Return to Video

תרופת חירום לקדחת האקלים

  • 0:01 - 0:05
    באתי הנה לדבר איתכם
    על משהו חשוב שאולי חדש לכם.
  • 0:05 - 0:10
    ממשלות העולם עומדות לנהל
    ניסוי לא-מכוון על האקלים שלנו.
  • 0:11 - 0:16
    ב-2020, חוקים חדשים יחייבו ספינות
    להפחית את פליטות הגפרית שלהן
  • 0:16 - 0:18
    באמצעות קרצוף צינורות הפליטה
    המזוהמים שלהן
  • 0:18 - 0:20
    או מעבר לדלקים נקיים יותר.
  • 0:21 - 0:23
    מבחינת הבריאות האנושית,
    אלה הן בשורות טובות מאד,
  • 0:23 - 0:26
    אבל לחלקיקי הגפרית שהספינות פולטות
  • 0:26 - 0:28
    יש גם השפעה על העננים.
  • 0:29 - 0:31
    זאת היא תמונת לוויין
    של עננות ימית
  • 0:31 - 0:34
    מול חוף האוקיינוס השקט
    של ארצות הברית.
  • 0:34 - 0:38
    הקווים שבעננים נגרמים
    עקב פליטות מספינות.
  • 0:38 - 0:41
    פליטות של ספינה כוללות
    גזי חממה
  • 0:41 - 0:44
    שלוכדים חום במשך תקופות ארוכות,
  • 0:44 - 0:47
    וגם חלקיקים כמו גופרות,
    שמתערבבים בעננים
  • 0:47 - 0:49
    והופכים אותן זמנית לבהירים יותר.
  • 0:50 - 0:53
    עננים בהירים יותר מחזירים
    יותר אור-שמש אל החלל
  • 0:53 - 0:54
    ובכך מצננים את האקלים.
  • 0:55 - 0:57
    אז למעשה,
  • 0:57 - 0:59
    המין האנושי מנהל כעת
    שני ניסויים לא-מכוונים
  • 0:59 - 1:01
    על האקלים שלנו.
  • 1:01 - 1:05
    בראשון, אנו מגבירים
    את ריכוז גזי החממה
  • 1:05 - 1:07
    ומחממים בהדרגה את מערכת כדור הארץ.
  • 1:08 - 1:11
    זה עובד קצת כמו דלקת בגוף האנושי.
  • 1:11 - 1:14
    כשהדלקת נשארת נמוכה,
    ההשפעות מתונות,
  • 1:14 - 1:17
    אבל כשהדלקת מתגברת,
    הנזק נעשה חמור יותר
  • 1:17 - 1:19
    ובסופו של דבר - הרסני.
  • 1:20 - 1:22
    אנו כבר רואים מעט מזה.
  • 1:23 - 1:26
    בניסוי השני שלנו
    אנו מתכננים לסלק שכבת חלקיקים
  • 1:26 - 1:30
    שמבהירה עננים ומגוננת עלינו
    ממשהו מההתחממות הזאת.
  • 1:30 - 1:34
    האפקט חזק יותר בענני אוקיינוס,
    כמו אלה,
  • 1:34 - 1:39
    ומדענים צופים שצמצום
    פליטות הגפרית מספינות בשנה הבאה
  • 1:39 - 1:42
    תחולל עליה מדידה בהתחממות הגלובלית.
  • 1:44 - 1:45
    מזעזע?
  • 1:46 - 1:50
    למעשה, רוב הפליטות מכילות גופרות
    שמבהירות עננים:
  • 1:50 - 1:53
    פחם, אדי דיזל, שריפות יער.
  • 1:54 - 1:58
    מדענים מעריכים שסך-כל אפקט הצינון
    הודות לחלקיקים מפליטות,
  • 1:58 - 2:01
    שאותן הם מכנים "תרסיסים"
    כשהן חלק מהאקלים,
  • 2:01 - 2:06
    עשוי להיות דומה למדי
    לכל ההתחממות שחווינו עד כה.
