קויתה ראמדס: נשים רדיקליות המחבקות את המסורת

Edit subtitles

0:01 - 0:03

סלאם. נמסקאר. (ברכת שלום בערבית והינדי)
0:03 - 0:05

בוקר טוב.
0:05 - 0:07

על-פי פרטי הפרופיל שלי ב-TED, אתם עשויים לצפות
0:07 - 0:09

שאדבר אתכם אודות
0:09 - 0:11

מגמות הצדקה העדכניות,
0:11 - 0:13

אותן מגמות שתפסו את וול סטריט
0:13 - 0:15

ואת הבנק העולמי בעיסוק בשאלה
0:15 - 0:17

כיצד יש להשקיע בנשים,
0:17 - 0:20

כיצד להעצימן, כיצד להצילן.
0:20 - 0:22

לא אני.
0:22 - 0:24

אני מתעניינת באופן שבו נשים
0:24 - 0:26

מצילות אותנו.
0:26 - 0:29

הן מצילות אותנו בכך שהן מגדירות מחדש ומדמות מחדש
0:29 - 0:32

עתיד שיוצא כנגד, ומעמעם
0:32 - 0:34

קוטבויות מקובלות,
0:34 - 0:37

קוטבויות שקיבלנו כמובנות מאליהן במשך זמן רב,
0:37 - 0:40

כמו הקיטוב שבין חדשנות ומסורתיות,
0:40 - 0:43

עולם ראשון ועולם שלישי,
0:43 - 0:45

דיכוי והזדמנות.
0:45 - 0:47

לנוכח האתגרים המרתיעים שמולם
0:47 - 0:49

אנו ניצבים כקהילה גלובאלית,
0:49 - 0:51

יש משהו בדרך השלישית של
0:51 - 0:53

הראגה (מסנסקריט: צבעוניות. גם סוג של מלודיה הודית),
0:53 - 0:55

שגורם לליבי לשיר.
0:55 - 0:57

מה שמעורר בי עניין
0:57 - 0:59

הוא כיצד נשים עושות זאת,
0:59 - 1:01

על-אף מערכת של סתירות
1:01 - 1:04

שהן בה בעת מתסכלות ומרתקות.
1:04 - 1:07

כיצד אפוא נשים הן מחד,
1:07 - 1:10

מדוכאות בצורה אכזרית על ידי מנהגים תרבותיים,
1:10 - 1:12

ועדיין, באותה העת,
1:12 - 1:15

הן אלו המשמרות את התרבות ברוב החברות?
1:15 - 1:17

האם החיג'אב או כיסוי הראש
1:17 - 1:19

הם סמל של כניעה
1:19 - 1:21

או התנגדות?
1:21 - 1:24

כאשר ישנן נשים ונערות רבות אשר
1:24 - 1:26

מוכות, נאנסות ומוטלים בהן מומים,
1:26 - 1:28

מדי יום,
1:28 - 1:30

והכל בשמם של צידוקים שונים,
1:30 - 1:32

הדרת כבוד, דת, לאום,
1:32 - 1:35

מה מאפשר לנשים לנטוע שתילים,
1:35 - 1:37

לבנות מחדש את החברה,
1:37 - 1:39

להנהיג תנועות רדיקליות, לא אלימות
1:39 - 1:41

בעבור שינוי חברתי?
1:41 - 1:43

האם אלו נשים שונות,
1:43 - 1:46

אלו המשמרות ואלו היוצאות כנגד הקיים?
1:46 - 1:48

או שמא אחת הן?
1:48 - 1:51

האם אנו אשמים, כפי שהזכירה לנו צ'יממנדה אדיצ'יה
1:51 - 1:53

בכנס TED באוקספורד,
1:53 - 1:56

בהנחתנו שקיים סיפור יחיד
1:56 - 1:58

של נשים הנאבקות עבור זכויותיהן,
1:58 - 2:00

כאשר ישנם, למעשה, סיפורים רבים.
2:00 - 2:02

ומה, אם בכלל,
2:02 - 2:04

קשורים גברים לעניין?
2:04 - 2:06

חלק משמעותי מחיי הוא מסע חיפוש,
2:06 - 2:09

למציאת תשובות עבור שאלות אלו.
2:09 - 2:11

המסע לקח אותי מסביב לעולם,
2:11 - 2:13

והציג בפניי כמה אנשים מרתקים.
2:13 - 2:16

