מה איבוד הראיה שלי לימד אותי על הצלחה - לואיס פרז
-
0:07 - 0:09"פנו אל האור."
-
0:09 - 0:12זה הביטוי הקוויקרי שהוא המוטו
של בית ספר התיכון -
0:12 - 0:13בו למדתי.
-
0:13 - 0:16עכשיו כסטודנט בתיכון, לביטוי
-
0:16 - 0:18לא היתה משמעות רבה בשבילי.
-
0:18 - 0:20זה יהפוך משמעותי בהרבה שנים מאוחר יותר,
-
0:20 - 0:23כשכמבוגר, אחרי סדרה של תאונות דרכים,
-
0:23 - 0:26אובחנתי עם פגיעה בראיה.
-
0:26 - 0:31יש לי מצב שידוע כדלקת רשתית צבענית,
או דר"צ בקיצור. -
0:31 - 0:34הדרך הכי קלה שאני יכול להסביר לכם דר"צ
-
0:34 - 0:36היא לקחת אתכם לתוך עיניי.
-
0:36 - 0:40זו תמונה שצולמה לאחרונה במהלך
אחת מבדיקות העיניים שלי -
0:40 - 0:43הנקודות האלו שאתם רואים,
ליד מרכז עיניי, -
0:43 - 0:45אלו הם האזורים של עיניי
-
0:45 - 0:47בהם תאי קולטני האור מתו.
-
0:47 - 0:51זו הנקודה המתה שלי
שם אני לא יכול לראות יותר. -
0:51 - 0:53עם דלקת רשתית צבענית
-
0:53 - 0:55אתם מתחילים לאבד את הראיה שלכם
מבחוץ פנימה, -
0:55 - 0:58עד שיום אחד אני יכול להיות עיוור לגמרי.
-
0:58 - 1:03היום, יש לי בערך 7 עד 8 מעלות
של ראיה מרכזית. -
1:03 - 1:06עכשיו כדי לתת לכם תחושה של איך זה לראות
עם דלקת רשתית צבענית, -
1:06 - 1:08אנחנו עומדים לעשות ניסוי זריז.
-
1:08 - 1:10מה שאני רוצה שתעשו, זה שתקחו את ידיכם,
-
1:10 - 1:14צרו שני עיגולים קטנים, ואז הביטו דרכם.
-
1:17 - 1:21ככה זה לראות בלי ראיה הקפית.
-
1:21 - 1:25עכשיו, כשיש דלקת רשתית צבענית
זה יכול להיות מועיל לפעמים. -
1:25 - 1:28עכשיו יהיה אחד הרגעים האלה.
-
1:28 - 1:32(צחוק)
-
1:32 - 1:34אבל אתם יודעים, כשיש דלקת רשתית צבענית,
-
1:34 - 1:37זה לא רק נוגע למה שקורה בעיניים שלי.
-
1:37 - 1:39זה נוגע לניסיון חיים.
-
1:39 - 1:41וכך אני רוצה לחלוק איתכם
את הניסיון הזה, -
1:41 - 1:44אבל בדרך מעט שונה.
-
1:44 - 1:46אני רוצה לחלוק איתכם שיר שכתבתי
-
1:46 - 1:48שנקרא "אנטרה" או "בין".
-
1:49 - 1:51לא פה ולא שם
-
1:51 - 1:54לא עיוור אבל לא רואה
-
1:54 - 1:56אני רואה אתכם, אבל לא את כולכם
-
1:56 - 1:59אתם רואים אותי, אבל לא את כולי
-
1:59 - 2:02לא פה לא שם
-
2:02 - 2:05האיים, העיר, הכפר
-
2:05 - 2:09ספרדית, ספנגליש, אנגלית
-
2:09 - 2:11והיום, מי אני?
-
2:11 - 2:12ובכן, מי יודע?
-
2:12 - 2:15אז למדתי לחיות בין לבין
-
2:15 - 2:17בתוך ומחוץ לצללים
-
2:17 - 2:19וכשהאור הופך לחושך
-
2:19 - 2:22והחשכה מתעוררת לחיים
-
2:22 - 2:23למדתי פשוט לרקוד
-
2:23 - 2:25רק לרקוד בצללים האלו."
