The water cycle | Ecology | Khan Academy

בואו נדבר קצת

על מחזור המים,
שכולנו מכירים.

למעשה, כולנו חלק
ממחזור המים,

בכל רגע בחיינו.

אנחנו אולי לא מעריכים את זה לחלוטין.

אז בואו פשוט נקפוץ למחזור.

אתחיל עם אידוי.

אז נוכל להתחיל על
פני האוקיינוס ​​כאן,

או הנהר הזה, או האגם הזה.

ובכל רגע נתון,

יש מים
שמתאדים מעל פני השטח הזה.

מולקולות מים שהיו
במצב הנוזלי שלהם,

במצב נוזל, רק צריכות
מספיק אנרגיה כדי לקפוץ משם

ולהיכנס למצב גז.

וזה למים במצב גזי
נקרא אדי, אדי מים.

מים, אדי מים.

ולכן זה אדי מים,
הולכים לעלות,

כנראה עם האוויר
שחומם על פני השטח,

בשל השמש, ויש
דינמיקה אחרת מורכבת יותר

במשחק, אבל כשהוא עולה,
וככל שהטמפרטורה הכוללת

מתקררת, אדי המים האלו
יתעבו לטיפות קטנות.

זה יכניס סביב קטנים, חלקיקי אוויר זעירים,

חלקיקים קטנים של אבק
שאתה אפילו לא יכול לראות

עם העין שלך,
וזה מה יוצר עננים.

אז הטיפות הקטנות,
כך שהמים בעצם חוזר

לצורה נוזלית, הן
לא מולקולות מים עצמאיות

יותר, הן מסוגלות כעת
לתקשר אחת עם השנייה,

והם מתעבות
סביב חלקיקי אבק מיקרוסקופים

קטנים כאלו לצורה של טיפות המים האלה.

ואם קר מספיק,
הם עלולים גם ליצור

גבישי קרח קטנים,
ואלו עננים.

ואנחנו רואים כאן, הם
מדברים על תנועה,

יכולים להיות לך העננים הללו, אנחנו
כמובן, אם אתה מסתכל בחוץ

ואתה רואה עננים,
העננים האלו זזים עם הרוח.

וכך יכולות לזוז כל הטיפות האלו.

עם הרוח כולה.

וכאשר הטיפות האלה כבדות מספיק,

הן יושלכו,
הן יושלכו למטה.

עכשיו הן עשויות לשוב לאיפה שהתחלנו,

הן יכולות לחזור אל הים שם.

או שאתה יכול ללכת להר שכאן,

ומאחר שאם האוויר קר מספיק,

ואם יש לך את התנאים הנכונים,

המשקעים הללו עלולים להיות שלג,

הם עלולים להישאר שלג שם.

או קרח, אבל אז בסופו של דבר
דברים עשויים להתחמם,

או שהם עלולים לא להתחמם,
אבל אם הם יתחממו,

טוב, אז, הם ימסו,

ויהיה שלג נמס שניגר.

וזה מה שאתה רואה שם.

אם הגשם הזה נופל בשטח הזה,

אז בואו נאמר שלא קר
מספיק בשביל שיהיה שלג,

אנחנו מדברים על גשם.

ובכן, רוב המים האלו
בעצם הולכים

לחלחל לתוך האדמה.

אז רובם יורדים.

אנחנו מסתכלים סביבנו ואנחנו
רואים את הנהרות והאגמים האלו,

ואנחנו אומרים וואו, יש
הרבה מים שם.

אבל מתברר, שיש
בעצם הרבה יותר מים

בתוך הקרקע
וכמובן, בים.

ונדבר על זה עוד מעט.

אז יש לך את כל המים האלה שעוברים

לאקויפר מתחת לאדמה בצורה הזו.

אבל חלק גם מגיע לאגמים האלה

והאגמים האלה הם בדרך כלל
במצב שבו

הקרקע היא או כבר
רוויה במים,

או שיש את הסוגים הנכונים של סלעים,

ככה שהם יכולים להכיל את המים כאן,

ובאופן דומה, נהרות
נוצרים על ידי הנגר,

זה שלג נמס שבורח ובצורה המפורסמת של נהר.

ובאופן כללי, אם אתה
רואה נחל או נהר

ליד הבית שלך, במיוחד
כשיורד גשם והוא מתמלא,

זה אינדיקציה טובה
לכך שמי התהום

כבר רוויים ולכן
דברים בורחים

לנהר הזה.

וזה באופן כללי מחזור המים.

יש לך אידוי, זה
מתעבה ונוצרים עננים,

זה בסופו של דבר משקע,
וזה ממשיך,

סחור וסחור וסחור.

עכשיו כמובן, יש
שחקנים אחרים במשחק.

יש לך דברים כמו צמחים.

צמחים ייקחו מים
מהקרקע העליונה,

כמרחק שהשורשים שלו הולכים.

והוא ישתמש במים האלו
להובלת חומרים מזינים

מן הקרקע למעלה לתוך העלים.

הוא משתמש במים כחלק

מהפוטוסינתזה שלמדנו

בסרטונים רבים.

והרבה מהמים
נפלטים החוצה.

אז שוב, זוהי
דיות, למעשה,

אידוי של מים מהעלים.

כאן אתה רואה את המילה הזו המראה.

