע גחליליות
  • 8:09 - 8:12
    נאמר לי שהן לא עוקצות, יתכן שהן אפילו לא תעזובנה את הצנצנת.
  • 8:12 - 8:15
    (צחוק)
  • 8:15 - 8:20
    ישנם, כל מיני סוגי פתרונות גימיקיים כמו זה,
  • 8:20 - 8:22
    אבל הם לא באמת מסתכמים להרבה.
  • 8:22 - 8:26
    אנחנו זקוקים לפתרונות, אחד או כמה,
  • 8:26 - 8:30
    בסדר גודל שלא יאמן
  • 8:30 - 8:32
    ומהימנות שלא תיאמן
  • 8:32 - 8:35
    ולמרות שיש הרבה כיוונים שאנשים מחפשים
  • 8:35 - 8:39
    אני רואה רק חמישה שיכולים להשיג את המספרים הגדולים.
  • 8:39 - 8:44
    השמטתי את גאות הים, גיאותרמי, היתוך, דלק ביולוגי
  • 8:44 - 8:46
    הם יכולים לתרום משהו
  • 8:46 - 8:48
    ואם הם ישתפרו יותר ממה שאני מצפה, משמעותית
  • 8:48 - 8:50
    אבל נקודת המפתח שלי כאן
  • 8:50 - 8:54
    שיהיה עלינו לעבוד על כל אחד מהחמש
  • 8:54 - 8:58
    ואנחנו לא יכולים להתיאש מהם בגלל שהם נראים מרתיעים
  • 8:58 - 9:02
    משום שכולם כוללים אתגרים משמעותיים
  • 9:02 - 9:04
    בואו נסתכל בהתחלה על שריפת דלק מאובנים
  • 9:04 - 9:08
    גם שריפת פחם וגם שריפת גז טבעי
  • 9:08 - 9:11
    מה שעינו לעשות כאן נראה אולי פשוט, אבל זה לא
  • 9:11 - 9:17
    וזה לקחת את כל דו תחמוצת הפחמן אחרי הבעירה בעת שהוא יוצא דרך הארובה
  • 9:17 - 9:20
    לדחוס את זה, לייצר נוזל, לשים אותו באיזשהו מקום
  • 9:20 - 9:22
    ולקוות שיישאר שם
  • 9:22 - 9:26
    יש לנו פיילוט שמבצע את זה עד רמה של 60-80 אחוז
  • 9:26 - 9:30
    אבל להגיע עד למאת האחוזים, זה מאד מורכב
  • 9:30 - 9:36
    ולהסכים היכן אותם כמויות של דו תחמוצת פחמן יאוחסנו יהיה קשה
  • 9:36 - 9:39
    אבל הכי קשה כאן הוא נושא הטווח הארוך
  • 9:39 - 9:41
    מי יכול להיות בטוח
  • 9:41 - 9:45
    מי יכול לערוב למשהו, שמילולית, פי מליארדים יותר גדול
  • 9:45 - 9:49
    מאיזשהו סוג של אשפה שניתן להעלות על הדעת במונחי אטומים או מונחים אחרים
  • 9:49 - 9:52
    זהו נפח עצום
  • 9:52 - 9:54
    ולכן זה קשה
  • 9:54 - 9:56
    השני, האטום
  • 9:56 - 9:59
    גם לו, שלוש בעיות עקריות
  • 9:59 - 10:03
    העלות גבוהה, במיוחד בארצות בעלות רגולציה גבוהה.
  • 10:03 - 10:07
    הנושא של בטיחות. להיות בטוח ששום דבר לא יכול להשתבש.
  • 10:07 - 10:10
    וזה קשה כאשר יש את כל אותם מפעילים אנושיים,
  • 10:10 - 10:13
    לודא שהדלק לא ישמש לנשק.
  • 10:13 - 10:15
    ואז מה עושים עם הפסולת?
  • 10:15 - 10:18
    ולמרות שהיא לא מאד גדולה, ישנם חששות רבים לגביה.
  • 10:18 - 10:20
    הציבור צריך לחוש נינוח לגביה.
  • 10:20 - 10:25
    ואכן שלוש בעיות מאד קשות שיתכן שהן פתירות,
  • 10:25 - 10:27
    ולכן יש לעבוד עליהן
  • 10:27 - 10:30
    את שלושת האחרונות מתוך החמש קיבצתי ביחד.
