לורה סניידר: מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
-
0:01 - 0:03אני מבקשת מכם
לחזור איתי לרגע -
0:03 - 0:05למאה ה-19,
-
0:05 - 0:10ובפרט ל-24 ליוני, 1833.
-
0:10 - 0:13האגודה הבריטית לקידום המדע
-
0:13 - 0:17מקיימת את הכנס השלישי שלה
באוניברסיטת קיימברידג'. -
0:17 - 0:19זהו הערב הראשון של הכנס,
-
0:19 - 0:22ועומד להתרחש בו עימות
-
0:22 - 0:25שישנה לנצח את פני המדע.
-
0:25 - 0:28גבר קשיש בעל שיער לבן
נעמד במקומו. -
0:28 - 0:32חברי האגודה נדהמים בראותם
-
0:32 - 0:35שזהו המשורר סמואל טיילור קולרידג',
-
0:35 - 0:40שכבר שנים רבות לא יצא מביתו,
עד היום, -
0:40 - 0:43והם מזדעזעים אף יותר
לשמע דבריו. -
0:43 - 0:48"עליכם להפסיק לכנות את עצמכם
פילוסופים של הטבע," -
0:48 - 0:51לדעתו של קולרידג',
פילוסופים אמיתיים כדוגמתו -
0:51 - 0:54תוהים על משמעות היקום
מן הכורסא. -
0:54 - 0:57הם לא מטנפים את ידיהם
בחפירות המאובנים -
0:57 - 1:00או מנהלים ניסויים מלוכלכים
עם ערמות של ציוד חשמלי -
1:00 - 1:03כמו חברי האגודה הבריטית.
-
1:03 - 1:08הכעס בקהל גבר,
והאנשים החלו להתלונן בקול רם. -
1:08 - 1:11מלומד צעיר מקיימברידג'
בשם וויליאם יואל קם על רגליו -
1:11 - 1:13והשתיק את הקהל.
-
1:13 - 1:16הוא הסכים בנימוס שאכן
לא קיים כינוי נאות -
1:16 - 1:20עבור חברי האגודה.
-
1:20 - 1:25"אם 'פילוסופים' נחשב למונח
רחב ונשגב כזה," -
1:25 - 1:30הוא אמר, "אז, מתוך השוואה ל'אמן',
-
1:30 - 1:34נוכל ליצור את הכינוי 'מדען'".
-
1:34 - 1:37זו היתה הפעם הראשונה
בה המילה "מדען" -
1:37 - 1:39הושמעה בפומבי,
-
1:39 - 1:42רק לפני 179 שנה.
-
1:42 - 1:45לראשונה נודע לי על העימות הזה
כשהייתי באוניברסיטה, -
1:45 - 1:47וזה די הדהים אותי.
-
1:47 - 1:50איך ייתכן שהמילה "מדען"
-
1:50 - 1:53לא היתה קיימת עד 1833?
-
1:53 - 1:55איך נקראו המדענים לפני-כן?
-
1:55 - 1:59מה השתנה ויצר את הצורך
בכינוי החדש -
1:59 - 2:02בדיוק באותו רגע?
-
2:02 - 2:05לפני אותה פגישה,
אלו שחקרו את עולם הטבע -
2:05 - 2:07היו חובבנים מוכשרים.
-
2:07 - 2:09חישבו על כומר
או בעל אחוזה כפריים -
2:09 - 2:12שאוספים חיפושיות או מאובנים,
-
2:12 - 2:14כמו צ'רלס דרווין, למשל,
-
2:14 - 2:18או שכיר של איזה אציל,
למשל ג'וזף פריסטלי, -
2:18 - 2:21שהיה המלווה הספרותי
-
2:21 - 2:23של המרקיז מלנדסדאון
-
2:23 - 2:26בתקופה בה גילה את החמצן.
-
2:26 - 2:29אחרי האירוע הזה,
הם כבר היו "מדענים", -
2:29 - 2:32אנשי מקצוע עם שיטה מדעית משלהם,
-
2:32 - 2:36מטרות, חברות ומימון.
