אתם יכולים להצמיח תאי עצב חדשים במוח. כך תעשו זאת
-
0:02 - 0:06האם אנחנו, כמבוגרים,
יכולים להצמיח תאי עצב חדשים? -
0:07 - 0:10שאלה זו עדיין
יוצרת בלבול, -
0:10 - 0:13מכיוון שזהו תחום מחקר חדש יחסית.
-
0:14 - 0:17לדוגמא, שוחחתי עם רוברט,
קולגה שלי, -
0:17 - 0:18שהוא אונקולוג,
-
0:18 - 0:20והוא אמר לי:
-
0:20 - 0:22"סנדרין, זה מוזר.
-
0:22 - 0:26חלק מהחולים שלי,
אף שנאמר להם שהם החלימו מהסרטן -
0:26 - 0:29עדיין פיתחו סימני דיכאון"
-
0:30 - 0:31ואני הגבתי:
-
0:31 - 0:33"מנקודת המבט שלי
זה הגיוני. -
0:33 - 0:38התרופות שאתה נותן למטופלים שלך,
שעוצרות את התרבות התאים הסרטניים, -
0:38 - 0:43עוצרות גם יצירה
של תאי עצב חדשים במוח." -
0:44 - 0:47ורוברט הסתכל עלי
כאילו אני משוגעת ואמר: -
0:47 - 0:49"אבל סנדרין,
אלה מבוגרים -- -
0:49 - 0:51מבוגרים לא מייצרים
תאי עצב חדשים." -
0:53 - 0:56ולהפתעתו השבתי:
"דווקא כן." -
0:57 - 1:02לתופעה הזו אנו קוראים
נוירוגנזה. -
1:02 - 1:03[נוירוגנזה]
-
1:03 - 1:07תבינו, רוברט אינו
מדען מוח, -
1:07 - 1:12וכשהוא למד רפואה
לא לימדו אותו את מה שיודעים היום -- -
1:12 - 1:15שהמוח הבוגר יכול לייצר
תאי עצב חדשים. -
1:17 - 1:22אז רוברט,
משום היותו רופא טוב, -
1:22 - 1:23ביקש לבוא למעבדה שלי
-
1:23 - 1:26כדי להבין טוב יותר
את הנושא. -
1:27 - 1:29ולקחתי אותו לסיור
-
1:29 - 1:32באחד האיזורים המלהיבים ביותר במוח,
-
1:32 - 1:34בכל הקשור לנוירוגנזה,
-
1:34 - 1:36וזהו ההיפוקמפוס.
-
1:37 - 1:41אז זה המבנה האפור
במרכז המוח. -
1:42 - 1:44ומזה זמן רב
אנו כבר יודעים -
1:44 - 1:49שהוא חשוב ללמידה ולזיכרון,
וכן למצבי רוח ולרגשות. -
1:49 - 1:52אך לאחרונה גם למדנו
-
1:52 - 1:57שזהו אחד המבנים הייחודיים
במוח בוגר -
1:57 - 2:00בו יכולים להיווצר
תאי עצב חדשים. -
2:00 - 2:03ואם נבצע חתך בהיפוקמפוס
-
2:03 - 2:04ונסתכל מקרוב,
-
2:04 - 2:07נוכל לראות כאן בכחול
-
2:07 - 2:11תא עצב חדש
במוחו של עכבר בוגר. -
2:13 - 2:16אז כשמדובר על המוח האנושי --
-
2:16 - 2:19יונאס פריזן, קולגה שלי
ממכון קרולינסקה, -
2:19 - 2:25מעריך שאנו מייצרים
700 תאי עצב חדשים ביום -
2:25 - 2:26בהיפוקמפוס.
-
2:27 - 2:29אולי זה לא נשמע לכם הרבה,
-
2:29 - 2:31בהשוואה למילארדי תאי העצב
שיש לנו, -
2:32 - 2:35אבל עד גיל 50
-
2:35 - 2:39כל תאי העצב בהיפוקמפוס,
איתם נולדנו -
2:39 - 2:42
כבר יוחלפו בתאי עצב חדשים. -
2:43 - 2:48אז למה התאים החדשים האלה חשובים,
ואיזה תפקיד הם ממלאים? -
2:49 - 2:53ראשית, אנו יודעים
שהם חשובים ללמידה ולזיכרון, -
2:53 - 2:55ובמעבדה הראינו
-
2:55 - 2:58שאם אנו חוסמים את יכולתו של מוח בוגר
-
2:58 - 3:00לייצר תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס
-
3:00 - 3:03אז אנחנו חוסמים גם
חלק מיכולות הזיכרון. -
3:04 - 3:11וזוהי תגלית חדשה ומוכחת
במיוחד בתחום ההתמצאות במרחב -- -
3:11 - 3:13למשל, האופן בו אתם
מנווטים את דרככם בעיר. -
3:14 - 3:16אנחנו עדיין לומדים רבות,
-
3:16 - 3:19ותאי עצב חשובים לא רק
לנפח הזיכרון, -
3:19 - 3:22אלא גם לאיכותו.