  • 10:30 - 10:34
    זה מה שאנשים מכנים מקורות אנרגיה מתחדשת
  • 10:34 - 10:38
    ואכן, למרות שזה משמח שהן לא צורכות דלק -
  • 10:38 - 10:40
    יש למקורות מספר חסרונות
  • 10:40 - 10:46
    אחת היא צפיפות האנרגיה המתקבלת בטכנולוגיות הללו
  • 10:46 - 10:48
    היא באופן דרמאטי פחות מאשר בתחנת כח.
  • 10:48 - 10:52
    אלו הן חוות אנרגיה, כך שמדובר בהרבה קילומטרים רבועים.
  • 10:52 - 10:57
    פי אלפים יותר מה שאפשר לדמיין כתחנת כח נורמאלית
  • 10:57 - 11:00
    וכן אלו מקורות שאינם רציפים
  • 11:00 - 11:03
    השמש לא זורחת כל היממה, השמש לא מאירה בכל יום
  • 11:03 - 11:06
    ובדומה, הרוח לא נושבת כל הזמן
  • 11:06 - 11:08
    וכך, אם אתה מסתמך על מקורות אלו
  • 11:08 - 11:11
    יש למצוא איזו שהיא דרך לקבל אנרגיה
  • 11:11 - 11:14
    באותן תקופות זמן שהיא אינה זמינה
  • 11:14 - 11:17
    יש כאן אתגר גדול של עלויות
  • 11:17 - 11:19
    ישנם אתגרים בתחום ההולכה
  • 11:19 - 11:22
    לדוגמא, נניח שמקור האנרגיה מחוץ למדינה שלך
  • 11:22 - 11:24
    לא רק שצריך את הטכנולוגיה
  • 11:24 - 11:29
    אלא שגם צריך לעסוק בסיכון שהאנרגיה מגיעה ממקום אחר
  • 11:29 - 11:31
    ולבסוף בעית האחסון
  • 11:31 - 11:34
    וכדי להבהיר סדרי גודל, עברתי וסקרתי
  • 11:34 - 11:37
    את כל סוגי הסוללות המיוצרות
  • 11:37 - 11:41
    למכוניות, למחשבים, לטלפונים, לפנסים, לכל מטרה
  • 11:41 - 11:46
    והשויתי לכל כמות האנרגיה החשמלית שהעולם צורך
  • 11:46 - 11:50
    ומה שמצאתי הוא שכל הסוללות שאנחנו מייצרים היום
  • 11:50 - 11:54
    יכולות לאגור פחות מעשר דקות של כל האנרגיה
  • 11:54 - 11:57
    ולכן למעשה אנחנו זקוקים לפריצת דרך גדולה כאן
  • 11:57 - 12:01
    משהו שעתיד להיות פי מאה יותר טוב
  • 12:01 - 12:03
    מהגישה שיש לנו עתה
  • 12:03 - 12:07
    זה לא בלתי אפשרי, אבל זה לא משהוא מאד קל
  • 12:07 - 12:11
    זה מה שמופיע כשמנסים לקבל מקור שאינו רציף
  • 12:11 - 12:15
    שיהיה נניח 20 או 30 אחוז מהתצרוכת
  • 12:15 - 12:17
    אם אתה סומך על זה באה אחוז
  • 12:17 - 12:22
    אתה זקוק לסוללה ניסית שלא תיאמן
  • 12:23 - 12:26
    עכשיו, איך ניתן להתקדם בנושא? מה הגישה הנכונה
  • 12:26 - 12:30
    זה פרויקט מנהטן? מהו הדבר שיוביל אותנו לשם
  • 12:30 - 12:35
    טוב, זקוקים לחברות רבות שיעבדו על זה, מאות
  • 12:35 - 12:38
    בכל אחד מאותם חמישה נתיבים אנו זקוקים לפחות למאה אנשים
  • 12:38 - 12:42
    ורבים מהם, תסתכל עליהם ותאמר אלה משוגעים. וזה טוב
  • 12:42 - 12:45
    ואני חושב שכאן, בקבוצת TED,
  • 12:45 - 12:49
    יש הרבה אנשים שכבר מנסים להשיג את זה
  • 12:49 - 12:53
    לביל גרוס יש מספר חברות, בינהן אחת בשם אי סולר
  • 12:53 - 12:55
    יש לה טכנולוגיה תרמו-סולארית מעולה
  • 12:55 - 12:59
    וינוד קסלה משקיע בתריסרי חברות
  • 12:59 - 13:03
    שעושות דברים גדולים ויש להן אפשרויות מעניינות
  • 13:03 - 13:05
    ואני מנסה לעזור לתמוך בזה
  • 13:05 - 13:09
    נתן מאירוולד ואני אכן תומכים בחברה
  • 13:09 - 13:13
    שאולי באופן מפתיע נוקטת בגישת הגרעין
  • 13:13 - 13:17
    ישנן מספר המצאות בתחום הגרעין: מודולריות, נוזל.
