< Return to Video

הדגמה של מדבקת חיסון ללא מחט שהיא בטוחה יותר וזולה בהרבה

  • 0:00 - 0:02
    אני מאושר להיות כאן
  • 0:02 - 0:04
    באדינבורו, סקוטלנד,
  • 0:04 - 0:07
    מקום הולדתם של המחט והמזרק.
  • 0:07 - 0:10
    פחות מקילומטר וחצי מכאן, בכיוון הזה,
  • 0:10 - 0:12
    הגיש בשנת 1853 אזרח סקוטי
  • 0:12 - 0:14
    את בקשת הפטנט הראשונה על מחט ומזרק.
  • 0:14 - 0:16
    שמו היה אלכסנדר ווד,
  • 0:16 - 0:20
    וזה קרה באקדמיה המלכותית לרפואה.
  • 0:20 - 0:22
    זה הפטנט שהוגש.
  • 0:22 - 0:25
    מה שמדהים אותי גם היום
  • 0:25 - 0:27
    הוא שהשרטוט בפטנט נראה כמעט זהה
  • 0:27 - 0:29
    למחט המזרק בה אנחנו משתמשים כיום.
  • 0:29 - 0:33
    ועדיין, הפטנט נרשם לפני 160 שנה.
  • 0:33 - 0:35
    בואו נפנה לדבר על תחום החיסונים.
  • 0:35 - 0:37
    רוב החיסונים ניתנים בעזרת
  • 0:37 - 0:42
    מחט ומזרק,
    טכנולוגיה בת 160 שנה.
  • 0:42 - 0:43
    ונודה על האמת -- ברמות רבות,
  • 0:43 - 0:47
    החיסונים הם טכנולוגיה מוצלחת.
  • 0:47 - 0:51
    אחרי אספקת מים נקיים, וניקיון,
  • 0:51 - 0:55
    חיסונים הם הטכנולוגיה שהעלתה
  • 0:55 - 0:58
    את משך החיים שלנו בצורה הרבה ביותר.
  • 0:58 - 1:00
    קשה מאד להיות מוצלח יותר.
  • 1:00 - 1:02
    אבל כמו כל טכנולוגיה אחרת,
  • 1:02 - 1:04
    לחיסונים יש את החסרונות שלהם,
  • 1:04 - 1:07
    והשימוש במחט ומזרק
  • 1:07 - 1:09
    מהווה חלק עיקרי בסיפור הזה --
  • 1:09 - 1:12
    זוהי טכנולוגיה עתיקה.
  • 1:12 - 1:14
    בואו נתחיל עם מה שברור:
  • 1:14 - 1:17
    רובנו לא אוהבים מחטים ומזרקים.
  • 1:17 - 1:19
    גם אני חושב כך.
  • 1:19 - 1:23
    אבל, 20 אחוז מהאוכלוסייה
  • 1:23 - 1:25
    סובלים מבעיה שמכונה פוביה (פחד) ממחטים.
  • 1:25 - 1:27
    מדובר ביותר מחוסר אהבה למחטים,
  • 1:27 - 1:29
    הם נמנעים באופן פעיל מקבלת חיסונים
  • 1:29 - 1:31
    בשל פחד ממחטים.
  • 1:31 - 1:35
    וזה מהווה בעיה כשרוצים להפיץ חיסון.
  • 1:35 - 1:37
    ויש נושא חשוב נוסף,
  • 1:37 - 1:39
    שהוא דקירה ממחטים משומשות.
  • 1:39 - 1:41
    ארגון הבריאות העולמי מעריך
  • 1:41 - 1:45
    שכ- 1.3 מיליון איש מתים כל שנה
  • 1:45 - 1:48
    כתוצאה מזיהום שעבר
  • 1:48 - 1:49
    מדקירה במחט משומשת.
  • 1:49 - 1:52
    מדובר במוות בגיל צעיר.
  • 1:52 - 1:55
    אילו הן שתי הבעיות שוודאי שמעתם עליהן,
  • 1:55 - 1:56
    אבל יש שתי בעיות נוספות
  • 1:56 - 1:59
    של מחט ומזרק שייתכן שלא שמעתם עליהן.