בתוך התהליך, אספתי לי רסיסים שונים
2:16 - 2:19

שסייעו לי לשפוך מעט אור על החידה.
2:19 - 2:21

בין אלו שעזרו לי לפתוח את עיניי
2:21 - 2:23

אל אותה דרך שלישית,
2:23 - 2:26

היו מוסלמית אדוקה מאפגניסטן,
2:26 - 2:29

קבוצה של זמרות לסביות מקרואטיה,
2:29 - 2:32

ואישה ששברה טאבו מליבריה.
2:32 - 2:34

אני חבה להן תודה,
2:34 - 2:36

כפי שאני חבה להוריי,
2:36 - 2:39

שבשל סדרה של עוונות כלשהם בחייהם הקודמים,
2:39 - 2:42

הם בורכו בשלוש בנות בגלגול חייהם זה.
2:42 - 2:44

ובשל סיבות שאף הן לא ברורות לי,
2:44 - 2:47

היו השניים גאים באופן מוחלט בשלושתינו.
2:48 - 2:50

נולדתי וגדלתי כאן, בהודו,
2:50 - 2:52

ולמדתי כבר מגיל צעיר
2:52 - 2:55

להיות חשדנית מול דודות ודודים
2:55 - 2:57

אשר היו מתכופפים, לוטפים את ראשינו
2:57 - 2:59

ואז פונים אל הוריי
2:59 - 3:01

ללא שום בעיה,
3:01 - 3:04

"מסכנים, רק שלוש בנות.
3:04 - 3:07

אבל אתם עוד צעירים. אפשר לעשות עוד נסיון".
3:07 - 3:09

תחושת העוול שלי
3:09 - 3:11

בנוגע לזכויות נשים
3:12 - 3:15

הגיעה לכדי רתיחה כאשר הייתי בערך בת 11.
3:15 - 3:17

דודתי - אישה בלתי רגילה
3:17 - 3:19

רהוטה ומבריקה,
3:19 - 3:22

התאלמנה בגיל צעיר.
3:22 - 3:25

להק של קרובים נחת עליה.
3:25 - 3:27

הם הסירו את הסארי הצבעוני שלה.
3:27 - 3:30

הם נתנו לה ללבוש אחד לבן.
3:30 - 3:33

הם ניגבו את עיטור הבינדי (מסנסקריט: טיפה) ממצחה.
3:33 - 3:35

הם שברו את האצעדות שעל ידיה.
3:35 - 3:37

בתה, ראני,
3:37 - 3:39

הגדולה ממני במספר שנים,
3:39 - 3:41

ישבה בחיקה, אובדת עצות,
3:41 - 3:43

לא מבינה מה קרה
3:43 - 3:45

לאישה מלאת הבטחון
3:45 - 3:47

שפעם הכירה כאימה.
3:47 - 3:49

באותו הלילה, שמעתי את אימי
3:49 - 3:51

מתחננת בפני אבי,
3:51 - 3:54

"אנא, עשה משהו ראמו. אינך יכול להתערב?"
3:54 - 3:57

ואבי, בקול נמוך, ממלמל,
3:58 - 4:01

"אני רק האח הצעיר, אין שום דבר שאוכל לעשות.
4:01 - 4:03

זוהי המסורת".
4:03 - 4:05

זהו הלילה בו למדתי את החוקים
4:05 - 4:08

על מהי המשמעות של להיות נקבה בעולם.
4:09 - 4:11

נשים לא יוצרות חוקים אלה,
4:11 - 4:13

אך הם מגדירים אותנו, וכן מגדירים את
4:13 - 4:15

ההזדמנויות שלנו והסיכויים שלנו.
4:15 - 4:18

ואף הגברים מושפעים מחוקים אלה.
4:18 - 4:21

אבי, שנלחם בשלוש מלחמות,
4:22 - 4:24

לא יכל להציל את אחותו
4:24 - 4:26

מהסבל הזה.
4:30 - 4:32

בגיל שמונה עשרה,
4:32 - 4:34

תחת חסותה הנהדרת של אימי,
4:34 - 4:36

הפכתי עד מהרה, כפי שאתם יכולים לצפות,
4:36 - 4:38

לפמיניסטית מתריסה.
4:38 - 4:40

יוצאת אל הרחוב וקוראת,
4:40 - 4:42

[הינדי]
4:42 - 4:44

[הינדי]
4:44 - 4:47

"אנו נשות הודו.
4:47 - 4:49

איננו פרחים, אנו זיקים של שינוי".
