המצאות של יומיום

0:00 - 0:01

טוב. אז מי אני?
0:01 - 0:04

כששואלים אותי, "במה אתה עוסק?"
0:04 - 0:06

אני בד"כ עונה: "אני מייצר חומרה."
0:06 - 0:08

כי זה מסכם בצורה נוחה
את כל מה שאני עושה.
0:08 - 0:12

לאחרונה עניתי כך כלאחר-יד
למשקיע הון-סיכון אחד
0:12 - 0:15

באירוע ב"עמק",
והוא ענה: "כמה מקסים."
0:15 - 0:17

[צחוק]
0:17 - 0:20

והמלים ממש נעתקו מפי.
0:20 - 0:22

חבל שלא אמרתי משהו מחוכם.
0:22 - 0:26

ואחרי שחשבתי על זה קצת,
0:27 - 0:29

הייתי צריך לומר, "תראה,
0:29 - 0:31

אם תסתכל על מאה השנים הבאות,
0:31 - 0:33

ובימים האחרונים ראינו
את כל הבעיות שיש,
0:33 - 0:36

רוב הנושאים החשובים:
מים נקיים, אנרגיה נקיה--
0:36 - 0:38

ויש ביניהם יחסי-גומלין מסוימים--
0:38 - 0:40

וחומרים נקיים ופרקטיים יותר--
0:40 - 0:43

בעיני כל אלה בעיות חומרה.
0:43 - 0:45

זה לא אומר שעלינו להתעלם מהתוכנה,
0:45 - 0:47

או מן המידע, או מן המיחשוב.
0:47 - 0:50

ועל זה בעצם אנסה
לספר לכם היום.
0:50 - 0:53

הרצאה זו תעסוק בשאלה
איך אנו מייצרים דברים
0:53 - 0:58

ובאילו דרכים חדשות
נייצר דברים בעתיד.
0:58 - 1:03

TED שולחת לכל מרצה
המון דואל-זבל:
1:03 - 1:05

"תעשה כך, תעשה כך",
ואתה ממלא את כל הטפסים האלה
1:05 - 1:08

ובעצם אין לך מושג
איך יתארו אותך,
1:08 - 1:11

וראיתי בחטף
שיציגו אותי בתור עתידן.
1:11 - 1:13

והביטוי "עתידן" תמיד הטריד אותי,
1:13 - 1:16

כי ברור שתיכשל:
אינך יכול לחזות את העתיד.
1:16 - 1:19

התבדחתי על זה עם
כמה חברים חכמים מאד,
1:19 - 1:23

ואמרתי, "אם עלי להרצות
על העתיד, אז מהו?"
1:23 - 1:28

וג'ורג' הומסי, בחור נהדר, אמר:
"העתיד נפלא.
1:28 - 1:30

"הוא מוזר בהרבה
ממה שאתה חושב.
1:30 - 1:32

"אנו נהנדס מחדש את החיידקים
במעיים שלך,
1:32 - 1:37

"ונעשה שלקקי שלך
יהיה ריח מנטה."
1:37 - 1:39

[צחוק]
1:39 - 1:42

אולי אתם חושבים שזה מטורף,
1:42 - 1:46

אך קורים כמה דברים מדהימים
שמאפשרים את זה.
1:46 - 1:49

זו לא עבודה שלי, אלא של
חברים טובים בטכניון של מסצ'וסטס
1:49 - 1:51

זה קרוי "מערכת הרישום
של חלקים ביולוגיים תקניים".
1:51 - 1:53

עומדים בראשה דרו אנדי וטום נייט
1:53 - 1:56

ועוד כמה אנשים מבריקים מאד.
1:56 - 1:59

בעיקרון, הם מתייחסים לביולוגיה
כאל מערכת ברת-תיכנות.
1:59 - 2:03

פשוטו כמשמעו: חושבים
על חלבונים כעל תת-שגרות
2:03 - 2:07

שניתן לשזור ביחד כדי להריץ תכנית.
2:07 - 2:11

וזה הופך כיום לרעיון מאד מעניין.
2:11 - 2:14

זהו תרשים של אוטומט סופי.