-
2:26 - 2:29השיר הזה הוא על החוויה שלי
-
2:29 - 2:32כאדם שחי בין לבין.
-
2:32 - 2:34כאדם עם פגיעה בראיה,
-
2:34 - 2:38אני לא בעל ראיה מלאה, ולא לגמרי עיוור.
-
2:38 - 2:40אני חי בין עולמות.
-
2:40 - 2:43כמהגר מהרפובליקה הדומיניקנית,
-
2:43 - 2:48כאדם צבעוני, חייתי גם כן בין העולמות.
-
2:48 - 2:51עכשיו, בתי ספר הרבה פעמים
רוצים לשייך אותנו לקטגוריה, -
2:51 - 2:54הם רוצים לתת לנו תווית.
-
2:54 - 2:56כמה עשיר יותר החינוך יהיה
-
2:56 - 2:59אם נכיר בזה שכל לומד הוא ייחודי,
-
2:59 - 3:01ויש לו זהות מורכבת,
-
3:01 - 3:04שאנחנו צריכים לחגוג ולשלב בלמידה.
-
3:04 - 3:10עכשיו, היום אני מרגיש מאוד בנוח
בעור שלי כאדם עם מוגבלות. -
3:10 - 3:12אבל זה לא היה תמיד המקרה.
-
3:12 - 3:15כשאובחנתי לראשונה עם הפרעת הראיה שלי,
-
3:15 - 3:18נכנסתי למעשה לדיכאון ארוך,
-
3:18 - 3:22מה שאני מחשיב לימים החשוכים בחיי.
-
3:22 - 3:27אז איך זה היה שהייתי מסוגל
לצעוד מחוץ לצללים ולפנות אל האור? -
3:27 - 3:29ובכן, היו כמה דברים שעזרו לי.
-
3:29 - 3:34הראשון, כמובן, היה משפחה,
בעיקר הבת שלי. -
3:34 - 3:38היא הסיבה שאני פה היום.
-
3:38 - 3:41הרצון להיות שם בשבילה,
הרצון להיות מודל טוב לחיקוי, -
3:41 - 3:43עודד אותי לבקש עזרה.
-
3:43 - 3:46והיא עשתה אותי לאדם טוב יותר.
-
3:46 - 3:49כשאובחנתי לראשונה עם הפגיעה הראייתית שלי,
-
3:49 - 3:53לא הייתי בטוח שאני אראה את היום ההוא,
אלא רק באביב הזה, -
3:53 - 3:57הייתי מסוגל לראות אותה מסיימת התיכון.
-
4:02 - 4:07ולא מזמן, יכולתי להעביר אותה למעונות
לשנה הראשונה שלה במכללה. -
4:11 - 4:15וכאדם ממוצא דומיניקני פיליפיני,
-
4:15 - 4:17גם היא חיה בין העולמות.
-
4:17 - 4:21ורציתי להיות מודל טוב לחיקוי בשבילה
באזור הזה של חייה גם כן. -
4:21 - 4:25הדבר האחר שעזר לי לצאת מהצללים
ולצאת אל האור, -
4:25 - 4:29היה לפגוש את אלכס ולגלות טכנולוגיה מסייעת.
-
4:29 - 4:32יום אחד, במקרה, התקנתי מחשב חדש.
-
4:32 - 4:37כשגיליתי תכונה שנקראת "ווייס אובר",
שהיא קורא מסך. -
4:37 - 4:39הפעלתי אותה, ושמעתי את זה:
-
4:39 - 4:43"ההפעלה המהירה של וויס אובר.
בהתחלה מהירה זו, אתם תלמדו -
4:43 - 4:48את הבסיס של וויס אובר כמו גם פקודות
חשובות של וויס אובר שיעזרו לכם לנווט -
4:48 - 4:50על המק שלכם, ולהשתמש באפליקציות."
-
4:50 - 4:54כמו שניחשתם כנראה, אלכס הוא לא אדם.
-
4:54 - 4:57הוא הדיבור המסונתז
שרץ עם קורא המסך של וויס אובר, -
4:57 - 5:03על כל מק או מכשיר iOS
כמו האייפון שלכם או האייפד. -
5:03 - 5:07עכשיו אלכס לא רק דיבר לאוזניי,
הוא דיבר לליבי. -
5:07 - 5:10מה שהיה יותר חשוב
מהאיכות הגבוהה של הקול, היה המסר -
5:10 - 5:14שהמחשב תקשר איתי.
