< Return to Video

מקוריות ואלגנטיות בכתבים אפריקאיים עתיקים

  • 0:01 - 0:05
    חזרתי הביתה לפני 15 שנים
  • 0:05 - 0:07
    לאחר שהייה של 20 שנים בארצות הברית,
  • 0:07 - 0:10
    ואפריקה קראה לי חזרה.
  • 0:10 - 0:13
    ואני ייסדתי את המכללה הראשונה
  • 0:13 - 0:16
    לעיצוב גרפי ומדיה חדשה במדינה שלי.
  • 0:16 - 0:21
    וקראתי לה המכון לאומנות וויג'יטלית של זימבבואה.
  • 0:21 - 0:25
    הרעיון, החלום, כיוון למעשה לאיזהשהו בית ספר
  • 0:25 - 0:29
    באוהאוס בו רעיונות חדשים ייחקרו
  • 0:29 - 0:33
    וייבחנו,
  • 0:33 - 0:35
    ליצור שפה וויזואלית חדשה
  • 0:35 - 0:40
    שתהיה מבוססת על המסורת היצירתית האפריקאית.
  • 0:40 - 0:44
    אנחנו מציעים תעודה דו-שנתית
  • 0:44 - 0:48
    לסטודנטים מוכשרים אשר סיימו בהצלחה
  • 0:48 - 0:50
    את בית הספר התיכון.
  • 0:50 - 0:53
    וטיפוגרפיה (סידור ועיצוב טקסט) היא חלק חשוב ביותר
    מתוכנית הלימודים
  • 0:53 - 0:58
    ואנו מעודדים את הסטודנטים שלנו להביט פנימה ע"מ לקבל השפעה.
  • 0:58 - 1:00
    זהו פוסטר שעוצב על ידי אחד הסטודנטים
  • 1:00 - 1:04
    תחת הנושא "חינוך הוא זכות".
  • 1:04 - 1:08
    כמה לוגואים שעוצבו על ידי הסטודנטים שלי.
  • 1:08 - 1:13
    לאפריקה היתה מסורת ארוכה של כתיבה,
  • 1:13 - 1:15
    אבל זו אינה עובדה מוכרת מאד,
  • 1:15 - 1:19
    ואני כתבתי את הספר "כתבים אפריקאים" על הנושא.
  • 1:19 - 1:22
    הסוגים השונים של כתיבה באפריקה,
  • 1:22 - 1:24
    קודם היה פרוטו-כתב,
  • 1:24 - 1:27
    שמיוצג על ידי נסיבידי,
  • 1:27 - 1:30
    שהוא הכתב של אגודה סודית
  • 1:30 - 1:33
    של אנשי האג'אג-האם בדרום ניגריה.
  • 1:33 - 1:37
    אז זהו כתב בעל אינטרס מיוחד.
  • 1:37 - 1:41
    אנשי האקאן מגאנה וסיירה ליאון
  • 1:41 - 1:45
    פיתחו סמלי אדינקרא לפני כ-400 שנה,
  • 1:45 - 1:49
    ואלו הם פתגמים, אמירות היסטוריות,
  • 1:49 - 1:52
    עצמים, בעלי חיים, צמחים,
  • 1:52 - 1:54
    ומערכת האדינקרא האהובה עלי
  • 1:54 - 1:56
    היא הראשונה למעלה בצד שמאל.
  • 1:56 - 1:57
    קוראים לה סאנקופה.
  • 1:57 - 2:03
    זה אומר, "חזור ותבין את זה". למד מהעבר.
  • 2:03 - 2:06
    הפיקטוגרף הזה של אנשי הג'וקווה מאנגולה
  • 2:06 - 2:10
    מספר את סיפור בריאת העולם.
  • 2:10 - 2:15
    למעלה אלוהים, למטה נמצא אדם, האנושות,
  • 2:15 - 2:20
    מצד שמאל השמש, ומימין נמצא הירח.
  • 2:20 - 2:24
    כל הדרכים מובילות אל ומהאלוהים.
  • 2:24 - 2:28
    התרבויות הסודיות של דתות היורובה, הקונגו
  • 2:28 - 2:30
    והפאלו
  • 2:30 - 2:34
    בניגריה, קונגו ואנגולה בהתאמה,
  • 2:34 - 2:38
    פיתחו את מערכת הכתב המורכבת הזו
  • 2:38 - 2:42
    שהיא חיה ובועטת היום בעולם החדש
  • 2:42 - 2:48
    בקובה, ברזיל, טרינידד והאיטי.