  • 2:06 - 2:09
    קיימת אי-ודאות רבה
    בנודע לאפקט זה,
  • 2:09 - 2:13
    וזו אחת הסיבות העיקריות לכך
    שאנו מתקשים לחזות את האקלים,
  • 2:13 - 2:17
    אבל כשהפליטות יפחתו,
    נאבד את הצינון הזה.
  • 2:18 - 2:22
    אז כדי שיהיה ברור,
    בני האדם מצננים כרגע את כוכב הלכת
  • 2:23 - 2:26
    באמצעות פיזור חלקיקים מסיבי
    לתוך האטמוספירה.
  • 2:26 - 2:30
    אלא שאין לנו מושג כמה,
    ואנו עושים זאת במקרה.
  • 2:30 - 2:32
    זה מדאיג,
  • 2:32 - 2:36
    אבל המשמעות עשויה להיות שיש לנו
    פתרון מהיר לצמצום ההתחממות,
  • 2:36 - 2:40
    תרופת-חירום עבור קדחת האקלים,
    אם נזדקק לה,
  • 2:40 - 2:42
    ומקורה של התרופה הזאת הוא בטבע.
  • 2:44 - 2:47
    זאת הדמיה של נאס"א
    של אטמוספירת כדור הארץ,
  • 2:47 - 2:50
    שמציגה עננים וחלקיקים
    שנעים מעל לכוכב הלכת.
  • 2:50 - 2:55
    הזוהר הוא אור השמש
    שמשתקף מחלקיקים שבעננים,
  • 2:55 - 2:59
    ומראת-מגן זו היא
    אחת הדרכים העיקריות
  • 2:59 - 3:01
    שבה הטבע מוודא שכוכב הלכת
    קריר מספיק עבור בני-אדם
  • 3:01 - 3:03
    וכל צורות החיים המוכרות לנו.
  • 3:04 - 3:09
    ב-2015, מדענים העריכו אפשרויות
    לצינון מהיר של האקלים.
  • 3:09 - 3:12
    הם פסלו דברים
    כמו הצבת מראות בחלל,
  • 3:12 - 3:17
    כדורי פינג-פונג בים,
    יריעות ניילון בחוג הארקטי,
  • 3:17 - 3:19
    והם מצאו שהגישות הכי מעשיות
  • 3:20 - 3:24
    כרוכות בהגברה קלה
    של ההשתקפות הזו באטמוספירה.
  • 3:24 - 3:27
    למעשה, ייתכן שהחזרה נוספת
  • 3:27 - 3:30
    בשיעור אחוז או שניים בלבד
    של אור-שמש מהאטמוספירה
  • 3:31 - 3:35
    תוכל לפצות על התחממות
    בת שתי מעלות צלזיוס או יותר.
  • 3:36 - 3:39
    אני מנהלת בתחום הטכנולוגיה
    ולא מדענית.
  • 3:39 - 3:42
    לפני כעשור נעשיתי מוטרדת בקשר לאקלים
  • 3:42 - 3:46
    והתחלתי לשוחח עם מדענים
    על צעדים אפשריים נגד ההתחממות.
  • 3:47 - 3:50
    מהשיחות האלה צמחו שיתופי פעולה
  • 3:50 - 3:52
    שהפכו ל"המיזם להבהרת עננים ימיים",
  • 3:52 - 3:55
    שעליו אדבר בעוד רגע,
  • 3:55 - 3:59
    ולמלכ"ר "סילברליינינג" למדיניות
    שבו אני עובדת כיום.
  • 3:59 - 4:03
    אני עובדת עם פוליטיקאים, חוקרים,
  • 4:03 - 4:05
    אנשי תעשיית הטכנולוגיה ועוד
  • 4:05 - 4:07
    כדי לדון באחדים מרעיונות אלה.
  • 4:08 - 4:11
    בתחילת הדרך פגשתי את
    מדען האטמוספירה הבריטי ג'ון ליית'אם,
  • 4:11 - 4:14
    שהציע לקרר את האטמוספירה
    כפי שספינות עושות,
  • 4:14 - 4:17
    אבל עם מקור טבעי של חלקיקים:
  • 4:17 - 4:19
    ערפל ממלח ים
  • 4:19 - 4:23
    שירוסס מספינות לאזורים
    מוּעדים לעננים מעל האוקיינוס.
