Return to Video

מייג'ורה קרטר: 3 סיפורי יזמות סביבתית מקומית

  • 0:01 - 0:04
    היום אספר לכם על כמה אנשים
  • 0:04 - 0:07
    שלא עזבו את סביבת מגוריהם.
  • 0:07 - 0:10
    הסיפור הראשון הוא ממש כאן בשיקגו.
  • 0:10 - 0:12
    ברנדה פאלמס-פרבר נשכרה
  • 0:12 - 0:15
    לעזור לאסירים משוחררים לחזור לחברה
  • 0:15 - 0:17
    ולהימנע מלשוב לכלא.
  • 0:17 - 0:19
    כיום, משלמי המסים מוציאים
  • 0:19 - 0:22
    כ-60,000 דולר בשנה
  • 0:22 - 0:24
    על שליחת אנשים לכלא.
  • 0:24 - 0:26
    ידוע לנו ששני-שליש מהם עתידים לשוב לכלא.
  • 0:26 - 0:28
    בעיני, מעניין מאד שעל כל דולר
  • 0:28 - 0:30
    שאנו מוציאים, לעומת זאת, על חינוך מקדים,
  • 0:30 - 0:32
    כמו תכנית "יתרון השכלתי",
  • 0:32 - 0:34
    אנו חוסכים 17 דולר
  • 0:34 - 0:37
    על דברים עתידיים כמו מאסר.
  • 0:37 - 0:39
    או-- חישבו על כך-- ש-60,000 דולר
  • 0:39 - 0:41
    זה יותר ממה שעולה
  • 0:41 - 0:43
    לשלוח אדם יחיד להרווארד.
  • 0:43 - 0:46
    אבל ברנדה, שלא למדה דברים כאלה,
  • 0:46 - 0:48
    נתנה מבט אחד באתגר שלפניה
  • 0:48 - 0:50
    והמציאה
  • 0:50 - 0:52
    פתרון לא-הכי-מובן-מאליו:
  • 0:52 - 0:54
    ליצור עסק
  • 0:54 - 0:57
    שמייצר מוצרי טיפוח-עור מדבש.
  • 0:57 - 0:59
    טוב, אולי לכמה מכם זה מובן מאליו. לא לי.
  • 0:59 - 1:02
    זהו הבסיס של פיתוח צורת יזמות חברתית
  • 1:02 - 1:04
    שיש לה פוטנציאל אמיתי.
  • 1:04 - 1:07
    היא שכרה גברים ונשים שהם כנראה מובטלים
  • 1:07 - 1:09
    לטפל בדבורים, לרדות את הדבש
  • 1:09 - 1:11
    ולייצר מוצרי ערך-מוסף
  • 1:11 - 1:13
    שהם משווקים בעצמם,
  • 1:13 - 1:15
    ומאוחר יותר נמכרו ברשת "הול פודס".
  • 1:15 - 1:18
    היא שילבה חוויית תעסוקה עם הכשרה
  • 1:18 - 1:20
    בכישורי החיים שהיו נחוצים להם,
  • 1:20 - 1:22
    כמו שליטה בכעסים ועבודת-צוות,
  • 1:22 - 1:25
    וגם איך לדבר עם מעסיקים עתידיים
  • 1:25 - 1:27
    ולספר כיצד נסיון חייהם
  • 1:27 - 1:29
    מבטא את הלקחים שלמדו
  • 1:29 - 1:31
    ואת תשוקתם להמשיך וללמוד.
  • 1:31 - 1:33
    פחות מארבעה אחוזים
  • 1:33 - 1:35
    מאלה שהשתתפו בתכנית שלה
  • 1:35 - 1:37
    אכן שבים לכלא.
  • 1:37 - 1:40
    כך שהגברים והנשים הצעירים האלה עברו הכנה תעסוקתית
  • 1:40 - 1:42
    וכישורי-חיים דרך טיפול בדבורים
  • 1:42 - 1:45
    ואגב כך הפכו לאזרחים תורמים.
  • 1:45 - 1:48
    דוגמה להזדמנות להתחיל מחדש.
  • 1:48 - 1:50
    כעת אספר לכם על לוס אנג'לס.
  • 1:50 - 1:52
    הרבה אנשים יודעים
  • 1:52 - 1:54
    שללוס אנג'לס בעיות משלה.
  • 1:54 - 1:57
    אך כעת אדבר על בעיות המים של לוס אנג'לס.
  • 1:57 - 1:59
    ברוב הימים אין שם מספיק מים
  • 1:59 - 2:02
    וכשיורד גשם, הם לא משתלטים על כל המים.