4:49 - 4:52

בעת שהגעתי אל בייג'ין בשנת 1995,
4:52 - 4:54

היה ברור מבחינתי, שהדרך היחידה
4:54 - 4:56

להשגת שוויון מגדרי
4:56 - 4:58

היא להביס שנים רבות
4:58 - 5:00

של מסורות דכאניות.
5:00 - 5:02

מעט אחרי חזרתי מבייג'ין,
5:02 - 5:05

קפצתי על ההזדמנות לעבוד עבור ארגון נהדר זה,
5:05 - 5:07

אשר נוסד על ידי נשים,
5:07 - 5:10

לתמיכה בארגוני זכויות נשים ברחבי תבל.
5:12 - 5:14

ובקושי לאחר חצי שנה בתפקידי החדש,
5:14 - 5:16

פגשתי אישה
5:16 - 5:19

אשר אילצה אותי לאתגר את כל ההנחות שהיו לי.
5:19 - 5:21

שמה הוא סאקנה יאקובי.
5:23 - 5:25

היא צעדה אל תוך משרדי
5:25 - 5:27

בתקופה שבה איש לא ידע
5:27 - 5:30

בארה"ב היכן נמצאת אפגניסטן.
5:32 - 5:35

היא אמרה לי, "העניין אינו עם הבורקה (לבוש צניעות מסורתי)".
5:35 - 5:37

היא הייתה התומכת הגדולה ביותר
5:37 - 5:39

בזכויות נשים שאי-פעם שמעתי.
5:39 - 5:42

היא סיפרה לי שנשים מפעילות בתי ספר מחתרתיים
5:42 - 5:45

בקהילה שלה בתוך אפגניסטן
5:45 - 5:47

ושהארגון שלה - "המוסד האפגני ללמידה",
5:47 - 5:50

פתח גם בית-ספר בפקיסטן.
5:50 - 5:53

היא אמרה, "הדבר הבסיסי שכל מוסלמי יודע
5:54 - 5:57

הוא שהקוראן דורש
5:57 - 6:00

ותומך במרץ בידיעת קרוא וכתוב.
6:00 - 6:02

הנביא רצה שכל מאמין
6:02 - 6:04

יהיה מסוגל לקרוא בקוראן בעצמו".
6:04 - 6:06

האם שמעתי נכון?
6:06 - 6:08

האם פעילה לזכויות נשים
6:08 - 6:11

מעודדת אמונה דתית?
6:11 - 6:13

אך סאקנה דוחה מעליה תוויות.
6:13 - 6:16

היא תמיד לובשת כיסוי ראש.
6:16 - 6:18

אך הזדמן לי ללכת לצידה על חוף הים
6:18 - 6:21

כאשר שיערה הארוך מתבדר ברוח.
6:21 - 6:23

היא מתחילה כל הרצאה בתפילה,
6:23 - 6:26

אך היא רווקה, חריפה,
6:26 - 6:28

אישה עצמאית כלכלית
6:28 - 6:31

במדינה בה ילדות נישאות בגיל 12.
6:31 - 6:34

היא גם בעלת חשיבה פרגמטית ביותר.
6:35 - 6:38

"כיסוי-הראש הזה והבגדים האלה" היא אומרת,
6:38 - 6:41

"מאפשרים לי את החירות לעשות את שאני צריכה לעשות
6:41 - 6:43

ולהגיע אל אלה אשר תמיכתם ועזרתם
6:43 - 6:46

הן חיוניות לעבודתי.
6:46 - 6:48

כאשר היה עליי לפתוח בית ספר במחנה פליטים,
6:48 - 6:50

הלכתי לאימאם (מנהיג דתי מוסלמי).
6:50 - 6:53

אמרתי לו, "אני אישה מאמינה, ונשים וילדים
6:53 - 6:55

החיים בתנאים כה קשים
6:55 - 6:58

זקוקים לאמונתם בכדי לשרוד".
6:58 - 7:00

היא חייכה בחשאי.
7:00 - 7:02

"הוא הוחמא.
7:02 - 7:05

הוא התחיל להגיע פעמיים בשבוע אל המרכז שלי
7:05 - 7:07

שכן לנשים אסור להגיע למסגד.
7:07 - 7:09

ולאחר שהיה עוזב
7:09 - 7:11

נשים וילדות היו נשארות עוד איתנו.
7:11 - 7:13

התחלנו בכיתה קטנה ללמידת קרוא וכתוב
7:13 - 7:15

כדי לקרוא בקוראן,
