אנו מטפלים לא-נכון בכל עניין המוות | קן הילמן | TEDxסידני
-
0:12 - 0:14זהו תצלום שבו סבי ואני
-
0:15 - 0:18מטיילים באמצע שנות ה-50 בסידני.
-
0:19 - 0:21כעבור שנים מספר, בערך ב-1959,
-
0:22 - 0:25סבי מת בנוחות הרבה של ביתו
-
0:25 - 0:28בהשגחתו של הרופא הכללי שלו.
-
0:29 - 0:31זאת הרצאה על מוות וגסיסה,
-
0:32 - 0:35מאוחר מדי להסתלק והדלתות נעולות.
-
0:35 - 0:36(צחוק)
-
0:36 - 0:40אבל מדובר במוות ובגסיסה
רק של הזקנים מאד -
0:40 - 0:43שקרבים לסוף חייהם
באופן טבעי ונורמלי. -
0:44 - 0:49אז איך קרה שלסבי היה מותר
למות בבית בתנאים נוחים למדי, -
0:49 - 0:53ואילו אצל אמי, 25 שנה לאחר מכן,
הסיפור היה שונה לגמרי? -
0:53 - 0:55מיד אגיע לכך.
-
0:56 - 1:00אחת הסיבות לכך היתה שבזמנו,
בתיקו של הרופא הכללי -
1:01 - 1:05היה פחות או יותר
מה שיש בבית החולים. -
1:06 - 1:08זה לא היה כל-כך מזמן.
-
1:08 - 1:13הייתם הולכים לבית החולים
אם חליתם או משהו, -
1:13 - 1:15אבל גם אם הייתם עניים.
-
1:15 - 1:19ישבתם במיטה שלכם
וקיבלתם טיפול קפדני מאד, -
1:19 - 1:22ולפעמים החלמתם,
ולפעמים - לא. -
1:23 - 1:26רואים את זה בסרטים של התקופה,
-
1:26 - 1:30שבהם, כשמישהו נפצע ברחוב,
נורה או נדקר, -
1:30 - 1:34ישנו תמיד עובר-אורח שצועק,
"מהרו והזעיקו רופא!" -
1:35 - 1:37אחרי כמה שנים
עובר האורח אמר, -
1:37 - 1:40"הזמינו מהר אמבולנס!"
-
1:40 - 1:43אז מה הדבר שהשתנה בבתי החולים?
-
1:43 - 1:48זה היה בתחילת שנות ה-60.
היתה פריחה טכנולוגית, -
1:48 - 1:52אמצעים מופלאים שיכלו לצלם
כל חלק בגוף, -
1:53 - 1:54ניתוחים מורכבים,
-
1:54 - 1:57חילקנו את הגוף ל"אולוגיות" -
-
1:57 - 2:02נוירולוגיה, קרדיולוגיה,
גסטרואנתרולוגיה וכו' - -
2:02 - 2:07וגם המנתחים חילקו את הגוף
לחלקים השונים עליהם עבדו -
2:07 - 2:10ונתנו לעצמם כל מיני תארים.
-
2:11 - 2:13ואז, כמובן, הופיע הטיפול הנמרץ.
-
2:14 - 2:17ו-25 שנה אחרי שסבי מת,
-
2:17 - 2:22הפכתי לרופא מומחה באגף הטיפול הנמרץ
בבית חולים לימודי גדול בלונדון. -
2:23 - 2:26וחשבתי שאצליח לגרום לאנשים
לחיות לנצח. -
2:26 - 2:29אלה היו ימיו הראשונים
של הטיפול הנמרץ. -
2:29 - 2:32חשבתי שאין סוף למה שנוכל לעשות.
-
2:32 - 2:36ובמובנים רבים, מבחינות מסוימות,
זה אכן כך. -
2:37 - 2:41אם לחולה היו
מוח וכבד יחסית תקינים, -
2:41 - 2:43יכולתי לדאוג שכל היתר ימשיך לפעול.
-
2:44 - 2:46באותה עת היו לי
בטיפול הנמרץ שש מיטות. -
2:47 - 2:53היום אני עובד ביחידת טיפול נמרץ
שיש בה 40 מיטות. -
2:53 - 2:574,000 דולר אוסטרלי למטופל ליום.
