עמי קלין: דרך חדשה לאבחון אוטיזם
-
0:01 - 0:03מאז ומתמיד רציתי להפוך
-
0:03 - 0:06למעבדה מהלכת ליחסים חברתיים,
-
0:06 - 0:10כדי לשקף ולהדהד לאנשים
את רגשותיהם, מחשבותיהם, -
0:10 - 0:15כוונותיהם, מניעיהם,
תוך כדי המגע עימם. -
0:15 - 0:21כמדען, תמיד רציתי למדוד
את התהודה הזו, -
0:21 - 0:23את תפישת הזולת,
שמתרחשת כה מהר, -
0:23 - 0:26בהרף-עין.
-
0:26 - 0:28אנו חשים אינטואיטיבית
את רגשות הזולת. -
0:28 - 0:29אנו יודעים מהי משמעות מעשיו
-
0:29 - 0:32עוד לפני שהם מתרחשים.
-
0:32 - 0:34אנו נמצאים תמיד בעמדה
של היותנו -
0:34 - 0:37הנושא לסובייקטיביות של
מישהו אחר. -
0:37 - 0:40אנו עושים זאת כל הזמן.
איננו יכולים לחדול מכך. -
0:40 - 0:42זה כה חשוב, שאותם הכלים
בהם אנו משתמשים -
0:42 - 0:44כדי להבין את עצמנו,
כדי להבין -
0:44 - 0:48את העולם סביבם,
מעוצבים בידי עמדה זו. -
0:48 - 0:51אנו חברתיים עד העצם.
-
0:51 - 0:54מסעי אל האוטיזם החל כשגרתי
-
0:54 - 0:58בדיור מוגן לאוטיסטים בוגרים.
-
0:58 - 1:01רוב אותם אנשים
בילו את מרבית חייהם -
1:01 - 1:05באישפוזים ממושכים.
זה היה לפני זמן רב. -
1:05 - 1:09ובשבילם, האוטיזם היה נורא.
-
1:09 - 1:13הם סבלו מפיגור שכלי עמוק.
-
1:13 - 1:16הם לא דיברו.
אך מעל לכל, -
1:16 - 1:20הם היו מבודדים להפליא
-
1:20 - 1:23מהעולם סביבם, מסביבתם
-
1:23 - 1:25ומאנשים אחרים.
-
1:25 - 1:28למעשה, אילו נכנסתם אז
לבית-ספר -
1:28 - 1:32לאוטיסטים, הייתם שומעים המון רעש,
-
1:32 - 1:38מהומה רבה, פעילות,
אנשים שעושים דברים, -
1:38 - 1:41אך הם תמיד עשו דברים
בינם לבין עצמם. -
1:41 - 1:46למשל, הם היו בוהים
במנורת התקרה, -
1:46 - 1:49או מתבודדים באיזו פינה,
-
1:49 - 1:52או עוסקים בתנועות חוזרות ונשנות,
-
1:52 - 1:57בתנועות גירוי-עצמי
שלא הובילו לשום מקום. -
1:57 - 2:00מבודדים עד קיצוניות.
-
2:00 - 2:04היום אנו יודעים שהאוטיזם
-
2:04 - 2:07הוא ההפרעה הזו,
ההפרעה בתהודה הזו, -
2:07 - 2:10שעליה אני מספר לכם.
-
2:10 - 2:12מדובר בכישורי הישרדות.
-
2:12 - 2:14אלו כישורי הישרדות שירשנו
-
2:14 - 2:16מזה מאות אלפי שנים
-
2:16 - 2:19של אבולוציה.
-
2:19 - 2:24תינוקות הרי נולדים במצב
של פגיעות מוחלטת. -
2:24 - 2:26ללא האדם שמטפל בו,
התינוק לא ישרוד, ולכן הגיוני -
2:26 - 2:28להניח שהטבע יעניק לו
-
2:28 - 2:32את מנגנוני ההישרדות האלה.
-
2:32 - 2:34התינוק מתביית על המטפל בו.
