< Return to Video

שרה פשוטה וגבוהה

  • 1:32 - 1:34
    "אז אמא שרה כל יום, כל יום?"
  • 1:34 - 1:36
    "כל יום ויום".
  • 1:36 - 1:40
    "וגם אבא שלנו שר?"
  • 1:40 - 1:47
    "כן, גם אבא שר . אל תתקרב אליו כל כך שלא תתחמם"
  • 1:47 - 1:51
    "איך נראיתי כשנולדתי?"
  • 1:51 - 1:54
    "לא היו לך תלתלים," "אני יודע את זה"
  • 1:54 - 2:00
    "היית נראה ככה!" "היה לי שיער!" "לא מספיק לדבר עליו"
  • 2:00 - 2:06
    "והיא קראה לי קיילב, כי קיילב פירושו אמיץ".
  • 2:06 - 2:08
    "אני הייתי קוראת לך 'עושה צרות'!"
  • 2:08 - 2:14
    "ולפני שהיא מתה אמא מסרה אותי לך בשמיכה הצהובה ואמרה.."
  • 2:15 - 2:21
    "ואמרה".. "ואמא אמרה: איזה יפה הוא, לא אנה?
  • 2:21 - 2:24
    " ואני באמת הייתי... הסוף!"
  • 2:25 - 2:28
    "זה הסוף שלך של הסיפור, קיילב.
  • 2:28 - 2:36
    מה אני שחשבתי כשנולדת
    היה שאתה ביתי ופשוט והיה לך בכי נורא ומיילל"
  • 2:37 - 2:41
    "וזו הייתה אשמתי אמא מתה למחרת בבוקר?"
  • 2:47 - 2:51
    "מעולם לא חשבתי זאת, קיילב. אף פעם.
  • 2:51 - 2:57
    שכחתי להגיד לה לילה טוב, זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו."
  • 2:59 - 3:03
    "אבא כבר לא שר יותר."
  • 3:12 - 3:17
    "אולי אם היית יכולה לזכור את השירים שלה אני אוכל לזכור אותה גם
  • 3:33 - 3:36
    "יופי של ריח של קפה אני מריח!"
  • 3:36 - 3:38
    "זה ריח של השיער שלי אבא!"
  • 3:45 - 3:49
    "תפסתי לטאה היום אבא ושמרתי אותו בכיס שלי"
  • 3:49 - 3:51
    "הוא עדיין בכיס שלך?"
  • 3:51 - 3:55
    "שמתי אותו בגינת הירק כדי שתוכל לאכול את כל החרקים",
  • 3:55 - 3:57
    "רעיון טוב."
  • 3:59 - 4:00
    "קיילב"
  • 4:12 - 4:16
    אלוהים תודה על כל האוכל, ועל הלטאה.
  • 4:22 - 4:27
    "לפני זמן מה פרסמתי מודעה בעיתון,
  • 4:27 - 4:29
    מודעה?
  • 4:29 - 4:31
    בשביל מה?
  • 4:31 - 4:32
    "מישהו שיעזור לנו, "
  • 4:33 - 4:34
    "עקרת בית נוספת?"
  • 4:34 - 4:36
    "לא כמו קלי, היא נוחרת,"
  • 4:36 - 4:39
    "לא. לא, בשביל עקרת בית,
  • 4:39 - 4:40
    אז,
  • 4:40 - 4:40
    "שקט"
  • 4:44 - 4:47
    "בשביל למצוא אישה,"
  • 4:47 - 4:49
    "אתה מתכוון, אמא,
  • 4:49 - 4:50
    גם לזה"
  • 4:50 - 4:52
    "היתה לנו אמא"
  • 4:56 - 5:02
    דרושה אישה טובה לחלוק חיים עם האלמן ושני ילדיו הקטנים
  • 5:02 - 5:06
    כדי לעשות שינוי, אין צורך בתמונה."
  • 5:06 - 5:08
    הו, אבא
  • 5:10 - 5:12
    "קיבלתי תשובה:
  • 5:13 - 5:18
    מר יעקב היקר, אני שרה וויטון ממיין,
  • 5:19 - 5:21
    אני עונה על המודעה שלך,
  • 5:21 - 5:24
    אני גרה עם אח גדול, וויליאם, שעומד להתחתן.
  • 5:24 - 5:29
    תמיד אהבתי לגור ליד הים, אבל כרגע אני מרגישה שמעבר דירה הוא הכרחי,
  • 5:30 - 5:34
    והאמת היא שהים הוא הכי רחוק מזרחה שאני יכולה ללכת.
  • 5:34 - 5:39
    הבחירה שלי, כפי שאתם רואים, מוגבלת אין לראות זאת כעלבון.
  • 5:39 - 5:43
    אני חזקה, עובדת קשה ומוכנה לטייל,
  • 5:43 - 5:45
    אבל אני לא עדינה.
  • 5:47 - 5:53
    אם עדיין תרצה לכתוב, אתעניין בילדיך ובמקום מגורייך. ואתה.
  • 5:53 - 5:57
    בנאמנות, שרה אליזבת וויטון.
  • 5:57 - 6:01
    נ.ב. האם יש לך דעות על חתולים?"
  • 6:01 - 6:03
    יש לי חתול
  • 6:04 - 6:04
    "אבא,
  • 6:04 - 6:05
    כן?
  • 6:05 - 6:09
    "תשאלי אותה כמה דברים."
  • 6:21 - 6:27
    "לילדים קוראים קיילב ואנה. קיילב הוא הצעיר ביותר, רק בן שש.
  • 6:28 - 6:29
    צעיר מדי לכתוב מכתב ארוך.
  • 6:30 - 6:33
    הוא ביקש ממני לשלוח לך את טביעת הרגל של הכלב שלו. ניק
  • 6:33 - 6:39
    הוא שאל אם תוכלי לגור בבית, עם חדרים קטנים. הוא רצה שאספר לך שהוא יודע לעצור את נשימתו."
  • 6:40 - 6:44
    שהוא עוצר את נשימתו כבר הרבה זמן".
  • 6:49 - 6:51
    "שרה, את לא צריכה ללכת,
  • 6:51 - 6:52
    את טועה וויל. אני כן
  • 6:52 - 6:55
    יש לי הרבה מקום בבית. מג רוצה שתגורי איתנו.
  • 6:55 - 6:57
    שום דבר לא צריך להשתנות,
  • 6:57 - 6:59
    "דברים משתנים אם תיתן להם, "
  • 6:59 - 7:02
    "אבל את שייכת לכאן."
  • 7:02 - 7:06
    "אם לא אלך עכשיו, לעולם לא אדע איך זה לחיות חיים משלי,
  • 7:06 - 7:07
    , אבל שרה
  • 7:07 - 7:09
    "זו ההזדמנות שלי, וויל
  • 7:29 - 7:33
    ""ג'ייקוב. עבר כל כך הרבה זמן נשברת ג'ק סוף סוף
  • 7:33 - 7:35
    פחות או יותר
  • 7:35 - 7:38
    הוא אוהב את ג'ק. לא משנה כמה רע הוא מתנהג
  • 7:38 - 7:41
    את נראית עייפה אנה, תישארי לארוחת ערב. תוכלי?
  • 7:41 - 7:44
    יש לי עוף שנשאר, ביסקוויטים ופאי
  • 7:44 - 7:48
    מצאנו כמה גורי ארנבים רוצים לראות?"
  • 7:48 - 7:50
    כן! כמה יש?
  • 7:54 - 7:57
    אז.. את נראית בסדר גמור". "גדולה, ג'ייקוב, אני נראית גדולה.."
  • 7:58 - 8:01
    "מה איתך ג'ייקוב? משהו חדש?"
  • 8:01 - 8:04
    "קדימה אנה לכי עם האחרים".
  • 8:08 - 8:10
    "יעקב משהו לא בסדר?"
  • 8:11 - 8:16
    "קיבלתי תשובה למודעה שלי. אישה במיין. "
  • 8:16 - 8:18
    "היא מעוניינת ?" "היא באה."
  • 8:21 - 8:25
    "סלח לי ג'ייקוב אתה מוכן למה שזה הולך להיות? "
  • 8:29 - 8:31
    עדיף שאתחיל להכין ארוחת ערב"...
  • 8:42 - 8:50
    "אנה היקרה הצבעים האהובים עליי הם צבעי הים: כחול, אפור, וירוק. תלוי במזג האוויר.
  • 8:50 - 8:58
    אחי וויליאם הוא דייג והוא אומר לי שכשהוא באמצע ים עטוף ערפל המים הם צבע שאין לו שם .
