< Return to Video

מדעי המוח של הג'אגלינג | אפרת פורסט ומיקי חומה | TEDxWeizmannInstitute

  • 0:32 - 0:36
    מיקי חומה: כרקדן מקצועי, בגיל 33,
  • 0:36 - 0:40
    ניסיתי לראשונה ללהטט בארבעה כדורים.
  • 0:40 - 0:44
    במשך שלושה שבועות,
    הקדשתי שעה אחת ביום לאימון.
  • 0:44 - 0:47
    אך למרות כל מאמציי,
  • 0:47 - 0:51
    פשוט לא הצלחתי להחזיק את הכדורים באוויר
    למשך יותר משמונה שניות.
  • 0:51 - 0:55
    האמנתי בכנות שזה המרב שאני מסוגל.
  • 0:55 - 0:57
    הייתי מתוסכל.
  • 1:00 - 1:04
    החלטתי שפשוט אין לי את היכולת הזו. ויתרתי!
  • 1:06 - 1:12
    שנתיים לאחר מכן, התבקשתי ליצור
    כוריאוגרפיה לקטעי להטוטנות.
  • 1:12 - 1:15
    בשלושת חודשי ההפקה הזאת,
  • 1:15 - 1:21
    החלטתי לנסות שוב להתאמן בארבעה כדורים.
  • 1:22 - 1:24
    הפעם, להפתעתי,
  • 1:24 - 1:29
    הצלחתי להחזיק את הכדורים באוויר
    במשך יותר משתי דקות.
  • 1:29 - 1:31
    הרגשתי נפלא!
  • 1:32 - 1:37
    הבנתי שהשינוי קרה הודות להתמדה באימון.
  • 1:39 - 1:42
    זה היה מבחינתי
    אחד מאותם רגעי "אאוריקה".
  • 1:42 - 1:45
    הבנתי שיכולת היא עניין דינמי שיכול להשתנות
  • 1:45 - 1:49
    באמצעות התמדה ואימון.
  • 1:50 - 1:54
    להתנסות הזאת הייתה השפעה גדולה על חיי.
  • 1:54 - 1:57
    למעשה היא גרמה לי להחליף מקצוע.
  • 1:59 - 2:05
    מהרגע ההוא והלאה התייחסתי ללהטוטנות
    ככלי לפיתוח מיומנויות למידה.
  • 2:05 - 2:10
    ואני משתמש בו כיום כמורה ללהטוטנות.
  • 2:10 - 2:15
    עוזר לתלמידים שלי
    לרכוש תובנות דומות על עצמם.
  • 2:19 - 2:22
    דר' אפרת פורסט:
    נכון שיהיה נפלא לדעת איך להתאמן
  • 2:22 - 2:26
    כדי להשיג את התוצאות
    הטובות ביותר בזמן הקצר ביותר האפשרי?
  • 2:26 - 2:29
    נחסוך לעצמנו ככה הרבה תסכול, וזמן.
  • 2:30 - 2:35
    ובכן, אנחנו עדיין לא יודעים
    את התשובה המלאה, אבל אנחנו בדרך לשם.
  • 2:36 - 2:39
    השינוי ביכולת שמיקי דיבר עליו זה עתה,
  • 2:39 - 2:42
    הוא למעשה שינוי במוח.
  • 2:42 - 2:46
    מיד אחרי שאנחנו לומדים,
    קשרים שנוצרים בין תאי עצב,
  • 2:46 - 2:48
    יוצרים רשת עצבית חדשה.
  • 2:49 - 2:51
    זה נכון לכל סוגי הלמידה:
  • 2:51 - 2:53
    ללימוד להטוטנות בארבעה כדורים,
  • 2:53 - 2:57
    אך גם ללימודי היסטוריה או מתמטיקה.
  • 2:57 - 3:00
    היכולת שלנו לשלוף את המידע
    ולהשתמש בו
  • 3:00 - 3:03
    תלויה בעוצמת הקשרים האלה.
