-
"אז אמא שרה כל יום, כל יום?"
-
"כל יום ויום".
-
"וגם אבא שלנו שר?"
-
"כן, גם אבא שר . אל תתקרב אליו כל כך שלא תתחמם"
-
"איך נראיתי כשנולדתי?"
-
"לא היו לך תלתלים," "אני יודע את זה"
-
"היית נראה ככה!" "היה לי שיער!" "לא מספיק לדבר עליו"
-
"והיא קראה לי קיילב, כי קיילב פירושו אמיץ".
-
"אני הייתי קוראת לך 'עושה צרות'!"
-
"ולפני שהיא מתה אמא מסרה אותי לך בשמיכה הצהובה ואמרה.."
-
"ואמרה".. "ואמא אמרה: איזה יפה הוא, לא אנה?
-
" ואני באמת הייתי... הסוף!"
-
"זה הסוף שלך של הסיפור, קיילב.
-
מה אני שחשבתי כשנולדת
היה שאתה ביתי ופשוט והיה לך בכי נורא ומיילל"
-
"וזו הייתה אשמתי אמא מתה למחרת בבוקר?"
-
"מעולם לא חשבתי זאת, קיילב. אף פעם.
-
שכחתי להגיד לה לילה טוב, זה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו."
-
"אבא כבר לא שר יותר."
-
"אולי אם היית יכולה לזכור את השירים שלה אני אוכל לזכור אותה גם
-
"יופי של ריח של קפה אני מריח!"
-
"זה ריח של השיער שלי אבא!"
-
"תפסתי לטאה היום אבא ושמרתי אותו בכיס שלי"
-
"הוא עדיין בכיס שלך?"
-
"שמתי אותו בגינת הירק כדי שתוכל לאכול את כל החרקים",
-
"רעיון טוב."
-
"קיילב"
-
אלוהים תודה על כל האוכל, ועל הלטאה.
-
"לפני זמן מה פרסמתי מודעה בעיתון,
-
מודעה?
-
בשביל מה?
-
"מישהו שיעזור לנו, "
-
"עקרת בית נוספת?"
-
"לא כמו קלי, היא נוחרת,"
-
"לא. לא, בשביל עקרת בית,
-
אז,
-
"שקט"
-
"בשביל למצוא אישה,"
-
"אתה מתכוון, אמא,
-
גם לזה"
-
"היתה לנו אמא"
-
דרושה אישה טובה לחלוק חיים עם האלמן ושני ילדיו הקטנים
-
כדי לעשות שינוי, אין צורך בתמונה."
-
הו, אבא
-
"קיבלתי תשובה:
-
מר יעקב היקר, אני שרה וויטון ממיין,
-
אני עונה על המודעה שלך,
-
אני גרה עם אח גדול, וויליאם, שעומד להתחתן.
-
תמיד אהבתי לגור ליד הים, אבל כרגע אני מרגישה שמעבר דירה הוא הכרחי,
-
והאמת היא שהים הוא הכי רחוק מזרחה שאני יכולה ללכת.
-
הבחירה שלי, כפי שאתם רואים, מוגבלת אין לראות זאת כעלבון.
-
אני חזקה, עובדת קשה ומוכנה לטייל,
-
אבל אני לא עדינה.
-
אם עדיין תרצה לכתוב, אתעניין בילדיך ובמקום מגורייך. ואתה.
-
בנאמנות, שרה אליזבת וויטון.
-
נ.ב. האם יש לך דעות על חתולים?"
-
יש לי חתול
-
"אבא,
-
כן?
-
"תשאלי אותה כמה דברים."
-
"לילדים קוראים קיילב ואנה. קיילב הוא הצעיר ביותר, רק בן שש.
-
צעיר מדי לכתוב מכתב ארוך.
-
הוא ביקש ממני לשלוח לך את טביעת הרגל של הכלב שלו. ניק
-
הוא שאל אם תוכלי לגור בבית, עם חדרים קטנים. הוא רצה שאספר לך שהוא יודע לעצור את נשימתו."
-
שהוא עוצר את נשימתו כבר הרבה זמן".
-
"שרה, את לא צריכה ללכת,
-
את טועה וויל. אני כן
-
יש לי הרבה מקום בבית. מג רוצה שתגורי איתנו.