  • 8:59 - 9:03
    הוא דג דגי פלונדר, וברק ים, דגים כחולים.
  • 9:03 - 9:07
    לפעמים הוא רואה לווייתנים.
  • 9:21 - 9:28
    "אנה?" "יש לך דברים יפים. מסביבך"
  • 9:31 - 9:35
    "גם לאמא שלך היו דברים יפים" גם כן, את זוכרת?
  • 9:35 - 9:42
    "קצת. אני זוכרת פמוטים על השולחן, ציור של ציפור שחורה,
  • 9:42 - 9:48
    שמיכת טלאים, אמא הכינה כוכבים צבעוניים... אבא שם אותם בצד, "
  • 9:49 - 9:50
    "אני יודעת."
  • 9:52 - 9:59
    אמא שלך הכינה לי את זה מזמן כשהיית ילדה קטנה, לפני קיילב".
  • 10:01 - 10:05
    איכשהו השאל הזה גורם לה להרגיש פחות בודדה..."
  • 10:06 - 10:12
    "היא לא תישאר, מגי, אני יודעת שהיא לא תישאר, אני לא רוצה שהיא תבוא".
  • 10:12 - 10:16
    "אנה. אני באתי להיות אשתו של מתיו,
  • 10:16 - 10:20
    אמא של רוס וויולט, שכהם איבדו את אמם, ואני נשארתי".
  • 10:21 - 10:23
    "מה אם היא לא כמוך?"
  • 10:23 - 10:27
    "אבא שלך לא יעשה כלום, מה שלא מתאים לך."
  • 10:27 - 10:31
    "מה אם הוא לא יודע מה נכון לנו?"
  • 11:17 - 11:21
    "אולי אני יכולה להשיג מפוחית, אני יכול לשאת את זה איתי לכל מקום שאני הולך
  • 11:21 - 11:25
    זה יהיה כמו מוזיקה קטנה בכיס שלי",
  • 11:27 - 11:30
    "קיילב, אנה, הגיע הזמן ללכת"
  • 11:35 - 11:37
    "תודה לשניכם," "חכה ג'ייקוב"
  • 11:37 - 11:42
    "לאנה". "אין צורך בזה, מגי",
  • 11:42 - 11:44
    "תן לה לשמור את זה, בבקשה!"
  • 11:47 - 11:49
    "תודה מגי"
  • 12:09 - 12:12
    "תקראי שוב את המכתב שלי, אנה! אמרת שתקראי"
  • 12:13 - 12:15
    "כבר שיננת אותו בעל פה"
  • 12:15 - 12:17
    "פשוט תקראי את זה"
  • 12:21 - 12:27
    "קיילב היקר, קוראים לחתולה שלי סיל כי היא אפורה כמו החתולה שמגיעה מהחוף של מיין
  • 12:27 - 12:32
    היא שמחה לקבל את ברכותיו של ניקסון. היא אוהבת כלבים ברוב הזמן.
  • 12:32 - 12:37
    היא אומרת שטביעת הרגל שלו גדולה בהרבה משלה. היא מוסרת את שלה בתמורה."
  • 12:37 - 12:38
    "אבא תראה"
  • 12:41 - 12:48
    "כן, אני יכולה להדליק אש בלילה ואני לא יודע אם אני נוחרת, סיל, אף פעם לא גילתה לי"
  • 12:48 - 12:56
    "תודה. קרא שוב את המכתב שלך אבא!"
  • 13:06 - 13:13
    "יעקב היקר, אני אבוא ברכבת, אני אלבש כובע צהוב,
  • 13:13 - 13:17
    אני אשאר לחודש כדי לראות אם אני יכול לעשות שינוי,
  • 13:19 - 13:22
    שלך בנאמנות, שרה
  • 13:22 - 13:25
    נ.ב. אני פשוטה וגבוהה."
  • 13:25 - 13:27
    "היא באמת מגיעה".
  • 13:27 - 13:29
    "זה לא אומר שהיא תישאר"
  • 13:30 - 13:32
    מה כתוב שם למטה?
  • 13:32 - 13:35
    "תגיד להם שאני שרה"
  • 13:35 - 13:38
    "תגיד להם שאני שרה"
  • 14:30 - 14:32
    "אנה
  • 14:38 - 14:41
    למה היית צריך לבקש ממנה שתבוא? אנחנו לא צריכים אישה זרה"
  • 14:41 - 14:43
    "את וקיילב צריכים מישהו"
  • 14:43 - 14:47
    "אנחנו לא! אנחנו מסתדרים לבד. היא לא תהיה אמא שלי.
  • 14:47 - 14:49
    "היא יכולה להיות אמא לקיילב אבל לא לי".
  • 14:49 - 14:49
    "אנה,"
  • 14:54 - 14:57
    "זה לא אומר שנשכח את אמא".
  • 14:57 - 15:03
    "אני כל כך מפחדת, אבא לפעמים אני לא יכולה להיזכר איך היא נראתה....
  • 15:06 - 15:09
    לך אבא, אתה תאחר "
  • 15:09 - 15:12
    "לא אלך עד שאת בסדר. רק אחי שתחייכי"
  • 16:13 - 16:14
    "גבירתי?"
  • 16:14 - 16:17
    כרטיס בכיוון אחד בבקשה לקמדן, מיין.
  • 16:18 - 16:23
    "בואו נראה, קמדן מיין"
  • 16:25 - 16:29
    "הנה זה".
  • 16:38 - 16:39
    "תודה"
  • 16:53 - 16:56
    "שרה, שרה וויטון?"
  • 16:58 - 17:00
    "מר וויטינג?"
  • 17:07 - 17:10
    "האם המטען שלך בחוץ?" "כן".
  • 17:13 - 17:15
    "אני ג'ייקוב". "כן".
  • 17:16 - 17:20
    "החתולה?" "כן. לא! תודה, אני אקח אותה"
  • 17:31 - 17:32
    "זה המטען שלי"
  • 17:38 - 17:39
    "הנה לך"
  • 18:11 - 18:13
    "צהריים טובים, ג'ייקוב"
  • 18:21 - 18:22
    "זה הכובע שלי?"
  • 18:23 - 18:27
    "אין לנו הרבה אנשים חדשים כאן, לא הרבה מבקרים".
  • 18:28 - 18:31
    "אני מבינה.."
  • 18:49 - 18:53
    "הפנים שלי נקיות? האם הפנים שלי יכולות להיות נקיות מדי?
  • 18:53 - 18:56
    "לא, הפנים שלך לא נקיות מדי."
  • 19:00 - 19:05
    "מה אם היא תחשוב שאני רועש מידי?." "אתה באמת רועש מידי."
  • 19:06 - 19:10
    "שרה אוהבת את הים. אין לנו ים
  • 19:14 - 19:18
    מה אם היא לא תאהב את הבית שלנו? אמרתי לה שהוא קטן,
  • 19:19 - 19:22
    אולי לא הייתי צריכה להגיד לה את זה."
  • 19:22 - 19:25
    "שקט קיילב, שקט"
  • 19:27 - 19:30
    "היא תהיה נחמדה? כמו מגי?"
  • 19:31 - 19:34
    "אני לא יודעת. חכה, פשוט חכה"
  • 19:34 - 19:37
    "כמה רחוקה מיין?
  • 19:37 - 19:41
    "אתה יודע כמה רחוקה! תעזוב אותי בשקט כבר קיילב!"
  • 19:43 - 19:49
    "האם היא תאהב אותנו? כמובן, היא תאהב אותנו! אנחנו נחמדים."
  • 19:54 - 20:02
    "זה שישה מייל מהעיר לבית. יש אומרים שהמרחבים כאן גורמים להם לעצבנות.
  • 20:02 - 20:04
    "אני רגילה לים הפתוח."
  • 20:11 - 20:14
    "איך היתה הרכבת?"
    "בסדר, נוחה מספיק."
  • 20:16 - 20:19
    "איפה הילדים?" "בבית"
  • 20:21 - 20:28
    "חשבתי ששנינו צריכים, זה יהיה.... יותר פשוט, נוכל לדבר.
  • 20:33 - 20:39
    אנה ביישנית לגבי זה, אבל קיילב אוהב את. המכתבים...
  • 20:42 - 20:46
    אשתי נפטרה לפני שש שנים זה היה קשה לי
  • 20:46 - 20:50
    אני מקווה שאת,
  • 20:51 - 20:56
    האני מקווה שלא תצפי... "זה בסדר מר וויטונג, לא באתי עבור אהבה..."
  • 21:01 - 21:07
    "מה שאמרתי זה שאני מקווה שלא תצפי שהבית יהיה במצב של סדר מושלם..
