< Return to Video

הסיפור של הנרי מוליסון

  • 0:00 - 0:02
    הסיפור של הנרי מוליסון
  • 0:12 - 0:18
    הנרי מוליסון אינו אדם בריא
  • 0:20 - 0:25
    נפילה בילדות גרמה נזק בלתי הפיך למוחו
  • 0:25 - 0:29
    ובכן, מה זה?
  • 0:29 - 0:33
    אני חייב לעשות משהו
  • 0:34 - 0:37
    אה... קדימה הנרי
  • 0:39 - 0:42
    התאונה השאירה אותו עם אפילפסיה קשה
  • 0:42 - 0:44
    מייק! מייק! הנרי קדימה ילד. אל תעשה את זה...
  • 0:44 - 0:48
    בסוף שנות ה-20 שלו יש לו יותר מ- 10 התקפים ביום!
  • 0:48 - 0:51
    הנרי! הנרי! מייק! מייק! איפה אתה?
  • 0:51 - 0:58
    הוא לא יכול לחיות לבד, אינו יכול לנהוג. ההתקפים יכולים להגיע בכל זמן
  • 0:58 - 1:00
    מייק! מייק! איפה אתה?
  • 1:00 - 1:05
    פעילות חשמלית מוחית נורמלית מתרחשת בתבנית קבועה הנראית כך
  • 1:05 - 1:10
    בזמן התקף מתרחשת פעילות לא נורמלית המתפשטת בכל המוח
  • 1:10 - 1:13
    דרך מסלולי התקשורת הרגילים של המוח
  • 1:13 - 1:17
    כתוצאה מכך המוח מאבד שליטה על הגוף
  • 1:17 - 1:22
    ומתרחשים התקפי אפילפסיה, איבוד זיכרון לטווח קצר
  • 1:22 - 1:25
    ובמקרים מסוימים מוות
  • 1:27 - 1:32
    ד"ר ווילאם סקוביל הוא רופא מפורסם בתחום מחלות מוח
  • 1:32 - 1:36
    אבל הנרי מוליסון משאיר אותו מבולבל
  • 1:37 - 1:42
    הרופא כבר ניסה לתת להנרי כל תרופה ידועה לאפילפסיה אך דבר לא עזר
  • 1:42 - 1:44
    אה... הנרי
  • 1:47 - 1:51
    הידע שיש ברשותנו כיום על המוח הוא מועט ביותר, אבל בשנות ה-50 של המאה הקודמת
  • 1:51 - 1:55
    בקושי היה ידוע דבר בכלל. היה רק ידע כללי של איזה אזור
  • 1:55 - 1:58
    של המוח אחראי לאיזה פעילויות
  • 1:58 - 2:02
    אך לא היה ידוע דבר באשר לתקשורת בין אזורי המוח השונים
  • 2:02 - 2:05
    למעשה, כל מה שהיה ידוע היה הודות לאנשים
  • 2:05 - 2:10
    שהיו להם פציעות מוחיות חמורות. כל ניסיון לטיפול
  • 2:10 - 2:12
    היה כמו לצעוד בחשיכה
  • 2:13 - 2:18
    ד"ר סקוביל הוא רופא כריזמטי עם אומץ לב יוצא דופן
  • 2:18 - 2:24
    יש לו רעיון חדש וקיצוני איך לעזור להנרי
  • 2:24 - 2:29
    סיפור חיי דוקטור. הייתי רוצה לנסות משהו חדש הנרי
  • 2:29 - 2:33
    בד"כ במוח עם בעיות כמו שלך
  • 2:33 - 2:37
    אנחנו מוציאים חצי מאזור הנקרא "היפוקמפוס"
  • 2:37 - 2:42
    אבל המקרה שלך כל כך חמור שאני רוצה להוציא את כולו
  • 2:42 - 2:47
    דבר כזה מעולם לא נעשה בעבר אבל יש לי הרגשה שזה יעבוד
  • 2:47 - 2:51
    חושבים שבמקרים מסויימים התקפי אפילפסיה קורים
  • 2:51 - 2:54
    בשל עודף של הנוירוטרנסמיטור גלוטמט במוח
  • 2:54 - 2:58
    כשיש עודף גלוטמט משתחרר עודף של סידן
  • 2:58 - 3:01
    וזה דבר מאוד מסוכן למוח
  • 3:01 - 3:04
    הגלוטמט נוצר בהיפוקמפוס
  • 3:04 - 3:10
    ולכן הוצאה שלו תפחית את רמות הקלציום ותוריד את תדירות ההתקפים
  • 3:10 - 3:16
    אמממ.... אני לא יודע דוקטור. נשמע קצת מסוכן
  • 3:17 - 3:22
    החיים מלאי סכנות הנרי... ואם להיות כנה... עם החיים שיש לך...