-
2:34 - 2:38החל מהימים והשבועות
הראשונים לחייו, -
2:38 - 2:41התינוק מעדיף לשמוע קולות אנוש
מאשר סתם -
2:41 - 2:43צלילים מן הסביבה.
-
2:43 - 2:45הוא מעדיף להביט בפני אנשים
מאשר על חפצים, -
2:45 - 2:47ולא רק זה:
כשהוא מביט באנשים, -
2:47 - 2:50הוא מביט בעיניהם, כי
-
2:50 - 2:54העיניים הן חלון
לנסיון חייו של הזולת, -
2:54 - 2:56עד כדי כך שהוא מעדיף
להביט באנשים -
2:56 - 3:01שמביטים בו, במקום באנשים
שמביטים הצידה. -
3:01 - 3:03הוא מתביית אם כן במטפל.
-
3:03 - 3:05המטפל מחפש את התינוק.
-
3:05 - 3:09ובכוריאוגרפיה הזו,
שנותנת חיזוק הדדי -
3:09 - 3:13טמונה חשיבות כה רבה
לצמיחת הנפש, -
3:13 - 3:18הנפש החברתית,
המוח החברתי, שתלוי בכך. -
3:18 - 3:20אנו תמיד רואים באוטיזם
-
3:20 - 3:25משהו שמתרחש בהמשך החיים.
-
3:25 - 3:31זה לא כך.
זה מתחיל בשחר החיים. -
3:31 - 3:35כשהתינוק יוצר מעורבות עם המטפל שלו,
הוא מבין במהרה -
3:35 - 3:39שבין האוזניים יש משהו
-
3:39 - 3:41שיש לו חשיבות רבה--
-
3:41 - 3:45הוא סמוי, לא רואים אותו--
אבל חשיבותו מכרעת, -
3:45 - 3:46ולדבר הזה קוראים
"תשומת-לב". -
3:46 - 3:49והתינוק לומד מהר מאד,
עוד לפני שהוא מסוגל -
3:49 - 3:52להוציא מילה מפיו,
שביכולתו ללכוד תשומת-לב זו -
3:52 - 3:58ולהפנות אותה לאן-שהוא
כדי להשיג את רצונו. -
3:58 - 4:01הוא גם לומד לעקוב
אחרי מבטם של אנשים, -
4:01 - 4:03כי הדבר שבו אנשים מתבוננים
-
4:03 - 4:07זה הדבר שעליו הם חושבים.
-
4:07 - 4:09ובמהרה הוא מתחיל ללמוד
את משמעותם -
4:09 - 4:13של דברים,
כי כשמישהו מביט במשהו -
4:13 - 4:15או כשמישהו מצביע על משהו,
-
4:15 - 4:18התינוק לא רק מקבל מכך
רמז כיווני, -
4:18 - 4:20אלא גם קולט את המשמעות
שיש לאותו אדם -
4:20 - 4:23לגבי המשהו הזה,
את גישתו, ובמהרה, -
4:23 - 4:27הוא מתחיל לבנות
מאגר של משמעויות, -
4:27 - 4:30ומדובר במשמעויות שנרכשו במסגרת
-
4:30 - 4:32יחסי-גומלין חברתיים.
-
4:32 - 4:34מדובר במשמעויות שנרכשו כחלק
-
4:34 - 4:38מהחוויות המשותפות שלו
עם אחרים. -
4:38 - 4:45ובכן, זו ילדה בת 15 חודשים,
-
4:45 - 4:49והיא אוטיסטית.
-
4:49 - 4:52אני מתקרב אליה עד כדי כך
שאני בערך -
4:52 - 4:56במרחק 5 ס"מ מפניה,
והיא לגמרי מתעלמת ממני. -
4:56 - 4:58תארו לעצמכם אילו
עשיתי זאת לכם -
4:58 - 5:00והייתי מתקרב כדי 5 ס"מ
מפרצופכם. -
5:00 - 5:02הייתם ודאי עושים
שני דברים, נכון? -
5:02 - 5:06הייתם נרתעים, וקוראים למשטרה.