-
שום דבר לא צריך להשתנות,
-
"דברים משתנים אם תיתן להם, "
-
"אבל את שייכת לכאן."
-
"אם לא אלך עכשיו, לעולם לא אדע איך זה לחיות חיים משלי,
-
, אבל שרה
-
"זו ההזדמנות שלי, וויל
-
""ג'ייקוב. עבר כל כך הרבה זמן נשברת ג'ק סוף סוף
-
פחות או יותר
-
הוא אוהב את ג'ק. לא משנה כמה רע הוא מתנהג
-
את נראית עייפה אנה, תישארי לארוחת ערב. תוכלי?
-
יש לי עוף שנשאר, ביסקוויטים ופאי
-
מצאנו כמה גורי ארנבים רוצים לראות?"
-
כן! כמה יש?
-
אז.. את נראית בסדר גמור". "גדולה, ג'ייקוב, אני נראית גדולה.."
-
"מה איתך ג'ייקוב? משהו חדש?"
-
"קדימה אנה לכי עם האחרים".
-
"יעקב משהו לא בסדר?"
-
"קיבלתי תשובה למודעה שלי. אישה במיין. "
-
"היא מעוניינת ?" "היא באה."
-
"סלח לי ג'ייקוב אתה מוכן למה שזה הולך להיות? "
-
עדיף שאתחיל להכין ארוחת ערב"...
-
"אנה היקרה הצבעים האהובים עליי הם צבעי הים: כחול, אפור, וירוק. תלוי במזג האוויר.
-
אחי וויליאם הוא דייג והוא אומר לי שכשהוא באמצע ים עטוף ערפל המים הם צבע שאין לו שם .
-
הוא דג דגי פלונדר, וברק ים, דגים כחולים.
-
לפעמים הוא רואה לווייתנים.
-
"אנה?" "יש לך דברים יפים. מסביבך"
-
"גם לאמא שלך היו דברים יפים" גם כן, את זוכרת?
-
"קצת. אני זוכרת פמוטים על השולחן, ציור של ציפור שחורה,
-
שמיכת טלאים, אמא הכינה כוכבים צבעוניים... אבא שם אותם בצד, "
-
"אני יודעת."
-
אמא שלך הכינה לי את זה מזמן כשהיית ילדה קטנה, לפני קיילב".
-
איכשהו השאל הזה גורם לה להרגיש פחות בודדה..."
-
"היא לא תישאר, מגי, אני יודעת שהיא לא תישאר, אני לא רוצה שהיא תבוא".
-
"אנה. אני באתי להיות אשתו של מתיו,
-
אמא של רוס וויולט, שכהם איבדו את אמם, ואני נשארתי".
-
"מה אם היא לא כמוך?"
-
"אבא שלך לא יעשה כלום, מה שלא מתאים לך."
-
"מה אם הוא לא יודע מה נכון לנו?"
-
"אולי אני יכולה להשיג מפוחית, אני יכול לשאת את זה איתי לכל מקום שאני הולך
-
זה יהיה כמו מוזיקה קטנה בכיס שלי",
-
"קיילב, אנה, הגיע הזמן ללכת"
-
"תודה לשניכם," "חכה ג'ייקוב"
-
"לאנה". "אין צורך בזה, מגי",
-
"תן לה לשמור את זה, בבקשה!"
-
"תודה מגי"
-
"תקראי שוב את המכתב שלי, אנה! אמרת שתקראי"
-
"כבר שיננת אותו בעל פה"
-
"פשוט תקראי את זה"
-
"קיילב היקר, קוראים לחתולה שלי סיל כי היא אפורה כמו החתולה שמגיעה מהחוף של מיין
-
היא שמחה לקבל את ברכותיו של ניקסון. היא אוהבת כלבים ברוב הזמן.
-
היא אומרת שטביעת הרגל שלו גדולה בהרבה משלה. היא מוסרת את שלה בתמורה."
-
"אבא תראה"
-
"כן, אני יכולה להדליק אש בלילה ואני לא יודע אם אני נוחרת, סיל, אף פעם לא גילתה לי"
-
"תודה. קרא שוב את המכתב שלך אבא!"
-
"יעקב היקר, אני אבוא ברכבת, אני אלבש כובע צהוב,
-
אני אשאר לחודש כדי לראות אם אני יכול לעשות שינוי,
-
שלך בנאמנות, שרה
-
נ.ב. אני פשוטה וגבוהה."