-
2:36 - 2:39הרבה מהמהפכה הזו
מקורה בארבעה גברים -
2:39 - 2:43שנפגשו באוניברסיטת קיימברידג' ב-1812:
-
2:43 - 2:47צ'רלס באבג', ג'והן הרשל,
ריצ'רד ג'ונס ו-וויליאם יואל. -
2:47 - 2:50אלה היו אנשים מבריקים ונמרצים
-
2:50 - 2:53עם הישגים מופלאים.
-
2:53 - 2:56צ'רלס באבג', המוכר לדעתי
לרוב חברי TED, -
2:56 - 2:59המציא את המחשבון המכני הראשון
-
2:59 - 3:03ואת האבטיפוס הראשון
של המחשב המודרני. -
3:03 - 3:07ג'והן הרשל מיפה את הכוכבים
בחצי הכדור הדרומי, -
3:07 - 3:11ובזמנו החופשי סייע בהמצאת הצילום.
-
3:11 - 3:13אני בטוחה שכולנו היינו יכולים
להיות פוריים כמותם, -
3:13 - 3:16ללא "פייסבוק" ו"טוויטר"
שגוזלים את כל זמננו. -
3:16 - 3:19ריצ'רד ג'ונס הפך לכלכלן חשוב
-
3:19 - 3:22שאח"כ השפיע על קרל מרקס.
-
3:22 - 3:25ויואל לא רק טבע את המונח "מדען",
-
3:25 - 3:29וגם את המלים
"אנודה", "קתודה" ו"יון", -
3:29 - 3:32אלא גם היה חלוץ המדע
הבינלאומי הנרחב -
3:32 - 3:36במחקרו הגלובלי
על הגאות והשפל באוקיינוסים. -
3:36 - 3:39בחורפים של קיימברידג',
בשנים 1812 ו-1813, -
3:39 - 3:43הארבעה נפגשו למה שכונה בפיהם
"ארוחות בוקר פילוסופיות". -
3:43 - 3:45הם שוחחו על מדע
-
3:45 - 3:48ועל הצורך במהפכה מדעית חדשה.
-
3:48 - 3:50הם חשו שהמדע קופא על שמריו
-
3:50 - 3:53מאז המהפכה המדעית הקודמת,
-
3:53 - 3:55של המאה ה-17.
-
3:55 - 3:57הגיעה העת למהפכה חדשה,
-
3:57 - 4:00שאותה התחייבו לחולל,
-
4:00 - 4:02ומה שמדהים כל-כך בחבורה הזו,
-
4:02 - 4:04זה לא רק שהיו להם
-
4:04 - 4:07חלומות נעורים גרנדיוזיים כאלה,
-
4:07 - 4:09אלא שהם באמת
הוציאו אותם לפועל, -
4:09 - 4:12והרחיקו מעבר
לחלומותיהם הפרועים ביותר. -
4:12 - 4:13היום אספר לכם
-
4:13 - 4:18על 4 שינויים מרכזיים
שהאנשים האלה חוללו במדע. -
4:18 - 4:20[שיטה אינדוקטיבית מבוססת-ראיות]
כ-200 שנה לפניהם, -
4:20 - 4:23פרנסיס בייקון, ואחריו אייזק ניוטון,
-
4:23 - 4:27הציעו שיטה מדעית אינדוקטיבית.
-
4:27 - 4:29זו שיטה שמתחילה
-
4:29 - 4:32מתצפיות וניסויים,
-
4:32 - 4:35ועוברת להכללות בנוגע לטבע,
שכונו "חוקי הטבע", -
4:35 - 4:38ואלו פתוחים תמיד לשינויים ולדחייה,
-
4:38 - 4:40במידה ומופיעות הוכחות חדשות.
-
4:40 - 4:46אבל ב-1809 דייוויד ריקרדו
העכיר את האווירה -
4:46 - 4:49כשטען שמדע הכלכלה
-
4:49 - 4:52צריך להשתמש בשיטה שונה, דדוקטיבית,
מן הכלל אל הפרט. -
4:52 - 4:55הבעיה היתה
שקבוצה רבת השפעה באוקספורד -
4:55 - 5:00החלה לטעון שבגלל שהשיטה
עובדת טוב כל-כך בכלכלה, -
5:00 - 5:02יש ליישם את השיטה הדדוקטיבית
-
5:02 - 5:05גם למדעי הטבע.
