רוס לאבגרוב מספר על עיצובים אורגניים
-
0:00 - 0:03שמי הוא לאבגרוב. אני מכיר רק תשעה לאבגרובים,
-
0:03 - 0:05שניים מהם הם הורי.
-
0:05 - 0:10הם בני דודים מדרגה ראשונה, ואתם יודעים מה קורה כש, אתם יודעים --
-
0:10 - 0:15אז יש צד מוזר להפליא אצלי,
-
0:15 - 0:19שאני נלחם בו כל הזמן. אז כדי לנסות להגיע אליכם היום,
-
0:19 - 0:23די הטלתי על עצמי משמעת בהרצאת 18 הדקות.
-
0:23 - 0:24החזקתי את הפיפי.
-
0:24 - 0:26חשבתי שאולי אם אחזיק מספיק,
-
0:26 - 0:29זה ינחה אותי ב18 דקות.
-
0:29 - 0:31(צחוק)
-
0:31 - 0:37אוקיי. אני ידוע כקפטן אורגני,
-
0:37 - 0:42וזו עמדה פילוסופית בנוסף לעמדה אסתטית.
-
0:42 - 0:46אבל היום הייתי רוצה לדבר איתכם על האהבה לצורה
-
0:46 - 0:52ואיך צורה יכולה לגעת בנשמה של האנשים וברגשות.
-
0:52 - 0:57לא מזמן, לפני כמה אלפי שנים,
-
0:57 - 0:59גרנו במערות,
-
0:59 - 1:03ואני לא חושב שאיבדנו את השיטה הזו.
-
1:03 - 1:06אנחנו מגיבים טוב לצורות,
-
1:06 - 1:08אבל אני מתעניין ביצירת צורות חכמות.
-
1:08 - 1:10אני לא מתעניין בכלל בבלוביזם
-
1:10 - 1:15או כל הזבל השטחי הזה שרואים שמגיע כעיצוב.
-
1:15 - 1:20אלה -- הצרכנות המאולצת הזו -- אני חושב שזה נורא.
-
1:20 - 1:22העולם שלי הוא עולם של אנשים כמו
-
1:22 - 1:27אמורי לובינס, ג'נין בניוס, ג'יימס ווטסון.
-
1:27 - 1:30אני בעולם הזה, אבל אני עובד רק לפי אינסטינקטים.
-
1:30 - 1:33אני לא מדען. הייתי יכול להיות, אולי,
-
1:33 - 1:36אבל אני עובד בעולם בו אני בוטח בחושים שלי.
-
1:36 - 1:43אז אני מתורגמן המאה ה21 של טכנולוגיה
-
1:43 - 1:48למוצרים בהם אנחנו משתמשים יום יומית ומתייחסים אליהם ביופי ובטבעיות.
-
1:48 - 1:50ואנחנו צריכים לפתח דברים --
-
1:50 - 1:55אנחנו צריכים לפתח אריזות לרעיונות שמעלים את התפיסה של אנשים
-
1:55 - 1:59ואת הכבוד לדברים שאנחנו מוציאים מבטן האדמה
-
1:59 - 2:01וממירים אותם למוצרים לשימוש יום יומי.
-
2:01 - 2:03אז, בקבוק המים.
-
2:03 - 2:06אני אתחיל עם הקונספט הזה של מה שאני קורא לו DNA.
-
2:06 - 2:11DNA: עיצוב, טבע, אמנות. אלה שלושת הדברים שמנחים את עולמי.
-
2:11 - 2:14הנה ציור של לאונרדו דה וינצ'י,
-
2:14 - 2:16לפני 500 שנה, לפני הצילום.
-
2:16 - 2:25זה מראה איך הבחנה, סקרנות ואינסטינקט עובדים כדי ליצור אמנות מדהימה.
-
2:25 - 2:27עיצוב תעשייתי הוא האמנות של המאה ה21.
-
2:27 - 2:31לאנשים כמו לאונרדו -- לא היו הרבה כאלה --
-
2:31 - 2:35היתה סקרנות אינסטינקטיבית מופלאה.
-
2:35 - 2:36אני עובד מעמדה דומה.
-
2:36 - 2:38אני לא רוצה להשמע יומרני בלהגיד את זה,
-
2:38 - 2:42אבל זה הציור שלי שנעשה על פד אלקטרוני לפני כמה שנים --
-
2:42 - 2:45במאה ה21, 500 שנה אחרי.
-
2:45 - 2:48זו ההתרשמות שלי ממים.
