< Return to Video

האמת העירומה: הדימוי הנשי בפרסום - ג'ין קילבורן - TEDxמכללת-לאפאייט

  • 0:19 - 0:23
    התחלתי לאסוף פרסומות
    ולהרצות על הדימוי הנשי בפרסום
  • 0:23 - 0:25
    בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20.
  • 0:25 - 0:28
    ככל הידוע לי,
    אני הראשונה שעשתה זאת.
  • 0:28 - 0:32
    תלשתי פרסומות מכתבי-עת,
    תליתי אותן על המקרר שלי,
  • 0:32 - 0:34
    ובהדרגה, גיליתי בפרסומות דפוס מסוים,
  • 0:34 - 0:37
    מעין הצהרה, מה פירוש
    להיות אישה בתרבות שלנו.
  • 0:37 - 0:42
    הכנתי מצגת שקופיות
    והתחלתי לנסוע ברחבי הארץ.
  • 0:42 - 0:45
    ב-1979 יצרתי את סרטי הראשון:
  • 0:45 - 0:48
    "הורגים אותנו ברכות:
    הדימוי הנשי בפרסום",
  • 0:48 - 0:51
    ומאז ערכתי אותו מחדש
    שלוש פעמים.
  • 0:51 - 0:54
    הנה אחדות מהפרסומות
    באוסף המקורי שלי,
  • 0:54 - 0:55
    מזמן.
  • 0:56 - 0:59
    "הניחוח הנשי הוא בעיה של כולם."
  • 1:01 - 1:05
    "אם שיערך אינו יפה,
    כל היתר כמעט ולא חשוב."
  • 1:06 - 1:10
    "מותק, תרסיס הדיאודורנט שלך
    פשוט לא מספיק."
  • 1:10 - 1:15
    וגם "ודאי לא הייתי נישאת שוב
    אילולא הורדתי 23 קילו."
  • 1:15 - 1:18
    ואישה אחת אמרה לי שזאת הפרסומת
    הכי טובה להרזייה שראתה מעודה.
  • 1:18 - 1:20
    (צחוק)
  • 1:20 - 1:23
    היום אתן גירסה
    מקוצרת מאד של ההרצאה,
  • 1:23 - 1:27
    אבל ברצוני להתחיל בשאלה
    שהכי מרבים לשאול אותי:
  • 1:27 - 1:29
    "איך הגעת לזה?
    מה גרם לך להתחיל?"
  • 1:29 - 1:32
    גורמים רבים בחיי
    הובילו אותי לתחום הזה.
  • 1:32 - 1:35
    נעשיתי פעילה בגל השני
    של תנועת הנשים
  • 1:35 - 1:37
    מיד בסוף שנות ה-60
    של המאה ה-20.
  • 1:37 - 1:39
    עבדתי בתקשורת.
  • 1:39 - 1:42
    עבדתי שנה בלונדון
    בתאגיד השידור הבריטי,
  • 1:42 - 1:46
    ושנה בפריז,
    בחברת סרטים צרפתית.
  • 1:46 - 1:49
    זה נשמע זוהר בהרבה
    ממה שזה היה; הייתי מזכירה.
  • 1:49 - 1:53
    באותם ימים, היו לנשים
    אפשרויות מוגבלות.
  • 1:53 - 1:55
    הייתי מזכירה, הייתי מלצרית,
  • 1:55 - 1:58
    אבל היתה לי אפשרות אחת
    שלעתים נדירות אני מציינת.
  • 1:58 - 2:03
    עודדו אותי להשתתף
    בתחרויות יופי ולדגמן.
  • 2:03 - 2:06
    הצילום הזה ערוך באופן אמנותי
    כדי להציג אותי כזוכה.
  • 2:06 - 2:08
    למעשה, זכיתי במקום השני.
  • 2:08 - 2:10
    זאת היתה הפרסומת הראשונה שלי,
  • 2:10 - 2:14
    ולדעתי, לפי המכונית רואים
    כמה מזמן זה היה,
  • 2:15 - 2:17
    וזה הופיע בעיתון לונדוני.