-
3:22 - 3:26והם מסייעים
להוסיף זמן לזיכרון שלנו -
3:26 - 3:30ולהבחין בין זיכרונות דומים, כמו:
-
3:30 - 3:33איך תצליחו למצוא
את האופניים שלכם -
3:33 - 3:36אם אתם מחנים אותם בכל יום
באותו איזור בתחנה, -
3:36 - 3:38אבל בעמדה מעט שונה?
-
3:40 - 3:43ועוד יותר מעניין
עבור חברי רוברט -
3:43 - 3:47הוא המחקר שאנו עורכים
על נוירוגנזה ודיכאון. -
3:48 - 3:50אז כשבדקנו מודל
לדיכאון בחיות, -
3:50 - 3:54ראינו שיש להם פחות נוירוגנזה.
-
3:54 - 3:57ואם אנחנו נותנים להם
תרופות נוגדות דיכאון, -
3:57 - 4:00עולה קצב הייצור
של תאי העצב החדשים, -
4:00 - 4:03וחלה ירידה בסימפטומים
של הדיכאון, -
4:03 - 4:09מה שמבסס קשר ברור
בין נוירוגנזה לבין דיכאון. -
4:09 - 4:14יתרה מכך, אם חוסמים נוירוגנזה,
-
4:14 - 4:16נחסמת גם יעילות
התרופות נוגדות הדיכאון. -
4:18 - 4:19בשלב זה, רוברט הבין
-
4:20 - 4:23שסביר מאוד שהפציינטים שלו
סובלים מדיכאון, -
4:23 - 4:26גם אחרי שנרפאו ממחלת הסרטן,
-
4:26 - 4:30משום שהתרופות לסרטן
מנעו יצירה של תאי עצב חדשים. -
4:30 - 4:34ויקח זמן
לייצר תאי עצב חדשים -
4:34 - 4:36בכמות הנדרשת לתפקוד נורמלי.
-
4:38 - 4:42אז לדעתנו,
אספנו יחד מספיק ראיות -
4:42 - 4:46כדי לטעון שנוירוגנזה
היא יעד חשוב -
4:46 - 4:50אם ברצוננו לשפר יצירת זכרונות
או את מצב הרוח, -
4:50 - 4:53או אפילו למנוע את ההתדרדרות
הקשורה בזיקנה, -
4:53 - 4:55או זאת הקשורה בלחץ.
-
4:56 - 4:58אז השאלה הבאה היא:
-
4:58 - 5:00האם אפשר לשלוט בנוירוגנזה?
-
5:01 - 5:02התשובה היא כן.
-
5:03 - 5:05ונערוך עכשיו בוחן קצר.
-
5:06 - 5:09אני אציג בפניכם מספר
התנהגויות ופעילויות, -
5:09 - 5:14ואתם תאמרו לי אם
הן מגבירות -
5:14 - 5:16או מפחיתות
את הנוירוגנזה. -
5:17 - 5:18מוכנים?
-
5:19 - 5:20אוקיי, בואו נתחיל.
-
5:20 - 5:22מה לגבי למידה?
-
5:23 - 5:24מגבירה?
-
5:24 - 5:25כן.
-
5:25 - 5:29למידה תגביר את ייצור
תאי העצב החדשים הללו. -
5:29 - 5:30מה לגבי לחץ?
-
5:31 - 5:36נכון, לחץ יפחית את ייצור
תאי העצב החדשים בהיפוקמפוס. -
5:36 - 5:38מה לגבי חסך שינה?
-
5:39 - 5:42נכון, חסך שינה מפחית את הנוירוגנזה.
-
5:42 - 5:43מה לגבי סקס?
-
5:44 - 5:46או, וואו!