-
2:48 - 2:51אימפרסיוניזם היא צורת האמנות בעלת הערך הגבוה ביותר בכוכב שאנחנו מכירים:
-
2:51 - 2:53100 מיליון דולר, בקלות, למונה.
-
2:53 - 2:56אני משתמש, עכשיו, בתהליך חדש לחלוטין.
-
2:56 - 2:58לפני כמה שנים המצאתי מחדש את התהליך שלי כדי לעמוד בקצב של אנשים כמו
-
2:58 - 3:02גרג לין, טום מיין, זאהא חדיד, רם קולהאוס --
-
3:02 - 3:05כל האנשים האלה שאני חושב שמשמרים ומחדשים
-
3:05 - 3:09עם רעיונות חדשים ומבריקים של איך לייצר צורה.
-
3:09 - 3:11כל זה נוצר דיגיטלית.
-
3:11 - 3:14כאן אתם רואים את היצור, הכרסום של בלוק אקריליק.
-
3:14 - 3:17זה מה שאני מראה ללקוח כדי להגיד, "זה מה שאני רוצה לעשות."
-
3:17 - 3:20בנקודה ההיא, אני עדיין לא יודע אם זה אפשרי בכלל.
-
3:20 - 3:26זה מפתה, אבל אני פשוט מרגיש בעצמות שזה אפשרי.
-
3:26 - 3:30אז אנחנו ממשיכים. אנחנו מסתכלים על אבזור המכונות. אנחנו מסתכלים על איך זה מיוצר.
-
3:30 - 3:32אלה הדברים הבלתי נראים שאתם לא רואים בחיים.
-
3:32 - 3:35זה רעש הרקע של עיצוב תעשייתי.
-
3:35 - 3:39זה כמו אניש קאפור זורם דרך ריצ'ארד סרה.
-
3:39 - 3:42זה בעל ערך רב יותר מהמוצר בעיני. אין לי כזה.
-
3:42 - 3:45כשאני כן אעשה קצת כסף, אני אבקש שייצרו לי אחד.
-
3:45 - 3:49זה המוצר הסופי. כשהם שלחו לי אותו, חשבתי שנכשלתי.
-
3:49 - 3:52זה הרגיש כמו כלום. זה חייב להרגיש כמו כלום.
-
3:52 - 3:56זה היה כשמילאתי אותו במים שהבנתי ששמתי עור על המים עצמם.
-
3:56 - 3:58זה סמל של המים עצמם,
-
3:58 - 4:02וזה מרומם את ההשקפה של אנשים על עיצוב עכשווי.
-
4:02 - 4:06כל בקבוק הוא שונה, מה שאומר שגובה המים יתן לכם צורה שונה.
-
4:06 - 4:10זה אינדיבידואליזם המוני ממוצר יחיד. והוא מתאים ליד.
-
4:10 - 4:12זה מתאים לידיים עם שיגרון. זה מתאים לידיים של ילדים.
-
4:12 - 4:14זה הופך את המוצר לחזק, השיבוץ.
-
4:14 - 4:17זה טכניקת עיצוב של רעיונות.
-
4:17 - 4:21בעתיד הם יראו ככה, מפני שאנחנו צריכים להמשיך הלאה
-
4:21 - 4:23מהפולימרים האלה ולהשתמש בזה לציוד רפואי
-
4:23 - 4:26ולדברים חשובים יותר, אולי, בחיים.
-
4:26 - 4:29ביופולימרים, הרעיונות החדשים האלה לחומרים,
-
4:29 - 4:31יכנסו לזירה כנראה בעוד עשור.
-
4:31 - 4:33זה לא נראה כל כך מגניב, נכון?
-
4:33 - 4:36אבל אני יכול לעמוד בזה. אין לי בעיה עם זה.
-
4:36 - 4:41עיצבתי למצב הזה, ביופולימרים. זה העתיד.
-
4:41 - 4:43צילמתי את הסרט הזה בקייפ טאון בשנה שעברה.
-
4:43 - 4:45זה הצד הפריקי יוצא החוצה.
-
4:45 - 4:49יש לי את העניין המיוחד הזה בדברים שמדהימים אותי.
-
4:49 - 4:52אני לא יודע אם, אתם יודעים, ליפול על הברכיים, לבכות.
-
4:52 - 5:00אני לא יודע מה אני חושב, אבל אני פשוט יודע שהטבע משתפר
-
5:00 - 5:05עם כל מטרה גדולה יותר שפעם התקיימה,
-
5:05 - 5:08והמוזרות היא תוצאה של מחשבה יצירתית.