  • 2:18 - 2:20
    אז דוגמנות היתה
    אחד הדברים המועטים
  • 2:20 - 2:22
    שאישה יכלה להתפרנס מהם
    באותם ימים.
  • 2:22 - 2:23
    זה היה מפתה מאד,
  • 2:23 - 2:27
    אך מבחינתי זה היה גם מנכר,
    רעל לנשמה.
  • 2:27 - 2:30
    כל מיני הטרדות מיניות
    נכללו בחבילה הזאת,
  • 2:30 - 2:32
    ולכן לא המשכתי בכיוון הזה.
  • 2:32 - 2:34
    אבל זה הותיר אצלי
    עניין ממושך
  • 2:34 - 2:39
    בכל הרעיון הזה, של יופי
    ועוצמתה של התמונה.
  • 2:39 - 2:45
    מאז ועד היום, הפרסום נעשה
    נפוץ, רב-עוצמה ומתוחכם
  • 2:45 - 2:47
    הרבה יותר מאי-פעם.
  • 2:47 - 2:50
    תינוקות בגיל 6 חודשים
    מכירים סמלילי תאגידים,
  • 2:50 - 2:55
    וזה הגיל שבו המשווקים
    מתחילים להתמקד בילדינו.
  • 2:55 - 2:59
    במקביל, כמעט כולם חשים
    שהם אישית פטורים
  • 2:59 - 3:01
    מהשפעת הפרסום.
  • 3:01 - 3:05
    למשל, בכל מקום אני שומעת,
    יותר מכל דבר אחר:
  • 3:05 - 3:07
    "אני לא מתייחס לפרסומות..
    אני פשוט אדיש להן.
  • 3:07 - 3:09
    "אין להן שום השפעה עלי."
  • 3:09 - 3:12
    אני שומעת זאת בעיקר מאנשים
    שלובשים חולצות טי יוקרתיות,
  • 3:12 - 3:14
    אבל זה כבר סיפור אחר.
  • 3:14 - 3:15
    (צחוק)
  • 3:16 - 3:19
    השפעת הפרסום היא מהירה, מצטברת,
  • 3:19 - 3:21
    ובעיקרה, תת-הכרתית.
  • 3:21 - 3:23
    הפרסומות מוכרות יותר מאשר
    את המוצר עצמו.
  • 3:23 - 3:26
    היום, במובנים רבים,
    עברנו מן הסתם כברת-דרך,
  • 3:26 - 3:29
    אבל בפרספקטיבה שלי,
    של יותר מ-40 שנה,
  • 3:29 - 3:33
    דימוי האישה בפרסום
    חמור מאי-פעם.
  • 3:33 - 3:36
    הלחץ המופעל על נשים
    להיות צעירות, רזות, יפות
  • 3:36 - 3:38
    הוא עז יותר מאי-פעם.
  • 3:38 - 3:40
    זו תמיד היתה משימה בלתי-אפשרית.
  • 3:40 - 3:43
    לפני שנים, דוגמנית העל
    סינדי קרופורד אמרה:
  • 3:43 - 3:46
    "הלוואי ונראיתי כמו סינדי קרופורד."
  • 3:46 - 3:48
    היא לא יכלה, כמובן.
    איש לא יכול להיראות כך.
  • 3:48 - 3:50
    אך היום זה ממש בלתי-אפשרי,
  • 3:50 - 3:54
    בגלל קסמי ה"פוטושופ",
    שיכולים להפוך אישה זו
  • 3:54 - 3:56

    לאישה זו,
  • 3:56 - 4:00
    ולנסות לשכנע אותנו
    שאיזה קרם נגד הזדקנות יכול לחולל זאת.
  • 4:00 - 4:02
    זאת אישה יפה,
  • 4:02 - 4:04
    אבל נשים מבוגרות נחשבות מושכות
    בתרבות שלנו
  • 4:04 - 4:08
    רק כל עוד אנו שומרות
    על מראה צעיר בלתי-אפשרי.
  • 4:08 - 4:12
    אנו לומדים לקרוא פרצופי גברים ונשים
    באופן שונה מאד.