  • 4:23 - 4:26
    הגישה הזאת נודעה בשם
    שהענקתי לה אז,
  • 4:26 - 4:28
    "הבהרת עננות ימית."
  • 4:28 - 4:32
    מחקרים של מודלים מוקדמים קבעו
    שהשימוש בהבהרת עננות ימית
  • 4:32 - 4:36
    בשיעור 10 עד 20 אחוזים בלבד
    של עננות ימית צפויה,
  • 4:36 - 4:41
    עשוי לפצות על התחממות
    של עד שתי מעלות צלזיוס.
  • 4:41 - 4:44
    אפשר יהיה אפילו להבהיר עננים
    באזורים מקומיים
  • 4:44 - 4:49
    כדי להקטין את ההשפעה
    של התחממות פני הים,
  • 4:49 - 4:52
    למשל, אפשר לצנן אזורים
    כמו זרם הגולף האטלנטי
  • 4:52 - 4:56
    בחודשים שלפני עונת ההוריקנים
    כדי להחליש את עוצמת הסופות,
  • 4:56 - 5:01
    או שאפשר יהיה לצנן מים
    שזורמים אל שוניות אלמוגים
  • 5:01 - 5:02
    שנתונות במצוקת חום,
  • 5:02 - 5:04
    כמו שונית המחסום הגדולה באוסטרליה.
  • 5:04 - 5:07
    אבל רעיונות אלה הם תיאורטיים בלבד,
  • 5:07 - 5:10
    והבהרת עננים ימיים
    אינה הדרך היחידה
  • 5:10 - 5:13
    להגביר את החזר אור השמש
    מן האטמוספירה.
  • 5:14 - 5:19
    דרך נוספת היא כשהרי געש
    פולטים חומר בעוצמה שגורמת לו
  • 5:19 - 5:22
    להגיע לשכבה העליונה
    של האטמוספירה, הסטרטוספירה.
  • 5:23 - 5:26
    כשהר הגעש פינטובו התפרץ ב-1991,
  • 5:26 - 5:28
    הוא פלט חומר אל הסטרטוספירה,
  • 5:28 - 5:32
    כולל גופרות שמתערבבות באטמוספירה
    ומחזירות אור שמש.
  • 5:33 - 5:36
    החומר הזה נותר שם וחג סביב כוכב הלכת.
  • 5:37 - 5:41
    הכמות שלו הספיקה לצנן את האקלים
    ביותר מחצי מעלת צלזיוס
  • 5:41 - 5:43
    למשך כשנתיים.
  • 5:44 - 5:50
    התקררות זו הובילה לעלייה בולטת
    בכיסוי הקרח הארקטי ב-1992,
  • 5:50 - 5:54
    והיא פחתה בשנים שלאחר מכן
    ככל שהחלקיקים נשרו בחזרה למטה.
  • 5:54 - 5:58
    אבל התופעה הוולקנית הובילה
    את חתן פרס נובל פול קריטצן
  • 5:58 - 6:03
    להעלות את הרעיון
    שפיזור מבוקר של חלקיקים בסטרטוספירה
  • 6:03 - 6:05
    עשוי להיות דרך לפעול
    נגד ההתחממות הגלובלית.
  • 6:06 - 6:09
    יש לכך סכנות שאיננו מבינים,
  • 6:09 - 6:12
    כולל דברים כמו חימום הסטרטוספירה
  • 6:12 - 6:14
    או נזק לשכבת האוזון.
  • 6:14 - 6:18
    מדענים סבורים שעשויות להיות
    גישות בטוחות לכך,
  • 6:18 - 6:20
    אבל האם זהו באמת המצב?
  • 6:20 - 6:23
    האם זה באמת ראוי לשיקול?
  • 6:23 - 6:25
    זאת הדמיה
  • 6:25 - 6:27
    של המרכז הלאומי של ארה"ב
    לחקר האטמוספירה,
  • 6:27 - 6:32
    מודל אקלימי גלובלי שמראה
    את טמפרטורות כדה"א עד 2100.