-
5:08 - 5:11כשאני מסתכל על הדברים האלה, הם נראים לי די נורמליים.
-
5:11 - 5:14אבל הדברים האלה מתפתחים במשך הרבה שנים, ועכשיו מה שאנחנו מנסים לעשות --
-
5:14 - 5:16אני מקבל שלושה שבועות לעצב טלפון.
-
5:16 - 5:18איך לעזאזל אני עושה טלפון בשלושה שבועות,
-
5:18 - 5:22כשיש לכם את הדברים האלה שלוקח להם מיליוני שנים להתפתח?
-
5:22 - 5:23איך דוחסים את זה?
-
5:23 - 5:25זה חוזר חזרה לאינסטינקט.
-
5:25 - 5:27אני לא מדבר על עיצוב טלפונים שנראים ככה,
-
5:27 - 5:30ואני לא מחפש עיצוב של ארכיטקטורה כמו זו.
-
5:30 - 5:32אני פשוט מתעניין בצורת הגדילה הטבעית של דוגמאות,
-
5:32 - 5:37והצורות היפהפיות שרק הטבע יכול בעצם לייצר.
-
5:37 - 5:39איך זה זורם דרכי ואיך זה יוצא
-
5:39 - 5:41זה מה שאני מנסה להבין.
-
5:41 - 5:45זו סריקה דרך זרוע של אדם. אז היא מוגדלת דרך
-
5:45 - 5:50פרוטוטייפינג מהיר כדי לגלות את מבנה התאים. יש לי את זה במשרד.
-
5:50 - 5:55המשרד שלי הוא שילוב של המוזיאון להיסטוריה טבעית ומעבדה של נאסא.
-
5:55 - 5:58זה מקום מוזר ופריקי.
-
5:58 - 6:00זה אחד מהמוצגים שלי.
-
6:00 - 6:08זה עשוי -- עצם עשוייה מערוב לא אורגני של מינרלים ופולימרים.
-
6:08 - 6:13למדתי בישול בבית הספר במשך 4 שנים, ובנסיון הזה,
-
6:13 - 6:15שנקרא מדע ביתי, זה היה מין טריק זול
-
6:15 - 6:18בשבילי כדי לקבל את ההסמכה המדעית שלי.
-
6:18 - 6:20(צחוק)
-
6:20 - 6:24למעשה, שמתי מריחואנה בכל דבר שבישלתי -- (צחוק)
-
6:24 - 6:26-- והיתה לי גישה לכל הבנות השוות. זה היה נפלא.
-
6:26 - 6:29כל הבנים בנבחרת הרוגבי לא הבינו, אבל בכל אופן --
-
6:29 - 6:31זו מקצפת. זה עוד סוג של דוגמה שיש לי.
-
6:31 - 6:35מקצפת נעשת באותה צורה, להערכתי, כמו עצם.
-
6:35 - 6:39היא עשוייה מפולי-סוכרים וחלבונים.
-
6:39 - 6:41אם תשפכו מים על זה, היא מתמוססת.
-
6:41 - 6:45האם נוכל לייצר דברים מאוכל בעתיד?
-
6:45 - 6:47לא רעיון רע. אני לא יודע. אני צריך לדבר עם ג'ייני
-
6:47 - 6:51ועוד כמה אנשים על זה, אבל אני מאמין אינסטינקטיבית
-
6:51 - 6:55שהמקצפת יכולה לההפך למשהו, מכונית -- אני לא יודע.
-
6:55 - 6:57אני גם מתעניין בתבניות גדילה:
-
6:57 - 7:04הדרך נטולת הרסן בה הטבע מגדל דברים כך שאתם לא מוגבלים בצורה בכלל.
-
7:04 - 7:08הצורה הקשורה, הם באמת נותנים לי השראה לכל דבר שאני עושה
-
7:08 - 7:11למרות שאני יכול להגיע למצב שאצור משהו ממש פשוט.
-
7:11 - 7:15אלה פרטים של כיסא שעיצבתי במגנזיום.
-
7:15 - 7:20זה מראה את החיבוריות של האלמנטים והיופי של סוג של הנדסה
-
7:20 - 7:24וחשיבה ביולוגית, שמראה פחות או יותר את מבנה העצם.
-
7:24 - 7:28כל אחד מהאלמנטים שאלה יכול להתלות על הקיר כסוג של אובייקט אמנותי.
-
7:28 - 7:31זה הכסא הראשון בעולם ממגנזיום.