  • 4:12 - 4:16
    הנה בראד פיט ודוגמנית העל לשעבר
    לינדה אוונגליסטה,
  • 4:16 - 4:20
    שניהם באותו גיל בערך,
    ושניהם מופיעים בפרסומת של "שאנל",
  • 4:20 - 4:26
    אבל הוא זכה להיראות כמו בן-אדם,
    ואילו אותה הפכו לקריקטורה.
  • 4:26 - 4:30
    לפעמים, מידי פעם,
    ידוענים מביעים התנגדות
  • 4:30 - 4:33
    כידוע לכם, ממש השבוע
    לורד פרסמה ציוץ
  • 4:33 - 4:37
    עם צילום לא-מטופל
    מתחת לגירסת ה"פוטושופ",
  • 4:37 - 4:41
    וצייצה: "זיכרו. פגמים הם בסדר."
  • 4:41 - 4:44
    יפה מצידה, אבל זה לא קורה
    הרבה מאד.
  • 4:44 - 4:46
    גם גברים זוכים לטיפול ב"פוטושופ",
  • 4:46 - 4:49
    אבל כשהגברים מטופלים,
    עושים אותם גדולים יותר.
  • 4:49 - 4:52
    אנדי רודיק צחק כשראה
    את שרירי הקיבורת בעמוד השער הזה,
  • 4:52 - 4:55
    והציע שהם יוחזרו לגבר
    שממנו נלקחו.
  • 4:55 - 4:58
    (צחוק)
  • 4:58 - 5:01
    האובססיה לרזון גרועה מאי-פעם
    בגלל "פוטושופ".
  • 5:01 - 5:06
    הראש שלה גדול מהאגן:
    זה לא ייתכן מבחינה אנטומית.
  • 5:06 - 5:07
    (צחוק)
  • 5:07 - 5:11
    הדוגמנית שצולמה לפרסומת זאת
    פוטרה כי היתה שמנה מדי,
  • 5:11 - 5:15
    ואז השתמשו ב"פוטושופ"
    כדי ליצור את התמונה המעוותת הזאת.
  • 5:15 - 5:20
    יותר לאחרונה: כאן השתמשו ב"פוטושופ"
    כדי להעלים את מרווח הירכיים המפחיד
  • 5:20 - 5:24
    ולמרבה הצער, סילקו גם
    חלק חשוב בגופה.
  • 5:24 - 5:25
    (צחוק)
  • 5:25 - 5:30
    אז הדימוי הוא בלתי-אפשרי לכולן,
    אך במיוחד לנשים צבעוניות,
  • 5:30 - 5:35
    שנחשבות יפות רק כל עוד הן
    מזכירות את האידיאל הלבן:
  • 5:35 - 5:40
    עור בהיר, שיער חלק,
    תווי-פנים לבנים, עיניים עגולות.
  • 5:40 - 5:43
    אפילו עורה של ביונסה
    עובר הבהרה בפרסומות.
  • 5:44 - 5:48
    הדימוי אינו אמיתי. הוא מלאכותי.
    הוא מעושה. הוא לא ייתכן.
  • 5:48 - 5:53
    אבל אנו, נשים ונערות אמיתיות
    משוות את עצמנו אליו מידי יום ביומו.
  • 5:53 - 5:56
    ברור שזה משפיע
    על ההערכה העצמית הנשית,
  • 5:56 - 6:01
    וגם על האופן בו גברים חשים
    ביחס לנשים האמיתיות לגמרי שבחייהם.
  • 6:03 - 6:09
    הגוף הנשי מבותר בפרסומות,
    בכל פרסומת ופרסומת, בשביל כל מיני מוצרים,
  • 6:09 - 6:12
    ולעתים לא רק שהגוף מבותר,
  • 6:12 - 6:13
    הוא גם מושפל.
  • 6:13 - 6:16
    כמו בפרסומת המדהימה הזו
    שהוצגה לפני מספר שנים
  • 6:16 - 6:18
    בכתבי-עת רבים לנשים ולנערות.