-
5:05 - 5:09חברי מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
חלקו על כך. -
5:09 - 5:12הם כתבו ספרים ומאמרים
בזכות השימוש בשיטה האינדוקטיבית -
5:12 - 5:13בכל המדעים.
-
5:13 - 5:16כתביהם נקראו בהרחבה
ע"י פילוסופים של הטבע, -
5:16 - 5:20סטודנטים באוניברסיטאות
והציבור הרחב. -
5:20 - 5:21הקריאה באחד מספריו של ג'והן הרשל
-
5:21 - 5:24היתה ציון דרך כה משמעותי
עבור צ'רלס דרווין -
5:24 - 5:28עד שמאוחר יותר יאמר,
"בכל חיי, כמעט ואין משהו -
5:28 - 5:31שהותיר עלי רושם כה עז.
-
5:31 - 5:33זה גרם לי לשאוף להוסיף את משקלי
-
5:33 - 5:37לידע המצטבר אודות הטבע."
-
5:37 - 5:40זה גם עיצב את שיטתו המדעית
של צ'רלס דרווין, -
5:40 - 5:44וגם את זו של עמיתיו.
-
5:44 - 5:46[מדע למען טובת הכלל]
-
5:46 - 5:48בעבר, הסברה היתה שהידע המדעי
-
5:48 - 5:51צריך לשמש לטובת המלך או המלכה,
-
5:51 - 5:54או לרווח האישי של המשתמש.
-
5:54 - 5:56לדוגמה, קברניטי ספינות נזקקו למידע
-
5:56 - 6:01אודות הגאות והשפל
כדי לעגון בבטחה בנמלים. -
6:01 - 6:03מנהלי הנמלים היו אוספים
את הידע שברשותם -
6:03 - 6:06ומוכרים אותו לקברניטים.
-
6:06 - 6:08מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
שינה זאת, -
6:08 - 6:10בעבודה משותפת.
-
6:10 - 6:12המחקר העולמי של יואל
על הגאות והשפל -
6:12 - 6:15הפיק לכלל הציבור
טבלאות ומפות גאות ושפל -
6:15 - 6:18שסיפקו חינם את הידע
של מנהלי הנמלים -
6:18 - 6:20לכל קברניטי הספינות.
-
6:20 - 6:23הרשל סייע בהכנת
תצפיות גאות ושפל -
6:23 - 6:25מול החוף של דרום אפריקה,
-
6:25 - 6:27וכפי שהתלונן בפני יואל,
-
6:27 - 6:32בתמורה לעמלו הוא נסחף מן הרציף
במהלך גאות אלימה וגבוהה. -
6:32 - 6:35ארבעת הגברים באמת עזרו זה לזה
בכל דרך. -
6:35 - 6:38הם גם השתדלו ללא לאות
אצל ממשלת בריטניה -
6:38 - 6:41עבור המימון לבניית
מנועיו של באבג' -
6:41 - 6:43כי האמינו שלמנועים אלה
-
6:43 - 6:47תהיה השפעה מעשית עצומה
על החברה. -
6:47 - 6:49בימים שלפני מחשבוני הכיס,
-
6:49 - 6:53את המספרים שרוב אנשי המקצוע
הזדקקו להם-- -
6:53 - 6:56בנקאים, סוכני ביטוח,
קברניטי ספינות, מהנדסים-- -
6:56 - 6:59היה צורך לחפש
בספרי מקורות כאלה, -
6:59 - 7:02שהיו מלאים בטבלאות מספרים.
-
7:02 - 7:04טבלאות אלה חושבו
-
7:04 - 7:07שוב ושוב בנוהל קבוע
-
7:07 - 7:12ע"י עובדים במשרה חלקית שנודעו בשם--
וזה מדהים-- מחשבים, -
7:12 - 7:15אבל החישובים הללו היו
ממש קשים. -
7:15 - 7:17למשל, לוח השנה הימי הזה
-
7:17 - 7:21פירסם את השינויים במופע הירח
בכל חודש בשנה. -
7:21 - 7:26לכל חודש נדרשו 1,365 חישובים,
-
7:26 - 7:29ולכן הטבלאות האלה
היו מלאות בטעויות. -
7:29 - 7:33מנוע ההפרשים של באבג'
היה המחשבון המכני הראשון -
7:33 - 7:37שנבנה כדי לחשב במדויק
כל אחת מטבלאות אלה. -
7:37 - 7:40שני דגמים של המנוע שלו
נבנו ב-20 השנה האחרונות -
7:40 - 7:43ע"י צוות ממוזיאון המדע של לונדון
-
7:43 - 7:45לפי התכניות המקוריות שלו.