  • 2:02 - 2:04
    כרגע, 20 אחוזים
  • 2:04 - 2:06
    מצריכת האנרגיה של קליפורניה
  • 2:06 - 2:08
    מנוצלת לשאיבת מים
  • 2:08 - 2:10
    בעיקר לדרום קליפורניה.
  • 2:10 - 2:12
    הם מבזבזים המון, המון,
  • 2:12 - 2:14
    כדי לתעל את מי הגשמים האלה אל הים
  • 2:14 - 2:16
    כשיורד גשם ויש הצפות.
  • 2:16 - 2:18
    אנדי ליפקיס פועל עכשיו כדי לסייע
  • 2:18 - 2:20
    ללוס אנג'לס לקצץ בעלויות התשתית העירונית
  • 2:20 - 2:23
    הקשורות בניהול המים והחימום העירוני בארץ--
  • 2:23 - 2:26
    יוצר זיקה בין עצים, אנשים וטכנולוגיה
  • 2:26 - 2:28
    כדי לשפר את איכות החיים בעיר.
  • 2:28 - 2:31
    כל הירוק הזה קולט באופן טבעי את מי הגשמים,
  • 2:31 - 2:33
    ועוזר לצנן את ערינו.
  • 2:33 - 2:35
    כי אם תחשבו על זה,
  • 2:35 - 2:37
    האם אתם רוצים דווקא מיזוג אוויר,
  • 2:37 - 2:39
    או שיהיה יותר קריר בחדר?
  • 2:39 - 2:42
    איך משיגים את זה - לא זאת השאלה.
  • 2:42 - 2:44
    אז לפני כמה שנים
  • 2:44 - 2:46
    מחוז לוס אנג'לס
  • 2:46 - 2:49
    החליט להוציא 2.5 מיליארד דולר
  • 2:49 - 2:52
    על שיפור בתי הספר בעיר.
  • 2:52 - 2:54
    ואנדי וצוותו גילו
  • 2:54 - 2:57
    שעומדים להוציא 200 מיליון מהדולרים האלה
  • 2:57 - 3:00
    על ריצוף אספלט סביב בתי הספר עצמם.
  • 3:00 - 3:03
    הם הציגו טיעון כלכלי מוצק,
  • 3:03 - 3:05
    והצליחו לשכנע את עיריית לוס אנג'לס
  • 3:05 - 3:07
    שע"י החלפת האספלט
  • 3:07 - 3:09
    בעצים ובצמחיה נוספת,
  • 3:09 - 3:12
    בתי הספר עצמם יחסכו למערכת מבחינת אנרגיה
  • 3:12 - 3:15
    יותר ממה שהם יוציאו על תשתית גינון.
  • 3:16 - 3:18
    ובסופו של דבר, 2 מיליון מ"ר של אספלט
  • 3:18 - 3:20
    הוחלפו או בוטלו,
  • 3:20 - 3:23
    וצריכת החשמל למיזוג אוויר ירדה,
  • 3:23 - 3:25
    בעוד שהתעסוקה
  • 3:25 - 3:28
    עבור האנשים שיטפלו בשטחים האלה עלתה,
  • 3:28 - 3:30
    וזה התבטא בחסכון כספי למערכת,
  • 3:30 - 3:33
    אבל גם בתלמידים ובעובדי בתי"ס בריאים יותר.
  • 3:34 - 3:36
    ג'ודי בונדס
  • 3:36 - 3:38
    היא בת של כורה פחם.
  • 3:38 - 3:40
    במשפחתה יש 8 דורות
  • 3:40 - 3:43
    שגרים בעיר בשם ווייטוויל שבוירג'יניה המערבית.
  • 3:43 - 3:45
    ואם מישהו אמור להיצמד
  • 3:45 - 3:47
    לתהילת העבר של כורי הפחם,
  • 3:47 - 3:49
    ושל העיר,
  • 3:49 - 3:51
    ג'ודי היא האדם הזה.
  • 3:51 - 3:53
    אבל כיום כורים פחם בצורה אחרת
  • 3:53 - 3:55
    מאשר במכרות העמוקים שאביה
  • 3:55 - 3:57
    וסבה היו יורדים לתוכם
  • 3:57 - 4:00
    ושהעסיקו למעשה עשרות אלפי אנשים.
  • 4:00 - 4:02
    כיום, 20-30 איש
  • 4:02 - 4:04
    יכולים לשטח הר תוך כמה חודשים,
  • 4:04 - 4:07
    בשביל כמות עלובה של פחם.