  • 3:22 - 3:25
    אהה... בוב!
  • 3:34 - 3:37
    מה יש לך להפסיד?
  • 3:38 - 3:41
    ד"ר סקוביל היה מוכן לבצע את הניתוח
  • 3:41 - 3:47
    מכיוון שהחולה שלו היה מיואש. היתה לו אפילפסיה קשה מאוד
  • 3:47 - 3:49
    ואיכות החיים שלו היתה גרועה
  • 3:49 - 3:56
    ואולם ד"ר סקוביל לקח סיכון מוגזם שכן לא היה לו מושג מה תהיה תוצאת הניתוח
  • 3:58 - 4:04
    למרות ההיסוסים הנרי מסכים לעבור את הניתוח
  • 4:04 - 4:06
    לצרוב
  • 4:08 - 4:14
    ד"ר סקוביל צרב את כל ההיפוקמפוס של הנרי
  • 4:16 - 4:21
    הזמן יגיד אם הוא היה חכם... או פזיז
  • 4:23 - 4:26
    בכל ניתוח חדש יש מידה מסוימת של סיכון
  • 4:26 - 4:30
    ויש גם את הפעם הראשונה שזה מבוצע על אדם
  • 4:30 - 4:36
    בימינו מהלך כזה היה עובר ביקורת של בית חולים
  • 4:36 - 4:41
    אבל בימים של ד"ר סקוביל ההחלטות היו של המנתח לבדו
  • 4:48 - 4:52
    אחרי מספר ימים הסימנים נראים טוב
  • 4:52 - 4:56
    בוקר טוב הנרי. הי, שום התקף אפילפסיה דוקטור
  • 4:56 - 4:58
    נפלא. שום התקף במשך מספר ימים
  • 4:58 - 5:02
    הנרי, זאת דוקטור ברנדה מילנר. היא תעשה לך כמה מבחנים היום
  • 5:02 - 5:06
    נעים להכיר אותך גבירתי. את עובדת עם הרופא הטוב ביותר
  • 5:06 - 5:11
    ד"ר סקוביל הוא אחד ויחיד. תהנה מארוחת הבוקר שלך הנרי
  • 5:11 - 5:17
    נדמה כי האפילפסיה של הנרי נרפאה. אז מה הבעיה?
  • 5:17 - 5:20
    חכי ותראי...
  • 5:24 - 5:28
    ד"ר סקוביל לא באמת ידע מה התפקיד של ההיפוקמפוס
  • 5:28 - 5:31
    למעשה אף אחד לא ידע. הניתוח היה ניסוי וטעיה
  • 5:31 - 5:37
    הדבר היחיד שהוא ידע שפחות היפוקמפוס משמעו פחות אפילפסיה
  • 5:37 - 5:40
    בוקר טוב, היי, הכל יציב דוקטור
  • 5:40 - 5:45
    מצויין. הי, אני הנרי
  • 5:45 - 5:52
    נעים להכיר אותך גבירתי. רואה למה התכוונתי?....