-
7:31 - 7:36עלה 1.7 מיליון דולר לפתח אותו. הוא נקרא גו של ברנהרט, ארה"ב.
-
7:36 - 7:40הוא נכנס למגזין טיים ב2001.
-
7:40 - 7:42כשפה החדשה של המאה ה21.
-
7:42 - 7:47בשביל מישהו שגדל בווילס בכפר קטן, זה מספיק.
-
7:47 - 7:50זה מראה איך יוצרים צורה הוליסטית אחת, כמו בתעשיית הרכב,
-
7:50 - 7:52ואז שוברים את מה שצריך.
-
7:52 - 7:54זה דרך ממש נפלאה לעבוד.
-
7:54 - 7:56זו דרך אלוהית לעבוד.
-
7:56 - 7:59יש -- זה אורגני וזה הכרחי.
-
7:59 - 8:01זה עיצוב נטול שומן לחלוטין, וכשמביטים בו,
-
8:01 - 8:04רואים אנשים. לבריאות.
-
8:04 - 8:10כשזה עובר לפולימרים, אפשר לשנות את האלסטיות, את הזרימה של הצורה.
-
8:10 - 8:14זה רעיון לכיסא פולימרי מוזרק גז בחתיכה אחת.
-
8:14 - 8:18מה שהטבע עושה זה שהוא קודח חורים בדברים. זה משחרר את הצורה.
-
8:18 - 8:21זה מסלק כל דבר מיותר. זה מה שאני עושה.
-
8:21 - 8:23אני יוצר דברים אורגניים והכרחיים.
-
8:23 - 8:26אני לא -- והם נראים מגניב גם -- אבל
-
8:26 - 8:29אני לא יוצא כדי ליצור דברים מגניבים מפני שזה חוסר חן מוחלט.
-
8:29 - 8:32אני יוצא כדי להביט בצורות אורגניות.
-
8:32 - 8:36אם תקחו את הרעיון של טכנולוגיית פרקטלים קדימה, תקחו ממברנה,
-
8:36 - 8:39ותכווצו אותה כמו שהטבע עושה:
-
8:39 - 8:40זה יכול להיות מושב לכיסא,
-
8:40 - 8:42זה יכול להיות סולייה לנעל ספורט,
-
8:42 - 8:45זו יכולה להיות מכונית שמתמזגת לתוך המושבים.
-
8:45 - 8:48וואו. בוא נלך על זה. זה הדברים.
-
8:48 - 8:52זה מה שקיים בטבע. צפייה מאפשרת לנו עכשיו
-
8:52 - 8:57להביא את התהליך הטבעי הזה לתוך תהליך העיצוב היום יומי. זה מה שאני עושה.
-
8:57 - 9:00זו תוכנית שמשודרת כרגע בטוקיו.
-
9:00 - 9:03היא נקראת סופר נוזליות. זו חקירת הפסלים שלי.
-
9:03 - 9:07זה כמו הנרי מור של המאה ה21. שרואים יצירה של הנרי מור
-
9:07 - 9:12עדיין, השער שלכם סומר. יש חיבור רוחני מדהים.
-
9:12 - 9:16אם הוא היה מעצב מכוניות, פיו, כולנו היינו נוהגים באחת.
-
9:16 - 9:19בזמנו, הוא היה משלם המיסים הגדול ביותר בבריטניה.
-
9:19 - 9:22זה הכוח של עיצוב אורגני.
-
9:22 - 9:28הוא תורם רבות לתחושת הקיום שלנו,
-
9:28 - 9:30תחושת היחס שלנו לדברים,
-
9:30 - 9:32הרוחניות שלנו, ואתם יודעים, סוג של --
-
9:32 - 9:36אפילו לצד מעין סוציו ארוטי, שזה מאוד חשוב.
-
9:36 - 9:39זו האמנות שלי. זה כל התהליך שלי.
-
9:39 - 9:41אלה ממש נמכרים כאמנות.
-
9:41 - 9:45אלה הדפסים ממש גדולים. אבל ככה אני מגיע לאובייקט הזה.
-
9:45 - 9:49באופן אירוני, האובייקט הזה נעשה בעזרת תהליך קילרני,
-
9:49 - 9:51שהוא תהליך חדש לחלוטין למאה ה21,
-
9:51 - 9:54ואני שומע את גרג לין נקרע מצחוק כשאני אומר את זה.
-
9:54 - 9:56אני אספר לכם על זה אחר כך.
-
9:56 - 10:02כשאני מביט בתמונות המידע האלה, אני רואה דברים חדשים.