  • 6:18 - 6:21
    זאת הפרסומת בשלמותה,
    ואני אקריא את הטקסט:
  • 6:21 - 6:22
    "השדיים שלך אולי גדולות מדי,
  • 6:22 - 6:25
    "מדולדלות מדי, חצופות מדי,
    שטוחות מדי, מלאות מדי,
  • 6:25 - 6:28
    "מרוחקות מדי זו מזו, קרובות מדי,
  • 6:28 - 6:30
    "קטנות מדי, לא שוות,
    מיטלטלות מדי,
  • 6:30 - 6:33
    "חיוורות מדי, מרופדות מדי,
    מחודדות מדי,
  • 6:33 - 6:36
    "מתנדנדות מדי
    או זעירות כעקיצות יתושים,
  • 6:36 - 6:38
    "אבל עם מוצרי הטיפוח של 'דפ',
  • 6:38 - 6:40
    "לפחות יהיה לך שיער
    כמו שאת רוצה."
  • 6:40 - 6:42
    (צחוק)
  • 6:42 - 6:45
    זה מגוחך, אבל זה פורסם
    בכתבי-עת המיועדים למתבגרות.
  • 6:45 - 6:47
    כתבי-עת שמיועדים למתבגרות
    מכוונים לנערות בנות 12.
  • 6:47 - 6:51
    הם אומרים לבנות ה-12:
    "השדיים לכן לעולם לא יהיו בסדר."
  • 6:51 - 6:53
    אז הבנות שלנו מקבלות היום
    בגיל כה צעיר את המסר
  • 6:53 - 6:58
    שעליהן להיות רזות ביותר,
    יפות, לוהטות וסקסיות,
  • 6:58 - 6:59
    ושהן עתידות להיכשל.
  • 6:59 - 7:03
    כי אין שום דרך להגשים
    את האידיאל הבלתי-אפשרי הזה.
  • 7:03 - 7:06
    ההערכה העצמית של נערות באמריקה
    בד"כ צונחת
  • 7:06 - 7:07
    כשהן מגיעות לגיל ההתבגרות.
  • 7:07 - 7:11
    בנות בד"כ מרגישות טוב עם עצמן
    בגילי 8, 9, 10.
  • 7:11 - 7:13
    אבל בגיל ההתבגרות
    הן לעתים קרובות נתקלות בחומה,
  • 7:13 - 7:15
    ואין ספק שחלק מהחומה הזאת
  • 7:15 - 7:18
    הוא הדגש הנורא
    על השלמות הגופנית.
  • 7:19 - 7:21
    לעתים נדירות מאד
    מבתרים בפרסומות את הגוף הגברי.
  • 7:21 - 7:24
    יותר מבעבר,
    אבל זהו עדיין הלם.
  • 7:24 - 7:27
    הפרסומת הזאת הוצגה
    לפני כ-20 שנה,
  • 7:27 - 7:30
    ב"ואניטי פייר" - כל אלה לקוחים
    מכלי התקשורת הלאומיים הנפוצים,
  • 7:30 - 7:34
    וזו היתה אחת הדוגמאות הראשונות
    של הפיכת גברים לאובייקטים מיניים.
  • 7:34 - 7:36
    אבל כשפרסומת זו הוצגה,
    לפני כ-20 שנה,
  • 7:36 - 7:42
    הפרסומת היתה כה מזעזעת,
    עד שזכתה ל"כיסוי" תקשורתי לאומי.
  • 7:42 - 7:44
    טוב שזה זכה לכיסוי כלשהו,
    נראה לי.
  • 7:44 - 7:46
    (צחוק)
  • 7:46 - 7:49
    כתבים התקשרו אלי מכל הארץ:
  • 7:49 - 7:52
    "הנה! עושים לגברים
    את מה שתמיד עשו לנשים!"
  • 7:52 - 7:53
    טוב, לא בדיוק.
  • 7:53 - 7:56
    היו עושים לגברים
    את מה שתמיד עשו לנשים
  • 7:56 - 7:59
    אילו התלווה לפרסומת הזאת כיתוב
    בזו הלשון:
  • 7:59 - 8:05
    "הפין שלך אולי קטן מדי, רופס מדי,
    נפול מדי, עקום מדי, צר מדי,
  • 8:05 - 8:10
    "שמן מדי, חיוור מדי, מחודד מדי,
    סתמי מדי או סתם קצר מדי.
