איך לחיות לפני שאתה מת - סטיב ג'ובס
-
0:08 - 0:10הרצאה זו מובאת לכם בחסות אוניברסיטת סטאנדפורד.
-
0:10 - 0:13אנא בקרו אותנו ב: www.standford.edu
-
0:21 - 0:23תודה
-
0:25 - 0:27סטיב ג'ובס
מנכ"ל APPLE ו Pixar Animation -
0:27 - 0:32כבוד הוא לי להיות אתכם היום בתחילת דרככם באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם
-
0:32 - 0:35[קהל מריע]
-
0:36 - 0:46להגיד את האמת, מעולם לא סיימתי קולג' ומעמד זה הוא הכי קרוב שהגעתי בחיי לסיום קולג'
-
0:48 - 0:54היום אני רוצה לספר לכם שלושה סיפורים מחיי. זה הכל, לא משהו גדול, רק שלושה סיפורים.
-
0:55 - 0:59הסיפור הראשון הוא על איך לחבר את הנקודות.
-
1:01 - 1:08נשרתי מקולג' Reed אחרי 6 החודשים הראשונים, אבל נשארתי בסביבתו כמקום לקפוץ אליו מידי פעם ב18 החודשים הבאים, עד שבאמת עזבתי.
-
1:09 - 1:11אז למה נשרתי?
-
1:12 - 1:14זה התחיל לפני שבכלל נולדתי
-
1:15 - 1:21האמא הביולוגית שלי הייתה סטודנטית צעירה ולא נשואה שסיימה תואר ולכן החליטה למסור אותי לאימוץ.
-
1:22 - 1:26היא הרגישה בליבה שאני צריך להיות מאומץ ע"י סטודנטים שכבר סיימו את הקולג'
-
1:26 - 1:31אז הכל היה מוכן עבורי כך שאאומץ מיד לאחר הלידה ע"י עורך-דין ואשתו.
-
1:32 - 1:37אך כאשר הגחתי לעולם הם החליטו, ברגע האחרון, שמה שהם באמת רוצים הוא ילדה.
-
1:38 - 1:42אז הורי, שהיו ברשימת ההמתנה, קיבלו שיחת טלפון באמצע הלילה ובה נאמר:
-
1:43 - 1:49"יש לנו באופן לא צפוי ילד פנוי לאימוץ, רוצים לאמץ אותו?" והם אמרו: "כמובן"
-
1:51 - 1:58האמא הביויולגית שלי גילתה מאוחר יותר, שאמא שלי מעולם לא סיימה את הקולג' ואבא שלי מעולם לא סיים בי"ס תיכון
-
1:59 - 2:02היא סירבה לחתום על מסמכי האימוץ האחרונים
-
2:03 - 2:12רק כמה חודשים מאוחר יותר היא התרצתה כאשר הורי הבטיחו לה שאלך לקולג'. וכך התחלתי לחיות את חיי.
-
2:14 - 2:21ו17 שנים מאוחר יותר אכן הלכתי לקולג', אך בתמימותי בחרתי קולג' שהיה יקר כמעט כמו סטנדפורד.
-
2:22 - 2:27וכל חסכונותיהם של הורי, שהיו בני מעמד הפועלים, הוצאו על החינוך שלי בקולג'.
-
2:27 - 2:30אחרי שישה חודשים, לא ראיתי בכך שום ערך.
-
2:30 - 2:36לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיי ולא היה לי מושג איך הקולג' היה יכול לסייע לי להבין זאת.
-
2:37 - 2:41וכך ביזבתי את את כל הכסף שהורי חסכו במשך כל חייהם
-
2:42 - 2:47אז החלטתי לנשור ולסמוך על כך שכל יסתדר ויהיה בסדר.
-
2:47 - 2:53זה היה די מפחיד באותו הזמן, אבל בהסתכלות לאחור, זו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי מעולם.
-
2:54 - 2:59בשנייה שנשרתי מהלימודים יכולתי להפסיק לחשוב על קורסים שהייתי חייב לקחת אבל לא ענינו אותי
-
3:00 - 3:04ולהתחיל להגיע לבקר בקורסים שנראו לי יותר מעניינים.
-
3:05 - 3:14לא הכל היה רומנטי. לא היה לי חדר במעונות, אז ישנתי על הרצפה אצל חברים. החזרתי בקבוקי קולה שאוכל לקבל 5 סנט על הפיקדון ולקנות עם זה אוכל.