  • 6:32 - 6:36
    הגלובוס שמשמאל מראה
    את הכיוון הנוכחי שלנו,
  • 6:36 - 6:39
    ומימין, זהו עולם שבו
    מוכנסים חלקיקים לסטרטוספירה
  • 6:39 - 6:41
    בהדרגה, החל מ-2020,
  • 6:41 - 6:44
    ועד 2100.
  • 6:44 - 6:48
    ההתערבות הזאת שומרת את
    טמפרטורות פני השטח קרובות למצב היום,
  • 6:48 - 6:52
    ואילו בלעדיה, הטמפרטורות
    עולות בהרבה יותר משלוש מעלות.
  • 6:52 - 6:56
    זה יכול להיות ההבדל
    בין עולם בטוח ללא-בטוח.
  • 6:58 - 7:02
    אז אם יש סיכוי שהדבר הזה מציאותי,
  • 7:02 - 7:04
    האם זה משהו שכדאי לנו לשקול ברצינות?
  • 7:06 - 7:08
    היום אין שום יכולות
  • 7:08 - 7:11
    והידע המדעי מוגבל ביותר.
  • 7:11 - 7:16
    איננו יודעים אם התערבות כאלה
    בכלל מעשיות,
  • 7:16 - 7:18
    או איך לאפיין את הסיכונים
    הכרוכים בהן.
  • 7:19 - 7:22
    החוקרים מקווים לבחון
    כמה שאלות בסיסיות
  • 7:22 - 7:26
    שעשויות לעזור לנו לדעת
    אם מדובר באפשרויות ממשיות
  • 7:26 - 7:28
    או שמא עלינו לשלול אותן.
  • 7:29 - 7:32
    זה מחייב ללמוד את מערכת האקלים
    באמצעים רבים,
  • 7:32 - 7:35
    כולל מודלים ממוחשבים לחיזוי שינויים,
  • 7:35 - 7:38
    טכניקות ניתוח כמו למידת מכונה
  • 7:38 - 7:40
    ותצפיות מסוגים רבים.
  • 7:40 - 7:42
    ולמרות שזה שנוי במחלוקת,
  • 7:42 - 7:47
    יש חשיבות מכרעת לכך
    שחוקרים יפתחו טכנולוגיות ליבה
  • 7:47 - 7:50
    ויערכו ניסויים מציאותיים
    בהיקפים קטנים.
  • 7:51 - 7:55
    יש שתי תכניות מחקר
    שמציעות ניסויים כאלה.
  • 7:55 - 7:59
    בהרווארד, ניסוי "סקופקס"
    ישחרר כמויות קטנות ביותר
  • 7:59 - 8:05
    של גופרות, סידן פחמתי ומים
    בסטרטוספירה באמצעות בלון
  • 8:05 - 8:08
    כדי לחקור את הכימיה
    ואת האפקטים הפיזיקליים.
  • 8:09 - 8:10
    באיזו כמות חומר מדובר?
  • 8:11 - 8:15
    פחות מהכמות הנפלטת בדקת טיסה
    ממטוס נוסעים מסחרי.
  • 8:16 - 8:18
    כך שזה בהחלט לא מסוכן,
  • 8:18 - 8:20
    וזה עשוי אפילו לא להיות מפחיד.
  • 8:21 - 8:23
    באוניברסיטת וושינגטון,
  • 8:23 - 8:27
    מדענים מקווים לרסס בעננים
    ערפל דק של מים מלוחים
  • 8:27 - 8:30
    בסדרת בדיקות ביבשה ובים.
  • 8:30 - 8:33
    אם זה יצליח,
    זה יגיע לכלל ניסויים
  • 8:33 - 8:36
    שיבהירו באופן מדיד
    אזור מעונן מעל הים.
  • 8:37 - 8:41
    מאמץ ההבהרה של עננות ימית
    הוא הראשון לפתח טכנולוגיה כלשהי
  • 8:41 - 8:45
    להפקת תרסיסים לצורך החזר
    אור-שמש באטמוספירה בדרך זו.