זהו מחשב פשוט מאד.
2:14 - 2:16

זהו מונה של שתי סיביות.
2:16 - 2:22

זהו בעצם שווה-הערך הממוחשב
של מתגים דו-נורתיים.
2:22 - 2:25

בנתה אותו חבורת סטודנטים בציריך
2:25 - 2:27

עבור תחרות עיצוב בביולוגיה.
2:27 - 2:30

ולפי תוצאות אותה תחרות
מהשנה הקודמת,
2:30 - 2:34

צוות סטודנטים מאונ' טקסס
תיכנתו חיידקים
2:34 - 2:37

לכך שיוכלו לאתר אור,
ולכבות ולהדליק אותו.
2:37 - 2:39

זה מעניין מפני שכעת אפשר
2:39 - 2:44

ליצור משפטי "אם-אז" בחומרים, בבנייה.
2:44 - 2:46

זו מגמה מעניינת למדי.
2:46 - 2:48

כי עד כה חיינו בעולם
שבו כולם הניחו בטבעיות
2:48 - 2:52

שהצורה נאמנה לתפקוד,
אך לדעתי אני גדלתי בעולם--
2:52 - 2:55

--שמעתם אתמול את ניל גרשנפלד,
2:55 - 2:59

הייתי במעבדה שקשורה בעבודתו--
עולם שבו למעשה
2:59 - 3:02

המידע מגדיר את הצורה והתפקוד.
3:02 - 3:06

חשבתי על כך במשך שש שנים,
3:06 - 3:08

וכדי להראות לכם את
עליונות האמנות על המדע--
3:08 - 3:11

זה אחד הספרים המצויירים
שאני כותב, "קומיקס-איך".
3:11 - 3:13

אני עובד עם מאייר נהדר
בשם ניק דרגוטה.
3:13 - 3:15

נדרשו לי שש שנים
בטכניון של מסצ'וסטס,
3:15 - 3:19

וכמות כזו של דפים
כדי לתאר את מה שאני עושה,
3:19 - 3:24

ולו נדרש עמוד אחד.
זהו טאקר, המוזה שלנו.
3:24 - 3:26

זהו ילד קטן ומעניין-- ואחותו, סלין--
3:26 - 3:28

מה שהוא עושה כאן
3:28 - 3:32

הוא בוחן איך ה"צ'יריוס" בקערת
הדגנים שלו מתארגנים מעצמם.
3:32 - 3:35

ניתן לתכנת את הארגון
העצמי הזה של דברים,
3:35 - 3:37

אז הוא מתחיל לטבול פיסות שוקולד,
3:37 - 3:39

ומשנה את רמות
ההידחות וההימשכות למים.
3:39 - 3:41

תיאורטית, אם מתכנתים את זה מספיק,
3:41 - 3:43

אפשר לעשות משהו מעניין למדי
3:43 - 3:45

ולחולל מבנה מורכב ביותר.
3:45 - 3:50

כאן, הוא גרם לשכפול עצמי
של מבנה תלת-מימדי מורכב.
3:50 - 3:53

וזה משהו שחשבתי עליו זמן רב,
3:53 - 3:55

כי כך אנו יוצרים כיום דברים.
3:55 - 3:57

זאת פרוסת סיליקון, שהיא למעשה
3:57 - 4:01

פשוט המון שכבות של
חומר דו-מימדי מרובד.
4:01 - 4:03

התכונה הבולטת-- אתם יודעים, אומרים שהיום
4:03 - 4:05

זה כבר הצטמצם לעובי של 65 ננומטר.
4:05 - 4:07

מימין זאת רדיולארה,
4:07 - 4:11

אורגניזם חד-תאי שנפוץ באוקינוסים.
4:11 - 4:14

הוא קטן עד כדי 20 ננומטר,
4:14 - 4:16

ויש לו מבנה תלת-מימדי מורכב.
4:16 - 4:20

כללית, יכולנו להשיג יותר
עם מחשבים וכאלה
4:20 - 4:23

אילו ידעתי איך לבנות דברים כך.
4:23 - 4:26

הסוד בביולוגיה הוא
שהיא מכלילה את המיחשוב