-
3:14 - 3:21והייתי חוצה את העיר והולך 12 ק"מ כל יום ראשון בערב בשביל לאכול ארוחה טובה אחת לשבוע במקדש הארי קרישנא
-
3:22 - 3:23אהבתי את זה.
-
3:24 - 3:30וככל שנגררתי אחרי הסקרנות והאינטואיציה שלי, הכל הסתבר להיות מאוחר יותר בעל ערך שלא יסולא בפז
-
3:30 - 3:31הרשו לי לתת לכם דוגמא אחת
-
3:33 - 3:38בזמן שהייתי בקולג' REED, העבירו בו את קורס הקליגרפיה (כתיבה מיופה) הכי טוב טוב בארץ.
-
3:38 - 3:45בכל הקמפוס, כל פוסטר, כל תג על כל המחברות, היו מאוירים בכתב יד יפיפה.
-
3:45 - 3:52בגלל שנשרתי ולא הייתי מחויב לקחת את הקורסים הרגילים, החלטתי לקחת את קורס הקליגרפיה בכדי ללמוד איך עושים זאת.
-
3:53 - 3:59למדתי על גופנים כמו serif וכמו sans serif. על הרווחים השונים שאפשר לשים בין צירוף שונה של אותיות.
-
4:00 - 4:02על מה גורם לטיפוגרפיה טובה להיות נהדרת.
-
4:03 - 4:11מצאתי בזה יופי, היסטוריה, עדינות אמנותית בצורה שהמדע לא יכול לתפוש, ומצאתי את זה מרתק.
-
4:12 - 4:16לא חשבתי ולא קיוויתי כלל שזה יתפוס חלק פרקטי בחיי.
-
4:17 - 4:23אבל 10 שנים מאוחר יותר, כאשר עיצבנו את מחשב המקינטוש הראשון, כל זה חזר אליי בחזרה
-
4:23 - 4:29ונעזרנו בזה בכדי לעצב את הMAC (מחשב מקינטוש). זה היה המחשב הראשון שכלל כתב יד יפה בתוכו.
-
4:29 - 4:32אם לא הייתי מגיע לבקר באותו הקורס בקולג'
-
4:32 - 4:37ל MAC לא היו פונטים מרובים או רווחים פרופורציוניים.
-
4:37 - 4:42ומאחר ומערכת ההפעלה "חלונות" העתיקה את זה מה MAC, סביר להניח שלאף מחשב אישי היום, לא היה אותם.
-
4:42 - 4:49[צחוק ומחיאות כפיים]
-
4:50 - 4:54אם לא הייתי נושר מהלימודים, לא היה לי זמן לבקר בקורס הקליגרפיה.
-
4:54 - 4:58ומחשבים אישיים אולי לא היו בעלי פונטים נהדרים כמו שיש בהם היום.
-
4:58 - 5:02כמובן שבהסתכלות קדימה, כשהייתי עוד בקולג', היה זה בלתי אפשרי לחבר את הנקודות
-
5:02 - 5:06אבל 10 שנים לאחר מכן, במבט לאחור, זה היה קל מאוד לעשות זאת.
-
5:07 - 5:12שוב, אתה לא תוכל לחבר את הנקודות בהסתכלות קדימה, תוכל לחבר אותם רק במבט לאחור.
-
5:12 - 5:16אז אין לך אלא לסמוך על כך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתידך.
-
5:16 - 5:21אתה חייב לסמוך על משהו - על תחושת הבטן שלך, על הגורל, על החיים, קארמה, כל דבר שהוא...
-
5:21 - 5:27בגלל שהאמונה בכך שהנקודות יתחברו מתישהו בהמשך הדרך ייתן לך ביטחון ללכת אחרי הלב שלך
-
5:27 - 5:32אפילו כשהוא יוליך אותך בדרכים עקלקלות, זה בעצם מה שיעשה את כל ההבדל.
-
5:38 - 5:42הסיפור השני שלי הוא על אהבה ואובדן.
-
5:43 - 5:48הייתי בר מזל - גיליתי מה אני אוהב לעשות בשלב מוקדם של חיי.
-
5:48 - 5:51וואז (שם של חבר) ואני הקמנו את APPLE במוסך של הוריי כשהייתי בן 20.
-
5:51 - 5:59עבדנו קשה ובתוך 10 שנים APPLE גדלה להיות מחברה של שני אנשים במוסך לחברה ששווה 2 ביליון דולר עם מעל ל 4000 עובדים.
-
6:00 - 6:05שנה לפני כן בדיוק הוצאנו לשוק את המוצר הכי טוב שלנו - המקינטוש - ואני בדיוק הגעתי לגיל 30.