  • 4:07 - 4:10
    הטכנולוגיה הזו קרויה "הסרת הרים".
  • 4:10 - 4:13
    היא הופכת הר כזה למצב הזה
  • 4:13 - 4:15
    תוך חודשים ספורים.
  • 4:15 - 4:17
    תארו לעצמכם שהאוויר סביב המקומות האלה
  • 4:17 - 4:20
    מלא בשיירי פיצוצים ופחם.
  • 4:20 - 4:22
    כשביקרנו שם, זה גרם לכמה מהאנשים שהיינו איתם
  • 4:22 - 4:24
    שיעול קטן ומוזר
  • 4:24 - 4:26
    אחרי כמה שעות בלבד--
  • 4:26 - 4:28
    לא רק לכורים, אלא לכולם.
  • 4:28 - 4:30
    וג'ודי ראתה כיצד הנוף שלה נהרס
  • 4:30 - 4:32
    והמים שלה מורעלים.
  • 4:32 - 4:34
    ואילו חברות הפחם פשוט עברו הלאה
  • 4:34 - 4:36
    אחרי שרוקנו את ההר,
  • 4:36 - 4:38
    והותירו אחריהן אבטלה עוד יותר חמורה.
  • 4:38 - 4:41
    אך היא גם ראתה את הפוטנציאל שבאנרגיית הרוח
  • 4:41 - 4:43
    כשזה הותקן על הר שלם,
  • 4:43 - 4:45
    ועל הר שהסירו מגובהו
  • 4:45 - 4:47
    יותר מ-600 מטרים.
  • 4:47 - 4:50
    3 שנות אנרגיה מזוהמת בלי הרבה תעסוקה,
  • 4:50 - 4:52
    או מאות שנים של אנרגיה נקיה
  • 4:52 - 4:55
    עם אפשרות לפתח מומחיות ולשפר את היעילות
  • 4:55 - 4:57
    על יסוד כישורים טכניים,
  • 4:57 - 4:59
    ולפתח ידע מקומי
  • 4:59 - 5:01
    איך להפיק את המירב מהרוח באזור.
  • 5:01 - 5:03
    היא חישבה את העלות המיידית
  • 5:03 - 5:05
    ואת הגמול לאורך זמן,
  • 5:05 - 5:07
    וזה רווח נקי בתחומים כה רבים
  • 5:07 - 5:10
    לכלכלה המקומית, הלאומית והגלובלית.
  • 5:10 - 5:13
    זהו גמול ארוך-טווח יותר מאשר בהסרת הרים,
  • 5:13 - 5:16
    אבל אנרגיית הרוח למעשה משתלמת לנצח.
  • 5:16 - 5:19
    הסרת הרים נותנת למקומיים מעט מאד כסף,
  • 5:19 - 5:21
    והמון סבל.
  • 5:21 - 5:23
    המים הופכים לאיכסה.
  • 5:23 - 5:25
    רוב האנשים עדיין מובטלים,
  • 5:25 - 5:27
    וזה גורם לרוב הבעיות החברתיות
  • 5:27 - 5:30
    שיש למובטלים ברובעי העוני העירוניים--
  • 5:30 - 5:32
    שימוש בסמים ובאלכוהול,
  • 5:32 - 5:35
    צרות בבית, הריונות של קטינות ובריאות לקויה.
  • 5:35 - 5:37
    ג'ודי ואני-- אני חייבת לומר--
  • 5:37 - 5:39
    התחברנו לגמרי.
  • 5:39 - 5:41
    וזו ברית לא לגמרי מובנת-מאליה.
  • 5:41 - 5:43
    עיר הולדתה נקראת הרי "ווייטסוויל" ('עיר לבנה'),
  • 5:43 - 5:45
    כלומר, הם לא--
  • 5:45 - 5:48
    הם לא מתחרים על תואר "עיר הולדת ההיפ-הופ"
  • 5:48 - 5:50
    או משהו כזה.
  • 5:50 - 5:53
    אבל על גב חולצת הטי שהיא נתנה לי,
  • 5:53 - 5:56
    כתוב. "הצילו את הכפריים הבורים מהכחדה."
  • 5:58 - 6:01
    אז אני השחורה והכפריים הבורים עשינו זאת
  • 6:01 - 6:04
    ואנו לגמרי מבינות על מה מדובר.
  • 6:04 - 6:06
    אבל רק לפני כמה חודשים,
  • 6:06 - 6:08
    אובחן אצל ג'ודי
  • 6:08 - 6:10
    סרטן ריאות שלב שלוש.