  • 21:09 - 21:12
    לא ביקשתי אהבה".
  • 21:26 - 21:30
    "אנה!! אני רואה כובע צהוב"...
  • 22:19 - 22:20
    "ניק".
  • 22:29 - 22:32
    "הבאת קצת ים?
  • 22:32 - 22:37
    "משהו מהים. ואותי. ואת סיל גם"
  • 22:49 - 22:53
    "חתולה תהיה טובה באסם, לעכברים."
  • 22:53 - 22:56
    "היא תהיה טובה בבית גם כן"
  • 23:04 - 23:10
    "הבאתי לך את זה, קיילב. איפה שאני גרה- השחפים עפים גבוה
  • 23:10 - 23:15
    וזורקים קונכיות על הסלעים למטה. כשהקונכייה שבורה הם אוכלים את מה שבפנים"
  • 23:15 - 23:18
    "זה מאוד חכם".
  • 23:18 - 23:23
    "ואנה זה בשבילך- אבן ים.
  • 23:23 - 23:28
    הים שוטף שוב ושוב וסביבו מגלגל אותו עד שהוא עגול מושלם".
  • 23:28 - 23:30
    "זה גם כן מאוד חכם"
  • 23:30 - 23:33
    "לא תודה.
  • 23:38 - 23:43
    "קיילב. קיילב פירושו: נועז. אתה נועז?"
  • 23:43 - 23:45
    "כן מאוד."
  • 23:48 - 23:52
    " מתי נשיר? אני אוהב לשיר.
  • 23:52 - 23:55
    "גם אני. בקרוב
  • 24:11 - 24:13
    "היא לא נוחרת"
  • 24:14 - 24:18
    "קיילב, אנה, תורניות!"
  • 26:20 - 26:24
    "סיל אוהבת להיות פה, אבא"
  • 26:37 - 26:41
    "סיל שמחה פה שרה!"
  • 26:52 - 26:56
    "קיילב די להוט." "אני יודעת".
  • 26:57 - 26:59
    "מי הכין את הקפה?"
  • 26:59 - 27:01
    "אנה. היא מנסה ללמוד את זה.
  • 27:01 - 27:03
    "היא לא שותה אותו נכון?"
  • 27:03 - 27:07
    "אחרי זה אני אכין את הקפה ואני אקום מוקדם יותר"
  • 27:07 - 27:11
    "אין צורך, את אורחת שלנו. לחודש"
  • 27:13 - 27:17
    תרצי לראות את החיות? האסם?"
  • 27:18 - 27:21
    "האם נוכל ללכת מעט קודם?"
  • 27:28 - 27:30
    "יש פה הרבה רוח"
  • 27:30 - 27:34
    . אין יותר מדי עצים כדי להגן עלינו מזה. קתרין אף פעם לא אהבה את הרוח
  • 27:35 - 27:40
    היא אמרה שהרוח השמיעה צליל עצוב בלילה, כאילו היא מחפשת משהו ולא מוצאת.."
  • 27:41 - 27:43
    "יש כאן תירס, קוצרים בקרוב"
  • 27:43 - 27:45
    "תצטרך ללמד אותי"
  • 27:46 - 27:47
    "לא, זה לא בשבילך"
  • 27:48 - 27:52
    "אני מקווה שאתה לא תחשוב עליי כעל סתם אורחת, ג'ייקוב, עבדתי כל חיי."
  • 27:53 - 27:55
    "בסדר. אבל יש דברים מסוימים ש..."
  • 27:55 - 27:58
    "אני רגילה לקפל שרוולים ולעבוד לצד אחי. לעשות כל מה שצריך לעשות"..
  • 27:58 - 28:01
    "אני רגיל שדברים נעשים בצורה מסוימת ".
  • 28:01 - 28:02
    "ואני לא רגילה שאומרים לי מה לעשות"
  • 28:02 - 28:05
    "אני רואה זאת. הדרכים שלנו שונות".
  • 28:05 - 28:07
    "דרכים יכולות להשתנות."
  • 28:07 - 28:12
    "את עקשנית". "ואתה לא?"
  • 28:17 - 28:20
    "הם נהיים חברים, אנה, הם נהיים חברים"
  • 28:20 - 28:22
    "הם לא". "הם לא?"
  • 28:23 - 28:27
    "שרה", "אני חושבת ששרה היא לא מה שאבא חשב שהיא תהיה"
  • 28:28 - 28:33
    "אבא חשב שהיא תהיה כמו אמא. אמא עשתה כל דבר שאבא רצה"
  • 28:34 - 28:35
    "אה."
  • 28:40 - 28:44
    " הנה אחד האוצרות שלי- סרטן"
  • 28:46 - 28:50
    "זה קיפוד ים. אתה יכול לגעת בו "
  • 28:52 - 28:57
    "הנה צדפה. דוגמה יפה. "
  • 28:57 - 29:01
    אנה יש צדפת תער בשידה שלי, תביא לי אותה?"
  • 29:05 - 29:09
    "הנה צדפה, קונכייה"
  • 29:19 - 29:23
    "מה זו הגדולה?"
    "אה זו קונכייה. מישהו נתן לי. "
  • 29:24 - 29:28
    "עכשיו אם תחזיק אותה לאוזן אתה יכול לשמוע את הים"
  • 29:30 - 29:34
    "אבא תקשיב אתה יכול לשמוע..."
  • 29:39 - 29:41
    "אז זה הים"
  • 29:44 - 29:46
    "אנה תקשיבי"
  • 29:55 - 29:59
    "לפחות שרה יכולה לשמוע את הים"
  • 30:02 - 30:04
    "ערב טוב, ג'ס" "ג'ייקוב".
  • 30:06 - 30:09
    "מתיו אומר שאולי תצטרך עזרה מאוחר יותר עם הקציר. אני מחפש עבודה"
  • 30:10 - 30:14
    "כן, לקציר. אוכל להשתמש בך ובסוסים שלך?"
  • 30:14 - 30:17
    "זו שרה וויטון, היא חברה ממיין"
  • 30:17 - 30:19
    "ג'ס סטרנס- שרה"
  • 30:19 - 30:21
    "הייתי במיין".
    "באמת ?"
  • 30:21 - 30:26
    "פורטלנד. זה היה יפה הספינות והמים רחובות מרוצפים באבנים".
  • 30:28 - 30:31
    "אתה בטוחה שאת צריכה לעבוד כאן עכשיו אולי לתקן גדרות
  • 30:31 - 30:31
    אני יכולה לישון באסם גדרות אולי?
  • 30:31 - 30:33
    אני יכולה לישון באסם
  • 30:33 - 30:38
    גדרות, בהמשך אולי. לא עכשיו ג'ס, אני צריכה ללכת לטופיקה בשביל עמודים וחוטים
  • 30:40 - 30:43
    "טוב, אם כן. אני אראה אותך בפיקניק?
  • 30:43 - 30:45
    "ובכן.. אני לא יודע"
  • 30:45 - 30:48
    "אבא לוקח את שרה לפיקניק"
  • 30:48 - 30:50
    "אז אראה אותך שם"
  • 30:51 - 30:53
    "נדבר על מיין"
  • 30:55 - 30:56
    "ערב טוב חברים"
  • 31:03 - 31:09
    "זה בכנסיה, הפקניק. קובעים את הקציר. משכירים פועלים
  • 31:09 - 31:12
    יש אוכל, מוזיקה."
  • 31:12 - 31:15
    "וריקודים... אבא אף פעם לא רוקד"
  • 31:17 - 31:21
    "כולם רוקדים" "לא אני, אני לא יודע לרקוד"
  • 31:21 - 31:24
    "אם כך, אני אלמד אותך."
  • 31:29 - 31:37
    שיםאת היד כאן. הנה מוכן? אחת שתיים
    שלוש אחת שתיים שלוש אחת שתיים אחת
  • 31:42 - 31:48
    אולי לא נוכל רק ארבעתנו , לעשות לנו נשף ריקודים משלנו כאן . הרחק מכולם
  • 31:59 - 32:00
    לאן את הולכת?
  • 32:01 - 32:02
    לקטוף פרחים
  • 32:03 - 32:08
    אני אתלה כמה מהם הפוכים לייבוש כדי
    שהם ישמרו על צבעם. יהיו לנו פרחים כל החורף
  • 32:09 - 32:16
    "שרה אמרה חורף זה אומר שהיא תישאר... נהדר אני אבוא גם"
  • 33:26 - 33:28
    עצור
  • 34:06 - 34:09
    "את מתגעגעת לים הרבה שרה?"