-
6:06 - 6:07ואז פוטרתי.
-
6:09 - 6:11איך אתה יכול להיות מפוטר מחברה שאתה הקמת בעצמך?
-
6:12 - 6:18ובכן, כאשר החברה גדלה, שכרנו מישהו שאני חשבתי שהיה מאוד מוכשר בכדי לנהל את החברה הזאת איתי.
-
6:18 - 6:21ובשנה הראשונה ואילך הדברים הסתדרו לא רע.
-
6:21 - 6:25אך כאשר החזון של כל אחד מאיתנו על עתיד החברה הסתעף היינו חייבים לחתוך.
-
6:25 - 6:28וכאשר העלנו את זה לדיון הדירקטוריון החליט לצודד בו.
-
6:28 - 6:32וכך הייתי בן 30 ובחוץ, ופוטרתי בצורה מאוד פומבית.
-
6:33 - 6:37כל מה שהיה הפוקוס שלי במהלך חיי הבוגרים נעלם, וזה מוטט אותי.
-
6:38 - 6:40לא ידעתי מה לעשות עם עצמי במשך כמה חודשים.
-
6:41 - 6:47הרגשתי שאכזבתי את כל דור היזמים שלצידי - ששחררתי ברגע שהרגשתי קצת לחץ.
-
6:48 - 6:53נפגשתי עם דיויד פקארד ובוב נויס וניסיתי להתנצל על כך שפישלתי בצורה כלכך נוראית.
-
6:54 - 6:58הייתי פשוט כישלון מפורסם ואף חשבתי פשוט להיעלם מהעמק (עמק הסיליקון)
-
6:58 - 7:03אבל משהו התחיל לאיטו להאיר עליי - עדיין אהבתי את מה שאני עושה.
-
7:04 - 7:11מהלך האירועים ב APPLE לא השפיע עליי כהוא זה. אומנם דחו אותי, אבל הייתי עדיין מאוהב.
-
7:12 - 7:13אז החלטתי להתחיל מחדש.
-
7:14 - 7:20באותו זמן לא ראיתי זאת, אבל הסתבר לי שלהיות מפוטר מ APPLE היה הדבר הטוב ביותר שקרה לי מעודי.
-
7:20 - 7:27הקושי שבלהיות מצליחן הוחלף בקלילות של להיות שוב מישהו שמתחיל מאפס, אחד שפחות בטוח לגבי הכל.
-
7:28 - 7:30זה שחרר אותי ואפשר אותי להכנס לאחת התקופות היותר יצירתיות בחיי.
-
7:31 - 7:35במהלך החמש שנים הבאות הקמתי חברה בשם NeXT ועוד חברה בשם Pixar,
-
7:36 - 7:39והתאהבתי באשה מדהימה שתהפוך להיות אשתי.
-
7:39 - 7:48Pixar גדלו להיות החברה שיצרה את סרט אנימצית המחשב הראשון בעולם: "צעצוע של סיפור" (Toy story) וכרגע זהו סטודיו האנימציה המצליח ביותר בעולם.
-
7:48 - 7:49[תשואות ומחיאות כפיים]
-
7:49 - 7:55בתפנית ראויה לציון. APPLE קנתה את Next וכך חזרתי חזרה ל APPLE
-
7:55 - 7:59והטכנולוגיה שפיתחנו ב NeXT הוא לב ליבה של המוצר האחרון של APPLE.
-
7:59 - 8:03וללורן ולי יש משפחה נהדרת ביחד.
-
8:03 - 8:07אני די בטוח ששום דבר מזה לא היה קורה אם לא הייתי מפוטר מ APPLE.
-
8:08 - 8:11זאת הייתה גלולה מרה, אבל אני מניח שהמטופל היה זקוק לה.
-
8:12 - 8:16לפעמים החיים הולכים להכות אותך בראשך עם לבנה.
-
8:16 - 8:21אל תאבד תקווה. אני משוכנע שהדבר היחיד שגרם לי להמשיך בדרכי הוא שפשוט אהבתי את מה שאני עושה.
-
8:22 - 8:27אתה צריך למצוא את מה שאתה באמת אוהב, וזה נכון לגבי העבודה שלך כמו שזה נכון לגבי האהובים שלך.
-
8:28 - 8:34העבודה שלך תמלא חלק גדול מחייך, והדרך היחידה להיות באמת מרוצה הוא לעשות את מה שאתה מאמין שהוא עבודה מעולה.
-
8:35 - 8:38ובכדי לעשות עבודה מעולה, אתה חייב לאהוב את מה שאתה עושה.