  • 3:04 - 3:07
    אך איך זה מתרחש מבחינה ביולוגית?
  • 3:07 - 3:11
    מה הקשר בין ההתנהגות שלנו
    לתאי העצב במוחנו?
  • 3:12 - 3:17
    בזה עוסק תחום מדעי המוח, וזה באמת מרתק.
  • 3:17 - 3:20
    לכן השקעתי עשר שנים בלימוד מדעי המוח.
  • 3:20 - 3:24
    אך אחרי שסיימתי את הדוקטורט
    במדעי המוח הקוגניטיביים,
  • 3:24 - 3:27
    החלטתי לעבור ממחקר ליישום.
  • 3:27 - 3:30
    החלטתי להיות מורה.
  • 3:30 - 3:34
    זה היה לא קל, אך מאוד מעניין.
  • 3:34 - 3:36
    בהדרגה גיליתי
  • 3:36 - 3:39
    שנקודת המבט שלי,
    כמדענית בתחום מדעי המוח הקוגניטיביים,
  • 3:39 - 3:44
    על תהליך הלמידה הייתה ייחודית
    ומאוד יעילה באופן פוטנציאלי.
  • 3:44 - 3:48
    הפתיע אותי ששני התחומים, מדעי המוח וחינוך,
  • 3:48 - 3:50
    לא היו קשורים זה לזה באמת.
  • 3:50 - 3:54
    וכך מצאתי את תפקידי כמקשרת
  • 3:54 - 3:56
    שמגשרת בין שני התחומים.
  • 3:57 - 4:00
    אני מלמדת תלמידים ומורים
    את יסודות מדעי המוח
  • 4:00 - 4:05
    ואיך הידע הזה רלוונטי
    למה שהם עושים בהוראה ובלמידה.
  • 4:06 - 4:10
    זהו התחום המתפתח של הנוירו-חינוך.
  • 4:11 - 4:14
    מ.ח: נפגשנו לפני פחות משנתיים,
  • 4:14 - 4:17
    בבית הספר "רמה" לילדים מחוננים ומוכשרים
  • 4:17 - 4:19
    ברמת השרון.
  • 4:20 - 4:25
    אני לימדתי להטוטנות
    ואפרת לימדה שיעור בנושא מדעי המוח.
  • 4:25 - 4:27
    כשנפגשנו החלנו לדבר
  • 4:27 - 4:31
    על הקשר בין להטוטנות והמוח.
  • 4:31 - 4:36
    שאלתי את אפרת אם היא תוכל לספר לי משהו
    על מדעי המוח,
  • 4:36 - 4:39
    שיוכל לשמש אותי באימוני הלהטוטנות
  • 4:39 - 4:44
    והיא אמרה לי משהו ששינה את התפיסה שלי
    בנוגע ללמידה.
  • 4:45 - 4:49
    א.פ: כולם יודעים שצריך לתרגל על מנת לזכור,
  • 4:49 - 4:51
    או להתאמן כדי להתמקצע במיומנות.
  • 4:51 - 4:56
    אבל על פי "אפקט הריווח",
    שהוא עיקרון מבוסס מדעית,
  • 4:56 - 5:00
    חשוב להקדיש זמן גם להפסקות!
  • 5:00 - 5:02
    אולי תשאלו את עצמכם:
  • 5:02 - 5:07
    אם יש לי זמן מוגבל,
    לא כדאי שאנצל את כולו ללמידה?
  • 5:07 - 5:10
    למה לבזבז זמן על בטלה?
  • 5:10 - 5:13
    הנה ההסבר:
  • 5:13 - 5:18
    כשאנחנו לומדים או מתאמנים,
    תאי העצב במוחנו פעילים.
  • 5:18 - 5:22
    מיד לאחר מכן מתחיל תהליך של יצירת קשרים,
  • 5:22 - 5:23
    ייצוב הזיכרון.
  • 5:23 - 5:26
    תהליך הייצוב הזה חיוני
    כדי שנוכל לשלוף אחר כך את המידע.