-
5:14 - 5:16זה היה מסר של תקווה.
-
5:16 - 5:19זה היה מסר שאמר, לא משנה מה קורה,
-
5:19 - 5:23אפילו אם אתם מאבדים לגמרי את הראיה
שלכם, הכל יהיה בסדר. -
5:23 - 5:25וזה האתגר שלי בשבילכם.
-
5:25 - 5:30מעל הכל, התמקדו בליצור
את הרגעים הקסומים האלו ללומדים שלכם. -
5:30 - 5:34הפגישה עם אלכס היתה
הרגע הקסום הזה בשבילי. -
5:34 - 5:38מעל הכל, התמקדו בלתת ללומדים שלכם תקווה.
-
5:38 - 5:42עם תקווה, לומדים יכולים
להתגבר על כל מכשול. -
5:42 - 5:46בלי תקווה,
אפילו המכשול הכי פשוט יעמוד בדרכם. -
5:46 - 5:50הדבר הנוסף שעזר לי לצאת מהצללים,
-
5:50 - 5:53היה למצוא אושר בחיים היום יומיים.
-
5:53 - 5:57והדרך בה עשיתי זאת היתה בלאמץ תחביב.
-
5:57 - 6:01אבל לא סתם תחביב,
התחלתי תחביב שהייתם -
6:01 - 6:04הכי פחות מצפים שמישהו
עם פגיעה משמעותית בראיה היה לוקח. -
6:04 - 6:06החלטתי ללמוד צילום.
-
6:06 - 6:12וכן, זו המצלמה הראשונה שלי,
עם 1.3 מגהפיקסל מדהימים. -
6:12 - 6:16התקדמנו הרבה מאז.
-
6:16 - 6:19אז תנו לי לחלוק איתכם כמה מתמונותי.
-
6:19 - 6:22אז למה אתה מצלם תמונות,
אתם כנראה שואלים את עצמכם. -
6:22 - 6:26למה אני מצלם תמונות
שיום אחד אולי לא אוכל לראות? -
6:26 - 6:31ובכן, אם אתם רק מתמקדים בתמונות,
אתם אולי מפספסים את התמונה הגדולה. -
6:31 - 6:34רואים מה עשיתי פה?
-
6:34 - 6:36אז הסיבה שאני מצלם היא אותה סיבה
-
6:36 - 6:39שהצלם העיוור פיט אקרט מצלם,
-
6:39 - 6:45כשהוא אומר, "התמונות הן בשבילכם.
ארוע צילום התמונה הוא בשבילי." -
6:45 - 6:49אתם מבינים, צילום הוא לא רק אמנות בשבילי.
-
6:49 - 6:53צילום, בשבילי, הוא פעולה פוליטית.
-
6:53 - 6:56מה שצילום עושה, זה שהוא הופך אותי לנראה.
-
6:56 - 7:01ובזמן בהסטוריה של המדינה שלנו,
כשהזכויות שלי כאדם עם נכות, -
7:01 - 7:05כמהגר ואדם צבעוני, תחת מתקפה,
-
7:05 - 7:08אני צריך להיות מסוגל להיות נראה ככל האפשר.
-
7:08 - 7:16(מחיאות כפיים)
-
7:16 - 7:24אני צריך לספר לעולם שאני נראה,
אני פה, אני גאה במי שאני, אני משתייך. -
7:24 - 7:28הבה ניתן את אותו מסר לתלמידים שלנו.
-
7:28 - 7:32צילום עושה אותי נראה, כשאני בחלל הפיזי.
-
7:32 - 7:36כל פעם שאני מופיע במקום כלשהו
עם המקל הלבן שלי והמצלמה, -
7:36 - 7:38(צחוק)
-
7:38 - 7:41אנשים סוג של עוצרים ומביטים.
-
7:41 - 7:45וזה באמת מכריח אותם לשקול מחדש
את הרעיונות המוקדמים שלהם -
7:45 - 7:48בנוגע למה זה אומר שיש נכות,
-
7:48 - 7:50בעיקר מה זה אומר שיש פגיעה בראיה.