  • 1:59 - 2:01
    הראשונה היא שהם מעכבים
  • 2:01 - 2:02
    את כניסת הדור הבא של החיסונים
  • 2:02 - 2:05
    מבחינת התגובה החיסונית.
  • 2:05 - 2:08
    והשנייה היא שהם אחראים
  • 2:08 - 2:12
    לבעיית שרשרת הקירור עליה אני אספר לכם מיד.
  • 2:12 - 2:14
    אני אספר לכם על עבודת מחקר
  • 2:14 - 2:16
    שהצוות שלי ואני עורכים באוסטרליה
  • 2:16 - 2:18
    באוניברסיטת קווינסלנד
  • 2:18 - 2:22
    על טכנולוגיה שמיועדת להתגבר על ארבע הבעיות שתיארתי.
  • 2:22 - 2:26
    ולטכנולוגיה קוראים נאנופאטץ'.
  • 2:26 - 2:33
    זו דוגמה של נאנופאטץ'.
  • 2:33 - 2:34
    בעין בלתי מזוינת
  • 2:34 - 2:37
    זה נראה כמו סתם ריבוע
  • 2:37 - 2:40
    קטן יותר מבול דואר,
  • 2:40 - 2:42
    אבל תחת עדשת המיקרוסקופ
  • 2:42 - 2:45
    ניתן לראות אלפי בליטות זעירות
  • 2:45 - 2:47
    שלא ניתן לראות בעין.
  • 2:47 - 2:49
    יש בערך 4,000 בליטות
  • 2:49 - 2:52
    על הריבוע שאני מחזיק יחסית למחט.
  • 2:52 - 2:55
    ואני תכננתי את הבליטות הללו
  • 2:55 - 2:59
    על מנת שיתאימו בצורה הטובה ביותר
    לעבודה עם מערכת החיסון של העור.
  • 2:59 - 3:01
    זה תפקיד חשוב ביותר
  • 3:01 - 3:02
    שקשור לפעילות הנאנופאטץ'.
  • 3:02 - 3:05
    אנחנו מייצרים את הנאנופאטץ'
  • 3:05 - 3:07
    בטכניקה
  • 3:07 - 3:10
    שמכונה חריטת יונים ראקטיבית עמוקה.
  • 3:10 - 3:12
    והטכניקה הזו הושאלה
  • 3:12 - 3:13
    מתעשיית המוליכים למחצה,
  • 3:13 - 3:15
    כך שמחירה זול מאד
  • 3:15 - 3:17
    וניתן לייצר בה כמויות גדולות.
  • 3:17 - 3:22
    בשלב הבא אנחנו מצפים בתרכיב החיסון היבש
    את בליטות הנאנופאטץ'
  • 3:22 - 3:24
    ומניחים את הנאנופאטץ' על העור.
  • 3:24 - 3:29
    צורת ההנחה הפשוטה ביותר
  • 3:29 - 3:31
    היא בעזרת האצבע,
  • 3:31 - 3:33
    אבל לאצבע שלנו יש מספר מגבלות,
  • 3:33 - 3:35
    אז תכננו גם התקן שמניח את הנאנופאטץ'.
  • 3:35 - 3:37
    מדובר במכשיר פשוט מאד --
  • 3:37 - 3:39
    ניתן לקרוא לו אצבע מתוחכמת.
  • 3:39 - 3:42
    הוא מופעל באמצעות קפיץ.
  • 3:42 - 3:46
    מה שקורה הוא שכאשר אנחנו מצמידים את הנאנופאטץ' לעור ככה --
  • 3:46 - 3:48
    (קליק)
  • 3:48 - 3:51
    קורים מספר דברים באופן מיידי.
  • 3:51 - 3:55
    בשלב הראשון, הבליטות על הנאנופאטץ'
  • 3:55 - 3:56
    חודרות את השכבה החיצונית הקשה
  • 3:56 - 3:59
    והחיסון משתחרר במהירות --
  • 3:59 - 4:01
    תוך פחות מדקה, למעשה.