-
8:39 - 8:43אם עדיין לא מצאת את זה המשך לחפש ואל תיישב את דעתך.
-
8:43 - 8:47כמו בכל מה שקשור ללב, אתה תדע כאשר תמצא את זה.
-
8:47 - 8:52וכמו בכל מערכת יחסים טובה, זה רק ישתבח עם הזמן.
-
8:52 - 8:54אז המשך לחפש, ואל תתפשר.
-
8:57 - 9:04[מחיאות כפיים]
-
9:05 - 9:08הסיפור השלישי שלי הוא על המוות.
-
9:09 - 9:12כשהייתי בן 17 קראתי ציטוט שהולך בערך ככה:
-
9:13 - 9:18"אם תחייה כל יום בחייך כאילו הוא האחרון, יום אחד אתה בוודאות תהייה צודק לגבי זה"
-
9:18 - 9:20[קהל צוחק]
-
9:20 - 9:28זה הותיר בי את חותמו, ומאז, במהלך 33 השנים שבאו לאחר מכן, הסתכלתי על עצמי במראה בכל בוקר ושאלתי את עצמי:
-
9:28 - 9:33"אם היום היה היום האחרון בחיי, האם הייתי רוצה לעשות את מה שאני עתיד לעשות היום?"
-
9:33 - 9:39וכאשר התשובה הייתה "לא" במשך יותר מידי ימים ברצף, ידעתי שעליי לשנות משהו.
-
9:40 - 9:47לזכור שיום אחד אני אמות הוא הכלי החזק ביותר שאימצתי אי פעם בכדי לגרום לי לעשות את ההחלטות הכי גדולות בחיי.
-
9:47 - 9:54בגלל שכמעט הכל - כל הציפיות ממך, כל הגאווה, כל הפחד והבושה מכישלון
-
9:54 - 10:00כל הדברים האלו מתגמדים בפני המוות, ומותרים לנו בתודעה את מה שחשוב באמת.
-
10:00 - 10:07לזכור שאתה הולך למות הוא הדרך הטובה ביותר שאני מכיר בכדי לחמוק ממחשבות שיש לך משהו להפסיד.
-
10:07 - 10:12אתה בכל מקרה עירום. אין שום סיבה לא ללכת אחרי הלב שלך.
-
10:13 - 10:17בערך לפני שנה אבחנו אצלי סרטן.
-
10:18 - 10:23הייתה לי סריקה ב 7:30 בבוקר וראו בה בבירור גידול על הלבלב שלי.
-
10:23 - 10:25אפילו לא ידעתי מה זה בכלל לבלב.
-
10:26 - 10:35הרופאים אחרו לי שזה היה כמעט בוודאות סוג של סרטן שאינו ניתן לריפוי כמעט בכלל שלא אצפה להישאר בחיים יותר מ3 חודשים עד חצי שנה.
-
10:35 - 10:43הדוקטור יעץ לי ללכת הביתה ולהסדיר את כל עיניניי, שזו דרכם של הרופאים להגיד לנו להתכונן למות.
-
10:43 - 10:51זה אומר ללכת הביתה ולספר לילדים שלך בכמה חודשים ספורים כל מה שתכננת לספר להם ב10 השנים הבאות.
-
10:51 - 10:56זה אומר לוודא שהכל סגור עד לפרט האחרון בכדי שזה יהיה קל כלל האפשר למשפחה שלך.
-
10:57 - 10:59זה אומר שעלייך להגיד שלום לכולם.
-
11:01 - 11:03חייתי עם האבחון הזה במהלך כל היום.
-
11:03 - 11:10מאוחר יותר בערב הייתה לי ביופסיה, שם דחפו אנדוסקופ (צינור מצלם) דרך הגרון שלי לבטן ולמעיים.
-
11:10 - 11:14תקעו מחט בלבלב שלי ולקחו כמה תאים מהגידול.
-
11:15 - 11:23הייתי מאולחש, אבל אשתי שהייתה שם סיפרה לי שכאשר הרופאים בדקו את הביופסיה במיקרוסקופ הם החלו לבכות.
-
11:23 - 11:28בגלל שהתברר להם שזה סוג נדיר מאוד של סרטן בלבלב שהיה ניתן לריפוי בניתוח.
-
11:28 - 11:32עברתי את הניתוח ולמרבה המזל אני בריא עכשיו.
-
11:32 - 11:40[מחיאות כפיים]
-
11:40 - 11:46זה הכי קרוב שהיה לי בעימות עם המוות, ואני מקווה שזה הכי קרוב שאהיה גם בעוד כמה עשרות שנים.