7:15 - 7:18

ולאחר מכן כיתת מתמטיקה, כיתת אנגלית ואז כיתת מחשבים.
7:18 - 7:21

לאחר מספר שבועות, כולם במחנה הפליטים
7:21 - 7:23

היו בשיעורים שלנו".
7:23 - 7:26

סאקנה היא מורה
7:26 - 7:29

בתקופה בה לחנך נשים
7:29 - 7:31

הוא עסק מסוכן באפגניסטן.
7:31 - 7:34

היא נמצאת ברשימת החיסול של הטאליבן.
7:34 - 7:37

אני דואגת לה בכל פעם שהיא מסיירת ברחבי מדינתה.
7:37 - 7:40

היא מושכת בכתפיה כאשר אני שואלת אותה על בטחונה.
7:40 - 7:43

"קויתה-ג'אן, אנו לא יכולות להרשות לעצמינו לפחד.
7:43 - 7:45

הביטי בבנות אשר חוזרות לבית-הספר
7:45 - 7:47

וחומצה מושלכת בפניהן".
7:47 - 7:49

ואני מחייכת ומהנהנת בראשי,
7:49 - 7:51

מבינה שאני מביטה בנשים וילדות
7:51 - 7:54

אשר משתמשות במסורת הדתית ובמנהגים,
7:54 - 7:56

והופכות אותם למכשיר
7:56 - 7:59

של התנגדות והזדמנות.
7:59 - 8:01

הדרך היא דרכן שלהן
8:01 - 8:04

והיא משקיפה אל עבר אפגניסטן
8:04 - 8:06

שתהיה שונה.
8:06 - 8:08

להיות שונה הוא משהו שבנות
8:08 - 8:10

להקת "לסבור" מזגרב, קרואטיה
8:10 - 8:12

מכירות היטב.
8:12 - 8:14

להיות לסבית, דייק,
8:14 - 8:16

הומוסקסואל
8:16 - 8:18

בחלקים נרחבים בעולם, וגם כאן
8:18 - 8:20

בארצנו, הודו,
8:20 - 8:22

משמעו לאכלס מרחב המעורר חוסר-נחת
8:22 - 8:24

ודעות קדומות קיצוניות.
8:24 - 8:27

במקומות שעברו מאבקים חברתיים כקרואטיה,
8:27 - 8:30

כאשר עודף לאומנות והשפעה דתית
8:30 - 8:32

יצרו סביבה בלתי נסבלת,
8:32 - 8:34

עבור כל מי
8:34 - 8:36

שנתפס כשונה מבחינה חברתית.
8:36 - 8:38

ולחלל זה נכנסות קבוצת לסביות במוצהר,
8:38 - 8:41

נשים צעירות האוהבות מוזיקה מסורתית
8:41 - 8:43

אשר בעבר הייתה נפוצה בכל האזור
8:43 - 8:45

ממקדוניה ועד בוסניה,
8:45 - 8:47

מסרביה ועד סלובניה.
8:47 - 8:50

זמרות שירי העם הללו, נפגשו במכללה בתכנית ללימודי מגדר.
8:51 - 8:54

רבות מהן בשנות העשרים לחייהן. חלקן אמהות.
8:54 - 8:57

רבות מהן נאבקו לצאת מהארון בקהילות שלהן.
8:57 - 9:00

במשפחות בהן האמונה הדתית מקשה על קבלת
9:00 - 9:02

העובדה שבנותיהן אינן חולות,
9:02 - 9:04

אלא פשוט אחרות (גם=הומוסקסואליות).
9:04 - 9:07

כפי שאומרת לאה, אחת ממייסדות הלהקה,
9:07 - 9:10

"אני אוהבת מאד מוזיקה מסורתית.
9:10 - 9:12

ובנוסף אוהבת גם רוקנרול.
9:12 - 9:14

ולכן בלסבור - אנו מחברות בין השניים.
9:14 - 9:16

אני תופסת מוזיקה מסורתית כסוג של התקוממות,
9:16 - 9:19

שבה מתאפשר לאנשים לדבר בקולם שלהם,
9:19 - 9:21

במיוחד בשירים מסורתיים
9:21 - 9:23

מחבלי הארץ שהיו בעבר חלק מיוגוסלביה.
9:23 - 9:26

מקץ המלחמה, רבים מהשירים הללו אבדו.
9:26 - 9:28

אך הם חלק מילדותינו וההיסטוריה שלנו,
9:28 - 9:30