  • 8:45 - 8:48
    זה מחייב ייצור של חלקיקים זעירים מאד --
  • 8:48 - 8:52
    נסו לחשוב על האד שיוצא ממשאף --
  • 8:52 - 8:56
    בהיקף עצום --
    נסו לדמיין את האד הזה כענן.
  • 8:56 - 8:59
    זאת בעיה הנדסית ערמומית.
  • 8:59 - 9:01
    הנחיר המיוחד שהם פיתחו
  • 9:01 - 9:04
    מפיק שלושה טריליון חלקיקים בשנייה,
  • 9:04 - 9:06
    שגודלם 80 ננומטר,
  • 9:06 - 9:07
    ממי-מלח קורוסיביים ביותר.
  • 9:09 - 9:12
    הוא פותח ע"י צוות
    של מהנדסים בדימוס בעמק הסיליקון --
  • 9:12 - 9:14
    הנה הם --
  • 9:14 - 9:19
    שעבדו סביב השעון במשך שש שנים
    ללא שכר, למען עתיד נכדיהם.
  • 9:19 - 9:22
    יידרשו עוד כמה מיליוני דולרים
    ושנה או שנתיים נוספות
  • 9:22 - 9:26
    כדי לפתח את מערכת הריסוס המלאה
    הנחוצה לעריכת הניסויים שלהם.
  • 9:27 - 9:30
    בחלקים אחרים של העולם
    מופיעים מאמצי מחקר,
  • 9:30 - 9:35
    כולל תכניות מידול קטנות
    באוניברסיטת נורמל של בייג'ינג בסין,
  • 9:35 - 9:37
    במכון המדעי ההודי,
  • 9:37 - 9:42
    מרכז נסיוני לתיקון האקלים
    באוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה
  • 9:42 - 9:44
    וקרן "דצימלס",
  • 9:44 - 9:47
    שמממנת מחקרים בארצות דרומיות בעולם
  • 9:47 - 9:50
    כדי לחקור את ההשפעות האפשריות
    של התערבויות כאלה באור השמש
  • 9:50 - 9:51
    בחלק העולם שלהן.
  • 9:52 - 9:56
    אבל כל התכניות הללו,
    כולל הנסיוניות,
  • 9:56 - 9:58
    חסרות מימון משמעותי.
  • 9:59 - 10:02
    והבנת ההתערבויות האלה
    היא בעיה קשה.
  • 10:02 - 10:04
    כדור הארץ הינו
    מערכת רחבת-ידיים ומורכבת
  • 10:04 - 10:07
    ונחוצות לנו השקעות רציניות
    במידול האקלים, בעריכת תצפיות
  • 10:07 - 10:08
    ובמדע בסיסי
  • 10:08 - 10:12
    כדי שנוכל לחזות את האקלים
    טוב יותר מאשר עכשיו
  • 10:12 - 10:17
    ולנהל את ההתערבויות שלנו,
    הן המכוונות והן הלא-מכוונות.
  • 10:18 - 10:19
    וייתכן שזה דחוף.
  • 10:20 - 10:24
    דיווחים מדעיים עדכניים
    חוזים שבמעט העשורים הבאים,
  • 10:24 - 10:27
    הקדחת של כדור הארץ
    תנוע בכיוון הרסני:
  • 10:27 - 10:29
    חום קיצוני ושריפות,
  • 10:30 - 10:32
    אובדן חמור של חיים ימיים,
  • 10:33 - 10:35
    קריסת הקרח הארקטי,
  • 10:36 - 10:39
    עקירה וסבל של מאות מיליוני בני-אדם.
  • 10:40 - 10:44
    הקדחת עלולה גם להגיע
    לנקודת אל-חזור כשההתחממות תתגבר
  • 10:44 - 10:46
    עד כדי כך
    שמאמצי האדם כבר לא יספיקו
  • 10:46 - 10:49
    לעמוד בפני שינויים הולכים ומאיצים
    במערכות הטבע.
  • 10:50 - 10:52
    כדי למנוע את כל אלה,
  • 10:52 - 10:55
    הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם
    לשינויי האקלים צופה
  • 10:55 - 10:58
    שעד 2050 יהיה עלינו לעצור
    ואף להפוך את מגמת הפליטות.
  • 10:59 - 11:00
    איך?