[צחוק] -
5:06 - 5:08הייתם עושים משהו,
כי זה ממש בלתי-אפשרי -
5:08 - 5:11לפלוש למרחב הפיזי של מישהו
-
5:11 - 5:12מבלי לזכות בתגובה.
-
5:12 - 5:16זיכרו שאנו עושים זאת
אינטואיטיבית, ללא מאמץ. -
5:16 - 5:17זאת חוכמת הגוף שלנו.
זה לא משהו -
5:17 - 5:22שמועבר ע"י השפה. הגוף שלנו
פשוט יודע את זה, -
5:22 - 5:25ואנו מכירים את זה
כבר זמן רב. -
5:25 - 5:28וזה לא קורה
רק אצל בני-אדם. -
5:28 - 5:31זה קורה אצל
כמה מהדודנים שלנו, -
5:31 - 5:33כי אם אתה קוף,
-
5:33 - 5:35ואתה מביט בקוף אחר,
-
5:35 - 5:39ואותו קוף נמצא
במעמד חברתי גבוה ממך, -
5:39 - 5:42זה נחשב לאות של איום,
-
5:42 - 5:45ואתה לא תזכה
לחיות עוד הרבה. -
5:45 - 5:50אז משהו שאצל מינים אחרים
הוא מנגנוני הישרדות, -
5:50 - 5:53שבלעדיהם, עקרונית,
הם לא יוכלו לחיות, -
5:53 - 5:56אנו מביאים זאת להקשר האנושי,
-
5:56 - 6:00וזה משהו שאנו זקוקים לו
כדי לתפקד מבחינה חברתית. -
6:00 - 6:03אז היא מתעלמת ממני,
ואני כה קרוב אליה, -
6:03 - 6:05ואולי אתם חושבים,
"היא לא יכולה לראות אותך, -
6:05 - 6:07או לשמוע אותך."
-
6:07 - 6:09אז אחרי כמה רגעים
היא הולכת לפינת החדר -
6:09 - 6:15מוצאת ממתק קטן,
אם-אנד-אם. -
6:15 - 6:19אני לא הצלחתי למשוך
את תשומת ליבה, -
6:19 - 6:22אבל משהו, דבר מסוים,
הצליח. -
6:22 - 6:24רובנו עושים הפרדה גדולה
-
6:24 - 6:29בין עולם החפצים ועולם האנשים.
-
6:29 - 6:33אך עבור הילדה הזו,
הקו המפריד איננו כה ברור, -
6:33 - 6:37ועולם האנשים לא מושך אותה
-
6:37 - 6:38כפי שהיינו רוצים.
-
6:38 - 6:40זיכרו שאנו לומדים המון
-
6:40 - 6:42דרך השתתפות בחוויות.
-
6:42 - 6:46ומה שהיא עושה כרגע הוא,
-
6:46 - 6:50שנתיב הלימוד שלה
סוטה יותר ויותר -
6:50 - 6:54והיא מבודדת את עצמה
עוד ועוד. -
6:54 - 6:57לעתים נראה לנו
שהמוח הוא דטרמיניסטי, -
6:57 - 6:59שהמוח מחליט מי נהיה.
-
6:59 - 7:02אך למעשה המוח
גם הופך למי שאנו. -
7:02 - 7:06אז בה-בעת שההתנהגויות שלה
מרחיקות אותה -
7:06 - 7:09מתחום יחסי הגומלין החברתיים,
זה קורה גם -
7:09 - 7:15בנפש שלה,
וזה קורה גם במוח שלה. -
7:15 - 7:20האוטיזם הוא הבעיה
הכי גנטית במקורה -
7:20 - 7:24מכל הליקויים ההתפתחותיים,
-
7:24 - 7:27וזהו ליקוי מוחי.
-
7:27 - 7:29זהו ליקוי שמתחיל
הרבה לפני המועד -
7:29 - 7:32בו נולד הילד.
-
7:32 - 7:36היום אנו יודעים שיש
קשת רחבה של סוגי אוטיזם. -
7:36 - 7:38יש פרטים בעלי פיגור שכלי עמוק,
-
7:38 - 7:41אבל ישנם גם המוכשרים.
