איך אני משתמש בסונאר כדי לנווט בעולם
-
0:01 - 0:08(תקתוקים)
-
0:08 - 0:12נולדתי עם בלסטומה רטינלית דו צדדית,
-
0:12 - 0:14סרטן רשתית.
-
0:15 - 0:18עיני הימנית הוסרה
-
0:18 - 0:21בגיל שבעה חודשים.
-
0:21 - 0:25הייתי בן 13 חודשים כשעיני השמאלית הוסרה.
-
0:26 - 0:31הדבר הראשון שעשיתי
כשהתעוררתי מהניתוח האחרון -
0:31 - 0:35היה לטפס החוצה מהעריסה
-
0:35 - 0:39ולהתחיל לשוטט ביחידת הטיפול הנמרץ לילדים,
-
0:40 - 0:43כנראה כדי לחפש את זה שעשה לי את זה.
-
0:43 - 0:45(צחוק)
-
0:47 - 0:50ומסתבר ששיטוט במחלקה
-
0:50 - 0:54לא היתה בעיה בשבילי ללא עיינים.
-
0:54 - 0:56הבעיה היתה להתפס.
-
0:58 - 1:01זה חוויות מהעוורון
-
1:01 - 1:04שהרבה יותר מאיימים
-
1:04 - 1:08לאנשים עיוורים מהעוורון עצמו.
-
1:09 - 1:13חשבו לרגע על ההתרשמות שלכם מעוורון.
-
1:13 - 1:17חשבו על התגובות שלכם כשהגעתי לראשונה לבמה,
-
1:17 - 1:21או על האפשרות של העוורון שלכם,
-
1:21 - 1:25או אהוב שמתעוור.
-
1:25 - 1:31האימה אינה ניתנת לתפיסה לרובנו,
-
1:31 - 1:33מפני שעוורון
-
1:33 - 1:39נחשב לבורות המוחלטת וחוסר מודעות,
-
1:39 - 1:47חשיפה חסרת אונים להרס של הלא ידוע החשוך.
-
1:47 - 1:48כמה פואטי.
-
1:49 - 1:53למרבה המזל בשבילי,
ההורים שלי לא היו פואטים. -
1:53 - 1:55הם היו פרגמטים.
-
1:55 - 2:01הם הבינו שבורות ופחד הם רק עניין מחשבתי,
-
2:01 - 2:05והתודעה מתאימה את עצמה.
-
2:05 - 2:09הם האמינו שאני צריך לגדול
-
2:09 - 2:14להנות מאותן חרויות ואחריות כמו כולם.
-
2:14 - 2:16במילים שלהם, הייתי יוצא --
-
2:16 - 2:19מה שעשיתי בגיל 18 --
-
2:19 - 2:21אשלם מיסים --
-
2:21 - 2:24תודה --
(צחוק) -- -
2:26 - 2:31והם ידעו את ההבדל בין אהבה ופחד.
-
2:31 - 2:36פחד משתק אותנו מול אתגרים.
-
2:36 - 2:39הם ידעו שעיוורון יהווה אתגר משמעותי.
-
2:39 - 2:42לא גודלתי עם פחד.
-
2:42 - 2:45הם העמידו את החופש שלי לפני כל דבר אחר,
-
2:45 - 2:49מפני שזה מה שאהבה עושה.
-
2:49 - 2:53עכשיו, נעבור הלאה, איך אני מסתדר היום?
-
2:54 - 2:57העולם הוא מחלקת ילדים גדולה בהרבה.
-
2:57 - 3:01למרבה המזל, יש לי
את המקל הארוך והנאמן שלי, -
3:01 - 3:04ארוך יותר מהמקלות שבשימוש רוב העוורים.
-
3:04 - 3:07אני קורא לו מטה החופש שלי.
-
3:07 - 3:09הוא ישמור אותי לדוגמה,
-
3:09 - 3:15מלעשות יציאה לא מכובדת מהבמה. (צחוק)
-
3:15 - 3:17אני רואה את קצה הצוק.
-
3:18 - 3:22הם הזהירו אותנו לפני כן
שכל תקלה שאפשר לדמיין -
3:22 - 3:25קרתה לנואמים פה על הבמה.
-
3:25 - 3:27אני לא רוצה ליצור תקדים.