-
"היא באמת מגיעה".
-
"זה לא אומר שהיא תישאר"
-
מה כתוב שם למטה?
-
"תגיד להם שאני שרה"
-
"תגיד להם שאני שרה"
-
"אנה
-
למה היית צריך לבקש ממנה שתבוא? אנחנו לא צריכים אישה זרה"
-
"את וקיילב צריכים מישהו"
-
"אנחנו לא! אנחנו מסתדרים לבד. היא לא תהיה אמא שלי.
-
"היא יכולה להיות אמא לקיילב אבל לא לי".
-
"אנה,"
-
"זה לא אומר שנשכח את אמא".
-
"אני כל כך מפחדת, אבא לפעמים אני לא יכולה להיזכר איך היא נראתה....
-
לך אבא, אתה תאחר "
-
"לא אלך עד שאת בסדר. רק אחי שתחייכי"
-
"גבירתי?"
-
כרטיס בכיוון אחד בבקשה לקמדן, מיין.
-
"בואו נראה, קמדן מיין"
-
"הנה זה".
-
"תודה"
-
"שרה, שרה וויטון?"
-
"מר וויטינג?"
-
"האם המטען שלך בחוץ?" "כן".
-
"אני ג'ייקוב". "כן".
-
"החתולה?" "כן. לא! תודה, אני אקח אותה"
-
"זה המטען שלי"
-
"הנה לך"
-
"צהריים טובים, ג'ייקוב"
-
"זה הכובע שלי?"
-
"אין לנו הרבה אנשים חדשים כאן, לא הרבה מבקרים".
-
"אני מבינה.."
-
"הפנים שלי נקיות? האם הפנים שלי יכולות להיות נקיות מדי?
-
"לא, הפנים שלך לא נקיות מדי."
-
"מה אם היא תחשוב שאני רועש מידי?." "אתה באמת רועש מידי."
-
"שרה אוהבת את הים. אין לנו ים
-
מה אם היא לא תאהב את הבית שלנו? אמרתי לה שהוא קטן,
-
אולי לא הייתי צריכה להגיד לה את זה."
-
"שקט קיילב, שקט"
-
"היא תהיה נחמדה? כמו מגי?"
-
"אני לא יודעת. חכה, פשוט חכה"
-
"כמה רחוקה מיין?
-
"אתה יודע כמה רחוקה! תעזוב אותי בשקט כבר קיילב!"
-
"האם היא תאהב אותנו? כמובן, היא תאהב אותנו! אנחנו נחמדים."
-
"זה שישה מייל מהעיר לבית. יש אומרים שהמרחבים כאן גורמים להם לעצבנות.
-
"אני רגילה לים הפתוח."
-
"איך היתה הרכבת?"
"בסדר, נוחה מספיק."
-
"איפה הילדים?" "בבית"
-
"חשבתי ששנינו צריכים, זה יהיה.... יותר פשוט, נוכל לדבר.
-
אנה ביישנית לגבי זה, אבל קיילב אוהב את. המכתבים...
-
אשתי נפטרה לפני שש שנים זה היה קשה לי
-
אני מקווה שאת,
-
האני מקווה שלא תצפי... "זה בסדר מר וויטונג, לא באתי עבור אהבה..."
-
"מה שאמרתי זה שאני מקווה שלא תצפי שהבית יהיה במצב של סדר מושלם..
-
לא ביקשתי אהבה".
-
"אנה!! אני רואה כובע צהוב"...
-
"ניק".
-
"הבאת קצת ים?
-
"משהו מהים. ואותי. ואת סיל גם"
-
"חתולה תהיה טובה באסם, לעכברים."
-
"היא תהיה טובה בבית גם כן"
-
"הבאתי לך את זה, קיילב. איפה שאני גרה- השחפים עפים גבוה
-
וזורקים קונכיות על הסלעים למטה. כשהקונכייה שבורה הם אוכלים את מה שבפנים"
-
"זה מאוד חכם".
-
"ואנה זה בשבילך- אבן ים.
-
הים שוטף שוב ושוב וסביבו מגלגל אותו עד שהוא עגול מושלם".
-
"זה גם כן מאוד חכם"
-
"לא תודה.
-
"קיילב. קיילב פירושו: נועז. אתה נועז?"
-
"כן מאוד."