ואל לנו לשכוח אותם".
9:30 - 9:33

באופן מפתיע, אותה מקהלת להט"בים
9:33 - 9:35

מדגימה כיצד נשים
9:35 - 9:38

משקיעות משאבים במסורת עבר, בכדי לחולל שינוי,
9:38 - 9:41

כמו היו אלכימאיות ההופכות צרימה להרמוניה.
9:41 - 9:43

הרפרטואר שלהן כולל
9:43 - 9:45

את ההמנון הלאומי הקרואטי,
9:45 - 9:47

שיר אהבה בוסני
9:47 - 9:49

ודואטים סרביים.
9:49 - 9:51

ולאה מוסיפה עם חיוך דק,
9:51 - 9:54

"קויתה, אנו גאות במיוחד בשירי חג-המולד שלנו
9:54 - 9:57

כי הם משקפים את הפתיחות שלנו כלפי מנהגים דתיים
9:57 - 9:59

על-אף שהכנסייה הקתולית
9:59 - 10:01

שונאת אותנו, להט"בים".
10:01 - 10:03

ההופעות שלהן שואבות בעיקר
10:03 - 10:05

מתוך הקהילות שלהן, כן,
10:05 - 10:07

אך גם מהדור המבוגר יותר,
10:07 - 10:09

דור שעשוי להיות
10:09 - 10:11

חשדני אל מול הומוסקסואליות,
10:11 - 10:14

אך דור שהוא נוסטלגי למוזיקה שלו ולעבר שהיא מייצגת.
10:14 - 10:17

אב אחד, שבתחילה נרתע מבתו
10:17 - 10:19

שנחשפה מעצם היותה במקהלה,
10:19 - 10:21

כותב כעת שירים בעבורן.
10:21 - 10:23

בימי הביניים, טרובדורים
10:23 - 10:25

נהגו לנדוד ברחבי הארץ
10:25 - 10:28

שרים את מעשיותיהם ומשתפים בחרוזיהם.
10:28 - 10:31

לסבור נודדות ברחבי הבלקן ממש כמוהם,
10:31 - 10:33

שרות, מאחדות אנשים אשר מפולגים
10:33 - 10:36

בדתם, בלאומיותם ובשפתם,
10:36 - 10:38

בוסנים, קרואטים וסרבים
10:38 - 10:41

מוצאים מרחב נדיר ומשותף של גאווה בעברם,
10:41 - 10:43

ולסבור מזכירות להם
10:43 - 10:46

ששירים שקבוצה מסויימת תופסת כשלה
10:46 - 10:48

למעשה שייכים לכולם.
10:48 - 10:55

(שירה)
11:08 - 11:10

אתמול, מאליקה סארבאי הראתה לנו
11:10 - 11:12

כי מוזיקה עשויה ליצור עולם
11:12 - 11:14

שיהיה סובלני יותר כלפי שונות
11:14 - 11:17

מאשר העולם בו אנו חיים כיום.
11:17 - 11:19

העולם שאליו הגיעה ליימה בואי
11:19 - 11:21

היה עולם של מלחמה.
11:21 - 11:24

ליבריה נקרעה לגזרים בשל מלחמת אזרחים שנמשכה עשורים.
11:25 - 11:28

ליימה לא היתה פעילה פוליטית; היא היתה אם לשלושה.
11:28 - 11:30

אך קוננה בה דאגה עצומה.
11:30 - 11:32

היא חששה שבנה ייחטף
11:32 - 11:34

ויגוייס בכפייה להיות ילד-חייל.
11:34 - 11:36

היא חששה שבתה תיאנס.
11:36 - 11:39

היא חששה לחייהם.
11:39 - 11:41

לילה אחד חלמה חלום.
11:41 - 11:43

ובחלומה היא, יחד עם אלפי אמהות,
11:43 - 11:45

סיימו את שפיכות הדמים.
11:45 - 11:48

למחרת היום, בכנסייה, היא שאלה את האחרות על תחושותיהן.
11:48 - 11:50

כולן מאסו בלחימה.
11:50 - 11:53

אנו צריכים שלום, ואנו זקוקים שהמנהיגים ידעו
11:53 - 11:56

שאנו לא ננוח עד שייכון שלום.
11:56 - 11:59

בין חברותיה של ליימה, הייתה שוטרת מוסלמית.