-
10:02 - 10:06אני מקבל -- זו השראה עצמית. מבנה דיאטומי, רדיו לריה,
-
10:06 - 10:08הדברים שלא יכולנו לראות אבל אנחנו יכולים עכשיו.
-
10:08 - 10:11אלה שוב מרוקנים. הם עשויים בעיקרון מכלום.
-
10:11 - 10:16הם עשויים מסיליקה. למה לא מבנים ממכוניות כמו זה?
-
10:16 - 10:21אלמוגים, כל הכוחות הטבעיים לוקחים את מה שהם לא צריכים
-
10:21 - 10:24והם מספקים מקסימום יופי.
-
10:24 - 10:28אנחנו צריכים להיות בתחום הזה. אני רוצה לעשות דברים כאלה.
-
10:28 - 10:31זה כיסא חדש שצריך לצאת לשוק בספטמבר.
-
10:31 - 10:33זה לחברה שנקראת מורוסו באיטליה.
-
10:33 - 10:35זה כיסא פולימרי מוזרק.
-
10:35 - 10:38החורים האלה שאתם רואים שם הם גרסאות מוחלשות,
-
10:38 - 10:42מדוללות של המבנים הדיאטומיים הקיצוניים.
-
10:42 - 10:45זה הולך עם הזרם של הפולימר ותראו --
-
10:45 - 10:48יש תמונה שמגיעה מיד שמראה את השלם.
-
10:48 - 10:52זה נפלא שיש חברות באיטליה שתומכות בדרך זו של חלום.
-
10:52 - 10:54אם אתם רואים את הצללים שמגיעים דרך זה,
-
10:54 - 10:56הם כנראה חשובים יותר מהמוצר
-
10:56 - 10:58אבל זה המינימום שצריך.
-
10:58 - 11:00הפיכת הגב לחלול מאפשרת לכם לנשום.
-
11:00 - 11:02זה מוציא כל חומר שאתם לא צריכים
-
11:02 - 11:06וזה אפילו מטפל גם בגמישות, אז --
-
11:06 - 11:09רציתי לפתוח בריקוד אז.
-
11:09 - 11:11זו עבודה עכשוית שאני עושה.
-
11:11 - 11:14אני בוחן מיבנים בעלי משטח יחיד ואיך הם זורמים --
-
11:14 - 11:18איך הם נמתחים וזורמים. זה מבוסס על טיפולוגיית רהיטים,
-
11:18 - 11:25אבל זה לא סוף המוטיבציה. הוא עשוי מאלומינום,
-
11:25 - 11:28בניגוד לאלומיניום, והוא מגודל.
-
11:28 - 11:31הוא גדל בראשי, ואז הוא גדל במובן של
-
11:31 - 11:34כל התהליך שאני עובר.
-
11:34 - 11:39זה לפני שבועיים בCCP בקובנטרי, שבונים חלקים לבנטלי ועוד.
-
11:39 - 11:41זה נבנה בזמן שאנחנו מדברים,
-
11:41 - 11:44וזה יהיה בתערוכה בפיליפס בשנה הבאה בניו יורק.
-
11:44 - 11:47יש לי תערוכה גדולה על בית מכירות פיליפס.
-
11:47 - 11:50כשאני רואה את האנימציות האלה, או אלוהים, אני מוקסם.
-
11:50 - 11:54זה מה שקורה בסטודיו שלי כל יום. אני הולך -- אני מטייל. אני חוזר.
-
11:54 - 11:57לחלק מהאנשים יש את זה על מחשב -- הנה זה כמו, אוי אלוהים.
-
11:57 - 12:01אז אני מנסה ליצור את אנרגיית ההמצאה הזו כל יום בסטודיו שלי.
-
12:01 - 12:08סוג זה של תסיסה, מרק חושים טעון שמביא רעיונות.
-
12:08 - 12:12מוצרים עם משטח יחיד. רהיטים הם דבר טוב.
-
12:12 - 12:15איך מגדלים רגליים מתוך משטח.
-
12:15 - 12:17הייתי שמח לבנות את זה יום אחד. ואולי הייתי רוצה לבנות את זה גם
-
12:17 - 12:22מקמח, סוכר, פולימר, שבבי עץ --
-
12:22 - 12:24אני לא יודע, שיער אנושי. אני לא יודע. הייתי שמח לנסות את זה.
-
12:24 - 12:26אני לא יודע. אם רק היה לי קצת זמן.