-
" מתי נשיר? אני אוהב לשיר.
-
"גם אני. בקרוב
-
"היא לא נוחרת"
-
"קיילב, אנה, תורניות!"
-
"סיל אוהבת להיות פה, אבא"
-
"סיל שמחה פה שרה!"
-
"קיילב די להוט." "אני יודעת".
-
"מי הכין את הקפה?"
-
"אנה. היא מנסה ללמוד את זה.
-
"היא לא שותה אותו נכון?"
-
"אחרי זה אני אכין את הקפה ואני אקום מוקדם יותר"
-
"אין צורך, את אורחת שלנו. לחודש"
-
תרצי לראות את החיות? האסם?"
-
"האם נוכל ללכת מעט קודם?"
-
"יש פה הרבה רוח"
-
. אין יותר מדי עצים כדי להגן עלינו מזה. קתרין אף פעם לא אהבה את הרוח
-
היא אמרה שהרוח השמיעה צליל עצוב בלילה, כאילו היא מחפשת משהו ולא מוצאת.."
-
"יש כאן תירס, קוצרים בקרוב"
-
"תצטרך ללמד אותי"
-
"לא, זה לא בשבילך"
-
"אני מקווה שאתה לא תחשוב עליי כעל סתם אורחת, ג'ייקוב, עבדתי כל חיי."
-
"בסדר. אבל יש דברים מסוימים ש..."
-
"אני רגילה לקפל שרוולים ולעבוד לצד אחי. לעשות כל מה שצריך לעשות"..
-
"אני רגיל שדברים נעשים בצורה מסוימת ".
-
"ואני לא רגילה שאומרים לי מה לעשות"
-
"אני רואה זאת. הדרכים שלנו שונות".
-
"דרכים יכולות להשתנות."
-
"את עקשנית". "ואתה לא?"
-
"הם נהיים חברים, אנה, הם נהיים חברים"
-
"הם לא". "הם לא?"
-
"שרה", "אני חושבת ששרה היא לא מה שאבא חשב שהיא תהיה"
-
"אבא חשב שהיא תהיה כמו אמא. אמא עשתה כל דבר שאבא רצה"
-
"אה."
-
" הנה אחד האוצרות שלי- סרטן"
-
"זה קיפוד ים. אתה יכול לגעת בו "
-
"הנה צדפה. דוגמה יפה. "
-
אנה יש צדפת תער בשידה שלי, תביא לי אותה?"
-
"הנה צדפה, קונכייה"
-
"מה זו הגדולה?"
"אה זו קונכייה. מישהו נתן לי. "
-
"עכשיו אם תחזיק אותה לאוזן אתה יכול לשמוע את הים"
-
"אבא תקשיב אתה יכול לשמוע..."
-
"אז זה הים"
-
"אנה תקשיבי"
-
"לפחות שרה יכולה לשמוע את הים"
-
"ערב טוב, ג'ס" "ג'ייקוב".
-
"מתיו אומר שאולי תצטרך עזרה מאוחר יותר עם הקציר. אני מחפש עבודה"
-
"כן, לקציר. אוכל להשתמש בך ובסוסים שלך?"
-
"זו שרה וויטון, היא חברה ממיין"
-
"ג'ס סטרנס- שרה"
-
"הייתי במיין".
"באמת ?"
-
"פורטלנד. זה היה יפה הספינות והמים רחובות מרוצפים באבנים".
-
"אתה בטוחה שאת צריכה לעבוד כאן עכשיו אולי לתקן גדרות
-
אני יכולה לישון באסם גדרות אולי?
-
אני יכולה לישון באסם
-
גדרות, בהמשך אולי. לא עכשיו ג'ס, אני צריכה ללכת לטופיקה בשביל עמודים וחוטים
-
"טוב, אם כן. אני אראה אותך בפיקניק?
-
"ובכן.. אני לא יודע"
-
"אבא לוקח את שרה לפיקניק"
-
"אז אראה אותך שם"
-
"נדבר על מיין"
-
"ערב טוב חברים"
-
"זה בכנסיה, הפקניק. קובעים את הקציר. משכירים פועלים
-
יש אוכל, מוזיקה."
-
"וריקודים... אבא אף פעם לא רוקד"
-
"כולם רוקדים" "לא אני, אני לא יודע לרקוד"
-
"אם כך, אני אלמד אותך."