-
2:58 - 3:01אבל לא רק מספר המיטות השתנה,
-
3:01 - 3:06אלא גם סוג החולים שבהם
אנו מטפלים בטיפול הנמרץ של היום. -
3:07 - 3:09רבים הם בני יותר מ-60,
-
3:10 - 3:13רבים מהם הם בשנות
ה-80 וה-90 שלהם, -
3:13 - 3:17ורבים מאלה נמצאים בימים
או בשבועות האחרונים לחייהם. -
3:18 - 3:20איך זה קרה?
-
3:20 - 3:22ובכן, זה קצת כמו מסוע.
-
3:23 - 3:26כשסבי חלה בקהילה שלו,
-
3:26 - 3:30הציפייה היתה שהטיפול וההשגחה
ייעשו בבית. -
3:31 - 3:34בימינו, כשאתם חולים בקהילה,
-
3:34 - 3:37כמעט תמיד מזמינים אמבולנס.
-
3:37 - 3:42מפחיד מאד כשמישהו
נעשה חולה מאד. -
3:42 - 3:45האמבולנס לוקח אתכם
לחדר המיון הקרוב. -
3:45 - 3:48בחדרי מיון הלחץ תמיד גדול.
-
3:49 - 3:52הם מבצעים בכם החייאה,
אורזים אתכם -
3:52 - 3:55ומכינים אתכם לאישפוז.
-
3:56 - 3:59ובבית החולים אתם נעשים
עוד יותר חולים. -
3:59 - 4:04וכאן אני נכנס לתמונה,
בקצה המסוע, -
4:04 - 4:07ביחידת הטיפול הנמרץ,
ממתין לכם. -
4:08 - 4:12זאת תמונה של אמי
עם אחי ואחיותי. -
4:13 - 4:17עבור אמי,
זה לא היה כמו עם סבי. -
4:17 - 4:19בששת חודשי חייה האחרונים
-
4:19 - 4:23היא אושפזה 22 פעם
בבתי חולים למקרים חמורים. -
4:24 - 4:27לא נאמר לה מה בדיוק
לא תקין אצלה. -
4:28 - 4:30איש לא אמר לה
-
4:30 - 4:33שכאשר מזדקנים, המצב מתחיל להידרדר
-
4:34 - 4:35ואת נעשית חולה יותר.
-
4:36 - 4:39לא ניתנה לה שום ברירה בעניין.
-
4:39 - 4:43היא פשוט חלתה
והועלתה על המסוע, -
4:43 - 4:45ואושפזה בבית חולים.
-
4:46 - 4:50במצבים האלה היה עלי
להיות בן, ולא רופא, -
4:50 - 4:54ולכן לא התערבתי באותן החלטות
-
4:54 - 4:57עד שלבסוף, רופא מיוחד מאד
הושיב את כולנו ואמר, -
4:58 - 5:00"אמכם זקנה, והיא גוססת,
-
5:01 - 5:03"וכדאי שנניח לה ללכת בשלווה."
-
5:03 - 5:06זו היתה רווחה עצומה לכולנו,
-
5:06 - 5:08וגם, כמובן, לאמי.
-
5:08 - 5:11אז כ-48 שעות לאחר מכן,
-
5:11 - 5:14אמי עברה בנוחות רבה מן העולם.
-
5:15 - 5:16ממה מתה אמי?
-
5:17 - 5:22כשהייתי מתמחה,
היה לנו מותר לכתוב "מזקנה", -
5:22 - 5:24אבל היום כבר אסור לנו
לעשות זאת. -
5:24 - 5:26עלינו להמציא מונח רפואי.
-
5:26 - 5:27למשל,
-
5:28 - 5:32ליבו של כל מי שמת עוצר,
אז אנו כותבים: "מחלת לב", -
5:33 - 5:37ולכן "מחלת לב" היא צורת המוות
הנפוצה ביותר בקהילה שלנו. -
5:37 - 5:40(צחוק)
-
5:40 - 5:44מה שבאמת הטריד אותי היה
שאמי שאלה כל הזמן, -
5:44 - 5:46"מה לא בסדר אצלי, קן?
-
5:46 - 5:48"אם רק יגלו מה לא בסדר אצלי,
-
5:49 - 5:51"אפשר יהיה לעשות משהו."