  • 5:53 - 6:00
    הניתוח השפיע מעבר להשפעה על האפילפסיה
  • 6:02 - 6:07
    הזיכרון של הנרי עד לניתוח נותר כשהיה
  • 6:07 - 6:12
    נסענו לפלורידה. אמא ואבא התחלפו בנהיגה
  • 6:12 - 6:15
    אני הוצאתי את הראש מחוץ לחלון והקשבתי לרעש המנוע
  • 6:15 - 6:19
    יופי. מה אתה זוכר מאתמול?
  • 6:19 - 6:21
    אמממ...
  • 6:23 - 6:26
    אני חושב.... לא הרבה
  • 6:26 - 6:31
    הנרי לא מסוגל ליצור זכרונות חדשים כלל !
  • 6:31 - 6:33
    מה לגבי היום בבוקר?
  • 6:37 - 6:42
    אני לא זוכר
  • 6:42 - 6:47
    הנרי תוכל לאמר לי מה אכלת לארוחת צהריים?
  • 6:51 - 6:59
    הנרי מוליסון הוא קורבן טרגי ו... נס מדעי
  • 7:05 - 7:11
    משהו רע קרה למוח של הנרי במהלך הניתוח לטיפול באפילפסיה שלו
  • 7:11 - 7:13
    הנרי, זאת ד"ר ברנדה מילנר
  • 7:13 - 7:14
    נעים להכיר אותך גבירתי
  • 7:15 - 7:16
    נעים להכיר אותך גבירתי
  • 7:16 - 7:18
    נעים להכיר אותך גבירתי
  • 7:18 - 7:19
    נעים להכיר אותך גבירתי
  • 7:19 - 7:22
    הזיכרון של הנרי הלך לאיבוד
  • 7:22 - 7:28
    אבל מצבו איפשר הצצה מיוחדת במינה לאופן עבודתו של המוח האנושי
  • 7:28 - 7:31
    נוכל לעשות ניסויים על מוחות של עכברים ככל שנרצה
  • 7:31 - 7:35
    אבל עכבר לא יכול להגיד לנו מה הוא חושב או מרגיש
  • 7:35 - 7:41
    אז האמת הלא נעימה היא שהנרי היה ממש מתנה בשביל חוקרי מוח
  • 7:41 - 7:46
    מהסתכלות על מה שהוא יכול או לא יכול לעשות הם למדו איך הזיכרון עובד
  • 7:46 - 7:51
    אוקי הנרי, אני מבקשת ממך לזכור את המספר 273
  • 7:51 - 7:54
    תוכל לעשות זאת? כן. הבנתי. 273.
  • 7:54 - 7:58
    נכון. אני אחזור עוד 15 דקות
  • 8:00 - 8:03
    אל תשכח... 273 אהה
  • 8:03 - 8:11
    הרופאים נדהמים ממה שהנרי יכול או לא יכול לזכור
  • 8:11 - 8:16
    והמספר הוא? 273
  • 8:16 - 8:21
    נכון. איך זכרת זאת? פשוט המשכתי לחשוב על זה כל הזמן
  • 8:21 - 8:24
    מצויין
  • 8:24 - 8:28
    סליחה.... האם נפגשנו כבר?
  • 8:30 - 8:33
    אז מה נוכל לאמר? רבע שעה?
  • 8:33 - 8:38
    מצבו של הנרי שינה לחלוטין את ההבנה שלנו על זיכרון
  • 8:38 - 8:44
    התפיסה שלנו מרגע לרגע את העולם נקלטת בזיכרון לטווח קצר
  • 8:44 - 8:50
    שעה אחת וזה עובר לאן? אבל זכרונות לטווח קצר חולפים במהירה
  • 8:50 - 8:55
    כדי להישאר במוח הם חייבים להפוך לזכרונות לטווח ארוך
  • 8:55 - 8:59
    ולהיות מתוייקים כדי להישלף בעתיד
  • 8:59 - 9:02
    הודות להנרי... אנחנו יודעים היום
  • 9:02 - 9:06
    שההיפוקמפוס הכרחי ליצירת זכרונות לטווח ארוך
  • 9:06 - 9:10
    הוא לוקח זכרונות של דברים שקורים עכשיו והופך אותם לדברים
  • 9:10 - 9:13
    שאנחנו יודעים שקרו לפני שבוע או לפני שנה
  • 9:13 - 9:15
    הזכרונות האלו לא מאוחסנים בהיפוקמפוס
  • 9:15 - 9:19
    אבל ההיפוקמפוס אחראי ליצירה שלהם
  • 9:21 - 9:26
    הנרי הפך להיות החולה הכי מפורסם בתחום מדעי המוח
  • 9:26 - 9:30
    אדם הכלוא בהווה
  • 9:31 - 9:34
    אז, אמור לי בבקשה מה אתה זוכר מההתקף האחרון שלך?