  • 34:09 - 34:13
    "כן. אני כן"
  • 34:14 - 34:17
    "האדמה כאן מתגלגלת קצת כמו הים"
  • 34:17 - 34:17
    כשהרוח מתנופפת על הדשא היא נראית בדיוק כמו הרוח על הים
  • 34:17 - 34:23
    כשהרוח מתנופפת על הדשא היא נראית בדיוק כמו הרוח על הים
  • 34:42 - 34:46
    מעולם לא ראיתי את זה קודם איך קוראים לזה?
  • 34:49 - 34:50
    מצנפת הכלה
  • 34:53 - 35:01
    טוב אין לנו את זה במיין יש לנו גולדורוד חוף ואסטרים פראיים ורגוורת' צמרי, וולי ראד יבלתי?
  • 35:01 - 35:03
    וולי ראד יבלתי?
  • 35:04 - 35:06
    איזה שם מצחיק לא?
  • 35:07 - 35:11
    וולי ראד יבלתי על האדמה, ובכל הסביבה
  • 35:11 - 35:18
    וולי ראד יבלתי בכל מקום, וולי ראד יבלתי בכל כף, וולי ראד יבלתי על האף!
  • 35:19 - 35:20
    בתיאבון
  • 35:21 - 35:23
    אנה?
  • 35:30 - 35:34
    "קיילב",
  • 35:37 - 35:43
    "ה' תודה על כל האוכל. תודה ששלחת לנו את שרה.
  • 35:44 - 35:48
    האם תוכל בבקשה לעזור לה לאהוב את זה כאן ? אמן"
  • 35:56 - 36:01
    "ארוחת הערב יופי שרה ". "אה כן? יש לחם גם"
  • 36:01 - 36:05
    "אבא אפה אותו. זה המתכון של אמא שלי"
  • 36:08 - 36:11
    מה זה "אה כ..?"
  • 36:11 - 36:16
    "מהמקום ממנו אני באה זה אומר "כן". רוצה קצת שעועית?
  • 36:16 - 36:18
    "כ....!"
  • 36:54 - 36:58
    "אמא שלי הייתה שרה לי את זה כשהייתי בגילך קיילב"
  • 36:58 - 37:01
    "אהבתי את זה! בואי נשיר שוב!" "טוב"
  • 37:13 - 37:14
    "שיר ג'ייקוב"
  • 37:18 - 37:20
    "שירו קוקו"
  • 37:47 - 37:52
    מחר הייתי רוצה לפגוש את הכבשים. אתה יודע שמעולם לא נגעתי באחת ?
  • 37:52 - 37:54
    "אף פעם??" "אף פעם"
  • 37:54 - 37:58
    נגעתי בכלבי ים אם זאת. כלבי ים אמיתיים
  • 37:58 - 38:01
    הם קרירים וחלקלקים והם מחליקים במים כמו דגים
  • 38:01 - 38:07
    הם יכולים לבכות ולשיר
    לפעמים הם נובחים קצת כמו כלב
  • 38:11 - 38:12
    ניק
  • 38:14 - 38:19
    "הלוואי ויכולתי לגעת בכלב הים עכשיו". "גם אני"
  • 38:47 - 38:51
    "איך היה הטיול שלך?"
  • 38:52 - 39:00
    "הרוח נחלשת, זה שליו" "את צריכה לקחת את ניק כשאת מתרחקת מהבית"
  • 39:03 - 39:07
    "אני אוהבת את צליל המים"
  • 39:08 - 39:12
    אני משער, אני משער שאת מרגישה בודדה כאן"
  • 39:14 - 39:18
    "כל מקום יכול לגרום להרגשה בודדה.
  • 39:18 - 39:24
    "שרה. אני רוצה שזה יעבוד אבל
  • 39:28 - 39:31
    "אני יודעת. גם אני".
  • 40:14 - 40:17
    אני מספרת את השיער של קיילב, רוב הפעמים.
  • 40:17 - 40:20
    סליחה. הנה, את תעשי זאת. אני אסתכל.
  • 40:20 - 40:23
    אני רוצה ששרה תספר אותי הפעם!
  • 40:24 - 40:26
    תעשי את זה את
  • 40:31 - 40:36
    "מה שמה שלהסירה של וויליאם ? " "היא נקראת: קיטי ווייק"
  • 40:36 - 40:43
    היא אפורה ולבנה. הוא נקרא על שם שחף קטן שנמצא הרחק מהחוף היכן שוויליאם דג
  • 40:45 - 40:51
    יש לנו שלוש דודות שגרות לידנו. הן לובשות שמלות משי ובלי נעליים
  • 40:51 - 40:57
    הן קוראות לעצמן אוצרות שלא נדרשו, היית רוצה אותן. היו מוצאות חן בעיניך"
  • 40:59 - 41:06
    "האם אחיך נראה כמוך?" "אני חוששת שכן, הוא פשוט וגבוה"
  • 41:09 - 41:12
    "מה את עושה עם השיער שלי?"
  • 41:13 - 41:16
    "זה לציפורים. הן ישתמשו בו כדי לבנות את הקינים שלהן
  • 41:16 - 41:20
    "מאוחר יותר נוכל לחפש קני ציפורים של תלתלים"
  • 41:20 - 41:24
    "שרה אמרה מאוחר יותר. זה אומר שהיא תישאר"
  • 41:42 - 41:44
    "אנה,
  • 41:52 - 41:57
    כן, זה בשבילך. תרשי לי?"
  • 42:05 - 42:09
    כשהייתי ילדה קטנה, כשהייתי בת 10
  • 42:12 - 42:15
    אמא שלי מתה.
  • 42:15 - 42:21
    אבא שלי היה נוסע לימים ארוכים של דיג אחרי זה.
  • 42:21 - 42:31
    לפעמים אני חושבת שהוא עבד קשה יותר ממה שהיה צריך כי הוא היה כל כך עצוב
  • 42:34 - 42:42
    היו לי הדודות, שאהבו אותי. ואת וויליאם, אבל זה לא היה אותו דבר
  • 42:50 - 42:52
    אני יודעת
  • 42:56 - 43:00
    אתן נראות דומות. כמו משפחה.
  • 43:37 - 43:38
    (קולות בכי)
  • 43:46 - 43:49
    "לא!"
  • 43:49 - 43:54
    "אנה? אנה זה חלום רע. אנה התעוררי! התעוררי
  • 43:55 - 44:00
    "אמא!"
  • 44:17 - 44:22
    "אמא שלך הכינה את זה? נכון?
  • 44:23 - 44:26
    "זה היה של אמא שלי"
  • 44:29 - 44:34
    "מגי נתנה לי את השאל הזה, אמא הכינה לה."
  • 44:35 - 44:43
    אבא שם בצד את כל הדברים שהיא אהבה, שמיכת טלאים, התמונה שלה.
  • 44:43 - 44:47
    "אבא לא מבין"
  • 44:50 - 44:51
    "לא"
  • 45:22 - 45:23
    "היא בסדר?"
  • 45:26 - 45:29
    "היא עטופה בשאל של אמא שלה"
  • 45:30 - 45:33
    "אני לא יודעת מה לומר לה"
  • 45:33 - 45:39
    "כשקתרין מתה, לאנה היו את" "הסיוטים האלה."
  • 45:39 - 45:46
    "כל לילה. היא הייתה נאחזת בי במשך שעה. כששחררתי אותה היא בכתה שוב.
  • 45:46 - 45:52
    ישנה שנת ישרים, אבלה. נטושה, קול נורא,
  • 45:52 - 45:57
    היא מרגישה טוב יותר עכשיו.
  • 46:02 - 46:09
    קתרין לא חוזרת, לא משנה כמה אתה והילדים רוצים אותה ג'ייקוב.
  • 46:16 - 46:19
    "אולי...
  • 46:22 - 46:27
    "אולי זו טעות למנוע מהילדים את הזיכרונות שלהם, " "זה מספיק."
  • 46:29 - 46:32
    "מה את יודעת על זה?"
  • 46:45 - 46:48
    "קתרין התכוונה שהחפצים שלה יהיו בשימוש ויהיו אהובים".
  • 46:48 - 46:52
    "אמרתי לא," "היא מתה, ג'ייקוב. הילדים חיים."
  • 46:52 - 46:56
    "הם זקוקים לקשר אליה. ביקשת מישהו שיעשה שינוי"
  • 46:56 - 47:02
    "לספר את השיערות שלהם, ללמד אותם לבשל. לשיר להם. לעזור להם עם שעורי הבית"
  • 47:03 - 47:06
    זו העזרה בשבילי, זה כל מה שאני רוצה."