  • 6:11 - 6:13
    כן.
  • 6:13 - 6:16
    ומאז הוא התפשט לעצמות ולמוח שלה.
  • 6:18 - 6:21
    ובעיני זה כל כך משונה
  • 6:21 - 6:23
    שהיא סובלת מאותו הדבר
  • 6:23 - 6:26
    שהיא ניסתה כל כך להגן על האנשים מפניו.
  • 6:26 - 6:28
    אבל חלומה,
  • 6:28 - 6:30
    "רוח ההרים של נהר הפחם"
  • 6:30 - 6:32
    הוא המורשת שלה.
  • 6:32 - 6:35
    והיא אולי לא תזכה
  • 6:35 - 6:38
    לראות את פסגת ההר הזה.
  • 6:38 - 6:40
    אבל במקום לכתוב
  • 6:40 - 6:42
    עוד איזו הצהרה או משהו דומה,
  • 6:42 - 6:44
    היא משאירה מאחוריה
  • 6:44 - 6:46
    תכנית עסקית שתגשים את זה.
  • 6:46 - 6:48
    זה מה שהחברה שלי עושה.
  • 6:48 - 6:50
    אני כל כך גאה בזה.
  • 6:50 - 6:55
    [מחיאות כפיים]
  • 6:55 - 6:57
    שלושת האנשים האלה
  • 6:57 - 6:59
    אינם מכירים זה את זה,
  • 6:59 - 7:01
    אבל יש להם המון במשותף.
  • 7:01 - 7:03
    הם כולם פותרי-בעיות,
  • 7:03 - 7:05
    והם רק כמה מהמופתים הרבים
  • 7:05 - 7:07
    שנפלה בחלקי הזכות לראות, לפגוש וללמוד מהם
  • 7:07 - 7:09
    בכמה מדברים שאני עושה כעת.
  • 7:09 - 7:11
    היה לי באמת מזל שכולם כיכבו
  • 7:11 - 7:13
    בתכנית הרדיו שלי "החברה למען רדיו ציבורי":
  • 7:13 - 7:15
    ThePromisedLand.prg
  • 7:15 - 7:17
    כולם אנשי חזון מעשיים מאד.
  • 7:17 - 7:20
    הם בודקים את הצרכים בשטח--
  • 7:20 - 7:22
    מוצרי יופי, בתי ספר בריאים, חשמל--
  • 7:22 - 7:24
    ואיך הכסף עונה על הצרכים האלה--
  • 7:24 - 7:26
    וכשהפתרונות הזולים ביותר
  • 7:26 - 7:28
    כרוכים בצמצום מקומות העבודה,
  • 7:28 - 7:30
    נשארים אנשים מובטלים,
  • 7:30 - 7:32
    והאנשים האלה בכלל לא זולים.
  • 7:32 - 7:35
    למעשה הם בעיני האזרחים הכי יקרים,
  • 7:35 - 7:37
    ויש בהם דורות של אנשים מרוששים,
  • 7:37 - 7:39
    חיילים משוחררים ופגועים
  • 7:39 - 7:41
    שחזרו מהמזרח התיכון, יוצאי בתי-כלא.
  • 7:41 - 7:43
    ולגבי החיילים המשוחררים במיוחד,
  • 7:43 - 7:46
    לפי אגף החיילים המשוחררים, יש אצלם עליה של פי-שש
  • 7:46 - 7:49
    בשימוש בתרופות לטיפול נפשי מאז 2003.
  • 7:49 - 7:51
    נראה לי שהמספרים האלה יגדלו.
  • 7:51 - 7:53
    לא מדובר באנשים רבים מאד,
  • 7:53 - 7:55
    אבל הם מהאנשים הכי יקרים.
  • 7:55 - 7:58
    מבחינת הסבירות לבעיות במשפחה, שימוש בסמים ואלכוהול,
  • 7:58 - 8:01
    השגים ירודים של ילדיהם בביה"ס
  • 8:01 - 8:03
    וגם בריאות לקויה כתוצאה ממתח.
  • 8:03 - 8:05
    שלושת החבר'ה האלה מבינים כולם
  • 8:05 - 8:07
    איך לתעל כספים באופן פרודוקטיבי
  • 8:07 - 8:09
    דרך הכלכלות המקומיות שלנו
  • 8:09 - 8:11
    כדי לענות על צרכי השוק הקיימים,
  • 8:11 - 8:13
    להפחית את הבעיות החברתיות שיש לנו
  • 8:13 - 8:16
    ולמנוע בעיות חדשות בעתיד.