  • 8:10 - 8:12
    (צחוק)
  • 8:14 - 8:17
    "אבל לפחות תוכל לקנות
    מכנסי ג'ינס נהדרים."
  • 8:17 - 8:18
    (צחוק)
  • 8:20 - 8:21
    זה לא יקרה,
    וגם לא צריך לקרות;
  • 8:21 - 8:24
    האמינו לי, לא זה השוויון
    שעליו אני נאבקת.
  • 8:24 - 8:28
    איני רוצה שיעוללו זאת לגברים
    וגם לא לנשים.
  • 8:28 - 8:30
    אך לדעתי נוכל ללמוד משהו
    משתי הפרסומות האלה,
  • 8:30 - 8:33
    זו שהיתה,
    וזו שלא תהיה.
  • 8:33 - 8:34
    מה שהן מראות לנו
    בבירור רב,
  • 8:34 - 8:37
    הוא שגברים ונשים חיים
    בשני עולמות שונים מאד.
  • 8:37 - 8:41
    בעקרון, גברים לא חיים בעולם
    שבו ה...
  • 8:41 - 8:44
    נעבור לשקופית אחרת.
  • 8:44 - 8:46
    יש סטריאוטיפים שמזיקים לגברים, כמובן,
  • 8:46 - 8:49
    אבל הם בד"כ פחות אישיים,
    פחות קשורים לגוף.
  • 8:49 - 8:53
    בכל מקרה, גברים מוחפצים
    יותר מאשר בעבר,
  • 8:53 - 8:56
    אבל אין לכך באמת השלכות.
  • 8:56 - 8:58
    גברים אינם חיים בעולם
  • 8:58 - 9:01
    שבו סביר שהם ייאנסו,
    יוטרדו או יוכו.
  • 9:01 - 9:03
    לפחות גברים הטרוסקסואליים לבנים
    לא חיים בעולם כזה,
  • 9:03 - 9:05
    בעוד שנשים ונערות - כן.
  • 9:05 - 9:06
    כשהנשים מוחפצות,
  • 9:06 - 9:08
    קיים תמיד האיום באלימות מינית,
  • 9:08 - 9:12
    קיים תמיד הפחד,
    קיימת תמיד אפשרות של סכנה.
  • 9:12 - 9:15
    והנשים חיות בעולם
    שמוגדר ע"י האיום הזה,
  • 9:15 - 9:19
    ואילו גברים - פשוט לא.
  • 9:20 - 9:22
    שפת הגוף של נשים ונערות
  • 9:22 - 9:26
    ממשיכה להיות סבילה, פגיעה,
    כנועה ושונה מאד
  • 9:26 - 9:28
    משפת הגוף של גברים ונערים.
  • 9:28 - 9:30
    ייתכן שהדרך הכי טובה להמחיש זאת
  • 9:30 - 9:34
    היא להעמיד גבר
    בתנוחה נשית מסורתית:
  • 9:34 - 9:38
    זה הופך אותו מיד
    לסתמי ומגוחך בבירור.
  • 9:38 - 9:40
    נשים מבוגרות מוצגות בפרסומות
    באופן אינפנטילי,
  • 9:40 - 9:43
    וילדות קטנות מוצגות יותר ויותר
    כאובייקטים מיניים.
  • 9:43 - 9:45
    אני מדברת על זה
    כבר עשרות שנים.
  • 9:45 - 9:48
    כתבתי על זה ספר,
    והמצב הולך ומחמיר.
  • 9:48 - 9:50
    הילדה הקטנה הזאת היא בת 9,
  • 9:50 - 9:51
    וזה קורה בתרבות
  • 9:51 - 9:55
    שנפוצה בה ההתעללות המינית בילדים.
  • 9:55 - 9:58
    דימויים כאלה לא יוצרים
    את הבעיה הזאת,
  • 9:58 - 10:02
    אך הם בהחלט הופכים למקובלות
    גישות מסוכנות מאד כלפי ילדים.