  • 2:48 - 2:51
    ביערות הגשם של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו,
  • 2:51 - 2:54
    בתרבות האיטורי,
  • 2:54 - 2:58
    הגברים מייצרים בד מסוים תוך חבטות בעץ מיוחד,
  • 2:58 - 3:01
    והנשים, שהן גם זמרות ההלל,
  • 3:01 - 3:04
    מציירות דוגמאות מפותלות
  • 3:04 - 3:06
    שהן זהות במבנה שלהן
  • 3:06 - 3:11
    למבנים הפוליפונים בהם הן משתמשות בשירתן -
  • 3:11 - 3:15
    מעין דף תווים מוסיקליים, אם תרצו.
  • 3:15 - 3:18
    בדרום אפריקה, נשות הנ'דבלה
  • 3:18 - 3:21
    משתמשות בסמלים האלה ובדגמים גיאומטריים נוספים
  • 3:21 - 3:25
    בכדי לצבוע את בתיהן בצבעים בהירים,
  • 3:25 - 3:28
    ונשות הזולו משתמשות בסמלים
  • 3:28 - 3:29
    בחרוזים שהן שוזרות
  • 3:29 - 3:33
    לכדי צמידים ושרשראות.
  • 3:33 - 3:37
    לאתיופיה היתה המסורת העתיקה ביותר של כתיבה,
  • 3:37 - 3:39
    עם הכתב האתיופי שפותח
  • 3:39 - 3:41
    במאה הרביעית לספירה
  • 3:41 - 3:43
    ובו משתמשים בשביל לכתוב באמהרית,
  • 3:43 - 3:47
    בה מדברים יותר מ-24 מיליוני בני-אדם.
  • 3:47 - 3:51
    המלך איברהים נ'ג'ויה של ממלכת באמום מקמרון
  • 3:51 - 3:55
    פיתח את השו-מום בגיל 25.
  • 3:55 - 3:57
    שו-מום היא מערכת כתב.
  • 3:57 - 4:00
    זו מערכת הברות. זה לא בדיוק אלף-בית.
  • 4:00 - 4:03
    וכאן אנחנו רואים שלושה שלבי התפתחות
  • 4:03 - 4:08
    שהיא עברה תוך 30 שנים.
  • 4:08 - 4:13
    לאנשי ה-וואי של ליבריה היתה מסורת ארוכה של
    ידיעת קרוא וכתוב
  • 4:13 - 4:17
    לפני המגע הראשון שלהם עם אירופאים במאה ה-19.
  • 4:17 - 4:22
    זו מערכת הברות וקוראים אותה משמאל לימין.
  • 4:22 - 4:25
    ממש ליד, בסיירה ליאון, אנשי ה-מנדי
  • 4:25 - 4:27
    גם פיתחו מערכת הברות,
  • 4:27 - 4:31
    אבל את שלהם קוראים מימין לשמאל.
  • 4:31 - 4:34
    לאפריקה היתה מסורת ארוכה של עיצוב,
  • 4:34 - 4:38
    רגישות עיצובית מוגדרת היטב,
  • 4:38 - 4:40
    אך הבעיה באפריקה היתה,
  • 4:40 - 4:43
    ובעיקר כיום, מעצבים באפריקה
  • 4:43 - 4:46
    נאבקים בכל סוגי העיצוב
  • 4:46 - 4:50
    כיוון שהם נוטים יותר להסתכל החוצה
  • 4:50 - 4:53
    עבור השפעה והשראה.
  • 4:53 - 4:57
    הרוח היצירתית באפריקה, המסורת היצירתית,
  • 4:57 - 5:00
    היא חזקה כפי שתמיד היתה,
  • 5:00 - 5:04
    לו רק מעצבים יכולים היו להסתכל פנימה.
  • 5:04 - 5:07
    הצלב האתיופי הזה מדגים
  • 5:07 - 5:09
    את מה שד"ר רון אגלש ביסס:
  • 5:09 - 5:13
    שלאפריקה יש הרבה מה לתרום למחשוב
  • 5:13 - 5:19
    ולמתמטיקה דרך התפיסה האינואיטיבית שלהם של פרקטלים.
  • 5:19 - 5:23
    האפריקאים הקדומים יצרו ציביליזציה,
  • 5:23 - 5:26
    והמצבות שלהם, שעדיין עומדות כיום,
  • 5:26 - 5:30
    הן עדות אמיתית לגדולתן.