-
3:28 - 3:30אבל מעבר לזה,
-
3:30 - 3:34הרבה מכם אולי שמעו
את התקתוק שלי כשעליתי לבמה -- -
3:34 - 3:35(תקתוק) --
-
3:35 - 3:36עם הלשון שלי.
-
3:36 - 3:40אלה הבזקים של צליל
-
3:40 - 3:45שיוצאים ומוחזרים ממשטחים סביבי,
-
3:45 - 3:46ממש כמו סונאר של עטלף,
-
3:46 - 3:52וחוזרים אלי עם תבניות, עם פיסות מידע,
-
3:52 - 3:54ממש כמו שאור עובד בשבילכם.
-
3:55 - 3:59והמוח שלי, תודות להורי,
-
3:59 - 4:04הופעל כדי ליצור תמונות
באונה הויזואלית שלי, -
4:04 - 4:07שעכשיו אנחנו קוראים לה המערכת הויזואלית,
-
4:07 - 4:11מהתבניות האלו של מידע,
כמו שהמוח שלכם עושה. -
4:11 - 4:14אני קורא לתהליך הזה סונאר פלאש.
-
4:15 - 4:20כך למדתי לראות דרך העיוורון שלי,
-
4:20 - 4:23לנווט את המסע שלי
-
4:23 - 4:28דרך הלא ידוע החשוך של האתגרים שלי,
-
4:28 - 4:31מה שנתן לי את התואר
-
4:31 - 4:35"איש העטלף יוצא הדופן."
-
4:35 - 4:38עכשיו, בטמן אני אקבל.
-
4:38 - 4:41עטלפים הם מגניבים, בטמן הוא מגניב.
-
4:41 - 4:47אבל לא גודלתי לחשוב על עצמי
בשום צורה כיוצא דופן. -
4:48 - 4:52תמיד החשבתי את עצמי כמו כל אחד אחר
-
4:52 - 4:57שמנווט בחושך הלא ידוע של האתגרים שלו.
-
4:57 - 5:01האם זה כל כך יוצא דופן?
-
5:01 - 5:04אני לא משתמש בעיניים שלי,
אני משתמש במוח שלי. -
5:05 - 5:07עכשיו, מישהו, אי שם,
-
5:07 - 5:11חושב שזה יוצא דופן, אחרת לא הייתי פה,
-
5:11 - 5:14אבל בואו נחשוב על זה לרגע.
-
5:15 - 5:18כל מי
-
5:18 - 5:22שאי פעם עמד בפני אתגר,
-
5:22 - 5:24הרימו את הידיים.
-
5:25 - 5:27ווש, אוקיי.
-
5:27 - 5:30הרבה ידיים מורמות, רגע, תנו לי לספור.
-
5:30 - 5:33(תקתוקים)
-
5:34 - 5:37זה יקח קצת זמן.
(תקתוקים) (צחוק) -
5:37 - 5:38אוקיי, הרבה ידיים באויר.
-
5:38 - 5:41תשאירו אותן למעלה. יש לי רעיון.
-
5:41 - 5:46אלה מכם שמתמשים במוח כדי לנווט באתגרים,
-
5:46 - 5:49תורידו את היידים.
-
5:50 - 5:53אוקיי, מי שעדיין עם היידים למעלה
-
5:53 - 5:58יש להם אתגרים משלהם. (צחוק)
-
5:58 - 6:01אז כולנו עומדים בפני אתגרים,
-
6:01 - 6:05וכולנו עומדים בפני החשכה הלא נודעת,
-
6:05 - 6:09שהיא משותפת לרוב האתגרים,
שמזה רובנו מפחדים, אוקיי? -
6:09 - 6:13אבל לכולנו יש מוחות
-
6:13 - 6:17שמאפשרים לנו, שפועלים כדי לאפשר לנו
-
6:17 - 6:23לנווט במסע דרך האתגרים האלה, אוקיי?
-
6:24 - 6:28והנה מקרה לדוגמה: הגעתי לפה
-
6:28 - 6:35ו -- (תקתוקים) -- הם לא אמרו לי
-
6:35 - 6:38איפה הדוכן.
-
6:38 - 6:41אז אתם לא יכולים לבטוח בחברה של TED.
-
6:43 - 6:45"תמצא אותו בעצמך," הם אמרו.
-
6:45 - 6:48אז -- (צחוק)
-
6:49 - 6:53והמשוב ממערכת הרמקולים לא ממש עוזר.