  • 13:17 - 13:21
    והחדשנות באמת נעצרה בתעשיה זו מזה זמן.
  • 13:21 - 13:26
    כך שהרעיון הוא שיש כמה רעיונות טובים מסתובבים אינה כה מפתיעה
  • 13:26 - 13:32
    הרעיון של טרהפאואר הוא שבמקום לשרוף חלק מהאורניום
  • 13:32 - 13:35
    האחוז האחד המכונה (יון האורניום) U235
  • 13:35 - 13:40
    החלטנו, בואו נשרוף את ה- 99 אחוז, את (יון האורניום) U238.
  • 13:40 - 13:42
    זה סוג של רעיון משוגע.
  • 13:42 - 13:45
    העובדה היא שאנשים דברו על זה מזה זמן רב
  • 13:45 - 13:49
    אך מעולם לא יכלו לבצע סימולציה אם זה יעבוד או לא
  • 13:49 - 13:52
    וכמו התגלות של מחשבי על
  • 13:52 - 13:54
    שאפשר לבצע סימולציה ולראות, כן
  • 13:54 - 14:00
    עם גישה נכונה לחומר נראה שזה עשוי לעבוד
  • 14:00 - 14:03
    ובגלל ששורפים את 99 האחוזים
  • 14:03 - 14:07
    שיפרנו בגדול את פרופיל העלות
  • 14:07 - 14:11
    אתה שורף למעשה את הפסולת ומנצל אותה כדלק
  • 14:11 - 14:14
    כל השאריות של הכורים של היום
  • 14:14 - 14:19
    כך שבמקום לטפל בפסולת מנצלים אותה.זה דבר גדול
  • 14:19 - 14:23
    זה מכלה את האורניום תוך צריכתו כמו סוג של נר
  • 14:23 - 14:27
    אתה רואה שימוש מתכלה לפעמים נקרא: כור גל נוסע
  • 14:27 - 14:31
    במונחי דלק, זה באמת פותר את הבעיה
  • 14:31 - 14:34
    יש לי כאן תמונה של מקום בקנטאקי
  • 14:34 - 14:36
    אלו השאריות, ה99 אחוז
  • 14:36 - 14:38
    משם לקחו את החלק שהם שורפים עכשיו
  • 14:38 - 14:40
    ולכן זה נקרא אורניום מדולל
  • 14:40 - 14:43
    זה יתדלק את ארצות הברית למאות שנים
  • 14:43 - 14:46
    ופשוט על ידי סינון מי ים בדרך שאינה יקרה
  • 14:46 - 14:51
    יהיה מספיק דלק עד סוף ימיו של כדור הארץ
  • 14:51 - 14:55
    אתם יודעים, ישנם עדין הרבה הרבה אתגרים לפנינו
  • 14:55 - 15:00
    אבל זוהי רק דוגמא מתוך מאות על מאות של רעיונות
  • 15:00 - 15:03
    שעלינו לקדם
  • 15:03 - 15:06
    בואו נחשוב איך עלינו למדוד את עצמנו
  • 15:06 - 15:09
    איך צריכה להיראות "התעודה"
  • 15:09 - 15:12
    בואו נסתכל על היעד
  • 15:12 - 15:14
    ואז נסתכל על תקופת הביניים.
  • 15:14 - 15:19
    יעד 2050. שמעתם הרבה אנשים מדברים על 80 אחוזי הפחתה.
  • 15:19 - 15:23
    ואכן זה מאד חשוב שנגיע לשם.
  • 15:23 - 15:27
    ושעשרים האחוז ישמשו עבור מה שהולך במדינות העניות,
  • 15:27 - 15:29
    עדיין מעט חקלאות.
  • 15:29 - 15:33
    בתקוה שניקינו את ענף היערנות, מלט.