-
7:45 - 7:49הדגם הזה נמצא כעת במוזיאון
להיסטוריית המיחשוב שבקליפורניה, -
7:49 - 7:52והוא מחשב במדויק.
הוא בהחלט פועל. -
7:52 - 7:55מאוחר יותר, המנוע האנליטי
של באבג' -
7:55 - 7:59היה המחשב המכני הראשון
במובנו המודרני. -
7:59 - 8:02היה לו זכרון נפרד ומעבד מרכזי.
-
8:02 - 8:06הוא היה מסוגל לבצע חיזרור,
סיעוף מותנה -
8:06 - 8:07ועיבוד מקבילי,
-
8:07 - 8:10והיה ניתן לתכנות
בעזרת כרטיסים מנוקבים, -
8:10 - 8:14רעיון שבאבג' העתיק
מהנול של ז'קארד. -
8:14 - 8:18למרבה הצער, אף לא אחד
ממנועיו של באבג' נבנה בימי חייו -
8:18 - 8:20כי רוב האנשים חשבו
-
8:20 - 8:23שלמחשבים לא-אנושיים
לא יהיה שום שימוש -
8:23 - 8:25מבחינת הציבור הרחב.
-
8:25 - 8:27[מוסדות מדע חדשים]
-
8:27 - 8:30החברה המלכותית של לונדון,
שנוסדה בימי בייקון, -
8:30 - 8:33היתה המוסד המדעי
המתקדם ביותר באנגליה -
8:33 - 8:35וגם בכל העולם.
-
8:35 - 8:38עד המאה ה-19 היא הפכה
-
8:38 - 8:40למעין מועדון גברים יוקרתי
-
8:40 - 8:45שאוכלס בעיקר בחוקרי עתיקות
ואנשי ספרות ואצולה. -
8:45 - 8:47חברי מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
-
8:47 - 8:50סייעו להקים
מספר חברות מדעיות חדשות, -
8:50 - 8:52כולל האגודה הבריטית.
-
8:52 - 8:55חברות חדשות אלה דרשו
-
8:55 - 8:58מחבריהן להיות חוקרים פעילים
ולפרסם את תוצאות עבודתם. -
8:58 - 9:01הם חידשו
את מסורת השאלות-ותשובות -
9:01 - 9:03שאחרי קריאת המאמרים המדעיים,
-
9:03 - 9:06שאותה הפסיקה החברה המלכותית
-
9:06 - 9:08שראתה בה מנהג בלתי-ג'נטלמני.
-
9:08 - 9:13ולראשונה הם נתנו לנשים
דריסת-רגל בעולם המדע. -
9:13 - 9:16החברים זכו לעידוד
להביא את נשותיהם, -
9:16 - 9:20בנותיהם ואחיותיהם
למפגשי האגודה הבריטית, -
9:20 - 9:23ולמרות שהציפיה מהנשים היתה להשתתף
-
9:23 - 9:27רק בהרצאות פומביות
ובאירועים חברתיים כמו זה, -
9:27 - 9:31הן החלו להסתנן
גם למפגשים המדעיים. -
9:31 - 9:34מאוחר יותר תהיה האגודה הבריטית
-
9:34 - 9:37לארגון המדעי הלאומי הגדול
הראשון בעולם -
9:37 - 9:40שמקבל נשים לחברות מלאה.
-
9:40 - 9:41[מימון חיצוני למטרות מדעיות]
-
9:41 - 9:43עד המאה ה-19,
-
9:43 - 9:45הפילוסופים של הטבע
היו אמורים לשלם -
9:45 - 9:47תמורת הציוד והאספקה שלהם.
-
9:47 - 9:50מידי פעם חולקו פרסים,
-
9:50 - 9:53כמו זה שהוענק לג'ון הריסון
במאה ה-18, -
9:53 - 9:56על כך שפתר את מה שכונה
"בעיית המרחק", -
9:56 - 9:59אבל הפרסים ניתנו רק בדיעבד,
-
9:59 - 10:01אם בכלל.