  • 5:26 - 5:30
    אך אם נפעיל את אותה רשת נוירונים שוב
  • 5:30 - 5:33
    בכך שנחזור מיידית על התרגול פעם שנייה,
  • 5:33 - 5:37
    למעשה נפריע לייצוב התרגול הקודם.
  • 5:38 - 5:42
    קלי וווטסון פרסמו בשנת 2013
  • 5:43 - 5:48
    מאמר על יישום אפקט הריווח בכיתה.
  • 5:48 - 5:50
    הם תכננו שיעורי ביולוגיה
  • 5:50 - 5:54
    שהורכבו משלושה מפגשים אינטנסיביים
  • 5:54 - 5:56
    בני 20 דקות כל אחד,
  • 5:56 - 5:59
    עם שתי הפסקות של 10 דקות ביניהם.
  • 5:59 - 6:02
    המודל הזה הוכיח את עצמו היטב.
  • 6:04 - 6:07
    מ.ח: כשדנו בתועלת האפשרית של זה ללהטוטנות,
  • 6:07 - 6:09
    החלטנו שאנחנו חייבים לנסות.
  • 6:09 - 6:12
    בתמיכתה של אודליה כהן-אופנהיים,
  • 6:12 - 6:17
    מנהלת בית הספר "רמה" לילדים מחוננים,
  • 6:18 - 6:22
    התחלנו בשיתוף פעולה ייחודי:
  • 6:22 - 6:27
    שיעור משותף של להטוטנות ומדעי המוח
    לתלמידי חטיבת הביניים!
  • 6:29 - 6:34
    א.פ: החלטנו לתת לתלמידים שלנו
    לחקור את תרגולי הלהטוטנות שלהם,
  • 6:34 - 6:37
    כדי לגלות תופעות כמו "אפקט הריווח"
  • 6:37 - 6:38
    או כל תופעה אחרת.
  • 6:38 - 6:40
    לשם כך
  • 6:40 - 6:44
    היה עלינו לבחון איך אפשר למדוד
    שיפור ביכולת המוטורית.
  • 6:45 - 6:48
    מ.ח: כדי להבין את הכוונה,
    בואו נעשה יחד תרגיל.
  • 6:51 - 6:56
    החזיקו את יד ימינכם באוויר,
    ועכשיו בואו נצייר ריבוע.
  • 6:57 - 7:03
    פשוט. רדו למטה, ימינה, למעלה וסגרו.
  • 7:03 - 7:07
    אחת, שתיים, שלוש, ארבע. טוב מאוד.
  • 7:09 - 7:13
    עכשיו בואו נצייר משולש ביד שמאל.
  • 7:13 - 7:17
    בואו נצייר אחד, לשמאלכם, ונסגור.
  • 7:17 - 7:22
    אחת, שתיים, שלוש. פשוט מאוד, נכון?
  • 7:22 - 7:25
    אבל עכשיו אנחנו הולכים לעשות
    את שני הדברים ביחד.
  • 7:26 - 7:29
    אני אספור לאט עד 12
  • 7:29 - 7:33
    ואתם אמורים להגיע לנקודות הפתיחה
    בשתי הידיים שלכם.
  • 7:35 - 7:36
    בואו ננסה.
  • 7:38 - 7:43
    ואחת, ושתיים, ושלוש,
  • 7:43 - 7:46
    וארבע, וחמש
  • 7:46 - 7:52
    ושש, ושבע, ושמונה. טוב, טוב, טוב.
  • 7:52 - 7:54
    הבחנתי בתסכול מסוים.
  • 7:56 - 7:58
    בואו ננסה שוב.
  • 7:58 - 8:00
    אתן לכם שני טיפים.
  • 8:01 - 8:05
    נסו לעקוב אחר התנועות שלי
    וחשבו על יוצא הדופן.
  • 8:05 - 8:11
    האלכסון ביד שמאל שלכם.
    כל שאר הצדדים זהים.