  • 15:33 - 15:36
    כדי להגיע לאותם שמונים אחוז
  • 15:36 - 15:40
    המדינות המפתחות, כולל מדינות כמו סין
  • 15:40 - 15:45
    יצטרכו לשנות את תחנות הכח לחלוטין
  • 15:45 - 15:51
    הציון הנוסף הוא האם פיתחנו את טכנולוגית האפס פליטה
  • 15:51 - 15:53
    האם הפצנו אותה בכל המדינות המפותחות
  • 15:53 - 15:56
    ואנחנו בתהליך להביא אותה למקום אחר
  • 15:56 - 15:58
    זה מאוד חשוב
  • 15:58 - 16:02
    זהו גורם מפתח כדי לייצר את אותה "תעודה"
  • 16:02 - 16:07
    אז איך צריכה התעודה של 2020 להיראות?
  • 16:07 - 16:09
    אכן, שוב, עליה להכיל את שני הגורמים.
  • 16:09 - 16:13
    עלינו לעבור שוב על גורמי היעילות ולהתחיל לקבל הפחתות.
  • 16:13 - 16:16
    ככול שנזהם פחות כך תפחת כמות דו תחמוצת הפחמן,
  • 16:16 - 16:18
    ולכן תפחת הטמפרטורה.
  • 16:18 - 16:21
    אך בכמה דרכים הציון שנקבל שם
  • 16:21 - 16:25
    עבור דברים שנעשה שלא יביאו אותנו עד להפחתה הגדולה
  • 16:25 - 16:29
    שווים ואולי פחותים מעט מאשר האחרים
  • 16:29 - 16:33
    מהו החלק של ההמצאה שהיא פריצת הדרך
  • 16:33 - 16:36
    אותן פריצות דרך שעלינו לקדם בשיא המהירות
  • 16:36 - 16:39
    ואפשר למדוד את זה במונחי חברות
  • 16:39 - 16:42
    פרויקטי פיילוט, תקנות שונות שהשתנו
  • 16:42 - 16:45
    יש הרבה ספרים נהדרים שנכתבו על זה
  • 16:45 - 16:48
    הספר של אל גור, "הבחירה שלנו"
  • 16:48 - 16:51
    והספר של דוד מק'קיי, "אנרגיה בת קיימא בלי האויר החם."
  • 16:51 - 16:54
    הם באמת עוברים על הנושא ומייצרים מסגרת
  • 16:54 - 16:56
    כך שאפשר לדון בנושא בהרחבה
  • 16:56 - 16:59
    משום שאנו זקוקים לתמיכה רחבה בזה
  • 16:59 - 17:01
    יש הרבה שצריך להתחבר
  • 17:01 - 17:03
    וזו היא משאלה
  • 17:03 - 17:07
    משאלה מאד קונקרטית שאנחנו נשקיע בטכנולוגיה הזו
  • 17:07 - 17:10
    לו נתתם לי רק משאלה אחת ל50 השנים הבאות
  • 17:10 - 17:12
    יכולתי לבחור מי יהיה הנשיא
  • 17:12 - 17:15
    יכולתי לבחור חיסון, משהו שקרוב לליבי,
  • 17:15 - 17:17
    או הייתי יכול לבחור בזה
  • 17:17 - 17:21
    זה חצי מהעלות בלי דו תחמוצת הפחמן בהמצאה
  • 17:21 - 17:23
    זאת המשאלה בה הייתי בוחר
  • 17:23 - 17:25
    זו האחת עם ההשפעה הגדולה ביותר.
  • 17:25 - 17:27
    אם לא נקבל את המשאלה הזו
  • 17:27 - 17:31
    החלוקה בין אלו שחושבים לטווח הקצר ולטווח הארוך תהיה נוראה,
  • 17:31 - 17:34
    בין ארצות הברית לסין, בין מדינות עניות לעשירות
  • 17:34 - 17:39
    ורוב חייהם של 2 מיליארד יורעו
  • 17:39 - 17:41
    אז מה עלינו לעשות?
  • 17:41 - 17:46
    מה אני מבקש מכם לצעוד קדימה ולהוביל
  • 17:46 - 17:49
    אנחנו צריכים להשיג יותר מענקי מחקר
  • 17:49 - 17:51
    כאשר מדינות מתכנסות במקום כמו קופנהגן
  • 17:51 - 17:54
    עליהם לדון לא רק בדו תחמוצת הפחמן
  • 17:54 - 17:56
    עליהם לדון באג'נדה זו של ההמצאות
  • 17:56 - 18:01
    ותהיו המומים מהרמה הנמוכה עד כדי גיחוך של ההוצאות
  • 18:01 - 18:03
    על הגישות היצירתיות הללו
  • 18:03 - 18:07
    אנחנו אכן צריכים את תמריצי השוק, מס דו תחמוצת הפחמן, מגבלות וסחר
  • 18:07 - 18:10
    משהו שיקח את המחיר ויאותת איתו
  • 18:10 - 18:12
    עלינו להפיץ את המסר
  • 18:12 - 18:15
    עלינו לקיים את הדיאלוג באופן יותר הגיוני, יותר מובן
  • 18:15 - 18:18
    כולל הצעדים הננקטים על ידי הממשלה
  • 18:18 - 18:22
    זו משאלה חשובה, אך לדעתי ברת השגה
  • 18:22 - 18:24
    תודה רבה
  • 18:24 - 18:35
    (מחיאות כפים)
  • 18:35 - 18:37
    תודה רבה
  • 18:37 - 18:39
    כריס אנדרסון: תודה לך, תודה רבה.