  • 47:06 - 47:10
    אני לא יכולה לעשות פה שינוי עד שתשלימו עם מותה של קתרין,"
  • 47:11 - 47:12
    "זה לא עניינך"
  • 47:12 - 47:16
    צעדי העבר נוקשים בעקבות ההווה, בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא
  • 47:16 - 47:18
    "בנושא הזה את תעשי כרצוני, שרה"
  • 47:18 - 47:20
    "ולא תעודדי את הילדים לעשות אחרת"
  • 47:20 - 47:23
    "נעשה מה שנכון,"
  • 47:23 - 47:30
    " מה שנכון בבית שלי, זה מה שאני אומר שנכון"
  • 48:57 - 49:02
    "עשיתי את זה בשביל אנה,
  • 49:03 - 49:07
    אני יודע שאת כועסת ואני מצטער על זה, אבל אני לא מצטערת שעשיתי את זה"
  • 49:08 - 49:09
    "מה שעשית עשית"
  • 50:07 - 50:09
    בוא, קיילב, אני רואה את רוז
  • 50:24 - 50:29
    "ג'ייקוב, מה אמרת לאנשים עליי?" "מתיו ומגי, יודעים כמובן
  • 50:30 - 50:34
    "והאחרים?" "נאמר להם שאת מבקרת מהמזרח..
  • 50:35 - 50:39
    "לחודש... חברת משפחה ותיקה"
  • 50:39 - 50:44
    אתה כזה טיפשון, ג'ייקוב, אין כאן אדם אחד שמאמין שאני חברת משפחה ותיקה, ג'ייקוב.
  • 50:45 - 50:48
    "ג'ייקוב! בוא לכאן" "מכאן"
  • 50:54 - 51:01
    "שרה זה מתיו ,מתיו גרנט. נעים מאוד" "שלום" "זאת מגי, שרה" "שלום מגי"
  • 51:01 - 51:04
    "ג'ייקוב אמר לאנשים שאני חברת משפחה וותיקה"
  • 51:04 - 51:07
    איכשהו אני לא חושבת שהם מאמינים לזה"
  • 51:07 - 51:10
    "אני חושבת שאת צודקת! בואי שבי כאן, איתנו"
  • 51:14 - 51:19
    "האנשים האלה לא באמת לא ידידותיים שרה. הם מגנים על אלה שהם אוהבים "
  • 51:20 - 51:22
    "כן. אלה החיים ואלה שכבר לא"
  • 51:23 - 51:27
    "אנחנו גרים לא רחוק מאוד, את יודעת. מתיו ואני"
  • 51:27 - 51:30
    "אנחנו החווה הכי קרובה".
  • 51:30 - 51:34
    "אה! לפעמים כשאני מטיילת בלילה אני מדמיינת שאני יכול לראות אור רחוק מהחווה שלכם"
  • 51:35 - 51:38
    "שרה וויטון- משפחת פרקלי"
  • 51:38 - 51:43
    "אנחנו נהיה אצלכם.. אצל ג'ייקוב לקציר" "טוב"
  • 51:45 - 51:48
    "מייביס רדלי- שרה וויטון" "שלום"
  • 51:51 - 51:55
    "זו מייביס. היא אוהבת את אבא. היא מזמינה אותו לארוחת ערב כל הזמן"
  • 51:57 - 52:00
    "שרה, התאמנו!"
  • 52:01 - 52:05
    "סלחו לי. בוא!"
  • 52:42 - 52:47
    "אבא! ג'ס לקח את שרה."
  • 52:47 - 52:51
    "זה נקרא: להתערב, קיילב" "תתערב אתה! קח את שרה בחזרה!"
  • 52:52 - 52:55
    "הייתי אומר שג'ס נראה די נלהב!"
  • 53:28 - 53:33
    "תודה ג'ס. כעת עליי לרקוד עם חבר משפחה ותיק".
  • 54:06 - 54:09
    "ישר שרה, שמרי על קשר עין"
  • 54:09 - 54:13
    "אל תתני לבן לקחת את המושחות. הוא מנסה לחזור לאסם"
  • 54:13 - 54:16
    בעוד שני ימים נוכל לזרוע את השתילים לשנה הבאה"
  • 54:18 - 54:22
    "מתיו ומגי יבואו עם הסוסים שלהם. וווהו..."
  • 54:22 - 54:25
    "אני רוצה לעשות גם את זה". "את רוצה לעשות הכל"
  • 54:25 - 54:29
    "לנהוג על עגלה, לרכב על סוס, כדי שאוכל להיכנס העירה לבדי"
  • 54:33 - 54:39
    "על מה אתה מסתכל? כל כך מוזר לראות אישה מאחורי המחרשה?"
  • 54:40 - 54:44
    "בטח קתרין ידעה לחרוש".
  • 54:44 - 54:47
    " קתרין.. גדלה בחווה.
  • 54:48 - 54:52
    המלאכה היתה מוכרת לה כמו נשימה.
  • 54:55 - 55:04
    הכרתי אותה כל חיי. ואז יום אחד התחתנו ו.. זה היה כאילו תמיד היינו נשואים,
  • 55:04 - 55:12
    "מה לגבייך? בטח היה לך מישהו? גבר הרגיש ככה כלפייך"
  • 55:13 - 55:21
    "כ...ן.... לא התחתנתי איתו מאותה סיבה. כולם ציפו לזה."
  • 55:22 - 55:27
    "הכרנו אחת את השני כל כך הרבה זמן. הוא חשב.
  • 55:32 - 55:36
    הוא חשב שהוא יודע כל מה אני חושבת."
  • 55:39 - 55:42
    "ככה זה היה עם קתרין"
  • 55:43 - 55:46
    "אני יודעת"
  • 55:46 - 55:49
    "אהבתי את קתרין, שרה.
  • 55:49 - 55:52
    "אתה עדיין אוהב אותה, ג'ייקוב"
  • 56:05 - 56:09
    "אני חושבת שהכבשים האלה צריכות שמות, מה דעתכן?"
  • 56:09 - 56:12
    "מה לגבי הארייט, על שם אחת הדודות.
  • 56:12 - 56:19
    "ו... הקטנה הזו שם עם פנים שחורות תהיה מגי. היא מזכירה לי את ההליכה שלה, העין היציבה שלה, "
  • 56:20 - 56:23
    "ו... הקטנה הזו שם תהיה לו.
  • 56:30 - 56:34
    "אוי אני לוהטת! מה אתם אומרים, נהיה שובבים ונלך לשחות?"
  • 56:34 - 56:38
    "לשחות? לשחות איפה? אנחנו לא יודעים לשחות!"
  • 56:38 - 56:43
    "אתם לא יודעים לשחות? אז קדימה! אלמד אתכם באגם הקטן. בואו"
  • 56:59 - 57:01
    "בואו!
  • 57:04 - 57:06
    "אני טובעת כל פעם!"
  • 57:07 - 57:11
    "פשוט קחי נשימה עמוקה ותחזיקי את האוויר, ותצופי כמו בלון. תראי"
  • 57:17 - 57:20
    "זה מה שלווייתנים עושים, קיילב"
  • 57:20 - 57:24
    "זה כמו בים שרה?" "הו, בכלל לא. הים מלוח"
  • 57:25 - 57:29
    "נמתח למרחקים עד להיכן שהעין רואה. מנצנץ כמו שמש על זכוכית"
  • 57:29 - 57:32
    "ויש גלים". "גלים כאלה?"
  • 58:00 - 58:05
    "אבא, חלמתי חלום מושלם אבא.
  • 58:06 - 58:10
    "חלמתי שהשדות הפכו לים, שניצנץ כמו שמש על זכוכית.
  • 58:11 - 58:14
    חלמתי ששרה היתה מאושרת.
  • 58:24 - 58:28
    "זה בשביל וויליאם? הערבה?" "כן"
  • 58:29 - 58:34
    "יש משהולא בסדר פה. משהו חסר. אבל מה?"
  • 58:35 - 58:38
    "זה גמל?"
  • 58:38 - 58:42
    "זאת פרה!" "הא...
  • 58:42 - 58:45
    לא הצלחתי לזהות בגלל האוזניים"
  • 58:45 - 58:49
    "שבשבת היתה המילה הראשונה שלי. המילה הארוכה הראשונה שלי.
  • 58:50 - 58:54
    אבא אמר לי". "שלי היתה : חבצלת. מה היתה המילה הראשונה שלך שרה?"
  • 58:55 - 58:57
    "דיונה.
  • 58:58 - 59:05
    "דיונה?" "בבית יש לנו צוקי סלע ליד הים. ויליאם ואני מצאנו מקום חולי ועשינו דיונה.
  • 59:05 - 59:08
    כשהיינו קטנים היינו מחליקים למים."