-
7:41 - 7:44יש פרטים שכלל אינם מדברים.
-
7:44 - 7:46יש פרטים שמדברים יותר מדי.
-
7:46 - 7:48יש פרטים שכשצופים בהם
-
7:48 - 7:51בביה"ס, רואים שהם ירוצו
לאורך הגדר ההיקפית -
7:51 - 7:54כל היום כולו,
אם יניחו להם, -
7:54 - 7:56ועד אותם פרטים שלא יכולים
לחדול מלבוא -
7:56 - 7:58ולנסות להעסיק אותך שוב ושוב,
ללא לאות. -
7:58 - 8:02אך לעתים קרובות באופן משונה,
-
8:02 - 8:06ללא אותה תהודה מיידית.
-
8:06 - 8:10זה הרבה יותר רווח
מכפי שחשבנו פעם. -
8:10 - 8:11כשהתחלתי לעסוק בתחום זה,
חשבנו שיש -
8:11 - 8:14ארבעה פרטים עם אוטיזם
לכל 10,000, -
8:14 - 8:16מצב נדיר ביותר.
-
8:16 - 8:20אז היום אנו יודעים שזה
קרוב יותר לאחד מכל מאה. -
8:20 - 8:25יש מיליוני פרטים אוטיסטיים
בכל מקום מסביבנו. -
8:25 - 8:28המחיר החברתי
של המצב הזה הוא עצום. -
8:28 - 8:32רק בארה"ב,
בערך 35-80 מיליארד דולר, -
8:32 - 8:35ואתם יודעים מה?
רוב הכספים האלה מופנים -
8:35 - 8:37למתבגרים ובמיוחד למבוגרים
-
8:37 - 8:39בעלי נכות חמורה,
-
8:39 - 8:41פרטים שזקוקים לשירותים מסביב לשעון,
-
8:41 - 8:44שירותים מאד מאד אינטנסיביים,
ושירותים אלה -
8:44 - 8:48יכולים להסתכם ב-60
עד 80 אלף דולר בשנה. -
8:48 - 8:52מדובר בפרטים שהטיפול המוקדם
לא עזר להם, -
8:52 - 8:56כי כעת אנו יודעים
שהאוטיזם יוצר את עצמו -
8:56 - 8:59כשהאוטיסטים סוטים מנתיב הלמידה
-
8:59 - 9:01כפי שציינתי בפניכם.
-
9:01 - 9:04לו יכולנו לזהות מצב זה
-
9:04 - 9:08בשלב מוקדם יותר,
ולהתערב ולטפל, -
9:08 - 9:10אני מבטיח לכם,
וזה ודאי היה משהו -
9:10 - 9:13ששינה את חיי
ב-10 השנים האחרונות, -
9:13 - 9:17הרעיון הזה
שאנו בהחלט מסוגלים לשכך -
9:17 - 9:19את הבעיה הזו.
-
9:19 - 9:21יש לנו גם חלון הזדמנויות,
-
9:21 - 9:24כי למשך זמן-מה,
המוח ניתן לעיצוב, -
9:24 - 9:26וחלון הזדמנויות זה נפתח
-
9:26 - 9:27ב-3 שנות החיים הראשונות.
-
9:27 - 9:31לא שהחלון נסגר. לא.
-
9:31 - 9:34אבל הוא מצטמצם
באורח משמעותי. -
9:34 - 9:38ועדיין, הגיל החציוני לאבחון
בארץ הזאת -
9:38 - 9:40הוא עדיין בערך חמש שנים,
-
9:40 - 9:42ובאוכלוסיות המקופחות,
-
9:42 - 9:45אלה שאין להן גישה
לשירותי רפואה, -
9:45 - 9:48אוכלוסיות כפריות, מיעוטים,
-
9:48 - 9:51גיל האבחון גבוה אף יותר,
-
9:51 - 9:53שזה כמעט כמו לומר
-
9:53 - 9:56שאנו דנים אוכלוסיות אלה
לכך שיהיו בהן פרטים -
9:56 - 10:00אוטיסטיים, שמצבם אפילו יחמיר.