  • 8:16 - 8:18
    ויש עוד המון דוגמאות כאלה.
  • 8:18 - 8:21
    למשל: טיפול בפסולת ואבטלה.
  • 8:21 - 8:23
    אפילו כשאנו חושבים או מדברים על מיחזור,
  • 8:23 - 8:26
    המון מוצרים ברי-מיחזור נשרפים או מושלכים למזבלות
  • 8:26 - 8:29
    ומעלים ברשויות רבות את מחירי הטיפול בפסולת,
  • 8:29 - 8:31
    ועוד נותר הרבה למחזר.
  • 8:31 - 8:34
    והיכן מטפלים בפסולת הזו? בד"כ בקהילות עניות.
  • 8:34 - 8:37
    וידוע לנו שעסקי התעשיה האקולוגית, המודלים העסקיים האלה--
  • 8:37 - 8:40
    באירופה פועל מודל בשם "הפארק האקו-תעשייתי",
  • 8:40 - 8:43
    שבו הפסולת של חברה אחת הוא חומר הגלם של אחרת,
  • 8:43 - 8:45
    או שמשתמשים בחומרים ממוחזרים
  • 8:45 - 8:47
    לייצור מוצרים שאפשר לנצל ולמכור.
  • 8:47 - 8:50
    אנו יכולים ליצור שווקים ויוזמות מקומיים כאלה
  • 8:50 - 8:52
    למיחזור חומרים
  • 8:52 - 8:54
    שישמשו כחומרי-גלם לייצור.
  • 8:54 - 8:57
    בעיר שלי, ניסינו להקים משהו כזה בברונקס,
  • 8:57 - 9:00
    אבל ראש העיר החליט שמה שהוא רוצה לראות
  • 9:00 - 9:02
    זה בית-סוהר באותו אתר.
  • 9:02 - 9:05
    למרבה המזל-- בגלל שרצינו ליצור מאות מקומות עבודה--
  • 9:05 - 9:07
    אבל אחרי שנים רבות,
  • 9:07 - 9:09
    העיר רצתה לבנות בית-סוהר,
  • 9:09 - 9:12
    הם כבר זנחו את המיזם, תודה לאל.
  • 9:12 - 9:15
    בעיה נוספת: מערכות מזון לא-בריא לצד אבטלה.
  • 9:15 - 9:17
    אמריקאים ממעמד הפועלים ועניים עירוניים
  • 9:17 - 9:19
    אינן מפיקים רווח כלכלי
  • 9:19 - 9:21
    ממערכת המזון הנוכחית שלנו.
  • 9:21 - 9:23
    היא מסתמכת יותר מדי על תובלה,
  • 9:23 - 9:25
    דשנים כימיים, המון מים,
  • 9:25 - 9:27
    וקירור.
  • 9:27 - 9:29
    מפעלי-ענק חקלאיים
  • 9:29 - 9:32
    אחראיים הרבה להרעלת נתיבי המים והאדמה שלנו,
  • 9:32 - 9:35
    ומייצרים את המוצר הלא-בריא להדהים הזה
  • 9:35 - 9:37
    שעולה לנו מיליארדים בשירותי בריאות
  • 9:37 - 9:39
    ובאובדן ימי עבודה.
  • 9:39 - 9:41
    אנו יודעים שחקלאות עירונית
  • 9:41 - 9:43
    היא נושא אופנתי מאד עכשיו,
  • 9:43 - 9:45
    אבל זה בעיקר גינון,
  • 9:45 - 9:48
    שיש לו ערך מסוים בשכונות - בהרבה מהן--
  • 9:48 - 9:50
    אבל לא מבחינת יצירת מקומות עבודה
  • 9:50 - 9:52
    או ייצור של מזון.
  • 9:52 - 9:54
    זה פשוט לא בכמויות כאלה.
  • 9:54 - 9:56
    חלק מעבודתי הוא הכנת הרקע
  • 9:56 - 9:59
    לשילוב החקלאות העירונית עם מערכות המזון הכפריות
  • 9:59 - 10:02
    כדי להחיש את חיסול הסלט בן 10,000 הק"מ
  • 10:02 - 10:05
    ע"י יצירת מותג לאומי של תוצרת שגדלה בעיר
  • 10:05 - 10:07
    בכל עיר
  • 10:07 - 10:09
    שמשתמשת בכוח גידול אזורי,
  • 10:09 - 10:11
    ומחזקת אותו עם מתקני גידול סגורים,
  • 10:11 - 10:13
    בבעלות ובתפעול של מגדלים קטנים,
  • 10:13 - 10:15
    שכרגע הם הצרכנים היחידים.