-
7:50 - 7:53וכמובן שכשאני חולק את התמונות האלו ברשת,
-
7:53 - 7:55זה גם עושה אותי נראה במקומות האלו
-
7:55 - 7:59בהם הרבה מהשיחות שלנו מתרחשות היום.
-
7:59 - 8:01אז איך אני מצלם את התמונות שלי?
-
8:01 - 8:07ובכן, אני מסתמך על טכנולוגיה מסייעת
שבנויה בטלפונים החכמים שלי, בטאבלטים שלי. -
8:07 - 8:09והנה רק דוגמה אחת לזה.
-
8:09 - 8:12זו טכנולוגיה שבנויה
לתוך קורא המסך ווייס אובר -
8:12 - 8:15שלמעשה מזהה כמה אנשים בפריים
-
8:15 - 8:17ואומרת לי את המידע הזה.
-
8:17 - 8:24"פרצוף אחד, פרצוף קטן, פנים מרוכזות.
צלם תמונה. כפתור." -
8:24 - 8:28וכמובן אני צריך להגיע
למקום אותו אני רוצה לצלם. -
8:28 - 8:32ואז אני מסתמך על אפליקציות כמו ליפט ואובר
-
8:32 - 8:37במקום בו אני חי, תחבורה, תחבורה ציבורית,
יכולה להיות די גרועה. -
8:37 - 8:40ומוניות יכולות להיות יקרות ולא אמינות.
-
8:40 - 8:44עם אפליקציות כמו ליפט ואובר,
אני יכול להגיע לכם מקום שאני רוצה, -
8:44 - 8:47והן באמת פתחו את העולם בשבילי.
-
8:47 - 8:52ואם אני רוצה ללמוד על צילום,
אני יכול לגשת לספרים על הטאבלט שלי, -
8:52 - 8:54בפורמט שנקרא איפאב.
-
8:54 - 9:00עם ספרי איפאב, אני יכול להתאים את גודל
הטקסט, לעשות אותו גדול ככל שצריך -
9:00 - 9:04אני יכול לשנות את הרקע
כך שתהיה לי ניגודיות נוספת. -
9:04 - 9:07ואז כשעיניי מתעייפות בסוף היום,
-
9:07 - 9:09אני יכול פשוט שאלכס יקריא לי.
-
9:09 - 9:13להרבה אנשים,
טכנולוגיה עושה דברים קלים יותר. -
9:13 - 9:17לכמה מאיתנו, היא עושה אותם אפשריים.
-
9:17 - 9:20הרשו לי לחלוק איתכם דוגמה נוספת לכך.
-
9:20 - 9:22זה חברי לוגאן פריקט.
-
9:22 - 9:26כשלוגאן היה איש צעיר, הוא הלך
ל- MRI שגרתי. -
9:26 - 9:30למרבה הצער הם לא ידעו שהוא אלרגי
-
9:30 - 9:32לצבען שהזריקו לו.
-
9:32 - 9:37כתוצאה, לוגאן נכנס לשוק,
וכתוצאה נכנס לתרדמת. -
9:37 - 9:39כשהוא התעורר מהתרדמת, הוא היה עיוור,
-
9:39 - 9:43והיתה לו נכות מוטורית משמעותית,
-
9:43 - 9:46וגם בגלל שהם ריסקו את מיתרי הקול שלו,
-
9:46 - 9:52כשסיפקו לו טיפול מציל חיים,
היום הוא לא יכול לדבר מעבר ללחישה. -
9:52 - 9:56אז האתגר שלנו, עבדתי עם צוות
באוניברסיטת אובורן במונטגומרי, -
9:56 - 10:01היה ליצור מערכת שתאפשר ללוגאן
להשתתף בחינוך שלו, -
10:01 - 10:03יחד עם עמיתיו.
-
10:03 - 10:06בנינו מערכת סביב הטלפון החכם שלו.
-
10:06 - 10:10ועם המערכת הזו,
לוגאן היה מסוגל להשתתף בכיתה, -
10:10 - 10:13הוא מסוגל להשתתף בדיונים בכיתות,
-
10:13 - 10:17הוא מסוגל להגיש את המשימות שלו,
והוא מסוגל להשתתף -
10:17 - 10:22ולעשות את כל הדברים
שטיפוסיים לתלמידים במכללה. -
10:22 - 10:24והתוצאה הסופית של כל זה?