-
שיםאת היד כאן. הנה מוכן? אחת שתיים
שלוש אחת שתיים שלוש אחת שתיים אחת
-
אולי לא נוכל רק ארבעתנו , לעשות לנו נשף ריקודים משלנו כאן . הרחק מכולם
-
לאן את הולכת?
-
לקטוף פרחים
-
אני אתלה כמה מהם הפוכים לייבוש כדי
שהם ישמרו על צבעם. יהיו לנו פרחים כל החורף
-
"שרה אמרה חורף זה אומר שהיא תישאר... נהדר אני אבוא גם"
-
עצור
-
"את מתגעגעת לים הרבה שרה?"
-
"כן. אני כן"
-
"האדמה כאן מתגלגלת קצת כמו הים"
-
כשהרוח מתנופפת על הדשא היא נראית בדיוק כמו הרוח על הים
-
כשהרוח מתנופפת על הדשא היא נראית בדיוק כמו הרוח על הים
-
מעולם לא ראיתי את זה קודם איך קוראים לזה?
-
מצנפת הכלה
-
טוב אין לנו את זה במיין יש לנו גולדורוד חוף ואסטרים פראיים ורגוורת' צמרי, וולי ראד יבלתי?
-
וולי ראד יבלתי?
-
איזה שם מצחיק לא?
-
וולי ראד יבלתי על האדמה, ובכל הסביבה
-
וולי ראד יבלתי בכל מקום, וולי ראד יבלתי בכל כף, וולי ראד יבלתי על האף!
-
בתיאבון
-
אנה?
-
"קיילב",
-
"ה' תודה על כל האוכל. תודה ששלחת לנו את שרה.
-
האם תוכל בבקשה לעזור לה לאהוב את זה כאן ? אמן"
-
"ארוחת הערב יופי שרה ". "אה כן? יש לחם גם"
-
"אבא אפה אותו. זה המתכון של אמא שלי"
-
מה זה "אה כ..?"
-
"מהמקום ממנו אני באה זה אומר "כן". רוצה קצת שעועית?
-
"כ....!"
-
"אמא שלי הייתה שרה לי את זה כשהייתי בגילך קיילב"
-
"אהבתי את זה! בואי נשיר שוב!" "טוב"
-
"שיר ג'ייקוב"
-
"שירו קוקו"
-
מחר הייתי רוצה לפגוש את הכבשים. אתה יודע שמעולם לא נגעתי באחת ?
-
"אף פעם??" "אף פעם"
-
נגעתי בכלבי ים אם זאת. כלבי ים אמיתיים
-
הם קרירים וחלקלקים והם מחליקים במים כמו דגים
-
הם יכולים לבכות ולשיר
לפעמים הם נובחים קצת כמו כלב
-
ניק
-
"הלוואי ויכולתי לגעת בכלב הים עכשיו". "גם אני"
-
"איך היה הטיול שלך?"
-
"הרוח נחלשת, זה שליו" "את צריכה לקחת את ניק כשאת מתרחקת מהבית"
-
"אני אוהבת את צליל המים"
-
אני משער, אני משער שאת מרגישה בודדה כאן"
-
"כל מקום יכול לגרום להרגשה בודדה.
-
"שרה. אני רוצה שזה יעבוד אבל
-
"אני יודעת. גם אני".
-
אני מספרת את השיער של קיילב, רוב הפעמים.
-
סליחה. הנה, את תעשי זאת. אני אסתכל.
-
אני רוצה ששרה תספר אותי הפעם!
-
תעשי את זה את
-
"מה שמה שלהסירה של וויליאם ? " "היא נקראת: קיטי ווייק"
-
היא אפורה ולבנה. הוא נקרא על שם שחף קטן שנמצא הרחק מהחוף היכן שוויליאם דג
-
יש לנו שלוש דודות שגרות לידנו. הן לובשות שמלות משי ובלי נעליים
-
הן קוראות לעצמן אוצרות שלא נדרשו, היית רוצה אותן. היו מוצאות חן בעיניך"
-
"האם אחיך נראה כמוך?" "אני חוששת שכן, הוא פשוט וגבוה"
-
"מה את עושה עם השיער שלי?"
-
"זה לציפורים. הן ישתמשו בו כדי לבנות את הקינים שלהן
-
"מאוחר יותר נוכל לחפש קני ציפורים של תלתלים"
-
"שרה אמרה מאוחר יותר. זה אומר שהיא תישאר"
-
"אנה,
-
כן, זה בשבילך. תרשי לי?"