  • 4:01 - 4:03
    ואז ניתן להוריד את הנאנופאטץ'
  • 4:03 - 4:05
    ולזרוק אותו.
  • 4:05 - 4:11
    וניתן לחזור ולהשתמש בהתקן ההצמדה שוב ושוב.
  • 4:11 - 4:14
    כך שעכשיו אתם מבינים כיצד עובד הנאנופאטץ',
  • 4:14 - 4:17
    ומיד ניתן לראות מספר יתרונות.
  • 4:17 - 4:18
    דיברנו על העובדה שאין לו מחט --
  • 4:18 - 4:21
    יש בליטות שלא ניתן לראות בעין --
  • 4:21 - 4:22
    וכך, כמובן, נפתרת
  • 4:22 - 4:26
    בעיית הפוביה ממחטים.
  • 4:26 - 4:27
    עכשיו, בואו נחזור אחורה ונחשוב על
  • 4:27 - 4:31
    שני היתרונות החשובים הנוספים:
  • 4:31 - 4:35
    הראשון הוא שיפור התגובה החיסונית על ידי שינוי דרך מתן החיסון
  • 4:35 - 4:38
    והשני הוא היפטרות משרשרת הקירור.
  • 4:38 - 4:41
    בואו נתחיל עם הראשון,
    החשיבות של התגובה החיסונית.
  • 4:41 - 4:43
    צריך קצת זמן כדי להבין את הנושא,
  • 4:43 - 4:47
    אבל אני אנסה להסביר זאת במונחים פשוטים.
  • 4:47 - 4:48
    אז אני אחזור ואסביר לכם
  • 4:48 - 4:52
    בצורה פשוטה איך חיסונים עובדים.
  • 4:52 - 4:54
    חיסונים פועלים על ידי הצגה למערכת החיסון של הגוף
  • 4:54 - 4:57
    חומר שנקרא אנטיגן
  • 4:57 - 5:00
    שהוא בעצם צורה לא מסוכנת של חיידק.
  • 5:00 - 5:02
    החיידק הבטוח, האנטיגן,
  • 5:02 - 5:05
    גורם לגוף לפתח כלפיו תגובה חיסונית,
  • 5:05 - 5:09
    והגוף לומד וזוכר איך לחסל את אותם חיידקים פולשים.
  • 5:09 - 5:12
    כאשר החיידק המסוכן יגיע לגוף
  • 5:12 - 5:13
    הגוף פשוט מעלה במהירות את התגובה החיסונית אותה הוא זוכר
  • 5:13 - 5:15
    שהתמודדה עם החיסון
  • 5:15 - 5:17
    ומחסל את הזיהום.
  • 5:17 - 5:19
    והגוף עושה זאת מהר וטוב.
  • 5:19 - 5:21
    בדרך בה ניתן החיסון כיום עם מחט ומזרק,
  • 5:21 - 5:23
    כמו שניתנים רוב החיסונים --
  • 5:23 - 5:25
    בטכנולוגיה הישנה והמחט.
  • 5:25 - 5:30
    אבל ניתן לטעון שהמחט מעכבת את התגובה החיסונית,
  • 5:30 - 5:34
    מכיוון שאנחנו מדלגים על התגובה החיסונית החשובה המתחוללת בעור.
  • 5:34 - 5:37
    כדי לתאר את הרעיון הזה,
  • 5:37 - 5:39
    אני רוצה להראות לכם את מבנה העור,
  • 5:39 - 5:42
    נביט בשקופית הבאה
  • 5:42 - 5:44
    ונראה כיצד הנאנופאטץ' חודר לעור.
  • 5:44 - 5:47
    ואנחנו רואים תמונות כאלה.
  • 5:47 - 5:48
    זו תמונה אמיתית --
  • 5:48 - 5:51
    הדבר שבולט שם הוא אחת הבליטות
  • 5:51 - 5:53
    של הנאנופאטץ' שהוצמד לעור
  • 5:53 - 5:55
    והצבעים מראים לנו את שכבות העור השונות.