  • 59:08 - 59:14
    "לנו אין דיונה כאן." "דווקא יש לנו" "יש לנו??"
  • 59:14 - 59:16
    "בואו".
  • 59:26 - 59:29
    "שרה: הדיונה שלנו!"
  • 59:30 - 59:34
    "זה נראה גבוה! שרה, את מפחדת?"
  • 59:34 - 59:38
    "מפחדת? מפחדת ! בטח שאני לא מפחדת!"
  • 59:39 - 59:42
    "אם תעשי את זה, אני אלמד אותך לנהוג על עגלה!"
  • 59:42 - 59:45
    "אתה תלמד אותי לנהוג על עגלה בכל מקרה!"
  • 59:52 - 59:56
    "קפצי שרה! קפצי"
  • 59:57 - 60:02
    "זו דיונה טובה? "זו דיונה נפלאה! לכו, "
  • 60:03 - 60:09
    תפסו למעלה! ככה בדיוק. קפיצה גדולה! אתה יכולה!
  • 60:15 - 60:18
    "עכשיו אנה!" "תקפצי אנה!"
  • 60:23 - 60:26
    "עכשיו אתה ג'ייקוב!" "לא, לא".
  • 60:26 - 60:29
    "אתה מפחד אבא?"
  • 60:32 - 60:35
    "קפוץ אבא!" "אבא קפוץ!"
  • 60:41 - 60:46
    "אני רוצה לעלות שוב!" "גם אני"
  • 61:08 - 61:13
    "ג'ייקוב, קפה?
  • 61:19 - 61:23
    "זה נחמד השינוי שעשית בזה. אני מתכוון לקפה".
  • 61:30 - 61:34
    "ג'ייקוב." "כן?" "תודה על הדיונה"
  • 61:35 - 61:37
    "אה, זה לא היה דבר גדול".
  • 61:38 - 61:43
    "זה כן היה דבר גדול. עבורי.
  • 61:43 - 61:47
    "אז אני שמח. בבקשה".
  • 61:55 - 61:59
    "שלום!"
  • 62:01 - 62:05
    "זה יום נפלא, לא כך?" "הו כן! חם נורא"
  • 62:08 - 62:12
    "בעדינות. אני נעשית כבדה יותר כל יום".
  • 62:13 - 62:18
    "ג'ייקוב". "האור מגי. אני מודה לך עליו."
  • 62:18 - 62:20
    "הבחנת בו?" "כן".
  • 62:21 - 62:25
    "מגי! התרנגולות ".
  • 62:25 - 62:29
    "הן בשבילך שרה, לאכילה".
  • 62:40 - 62:44
    "איזה מתוקות שהן" "התרנגולות האלה לא יהיו לאכילה"
  • 62:44 - 62:48
    "פרחי אסתר לגינה שלך" "לגינה שלי?" "אהה"
  • 62:51 - 62:55
    "מגי, את לא צריכה לסחוב". "אני בסדר, יש לי עוד חודש ללידה".
  • 62:55 - 62:59
    "זיניות, מריגולד, וחמניות פרא".
  • 63:00 - 63:04
    "לנו היתה פעם גינת פרחים"
  • 63:04 - 63:09
    "בקבר של אמא , אנחנו תמיד מביאים פרחים אבל הם נובלים ומתים"
  • 63:09 - 63:13
    אבא לא רוצה שם גינה. אני לא יודעת למה..
  • 63:15 - 63:18
    אבל, זה יכול להיות דבר יפה לעשות, לא כך שרה?"
  • 63:19 - 63:21
    "כן. זה יהיה דבר מאוד טוב".
  • 63:22 - 63:25
    "אנה תכלי בבקשה להביא לנו לימונדה?"
  • 63:39 - 63:43
    "זה לא מה שציפית לו".
  • 63:43 - 63:46
    "במובנים מסויימים זה כן."
  • 63:46 - 63:49
    "אבל יש כמה דברים שמעולם לא צפיתי להם.
  • 63:49 - 63:52
    "קתרין?"
  • 63:52 - 63:57
    "היא כאן. את יודעת? אני יכולה להרגיש בה."
  • 63:58 - 64:03
    לפעמים אני. אני חושבת שאני יכולה להרגיש בריח שלה.
  • 64:03 - 64:06
    "אני יודעת"
  • 64:06 - 64:10
    "ג'ייקוב. לא מסוגל לשחרר אותה.
  • 64:10 - 64:13
    "והילדים?"
  • 64:13 - 64:17
    "קיילב, לקיילב יש כל כך הרבה מקום עבורי"
  • 64:17 - 64:20
    אנה מנסה.
  • 64:20 - 64:21
    "אבל זה לא מספיק?"
  • 64:24 - 64:28
    לא התכוונתן לשתול את הפרחים?" "כן! עכשיו!"
  • 64:34 - 64:38
    "יש משהו לגבי גינות פרחים!" "הן מאוד מלכלכות!"
  • 64:39 - 64:44
    "בקרוב תכלי לנהוג עגלה אלינו, ואתן לך עוד פרחים. יש לי גם דייזי.
  • 64:44 - 64:50
    "היו לנו כאלה גם במיין. אבל מעולם לא נהגתי עגלת חווה."
  • 64:50 - 64:54
    "ג'ייקוב יכול ללמד אותך" "גם אני יכולה".
  • 65:00 - 65:04
    "מגי הביאה לנו את פרחים האלה ג'ייקוב. זו הגינה שלי.
  • 65:10 - 65:12
    "זה נחמד שאת כאן שרה".
  • 65:12 - 65:16
    את וודאי מתגעגעת לחברייך ולמשחה שלך, בבית."
  • 65:17 - 65:21
    "תמיד אפשר להתגעגע. בכל מקום בו את נמצאת."
  • 65:27 - 65:33
    "את תבואי?" "אני אבוא. בקרוב. לפני התינוק. להתראות.."
  • 65:41 - 65:44
    "אז, עכשיו. איך נקרא לתרנגולות האלה?"
  • 65:44 - 65:47
    "ידעתי! התרנגולות האלה לא יהיו לאכילה!"
  • 65:47 - 65:53
    "לזאת קוראים: כ...ן, ולזאת: דיונה." "ולזאת וולי ראד יבלתית"
  • 65:58 - 66:01
    "קדימה. נכין ארוחת ערב".
  • 66:28 - 66:33
    "תודה". "ניק יכול לבוא איתנו העירה?"
  • 66:34 - 66:38
    "הוא ישמח יותר פה"
  • 66:45 - 66:47
    "בוא ניק".
  • 67:00 - 67:03
    "היה לך אי פעם כלב שרה?"
  • 67:04 - 67:06
    "לוויליאם היתה. קראו לה: גרייסי"
  • 67:07 - 67:11
    לפעמים היא יצאה לדוג איתו. אבל היא היתה נובחת על השחפים.
  • 67:11 - 67:15
    "לאבא היה כלב. תשאלי אותו" "מה לשאול אותו?"
  • 67:15 - 67:18
    "תשאלי אותו מה היה שמו של הכלב?"
  • 67:19 - 67:23
    "טוב. מה היה שמו של הכלב?" "תני ניחוש"
  • 67:23 - 67:29
    "טוב. רקס? לא, אז.. רובר?"
  • 67:30 - 67:34
    "לא, ניחוש". "א... ווילי?"
  • 67:36 - 67:40
    "מורטימור? הנרי? ספוט?"
  • 67:41 - 67:46
    "לא שרה. תני ניחוש". "אה.. מייק? טום?"
  • 68:02 - 68:07
    "שרה. הרשימה.." "בוקר טוב גברת פרקלי".
  • 68:10 - 68:13
    "אני תהיתי. אולי יש לך אפרסקים משומרים".
  • 68:13 - 68:18
    "כן יש לי את אלה". "מה לגבי אלה? תוצרת בית, שם? קופסה אחרונה"
  • 68:18 - 68:26
    "יופי." "שרה! האפרסקים של גברת פארקר הם נוראיים!" "זה לא משנה"
  • 68:26 - 68:30
    "אלה האפרסקים שאני הכנתי שרה".
  • 68:30 - 68:35
    "הם נראים נהדר. אקח שניים". "או! יופי!"
  • 68:35 - 68:37
    "תשמעי שרה!"
  • 68:43 - 68:47
    "אנה, את רוצה לצייר?" "אני לא יודעת איך"
  • 68:47 - 68:50
    "היית רוצה לנסות?" "כן".
  • 68:50 - 68:55
    "שרה, יש לנו גם תפוזים טריים. " "יופי. אני אקח את המחברת הזו"
  • 68:55 - 68:59
    "ואת אלה.. ועוד דבר אחרון".