-
5:46 - 5:47(צחוק)
-
5:47 - 5:51נכון, צודקים, סקס יגביר
ייצור תאי עצב חדשים. -
5:51 - 5:53אבל כאן נדרש איזון.
-
5:53 - 5:55אנחנו לא רוצים להגיע למצב --
-
5:55 - 5:57(צחוק)
-
5:57 - 6:00בו יותר מדי סקס
יגרום לחסך בשינה. -
6:00 - 6:02(צחוק)
-
6:03 - 6:05מה לגבי הזדקנות?
-
6:08 - 6:11קצב הנוירוגנזה יורד
כשאנו מזדקנים, -
6:11 - 6:13אבל נוירוגנזה עדיין מתרחשת.
-
6:14 - 6:16ולבסוף, מה לגבי ריצה?
-
6:18 - 6:21אתן לכם לשפוט בעצמכם.
-
6:22 - 6:23זה אחד המחקרים הראשונים
-
6:23 - 6:28שנערכו ע"י אחד המנטורים שלי,
ראסטי גייג' ממכון סאלק, -
6:28 - 6:30המראה שלסביבה
ישנה השפעה -
6:30 - 6:32על ייצור תאי עצב חדשים.
-
6:32 - 6:36וכאן אתם רואים קטע
מהיפוקמפוס של עכבר -
6:36 - 6:39שבכלוב שלו
לא היה גלגל ריצה. -
6:39 - 6:43והנקודות השחורות הקטנות שאתם רואים
הם בעצם תאי עצב חדשים עתידיים. -
6:43 - 6:48וכאן אתם רואים קטע
מהיפוקמפוס של עכבר -
6:48 - 6:51שבכלוב שלו
כן היה גלגל ריצה. -
6:51 - 6:53אז אתם רואים
את העלייה העצומה -
6:53 - 6:55בנקודות השחורות המייצגות
תאי עצב חדשים עתידיים. -
6:57 - 7:01אז פעילות משפיעה על נוירוגנזה,
אבל יש עוד. -
7:02 - 7:04למזון שלכם ישנה השפעה
-
7:04 - 7:07על ייצור תאי עצב חדשים
בהיפוקמפוס. -
7:07 - 7:10אז כאן רואים
מדגם תזונתי -- -
7:10 - 7:14חומרי מזון שהוכח
כי הם מועילים. -
7:14 - 7:17ואצביע על כמה עבורכם:
-
7:17 - 7:22הגבלה קלורית של 20-30%
תגביר נוירוגנזה. -
7:22 - 7:26צומות תקופתיים --
ריווח הזמן בין הארוחות -- -
7:26 - 7:28יגביר נוירוגנזה.
-
7:28 - 7:29צריכה של פלבנואידים,
-
7:29 - 7:32הנמצאים בשוקולד מריר
או באוכמניות, -
7:32 - 7:34תגביר נוירוגנזה.
-
7:34 - 7:36חומצות שומן מסוג אומגה 3,
-
7:36 - 7:38הנמצאות בדגים שומניים
כמו סלמון, -
7:38 - 7:41יגבירו את ייצור
תאי העצב החדשים הללו. -
7:42 - 7:46לעומת זאת,
תזונה עשירה בשומן רווי -
7:46 - 7:48תשפיע לרעה
על נוירוגנזה. -
7:49 - 7:53אתנול -- צריכה של אלכוהול --
תפחית נוירוגנזה. -
7:54 - 7:57אבל לא הכל אבוד,
-
7:57 - 8:00הוכח שרסברטרול,
הנמצא ביין אדום, -
8:00 - 8:03מסייע בהישרדות
של תאי העצב החדשים הללו. -
8:04 - 8:06אז בפעם הבאה
כשאתם במסיבה, -
8:06 - 8:10אולי תבחרו במשקה הזה
שהוא נייטרלי מבחינת הנוירוגנזה. -
8:10 - 8:12(צחוק)
-
8:12 - 8:15ולבסוף, גורם אחרון --
-
8:15 - 8:16מעט מוזר.