4:26 - 4:29

באופן בו היא יוצרת דברים.
הדבר הקטן הזה, פולימרז,
4:29 - 4:34

הוא בעצם מחשב-על
שמיועד לשכפול דנ"א.
4:34 - 4:37

והריבוזום הזה כאן,
הוא עוד מחשב קטן
4:37 - 4:39

שעוזר לתרגם את החלבונים.
4:39 - 4:40

חשבתי על זה
4:40 - 4:43

במובן זה שנהדר לבנות
בחומרים ביולוגיים,
4:43 - 4:45

אך האם ביכולתנו ליצור דברים דומים?
4:45 - 4:47

האם נוכל להגיע לסוג של
התנהגות-שכפול-עצמי?
4:47 - 4:51

או למבנה תלת-מימדי מורכב
שמשתלב מעצמו
4:51 - 4:53

במערכות לא-אורגניות?
4:53 - 4:55

כי יש כמה יתרונות
למערכות לא-אורגניות,
4:55 - 4:57

כמו מוליכים-למחצה
בעלי מהירות-על, וכו'.
4:57 - 4:59

אז זה חלק מעבודתי:
4:59 - 5:05

כיצד ליצור מערכת עצמאית
שמשתכפלת מעצמה.
5:05 - 5:07

ובמידה מסוימת
זו נקמתו של בבג'.
5:07 - 5:08

אלה הם מחשבים מכניים קטנים.
5:08 - 5:11

אלה אוטומטים סופיים של 5 מצבים.
5:11 - 5:14

יש שורה של כ-3 מתגי תאורה.
5:14 - 5:16

במצב הנייטרלי הם כלל לא ייקשרו.
5:16 - 5:20

אם אני יוצר מהם
מחרוזת של סיבית,
5:20 - 5:22

הם יוכלו להשתכפל.
5:22 - 5:23

אנו מתחילים עם לבן,
כחול, כחול, לבן.
5:23 - 5:29

זה קוד שאומר: "זה עכשיו יעתיק".
מאחד יוצאים שניים.
5:29 - 5:31

ומשניים יוצאים שלושה.
5:31 - 5:35

אז קיבלתם מעין מערכת שכפול.
5:35 - 5:37

זו למעשה עבודתו של ליונל פנרוז,
5:37 - 5:40

אביו של רוג'ר פנרוז,
זה מריצוף המישור.
5:40 - 5:42

הוא עשה הרבה מהעבודה הזו
בשנות ה-60,
5:42 - 5:44

והרבה מהלוגיקה שפיתח ננטשה
5:44 - 5:47

בזמן מהפכת המיחשוב הספרתי,
אך כעת היא חוזרת.
5:47 - 5:51

וכעת אראה לכם שכפול-עצמי
אוטונומי ללא מגע-אדם.
5:51 - 5:53

עקבנו בסרטון אחר מחרוזת הקלט,
5:53 - 5:55

שהיתה ירוק, ירוק,
צהוב, צהוב, ירוק.
5:55 - 5:59

שחררנו אותם על שולחן
ההוקי-אוויר הזה.
5:59 - 6:01

כידוע לכם, במדעים הגבוהים
משתמשים בשולחנות הוקי-אוויר--
6:01 - 6:02

[צחוק]
6:02 - 6:04

--אם תצפו די זמן בדבר הזה
תחטפו סחרחורת,
6:04 - 6:07

אך למעשה אתם רואים
עותקים של המחרוזת המקורית
6:07 - 6:10

שיוצאים מארגז החלקים שכאן.
6:10 - 6:15

אז קיבלנו שכפול אוטונומי
של מחרוזות סיבית.
6:15 - 6:18

לשם מה לשכפל מחרוזות סיבית?
6:18 - 6:21

מתברר שבביולוגיה קיים
עוד מם מעניין ביותר,
6:21 - 6:24

לפיו ניתן לקחת מחרוזת קווית,
קלה להעתקה,
6:24 - 6:28

ולקפלה באופן שרירותי
למבנה תלת-מימדי מורכב.
6:28 - 6:31

ניסיתי לבצע את גירסת המהנדס:
6:31 - 6:34

האם נוכל לבנות מערכת מכנית
מחומרים לא-אורגניים