-
5:51 - 5:53קשה מאד להסביר את זה,
-
5:54 - 5:58כי כשאתה מזדקן, אתה נעשה חולה,
-
5:58 - 6:01וקשה מאד להניח את האצבע
בדיוק על מה שקורה לך. -
6:02 - 6:06חוץ מזה,
ביסודה של הרפואה עומד האבחון. -
6:06 - 6:08זה מה שאנו לומדים
במשך שש שנים: -
6:08 - 6:10לאבחן.
-
6:11 - 6:12לאבחן אבחון אחד ויחיד.
-
6:12 - 6:14בתי החולים הם מקומות נהדרים
-
6:14 - 6:17אם יש לכם בעיה
אחת ויחידה שאפשר לתקן. -
6:19 - 6:21אבל כשמזדקנים,
-
6:21 - 6:26השילב של כל המחלות
ה"כרוניות" או ה"קו-מורבידיות" - -
6:26 - 6:29יהיה אשר יהיה המונח הרפואי -
-
6:29 - 6:30מסתכם במשהו
-
6:30 - 6:34שעד כה אין לנו עבורו
שם או מספר. -
6:35 - 6:37אני אוהב את המילה "תשישות",
-
6:37 - 6:40כי בכך מדובר
מנקודת מבטו של המטופל. -
6:40 - 6:42אין זו סדרה של מונחים רפואיים,
-
6:43 - 6:44אלא תשישות.
-
6:44 - 6:49ואני בטוח שלרבים מכם בקהל
יש נסיון עם אנשים זקנים יותר, -
6:49 - 6:52ואתם יודעים מה קורה
כשנעשים תשושים, -
6:52 - 6:53כשנעשים תשושים יותר.
-
6:53 - 6:56ואני במיוחד אוהב
את מדד התשישות הזה -
6:56 - 6:57בגלל התמונות הנחמדות.
-
6:57 - 6:59מתחילים במס' 1,
-
6:59 - 7:01אתם כשירים מאד
בשנות ה-60 או ה-70 שלכם, -
7:01 - 7:04ובהדרגה אתם נעשים
יותר ויותר תשושים, -
7:04 - 7:06יותר ויותר פגיעים.
-
7:06 - 7:09עד שאתם מתקשים להסתדר בעצמכם,
-
7:09 - 7:11עד שאתם נעשים
עוד יותר פגיעים. -
7:11 - 7:13ואז אתם רתוקים לכסא-גלגלים,
-
7:13 - 7:17ולבסוף אין לכם עוד כוח
לקום מהמיטה. -
7:19 - 7:22עם כל תחומי ההתמחות
וכל התרופות, -
7:22 - 7:24וכל הדברים הנפלאים
שאנו, ברפואה, יודעים לעשות, -
7:25 - 7:29התשישות הקשורה לגיל
אינה ברת-ריפוי. -
7:30 - 7:32הרצאות TED אינן מציגות בעיות בלבד,
-
7:32 - 7:34אלא גם פתרונות,
-
7:34 - 7:36והיום ברצוני לתאר לכם
-
7:36 - 7:39מה אנו מנסים לעשות בעניין
בבית החולים שלי. -
7:41 - 7:48לא מדובר בטכנולוגיה משוכללת,
בתקשורת נתונים וכדומה. -
7:48 - 7:49זה לא משהו מפואר.
-
7:49 - 7:53אבל למזלי הגדול אני עובד בארגון
-
7:53 - 7:56שקיימת בו תרבות של הסתכלות אחרת:
-
7:57 - 8:00לשים את המטופל במרכז,
להיפטר מכל היתר -
8:00 - 8:03ולתהות איך נוכל
להתנהל טוב יותר. -
8:05 - 8:07אז תאמינו או לא,
-
8:07 - 8:10רופאים ובתי חולים מתקשים מאד
-
8:10 - 8:13לזהות מתי אנשים נמצאים בסוף חייהם.
-
8:13 - 8:16אני יודע שקשה מאד להאמין בכך.
-
8:16 - 8:20אז אנו עובדים על כלי
שנותן לנו מושג מסוים -
8:20 - 8:23מתי לאנשים נותרו חודשים אחדים
או שנה אחת לחיות. -
8:23 - 8:25הכלי הזה קרוי "קריסטל".
-
8:25 - 8:29הוא פשוט מאד וכל אחד
יכול להשתמש בו ליד מיטת החולה. -
8:30 - 8:33זהו פשוט שילוב של דברים הגיוניים,
-
8:33 - 8:36כמו גיל, מדד תשישות ודברים כאלה.