  • 18:39 - 18:44
    (מחיאות כפים)
  • 18:44 - 18:50
    תודה רבה רק כדי שאבין יותר לגבי טרהפאואר, נכון --
  • 18:50 - 18:55
    אני מתכוון, קודם כל, האם תוכל לתת לי מושג באיזה סדר גודל ההשקעה מדובר?
  • 18:55 - 18:59
    ביל גייטס: כדי לייצר את התוכנה, קנה את מחשב העל
  • 18:59 - 19:01
    שכור את המדענים הדגולים - מש שעשינו
  • 19:01 - 19:04
    שזה רק עשרות מליונים
  • 19:04 - 19:07
    ואם פעם נבדוק את החמרים שלנו על גבי כור רוסי
  • 19:07 - 19:11
    כדי להבטיח שהחמרים פועלים תקין
  • 19:11 - 19:13
    אז יסתכם הכל במאות מליונים
  • 19:13 - 19:16
    הדבר הקשה הוא לבנות את הכור שיהווה פיילוט
  • 19:16 - 19:21
    למצוא כמה מליארדים, למצוא את המחוקק, לאתר את המקום
  • 19:21 - 19:23
    שיבנה בפועל את הכור הראשון שם
  • 19:23 - 19:27
    ברגע שהראשון נבנה, ופועל כמו בפרסומת......
  • 19:27 - 19:31
    ברור כשמש, בגלל הנתונים הכלכליים, צפיפות האנרגיה
  • 19:31 - 19:33
    הם כל כך שונים מכורים כפי שהם מוכרים כיום
  • 19:33 - 19:37
    כריס אנדרסון: כדי להבין נכון יש צורך בבינוי עמק באדמה
  • 19:37 - 19:41
    משהו כמו עמוד אנכי של דלק אטומי
  • 19:41 - 19:43
    מסוג זה של אורניום מדולל
  • 19:43 - 19:46
    ואז מתחיל התהליך מלמעלה והוא פועל לפי מטה?
  • 19:46 - 19:49
    ב.ג: אכן. כיום תמיד מתדלקים את הכור
  • 19:49 - 19:52
    ויש לך הרבה אנשים והרבה בקרים שעלולים להשתבש
  • 19:52 - 19:55
    הדבר הזה שאתה פותח ומכניס ומוציא חמרים
  • 19:55 - 19:57
    זה לא טוב
  • 19:57 - 20:02
    ולכן אם יש לך דלק מאד זול שאתה יכול לצרוך 60 שנה
  • 20:02 - 20:04
    תחשוב על זה כמו בול עץ
  • 20:04 - 20:07
    שים אותו בלי כל אותם סיבוכים
  • 20:07 - 20:12
    והוא פשוט יושב שם ומתכלה במשך שישים שנה ואז הוא נגמר
  • 20:12 - 20:16
    כ.א: זה תחנת כח גרעינית שפותרת את בעית הפסולת של עצמה
  • 20:16 - 20:18
    ב.ג: טוב, ובכל זאת מה קורה עם הפסולת?
  • 20:18 - 20:23
    אתה יכול להשאיר אותה שם -- יהיה הרבה פחות פסולת בגישה הזו --
  • 20:23 - 20:25
    ואז אתה יכול לקחת את זה
  • 20:25 - 20:28
    להכניס לכור אחר ולשרוף
  • 20:28 - 20:32
    ואנחנו מתחילים מכך שלוקחים פסולת גרעינית שקיימת היום,
  • 20:32 - 20:36
    שיושבת בבריכות קירור או אחסנה יבשה בחביות
  • 20:36 - 20:38
    זה הדלק שלנו להתחלה
  • 20:38 - 20:41
    כך שהדבר שהיה בעיה עבור הכורים ההם
  • 20:41 - 20:43
    הוא מה שמזין את הכורים שלנו
  • 20:43 - 20:46
    ומפחיתים את הנפח של הפסולת באופן דרמאטי
  • 20:46 - 20:48
    כאשר משתמשים בדרך עיבוד זו
  • 20:48 - 20:50
    כ.א. אבל כשאתה משוחח עם אנשים סביב העולם
  • 20:50 - 20:52
    לגבי האפשרויות כאן
  • 20:52 - 20:55
    היכן רוב ההתענינות בלעשות משהו עם זה?