  • 8:11 - 8:12
    בואו ננסה.
  • 8:12 - 8:17
    יחד איתי, ואחת, ושתיים,
  • 8:17 - 8:20
    ושלוש, וארבע
  • 8:20 - 8:26
    וחמש, ושש, ושבע, ושמונה, ותשע,
  • 8:26 - 8:32
    ועשר, ואחת עשרה, ושתים עשרה! עבודה נפלאה!
  • 8:32 - 8:33
    (מחיאות כפיים)
  • 8:33 - 8:34
    תודה!
  • 8:39 - 8:43
    א.פ: אז מה נוכל למדוד כאן?
  • 8:43 - 8:47
    למעשה, חשבנו על כך זמן מה,
    בחנו כמה אפשרויות
  • 8:47 - 8:52
    לפני שהגענו לפתרון פשוט, יעיל ואלגנטי.
  • 8:52 - 8:53
    או כך לפחות אנחנו חושבים.
  • 8:53 - 8:57
    הנה התלמידה שלנו, דניאלה,
  • 8:57 - 8:59
    מבצעת את התרגיל בפעם הראשונה
  • 8:59 - 9:01
    עם נורות לד קטנות על אצבעותיה.
  • 9:01 - 9:04
    אתם מסתכלים על תמונה שנלקחה
    בזמן חשיפה ארוך מאוד,
  • 9:04 - 9:06
    של 13 שניות במקרה זה.
  • 9:06 - 9:09
    אז אתם יכולים לראות
    את המסלול שציירו שתי ידיה
  • 9:09 - 9:11
    בצבעים נפרדים.
  • 9:11 - 9:14
    זהו כלי יעיל מאוד כדי להמחיש
    שיפור במיומנות.
  • 9:14 - 9:17
    זאת דניאלה שוב, עושה אותו דבר
  • 9:17 - 9:19
    אחרי עשר חזרות נוספות.
  • 9:19 - 9:22
    אנחנו משתמשים באותה שיטה ללהטוטנות.
  • 9:22 - 9:25
    מ.ח: למשל, להטוטנות בשלושה כדורים.
  • 9:25 - 9:28
    נסו לעקוב אחר הידיים שלי. בסדר.
  • 9:35 - 9:37
    זה אני, עושה אותו דבר
  • 9:37 - 9:41
    עם נורות לד בידי וכדורים כחולים זוהרים.
  • 9:41 - 9:44
    שימו לב לדפוס היציב של הידיים.
  • 9:44 - 9:48
    וזה התלמיד שלנו דניאל
  • 9:50 - 9:53
    בתחילת האימון שלו.
  • 9:54 - 9:58
    אתם יכולים לראות שאין שום דפוס,
  • 9:59 - 10:03
    ואתם לא יכולים אפילו לראות אותו
    כי הוא זז כל הזמן,
  • 10:05 - 10:07
    ואתם יכולים אפילו לראות אותו
    מושיט יד לכדור שנפל.
  • 10:07 - 10:11
    התמונה הזאת היא אחרי
    שעה אחת בלבד של אימון,
  • 10:11 - 10:14
    ואחרי שדניאל ראה את התמונה הראשונה.
  • 10:14 - 10:18
    והתמונה הזאת, היא אחרי
    שישה שבועות נוספים של תרגול.
  • 10:18 - 10:21
    השיפור בטכניקה שלו ניכר לעין.
  • 10:24 - 10:28
    א.פ: זאת תלמידתנו דבש,
    שמתרגלת גם היא להטוטנות בשלושה כדורים.
  • 10:28 - 10:31
    ואתם יכולים לראות את השיפור שלה
    במהלך כמה שבועות.
  • 10:31 - 10:34
    היא גם תיעדה את התרגול שלה
    על ידי רישום
  • 10:34 - 10:37
    מספר התפיסות המוצלחות
    שהצליחה לעשות בכל פעם,
  • 10:37 - 10:42
    ואתם יכולים לראות את המידע הזה כאן בטבלה.