  • 10:02 - 10:06
    חזיות מרופדות ותחתוני חוטיני
    נמכרים לבנות 7
  • 10:06 - 10:08
    בחנויות כלבו גדולות.
  • 10:08 - 10:11
    ומה המוצר האחרון?
    עקבים גבוהים לתינוקות.
  • 10:11 - 10:12
    כדי לא להשאיר את הבנים מקופחים,
  • 10:12 - 10:17
    תוכלו למצוא חולצות טי לפעוט שלכם
    עם כיתובים כמו "יחידת הערסים".
  • 10:17 - 10:17
    (צחוק)
  • 10:17 - 10:22
    כך שגם בנים מוחפצים מינית,
    אם כי מאד בשונה מאשר בנות.
  • 10:22 - 10:25
    את הבנים מעודדים לראות בנות
    כאובייקטים מיניים,
  • 10:25 - 10:28
    את הבנים מעודדים
    להיות מפותחים מדי מבחינה מינית,
  • 10:28 - 10:32
    ומלמדים אותם להיות
    קשוחים ובלתי-פגיעים,
  • 10:32 - 10:34
    ובעיקרון, זה מתחיל בגיל הרך.
  • 10:35 - 10:38
    למעשה, אנו מאפשרים לילדינו
    להפוך לאובייקטים מיניים,
  • 10:38 - 10:40
    אבל מסרבים לחנך אותם
    בנוגע למין.
  • 10:40 - 10:43
    ארה"ב היא הארץ המפותחת
    היחידה בעולם
  • 10:43 - 10:46
    שאינה מקנה חינוך מיני
    בבתי הספר שלה.
  • 10:46 - 10:48
    אבל ילדינו זוכים לקבל
    חינוך מיני:
  • 10:48 - 10:50
    הם מקבלים מינונים עצומים מזה,
  • 10:50 - 10:54
    אבל מפרסומות,
    מכלי התקשורת, מתרבות הפופ.
  • 10:54 - 10:58
    הנה פרסומת לג'ינס,
    למרות שנראה שחסר בה משהו...
  • 10:59 - 11:00
    אבל בכל אחת מפרסומות אלה
  • 11:00 - 11:05
    למוצרים מרכזיים, בינלאומיים,
    בכלי-תקשורת חשוב, הבוטות מאד,
  • 11:05 - 11:07
    הבעיה איננה מינית,
  • 11:07 - 11:12
    אלא הגישה הפורנוגרפית התרבותית
    כלפי מין, הפיכת המין לשטחי.
  • 11:12 - 11:15
    ואין מקום בו המין נעשה שטחי
    כמו בפרסום,
  • 11:15 - 11:18
    שבו, כהגדרה,
    הוא משמש כדי למכור הכל.
  • 11:19 - 11:23
    "מה שתתני לו הלילה יענג אותו יותר
    אם תוסיפי לזה אורז."
  • 11:23 - 11:25
    אינני חושבת שאני תמימה במיוחד,
  • 11:25 - 11:27
    אבל טרם הצלחתי להבין
    מה לעזאזל עושים עם אורז.
  • 11:27 - 11:29
    (צחוק)
  • 11:30 - 11:32
    אולי עם אורז פרא.
  • 11:32 - 11:33
    (צחוק)
  • 11:33 - 11:36
    אישה אחת הביעה בקריאת ביניים
    את תקוותה שזה לא אורז בין-רגע.
  • 11:36 - 11:38
    (צחוק)
  • 11:39 - 11:41
    זאת פרסומת ישנה, כמובן.
    אולי תאמרו:
  • 11:41 - 11:43
    "מין תמיד שימש למכירות",
    וזה נכון.
  • 11:43 - 11:48
    אבל היום זה בוטה ופורנוגרפי
    הרבה יותר מאי-פעם.
  • 11:49 - 11:53
    רק כדי להמחיש זאת,
    אראה לכם פרסומת ישנה
  • 11:53 - 11:55
    - הנה פרסומת ישנה
    שהשתמשה במין כדי למכור אוכל -
  • 11:55 - 11:57
    והנה פרסומת עדכנית של "בורגר קינג":
  • 11:57 - 12:01
    "חדש: 17 ס"מ.