  • 20:55 - 20:58
    ב.ג: לא בחרנו במקום מסויים,
  • 20:58 - 21:06
    ויש כל מיני חוקי סודיות מענינים לכל מה שקשור ונקרא גרעיני
  • 21:06 - 21:08
    וקיבלנו הרבה התענינות
  • 21:08 - 21:12
    אנשי החברה שהיו ברוסיה בהודו בסין
  • 21:12 - 21:14
    פגשתי את המזכיר לעניני אנרגיה כאן
  • 21:14 - 21:18
    שוחחנו איך זה מתחבר לתכניות האנרגיה
  • 21:18 - 21:21
    כך שאני אופטימי. אתה יודע, הצרפתים והיפנים עשו עבודה
  • 21:21 - 21:25
    זה אחד המשתנים בעבודה שנעשתה
  • 21:25 - 21:29
    זו התקדמות חשובה אבל זה כמו כור מהיר
  • 21:29 - 21:31
    והרבה מדינות בנו אותם
  • 21:31 - 21:36
    כך שכל מי שבנה כור מהיר הוא מועמד להיות הראשון במקום בו יבנה אחד
  • 21:36 - 21:41
    כ.א.: לדעתך מה לוח הזמנים? ההיתכנות
  • 21:41 - 21:44
    שמשהו כזה אכן יתבצע?
  • 21:44 - 21:49
    ב.ג.: אנחנו צריכים עבור אחת מתחנות הכח הגדולות האלה
  • 21:49 - 21:51
    שהיא מאד זולה,
  • 21:51 - 21:55
    יש לנו 20 שנה לתכנן ואז 20 שנה לבצע.
  • 21:55 - 22:00
    זה סוג של תאריך יעד שהמודלים הסביבתיים
  • 22:00 - 22:02
    הצביעו על כך שעלינו לעמוד בו.
  • 22:02 - 22:07
    ואתה יודע טרהפאואר, אם דברים יתקדמו כשורה, שזו משאלה של רבים
  • 22:07 - 22:09
    יכולה בקלות לעמוד בכך
  • 22:09 - 22:12
    ויש, לשמחתנו כעת תריסרי חברות
  • 22:12 - 22:14
    אנחנו צריכים שזה יהפוך למאות
  • 22:14 - 22:16
    אשר במקביל אם הפתוח המדע שלהן יתקדם
  • 22:16 - 22:19
    אם המימון של כור פיילוט ילך טוב
  • 22:19 - 22:21
    הם יכולים להתחרות על כך
  • 22:21 - 22:23
    והכי טוב שרבים יצליחו
  • 22:23 - 22:26
    משום שאז אפשר להשתמש בתערובת של הדברים
  • 22:26 - 22:28
    אנחנו בהחלט זקוקים לכך שאחת תצליח
  • 22:28 - 22:31
    כ.א: במונחים של קנה מידה גדול ושינויים אפשריים
  • 22:31 - 22:34
    האם זה הגדול ביותר שאתה מודע אליו?
  • 22:34 - 22:38
    ב.ג. פריצת דרך בתחום האנרגיה הוא הדבר החשוב ביותר
  • 22:38 - 22:40
    זה היה כך גם ללא הבעיות של איכות הסביבה
  • 22:40 - 22:45
    אבל בעיות איכות הסביבה רק מעצימים את זה מאד
  • 22:45 - 22:48
    בתחום הגרעין יש עוד ממציאים
  • 22:48 - 22:51
    אתה יודע, אנחנו לא מודעים לעבודות שלהם כפי שמכירים את שלנו
  • 22:51 - 22:54
    אבל אנשי המודולים, שם הגישה שונה לגמרי.