-
6:53 - 6:56אז עכשיו אני מציג לכם אתגר.
-
6:56 - 7:00אז אם תעצמו את העיניים רק לרגע, אוקיי?
-
7:00 - 7:04ואתם תלמדו מעט על סונאר פלאש.
-
7:04 - 7:05אני אעשה צליל.
-
7:05 - 7:09אני אחזיק פנל מולי, אני לא אזיז אותו.
-
7:09 - 7:11פשוט תאזינו לצליל לרגע.
-
7:13 - 7:19שששששששש.
-
7:19 - 7:21אוקיי, שום דבר מעניין.
-
7:21 - 7:24עכשיו, תקשיבו למה שקורה לאותו צליל בדיוק
-
7:24 - 7:26כשאני מזיז את הפנל.
-
7:27 - 7:33שששששששששש
(הצליל עולה ויורד) -
7:38 - 7:42אתם לא יודעים את הכוח של הצד האפל.
-
7:42 - 7:43(צחוק)
-
7:43 - 7:46לא יכולתי להתנגד.
-
7:48 - 7:50אוקיי, עכשיו תשמרו על העיניים סגורות
-
7:50 - 7:52מפני, שמעתם את ההבדל?
-
7:52 - 7:55אוקיי, עכשיו, בואו נהייה בטוחים.
-
7:55 - 7:57לאתגר שלכם,
-
7:57 - 8:02אתם תגידו לי, פשוט תגידו "עכשיו"
כשאתם שומעים את הפאנל מתחיל לזוז. -
8:02 - 8:05אוקיי? נרגע עכשיו לתוך זה.
-
8:08 - 8:12ששששש.
-
8:12 - 8:14קהל: עכשיו.
דניאל קיש: טוב, מעולה. -
8:14 - 8:15פתחו את העיניים.
-
8:15 - 8:20בסדר, אז רק כמה סנטימטרים,
-
8:20 - 8:22הייתם שמים לב להבדל.
-
8:22 - 8:24חוויתם סונאר.
-
8:26 - 8:29כולכם הייתם יכולים להיות
עוורים מעולים. (צחוק) -
8:29 - 8:31בואו נראה מה יכול לקרות
-
8:31 - 8:35כשנותנים לתהליך ההפעלה הזה
-
8:35 - 8:39קצת זמן ותשומת לב.
-
8:39 - 8:42(סרטון) חואן רואיז: זה כאילו שאתם
יכולים לראות עם העיניים שלכם -
8:42 - 8:45ואנחנו יכולים לראות עם האוזניים שלנו.
-
8:45 - 8:49איש: זה לא עניין של להנות מזה יותר או פחות,
-
8:49 - 8:51זה נוגע ללהנות מזה אחרת.
-
8:51 - 8:55אישה: זה הולך לרוחב.
ד.ק: כן. -
8:55 - 8:58אישה: ואז זה חוזר למטה שוב.
-
8:58 - 9:00ד.ק: כן!
אישה: זה מדהים. -
9:00 - 9:04אני יכולה, כאילו, לראות את המכונית.
אלוהים אדירים! -
9:10 - 9:12איש 2: אני אוהב להיות עיוור.
-
9:12 - 9:16אם היתה לי ההזדמנות, באמת,
לא הייתי חוזר להיות רואה. -
9:16 - 9:19איש 3: ככל שהאתגר גדול יותר,
אתה עומד בפני יותר מכשולים, -
9:19 - 9:22ומצד שני של האתגר
-
9:22 - 9:23ניצחון.
-
9:23 - 9:29[איטלקית]
-
9:29 - 9:38(מחיאות כפיים)
-
9:38 - 9:42ד.ק: עכשיו, האם האנשים האלה נראים מפוחדים?
-
9:42 - 9:44לא ממש.
-
9:44 - 9:47נתנו הדרכת הפעלה
-
9:47 - 9:50לעשרות אלפי עוורים ורואים מכל הרקעים
-
9:50 - 9:53בכמעט 40 מדינות.
-
9:53 - 9:57כשאנשים עוורים לומדים לראות,
-
9:57 - 10:00אנשים רואים מקבלים השראה
-
10:00 - 10:05לרצות לראות בדרך זו טוב יותר,
ברור יותר, עם פחות פחד, -
10:07 - 10:13מפנ שזה מראה את היכולת הגדולה בכולנו
-
10:13 - 10:19לנווט כל סוג של אתגר דרך כל סוג של חשכה,
-
10:19 - 10:22לגילויים שלא דמיינתם
-
10:22 - 10:28כשאנחנו מופעלים.