-
11:46 - 11:54אחרי שעברתי את זה אני יכול להגיד לכם משהו עם קצת יותר וודאות מאשר מה שהייתי אומר כשהמוות היה עבורי לא יותר מרעיון אינטלקטואלי:
-
11:55 - 12:01אף אחד לא רוצה למות. אפילו אנשים שרוצים להגיע לגן עדן לא רוצים למות בכדי להגיע לשם.
-
12:01 - 12:07ועדיין, המוות הוא גורל שכולנו חולקים. אף אחד עדיין לא הצליח לחמוק ממנו.
-
12:07 - 12:14וכך זה גם צריך להיות, בגלל שהמוות הוא ההמצאה הטובה ביותר היחידה של החיים האלה.
-
12:14 - 12:18זהו הסוכן שעובד עבור החיים ואחראי לפנות את הישן בכדי לעשות מקום לחדש.
-
12:19 - 12:27כרגע, החדש הוא אתם, אבל זמן לא רב מעכשיו, אתם בהדרגתיות תהפכו להיות הדבר הישן יותר ותסולקו מכאן.
-
12:27 - 12:31סליחה על כך שאני דרמתי, אבל זאת האמת.
-
12:32 - 12:37הזמן שלכם מוגבל, אז אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של מישהו אחר.
-
12:37 - 12:42אל תולכו שולל אחרי עקרונות - שהם בעצם לחיות עפ"י המסקנות של מה שחשבו אחרים.
-
12:42 - 12:46אל תתנו לקול הרעיונות של אנשים אחרים להטביע את הקול הפנימי שלכם.
-
12:46 - 12:50וחשוב מכל, איזרו את האומץ ללכת אחרי הלב והאינטואיציות שלכם.
-
12:51 - 12:55הן איכשהו כבר יודעות למה אתה באמת רוצה להפוך
-
12:55 - 12:58כל דבר אחר הוא משני
-
12:59 - 13:09[מחיאות כפיים]
-
13:09 - 13:17כשהייתי צעיר, היה כתב-עת מדהים בשם "קטלוג הארץ השלמה" והיה כמו התנ"ך של הדור שלי.
-
13:17 - 13:25הוא נוצר ע"י מכר שלי שנקרא סטיוארט בראנד לא רחוק מכאן ב"מנלו פארק" והוא הביא אותו לחיים במגע הפואטי שלו.
-
13:25 - 13:34אלו היו שנות ה60 המאוחרות, לפני שהיו מחשבים אישיים ופרסומים מכוונים, הכל נעשה במכונות כתיבה, מספריים ומצלמות פולרוייד.
-
13:34 - 13:44זה היה כמו גוגל שלבש עטיפה של ספר, 35 שנים לפני שגוגל בכלל הומצא. זה היה אידאליסטי, עולה על גדותיו בכלים מסודרים והערות מבריקות.
-
13:45 - 13:48סטיוארט והצוות שלו פרסמו כמה גרסאות של "קטלוג הארץ השלמה"
-
13:48 - 13:52ולאחר שזה מיצה את עצמו הם הוציאו גרסה סופית.
-
13:52 - 13:56אלו היו אמצע שנות ה70 ואני הייתי בערך בגילכם.
-
13:58 - 14:07על אחורי הכריכה הייתה תמונה של דרך כפרית בשלהי הבוקר, כזו שהיית מוצא את עצמך תופש בה טרמפים אם היית כזה הרפתקן.
-
14:08 - 14:16מתחת לתמונה נכתבו המילים: "הישארו רעבים. הישארו מטופשים." זה היה מסר הפרישה שלהם כאשר סיימו את עבודתם.
-
14:16 - 14:22הישארו רעבים, הישארו מטופשים. ואני תמיד ייחלתי את זה לעצמי.
-
14:23 - 14:28וכעת, כאשר אתם בוגרים בכדי להתחיל מחדש, אני מאחל זאת לכם.
-
14:28 - 14:31הישארו רעבים, הישארו מטופשים.
-
14:31 - 14:32תודה רבה לכם מאוד.
-
14:33 - 14:49[מחיאות כפיים]
- Title:
- איך לחיות לפני שאתה מת - סטיב ג'ובס
- Description:
-
more » « less
הרצאותו של סטיב ג'ובס באוניברסטאת סטאנדפורד 2005
- Video Language:
- English
- Team:
Captions Requested
- Duration:
- 15:05
|
Lost Souls published Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address | |
|
|
Yogev Damary edited Hebrew subtitles for Steve Jobs' 2005 Stanford Commencement Address |