  • 22:54 - 22:58
    יש שם סוג של כור נוזלי שנראה קצת קשה
  • 22:58 - 23:00
    אבל אולי הם אומרים זה עלינו
  • 23:00 - 23:03
    וכן הלאה, יש גם אחרים
  • 23:03 - 23:06
    אבל היופי בזה הוא שמולקולה של אורניום
  • 23:06 - 23:10
    מכילה פי מיליון אנרגיה מאשר למשל, מולקולת פחם,
  • 23:10 - 23:13
    כך שאם אתה יכול להתמודד עם החסרונות
  • 23:13 - 23:16
    שהם בעיקר הקרינה
  • 23:16 - 23:19
    טביעות הרגל והעלות, הפוטנציאל
  • 23:19 - 23:21
    במונחים של השפעה על הארץ ודברים נוספים
  • 23:21 - 23:25
    הוא כמעט רמה בפני עצמה
  • 23:25 - 23:29
    כ.א.: ואם זה לא יעבוד, אז מה?
  • 23:29 - 23:33
    האם נצטרך לנקוט באמצעי חירום
  • 23:33 - 23:36
    כדי לשמור על הטמפרטורה על כדור הארץ יציבה?
  • 23:36 - 23:38
    ב.ג.: אם נגיע למצב הזה
  • 23:38 - 23:43
    זה כמו שאכלת יותר מדי, ואתה עומד לקבל התקפת לב
  • 23:43 - 23:47
    ואז לאן תלך? אולי תזדקק נתוח לב או משהו
  • 23:47 - 23:51
    ישנו תחום מחקר המכונה הנדסת גיאוגרפיה
  • 23:51 - 23:54
    שהוא טכנולוגיות שונות להאט את ההתחממות
  • 23:54 - 23:57
    כדי "לקנות" זמן של 20 או 30 שנה ולקבל את תוצאות הפעולה המשותפת
  • 23:57 - 23:59
    כרגע, זו רק פוליסת ביטוח
  • 23:59 - 24:01
    שאתה מקוה שלא תצטרך
  • 24:01 - 24:03
    מספר אנשים טוען שלא צריך אפילו לעבוד על פוליסת הבטוח
  • 24:03 - 24:05
    משום שזה עלול לגרום לעצלנות
  • 24:05 - 24:09
    תמשיך לאכול משום שתדע שניתוח לב יהיה שם להציל אותך
  • 24:09 - 24:12
    אני לא בטוח מה חכם, כשנתונה חשיבות הבעיה
  • 24:12 - 24:16
    אב יש שם את דיונים של הגיאו-הנדסה
  • 24:16 - 24:20
    לגבי האם צריך לשים את זה בכיס האחורי למקרה שהדברים יקרו מהר יותר
  • 24:20 - 24:23
    או שההמצאה תפותח באיטיות רבה מהצפוי
  • 24:25 - 24:30
    כ.א.: ספקני אקלים: האם יש לך משפט או שנים לומר להם
  • 24:30 - 24:34
    איך תוכל לשכנע אותם שהם טועים
  • 24:35 - 24:39
    לרוע המזל, הספקנים מגיעים במחנות שונים
  • 24:39 - 24:43
    אלו שמעלים טענות מדעיות הם מעטים
  • 24:43 - 24:46
    האם הם אומרים שיש היזון חוזר שלילי
  • 24:46 - 24:48
    שקשורים לעננים שמקזזים דברים
  • 24:48 - 24:51
    יש מעט, ממש מעט דברים שהם יכולים בכלל לומר
  • 24:51 - 24:54
    יש סכוי אחד למליון של הדברים
  • 24:54 - 24:57
    הבעיה העקרית שיש כאן הוא כמו סוג של איידס
  • 24:57 - 25:01
    אתה עושה את הטעות היום ומשלם עליה הרבה יותר מאוחר
  • 25:01 - 25:05
    כך שכשיש לך כל מיני סוגים של בעיות דחופות
  • 25:05 - 25:08
    הרעיון של סבל היום ורווח מאוחר
  • 25:08 - 25:11
    ואיכשהו כאב לא ידוע
  • 25:11 - 25:17
    למעשה הדוח של אי פי סי סי, שלא בהכרח התרחיש הגרוע יקרה
  • 25:17 - 25:19
    ויש אנשים בעולם העשיר שמסתכלים על אי פי סי סי
  • 25:19 - 25:23
    ואומרים: או קי, זה לא כצעקתה
  • 25:23 - 25:27
    למעשה החלק של חוסר הבהירות הוא שצריך להדריך אתנו לעבר הזה
  • 25:27 - 25:30
    אבל החלום שלי, שאם אפשר לעשות את זה כלכלי
  • 25:30 - 25:32