-
10:00 - 10:03כך שלדעתי יש לנו חובה
ביו-מוסרית. -
10:03 - 10:06הכלים המדעיים קיימים,
-
10:06 - 10:09אבל שום מדע אינו רלוונטי
אם אין לו השפעה -
10:09 - 10:13על הקהילה,
ואנו פשוט לא יכולים לאבד -
10:13 - 10:15את ההזדמנות הזו.
-
10:15 - 10:18כי ילדים עם אוטיזם
הופכים למבוגרים עם אוטיזם, -
10:18 - 10:22ולדעתנו, לדברים שביכולתנו לעשות
-
10:22 - 10:24למען ילדים אלה,
למען משפחות אלה, בשלב מוקדם, -
10:24 - 10:27תהיינה השלכות לכל החיים,
-
10:27 - 10:31על הילד, על המשפחה,
ועל הקהילה בכללותה. -
10:31 - 10:34אז זאת השקפתנו על האוטיזם.
-
10:34 - 10:37יש מעל 100 גנים המשוייכים לאוטיזם.
-
10:37 - 10:39למעשה, אנו מאמינים שיתברר
-
10:39 - 10:43שיש בין 300 ל-600
גנים המשוייכים לאוטיזם, -
10:43 - 10:47וגם אנומליות גנטיות,
הרבה יותר מגנים בלבד. -
10:47 - 10:51ולמעשה ניצבת מולנו כאן
שאלה מסוימת, -
10:51 - 10:55כי אם יש סיבות כה רבות לאוטיזם,
-
10:55 - 10:58איך עוברים מהגורמים האלה
-
10:58 - 11:01לתסמונת עצמה?
כי אנשים כמוני, -
11:01 - 11:04כשאנו נכנסים לחדר-משחקים,
-
11:04 - 11:07אנו מזהים ילד כאוטיסטי.
-
11:07 - 11:09אז איך עוברים מהסיבות המרובות
-
11:09 - 11:12לתסמונת שיש לה
אחידות מסוימת? -
11:12 - 11:15התשובה היא: מה שיש באמצע,
-
11:15 - 11:18וזו ההתפתחות.
-
11:18 - 11:21למעשה אנו מתעניינים מאד באותן
-
11:21 - 11:24שנות החיים הראשונות,
כי גורמים אלה -
11:24 - 11:26לא בהכרח הופכים לאוטיזם.
-
11:26 - 11:29האוטיזם יוצר את עצמו.
-
11:29 - 11:34אם נוכל להתערב
במשך השנים האלה, -
11:34 - 11:36נצליח לשכך את האוטיזם
אצל אחדים, ומי יודע, -
11:36 - 11:40אולי אפילו למנוע אותו
אצל אחרים. -
11:40 - 11:42אז איך עושים את זה?
-
11:42 - 11:45איך מכניסים
את תחושת התהודה הזו, -
11:45 - 11:49איך נכנסים לעצם הוויתו
של אדם אחר? -
11:49 - 11:52אני זוכר, כשעבדתי
עם אותה ילדה בת 15 חודשים, -
11:52 - 11:54הדבר שעלה בדעתי היה,
-
11:54 - 11:57"איך להיכנס לעולם שלה?
-
11:57 - 12:01האם היא חושבת עלי?
האם היא חושבת על אחרים?" -
12:01 - 12:06קשה לעשות זאת,
אז היה עלינו ליצור -
12:06 - 12:09את הטכנולוגיה. היה עלינו
בעצם להיכנס לתוך הגוף. -
12:09 - 12:13היה עלינו לראות את העולם
דרך עיניה. -
12:13 - 12:16ומזה שנים רבות אנו בונים
-
12:16 - 12:20טכנולוגיות חדשות
המבוססות על מעקב עיניים. -
12:20 - 12:22אנו יכולים לראות
רגע אחר רגע -
12:22 - 12:25את מה שמעניין את הילד.
-
12:25 - 12:28זהו עמיתי, וורן ג'ונס, שאיתו
-
12:28 - 12:31אנו מפתחים את השיטות האלה,
את המחקרים האלה, -
12:31 - 12:33ב-12 השנים האחרונות.