  • 10:42 - 10:44
    אתם יכולים לראות את השיפור ההדרגתי
    אבל המרשים שלה
  • 10:44 - 10:46
    בשני המדדים.
  • 10:46 - 10:48
    לתלמידים שלנו יש כעת שיטות מחקר.
  • 10:48 - 10:52
    הם יכולים אפילו להפיק
    נתונים כמותיים מהתמונות
  • 10:52 - 10:55
    כדי להשוות שיטות תרגול שונות.
  • 10:55 - 10:59
    יש לנו אפילו תוצאות ראשוניות
    אך מבטיחות מאוד מלהטוטנות
  • 10:59 - 11:04
    בנוגע לאפקט הריווח,
    שתומכות ביתרון שיש להפסקות של 10 דקות.
  • 11:04 - 11:11
    אבל אם נחזור צעד אחד אחורה,
    תהליך המחקר הזה באמצעות התלמידים שלנו,
  • 11:11 - 11:16
    סיפק לנו תובנות בלתי צפויות
    מבחינה חינוכית:
  • 11:17 - 11:22
    מ.ח: אין ספק שלהטוטנות היא דבר מהנה,
    אבל זה רק הרובד העליון.
  • 11:22 - 11:29
    לא פעם תלמידים מתמודדים
    עם חוסר ביטחון ועם תסכול.
  • 11:29 - 11:31
    אחד התלמידים שלנו ניגש אלי
  • 11:31 - 11:35
    במהלך השיעור הראשון בשנה שעברה ואמר,
  • 11:35 - 11:40
    "מיקי, אני לעולם לא אצליח.
    אני לא יכול לזרוק אפילו כדור אחד"
  • 11:42 - 11:48
    אחרי קצת שכנוע
    הוא הסכים לנסות בשני כדורים.
  • 11:50 - 11:53
    הוא השתפר הרבה תוך שיעור אחד בלבד.
  • 11:54 - 12:00
    אבל אותו דבר קרה שוב עם שלושה כדורים.
  • 12:00 - 12:04
    ושוב, הוא עשה התקדמות עצומה
    בלהטוטנות בשלושה כדורים.
  • 12:05 - 12:07
    והוא לא היה יכול להכחיש את זה
  • 12:07 - 12:11
    כי המספרים היו מול עיניו.
  • 12:13 - 12:18
    בסוף הסמסטר השינוי הגדול שהשיג היה ברור.
  • 12:18 - 12:21
    וזה לא היה רק בלהטוטנות.
  • 12:21 - 12:23
    כפי שהוא הסביר במילותיו שלו,
  • 12:23 - 12:28
    "עכשיו אני מרגיש שאני יכול לעמוד בכל אתגר"
  • 12:28 - 12:31
    האין זו סיבה טובה לקום בבוקר וללכת לעבודה?
  • 12:35 - 12:40
    שיתוף הפעולה בינינו
    היה חוויה מאירת עיניים עבורי,
  • 12:40 - 12:43
    שונה ממה שראיתי עד כה בכיתות שלי.
  • 12:43 - 12:48
    היה ברור שכשהתלמידים
    לוקחים לעצמם את תפקיד החוקר,
  • 12:48 - 12:51
    ומקדישים את עצמם לתיעוד ההתקדמות שלהם,
  • 12:52 - 12:55
    הם מחויבים יותר לתהליך הלמידה
  • 12:55 - 12:57
    ויש להם מוטיבציה להתמיד.
  • 12:57 - 13:00
    כשהם רואים את השינוי במו עיניהם,
  • 13:00 - 13:03
    בדרכים הצבעוניות ובמספרים,
  • 13:03 - 13:05
    הם פשוט לא יכולים להתעלם ממנו.
  • 13:05 - 13:09
    כשאתה רואה, אתה מאמין,
    והאמונה שינתה את הדרך שבה הם למדו,
  • 13:09 - 13:12
    הפכה אותה משמעותית ויעילה יותר!