6:34 - 6:35

שתעשה את אותו הדבר?
6:35 - 6:40

וכעת אני מראה לכם
שביכולתנו ליצור צורה דו-מימדית--
6:40 - 6:44

צורת האות "בי"--
להרכיב ממחרוזת של רכיבים
6:44 - 6:46

שמתנהגים לפי חוקים פשוטים ביותר.
6:46 - 6:49

וכל עניין העבודה
לפי חוקים פשוטים ביותר
6:49 - 6:52

והאוטומטים הסופיים הפשוטים להפליא
בתכנון הקודם,
6:52 - 6:55

היה שאין צורך בלוגיקה ספרתית
כדי לחולל מיחשוב.
6:55 - 6:59

ואפשר כך ליצור דברים
קטנים בהרבה ממיקרו-שבבים.
6:59 - 7:03

אפשר ממש להשתמש ברכיבים
זעירים אלה בתהליך ההרכבה.
7:03 - 7:08

ניל גרשנפלד הראה לכם את
הסרטון הזה ביום ד', לדעתי,
7:08 - 7:10

אבל אני אציג אותו שוב.
7:10 - 7:13

זהו אכן רצף הצבעים
של האריחים האלה.
7:13 - 7:16

לכל צבע וצבע קוטביות מגנטית שונה,
7:16 - 7:21

והרצף מפרט באופן ייחודי
את המבנה הנובע.
7:21 - 7:24

אני מקווה שאלה מכם שיודעים משהו
על תיאוריית הגרפים
7:24 - 7:26

יביטו בזה, וזה ישכנע אתכם
7:26 - 7:29

שאלה יכולים גם ליצור
מבנה תלת-מימדי שרירותי,
7:29 - 7:34

ולמעשה אני יכול לקחת
עכשיו כלב, לפרוס אותו
7:34 - 7:36

ואז להרכיבו מחדש
עד לרמת המחרוזת הקווית
7:36 - 7:38

שתתקפל מתוך רצף. וכעת
7:38 - 7:45

אני יכול ממש להגדיר
עצם תלת-מימדי זה כרצף סיביות.
7:45 - 7:48

כך שזהו עולם מעניין למדי
7:48 - 7:50

ואפשר להתחיל להתבונן בעולם
קצת אחרת.
7:50 - 7:53

ואילו היקום הוא כעת מהדר.
7:53 - 7:55

וכעת אני שואל מהן התוכנות
7:55 - 7:58

המשמשות בתיכנות היקום הפיזי?
7:58 - 8:01

ואיך אפשר לחשוב על חומרים ומבנה,
8:01 - 8:04

כעת מידע ובעיית מיחשוב?
8:04 - 8:07

שלא רק מחברים בה בקר-זעיר
לנקודה הסופית שלו,
8:07 - 8:12

אלא שהמבנה והמנגנונים
הם עצמם הלוגיקה, המחשבים.
8:12 - 8:17

שקעתי לגמרי בפילוסופיה הזאת,
8:17 - 8:20

והתחלתי לבחון המון בעיות
בצורה קצת אחרת.
8:20 - 8:21

כשהיקום הוא מחשב,
8:21 - 8:23

אפשר להתייחס לטיפת המים הזאת
8:23 - 8:25

כאילו היא ביצעה את החישובים.
8:25 - 8:27

מציבים מספר תנאי-גבול,
כגון כבידה,
8:27 - 8:31

מתח-פנים, דחיסות וכו', ולוחצים "בצע",
8:31 - 8:36

וראה זה פלא, היקום מייצר לכם
עדשה כדורית מושלמת.
8:36 - 8:38

אז זה בעצם נוגע לבעיה
8:38 - 8:41

של-- יש בעולם חצי-מיליארד
עד מיליארד בני-אדם
8:41 - 8:43

שלא יכולים להשיג משקפיים זולים.
8:43 - 8:45

האם אפשר לבנות מכונה
8:45 - 8:49

שתייצר במהירות
עדשות מדויקות באתר עצמו?
8:49 - 8:53

זו מכונה שמגדירים לה בעצם תנאי-גבול.
8:53 - 8:56

"אם זה מעגלי,