    ולעמוד במגבלות דו תחמוצת הפחמן
  • 25:32 - 25:34
    אזי הספקנים יאמרו או קי
  • 25:34 - 25:36
    לא אכפת אם זה לא מונע דו תחמוצת פחמן
  • 25:36 - 25:38
    אני מקוה שזה כן ימנע דו תחמוצת פחמן
  • 25:38 - 25:42
    נראה לי שאקבל את זה משום שזה יותר זול ממה שהיה קודם
  • 25:42 - 25:46
    (מחיאות כפים)
  • 25:46 - 25:50
    כ.א.: וכך וה תהיה תגובתך לטיעון של ביורן לומברג
  • 25:50 - 25:54
    שאם בבסיס תזרז ותשקיע כל המאמץ בפתרון בעית דו תחמוצת הפחמן
  • 25:54 - 25:56
    זה יעלים את כל שאר המטרות שלך
  • 25:56 - 25:59
    לנסות לחסל עוני בעולם, מלריה וכן הלאה
  • 25:59 - 26:03
    זה בזבוז מטופש של האמצעים בעולם, לשים כסף בכוון זה
  • 26:03 - 26:05
    כשיש דברים טובים יותר שאפשר לעשות
  • 26:05 - 26:08
    ב.ג.: ההוצאה הממשית על החלק של מחקר ופתוח
  • 26:08 - 26:12
    נניח שארה"ב צריכה להוציא 10 מליארד דולר לשנה בנוסף על הנוכחי
  • 26:12 - 26:14
    זה לא כזה דרמאטי
  • 26:14 - 26:16
    זה לא צריך להלקח מדברים אחרים
  • 26:16 - 26:19
    על הדברים שמשקיעים בהם הון עתק, על זה, אנשים הגיוניים יכולים לחלוק
  • 26:19 - 26:22
    כשיש משהו שהוא לא כלכלי ומנסים לממן אותו
  • 26:22 - 26:25
    זה, נראה לי, ברובו בזבוז
  • 26:25 - 26:28
    אלא אם כן אתה מאד קרוב ומממן את עקומת הלמידה
  • 26:28 - 26:30
    וזה עומד להיות מאד זול.
  • 26:30 - 26:34
    אני מאמין שצריך לנסות דברים נוספים שטמון בהם פוטנציאל
  • 26:34 - 26:36
    להיות פחות יקרים בהרבה
  • 26:36 - 26:41
    אם החלופה שנכנסים אליה היא, בואו נהפוך את האנרגיה לסופר יקרה
  • 26:41 - 26:43
    ואז העשיר יוכלו להרשות את זה לעצמם
  • 26:43 - 26:46
    כוונתי, כולנו כאן יכולים לשלם פי חמש עבור האנרגיה שלנו
  • 26:46 - 26:48
    בלי לשנות את סגנון החיים
  • 26:48 - 26:50
    האסון הוא לאותם שני מליארד
  • 26:50 - 26:52
    ואפילו לומבורג השתנה
  • 26:52 - 26:57
    ה"שטיק" שלו עכשיו הוא מדוע המחקר והפתוח לא נדונים יותר
  • 26:57 - 26:59
    הוא עדיין, בגלל העבר שלו
  • 26:59 - 27:01
    עדיין מזוהה עם מחנה הספקנים
  • 27:01 - 27:04
    אבל הבין שזהו מחנה די שומם
  • 27:04 - 27:07
    ולכן הוא מעלה את שאלת המחקר והפתוח
  • 27:07 - 27:12
    ויש שרשור של משהו שהוא ראוי
  • 27:12 - 27:15
    נושא המחקר והפתוח. זה טרוף עד כמה מעט מממנים את זה
  • 27:15 - 27:18
    ובכן ביל, אני מניח שאני מדבר בשם רוב האנשים כאן,
  • 27:18 - 27:21
    כשאני אומר, אני מאוד מקווה שהמשאלה שלך תתגשם. תודה רבה לך.
  • 27:21 - 27:23
    ביל גייטס: תודה לכם.
  • 27:23 - 27:26
    (מחיאות כפיים)
Title:
ביל גייטס על אנרגיה : ממציאים אל עבר האפס!
Speaker:
Bill Gates
Description:

ב- TED2010, ביל גייטס מגלה את תחזיותיו לעתיד האנרגיה של העולם, מתאר את הצורך ב"ניסים" כדי למנוע אסון עולמי ומסביר מדוע הוא תומך בסוג שונה לחלוטין של כור גרעיני. המטרה הנחוצה? אפס פליטת פחמנים גלובאלית עד 2050.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
27:32
Chaim Hershenhoren added a translation

Hebrew subtitles

Revisions