11:59 - 12:02

היא הבטיחה כי תציף את הנושא גם בקהילה שלה.
12:02 - 12:04

בדרשת יום-השישי שלאחר מכן,
12:04 - 12:06

הנשים שישבו בחדר הצדדי במסגד
12:06 - 12:09

התחילו לשתף בתחושות המועקה מהמצב הקיים.
12:09 - 12:12

"מה זה משנה?" אמרו, "הקליע לא מבחין
12:12 - 12:14

בין מוסלמי ובין נוצרי".
12:14 - 12:16

אותה קבוצה קטנה של נשים
12:16 - 12:18

גמרה אומר להביא סוף למלחמה.
12:18 - 12:21

והן בחרו להשתמש במסורת שלהן כדי להוכיח את טענתן.
12:21 - 12:23

נשים ליבריות לובשות, בדרך כלל,
12:23 - 12:25

עדיים רבים ובגדים ססגוניים.
12:25 - 12:27

אך לא הפעם. להפגנה הזו הן לבשו
12:27 - 12:29

כולן לבן, ללא איפור.
12:29 - 12:31

כפי שאמרה ליימה, "לבשנו לבן
12:31 - 12:33

כדי לסמל שאנו פה בשביל השלום".
12:33 - 12:35

הן עמדו בצד הדרך שבה
12:35 - 12:37

עוברת שיירת השרד של צ'ארלס טיילור (מצביא ונשיא ליבריה באותה העת).
12:37 - 12:39

הן עמדו שם שבועות,
12:39 - 12:42

תחילה, רק עשר, ואז עשרים, ואז חמישים, ואז מאות רבות של נשים
12:42 - 12:45

כולן לבושות לבן, שרות ורוקדות,
12:45 - 12:48

אומרות שהן כאן בשביל השלום.
12:48 - 12:50

בסופו של דבר, הכוחות הלוחמים בליבריה
12:50 - 12:53

נאלצו לקיים שיחות שלום בגאנה.
12:54 - 12:57

השיחות נמשכו עוד ועוד ועוד.
12:57 - 12:59

לליימה ואחיותיה זה היה די והותר.
12:59 - 13:01

במימון שנותר להן ממאבקן, הן לקחו
13:01 - 13:03

קבוצה קטנה של נשים אל מקום הכינוס של שיחות השלום,
13:03 - 13:05

והן כיתרו את מבנה.
13:05 - 13:08

ובקטע מצולם, שהפך לימים לקטע מפורסם מה-CNN,
13:08 - 13:10

ניתן לראות כיצד הן יושבות על הארץ, זרועותיהן שלובות זו בזו.
13:10 - 13:13

אנו מכירים זאת מהודו. זה קרוי גהראוו (הינדי).
13:14 - 13:16

לאחר מכן העניינים התלהטו.
13:16 - 13:19

המשטרה נקראה על מנת לסלק משם את הנשים.
13:19 - 13:22

בעוד הקצין הבכיר מתקרב עם אלה,
13:22 - 13:24

ליימה נעמדת מולו,
13:24 - 13:26

מותחת את זרועותיה מעל לראשה,
13:26 - 13:28

ומתחילה, באיטיות רבה,
13:28 - 13:31

להתיר את כיסוי הראש שמכסה את שיערה.
13:31 - 13:34

אתם יכולים לראות את פני השוטר.
13:34 - 13:37

הוא נראה נבוך. הוא נסוג.
13:37 - 13:39

ורגע אחד נוסף לאחר מכן,
13:39 - 13:41

המשטרה נעלמה.
13:41 - 13:43

ליימה אמרה לי מאוחר יותר,
13:43 - 13:46

"זה טאבו, את מבינה, במערב אפריקה.
13:46 - 13:49

אם אישה מבוגרת מתפשטת בפני גבר
13:49 - 13:51

ועושה זאת מרצונה,
13:51 - 13:53

משפחתו של הגבר מקוללת".
13:53 - 13:55

(צחוק)
13:55 - 13:57

(מחיאות כפיים)
13:57 - 14:00

היא המשיכה, "אינני יודעת אם הוא עשה זאת כי האמין בכך,
14:00 - 14:02

אך ממעשיי הבין שאין בכוונתנו להסתלק.