  • 69:17 - 69:20
    "נוכל לעצור בקבר של אמא?" "לא היום".
  • 69:20 - 69:23
    "ג'ייקוב זה בסדר. אם אנה רוצה", "לא".
  • 69:23 - 69:26
    "לא מפריע לי, באמת. עוד מוקדם אנחנו יכולים לעצור אם אתה רוצה "
  • 69:26 - 69:28
    "לא. נעשה זאת ביום אחר".
  • 69:35 - 69:39
    "אבא! תשמע!"
  • 69:40 - 69:44
    "את תצטערי על זה.." "אולי, לפחות נדע תמיד איפה הוא נמצא"..
  • 69:44 - 69:46
    "זה יפה קיילב".
  • 69:46 - 69:50
    "יש פה אווזים ?" "לפעמים. להקות שלהם מגיעות".
  • 69:50 - 69:54
    "יום למחרת הן נעלמות." "עפות למקום אחר.."
  • 69:54 - 70:03
    "אוי ניק, ניק! ניק! ניחוש- לכלב שלך קראו "ניחוש! נכון אנה?"
  • 70:03 - 70:08
    "אישה חכמה. אבל משוגעת, אתם יודעים. היא קנתה את האפרסקים של גברת פרקלי"
  • 70:28 - 70:32
    "ג'ייקוב, מה קרה?" "נשרים. משהו מת".
  • 70:38 - 70:42
    "ג'ייקוב זו הכבשה מגי! תעשה משהו!"
  • 70:43 - 70:47
    "כנראה זאב ערבות" "מה באמצע היום? בזמן שהיינו בעיר?"
  • 70:47 - 70:51
    "העצמות יאספו עד הבוקר". "לא! שו! הסתלקו!"
  • 70:52 - 70:56
    "שרה! הם עושים את תפקידם. " "ג'ייקוב! תעשה משהו!!"
  • 70:56 - 71:00
    הן חייבות לצאת לשדה, הן חייבות לאכול! זה קורה. לא צריך להיקשר אליהן,"
  • 71:27 - 71:31
    "רעבה?" "לא"
  • 71:35 - 71:40
    האסם הוא מקום טוב לחשוב בו. יש מרחב.
  • 71:44 - 71:50
    "היית חושב, לא כך? שבארץ הרחבה הזו יש מספיק מרחב לכולם"
  • 71:53 - 71:55
    "אבל אין".
  • 71:58 - 72:00
    נכון?
  • 72:22 - 72:24
    "זה הסרבל שלך?"
  • 72:24 - 72:28
    "שאלתי אותו מאבא שלך." "נשים לא לובשות סרבל"
  • 72:28 - 72:32
    "האישה הזו כן. הגג זקוק לתיקון".
  • 72:32 - 72:34
    "קיילב, כדאי שתאסוף את הכבשים לאסם עכשיו
  • 72:34 - 72:38
    אני לא אוהב את המראה של זה.. אנה תביאי כמה מצרכים לאסם"
  • 72:38 - 72:42
    "נצטרך לתקן את הגג מהר, לפני שהסערה תבוא." "אני אעזור לך".
  • 72:42 - 72:45
    "עשיתי את זה בעבר. אני מבינה בגגות. אני טובה בנגרות."
  • 72:45 - 72:48
    "זוכר? אמרתי לך".
  • 72:48 - 72:53
    קיילב הכבשים! אנה- את יודעת מה להביא. ואז תעזרי לקיילב"
  • 72:58 - 73:03
    "את מהירה?" "אני מהירה ואני טובה" "זה הסרבל שלי?"
  • 73:05 - 73:10
    "למה היא רוצה ללבוש את הסרבל של אבא? אמא אי פעם לבשה סרבל?"
  • 73:10 - 73:13
    "מהר, מהר! קיילב.
  • 73:26 - 73:30
    "מהר, שרה, זה לא בטוח בגובה הזה".
  • 73:39 - 73:43
    "שרה, בואי לאסם. עכשיו!" "אתה לך כבר. סיל!! איפה את?"
  • 73:52 - 73:58
    "איפה שרה?" "שרה, איפה היית?"
  • 73:58 - 74:04
    "את בסדר?" "סיל כאן?" "לא. " "שרה! אל תצאי החוצה שוב!" "שרה, לא!"
  • 74:04 - 74:08
    "אבא!" "תחזרי הנה"
  • 74:09 - 74:13
    "סיל! סיל!
  • 74:13 - 74:17
    "מה את עושה??" "ג'ייקוב, התרנגולות! סיל !!"
  • 74:17 - 74:20
    "שרה- בואי כבר!" "ג'ייקוב- בבקשה!"
  • 74:20 - 74:24
    "תשכחי את החתולה- את תמותי! את חייבת להיכנס." "תן לי ללכת!"
  • 74:32 - 74:36
    "שרה, את בסדר?"
  • 74:36 - 74:41
    "אנה תחזרי פנימה! תחזרי פנימה!"
  • 74:42 - 74:46
    "שרה! איפה סיל? את יודעת?"
  • 74:48 - 74:52
    "אוי לא. מעולם לא הייתי צריכה להביא אותה! מעולם לא הייתי צריכה לבוא הנה! "
  • 74:52 - 74:57
    "לא התכוונתי לזה !." "כן, את כן! ראיתי כרטיס רכבת בשידה שלך
  • 74:58 - 75:00
    מעולם לא התכוונת להישאר!!"
  • 75:01 - 75:05
    "אנה מהרי! שרה קדימה!"
  • 75:37 - 75:40
    "מה הצבע של הים בסערות?"
  • 75:41 - 75:46
    "כחול, אפור וירוק, למה?"
  • 75:46 - 75:49
    "עכשיו אני יודע מה חסר בציור שלך"
  • 75:49 - 75:53
    "למה אתה מתכוון?" "צבעים. צבעים של הים".
  • 75:53 - 75:57
    צבעים של הסערה. כחול, פור וירוק".
  • 76:01 - 76:06
    "ג'ייקוב?" "זה ברד".
  • 76:20 - 76:24
    "זה נראה כמו שמש, על זכוכית".
  • 76:29 - 76:33
    "אוי, ג'ייקוב".
  • 76:51 - 76:53
    "הכל מת".
  • 76:55 - 76:57
    "אנה,
  • 77:02 - 77:06
    "נשתול פרחים חדשים. אני מבטיחה".
  • 77:15 - 77:18
    "ג'ייקוב,
  • 77:21 - 77:25
    "היבולים?" "שני שדות הושמדו"
  • 77:25 - 77:29
    "אולי עוד אחד".. "הו, אני מצטערת ג'ייקוב!"
  • 77:29 - 77:31
    אפשר לשתול מחדש?" "מאוחר מידי"
  • 77:33 - 77:37
    "אולי.. אולי נצטרך למכור את הכבשים"
  • 77:37 - 77:41
    "למכור את הכבשים?" "הכבשים אינן חיות מחמד שרה!
  • 77:41 - 77:45
    אנחנו חיים מהן. בצורה כזו או אחרת".
  • 77:46 - 77:50
    "אני יודעת את זה ג'ייקוב. אני רק רוצה לעזור.".
  • 77:51 - 77:56
    "איך אוכל לעזור?" "נהיה בסדר". נסתדר.
  • 78:00 - 78:04
    "יש לי קצת כסף. אתה מוזמן להשתמש בו" "לא!"
  • 78:05 - 78:06
    "אני לא צריך את זה."
  • 78:07 - 78:11
    "אתה לא צריך שום דבר. נכון?
  • 78:11 - 78:15
    אתה לא צריך אף אחד. אתה לא צריך!
  • 78:20 - 78:25
    "אתה לא יכול לקחת שום דבר מאף אחד, כי אתה עדיין כל כך מלא בה
  • 78:25 - 78:29
    מלא בקתרין. אין מקום בחייך לאף אחד.
  • 78:29 - 78:33
    אין מקום לאף אחד להביא שינוי. אין מקום בליבך!
  • 78:33 - 78:35
    "זה לא נכון".
  • 78:35 - 78:41
    "אני רציתי שזה. אני עושה כמיטב יכולתי.
  • 78:41 - 78:44
    "יש דברים שפשוט אי אפשר להכריח אותם לקרות". אני יודע".
  • 78:44 - 78:48
    אבל,".... "זה לא יצליח בסוף, אה?"
  • 78:57 - 79:03
    "הילדים מאוד מחבבים אותך שרה. וגם אני. זה רק..
  • 79:04 - 79:08
    "זה פשוט לא יעבוד".