-
8:16 - 8:20קבוצות מחקר יפניות
מתעניינות מאוד במרקם של מזון, -
8:20 - 8:25והם הראו שמזונות רכים
פוגעים בנוירוגנזה, -
8:25 - 8:30בניגוד למזון הדורש
לעיסה, גריסה וטחינה. -
8:31 - 8:33אז כל הנתונים האלו,
-
8:33 - 8:35כשביצענו מחקר ברמת התא,
-
8:35 - 8:38נאספו בעזרת מודלים
של בעלי חיים. -
8:38 - 8:43אבל התזונה הזו ניתנה גם
לנחקרים אנושיים, -
8:43 - 8:49ומה שראינו הוא שהתזונה
מווסתת זיכרון ומצבי רוח -
8:49 - 8:53באותו אופן בו היא
מווסתת נוירוגנזה, -
8:53 - 8:57לדוגמא: הגבלה קלורית
תשפר קיבולת זיכרון, -
8:57 - 9:02ואילו תזונה עשירה בשומן
תחמיר סימני דיכאון -- -
9:02 - 9:06בניגוד לחומצות שומן מסוג אומגה 3,
שמגבירות נוירוגנזה, -
9:06 - 9:11וגם מסייעות בהפחתת
סימני דיכאון. -
9:12 - 9:16אז אנחנו חושבים
שההשפעה של התזונה -
9:16 - 9:20על בריאות הנפש, על הזיכרון
וכן על מצב הרוח, -
9:20 - 9:25מתאפשרת על ידי היווצרות
של תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס. -
9:25 - 9:27וזה לא רק מה שאתם אוכלים,
-
9:27 - 9:30זה גם מרקם האוכל,
מועד האכילה -
9:30 - 9:32וכמות האוכל.
-
9:34 - 9:38אנחנו -- מדעני מוח
המתעניינים בנוירוגנזה -- -
9:38 - 9:42צריכים להבין טוב יותר
את תפקיד תאי העצב החדשים הללו, -
9:42 - 9:46ואיך אפשר לשלוט בהישרדותם
ובייצורם. -
9:46 - 9:50אנחנו צריכים גם למצוא דרך להגן
על הנוירוגנזה של הפציינטים של רוברט. -
9:51 - 9:53ואתם --
-
9:53 - 9:55אני משאירה לכם
את האחריות על הנוירוגנזה שלכם. -
9:56 - 9:57תודה.
-
9:57 - 10:03(מחיאות כפיים)
-
10:03 - 10:05מרגרט הפרנן:
מחקר נהדר, סנדרין. -
10:05 - 10:07כבר אמרתי לך
ששינית את חיי -- -
10:07 - 10:09אני אוכלת עכשיו מלא אוכמניות.
-
10:09 - 10:11סנדרין ת'ורה:
טוב מאוד. -
10:12 - 10:14מ"ה: אני מאוד סקרנית
לגבי עניין הריצה. -
10:15 - 10:17אני חייבת לרוץ?
-
10:17 - 10:20או שהענין הוא
רק פעילות אירובית, -
10:20 - 10:22המזרימה חמצן למוח?
-
10:22 - 10:24האם זו יכולה להיות
כל פעילות אינטנסיבית אחרת? -
10:24 - 10:26ס"ת: בשלב זה,
-
10:26 - 10:29אי אפשר לומר
אם זו הריצה בעצמה, -
10:29 - 10:34אבל אנחנו חושבים שבאמת
כל דבר שיגביר את הייצור -- -
10:34 - 10:37או יניע את זרימת הדם למוח,
-
10:37 - 10:39אמור להיות מועיל.
-
10:39 - 10:42מ"ה: אז אני לא חייבת לשים
גלגל ריצה במשרד? -
10:42 - 10:43ס"ת: ממש לא!
-
10:43 - 10:45מ"ה: איזו הקלה,
זה נהדר. -
10:45 - 10:47סנדרין ת'ורת,
תודה רבה לך. -
10:47 - 10:48ס"ת: תודה לך, מרגרט.
-
10:48 - 10:51(מחיאות כפיים)
- Title:
- אתם יכולים להצמיח תאי עצב חדשים במוח. כך תעשו זאת
- Speaker:
- סנדרין ת'ורה
- Description:
-
more » « less
האם אנחנו, אנשים בוגרים, יכולים להצמיח תאי עצב חדשים? מדענית המוח סנדרין ת'ורה טוענת שכן. היא מציגה מחקרים ועצות מעשיות על הדרך בה נסייע למוח לבצע נוירוגנזה, ובכך נשפר את מצב הרוח ואת הזיכרון ועל הדרך נקטין את הנסיגה הקשורה בהזדקנות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 11:04
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
Retired user accepted Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for You can grow new brain cells. Here's how |