תייצרי עדשות כדוריות."
8:56 - 8:59

"אם זה סגלגל,
תייצרי עדשות אסטיגמטיות."
8:59 - 9:02

כעת מניחים על זה קרומית
ומפעילים לחץ--
9:02 - 9:04

זהו חלק מהתכנית הנוספת.
9:04 - 9:07

ורק בעזרת שני הקלטים האלה,
פשוטו כמשמעו--
9:07 - 9:09

צורת תנאי הגבול שלכם והלחץ--
9:09 - 9:11

ניתן להגדיר אינספור עדשות
9:11 - 9:13

שיקיפו את כל טווח הטעות
של שבירת האור בעין האדם,
9:13 - 9:18

ממינוס 12 ועד פלוס 8 דיופטרים,
עד 4 דיופטרים לצילינדר.
9:18 - 9:21

ואז אפשר פשוט לצקת מונומר.
9:21 - 9:24

אעשה קטע של ג'וליה צ'יילדס:
9:24 - 9:27

אלה הם שלוש דקות
של אור על-סגול.
9:27 - 9:30

הופכים את הלחץ על הקרומית
9:30 - 9:33

ברגע שזה התבשל.
מקפיצים את זה החוצה.
9:33 - 9:36

ראיתי את הסרטון הזה,
אך עדיין איני יודע אם זה ייגמר טוב.
9:36 - 9:39

[צחוק]
9:39 - 9:41

הופכים את זה.
זהו סרט ישן מאד.
9:41 - 9:45

באבטיפוסים החדשים, פני השטח
בשני הצדדים גמישים,
9:45 - 9:47

אבל זה ימחיש לכם את העניין.
9:47 - 9:49

כשהעדשות מוכנות,פשוט מקפיצים אותן החוצה.
9:49 - 9:56

זו תהיה צורת המשקפיים
של איב קליין בשנה הבאה.
9:56 - 9:59

ואתם יכולים לראות שיש לזה
מרשם חלש של מינוס 2 דיופטרים.
9:59 - 10:03

כשאני מפנה את זה הצידה,
רואים שיש לזה צילינדר,
10:03 - 10:04

וזה תוכנת--
10:04 - 10:08

פשוטו כמשמעו,
לתוך הפיזיקה של המערכת.
10:08 - 10:11

אז צורת החשיבה הזו:
המבנה כמיחשוב
10:11 - 10:16

והמבנה כמידע,
מובילה לדברים נוספים, כמו זה.
10:16 - 10:19

זה משהו שהחבר'ה שלי במעבדות "סקוויד"
10:19 - 10:21

עובדים עליו כרגע,
והוא קרוי חבל אלקטרוני.
10:21 - 10:25

כשחושבים על חבל,
יש לו בעצם מבנה שזור מורכב.
10:25 - 10:27

וכשאין עליו עומס, זהו מבנה אחד,
10:27 - 10:30

ותחת עומס שונה זה מבנה שונה.
אפשר לנצל זאת
10:30 - 10:32

ע"י הכנסת מעט מאד
10:32 - 10:34

סיבים מוליכים
כדי להפוך אותו לחיישן.
10:34 - 10:37

ועכשיו זה חבל שיודע
מה העומס שמוטל על החבל
10:37 - 10:39

בכל נקודה ונקודה בחבל.
10:39 - 10:42

אם רק חושבים
על חוקי הפיזיקה של העולם,
10:42 - 10:44

על חומרים בתפקיד של מחשב,
10:44 - 10:47

אפשר להתחיל לעשות דברים כאלה.
10:47 - 10:50

אסטה מעט כאן,
10:50 - 10:52

ואולי אספר לכם דרך-אגב
על כל-מיני דברים
10:52 - 10:53

שאני חושב בקשר לכך.
10:53 - 10:57

מה שבאמת מעניין אותי
בנוגע לכך כרגע, הוא
10:57 - 11:01

שאם באמת מאמצים את
ההשקפה הזאת על היקום כמחשב,
11:01 - 11:03

איך לעשות דברים במובן הכללי מאד,
11:03 - 11:07