  • 5:30 - 5:34
    סביר להניח שאחד ההישגים הגדולים ביותר
  • 5:34 - 5:37
    של האנושות הוא המצאת הכתב,
  • 5:37 - 5:40
    ואת זה מייחסים למסופוטמיה
  • 5:40 - 5:45
    עם המצאתם את כתב היתדות 1600 שנים לפני הספירה,
  • 5:45 - 5:49
    שאחריו הגיע כתב החרטומים המצרי,
  • 5:49 - 5:54
    והסיפור הזה קבוע באבן כעובדה היסטורית.
  • 5:54 - 5:57
    זאת אומרת, עד 1998,
  • 5:57 - 6:02
    כאשר פרופסור מסוים מייל, ג'ון קולמן דארנל
  • 6:02 - 6:06
    גילה את הרישומים הללו במדבר תבאי
  • 6:06 - 6:09
    על צוקי הגיר במערב מצריים,
  • 6:09 - 6:15
    ואלה תוארכו לסביבות 1800 עד 1900 לפנה"ס,
  • 6:15 - 6:18
    מאות שנים לפני מסופוטמיה.
  • 6:18 - 6:21
    ידועים בשם וואדי אל-הול
  • 6:21 - 6:24
    על שם המקום בו נתגלו,
  • 6:24 - 6:28
    רישומים אלו - המחקר עדיין ממשיך,
  • 6:28 - 6:31
    חלקם פוענחו,
  • 6:31 - 6:33
    אבל יש תמימות דעים אצל החוקרים
  • 6:33 - 6:38
    שזהו אכן האלף-בית הראשון של האנושות.
  • 6:38 - 6:41
    כאן אתם רואים תרשים פליאוגרפי
  • 6:41 - 6:45
    המראה את מה שכבר פוענח,
  • 6:45 - 6:48
    החל באות א', למעלה,
  • 6:48 - 6:52
    ו-ב', באמצע, וכן הלאה.
  • 6:52 - 6:55
    הגיע הזמן שסטודנטים לעיצוב באפריקה
  • 6:55 - 6:59
    יקראו את העבודות של הענקים כמו צ'ייך אנטה דיופ,
  • 6:59 - 7:02
    צ'ייך אנטה דיופ מסנגל,
  • 7:02 - 7:05
    שעבודתו בעלת ההשפעה על מצריים מוצדקת
  • 7:05 - 7:08
    על ידי גילוי זה.
  • 7:08 - 7:11
    המילה האחרונה מגיעה למנהיג הג'מאיקני הדגול
  • 7:11 - 7:13
    מרקוס מוסייע גארווי
  • 7:13 - 7:16
    ואנשי האקאן מגאנה
  • 7:16 - 7:18
    עם סמל האדינקרה שלהם, הסנקופה,
  • 7:18 - 7:21
    שמעודד אותנו לפנות לעבר
  • 7:21 - 7:23
    בכדי ליידע את ההווה שלנו
  • 7:23 - 7:27
    ובכדי לסמוך על עתיד לנו ולילדינו.
  • 7:27 - 7:32
    זהו גם הזמן שמעצבים באפריקה
  • 7:32 - 7:34
    יפסיקו להסתכל החוצה.
  • 7:34 - 7:37
    הם הסתכלו החוצה במשך זמן רב,
  • 7:37 - 7:39
    אך מה שהם חיפשו
  • 7:39 - 7:44
    היה בדיוק שם בטווח ידיהם, ממש בתוכם.
  • 7:44 - 7:46
    תודה רבה לכם.
  • 7:46 - 7:51
    (מחיאות כפיים)
Title:
מקוריות ואלגנטיות בכתבים אפריקאיים עתיקים
Speaker:
סאקי מאפונדיקווה
Description:

החל מכתבים פשוטים וכלה בכתבי סמלים סודיים, המעצב הגרפי סאקי מאפונדיקווה חוגג את סוגי ההתקשרות הכתובה הרבים ביבשת אפריקה. הוא מדגיש את ההיסטוריה והמורשת המגולמים במילים הכתובות ובסמלים, ומפציר במעצבים אפריקאיים להשתמש בתצורות הגרפיות הללו בשביל למצוא השראה חדשה. זה מתמצה בסמל הגנאי האהוב עליו, הסנקופה, שמשמעותו "חזור ותבין את זה" - או "למד מן העבר".
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
08:10

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.