-
12:26 - 12:28זה הצד המוזר יוצא שוב,
-
12:28 - 12:30והרבה חברות לא מבינות אותו.
-
12:30 - 12:34לפני שלושה שבועות הייתי אצל סוני בטוקיו. הם אמרו, "תן לנו חלום."
-
12:34 - 12:36"מה החלום שלנו? איך אנחנו מנצחים את אפל?"
-
12:36 - 12:38ואמרתי, "ובכן אתם לא מעתיקים את אפל, זה בטוח."
-
12:38 - 12:43אמרתי, "אתם תכנסו לביו פולימרים." הם לא הבינו על מה אני מדבר.
-
12:43 - 12:46איזה בזבוז. בכל אופן. (צחוק)
-
12:46 - 12:49לא, זה נכון. שילכו לעזאזל. שילכו לעזאזל. אתם יודעים, אני מתכוון.
-
12:49 - 12:51(צחוק)
-
12:51 - 12:54אני מספק, הם לא לוקחים. היתה לי את התמונה הזו 20 שנה.
-
12:54 - 12:58היתה לי את התמונה הזו של טיפה 20 שנה ישבה על פלטה חמה.
-
12:58 - 13:00זו צורה של מכונית בשבילי.
-
13:00 - 13:02זו מכונית העתיד. זו טיפת מים.
-
13:02 - 13:04אני לחצתי לזה כמו שאתם לא מאמינים.
-
13:04 - 13:06מכוניות הם פשוט לא נכונות.
-
13:06 - 13:08אני אראה לכם משהו מוזר עכשיו.
-
13:08 - 13:10הם צחקו בכל העולם כשהראתי את זה.
-
13:10 - 13:12המקום היחיד בו לא צחקו היה מוסקווה.
-
13:12 - 13:15המכוניות עשויות מ30000 חלקים.
-
13:15 - 13:21כמה מגוחך זה? לא יכולתם לעשות את זה מ300?
-
13:21 - 13:25יש לו תחתית קרבון ניילון שנוצרה בעיצוב בוואקום. הכל מאוחד בצורה הוליסטית.
-
13:25 - 13:27זה נפתח ונסגר כמו קופסת לחם.
-
13:27 - 13:29אין מנוע. יש לוח סולארי על הגג,
-
13:29 - 13:31ויש סוללות בתוך הגלגלים.
-
13:31 - 13:33הם מותקנים כמו בפורמולה 1. מורידים אותן מהקיר.
-
13:33 - 13:35ומכניסים אותן, ונוסעים בשמחה.
-
13:35 - 13:39מכונית עם 3 גלגלים: איטית, נשית, שקופה,
-
13:39 - 13:41כך שאפשר לראות את האנשים בתוכה. נוהגים בצורה שונה.
-
13:41 - 13:42(צחוק)
-
13:42 - 13:44אתם רואים את זה. אתם רואים.
-
13:44 - 13:47אתם רואים ולא מורדמים, מנותקים מהחיים.
-
13:47 - 13:50יש חור מקדימה, ויש סיבה לזה.
-
13:50 - 13:54זו מכונית עירונית, אתם נוהגים. אתם יוצאים.
-
13:54 - 13:59אתם נוהגים לאף. אתם יוצאים. זה מרים אתכם.
-
13:59 - 14:01זה מכוון את התא הסולארי לשמש,
-
14:01 - 14:03ובלילה זה מנורת רחוב.
-
14:03 - 14:07(מחיאות כפיים)
-
14:07 - 14:09זה מה שקורה אם מקבלים השראה ממנורת הרחוב קודם,
-
14:09 - 14:11ואז עושים את המכונית שניה. הבועות האלו --
-
14:11 - 14:14אני רואה את הבועות האלו עם חבילות המימן האלו,
-
14:14 - 14:19צפות להן על האדמה ננהגות על ידי בינה מלאכותית.
-
14:19 - 14:20כשהראתי את זה בדרום אפריקה,
-
14:20 - 14:23אחרי זה כולם אמרו, "כן, היי, מכונית על מקל. ככה."
-
14:23 - 14:26אתם יכולי ם לדמיין? מכונית על מקל.
-
14:26 - 14:29אם שמים אותה ליד אדריכלות מודרנית,
-
14:29 - 14:31היא מרגישה טבעית בשבילי.
-
14:31 - 14:32וזה מה שאני עושה עם רהיטים.
-
14:32 - 14:34אני לא שם רהיטים של צ'ארלס אמס בבניינים יותר.
-
14:34 - 14:36תשכחו מזה. התקדמנו.