  • 5:55 - 5:56
    על מנת שתבינו את הגדלים בתמונה,
  • 5:56 - 5:58
    אם היינו מציגים כאן מחט היא הייתה גדולה מכל התמונה.
  • 5:58 - 6:00
    למעשה היא הייתה גדולה פי 10
  • 6:00 - 6:03
    מגודל התמונה על המסך,
    וחודרת פי 10 יותר עמוק.
  • 6:03 - 6:05
    ממש מחוץ לטווח הראייה שלנו.
  • 6:05 - 6:08
    ניתן לראות בתמונה שהבליטות חודרות לעור.
  • 6:08 - 6:11
    השכבה האדומה היא שכבת עור מת חיצונית,
  • 6:11 - 6:14
    אבל השכבה החומה והשכבה הארגמנית
  • 6:14 - 6:17
    מתפקעות מתאי מערכת חיסון.
  • 6:17 - 6:19
    לדוגמה, בשכבה החומה
  • 6:19 - 6:21
    נמצאים תאים שנקראים תאי לאנגרהאנס --
  • 6:21 - 6:23
    כל מילימטר מרובע של גופנו
  • 6:23 - 6:26
    מלא וגדוש בתאי לאנגרהאנס,
  • 6:26 - 6:29
    הם תאי מערכת החיסון,
    ויש עוד תאי חיסון
  • 6:29 - 6:30
    שלא צבענו בתמונה לפניכם.
  • 6:30 - 6:33
    אבל ניתן לראות מיד שהנאנופאטץ'
  • 6:33 - 6:34
    חודר את כל השכבות הללו.
  • 6:34 - 6:38
    אנחנו מביאים את החיסון במגע עם אלפים רבים של תאי החיסון הללו
  • 6:38 - 6:40
    שכולם מצויים בשכבה שעובייה דומה לשערה
  • 6:40 - 6:43
    על גבי פני העור.
  • 6:43 - 6:47
    בתור האדם שהמציא את הרעיון ופיתח אותו כך שיעבוד,
  • 6:47 - 6:51
    אני חשב שזה ממש מרגש.
    אז מה?
  • 6:51 - 6:52
    אז מה אם הגענו לשכבת תאי החיסון?
  • 6:52 - 6:55
    בעולם החיסונים, האם יש לכך משמעות?
  • 6:55 - 6:58
    עלם החיסונים הולך ומשתפר.
  • 6:58 - 6:59
    הוא נהיה יותר שיטתי.
  • 6:59 - 7:02
    אבל, אנחנו עדיין לא יודעים באמת
  • 7:02 - 7:03
    אם חיסון חדש יעבוד
  • 7:03 - 7:05
    עד שלא נקפל את השרוול
  • 7:05 - 7:07
    וניתן חיסון ונחכה לתוצאות.
  • 7:07 - 7:10
    מדובר בהימור גם היום.
  • 7:10 - 7:12
    אז, אנחנו נאלצנו להמר.
  • 7:12 - 7:15
    השגנו תרכיב חיסון נגד שפעת,
  • 7:15 - 7:16
    פיזרנו אותו על הנאנופאטץ'
  • 7:16 - 7:19
    הצמדנו את הנאנופאטץ' לעור,
  • 7:19 - 7:20
    וחכינו --
  • 7:20 - 7:22
    וזה מה שקורה בחיה.
  • 7:22 - 7:24
    חיכינו חודש,
  • 7:24 - 7:26
    וזה מה שגילינו.
  • 7:26 - 7:28
    זוהי שקופית הנתונים שמציגה את התגובה החיסונית
  • 7:28 - 7:31
    שנוצרה בעקבות השימוש בנאנופאטץ'
  • 7:31 - 7:34
    בהשוואה להזרקה לשריר בעזרת מחט ומזרק.
  • 7:34 - 7:38
    על הציר האופקי ניתן לראות את המינון ביחידות של נאנוגרם.