-
8:38 - 8:41בכל מה שאנו עושים ברפואה
-
8:41 - 8:43קיימת אי-ודאות.
-
8:43 - 8:45אי-הוודאות טבועה ברפואה.
-
8:46 - 8:51קחו למשל אדם בן 20
עם גידול סופני במוח - -
8:51 - 8:54אנו מבצעים את כל הבדיקות
ומגלים שהוא סופני. -
8:55 - 8:56הדבר הראשון שאנו עושים -
-
8:56 - 8:58הדבר הראשון שאותו אדם
רוצה לדעת הוא, -
8:58 - 9:00"כמה זמן נשאר לי לחיות?"
-
9:00 - 9:05אז רק לפי הנתונים שלנו
לגבי כל האנשים עם הגידול הזה, -
9:05 - 9:07אנו יכולים לומר, "אולי שנה,
-
9:08 - 9:09"אולי חצי שנה,
-
9:09 - 9:10"אולי שנתיים.
-
9:11 - 9:15"ואולי, בנסיבות יוצאות-דופן,
שלוש שנים. -
9:15 - 9:20"אבל המחלה הזאת סופנית
ואיננו יכולים לעשות הרבה בעניינה." -
9:20 - 9:22וכך גם עם בני-אדם זקנים.
-
9:22 - 9:28מדד כזה יכול לכל הפחות
לאפשר לנו לעבור לשלב הבא. -
9:29 - 9:31וגם השלב הבא
איננו מסובך במיוחד. -
9:32 - 9:33אבל תאמינו או לא,
-
9:33 - 9:38לרופאים מאד לא-נוח
לדבר עם זקנים על המוות. -
9:39 - 9:41אני לא ממש יודע
מדוע זה כך. -
9:41 - 9:47אז השלב הבא, אחרי שזיהינו
אנשים אלה, הוא לקיים דיון -
9:47 - 9:50באופן כן ואמפטי.
-
9:51 - 9:54גם השלב שלאחר מכן
הוא הגיוני, -
9:54 - 9:56אבל, האמינו או לא,
גם הוא לא נעשה: -
9:56 - 10:01לחזק את המטופל ואת מטפליו
במתן ברירות. -
10:01 - 10:04כלומר, להיות כנים לגבי
השלב בו הוא נמצא לדעתנו, -
10:05 - 10:09כמה זמן נותר לו לחיות
ואיך הוא רוצה לחיות אותו. -
10:09 - 10:12אולי הוא יעדיף להמשיך
לצאת מבית החולים ולחזור אליו, -
10:12 - 10:15אולי הוא ירצה
בטיפול התוקפני ביותר הזמין, -
10:15 - 10:18אבל זה לפחות יתבסס
על נתונים נכונים -
10:18 - 10:21ועל קבלת-החלטות נכונה.
-
10:22 - 10:24עם זאת, רבים, כך מצאנו,
-
10:24 - 10:27אינם רוצים להמשיך להגיע לבית החולים
-
10:27 - 10:30מעת שנודע להם שלא נותר להם
הרבה זמן לחיות. -
10:31 - 10:34למעשה, כ-70% מהאנשים,
-
10:34 - 10:37בארץ הזאת, באמריקה ובבריטניה,
-
10:38 - 10:41כששואלים אותם, אומרים
שהם מעדיפים למות בבית. -
10:41 - 10:43מול זה עומדת העובדה
-
10:44 - 10:50שכ-70% מכם ימותו
במוסדות למקרים החמורים, בבתי חולים. -
10:50 - 10:52יש כאן סתירה
-
10:52 - 10:54שאיכשהו מאששת את זה
-
10:54 - 10:58שאיננו מדברים על זה עם אנשים
בצורה הנכונה. -
10:59 - 11:02הפתרונות לטווח ארוך
אינם מצויים בבתי החולים. -
11:02 - 11:04הפתרונות לטווח הארוך
הם דברים כמו -
11:05 - 11:07להציב את רופא המשפחה
יותר במרכז הטיפול; -
11:08 - 11:10הנחיות רפואיות מקדימות,
-
11:10 - 11:13העידוד לחשוב על זה
כל עוד זה אפשרי, -
11:13 - 11:16לדבר עם יקיריכם
ולכתוב את הדברים. -
11:17 - 11:21אבל נצטרך גם
להעביר משאבים ואנשי סיעוד -
11:21 - 11:23אם אנשים ימותו יותר בבית,
-
11:23 - 11:25כדי שיזכו לטיפול והשגחה,
-
11:26 - 11:28כדי שיזכו לטיפול של מנוחה.