-
10:01 - 10:04בעצת מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית,
-
10:04 - 10:07האגודה הבריטית החלה להשתמש
ביתרת הכסף שנאסף -
10:07 - 10:10בכינוסים שלה כדי לתת מענקים
-
10:10 - 10:13למחקרים בתחומי האסטרונומיה,
הגאות והשפל, דגים מאובנים, -
10:13 - 10:16בניית ספינות
ותחומים רבים נוספים. -
10:16 - 10:18מענקים אלה לא רק איפשרו
-
10:18 - 10:20לאנשים עשירים פחות לנהל מחקרים,
-
10:20 - 10:23אלא גם עודדו חשיבה
בלתי-שגרתית, -
10:23 - 10:27במקום לנסות לפתור
בעיה מוגדרת אחת. -
10:27 - 10:29בסופו של דבר, החברה המלכותית
-
10:29 - 10:33והחברות המדעיות בארצות אחרות
נהגו כמוה, -
10:33 - 10:36וזה הפך להיות--
למרבה המזל זה הפך להיות -
10:36 - 10:40חלק מרכזי בנוף המדעי
של ימינו. -
10:40 - 10:43כך שמועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
-
10:43 - 10:46סייע להמציא את המדען המודרני.
-
10:46 - 10:50זהו החלק ההירואי של סיפורם.
-
10:50 - 10:53יש גם צד שני לסיפור.
-
10:53 - 10:56הם לא חזו לפחות תוצאה אחת
-
10:56 - 10:58של המהפכה שלהם.
-
10:58 - 11:01הם היו מתאכזבים עמוקות
-
11:01 - 11:05לנוכח הניתוק בימינו
בין המדע והתרבות בכללה. -
11:05 - 11:08מזעזע להיווכח
-
11:08 - 11:11שרק 28% מהמבוגרים האמריקאיים
-
11:11 - 11:15הם בעלי הבנה מדעית
ולו ברמה הבסיסית ביותר, -
11:15 - 11:18וזה נבדק באמצעות שאלות כגון,
-
11:18 - 11:21"האם בני-אדם ודינוזאורים
חיו בכדור הארץ באותה תקופה?" -
11:21 - 11:26ו"איזה חלק מכדור הארץ
מכוסה במים?" -
11:26 - 11:30מעת שהמדענים הפכו לחברים
בחוג מקצועי, -
11:30 - 11:34הם אט-אט התבצרו
והתבדלו מאיתנו. -
11:34 - 11:38זו התוצאה הלא-מכוונת
של המהפכה -
11:38 - 11:41שהחלה עם ארבעת ידידינו.
-
11:41 - 11:42צ'רלס דרווין אמר,
-
11:42 - 11:46"לעתים אני סבור
שמאמרים כלליים ועממיים -
11:46 - 11:49חשובים כמעט באותה מידה
להתקדמות המדעית -
11:49 - 11:51כמו העבודה המקורית."
-
11:51 - 11:54למען האמת, "מוצא המינים" נכתב
-
11:54 - 11:56עבור הקורא הכללי והעממי,
-
11:56 - 12:00ורבים מאד קראו אותו
כשהופיע לראשונה. -
12:00 - 12:04דרווין ידע את מה שכנראה
אנחנו שכחנו, -
12:04 - 12:08שהמדע לא נועד למדענים בלבד.
-
12:08 - 12:10תודה לכם.
-
12:10 - 12:15[מחיאות כפיים]
- Title:
- לורה סניידר: מועדון ארוחת הבוקר הפילוסופית
- Speaker:
- Laura Snyder
- Description:
-
more » « less
ב-1812, ארבעה גברים מאוניברסיטת קיימברידג' נפגשו לארוחת בוקר. מה שהחל כמפגש נלהב סביב שולחן הסעודה התפתח למהפכה מדעית חדשה, שבה ארבעה גברים אלה - שכינו את עצמם "פילוסופים של הטבע", עד שטבעו בהמשך את המונח "מדען" - יצרו ארבעה עקרונות מרכזיים של מחקר מדעי. ההיסטוריונית והסופרת לורה סניידר מספרת את סיפורם המסקרן.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:34
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The Philosophical Breakfast Club |