ואיך לחלוק את הדרך
שבה אנו עושים דברים במובן כללי
11:07 - 11:10

כמו שחולקים חומרת קוד פתוח?
11:10 - 11:13

והרבה הרצאות כאן
איששו את היתרונות
11:13 - 11:15

שיש לבדיקת בעיות ע"י אנשים רבים,
11:15 - 11:18

שחולקים את המידע ועובדים ביחד.
11:18 - 11:21

ומה שנוח בלהיות אנושי
הוא התנועה בזמן קווי.
11:21 - 11:23

ואם ליסה רנדל לא תשנה את זה,
11:23 - 11:26

נמשיך לנוע בזמן קווי.
11:26 - 11:28

וזה אומר שבכל מה
שעושים או יוצרים,
11:28 - 11:30

מייצרים רצף של שלבים--
11:30 - 11:33

ולדעתי ה"לגו" של שנות ה-70
עלה על זה,
11:33 - 11:34

והם עשו את זה
בצורה הכי אלגנטית.
11:34 - 11:38

הם יכולים להראות
איך בונים דברים ברצף.
11:38 - 11:41

ואני שואל כיצד נוכל להכליל
11:41 - 11:43

את הדרך בה כולנו עושים
כל מיני דברים,
11:43 - 11:45

כדי לקבל בסוף משהו
כמו הטיפוס הזה, כן?
11:45 - 11:50

ולדעתי זה נכון
לקשת רחבה של תפיסות.
11:50 - 11:52

קמרון סינקלייר אמר אתמול,
11:52 - 11:54

"איך אוכל להביא את כולם
לשתף פעולה
11:54 - 11:57

"בתכנון גלובלי שיספק דיור
לכל האנושות?"
11:57 - 11:59

ואם ראיתם את איימי סמית',
11:59 - 12:03

היא מדברת על איך להביא
סטודנטים בטכניון של מסצ'וסטס
12:03 - 12:05

לעבוד עם קהילות בהאיטי.
12:05 - 12:07

ולדעתי עלינו להגדיר ולחשוב מחדש
12:07 - 12:11

על ההגדרה של מבנה וחומרים
והרכבה של דברים,
12:11 - 12:13

כדי שנוכל באמת לחלוק את המידע
12:13 - 12:15

בקשר לעשייה של דברים
בדרך מעמיקה יותר
12:15 - 12:18

ולהשתמש בקוד הבנייה הפתוח,
איש של זולתו.
12:18 - 12:19

עדיין איני יודע בדיוק
איך לעשות זאת,
12:19 - 12:24

אבל זה משהו
שאנו חושבים עליו באופן פעיל.
12:24 - 12:26

וזה מוביל לשאלות
12:26 - 12:30

כגון, האם זהו מהדר, או תת-שגרה?
12:30 - 12:31

דברים מעניינים כדוגמת אלה.
12:31 - 12:34

אולי אני מתחיל לדבר
בצורה מופשטת, אבל
12:34 - 12:37

זהו כאילו
-- אם לחזור לדמויות המצוירות--
12:37 - 12:39

זהו כאילו היקום,
או השקפה שונה על היקום
12:39 - 12:41

שלדעתי תיעשה רווחת מאד בעתיד--
12:41 - 12:44

מביוטכנולוגיה ועד הרכבת חומרים.
נהניתי להאזין לביל ג'וי.
12:44 - 12:47

מתחילים להשקיע במדע החומרים,
12:47 - 12:49

אך אלה דברים חדשים במדע החומרים.
12:49 - 12:53

איך הופכים מידע ומבנה אמיתיים
לרעיונות חדשים,
12:53 - 12:56

ומסתכלים על העולם אחרת?
ולא קוד בינארי
12:56 - 12:58

הוא שיגדיר את המחשבים
של היקום--
12:58 - 13:00

אלא מין מחשב אנלוגי.
13:00 - 13:05

אך זאת בהחלט