  • 11:00 - 11:04
    עלינו לשנות במהירות ובקיצוניות
    מגזרים כלכליים מרכזיים
  • 11:04 - 11:08
    ובהם אנרגיה, בניה, חקלאות, תעבורה ועוד.
  • 11:09 - 11:13
    וחיוני שנעשה זאת מהר ככל שנוכל.
  • 11:13 - 11:15
    אבל הקדחת שלנו
    כבר כה חמורה,
  • 11:15 - 11:18
    שמומחי האקלים טוענים
    שעלינו גם להוציא
  • 11:18 - 11:21
    כמויות ענק של פד"ח
    מן האטמוספירה,
  • 11:21 - 11:24
    אולי פי 10 מכל
    הפליטות העולמיות השנתיות,
  • 11:24 - 11:26
    בדרכים שטרם הוכחו.
  • 11:27 - 11:31
    לפי שעה, יש לנו פתרונות איטיים
    לבעייה שמחמירה במהירות.
  • 11:32 - 11:34
    אפילו עם ההנחות הכי אופטימיות,
  • 11:34 - 11:37
    החשיפה שלנו לסכנה
    ב-10 עד 30 השנים הבאות
  • 11:37 - 11:40
    גבוהה באופן בלתי-קביל, לדעתי.
  • 11:41 - 11:44
    האם התערבויות כאלה תספקנה
    תרופה מהירת-פעולה, במידה ונזדקק לה,
  • 11:45 - 11:48
    לשיכוך קדחת כדור הארץ,
    בעודנו מטפלים בבעיות היסוד?
  • 11:49 - 11:51
    קיימות דאגות אמיתיות
    סביב רעיון זה.
  • 11:51 - 11:55
    יש מי שמודאגים מאד מכך
    שעצם חקר ההתערבויות האלה
  • 11:55 - 11:59
    עלול לספק תירוץ לדחיית המאמץ
    לצמצום הפליטות.
  • 11:59 - 12:01
    זה ידוע גם כ"סיכון מוסרי".
  • 12:02 - 12:04
    אבל, כמו רוב התרופות,
  • 12:04 - 12:07
    ההתערבויות מסוכנות
    ככל שמרבים להשתמש בהן,
  • 12:07 - 12:10
    והמחקר נוטה באמת להסיק
  • 12:10 - 12:13
    בהחלט וללא עוררין
    אסור לנו להמשיך
  • 12:13 - 12:16
    למלא את האטמוספירה בגזי חממה,
  • 12:16 - 12:18
    שבהתערבויות כאלה טמונים סיכונים
  • 12:18 - 12:21
    ושאם נשתמש בהן,
  • 12:21 - 12:23
    זה צריך להיות מעט ככל האפשר.
  • 12:25 - 12:27
    אבל גם כך,
  • 12:27 - 12:29
    האם נצליח אי-פעם ללמוד
    על התערבויות אלה מספיק
  • 12:29 - 12:31
    כדי שנוכל לנהל את הסיכון?
  • 12:31 - 12:35
    מי יקבל החלטות בשאלה
    מתי ואיך להתערב?
  • 12:36 - 12:38
    מה אם יש מי שמצויים במצב חמור מדי
  • 12:38 - 12:40
    או רק סבורים שזה כך?
  • 12:40 - 12:42
    אלה הן בעיות קשות מאד.
  • 12:44 - 12:48
    אבל מה שבאמת מדאיג אותי הוא
    שככל שהשפעות האקלים יחמירו,
  • 12:49 - 12:52
    המנהיגים יידרשו לפעול
    בכל האמצעים שעומדים לרשותם.
  • 12:53 - 12:56
    אישית, אני לא רוצה
    שהם יפעלו ללא מידע ממשי
  • 12:56 - 12:58
    וברירות טובות בהרבה.
  • 12:59 - 13:01
    המדענים סבורים שיידרש
    עשור שלם של מחקר
  • 13:01 - 13:03
    רק כדי להעריך את ההתערבויות האלה,
  • 13:03 - 13:06
    בטרם נוכל אפילו
    לפתחן או להשתמש בהן.