  • 7:38 - 7:41
    בציר האנכי רואים את מידת התגובה החיסונית,
  • 7:41 - 7:46
    והקו המקווקו מראה את הסף הדרוש לקבלת הגנה מהחיסון.
  • 7:46 - 7:49
    מי שעובר את הקו מספק הגנה יעילה,
  • 7:49 - 7:52
    מי שמתחת לקו לא מגן.
  • 7:52 - 7:54
    ניתן לראות שהקו האדום נמצא ברובו מתחת לסף
  • 7:54 - 7:58
    ובאמת רק במינון אחד הושג חיסון מגן בעזרת הזרקה עם מחט,
  • 7:58 - 8:01
    ומדובר על מינון גבוה של 6,000 נאנוגרם.
  • 8:01 - 8:03
    אבל תביטו עכשיו על הקו השני
  • 8:03 - 8:06
    שמודגם בצבע כחול.
  • 8:06 - 8:08
    אלו הן התוצאות של הנאנופאטץ',
  • 8:08 - 8:10
    התוצאות של הנאנופאטץ'
  • 8:10 - 8:13
    מראות רמות חיסון שונות לחלוטין.
  • 8:13 - 8:15
    זוהי הזדמנות מדהימה.
  • 8:15 - 8:18
    פתאום יש לנו כלי חדש וחזק
  • 8:18 - 8:19
    בעולם החיסונים.
  • 8:19 - 8:21
    ניתן ליישם זאת בכיוון אחד,
  • 8:21 - 8:23
    בו ניקח תרכובת חיסון יעילה מאד אבל יקרה מדי
  • 8:23 - 8:25
    ופתאום ניתן להשיג הגנה יעילה
  • 8:25 - 8:28
    גם עם מינון קטן פי 100 בהשוואה להזרקה במחט.
  • 8:28 - 8:32
    כך שניתן לקחת חיסון שעולה 10 דולר, ולמכור מנה ב- 10 סנט,
  • 8:32 - 8:35
    וזה חשוב במיוחד בעולם השלישי.
  • 8:35 - 8:37
    ויש זווית נוספת לדברים --
  • 8:37 - 8:40
    ניתן לקחת חיסונים שכיום לא עובדים
  • 8:40 - 8:41
    ולהעביר אותם מעבר לסף
  • 8:41 - 8:43
    ולגרום להם להיות יעילים.
  • 8:43 - 8:45
    ובעולם החיסונים אין ספק
  • 8:45 - 8:47
    שזה יתרון עצום.
  • 8:47 - 8:48
    בואו נחשוב על שלושת המחלות המדבקות הגדולות:
  • 8:48 - 8:51
    HIV (איידס), מלריה ושחפת.
  • 8:51 - 8:53
    הן גורמות לכ- 7 מיליון מקרי מוות בשנה,
  • 8:53 - 8:57
    ואין חיסון יעיל שעובד כנגדן.
  • 8:57 - 8:59
    אז עם שמנוף החדש הזה
    שיש לנו עם הננופאץ'
  • 8:59 - 9:01
    אנחנו יכולים לגרום לזה לקרות.
  • 9:01 - 9:06
    ניתן להשתמש בנאנופאטץ' על מנת להפוך תרכובות חלשות מדי לחיסונים יעילים.
  • 9:06 - 9:08
    כמובן, ניסינו במעבדה שלנו
  • 9:08 - 9:09
    סוגי חיסון רבים אחרים שהשיגו
  • 9:09 - 9:12
    תוצאות דומות ועקומות הגנה דומות לזו,
  • 9:12 - 9:16
    שמראה את תוצאות החיסון נגד שפעת.
  • 9:16 - 9:18
    אני רוצה עכשיו לעבור ולדבר על
  • 9:18 - 9:21
    חסרון גדול נוסף שיש לחיסונים כיום,
  • 9:21 - 9:25
    והוא הצורך לשמור על שרשרת הקירור.
  • 9:25 - 9:28
    כפי שמרמז השם -- שרשרת הקירור --
  • 9:28 - 9:30
    יש דרישה לשמור על חומרי החיסון החל משלב הייצור
  • 9:30 - 9:33
    וכל הדרך עד הזרקת החיסון,
  • 9:33 - 9:36
    במקרר.