-
כשהייתי ילדה קטנה, כשהייתי בת 10
-
אמא שלי מתה.
-
אבא שלי היה נוסע לימים ארוכים של דיג אחרי זה.
-
לפעמים אני חושבת שהוא עבד קשה יותר ממה שהיה צריך כי הוא היה כל כך עצוב
-
היו לי הדודות, שאהבו אותי. ואת וויליאם, אבל זה לא היה אותו דבר
-
אני יודעת
-
אתן נראות דומות. כמו משפחה.
-
(קולות בכי)
-
"לא!"
-
"אנה? אנה זה חלום רע. אנה התעוררי! התעוררי
-
"אמא!"
-
"אמא שלך הכינה את זה? נכון?
-
"זה היה של אמא שלי"
-
"מגי נתנה לי את השאל הזה, אמא הכינה לה."
-
אבא שם בצד את כל הדברים שהיא אהבה, שמיכת טלאים, התמונה שלה.
-
"אבא לא מבין"
-
"לא"
-
"היא בסדר?"
-
"היא עטופה בשאל של אמא שלה"
-
"אני לא יודעת מה לומר לה"
-
"כשקתרין מתה, לאנה היו את" "הסיוטים האלה."
-
"כל לילה. היא הייתה נאחזת בי במשך שעה. כששחררתי אותה היא בכתה שוב.
-
ישנה שנת ישרים, אבלה. נטושה, קול נורא,
-
היא מרגישה טוב יותר עכשיו.
-
קתרין לא חוזרת, לא משנה כמה אתה והילדים רוצים אותה ג'ייקוב.
-
"אולי...
-
"אולי זו טעות למנוע מהילדים את הזיכרונות שלהם, " "זה מספיק."
-
"מה את יודעת על זה?"
-
"קתרין התכוונה שהחפצים שלה יהיו בשימוש ויהיו אהובים".
-
"אמרתי לא," "היא מתה, ג'ייקוב. הילדים חיים."
-
"הם זקוקים לקשר אליה. ביקשת מישהו שיעשה שינוי"
-
"לספר את השיערות שלהם, ללמד אותם לבשל. לשיר להם. לעזור להם עם שעורי הבית"
-
זו העזרה בשבילי, זה כל מה שאני רוצה."
-
אני לא יכולה לעשות פה שינוי עד שתשלימו עם מותה של קתרין,"
-
"זה לא עניינך"
-
צעדי העבר נוקשים בעקבות ההווה, בין אם אתם אוהבים את זה ובין אם לא
-
"בנושא הזה את תעשי כרצוני, שרה"
-
"ולא תעודדי את הילדים לעשות אחרת"
-
"נעשה מה שנכון,"
-
" מה שנכון בבית שלי, זה מה שאני אומר שנכון"
-
"עשיתי את זה בשביל אנה,
-
אני יודע שאת כועסת ואני מצטער על זה, אבל אני לא מצטערת שעשיתי את זה"
-
"מה שעשית עשית"
-
בוא, קיילב, אני רואה את רוז
-
"ג'ייקוב, מה אמרת לאנשים עליי?" "מתיו ומגי, יודעים כמובן
-
"והאחרים?" "נאמר להם שאת מבקרת מהמזרח..
-
"לחודש... חברת משפחה ותיקה"
-
אתה כזה טיפשון, ג'ייקוב, אין כאן אדם אחד שמאמין שאני חברת משפחה ותיקה, ג'ייקוב.
-
"ג'ייקוב! בוא לכאן" "מכאן"
-
"שרה זה מתיו ,מתיו גרנט. נעים מאוד" "שלום" "זאת מגי, שרה" "שלום מגי"
-
"ג'ייקוב אמר לאנשים שאני חברת משפחה וותיקה"
-
איכשהו אני לא חושבת שהם מאמינים לזה"
-
"אני חושבת שאת צודקת! בואי שבי כאן, איתנו"
-
"האנשים האלה לא באמת לא ידידותיים שרה. הם מגנים על אלה שהם אוהבים "
-
"כן. אלה החיים ואלה שכבר לא"
-
"אנחנו גרים לא רחוק מאוד, את יודעת. מתיו ואני"
-
"אנחנו החווה הכי קרובה".