  • 79:21 - 79:26
    "חטפתם את החלק הכי גרוע של הסופה. אנחנו כמעט לא נרטבנו"
  • 79:28 - 79:33
    שרה?" "כן?" "משהו לא בסדר"
  • 79:33 - 79:37
    "אני לא בסדר." "שרה?"
  • 79:41 - 79:45
    "זה היה כל כך נעים. היא הוציאה את כל החפצים של אמא .
  • 79:45 - 79:50
    אבא לא הכריח אותה להחזיר אותם למקום. אבל החודש כמעט נגמר"
  • 79:50 - 79:53
    "היא לא תישאר?"
  • 79:54 - 79:59
    "הו! סיל! סילאת בסדר!! ילדה טובה
  • 79:59 - 80:04
    עכשיו שהיא מצאה את סיל, יש לה כל מה שהיא צריכה כדי לחזור הביתה".
  • 80:05 - 80:08
    אל תגידי לקיילב שאמרתי את זה".
  • 80:08 - 80:12
    "את מצטערת שהיא באה?" "לא". "גם אני לא".
  • 80:39 - 80:42
    "אנחנו הולכים למגי קודם ואז לאן?"
  • 80:42 - 80:45
    "ובכן, קודם תלמדי אותי איך לנהוג בעגלה הזו.
  • 80:45 - 80:49
    אז- קו, מושחות, רסן.."
  • 81:02 - 81:05
    "אמא הייתה אוהבת את זה". "כן"
  • 81:05 - 81:10
    אבל אנה, הפרחים הללו לא בשבילה. הן בשבילך".
  • 81:10 - 81:15
    אבל זה יכאיב לאבא" "לא יותר משכואב לו כבר עכשיו
  • 81:18 - 81:20
    אני אומר לו"
  • 81:20 - 81:24
    "את הולכת לעזוב אותנו?" "הו, אנה...
  • 81:25 - 81:29
    אני לא יכולה להיות.
  • 81:29 - 81:33
    אבא שלך רוצה סוג של אישה שאני לא יכולה להיות"...
  • 81:34 - 81:39
    "אבל את יכולה לנסות? לא תוכלי? למען קיילב?"
  • 82:09 - 82:13
    "ג'ייקוב, עשיתי משהו שלא תאהב"
  • 82:13 - 82:18
    "אנחנו עשינו משהו שלא תאהב. שתלנו פרחים בקבר של אמא".
  • 82:22 - 82:23
    "זה לא היה המקום שלך".
  • 82:24 - 82:27
    "לא, זה לא היה. זה היה המקום שלך".
  • 82:28 - 82:33
    "שרה! ג'ייקוב!"
  • 82:34 - 82:40
    "שרה, התינוק, הוא הקדים. הרופא לא נמצא" "אנחנו באים"
  • 82:48 - 82:52
    "האם מגי תמות אבא? כמו אמא?"
  • 82:52 - 82:53
    "קיילב!"
  • 82:53 - 82:56
    "לא, קיילב, לא".
  • 83:07 - 83:10
    "אני לא יודעת איך לעשות את זה שרה." "אני יודעת"
  • 83:11 - 83:13
    "גם אני לא יודעת איך לעשות את זה".
  • 83:13 - 83:17
    "אני זקנה מידי" "הו לא. אמא שלי היתה זקנה כשהיא ילדה אותי"
  • 83:17 - 83:20
    "כמה זקנה?" "כמה זקנה את?"
  • 83:28 - 83:32
    "לא ציפית לאהוב אותו... נכון?"
  • 83:40 - 83:43
    "תקראי למתיו, שרה!"
  • 83:50 - 83:54
    "ג'ייקוב אני כל כך מפחדת".
  • 83:55 - 83:56
    "אני יודע"
  • 83:57 - 83:59
    "שרה!!
  • 84:23 - 84:25
    ג'ייקוב! ג'ייקוב!"
  • 84:26 - 84:32
    הוא לא נושם, אני לא יודעת מה לעשות! מתיו, התינוק לא נושם! מתיו מהר"
  • 84:46 - 84:49
    (בכי של תינוק)
  • 85:30 - 85:31
    (אנחות)
  • 86:03 - 86:08
    "היא היתה צעירה מידי. 17 כשאנה נולדה.
  • 86:08 - 86:17
    זה לקח יומיים כאב נוראי נוראי
  • 86:20 - 86:24
    הרופא אמר שזה בגלל שהיא כל כך צעירה קטנה
  • 86:28 - 86:32
    אמר שאולי לא כדאי לנו עוד
  • 86:32 - 86:38
    חשבתי שבשלוש שנים אני צריך בן
  • 86:40 - 86:45
    ואז היא לא הייתה שם לא
  • 86:45 - 86:48
    הייתה מכורבלת לידי במיטה.
  • 86:49 - 86:52
    ואני לא יכולתי לעצור מספיק זמן כדי
  • 86:53 - 86:57
    היה לי תינוק, שרה. ילדה בת שלוש.
  • 86:57 - 87:02
    חוה, גידולים חקלאיים ובעלי חיים ובית. היא פשוט .
  • 87:04 - 87:09
    לא היתה שם.
  • 87:11 - 87:16
    לא יכולתי לעצור מספיק זמן כדי להיפרד ממנה
  • 87:17 - 87:22
    להגיד לה שאני מצטער. ש.. זו היתה אשמתי.
  • 87:31 - 87:35
    שאני מתגעגע אליה.
  • 87:35 - 87:39
    יותר מלחיים עצמם.
  • 87:41 - 87:43
    "שאהבת אותה"
  • 90:24 - 90:28
    "זכרי, יד חזקה" "כן, ג'ייקוב"
  • 90:29 - 90:34
    "כדאי להיות בבית לפני שמחשיך. הנהיגה קשה כשהירח לא מלא" "כן ג'ייקוב"
  • 90:35 - 90:38
    "למה אנחנו לא יכולים להצטרף אלייך? למה את צריכה לנסוע לבד"
  • 90:38 - 90:42
    "כי אני צריכה. תטפלו יפה בסיל"
  • 91:04 - 91:08
    "אני באמת רועש. אמרת בעצמך".
  • 91:08 - 91:11
    "לא קיילב. היא היתה אומרת לנו"
  • 91:11 - 91:16
    "הבית קטן מידי". "הבית לא קטן מידי!"
  • 91:16 - 91:19
    "היא עוזבת!" "היא לא".
  • 91:19 - 91:23
    לא בלי המטען שלה, ובלי החתולה סיל, ובלי להיפרד
  • 91:23 - 91:25
    עדיין לא"
  • 91:28 - 91:32
    "מה שרה עומדת לעשות?" "אני לא יודע
  • 91:33 - 91:37
    "שרה היא שרה. היא עושה דברים בדרכה שלה, אתם יודעים"
  • 91:38 - 91:40
    "אני יודע"
  • 91:45 - 91:49
    "תשאלי אותו אם היא חוזרת! " "ברור שהיא חוזרת!"
  • 91:50 - 91:53
    "קיילב"
  • 92:16 - 92:20
    "אבא! אבא! זה חסר!" "מה חסר?"
  • 92:20 - 92:25
    "לשרה היה כרטיס נסיעה ברכבת למייל בשידה שלה, והוא חסר"
  • 92:25 - 92:29
    "תגיד שזה לא ממקומי, אני יודעת, אבל זה נכון אבא, והכרטיס חסר!"
  • 92:30 - 92:32
    "רוץ אחריה אבא!"
  • 93:55 - 93:59
    "ג'ייקוב, אני. אני החזרתי את כרטיס הרכבת שלי.
  • 93:59 - 94:03
    יש לי את הכסף הזה"
  • 95:35 - 95:37
    "שקט ניק"
  • 95:45 - 95:48
    "סיל דאגה.
  • 95:49 - 95:54
    "והבית קטן מידי חשבתי. ואני באמת רועש מאוד"
  • 95:54 - 95:59
    "חשבנו שאת אולי עוזבת אותנו, כי את מתגעגעת לים"
  • 95:59 - 96:05
    "אני תמיד אתגעגע לבית הישן שלי. אבל האמת היא ש...
  • 96:05 - 96:08
    הייתי מתגעגעת אליכם אפילו יותר!"
  • 96:14 - 96:18
    בשבילך אנה, ובשביל קיילב, לכולנו
  • 96:18 - 96:23
    כחול, אפור וירוק... אבא תראה!
  • 96:25 - 96:28
    שרה הביאה את הים!
Title:
שרה פשוטה וגבוהה
Description:

שרה פשוטה וגבוהה
more » « less
Video Language:
English
Duration:
01:38:08

Hebrew subtitles

Incomplete

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.