  • 9:34 - 9:39
    אבל החיים של ד"ר סקוביל ממשיכים קדימה
  • 9:39 - 9:43
    גם הוא צריך ללמוד לשכוח
  • 9:43 - 9:46
    הניתוח שערך הפך אותו למפורסם בכל העולם
  • 9:46 - 9:50
    אבל אנחנו יודעים מחבריו שהוא חש רגשות אשמה
  • 9:50 - 9:54
    על ההרס שגרם למוחו של הנרי
  • 9:54 - 9:59
    יש מחיר ללהיות ראשון וצריך לשאת את המחיר הזה
  • 9:59 - 10:04
    כמה אנשים יעבדו עם הנרי עוד 40 שנים
  • 10:04 - 10:07
    בוקר טוב, אני ד"ר מילנר. בוקר טוב גבירתי
  • 10:07 - 10:09
    ובכל בוקר...
  • 10:09 - 10:13
    הם יציגו את עצמם בפני הנרי מחדש
  • 10:13 - 10:19
    ואוו. זה נראה ממש מעניין. שמי הנרי. נעים להכיר אותך
  • 10:19 - 10:22
    היכן ד"ר סקוביל? ובכן, הייתי רוצה לעבוד איתך
  • 10:22 - 10:25
    היום אם זה בסדר הנרי. אני מבקשת ממך לקחת עיפרון
  • 10:25 - 10:26
    אממממ
  • 10:26 - 10:30
    ואני רק מבקשת ממך לצייר סביב הירח אוקי?
  • 10:30 - 10:34
    טוב. ואני ארשום כמה דברים בסדר?
  • 10:34 - 10:38
    שרטוט של קו תוך הסתכלות על עצמך במראה
  • 10:38 - 10:43
    הוא דבר מנוגד לאינטואיציה. אף אחד לא יכול לבצע פעולה כזו בקלות
  • 10:43 - 10:45
    צריך להתאמן על זה
  • 10:45 - 10:48
    הי, אני ד"ר מילנר
  • 10:48 - 10:50
    בוקר טוב גבירתי. תרצה לשבת כאן?
  • 10:50 - 10:54
    להנרי אין מושג שהוא כבר ביצע משימה זו בעבר
  • 10:54 - 10:57
    הי, שמי הנרי מוליסון
  • 10:57 - 11:01
    אז מה יש לך שם בשבילי?