-
"אה! לפעמים כשאני מטיילת בלילה אני מדמיינת שאני יכול לראות אור רחוק מהחווה שלכם"
-
"שרה וויטון- משפחת פרקלי"
-
"אנחנו נהיה אצלכם.. אצל ג'ייקוב לקציר" "טוב"
-
"מייביס רדלי- שרה וויטון" "שלום"
-
"זו מייביס. היא אוהבת את אבא. היא מזמינה אותו לארוחת ערב כל הזמן"
-
"שרה, התאמנו!"
-
"סלחו לי. בוא!"
-
"אבא! ג'ס לקח את שרה."
-
"זה נקרא: להתערב, קיילב" "תתערב אתה! קח את שרה בחזרה!"
-
"הייתי אומר שג'ס נראה די נלהב!"
-
"תודה ג'ס. כעת עליי לרקוד עם חבר משפחה ותיק".
-
"ישר שרה, שמרי על קשר עין"
-
"אל תתני לבן לקחת את המושחות. הוא מנסה לחזור לאסם"
-
בעוד שני ימים נוכל לזרוע את השתילים לשנה הבאה"
-
"מתיו ומגי יבואו עם הסוסים שלהם. וווהו..."
-
"אני רוצה לעשות גם את זה". "את רוצה לעשות הכל"
-
"לנהוג על עגלה, לרכב על סוס, כדי שאוכל להיכנס העירה לבדי"
-
"על מה אתה מסתכל? כל כך מוזר לראות אישה מאחורי המחרשה?"
-
"בטח קתרין ידעה לחרוש".
-
" קתרין.. גדלה בחווה.
-
המלאכה היתה מוכרת לה כמו נשימה.
-
הכרתי אותה כל חיי. ואז יום אחד התחתנו ו.. זה היה כאילו תמיד היינו נשואים,
-
"מה לגבייך? בטח היה לך מישהו? גבר הרגיש ככה כלפייך"
-
"כ...ן.... לא התחתנתי איתו מאותה סיבה. כולם ציפו לזה."
-
"הכרנו אחת את השני כל כך הרבה זמן. הוא חשב.
-
הוא חשב שהוא יודע כל מה אני חושבת."
-
"ככה זה היה עם קתרין"
-
"אני יודעת"
-
"אהבתי את קתרין, שרה.
-
"אתה עדיין אוהב אותה, ג'ייקוב"
-
"אני חושבת שהכבשים האלה צריכות שמות, מה דעתכן?"
-
"מה לגבי הארייט, על שם אחת הדודות.
-
"ו... הקטנה הזו שם עם פנים שחורות תהיה מגי. היא מזכירה לי את ההליכה שלה, העין היציבה שלה, "
-
"ו... הקטנה הזו שם תהיה לו.
-
"אוי אני לוהטת! מה אתם אומרים, נהיה שובבים ונלך לשחות?"
-
"לשחות? לשחות איפה? אנחנו לא יודעים לשחות!"
-
"אתם לא יודעים לשחות? אז קדימה! אלמד אתכם באגם הקטן. בואו"
-
"בואו!
-
"אני טובעת כל פעם!"
-
"פשוט קחי נשימה עמוקה ותחזיקי את האוויר, ותצופי כמו בלון. תראי"
-
"זה מה שלווייתנים עושים, קיילב"
-
"זה כמו בים שרה?" "הו, בכלל לא. הים מלוח"
-
"נמתח למרחקים עד להיכן שהעין רואה. מנצנץ כמו שמש על זכוכית"
-
"ויש גלים". "גלים כאלה?"
-
"אבא, חלמתי חלום מושלם אבא.
-
"חלמתי שהשדות הפכו לים, שניצנץ כמו שמש על זכוכית.
-
חלמתי ששרה היתה מאושרת.
-
"זה בשביל וויליאם? הערבה?" "כן"
-
"יש משהולא בסדר פה. משהו חסר. אבל מה?"
-
"זה גמל?"
-
"זאת פרה!" "הא...
-
לא הצלחתי לזהות בגלל האוזניים"
-
"שבשבת היתה המילה הראשונה שלי. המילה הארוכה הראשונה שלי.
-
אבא אמר לי". "שלי היתה : חבצלת. מה היתה המילה הראשונה שלך שרה?"