זה הולך ישר ממצב מוצק של מים, קרח,

למצב הגז של
מים, או אדי מים.

וזה יקרה במצבים שבהם קר

ומאוד, מאוד, מאוד, מאוד יבש.

ויש לך, באופן כללי, לחץ נמוך.

אז במקום להיכנס למצב נוזלי,

אז מיד שמולקולות המים מתחילות לעזוב

כאדי מים.

וכמובן, אמרתי, שאנחנו חלק מזה.

ובכן, איך אנחנו חלק מזה?

אנחנו שותים קצת מים מתוקים,

גופנו הוא למעשה מורכב בעיקר ממים.

התאים בגופנו הם 70% מים.

כל מה שאנחנו לומדים בביולוגיה,
מים הם סביבת מפתח

בשביל שכל הדברים האלה יקרו.

ואז אנחנו משתמשים במים האלו,

ואז מקבלים
שיש מים בתוך הגוף שלנו,

ואז הם ממשיכים
כחלק ממחזור המים הזה.

עכשיו דבר אחד שאני
מוצא באמת מעניין,

כשאורגניזם
שתלוי במים מתוקים,

כשאנשים אומרים מים מתוקים,

מדברים על מים ללא מלח,

להפך ממי מלח.

אז אנחנו באמת צריכים
מים מתוקים באגם הזה,

או בנהר זה, או שנוכל לחפור בארות,

כדי שנוכל להשיג את המים
מתוך האקוויפרים האלה.

בעצם מתברר
שמעט מאוד מכל

המים בעולם הם מים מתוקים.

ולכן תן לי להראות לך
זה בתרשים כאן.

תמיד ידעתי, אבל
לא הערכתי את זה במלואו

כמה מעט הם מים מתוקים.

אז מכל המים על פני כדור הארץ שלנו,

מי מלח, הם הרוב, כ- 97.5% מהימים.

רק 2-1 / 2% הם מים מתוקים.

ואפילו מ 2-1 / 2% של המים המתוקים,

מעט מאוד מזה זה מה
שאנחנו באופן מסורתי משייכים

מים מתוקים, האגמים והנהרות.

כשאני חושב על
מים מתוקים, אני הולך להגיד אוי,

תן לי ללכת לאגם או נהר,

אלו דברים שאנחנו בפוטנציה
יכולים לשתות .

אבל רובם הם למעשה קרחונים

ומעט שלג קבע.

אז זה קרח, שלג,
שלא נמס.

וזה גורם לך לחשוב
על מה היה קורה

אם הדברים האלה היו נמסים.

ואז גם יש לך מי תהום,

אשר נוכל למצוא גישה אליהם.

זו הסיבה שאנשים חפרו בארות,
אז אנחנו מדברים על,

ובכן, מי תהום כולל הלחות בקרקע,

מי ביצה, וקיפאון עד.

מעט מאוד מתוך המים
למעשה באגמים ונהרות,

ואני אישית מוצא את זה מרתק.

זה לא היה ברור לי לפני
, בכנות, ראיתי את התרשים הזה.

עכשיו עוד דבר באמת מעניין הוא,

כמה זמן, בממוצע,
מולקולות מים עשויות להישאר

בחלקים שונים של מחזור המים הזה.

אחזור כאן, אתה יכול
לדמיין את מולקולת המים הזו

יכולה להישאר למשך הרבה מאוד
זמן בים,

במיוחד, אתה יודע שהיא
הולכת להסתובב סביב,

תלוי בזרמים ובטמפרטורה של האוקינוס

וכל זה, אבל אתה יכול לדמיין,

שזה יכול להישאר
בצורת נוזל בתוך האוקיינוס הזה

לזמן ארוך מאוד.

ואולי זה מבלה זמן קצר יותר בתוך ענן.

ואנשים באמת לומדים את זה,

מה שאותי מרתק.

הייתי סקרן להבין איך הם בעצם

השיגו את הנתונים האלה.

אבל כאן בממוצע נמצא
הזמן של מולקולות מים.

ואתה יכול לראות כאן
שהמים יכולים להישאר כקרחונים

וקפואים במשך זמן רב מאוד,

אנחנו מדברים על זה שזה יכול
להיות עד 10,000 שנים,

ואלה הם מספרים גסים כולם.

זה יכול להישאר כמי תהום
איפשהו בין שבועיים,

ל- 10,000 שנים, אני מניח,
תלוי איך מבודדים

את מי התהום האלו.

זה יכול להיות באוקיינוסים
ובימים כמי מלח

ל 4000 שנים, ואנחנו
יכולים להסתכל על כל אלה,

כל הדרך, באורגניזמים החיים,

שם זה יישאר ,
בממוצע, מולקולת מים

תישאר כשבוע באטמוספירה,

אז ככה הם הופכים
לאדי מים, שהופכים לענן,

מעובים למטה,
בממוצע, אחד וחצי שבועות.

ושוב, אלה הם ממוצעים.

זה לא אומר שכל
מולקולת מים תישאר

בדיוק שבוע וחצי באטמוספירה,

אבל זה דבר די מעניין
לחשוב עליו,

וזה נותן לך
קצת יותר ידע ,

ובכן, אחד, איפה כל המים,

ואיך כל זה עובד ביחד
עם מחזור המים.