-
12:33 - 12:36כאן אתם רואים ילד שמח
בן 5 חודשים, -
12:36 - 12:42ילד שמח בן 5 חודשים
שמיד יתבונן בדברים -
12:42 - 12:45שיובאו לפניו, מתוך עולמו,
-
12:45 - 12:47אימו, המטפלת,
אך גם חוויות -
12:47 - 12:52שאותן יעבור כשיהיה במעון יום.
-
12:52 - 12:54אנו מעוניינים
ללכוד את העולם הזה -
12:54 - 12:55ולהביאו למעבדה שלנו,
-
12:55 - 12:59אך לשם כך עלינו ליצור
-
12:59 - 13:02מדדים מתוחכמים ביותר,
-
13:02 - 13:05שמודדים איך אנשים,
איך תינוקות, -
13:05 - 13:08ילדים בני-יומם,
יוצרים קשר עם העולם, -
13:08 - 13:10רגע אחר רגע,
-
13:10 - 13:13מה חשוב ומה לא.
-
13:13 - 13:16אז יצרנו את המדדים הללו, וכאן,
-
13:16 - 13:20אתם רואים את
מה שאנו מכנים "משפך תשומת-לב". -
13:20 - 13:22זאת צפיה בסרטון -
-
13:22 - 13:24בין הפריימים האלה
מפרידה כשניה אחת - -
13:24 - 13:27דרך עיניהם של 35 תינוקות
בהתפתחות טיפוסית, -
13:27 - 13:29בני שנתיים,
-
13:29 - 13:32ואנו מקפיאים פריים אחד,
-
13:32 - 13:35וזה מה שהילדים האופייניים עושים.
-
13:35 - 13:39במעבר הסורק הזה, כאן בירוק
אלה בני השנתיים האוטיסטיים. -
13:39 - 13:43בפריים הזה, הילדים הטיפוסיים
-
13:43 - 13:46צופים בזה,
-
13:46 - 13:49הבעת רגשות
אצל הילד הקטן הזה, -
13:49 - 13:51כשהוא רב מעט
עם הילדה הקטנה. -
13:51 - 13:54מה עושים הילדים האוטיסטיים?
-
13:54 - 13:57הם ממוקדים בדלת המסתובבת,
-
13:57 - 13:59שנפתחת ונסגרת.
-
13:59 - 14:02אז אני יכול לומר לכם
שהסטיה הזו -
14:02 - 14:02שאתם רואים כאן,
-
14:02 - 14:06לא מתרחשת רק בניסוי שלנו,
בן חמש הדקות. -
14:06 - 14:09היא מתרחשת בכל רגע
בחייהם הממשיים, -
14:09 - 14:12והנפשות שלהם מתעצבות,
-
14:12 - 14:15והמוחות שלהם מתמחים
במשהו שונה -
14:15 - 14:19מאשר מה שקורה
אצל בני-גילם הטיפוסיים. -
14:19 - 14:22לקחנו תבנית
-
14:22 - 14:25מידידינו, רופאי הילדים,
-
14:25 - 14:27את הרעיון של טבלאות גדילה,
-
14:27 - 14:29אתם יודעים,
כשלוקחים ילד לרופא הילדים, -
14:29 - 14:33ורושמים את הנתונים הפיזיים
של הגובה והמשקל. -
14:33 - 14:36החלטנו לנהל טבלת גדילה
-
14:36 - 14:38של מעורבות חברתית,
-
14:38 - 14:41וחיפשנו ילדים החל מגיל הלידה,
-
14:41 - 14:47ואתם רואים כאן על ציר האיקס
שניים, שלושה, ארבעה, -
14:47 - 14:51חמישה, שישה, תשעה חודשים,
בערך עד גיל 24 חודש, -
14:51 - 14:54וזהו אחוז זמן הצפיה שלהם
-
14:54 - 14:55שבו הם מתמקדים בעיני אנשים,
-
14:55 - 14:58וזו טבלת הגדילה שלהם.
-
14:58 - 15:01הם מתחילים כאן,
הם אוהבים עיניים של אנשים, -
15:01 - 15:03וממשיכים די ביציבות.