-
14:36 - 14:38אני מנסה לבנות רהיטים שיתאימו לאדריכלות.
-
14:38 - 14:40אני מנסה לבנות מערכות תחבורה.
-
14:40 - 14:42אני עובד על מטוסים בשביל אירבאס, כל הדבר --
-
14:42 - 14:46אני עושה את כל הדברים האלה כדי להפוך את אלה לטבעיים,
-
14:46 - 14:49עם השראה מבית החלום של הטבע. אני עומד לסיים עם שני דברים.
-
14:49 - 14:52זה סטראוליטוגרפיה של גרם מדרגות.
-
14:52 - 14:57זה סוג של הקדשה לג'יימס, ג'יימס ווטסון.
-
14:57 - 14:58בניתי את זה בשביל הסטודיו שלי.
-
14:58 - 15:02עלה לי 250000 דולר לבנות את זה.
-
15:02 - 15:06רוב האנשים הולכים וקונים את האסטון מרטין. אני בניתי את זה.
-
15:06 - 15:09זה המידע שהולך עם זה. מסובך להפליא.
-
15:09 - 15:13לקח בערך שנתיים, מפני שאני מחפש עיצוב נטול שומן.
-
15:13 - 15:17דברים רזים ויעילים. מוצרים בריאים.
-
15:17 - 15:20זה בנוי מחומרים מרוכבים. זה אלמנט יחיד
-
15:20 - 15:23שמסתובב כדי ליצור אלמנט הוליסטי,
-
15:23 - 15:25וזה מעקה מסיבי פחמן
-
15:25 - 15:27שמחובר רק בשני מקומות.
-
15:27 - 15:29חומרים מודרניים מאפשרים לנו ליצור דברים מודרניים.
-
15:29 - 15:31זה צילום בסטודיו.
-
15:31 - 15:34ככה זה נראה פחות או יותר כל יום.
-
15:34 - 15:37לא תרצו פחד גבהים כשתרדו בו.
-
15:37 - 15:41בעצם אין מעקה. הוא לא עומד בתקנים.
-
15:41 - 15:43(צחוק)
-
15:43 - 15:45למי אכפת?
-
15:45 - 15:46(צחוק)
-
15:46 - 15:49כן, ויש לו מעקה פנימי שנותן לו את הקשיחות. זו היא האינטגרציה ההוליסטית.
-
15:49 - 15:52זה הסטודיו שלי. הוא תת קרקעי.
-
15:52 - 15:54הוא בנוטינג היל ליד כל הזבל --
-
15:54 - 15:56אתם יודעים, הזונות וכל זה.
-
15:56 - 15:58הוא צמוד לסטודיו המקורי של דיויד הוקני.
-
15:58 - 16:01יש לו מערכת תאורה שמשתנה במשך היום.
-
16:01 - 16:03החברה שלי יוצאים לצהריים. הדלת נפתחת. הם נכנסים בחזרה,
-
16:03 - 16:06מפני שכרגיל זה גשום, והם מעדיפים להשאר בפנים.
-
16:06 - 16:10זה הסטודיו שלי. גולגולת פיל מאוניברסיטת אוקספורד, 1988.
-
16:10 - 16:12קניתי את זה בשנה שעברה. מאוד קשה למצוא אותן.
-
16:12 - 16:15הייתי -- אם למשהו יש גולגולת של לוויתן שמישהו רוצה למכור לי,
-
16:15 - 16:17אני אשים אותה בסטודיו.
-
16:17 - 16:20אז אני אחתוך -- אתערב קצת
-
16:20 - 16:22עם כמה מהדברים שתראו בוידאו.
-
16:22 - 16:26זה וידאו ביתי; צילמתי אותו לבד בשלוש בלילה
-
16:26 - 16:29רק כדי להראות לכם איך העולם האמיתי שלי . אתם לעולם לא רואים את זה.
-
16:29 - 16:32אתם לעולם לא רואים ארכיטקטים או מעצבים מראים לכם את עולמם האמיתי.
-
16:32 - 16:34זה נקרא פלסנט. זה פוליקרבון --
-
16:34 - 16:38כסא ביו-פוליקרבונט חדש שאני עושה באיטליה.
-
16:38 - 16:41אופני הבמבוק הראשונות בעולם עם כידון מתקפל.
-
16:41 - 16:42כולנו צריכים לרכב על אחד כזה.
-
16:42 - 16:44כשסין קונה את כל המכוניות המחורבנות האלה,
-
16:44 - 16:49אנחנו צריכים לרכב על דברים כאלה. משקל נגד.