14:02 - 14:05

לא נעזוב עד שלא ייחתם הסכם שלום".
14:05 - 14:07

והסכם השלום נחתם.
14:07 - 14:09

ונשות ליבריה
14:09 - 14:12

החליטו למנף תמיכה פוליטית באלן ג'ונסון-סירליף,
14:12 - 14:14

אישה שבעצמה שברה מספר איסורים חברתיים
14:14 - 14:16

בכך שנבחרה כראש-מדינה-אישה ראשונה
14:16 - 14:19

באפריקה מזה שנים.
14:20 - 14:23

כאשר קיימה את הנאום הנשיאותי,
14:23 - 14:25

היא הכירה בנשים האמיצות הללו של ליבריה
14:25 - 14:28

שסייעו לה להיבחר נגד כוכב פוטבול --
14:28 - 14:30

הכוונה לכדורגל - בשבילכם האמריקנים --
14:30 - 14:32

לא פחות.
14:32 - 14:34

נשים כמו סאקנה ולאה
14:34 - 14:36

וליימה
14:36 - 14:39

גרמו לי לתחושת ענווה ושינו אותי
14:39 - 14:42

וגרמו לי להבין שאל לי להיות פזיזה
14:42 - 14:45

ולקפוץ למסקנות מכל סוג שהוא.
14:46 - 14:48

הן גם הצילו אותי מלהט צדקני
14:48 - 14:51

על-ידי כך, שסיפקו לי תובנות אל הדרך השלישית הזו.
14:52 - 14:54

פעילה פיליפינית אמרה לי פעם,
14:54 - 14:56

"איך מבשלים אורז?
14:56 - 14:59

בעזרת חום מלמטה וחום מלמעלה".
14:59 - 15:01

המאבקים, ההפגנות,
15:01 - 15:03

העמדה הבלתי מתפשרת
15:03 - 15:06

שזכויות נשים הן זכויות אדם - סוף פסוק.
15:07 - 15:09

זהו הלהט מלמטה.
15:09 - 15:11

זהו מלקולם אקס ומאבק הספרג'יסטיות
15:11 - 15:13

ומצעדי הגאווה.
15:13 - 15:15

אך אנו זקוקים גם לחום מלמעלה.
15:15 - 15:17

ובחלקים נרחבים בעולם,
15:17 - 15:19

החלק העליון עדיין
15:19 - 15:21

נשלט בידי גברים.
15:21 - 15:24

אז אם אעשה פראפרזה למארקס: נשים יוצרות שינוי,
15:24 - 15:27

אך לא בנסיבות שבהן בוחרות.
15:27 - 15:29

עליהן לשאת ולתת.
15:29 - 15:32

עליהן לחתור תחת מסורות שבעבר השתיקו אותן
15:32 - 15:35

על מנת לתת קול לשאיפות חדשות.
15:35 - 15:38

והן זקוקות לבני ברית בקהילות שלהן,
15:38 - 15:40

בני ברית כמו האימאם,
15:40 - 15:42

בני ברית כמו האב שכעת כותב שירים
15:42 - 15:45

עבור להקת לסביות בקרואטיה,
15:45 - 15:48

בני ברית כמו השוטר שכיבד טאבו ונסוג,
15:48 - 15:50

בני ברית כמו אבי,
15:50 - 15:53

שלא היה בידו לעזור לאחותו, אך עזר לשלוש בנותיו
15:53 - 15:55

להגשים את חלומותיהן.
15:55 - 15:57

אולי זה כך משום שפמיניזם,
15:57 - 15:59

בשונה כמעט מכל תנועה חברתית אחרת,
15:59 - 16:02

אינו מלחמה מול מדכא נפרד.
16:02 - 16:04

אין כאן מעמד שליט
16:04 - 16:07

או כובשים או מתיישבים שהגיעו מעבר לים,
16:07 - 16:10

זהו מאבק מול אוסף של אמונות והנחות המושרשות עמוק
16:10 - 16:13

שאנו כנשים, פעמים רבות מדי,
16:13 - 16:15

מחזיקות גם בעצמנו.
16:15 - 16:18

וייתכן כי זוהי המתנה המהותית של הפמיניזם,
16:18 - 16:21