  • 10:15 - 10:18
    זה עשוי לתמוך בחקלאים עונתיים באזורים עירוניים
  • 10:18 - 10:20
    שמופסדים כרגע, כי באמת אינם יכולים לעמוד
  • 10:20 - 10:23
    בביקוש הכל-שנתי לתוצרת.
  • 10:23 - 10:25
    זו לא תחרות עם החוות הכפריות,
  • 10:25 - 10:27
    אלא למעשה תגבורת.
  • 10:27 - 10:29
    החיבור הוא באמת חיובי
  • 10:29 - 10:31
    ומעשי מבחינה כלכלית של מערכת מזון.
  • 10:31 - 10:33
    המטרה היא לענות על הצרכים המוסדיים של הערים
  • 10:33 - 10:35
    עבור בתי חולים,
  • 10:35 - 10:38
    מרכזי מבוגרים, בתי ספר, מעונות יום,
  • 10:38 - 10:41
    ובנוסף ליצור רשת של מקומות עבודה אזוריים.
  • 10:41 - 10:43
    זאת היא תשתית חכמה.
  • 10:43 - 10:45
    והדרך בה אנו מנהלים את הסביבה הבנויה שלנו
  • 10:45 - 10:48
    משפיעה על בריאותם ורווחתם של אנשים מידי יום ביומו.
  • 10:48 - 10:50
    הרשויות שלנו, הכפריות והעירוניות,
  • 10:50 - 10:53
    מנהלות את הצד התפעולי של התשתית--
  • 10:53 - 10:56
    דברים כמו טיפול באשפה, דרישה לאנרגיה,
  • 10:56 - 10:59
    וגם העלויות החברתיות של האבטלה, שיעורי הנשירה והכליאה
  • 10:59 - 11:02
    והשפעות העלויות השונות של בריאות הציבור.
  • 11:02 - 11:05
    תשתית חכמה יכולה לספק דרכים חסכוניות
  • 11:05 - 11:07
    שבהן הרשויות
  • 11:07 - 11:09
    תוכלנה לנהל את צרכי התשתית והחברה כאחד.
  • 11:09 - 11:11
    עלינו לשנות את המערכות
  • 11:11 - 11:14
    שמאפשרות למי שהיו קודם מעמסה מבחינת המיסוי
  • 11:14 - 11:16
    להיעשות לחלק מבסיס המיסוי.
  • 11:16 - 11:18
    תארו לעצמכם מודל עסקי לאומי
  • 11:18 - 11:21
    שיוצר מקומות עבודה ותשתית חכמה מקומיים
  • 11:21 - 11:24
    שמשפרים את היציבות הכלכלית המקומית.
  • 11:24 - 11:27
    אז אני מקווה שאתם מקבלים מושג מסוים.
  • 11:27 - 11:29
    דוגמאות אלה מצביעות על מגמה.
  • 11:29 - 11:32
    לא יצרתי אותה, והיא לא נוצרת במקרה.
  • 11:32 - 11:34
    אני רואה שזה קורה בכל הארץ,
  • 11:34 - 11:36
    והבשורות הטובות הן שזה גדל.
  • 11:36 - 11:38
    וכולנו צריכים להשקיע בזה.
  • 11:38 - 11:41
    זהו עמוד-תווך בשיקום הארץ הזאת.
  • 11:41 - 11:44
    ואני מכנה זאת בטחון-פנים מקומי.
  • 11:44 - 11:47
    המיתון זיעזע והפחיד אותנו,
  • 11:47 - 11:49
    וכיום יש משהו באוויר
  • 11:49 - 11:51
    שגם מאד מעצים.
  • 11:51 - 11:53
    מדובר בהבנה
  • 11:53 - 11:55
    שאנו הננו המפתח
  • 11:55 - 11:57
    לשיקומנו.
  • 11:57 - 12:00
    ועכשיו הזמן לפעול בקהילות שלנו
  • 12:00 - 12:03
    לחשוב מקומית ולפעול מקומית.
  • 12:03 - 12:05
    וכשנעשה כך, שכנינו--
  • 12:05 - 12:07
    בבית השכן או במדינה השכנה,
  • 12:07 - 12:09
    או בארץ השכנה--
  • 12:09 - 12:12
    יסתדרו יפה מאד.
  • 12:12 - 12:15
    הסכום של כל מה שמקומי הוא הגלובלי.