-
15:03 - 15:07זה קצת עולה בחודשים הראשונים.
-
15:07 - 15:09כעת הבה נראה מה קורה
עם תינוקות -
15:09 - 15:12שנעשים אוטיסטיים.
-
15:12 - 15:14קורה משהו שונה לגמרי.
-
15:14 - 15:18זה מתחיל כאן למעלה,
אך בהמשך זו צניחה חופשית. -
15:18 - 15:21ממש כאילו שהם הביאו לעולם
את הרפלקס -
15:21 - 15:25שמכוון אותם לאנשים,
אבל אין לו המשכיות. -
15:25 - 15:28זה כמעט כאילו
הגירוי הזה, אתם, -
15:28 - 15:31אינכם משפיעים על המתרחש
-
15:31 - 15:35כשהם מנווטים
את חיי היומיום שלהם. -
15:35 - 15:41ואנו חשבנו שהנתונים האלה
כל-כך משמעותיים, -
15:41 - 15:44במובן מסוים, שרצינו לראות
מה קורה -
15:44 - 15:47בששת חודשי החיים הראשונים,
כי אם אתם יוצרים יחסי-גומלין -
15:47 - 15:49עם תינוקות גדולים יותר,
בני חודשיים ושלושה חודשים, -
15:49 - 15:53תופתעו להיווכח
כמה הם נעשו חברתיים. -
15:53 - 15:56ומה שאנו רואים
בששת חודשי החיים הראשונים -
15:56 - 16:02הוא שניתן להבדיל בקלות רבה
בין שתי הקבוצות האלה. -
16:02 - 16:05ובעזרת המדדים האלה,
ורבים אחרים, -
16:05 - 16:09גילינו שהכלים המדעיים שלנו
יכולים למעשה -
16:09 - 16:12לזהות בעיה זו
מוקדם מאד. -
16:12 - 16:15לא היה עלינו להמתין
שההתנהגויות האוטיסטיות -
16:15 - 16:18יופיעו בשנת החיים השניה.
-
16:18 - 16:21אם נמדוד דברים,
שמבחינה אבולוציונית -
16:21 - 16:25השתמרו היטב, ושמופיעים
מוקדם מאד מבחינה התפתחותית, -
16:25 - 16:28דברים שקיימים כבר
בשבועות הראשונים לחיים, -
16:28 - 16:30נוכל להקדים את איתור האוטיזם
-
16:30 - 16:32כבר לאותם חודשים ראשונים,
-
16:32 - 16:36וזה מה שאנו עושים כעת.
-
16:36 - 16:39אבל אנו יכולים ליצור
את מיטב הטכנולוגיות -
16:39 - 16:43ואת מיטב השיטות
לזיהוי הילדים האלה, -
16:43 - 16:46אך כל זה יהיה לשווא
אם לא תהיה לנו השפעה -
16:46 - 16:50על מה שקורה
במציאות שלהם בקהילה. -
16:50 - 16:52כמובן שאנו רוצים שהמכשירים האלה
-
16:52 - 16:55יוכנסו לפעולה ע"י הלוחמים בחזית,
-
16:55 - 16:57עמיתינו, הרופאים המטפלים,
-
16:57 - 17:00שרואים כל ילד וילד,
-
17:00 - 17:02ועלינו להפוך
את הטכנולוגיות האלה -
17:02 - 17:05למשהו שייתן ערך מוסף
לפרקטיקה שלהם, -
17:05 - 17:08כי עליהם לראות
ילדים רבים כל-כך. -
17:08 - 17:10ואנו רוצים לעשות זאת
בכל העולם -
17:10 - 17:12כדי שלא נחמיץ אף ילד,
-
17:12 - 17:14אבל זה יהיה בלתי-מוסרי
-
17:14 - 17:19אם לא תהיה לנו במקביל
תשתית שתאפשר התערבות, -
17:19 - 17:20לצרכי טיפול.