-
"דיונה.
-
"דיונה?" "בבית יש לנו צוקי סלע ליד הים. ויליאם ואני מצאנו מקום חולי ועשינו דיונה.
-
כשהיינו קטנים היינו מחליקים למים."
-
"לנו אין דיונה כאן." "דווקא יש לנו" "יש לנו??"
-
"בואו".
-
"שרה: הדיונה שלנו!"
-
"זה נראה גבוה! שרה, את מפחדת?"
-
"מפחדת? מפחדת ! בטח שאני לא מפחדת!"
-
"אם תעשי את זה, אני אלמד אותך לנהוג על עגלה!"
-
"אתה תלמד אותי לנהוג על עגלה בכל מקרה!"
-
"קפצי שרה! קפצי"
-
"זו דיונה טובה? "זו דיונה נפלאה! לכו, "
-
תפסו למעלה! ככה בדיוק. קפיצה גדולה! אתה יכולה!
-
"עכשיו אנה!" "תקפצי אנה!"
-
"עכשיו אתה ג'ייקוב!" "לא, לא".
-
"אתה מפחד אבא?"
-
"קפוץ אבא!" "אבא קפוץ!"
-
"אני רוצה לעלות שוב!" "גם אני"
-
"ג'ייקוב, קפה?
-
"זה נחמד השינוי שעשית בזה. אני מתכוון לקפה".
-
"ג'ייקוב." "כן?" "תודה על הדיונה"
-
"אה, זה לא היה דבר גדול".
-
"זה כן היה דבר גדול. עבורי.
-
"אז אני שמח. בבקשה".
-
"שלום!"
-
"זה יום נפלא, לא כך?" "הו כן! חם נורא"
-
"בעדינות. אני נעשית כבדה יותר כל יום".
-
"ג'ייקוב". "האור מגי. אני מודה לך עליו."
-
"הבחנת בו?" "כן".
-
"מגי! התרנגולות ".
-
"הן בשבילך שרה, לאכילה".
-
"איזה מתוקות שהן" "התרנגולות האלה לא יהיו לאכילה"
-
"פרחי אסתר לגינה שלך" "לגינה שלי?" "אהה"
-
"מגי, את לא צריכה לסחוב". "אני בסדר, יש לי עוד חודש ללידה".
-
"זיניות, מריגולד, וחמניות פרא".
-
"לנו היתה פעם גינת פרחים"
-
"בקבר של אמא , אנחנו תמיד מביאים פרחים אבל הם נובלים ומתים"
-
אבא לא רוצה שם גינה. אני לא יודעת למה..
-
אבל, זה יכול להיות דבר יפה לעשות, לא כך שרה?"
-
"כן. זה יהיה דבר מאוד טוב".
-
"אנה תכלי בבקשה להביא לנו לימונדה?"
-
"זה לא מה שציפית לו".
-
"במובנים מסויימים זה כן."
-
"אבל יש כמה דברים שמעולם לא צפיתי להם.
-
"קתרין?"
-
"היא כאן. את יודעת? אני יכולה להרגיש בה."
-
לפעמים אני. אני חושבת שאני יכולה להרגיש בריח שלה.
-
"אני יודעת"
-
"ג'ייקוב. לא מסוגל לשחרר אותה.
-
"והילדים?"
-
"קיילב, לקיילב יש כל כך הרבה מקום עבורי"
-
אנה מנסה.
-
"אבל זה לא מספיק?"
-
לא התכוונתן לשתול את הפרחים?" "כן! עכשיו!"
-
"יש משהו לגבי גינות פרחים!" "הן מאוד מלכלכות!"
-
"בקרוב תכלי לנהוג עגלה אלינו, ואתן לך עוד פרחים. יש לי גם דייזי.
-
"היו לנו כאלה גם במיין. אבל מעולם לא נהגתי עגלת חווה."
-
"ג'ייקוב יכול ללמד אותך" "גם אני יכולה".
-
"מגי הביאה לנו את פרחים האלה ג'ייקוב. זו הגינה שלי.
-
"זה נחמד שאת כאן שרה".
-
את וודאי מתגעגעת לחברייך ולמשחה שלך, בבית."
-
"תמיד אפשר להתגעגע. בכל מקום בו את נמצאת."
-
"את תבואי?" "אני אבוא. בקרוב. לפני התינוק. להתראות.."