  • 12:15 - 12:18
    בטחון-פנים מקומי משמעו לבנות מחדש את הגנותינו הטבעיות,
  • 12:18 - 12:20
    לגרום לאנשים לעבוד,
  • 12:20 - 12:22
    כדי לשקם את מערכות הטבע שלנו.
  • 12:22 - 12:25
    בטחון-פנים מקומי משמעו יצירת עושר בביתנו,
  • 12:25 - 12:27
    במקום לכלות אותו מעבר לים,
  • 12:27 - 12:29
    הטיפול בבעיות חברתיות וסביבתיות
  • 12:29 - 12:32
    בו-בזמן ובעזרת אותו פתרון
  • 12:32 - 12:34
    יביא לחסכון גדול בעלויות,
  • 12:34 - 12:37
    וייצור עושר ובטחון לאומי.
  • 12:37 - 12:39
    הרבה פתרונות גדולים ורבי-השראה
  • 12:39 - 12:41
    נולדים בכל רחבי אמריקה.
  • 12:41 - 12:43
    והאתגר שלנו כעת
  • 12:43 - 12:46
    הוא לזהות עוד אינספור כאלה ולתמוך בהם.
  • 12:46 - 12:49
    בטחון-פנים מקומי משמעו לדאוג לעצמנו,
  • 12:49 - 12:51
    אבל לא כמו באימרה הישנה,
  • 12:51 - 12:54
    "הצדקה מתחילה בבית".
  • 12:54 - 12:57
    קראתי לאחרונה ספר, "מנהיגות אוהבת" מאת ג'ון הופ ברייאנט.
  • 12:57 - 12:59
    והוא עוסק במנהיגות בעולם
  • 12:59 - 13:02
    שנראה בעצם כאילו הוא פועל על יסוד פחד.
  • 13:02 - 13:05
    קריאת הספר הביא אותי לבחון מחדש את התיאוריה שלי
  • 13:05 - 13:08
    ועלי להסביר מה כוונתי בכך.
  • 13:08 - 13:10
    תבינו, אבי
  • 13:10 - 13:12
    היה אדם דגול במובנים רבים.
  • 13:12 - 13:14
    הוא גדל בהפרדה הגזענית של הדרום,
  • 13:14 - 13:16
    ברח מגורל של לינץ' וכדומה
  • 13:16 - 13:18
    בזמנים קשים מאד,
  • 13:18 - 13:21
    והוא סיפק בית יציב באמת לי, לאחי ואחיותי
  • 13:21 - 13:24
    ולעוד הרבה אנשים שחיו חיים קשים.
  • 13:25 - 13:28
    אבל, כמו כולנו, גם לו היו בעיות.
  • 13:28 - 13:30
    [צחוק]
  • 13:30 - 13:32
    ואצלו זה היה הימורים,
  • 13:32 - 13:34
    בצורה כפייתית.
  • 13:34 - 13:37
    עבורו, הביטוי "הצדקה מתחילה בבית,"
  • 13:37 - 13:40
    אמר שיום המשכורת שלי- או של כל אחד אחר-
  • 13:40 - 13:42
    יוצא במקרה ביום המזל שלו.
  • 13:42 - 13:44
    ולכן צריך לעזור לו.
  • 13:44 - 13:46
    ולפעמים הייתי מלווה לו כסף
  • 13:46 - 13:49
    ממה שהרווחתי בעבודותי אחרי הלימודים או בקיץ,
  • 13:49 - 13:51
    והוא תמיד התכוון באמת
  • 13:51 - 13:53
    להחזיר לי אותו עם ריבית.
  • 13:53 - 13:55
    כמובן שאחרי שיצליח בגדול.
  • 13:55 - 13:57
    ולפעמים הוא הצליח, תאמינו או לא,
  • 13:57 - 13:59
    במסלול מירוצים בלוס-אנג'לס--
  • 13:59 - 14:02
    עוד סיבה לאהוב את לוס-אנג'לס-- אז בשנות ה-40.
  • 14:02 - 14:04
    הוא הרוויח 15,000 דולר במזומן
  • 14:04 - 14:06
    וקנה את הבית שבו גדלתי.
  • 14:06 - 14:08
    כך שאינני אומללה בגלל הסיפור שלו.
  • 14:08 - 14:11
    אבל תקשיבו, באמת הרגשתי שאני חייבת לו,
  • 14:11 - 14:14
    וגדלתי-- אחר כך גדלתי,
  • 14:14 - 14:16
    וכעת אני אישה בוגרת.
  • 14:16 - 14:18
    ולמדתי בדרך כמה דברים.