-
16:49 - 16:51כמו שאני אומר, זו הכלאה בין המוזאון להסטורית הטבע
-
16:51 - 16:56ומעבדה של נאסא. הוא מלא באבות טיפוס וחפצים.
-
16:56 - 16:59זו השראה עצמית שוב. אני מתכוון, הזמנים הנדירים שאני שם,
-
16:59 - 17:03אני באמת נהנה ויש הרבה ילדים שבאים --
-
17:03 - 17:05המון המון ילדים.
-
17:05 - 17:10אני מקלקל את כל ילדי בנקאי ההשקעות האלה -- מאוננים.
-
17:10 - 17:13זה -- סליחה -- (צחוק)
-
17:13 - 17:16-- זה זרע סולארי. זה קונספט לארכיטקטורה חדשה.
-
17:16 - 17:20הדבר הזה למעלה זו מנורת הגן הראשונה מופעלת אנרגיה סולארית --
-
17:20 - 17:24הראשונה שיוצרה. ג'יילס רוול צריך לדבר פה היום --
-
17:24 - 17:26צילום מדהים של דברים שאתם לא יכולים לראות.
-
17:26 - 17:33המודל הפיסולי הראשון שעשיתי לדבר הזה בטוקיו.
-
17:33 - 17:36הרבה דברים. הנה כיסא עלה קטן -- הדבר המוזהב הזה נקרא עלה
-
17:36 - 17:38הוא עשוי מקוולאר.
-
17:38 - 17:41על הקיר נמצא הספר שלי שנקרא "על טבעי,"
-
17:41 - 17:43שמאפשר לי לזכור מה עשיתי, מפני שאני שוכח.
-
17:43 - 17:46יש לבנה מאווררת שעשיתי בלימוז' בשנה שעברה,
-
17:46 - 17:48ברעיונות לארכיטקטורת קרמיקה חדשה.
-
17:52 - 17:55[לא ברור], עובד בשלוש בלילה --
-
17:55 - 17:57ואני לא משלם שעות נוספות.
-
17:57 - 18:04שעות נוספות הן התשוקה של העיצוב, אז תצטרפו למועדון או לא.
-
18:04 - 18:06לא, זה נכון. זה נכון. אנשים כמו טום וגרג --
-
18:06 - 18:11אנחנו מטיילים כמו שאתם לא יכולים -- אנחנו מכניסים הכל פנימה. אני לא יודע איך אנחנו עושים את זה.
-
18:11 - 18:13בשבוע הבא אני באלקטרולוקס בשוודיה,
-
18:13 - 18:16ואז אני בבייג'ין בשישי. אתם תבינו את זה.
-
18:16 - 18:18וכשאני רואה את הצילומים של אד אני חושב,
-
18:18 - 18:21למה לעזאזל אני נוסע לסין? באמת.
-
18:21 - 18:24באמת. מפני שיש נשמה בכל זה.
-
18:24 - 18:28צריך להיות לנו אינסטינקט חדש במאה ה21.
-
18:28 - 18:30אנחנו צריכים לשלב את כל הדברים האלה.
-
18:30 - 18:32אם כל האנשים שדיברו בתקופה הזו
-
18:32 - 18:38היו עובדים על מכונית ביחד, היא היתה כיף, כיף מוחלט.
-
18:38 - 18:42אז הנה מערכת X-light חדשה שאני עושה ביפן.
-
18:42 - 18:47אלה נעלי טוארג מצפון אפריקה. הנה מסכת קיפווב.
-
18:47 - 18:49אלה הפסלים שלי.
-
18:49 - 18:53תבנית ג'לי מנחושת.
-
18:53 - 18:57זה נשמע כמו שעשועון או משהו, לא?
-
18:57 - 19:01אז, זה עומד להסתיים.
-
19:01 - 19:09תודה לכם, ג'יימס, להשראה הגדולה שלך.
-
19:09 - 19:11תודה רבה לכם.
-
19:11 - 19:13(מחיאות כפיים)
- Title:
- רוס לאבגרוב מספר על עיצובים אורגניים
- Speaker:
- Ross Lovegrove
- Description:
-
more » « less
המעצב רוס לאבגרוב חולק את הפילוסופיה שלו של עיצוב "ללא שומן" ומציע מבט אל כמה המוצרים הנהדרים שלו, כולל בקבוק ה Ty Nant וכיסא ה Go.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:13
|
Ido Dekkers added a translation |