ראקסטרואו דאונס: יש ציירים. "Exclusive" |Art21

Episode #166: Filmed in Presidio, Texas in late 2010, painter Rackstraw Downes describes why he views the work of some long-deceased painters to be relevant to his own contemporary practice. Paintings by such artists are shown including Claude Lorrain's "Sunrise" (1646-47), Jacob van Ruisdael's "Wheat Fields" (1670), and J.M.W. Turner's "The Burning of the Houses of Lords and Commons" (1834-35). Despite not using the same techniques as these painters, Downes seeks out their work because he considers it "useful," "provocative," and "like challenges."

Rackstraw Downes views the act of seeing and the art of representation as culturally taught, with different cultures accepting alternative delineations of the world as realistic. Often painted in a panoramic format, Downes's images evince careful attention to details as well as to broad expanses of their surroundings. Created plein air in locations as diverse as metropolitan New York, rural Maine, and coastal and inland Texas—without resorting to the use of photography—his compositions feature horizons that bend according to the way the eye naturally perceives.

Learn more about the artist at: http://www.art21.org/artists/rackstraw-downes

CREDITS: Producer: Ian Forster. Consulting Producer: Wesley Miller & Nick Ravich. Interview: Susan Sollins. Camera: Bob Elfstrom. Sound: Ray Day. Editor: Morgan Riles. Artwork Courtesy: Rackstraw Downes, Philadelphia Museum of Art, The Metropolitan Museum of Art. Theme Music: Peter Foley.

IMAGES FEATURED:
"Sunrise" (1646-47) by Claude Lorrain courtesy The Metropolitan Museum of Art
http://www.metmuseum.org/collections/search-the-collections/110000340

"Wheat Fields" (1670) by Jacob van Ruisdael courtesy The Metropolitan Museum of Art
http://www.metmuseum.org/Collections/search-the-collections/110002002

"The Burning of the Houses of Lords and Commons" (1834-35) by J.M.W. Turner courtesy the Philadelphia Museum of Art
http://www.philamuseum.org/collections/permanent/103831.html

היתה בי התלהבות עצומה
מאמנים מסוימים, אין בכך ספק.

ובמקרים רבים, אלו היו אמנים שחיו במאות
שונות לגמרי ממני.

אני אהבו את מה שפיקסו אמר פעם.
הוא אמר,

"יש כמה צעירים שנראים לי מתים יותר
מכמה אמנים שמתו כבר לפני מאות שנים."

[צחוק]
זה היה מעולה.

חלק מהאמנים האלה, שמתים כבר
מאות שנים, עבודותיהם נראות

רלוונטיות לגמרי לדברים שמעסיקים
אותך היום, אז אתה מחפש אותם.

אתה מחפש את היצירות שלהם. אני עברתי
מרחקים ארוכים כדי לראות תערוכות של קלוד לורן,

או של ג'קוב ואן רויסדל, וקונסטבל,
וכל מיני אנשים.

מטרנר קצת התרחקתי, לא חשבתי
שהוא בכלל טוב,

ויום אחד ניסיתי לצייר עשן וקיטור
שיוצאים ממפעל בפיטסבורג.

ואז חשבתי, "בחיי, הטרנר הזה היה אשף
בציור האדים האלה."

קונסטבל אמר שהיו כמה טרנרים יפים
שנראו כאילו הם

עשויים עשויים מקיטור צבוע. ממש ככה.
זה בדיוק נכון.

לא מכיר את הטכניקה שבציורי רויסדל.

אין שום סיכוי שהייתי מצליח
לצייר ציור של רויסדל.

אני לא יודע כלום על זיגוג.
אני בכלל לא משתמש בזיגוג.

אני מה שקרוי "צייר ישיר":
אני מניח גושי צבע ישר על הבד.

אם זה לא עובד, אני מסיר אותם
ומנסה גושים אחרים.

אני לא מניח לזה להתייבש ושם שכבה נוספת,
ומניח לה להתייבש ושם עוד שכבה.

אני לא עובד ככה.

אין לי שום מנטימנטליות
לציורים האלה. לא חושב.

הם צריכים להיראות לי שימושיים
ופרובוקטיביים.

הם כמו אתגרים בשבילי.
האם אתה יכול לעשות את זה כל-כך טוב?

אז אני לא יכול לגשת לאותם ציירים
מבחינה טכנית,

אבל אני יכול לגשת אליהם
דרך כמה דברים שהציורים שלהם עושים.