    זה יטריף אותך",
  • 12:01 - 12:03
    בפרסומת למוצר רגיל ויומיומי,
  • 12:03 - 12:05
    כמו כאן.
  • 12:05 - 12:11
    כל הדימויים האלה, לדעתי,
    הם אנטי-ארוטיים מיסודם,
  • 12:11 - 12:14
    כי בפרסום ובתרבות הפופ,
  • 12:14 - 12:17
    המיניות היא נחלתם
    של הצעירים והיפים בלבד.
  • 12:17 - 12:21
    אם אינכם צעירים ובעלי מראה מושלם,
    אין לכם שום מיניות.
  • 12:21 - 12:24
    וזה גורם לרוב האנשים
    לחוש נחשקים פחות.
  • 12:24 - 12:28
    כמה סקסית יכולה אישה להרגיש
    כשהיא שונאת את גופה?
  • 12:28 - 12:32
    האינטרנט מעניק כיום לכולנו
    גישה קלה לפורנוגרפיה,
  • 12:32 - 12:35
    וככל שהפורנו נעשה
    זמין ומקובל יותר,
  • 12:35 - 12:39
    השפה והדימויים של הפורנו
    נעשים חלק מהזרם המרכזי.
  • 12:39 - 12:42
    ידוענים צעירים מחקים
    את כוכבי הפורנו,
  • 12:42 - 12:46
    וכיום תוכלו לקנות לבתכם הקטנה
    בובה שרוקדת על עמוד.
  • 12:47 - 12:51
    מעודדים בנות להציג עצמן
    כחשפניות וככוכבות פורנו,
  • 12:51 - 12:54
    להסיר את שיער הערווה שלהן
    ולהיות זמינות מבחינה מינית
  • 12:54 - 12:57
    מבלי לצפות לדבר
    או לכמעט דבר בתמורה.
  • 12:57 - 12:59
    ובנוסף, מעליבים אותן:
  • 12:59 - 13:02
    "טעם נהדר. מחליק בגרון."
  • 13:02 - 13:05
    ובנות לומדות להציג עצמן
    כאובייקטים מיניים...
  • 13:05 - 13:08
    כשהן לומדות שהתנהגותן המינית
    תזכה לגמול,
  • 13:08 - 13:13
    הן לומדות להפוך עצמן לאובייקטים מיניים,
    להחפיץ את עצמן.
  • 13:13 - 13:17
    דימויים אלה גורמים נזק אמיתי
    לנערות ולנשים אמיתיות.
  • 13:17 - 13:21
    נערות שנחשפות מגיל צעיר
    לדימויים מינניים
  • 13:21 - 13:25
    פגיעות יותר לבעיות אכילה,
    דכאון והערכה עצמית נמוכה.
  • 13:25 - 13:29
    באורח בלתי-נמנע,
    ההחפצה מובילה לאלימות,
  • 13:29 - 13:31
    וגם זה נעשה קיצוני בהרבה.
  • 13:31 - 13:36
    הפרסום לעתים קרובות
    הופך לנורמליים ושטחיים את ההכאה,
  • 13:36 - 13:40
    את התקיפה המינית
    ואף את הרצח.
  • 13:40 - 13:45
    האמת היא שרוב הגברים אינם אלימים.
    רובם המכריע של הגברים אינם אלימים.
  • 13:45 - 13:49
    אבל גברים רבים חוששים להביע דעה,
    חוששים לתמוך בנשים,
  • 13:49 - 13:51
    וחוששים לקרוא תיגר על גברים אחרים.
  • 13:51 - 13:54
    ויש בי הערצה רבה
    לאלו שכן עושים זאת.
  • 13:54 - 13:57
    פרסומות אלה לא גורמות באופן ישיר
    לאלימות נגד נשים,
  • 13:57 - 13:59
    אבל הן הופכות לנורמליות
    גישות מסוכנות,
  • 13:59 - 14:04
    ויוצרות אקלים שבו נשים
    מרבות להיראות כדברים, כאובייקטים.