  • 13:18 - 13:22
    המחקר המדעי והכלים החזותיים
  • 13:22 - 13:26
    התניעו לולאת משוב חיובי:
  • 13:26 - 13:29
    מוטיבציה מעודדת התמדה,
  • 13:29 - 13:34
    והתמדה לאורך זמן מובילה להצלחה,
  • 13:34 - 13:39
    שבסופו של דבר
    מקדמת ביטחון עצמי ביכולת שלהם.
  • 13:39 - 13:46
    הביטחון הזה מעודד אותם להתמיד,
    לא רק בלהטוטנות.
  • 13:48 - 13:51
    א.פ: זאת הייתה חוויה רבת תובנות,
  • 13:51 - 13:54
    וזאת הייתה רק ראשית התהליך.
  • 13:54 - 13:58
    אני מאמינה בכנות שיש לערב תלמידים
    במחקר שמבוסס על מדעי המוח,
  • 13:58 - 14:02
    שאפשר ליישם אותו בכל תחומי הלמידה.
  • 14:02 - 14:05
    אחרי התהליך הראשוני של המחקר העצמי,
  • 14:05 - 14:09
    התלמידים מבינים את תהליכי הלמידה שלהם.
  • 14:10 - 14:13
    הם מפתחים סקרנות ומוטיבציה לשאול שאלות
  • 14:13 - 14:16
    ולענות עליהן באמצעות מחקר.
  • 14:16 - 14:17
    למשל,
  • 14:17 - 14:20
    מהו המרווח האופטימלי בין שתי חזרות למידה?
  • 14:21 - 14:25
    התשובות האלה, התשובות
    שהם מקבלים מהמחקר, רלוונטיות
  • 14:25 - 14:26
    וניתנות ליישום מיידי.
  • 14:26 - 14:29
    למשל, לפיתוח אסטרטגיות למידה
  • 14:29 - 14:31
    שלבסוף ישפרו את הישגיהם.
  • 14:33 - 14:38
    בסופו של דבר הם מבינים,
    הם באמת מבינים איך ללמוד
  • 14:38 - 14:41
    ורוכשים ביטחון ביכולותיהם.
  • 14:44 - 14:48
    מ.ח: שיתוף הפעולה ביננו הביא אותנו
    הרחק מעבר למה שתיארנו לעצמנו.
  • 14:48 - 14:51
    לקחנו את הצבעים האישיים של כל אחד מאיתנו
  • 14:51 - 14:55
    וחיברנו אותם לתערובת מעוררת השראה.
  • 14:55 - 14:58
    אנחנו לומדים כל הזמן על תהליכי למידה.
  • 14:58 - 15:03
    מתרגשים כל שבוע מחדש
    מרעיונות וכיוונים חדשים.
  • 15:04 - 15:07
    א.פ: תנו לתלמידים שלכם לחקור את עצמם
  • 15:07 - 15:11
    הם מוצאים משמעות ורוכשים ביטחון עצמי.
  • 15:12 - 15:13
    א.פ ומ.ח: תודה.
  • 15:13 - 15:14
    (מחיאות כפיים*
Title:
מדעי המוח של הג'אגלינג | אפרת פורסט ומיקי חומה | TEDxWeizmannInstitute
Description:

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי, שהופק באופן עצמאי מכנסי TED.
אפרת ומיקי משתפים פעולה ומלמדים קורס משותף לתלמידי בית הספר התיכון ראמה, לילדים מחוננים ומוכשרים, ברמת השרון בישראל. בקורס זה הם לומדים יחד עם תלמידיהם תהליכים של למידה של להטוטנות. הם משתמשים בכלים פשוטים להדמיה, כדי לעקוב אחר השיפור בביצועים. תהליך זה של חקירה עצמית על ידי התלמידים, תוך שימוש בכלים להדמיה, קידם תובנות חדשות מרתקות על למידה, הוראה, מוטיבציה והצלחה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:16

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.