השקפת-עולם מעניינת.
13:05 - 13:08

הרחבתי יותר מדי.
נראה לי שזהו זה.
13:08 - 13:10

יש ודאי כמה דקות לשאלות,
13:10 - 13:14

או שאציג-- לדעתי אמרו גם
שאני עוסק בדברים קיצוניים
13:14 - 13:18

בהקדמה,
אז ייתכן שעלי להסביר זאת.
13:18 - 13:21

אולי אעשה זאת
בעזרת הסרטון הקצר הזה.
13:21 - 13:27

זהו עפיפון ששטחו 280 מ"ר,
13:27 - 13:29

שזה במקרה גם
משטח אנרגיה מזערי.
13:29 - 13:31

ואם נחזור לטיפת המים,
13:31 - 13:33

זו שוב חשיבה חדשה על היקום.
13:33 - 13:35

זהו עפיפון שתוכנן
ע"י בחור בשם דייב קלפ.
13:35 - 13:37

לשם מה נחוץ עפיפון בגודל 280 מ"ר?
13:37 - 13:39

זהו עפיפון בגודל של בית.
13:39 - 13:43

והרעיון הוא שזה יגרור סירות
מהר מאד.
13:43 - 13:46

גם אני עבדתי על זה קצת,
13:46 - 13:48

עם עוד כמה חבר'ה.
13:48 - 13:50

אבל זו דרך חדשה להתבונן ב--
13:50 - 13:52

אם תחשבו שוב בהפשטה,
13:52 - 13:56

זהו מבנה שמוגדר
ע"י חוקי הפיזיקה של היקום.
13:56 - 13:57

אפשר לתלות את זה
סתם כמו סדין,
13:57 - 13:59

אך שוב, חישוב כל חוקי הפיזיקה
13:59 - 14:01

נותן את הצורה האווירודינמית.
14:01 - 14:04

וכך אפשר למעשה להכפיל
את מהירות הסירה
14:04 - 14:11

עם מערכות כאלה.
אז זהו עוד היבט מעניין של העתיד.
14:11 - 14:12

[מחיאות כפיים]

Title:: המצאות של יומיום
Speaker:: סול גריפית'
Description:: הממציא סול גריפית', החבר באחוות הגאונים ע"ש מק'ארתור, חושף מספר רעיונות חדשניים ממעבדתו - החל מ"חבל חכם" ועד לעפיפון בגודל בית לגרירת מטענים גדולים.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 14:12

	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Everyday inventions
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Everyday inventions
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Everyday inventions
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Everyday inventions
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Everyday inventions
	Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Revision 6 Edited

Shlomo Adam
Revision 5 Edited

Shlomo Adam
Revision 4 Edited

Shlomo Adam
Revision 3 Edited

Shlomo Adam
Revision 2 Edited

Shlomo Adam
Revision 1

Shlomo Adam

	Revision Number	Author	Created
	6	Shlomo Adam
	5	Shlomo Adam
	4	Shlomo Adam
	3	Shlomo Adam
	2	Shlomo Adam
	1	Shlomo Adam

המצאות של יומיום

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)