-
11:29 - 11:34כאן ברצוני לחלוק על המקובל
ולומר שאינני מאמין -
11:34 - 11:39שהחודשים או השנה האחרונים
בחייו של אדם זקן מאד -
11:39 - 11:40הם אתגר רפואי.
-
11:41 - 11:44אם כואב או לא נוח לו -
כמובן שכן, -
11:44 - 11:48אבל בעיקר מדובר בתמיכה בקהילה:
-
11:48 - 11:50לדאוג לסיעוד,
-
11:50 - 11:53לוודא שהבית נקי, שיש להם אוכל,
-
11:53 - 11:55לוודא שרוחצים אותם
-
11:56 - 11:57וכל הדברים האלה.
-
11:57 - 12:01זו לא כל-כך בעיה
בריאותית או רפואית. -
12:03 - 12:05כלומר, מותם של הזקנים "נחטף".
-
12:07 - 12:10המטופל מחולק לאיברים שונים
-
12:10 - 12:14ואנו מנסים לכוונן ולשפר
איברים שונים אלה. -
12:15 - 12:18קצת כמו נושא הלידה
בשנות ה-50 או ה-60, -
12:18 - 12:20שגם הוא "נחטף".
-
12:20 - 12:22נשים עם צירים נלקחו לבית החולים,
-
12:22 - 12:25נקשרו למיטה ברגליים פשוקות,
התינוק נשלף, -
12:25 - 12:27התינוק הונח יחד
עם כל שאר התינוקות, -
12:27 - 12:30האבות לא הורשו
להיות עם נשותיהם, -
12:30 - 12:32האבות אפילו לא הורשו
להחזיק את התינוק. -
12:32 - 12:36זו היתה הצורה הנורמלית
שבה ניהלנו את נושא הלידה -
12:36 - 12:37בשנות ה-50 וה-60.
-
12:37 - 12:41זה דומה למה שקורה כיום
עם הזקנים. -
12:43 - 12:45כאן רבים מכם מתים:
-
12:46 - 12:47מוקפים בטכנולוגיה משוכללת,
-
12:48 - 12:51בטיפולם של אנשים טובי-כוונות
-
12:51 - 12:56עם המון מומחיות,
כל אחד ואחת בתחומיהם. -
12:58 - 13:01כאן גם אנו שומעים
-
13:01 - 13:05על נסים רפואיים
כמעט מידי יום, -
13:05 - 13:07וזה מרגש.
-
13:07 - 13:12אבל אנו שומעים על מה
שמערכת הבריאות והרפואה יודעות לעשות -
13:12 - 13:15אך איננו מרבים לשמוע על מה
שהרפואה המודרנית לא יכולה לעשות. -
13:15 - 13:19עלינו להיות כנים הרבה יותר
עם הקהילה -
13:19 - 13:22ביחס למגבלות הרפואה המודרנית.
-
13:23 - 13:28אין כמעט יום שבו אני עורך
סיבוב רופאים במחלקה עם עמיתי, -
13:28 - 13:33ומישהו מאיתנו אינו אומר,
"הלוואי שזה לא יקרה לי!" -
13:34 - 13:38אז זאת אחת ההחלטות
הכי חשובות בחיים. -
13:38 - 13:42עליכם לקחת את השליטה
על סיום חייכם. -
13:43 - 13:44תודה רבה לכם.
-
13:45 - 13:50(מחיאות כפיים)
- Title:
- אנו מטפלים לא-נכון בכל עניין המוות | קן הילמן | TEDxסידני
- Description:
-
קן הילמן הוא דמות עולמית נחשבת בניהול הטיפול בבני-אדם חולים מאד. שיטותיו החדשניות לטיפול בחולים קריטיים הפכו לתקן הזהב באוסטרליה, ארה"ב ואירופה. תפקידו אמנם לשמור אנשים בחיים, אבל הוא מבקש מאיתנו לתהות אם זה תמיד טוב.
הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDxTalks
- Duration:
- 14:03
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shai Hakim accepted Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shai Hakim edited Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shai Hakim declined Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for We’re doing dying all wrong | Ken Hillman | TEDxSydney |