-
17:20 - 17:23עלינו להיות מסוגלים
לעבוד עם המשפחות, -
17:23 - 17:26לתמוך במשפחות,
לנהל את אותן שנים ראשונות -
17:26 - 17:30יחד איתן. צריכה להיות לנו
היכולת לעבור -
17:30 - 17:34מסינון כלל-עולמי
לגישה כלל-עולמית לטיפול, -
17:34 - 17:37כי הטיפולים האלה עתידים לשנות
-
17:37 - 17:41את חיי הילדים והמשפחות האלה.
-
17:41 - 17:45כשאנו חושבים
על מה שנוכל לעשות -
17:45 - 17:49באותן שנים ראשונות,
-
17:49 - 17:51אני יכול לומר לכם,
-
17:51 - 17:54מנסיוני הממושך בתחום הזה,
-
17:54 - 17:57שזו הרגשה של מרץ מחודש.
-
17:57 - 18:01יש תחושה שהמדע
שהושקעה בו עבודה זו -
18:01 - 18:04יכול ממש להשפיע
על המציאות, -
18:04 - 18:07למנוע למעשה את החוויות
-
18:07 - 18:11שפגשתי בתחילת מסעי
בתחום הזה. -
18:11 - 18:14חשבתי אז שזו בעיה
בלתי-פתירה. -
18:14 - 18:18לא עוד. אנו יכולים לעשות המון.
-
18:18 - 18:21והרעיון איננו לרפא את האוטיזם.
-
18:21 - 18:24לא זה הרעיון.
-
18:24 - 18:26אנו רוצים להבטיח
-
18:26 - 18:28שאותם פרטים אוטיסטיים
יוכלו להשתחרר -
18:28 - 18:33מהתוצאות המצערות
שמתלוות לכך לפעמים, -
18:33 - 18:36מהפיגור השכלי העמוק,
מהעדר השפה, -
18:36 - 18:39מהבידוד העמוק כל-כך.
-
18:39 - 18:42לדעתנו, לפרטים האוטיסטיים
-
18:42 - 18:44יש למען האמת
נקודת-מבט מיוחדת על העולם, -
18:44 - 18:48אנו זקוקים למגוון,
והם מסוגלים לעבוד בצורה מעולה -
18:48 - 18:50בתחומי חוזקות מסוימים:
-
18:50 - 18:53מצבים ברי-חיזוי,
מצבים שניתן להגדיר. -
18:53 - 18:57כי אחרי הכל,
הם מתוודעים לעולם -
18:57 - 19:01מתוך למידה עליו,
ולא מתוך למידה איך לתפקד בו. -
19:01 - 19:04אבל זו חוזקה,
אם עובדים, למשל, -
19:04 - 19:06בתחום הטכנולוגיה.
-
19:06 - 19:08וישנם פרטים שיש להם
-
19:08 - 19:10יכולות אמנותיות מדהימות.
-
19:10 - 19:12אנו רוצים שהם ישתחררו.
-
19:12 - 19:15אנו רוצים שהדור הבא
של אוטיסטים -
19:15 - 19:18יוכלו לא רק לבטא
את החוזקות שלהם, -
19:18 - 19:20אלא גם להגשים את ההבטחה
הגלומה בהם. -
19:20 - 19:24תודה רבה לכם על הקשבתכם.
[מחיאות כפיים]
- Title:
- עמי קלין: דרך חדשה לאבחון אוטיזם
- Speaker:
- Ami Klin
- Description:
-
more » « less
אבחון מוקדם של ליקוי מתחום האוטיזם עשוי לשפר את חיי כל מי שיושפעו מכך, אך מורכבותם הרבה של הגורמים מקשה מאד על החיזוי בתחום זה. ב-TEDxPeachtree, עמי קלין מתאר שיטה חדשה לאבחון מוקדם, שמשתמשת בטכנולוגיות מעקב אחר תנועות-עיניים במטרה למדוד את כישורי המגע החברתי אצל תינוקות ולהעריך בצורה אמינה את סיכוייהם לפתח אוטיזם. (הוסרט ב-TEDxפיצ'טרי)
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:44
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A new way to diagnose autism | |
|
|
Shlomo Adam added a translation |