-
10:24 - 10:28באביב האחרון, לוגאן סיים את המכללה.
-
10:28 - 10:34(מחיאות כפיים)
-
10:34 - 10:38לא רק זה, הוא סיים מצטיין בארבע שנים.
-
10:38 - 10:42(מחיאות כפיים)
-
10:42 - 10:47לא רק זה, הוא סופר מפורסם
כסטודנט לתואר שני. -
10:47 - 10:52בגלל שיחד, אני מאמין בלכלול
את האנשים שאני עובד איתם במחקר -
10:52 - 10:56וכך פרסמנו פרק בספר
על החוויות שלו עם טכנולוגיה -
10:56 - 11:00שאנחנו מקווים שיעזור לאחרים במצבים דומים.
-
11:00 - 11:03מה שגם באמת מגניב
בנוגע לחוויה שלי עם לוגאן, -
11:03 - 11:07זה שלא הייתם יכולים למצוא
שני אנשים שונים יותר, -
11:07 - 11:10בעיקר באקלים הפוליטי בו אנחנו חיים.
-
11:10 - 11:16בגלל שאנחנו בעיקרון לוקחים צדדים
ומשתייכים לשבטים שונים. -
11:16 - 11:19לוגאן נולד וגדל בדרום.
-
11:19 - 11:22אני ליברל מצפון מזרח.
-
11:22 - 11:25אולי יש לנו אמונות פוליטיות שונות.
-
11:25 - 11:30אולי יש לנו אמונות דתיות שונות.
אולי אנחנו מקשיבים למוזיקה שונה. -
11:30 - 11:34אבל מה שחשוב,
זה שהיינו מסוגלים למצוא אנושיות אחד בשני, -
11:34 - 11:39והיינו מסוגלים לעבוד יחד,
למען מטרה משותפת. -
11:39 - 11:41כשאני עובר עם תלמידים כמו לוגאן,
-
11:41 - 11:46המטרה שלי היא לא לעשות עבורם
מה שהם יכולים לעשות לעצמם. -
11:46 - 11:49המטרה שלי היא פשוט להיות הניצוץ.
-
11:49 - 11:51להאיר את הדרך.
-
11:51 - 11:53לתת ללומדים
את הכלים והאסטרטגיות שהם צריכים, -
11:53 - 11:56להיות הגרסה הכי טובה של עצמם,
-
11:56 - 11:59כדי להשיג את החלומות שלהם,
כדי להגיע ליעדים שלהם. -
11:59 - 12:02ולכן זה האתגר שלי בשבילכם היום.
-
12:02 - 12:06היו הניצוץ, האירו את הדרך.
-
12:06 - 12:10מעל הכל, אני עומד להשאיר אתכם
עם מסר מאוד חשוב. -
12:10 - 12:16אנחנו המחנכים,
אנחנו האור שכל כך נדרש בעולם היום. -
12:16 - 12:19האם תצטרפו אלי בליצור עוד אור?
-
12:19 - 12:23האם תצטרפו אלי בלדאוג
שכל לומד יוכל להדליק את האור? -
12:23 - 12:25תודה לכם.
-
12:25 - 12:32(מחיאות כפיים)
- Title:
- מה איבוד הראיה שלי לימד אותי על הצלחה - לואיס פרז
- Description:
-
more » « less
אחרי סדרה של תאונות, לואיס פרז נשאר עם פגיעה בראיה שנגרמה על ידי פיגמנטוזה של הרשתית. במסע שלו להתרגל לנסיבות החדשות שלו, לואיס גילה כלים חיוניים שהוא שילב לעבודתו כמחנך. מגילוי טכנולוגיות מסייעות ללימוד צילום, לואיס חיפש דרכים גם לראות בלי להסתמך על הראיה שלו, ולהראות יותר. היום, התקווה שלו היא שלתלמידים שלא יתאימו לקטגוריות מסורתיות תנתן ההזדמנות להבין את הפוטנציאל שלהם דרך גישה ונראות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TED-Ed
- Duration:
- 12:33
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
Allon Sasson accepted Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez | |
|
|
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What losing my vision taught me about access - Luis Perez |