  • 9:36 - 9:40
    יש כאן אתגר לוגיסטי
  • 9:40 - 9:42
    אבל יש לנו פתרונות.
  • 9:42 - 9:47
    התמונה מציגה מקרה קיצוני
  • 9:47 - 9:50
    אבל הוא יעזור לנו להבין את האתגר הלוגיסטי,
  • 9:50 - 9:52
    בעיקר באזורים עניים במשאבים,
  • 9:52 - 9:55
    הנדרשים על מנת לתת חיסון
  • 9:55 - 9:57
    מקורר, לשמור על שרשרת הקירור.
  • 9:57 - 10:01
    אם החיסון מתחמם הוא מתחיל להתפרק,
  • 10:01 - 10:03
    אבל מצד שני גם קור חזק מדי
  • 10:03 - 10:05
    יכול לגרום לפירוק החיסון.
  • 10:05 - 10:09
    הסיכון מאד משמעותי.
  • 10:09 - 10:11
    ארגון הבריאות העולמי מעריך שביבשת אפריקה,
  • 10:11 - 10:14
    בערך חצי מהחיסונים שניתנים
  • 10:14 - 10:16
    לא יעבדו כמו שצריך
  • 10:16 - 10:19
    כי בשלב כלשהו בתהליך הופרה שרשרת הקירור.
  • 10:19 - 10:21
    זו בעיה אמיתית, והיא קשורה באופן ישיר לשימוש במחט ומזרק
  • 10:21 - 10:27
    מכיוון שתרכובת החיסון מגיעה כנוזל,
    והנוזל דורש קירור.
  • 10:27 - 10:29
    תכונה עיקרית של הנאנופאטץ'
  • 10:29 - 10:31
    היא שתרכובת החיסון עליו יבשה,
  • 10:31 - 10:34
    ותרכובת יבשה לא דורשת קירור.
  • 10:34 - 10:36
    במעבדה שלי הדגמנו שניתן לשמור
  • 10:36 - 10:39
    את החיסונים בטמפרטורה של 23 מעלות צלסיוס
  • 10:39 - 10:43
    למשך יותר משנה, בלי פגיעה כלשהי בפעילות.
  • 10:43 - 10:45
    מדובר בשיפור משמעותי.
  • 10:45 - 10:52
    (מחיאות כפיים)
  • 10:52 - 10:54
    ואנחנו גאים בו גם כן.
  • 10:54 - 10:59
    והעובדה היא שהוכחנו בצורה ברורה
  • 10:59 - 11:01
    שהנאנופאטץ' עובד במעבדת המחקר.
  • 11:01 - 11:05
    בתור מדען, אני אוהב את ההצלחה ואוהב את המדע.
  • 11:05 - 11:08
    מצד שני, כמהנדס,
  • 11:08 - 11:09
    כמהנדס ביו-רפואי
  • 11:09 - 11:12
    וכבן אנוש,
  • 11:12 - 11:13
    אני לא אהיה מרוצה
  • 11:13 - 11:16
    עד שנשיק את המוצר,
    נוציא אותו מהמעבדה
  • 11:16 - 11:18
    וננגיש אותו לאנשים בכמויות גדולות
  • 11:18 - 11:21
    בעיקר לאנשים שזקוקים לו ביותר.
  • 11:21 - 11:24
    אז התחלנו את המסע המיוחד שלנו,
  • 11:24 - 11:27
    והתחלנו את המסע בדרך לא שגרתית.
  • 11:27 - 11:30
    התחלנו אותו בפפואה שבגינאה החדשה.
  • 11:30 - 11:36
    פפואה בגינאה החדשה היא דוגמה למדינת עולם שלישי.
  • 11:36 - 11:39
    היא משתרעת על שטח דומה לצרפת,
  • 11:39 - 11:42
    אבל סובלת ממגבלות רבות
  • 11:42 - 11:46
    שמונעות את השימוש בחיסונים הנפוצים כיום בעולם.