-
10:28 - 10:34אני מאחל לכולכם מסע מופעל.
-
10:34 - 10:35תודה רבה לכם.
-
10:35 - 10:43(מחיאות כפיים)
-
10:44 - 10:46כריס אנדרסון: דניאל, חברי.
-
10:46 - 10:51מאחר ואני יודע שאתה יכול לראות,
זה תשואות בעמידה יוצאות דופן ב TED. -
10:51 - 10:54תודה רבה לך על הרצאה יוצאת דופן.
-
10:54 - 11:00רק עוד שאלה אחת על העולם שלך,
העולם הפנימי שלך שאתה בונה. -
11:00 - 11:05אנחנו חושבים שיש לנו דברים
בעולמנו שלך כאדם עיוור אין, -
11:05 - 11:07אבל איך העולם שלך?
-
11:07 - 11:10מה יש לך שאין לנו?
-
11:10 - 11:13ד.ק: ראיה של שלוש מאות ושישים מעלות,
-
11:13 - 11:17אז הסונאר שלי עובד טוב
מאחורי כמו שהוא עובד לפני. -
11:17 - 11:18הוא עובד מסביב לפינות,
-
11:18 - 11:21הוא עובד דרך משטחים.
-
11:22 - 11:27באופן כללי, זה סוג
של גאומטריה תלת מימדית מטושטשת. -
11:27 - 11:31אחד הסטודנטים שלי, שעכשיו הפך למנחה,
-
11:31 - 11:34כשהוא איבד את הראיה שלו, אחרי כמה חודשים
-
11:34 - 11:36הוא ישב בביתו בן שלוש הקומות
-
11:36 - 11:40והבין שהוא יכול לשמוע
כל מה שקורה בכל הבית: -
11:40 - 11:45שיחות, אנשים במטבח, אנשים בשרותים,
-
11:45 - 11:47במרחק של מספר קומות, במרחק של כמה קירות.
-
11:47 - 11:51הוא אמר שזה משהו כמו ראיית רנטגן.
-
11:51 - 11:55כ.א: במה אתה מדמיין שאתה עכשיו?
-
11:55 - 11:58איך אתם מדמיין את האולם?
-
11:58 - 12:03ד.ק: הרבה רמקולים, למען האמת.
-
12:04 - 12:09זה מעניין. כשאנשים עושים צליל,
-
12:09 - 12:14כשהם צוחקים, כשהם זזים,
כשהם שותים או מקנחים את האף -
12:14 - 12:17או כל דבר, אני שומע הכל.
-
12:17 - 12:20אני שומע תנועות קטנות שכל אדם עושה.
-
12:20 - 12:23שום דבר בעצם לא בורח מתשומת הלב שלי,
-
12:23 - 12:24ואז, מנקודת המבט של הסונאר,
-
12:24 - 12:30הגודל של החדר, העקומה של הקהל מסביב לבמה,
-
12:30 - 12:34זה הגובה של החדר.
-
12:34 - 12:37כמו שאני אומר, זה הכל סוג
של גאומטריה של משטחים תלת מימדיים -
12:37 - 12:39מסביבי.
-
12:39 - 12:41כ.א: דניאל, עשית עבודה יוצאת דופן
-
12:41 - 12:44בלעזור לכולנו לראות את העולם בדרך אחרת.
-
12:44 - 12:46באמת תודה רבה לך על זה.
ד.ק: תודה לך. -
12:46 - 12:50(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך אני משתמש בסונאר כדי לנווט בעולם
- Speaker:
- דניאל קיש
- Description:
-
more » « less
דניאל קיש היה עיור מגיל 13 חודשים, אבל למד "לראות" בשימוש בסוג של אקו לוקיישן. או מתקתק בלשונו ושולח צלילים מחפצים בסביבה שחוזרים אליו, ועוזרים לו לבנות הבנה של החלל סביבו. בהרצאה מעוררת, קיש מדגים איך זה עובד ומבקש מאיתנו לעזוב את הפחדים שלנו מה"חושך הלא ידוע."
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:03
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Tal Dekkers approved Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Tal Dekkers accepted Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I use sonar to navigate the world |