  • 14:04 - 14:08
    וברור שהפיכת אדם לדבר
    היא כמעט תמיד
  • 14:08 - 14:12
    השלב הראשון בדרך
    להצדקת אלימות כלפיו,
  • 14:12 - 14:16
    והשלב הראשון הזה קורה כל הזמן
    ביחס לנשים ולנערות.
  • 14:16 - 14:20
    אז האלימות, ההתעללות, היא בחלקה
    התוצאה המצמררת אך הגיונית
  • 14:20 - 14:23
    של סוג זה של החפצה.
  • 14:24 - 14:26
    בכל המובנים האלה,
    המצב החמיר,
  • 14:26 - 14:29
    אבל במובן חשוב אחד,
    הוא דווקא השתפר:
  • 14:29 - 14:31
    אני כבר לא לבד בזה.
  • 14:31 - 14:35
    קיימים המוני סרטים,
    מאות סרטים וגם ספרים,
  • 14:35 - 14:37
    וארגונים כמו "ברית הבנות האמיצות"
  • 14:37 - 14:41
    שערכה לאחרונה אירוע גדול
    בכיכר טיימס.
  • 14:41 - 14:43
    בבתי הספר מלמדים
    אוריינות תקשורתית,
  • 14:44 - 14:47
    נעשית פעילות פוליטית בכל העולם,
  • 14:47 - 14:50
    ובאתר שלי יש רשימה ארוכה
    של מקורות
  • 14:50 - 14:51
    שכוללת הרבה מהדברים האלה.
  • 14:51 - 14:56
    אני מקבלת השראה מפעילות צעירות
    כמו ג'וליה בלום, שבגיל 14
  • 14:56 - 14:59
    ארגנה והגישה עצומה
    לכתב העת "17",
  • 14:59 - 15:04
    בדרישה שיגבילו את השימוש ב"פוטושופ",
    והיא הצליחה.
  • 15:04 - 15:07
    - כאן היא חוגגת יחד עם
    אחדות מבנות-בריתה -
  • 15:07 - 15:09
    והיא נתנה השראה לבנות אחרות
    לנהוג כמוה.
  • 15:09 - 15:12
    הדור הזה נותן לי תקווה.
  • 15:13 - 15:15
    אבל הדרך עוד ארוכה.
  • 15:15 - 15:18
    השינויים יצטרכו להיות
    יסודיים וכלל-עולמיים,
  • 15:18 - 15:22
    וזה יהיה תלוי
    בציבור מודע, פעיל ומשכיל:
  • 15:22 - 15:26
    אנשים שרואים את עצמם
    קודם-כל כאזרחים,
  • 15:26 - 15:28
    ולא בעיקר כצרכנים.
  • 15:29 - 15:31
    הדימויים האלה משפיעים על כולנו,
  • 15:31 - 15:34
    לכולנו יש אינטרס עמוק
    להתייצב נגדם.
  • 15:34 - 15:39
    עלינו ליצור עולם טוב יותר
    למען עצמנו ולמען ילדינו.
  • 15:40 - 15:44
    אחרי כל השנים האלה,
    אני עדיין מאמינה שנוכל.
  • 15:44 - 15:45
    תודה רבה לכם.
  • 15:45 - 15:49
    (מחיאות כפיים)
Title:
האמת העירומה: הדימוי הנשי בפרסום - ג'ין קילבורן - TEDxמכללת-לאפאייט
Description:

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי, שהופק ללא תלות בכנסי TED.

האקטיביסטית החלוצה והתיאורטיקנית התרבותית ג'ין קילבורן חוקרת את הדימוי של הנשים בפרסום מזה יותר מ-40 שנה. בהרצאתה השוצפת, רבת הלהט והמבדרת היא דנה בחוויות שהשפיעו עליה לכונן תחום מחקר חדש זה וממחישה בצורה חיה כיצד הדימויים הללו משפיעים על כולנו. מעתה, תתבוננו אחרת בפרסומות האלה.

בתרגום זה:
"ברית הבנות האמיצות" - Brave Girls Alliance

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:51

Hebrew subtitles

Revisions