  • 11:46 - 11:47
    יש בעיות לוגיסטיות:
  • 11:47 - 11:52
    בכל המדינה יש רק 800 מקררים המיועדים לאכסון חיסונים.
  • 11:52 - 11:56
    רוב המקררים ישנים, כמו זה בעיר פורט מורסבי,
    רבים מהם ממש מתפרקים,
  • 11:56 - 11:59
    ורבים מהם לא נמצאים באזורי הרמה ההררית, בה הם נדרשים ביותר.
  • 11:59 - 12:00
    זה אתגר אמיתי.
  • 12:00 - 12:06
    ובנוסף, בפפואה בגינאה החדשה יש את השיעור הגבוה בעולם של נשאות לנגיף הפפילומה,
  • 12:06 - 12:10
    נגיף הפפילומה האנושי, שגורם סרטן בצוואר הרחם .
  • 12:10 - 12:12
    אבל החיסון לא זמין בכמויות גדולות
  • 12:12 - 12:14
    משום שהוא יקר מדי.
  • 12:14 - 12:17
    ובשל שתי הסיבות הללו,
    התכונות הייחודיות של הנאנופרטץ',
  • 12:17 - 12:20
    נסענו לאזור והתחלנו לעבוד עם הנאנופרטץ',
  • 12:20 - 12:22
    לקחנו אותו לפפואה בגינאה החדשה
  • 12:22 - 12:26
    ונעקוב אחרי התוצאות בקרוב.
  • 12:26 - 12:30
    חשוב להבהיר שלא קל לערוך ניסויים כאלו.
  • 12:30 - 12:31
    זה מאד מאתגר.
  • 12:31 - 12:34
    אבל אין דבר אחר בעולם שהייתי מעדיף לעשות.
  • 12:34 - 12:36
    וכאשר אנחנו מביטים לעתיד
  • 12:36 - 12:40
    אני רוצה לחלוק איתכם מחשבה:
  • 12:40 - 12:44
    אני חושב על עתיד שבו
  • 12:44 - 12:46
    אותם 17 מליון מקרי מות שקורים כל שנה
  • 12:46 - 12:48
    כתוצאה ממחלות מדבקות
  • 12:48 - 12:51
    הם רק הערת שוליים היסטורית.
  • 12:51 - 12:53
    וזו הערת שוליים היסטורית שהושגה
  • 12:53 - 12:57
    על ידי שיפור, שיפור קיצוני בחיסונים.
  • 12:57 - 12:59
    וכיום אני עומד בפניכם
  • 12:59 - 13:01
    במקום הולדתם של המחט והמזרק,
  • 13:01 - 13:03
    שהומצאו לפני 160 שנה,
  • 13:03 - 13:06
    אני מציג בפניכם גישה חלופית
  • 13:06 - 13:08
    שיכולה לגרום לזה לקרות --
  • 13:08 - 13:12
    מדובר בנאנופאטץ' עם תכונותיו החשובות כמו היעדר מחט, היעדר כאב,
  • 13:12 - 13:16
    היכולת להשתמש בחיסונים ללא קירור
    ושיפור התגובה החיסונית.
  • 13:16 - 13:18
    תודה לכם.
  • 13:18 - 13:21
    (מחיאות כפיים)
Title:
הדגמה של מדבקת חיסון ללא מחט שהיא בטוחה יותר וזולה בהרבה
Speaker:
מארק קנדל
Description:

מאה ושישים שנה אחרי המצאתם, המזרק והמחט הם עדיין אמצעי החיסון העיקרי בעולם. הגיע הזמן להתקדם.
המהנדס הביו-רפואי מארק קנדול מציג את הנאנופרטץ', ריבוע בגודל סנטימטר מרובע המכיל תרכובת חיסון שמוזרקת דרך העור ללא כל כאב. הוא מראה כיצד אותה פיסת סיליקון זעירה יכולה להתגבר על ארבעת החסרונות העיקריים של המחט והמזרק בעולם המודרני, וכל זאת בעלות נמוכה בהרבה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:50

Hebrew subtitles

Revisions