  • 11:01 - 11:07
    הפגיעה המוחית שלו מונעת ממנו מלזכור שכבר ביצע משימה זו
  • 11:07 - 11:12
    ובכל זאת מפעם לפעם הנרי משתפר
  • 11:12 - 11:16
    נראה כאילו הגוף שלו זוכר מה שהמוח שלו לא זוכר
  • 11:16 - 11:19
    ובכן, זה היה די קל
  • 11:19 - 11:25
    אנחנו לומדים מהנרי שההבנה שלנו לגבי איך עובד זיכרון היא פשטנית
  • 11:25 - 11:28
    אין רק סוג אחד של זיכרון
  • 11:28 - 11:32
    אלא לפחות שניים: זכרון מעשי וזיכרון ישיר
  • 11:32 - 11:35
    הזיכרון הישיר הוא של דברים שאנחנו זוכרים שקרו:
  • 11:35 - 11:39
    מקומות שהיינו בהם, דברים שאמרנו, דברים שאמרו לנו
  • 11:39 - 11:41
    נסענו לפלורידה
  • 11:41 - 11:45
    זיכרון מעשי מאפשר לנו לבצע משימות פיזיות
  • 11:45 - 11:49
    כמו לנהוג במכונית או לרכב על אופניים
  • 11:49 - 11:53
    אנחנו מסוגלים לנהוג ברכב ולנהל שיחה באותו זמן
  • 11:53 - 11:56
    וכשנגיע ליעד נזכור את השיחה
  • 11:56 - 11:59
    זכירת השיחה היא זיכרון ישיר אבל לא נזכור
  • 11:59 - 12:04
    את כל המהלכים שעשינו כדי לנהוג ברכב ולהגיע ליעד
  • 12:04 - 12:07
    מהלכים שהם זיכרון מעשי
  • 12:09 - 12:12
    הי, אני הנרי הי הנרי. בבקשה שב
  • 12:12 - 12:16
    ברגע שהנרי לומד לבצע משימה חדשה הוא לעולם לא שוכח אותה
  • 12:16 - 12:19
    ובכן, מה יש לך כאן?
  • 12:19 - 12:23
    אפשר לאמר שחוסר המזל שהנרי היה המזל שלנו...
  • 12:23 - 12:28
    דרך הנרי למדנו על דברים כמו זיכרון מעשי וזיכרון ישיר
  • 12:28 - 12:31
    ולמדנו על חשיבותם במאבק נגד מחלות שיכחה
  • 12:31 - 12:34
    כמו אלצהיימר
  • 12:34 - 12:38
    אם היית פוגש את הנרי הוא לא היה זוכר אותך
  • 12:38 - 12:42
    אבל לעולם לא נשכח את התרומה של הנרי למדע
  • 12:42 - 12:44
    תפסתי! אבל בכל יום
  • 12:44 - 12:50
    הנרי קם אותו אדם... אדם בן 27 שעבר ניתוח קשה
  • 12:51 - 12:54
    שלום, ד"ר סקוביל? הי דוקטור, האם אתה שם?
  • 12:54 - 12:59
    הוא זוכר את יום הולדתו ה- 27 המקום ממש השתנה!
  • 12:59 - 13:03
    אבל לא את יום הולדתו ה- 50.... איך הוא עשה זאת כל כך מהר?
  • 13:03 - 13:08
    או אפילו את יום הולדתו ה- 70.... אז, מה זה?
  • 13:08 - 13:12
    את האמת צריך להסתיר ממנו
  • 13:15 - 13:20
    הזכרונות מ- 27 שנותיו כלואים בגוף של איש זקן
  • 13:20 - 13:24
    ד"ר סקוביל! היי, דוקטור! הנרי, הנרי, אתה לא צריך להיות פה
  • 13:24 - 13:26
    אבל זה.... לא, לא. בוא
  • 13:26 - 13:28
    אל תדאג. בוא הנרי בוא
  • 13:28 - 13:30
    בוא. בוא
  • 13:30 - 13:38
    הירגע הנרי, אל תדאג. אני מבטיחה שמחר הכל יהיה בסדר אוקי?
  • 13:44 - 13:59
    הנרי מוליסון מת בשני לדצמבר 2008 מכשל נשימתי. הוא היה בן 82 במותו. בשנת 2009 בוצעו חתכים במוחו ונסרקו. החתכים והממצאים מוצגים באונברסיטת סן דייגו בארצות הברית.
  • 13:59 - 14:13
    כאשר ד"ר וויליאם ביטר נפטר בגיל 78 הוא היה פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, נשיא האקדמיה לניתוחי מוח ונשיא האירגון העולמי למדעי המוח.
Title:
הסיפור של הנרי מוליסון
Description:

more » « less
Video Language:
English
Duration:
14:14

Hebrew subtitles

Revisions