שהאישי הוא למעשה הפוליטי.
16:21 - 16:23

ולכן, כפי שאמרה פעם אלינור רוזוולט על זכויות אדם,
16:23 - 16:26

הדבר נכון גם לגבי שוויון מגדרי,
16:26 - 16:29

הוא מתחיל במקומות קטנים, קרוב לבית.
16:29 - 16:31

ברחובות, כן,
16:31 - 16:34

אך גם במשא ומתן סביב שולחן האוכל
16:34 - 16:36

ובמיטה הזוגית
16:36 - 16:38

וביחסים שבין אהובים והורים
16:38 - 16:40

ואחיות וחברים.
16:42 - 16:44

ואז, בדיוק אז
16:44 - 16:46

מבינים שעל-ידי מיזוג
16:46 - 16:48

היבטים שונים של מסורת וקהילה
16:48 - 16:50

אל תוך מאבקן,
16:50 - 16:53

נשים כמו סאקנה ולאה וליימה,
16:53 - 16:55

אך גם סוניה גאנדי כאן בהודו
16:55 - 16:58

ומישל בצ'לט בצ'ילה
16:58 - 17:01

ושירין עבאדי באירן
17:01 - 17:03

עושות משהו אחר.
17:03 - 17:05

הן חותרות תחת עצם התפיסה
17:05 - 17:08

הנובעת ממודלים מערביים של התפתחות.
17:08 - 17:11

הן אומרות, איננו חייבות להיות כמותכם
17:11 - 17:13

על מנת לשנות.
17:13 - 17:16

אנו יכולות ללבוש סארי או חיג'אב
17:16 - 17:18

או מכנסיים או בובו (בגד מסורתי אפריקאי),
17:18 - 17:21

ואנו יכולות להיות מנהיגות מפלגה ונשיאות
17:21 - 17:23

ועורכות דין לזכויות אדם.
17:23 - 17:26

אנו יכולות להשתמש במסורת שלנו כדי לנווט לשינוי.
17:26 - 17:29

אנו יכולות למוסס צביון צבאי בחברות
17:29 - 17:31

וליצוק במקומו משאבים
17:31 - 17:34

כך שיהפכו למאגר אמיתי של בטחון.
17:35 - 17:38

בתוך הסיפורים הקטנים הללו,
17:38 - 17:40

הסיפורים האישיים האלה,
17:40 - 17:42

אני רואה את האפוס הרדיקלי שנכתב
17:42 - 17:44

על-ידי נשים ברחבי העולם.
17:44 - 17:46

בתוך הפתילים הללו
17:46 - 17:48

שנטווים יחדיו לכדי אריג חזק
17:48 - 17:51

שישא ויתמוך בקהילות,
17:51 - 17:53

שם אני מוצאת תקווה.
17:53 - 17:55

ואם אכן ליבי שר,
17:55 - 17:58

זאת משום שבאותם רסיסים קטנים,
17:58 - 18:00

מפעם לפעם, ניתן להבחין בזווית העין
18:00 - 18:03

בשלם, בעולם השלם והחדש.
18:03 - 18:06

ואין ספק שהיא בדרכה.
18:06 - 18:08

תודה לכם.
18:08 - 18:16

(מחיאות כפיים)

Title:: קויתה ראמדס: נשים רדיקליות המחבקות את המסורת
Speaker:: Kavita Ramdas
Description:: כיצד נראית אישה מועצמת? האם היא יכולה ללבוש בורקה, רעלה, סארי, כיסוי ראש? קויתה ראמדס מספרת על שלוש נשים מיוחדות במינן, אשר חוגגות את המסורת התרבותית שלהן, ובה בעת פועלות לבצע רפורמות במסורות הדכאניות בתרבותן.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 18:19

Shahar Kaiser added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Revision 1

Shahar Kaiser

קויתה ראמדס: נשים רדיקליות המחבקות את המסורת

Revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)