  • 13:06 - 13:11
    אלא שהיום, רמת ההשקעה הגלובלית
    בהתערבויות אלה
  • 13:11 - 13:13
    היא למעשה אפס.
  • 13:14 - 13:17
    כך שעלינו לפעול במהירות
  • 13:17 - 13:20
    אם ברצוננו שקובעי המדיניות
    יקבלו מידע ממשי
  • 13:20 - 13:22
    על תרופת חירום מעין זו.
  • 13:24 - 13:25
    יש תקווה!
  • 13:27 - 13:29
    העולם כבר פתר בעבר
    בעיות כאלה.
  • 13:30 - 13:33
    בשנות ה-70 של המאה ה-20
    זיהינו איום קיומי
  • 13:33 - 13:35
    על שכבת האוזון שמגינה עלינו.
  • 13:36 - 13:38
    בשנות ה-80,
    מדענים, פוליטיקאים ותעשיינים
  • 13:38 - 13:42
    חברו יחד בהחלטה להחליף
    את הכימיקלים שגרמו לבעיה זו.
  • 13:43 - 13:47
    הם השיגו זאת בעזרת ההסכם
    הסביבתי היחיד המחייב מבחינה חוקית
  • 13:47 - 13:49
    שעליו חתמו כל מדינות העולם,
  • 13:49 - 13:51
    הסכם מונטריאול.
  • 13:51 - 13:53
    הוא עדיין תקף כיום
  • 13:53 - 13:55
    והוא הביא להחלמת שכבת האוזון
  • 13:55 - 13:59
    ומהווה את מאמץ ההגנה הסביבתית
    המוצלח ביותר
  • 13:59 - 14:00
    בדברי ימי האדם.
  • 14:01 - 14:04
    האיום שמולנו גדול בהרבה,
  • 14:04 - 14:08
    אבל יש לנו בהחלט היכולת
    לפתח פתרונות ולהסכים עליהם
  • 14:08 - 14:10
    על מנת להגן על בני-אדם
  • 14:10 - 14:12
    ולשקם את בריאותו של האקלים שלנו.
  • 14:12 - 14:15
    המשמעות עשויה להיות
    שכדי להישאר מוגנים
  • 14:15 - 14:18
    נחזיר אור-שמש במשך כמה עשורים
  • 14:18 - 14:21
    ובמקביל ניירק את התעשיות שלנו
    ונסלק את הפד"ח.
  • 14:22 - 14:25
    זה בהחלט אומר
    שעלינו לפעול עכשיו
  • 14:25 - 14:29
    כדי להבין את הברירות שלנו
    מבחינת תרופת חירום זו.
  • 14:30 - 14:31
    תודה לכם.
  • 14:31 - 14:36
    (מחיאות כפיים)
Title:
תרופת חירום לקדחת האקלים
Speaker:
קלי וואנסר
Description:

בעוד אנחנו מחממים ללא כל מחשבה את כוכב הלכת על-ידי פליטת גזי חממה לתוך האטמוספירה, יש גם פליטות תעשייתיות שמפיקות חלקיקים אשר מחזירים אור-שמש אל החלל ובכך בולמות את ההתחממות הגלובלית, וזהו נושא שרק כעת אנו מתחילים להבין. פעילת האקלים קלי וואנסר שואלת: האם נוכל לפתח דרכים כדי לרתום אפקט זה כדי לצמצם עוד יותר את ההתחממות? בואו ללמוד על ההבטחות והסיכונים הטמונים ב"הבהרת עננים", ועל הדרכים בהן זה עשוי לעזור לנו לשקם את בריאות האקלים שלנו.

המיזם להבהרת עננות ימית - Marine Cloud Brightening Project
"סקופקס" (ניסוי מבוקר בהתערבות בסטרטוספירה) - ScoPEx - Stratospheric Controlled
Perturbation Experiment
קרן "דצימלס" (מידול ניתוח השפעות במדינות מתפתחות למרכזי ניהול קרינת שמש) - (DECIMALS Fund (Developing Country Impacts Modelling Analysis for SRM)
הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי האקלים - the UN's International Panel
on Climate Change
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:49

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.