  • 14:18 - 14:20
    בעיני, צדקה,
  • 14:20 - 14:22
    לעתים קרובות אינה עוסקת בנתינה
  • 14:22 - 14:24
    בגלל שצריך לתת,
  • 14:24 - 14:26
    או בגלל שככה תמיד עושים,
  • 14:26 - 14:29
    או בנתינה עד שזה יכאב.
  • 14:29 - 14:31
    אותי מעניין לתת את האמצעים
  • 14:31 - 14:33
    לבנות משהו שעתיד לצמוח
  • 14:33 - 14:36
    ויעצים את ההשקעה המקורית
  • 14:36 - 14:38
    ולא סתם ידרוש עוד נתינה מידי שנה--
  • 14:38 - 14:40
    אני מנסה שלא להזין את ההרגל.
  • 14:40 - 14:42
    במשך כמה שנים ראיתי
  • 14:42 - 14:45
    כיצד כוונות טובות להעצמה קהילתית,
  • 14:45 - 14:47
    שהיו אמורות
  • 14:47 - 14:50
    לתמוך בקהילה ולהעצים אותה,
  • 14:50 - 14:52
    למעשה הותירו את האנשים
  • 14:52 - 14:55
    באותו מצב, אם לא גרוע ממנו.
  • 14:55 - 14:57
    ובמשך 20 השנים האחרונות,
  • 14:57 - 14:59
    הוצאנו הון עתק בצורת נדבנות
  • 14:59 - 15:01
    על בעיות חברתיות,
  • 15:01 - 15:03
    אך התוצאות בתחום החינוך,
  • 15:03 - 15:05
    בתחום התת-תזונה, הכליאה
  • 15:05 - 15:07
    ההשמנה, הסוכרת, האי-שוויון בהכנסה,
  • 15:07 - 15:10
    כל אלה עלו, פרט לכמה חריגות,
  • 15:10 - 15:13
    במיוחד תמותת הילדים
  • 15:13 - 15:15
    בקרב העניים--
  • 15:15 - 15:18
    אך העולם אליו אנו מולידים אותם הוא בכל זאת נהדר.
  • 15:19 - 15:21
    ואני יודעת משהו על הנושאים האלה,
  • 15:21 - 15:24
    כי עסקתי שנים רבות
  • 15:24 - 15:26
    בקומפלקס של התעשיה הלא-רווחית.
  • 15:26 - 15:28
    ואני יושבת-ראש בגמילה,
  • 15:28 - 15:30
    אני "נקיה" כבר שנתיים.
  • 15:30 - 15:32
    [צחוק]
  • 15:32 - 15:35
    אך באותו זמן הבנתי שלהתחיל מיזמים
  • 15:35 - 15:37
    ולפתחם ברמה המקומית,
  • 15:37 - 15:40
    זה הדבר הנכון לקהילות שלנו.
  • 15:40 - 15:43
    אבל באמת נאבקתי על תמיכה כספית.
  • 15:43 - 15:45
    ככל שהצלחנו יותר,
  • 15:45 - 15:47
    הגיע פחות כסף מהמוסדות.
  • 15:47 - 15:49
    ואני אומרת לכם, לעמוד על במת TED
  • 15:49 - 15:51
    ולזכות בפרס "מק'ארתור" באותה שנה
  • 15:51 - 15:54
    נתן לכולם את הרושם שהגעתי למטרה.
  • 15:54 - 15:56
    וכשהמשכתי הלאה,
  • 15:56 - 15:58
    למעשה כיסיתי שליש
  • 15:58 - 16:01
    מהגרעון של הסוכנות שלי עם שכר הרצאותי.
  • 16:01 - 16:03
    ולדעתי זה בגלל שבתחילה, בכנות,
  • 16:03 - 16:05
    תכניותי הקדימו קצת את זמנן.
  • 16:05 - 16:07
    אך מאז,
  • 16:07 - 16:10
    הפארק שהיה מזבלה והוצג ב-TED2006
  • 16:10 - 16:13
    הפך לדבר הקטן הזה.
  • 16:13 - 16:15
    ולמעשה נישאתי שם.
  • 16:15 - 16:17
    כאן.
  • 16:17 - 16:20
    הנה הכלב שהוביל אותי לפארק בחתונה שלי.
  • 16:23 - 16:25
    הטיילת הירוקה של דרום הברונקס
  • 16:25 - 16:28
    היתה גם היא רק על הנייר ב-2006.
  • 16:28 - 16:30
    מאז, קיבלנו
  • 16:30 - 16:32
    כ-50 מיליון דולר בחבילת תמריצים
  • 16:32 - 16:34
    כדי להגיע לזה.
  • 16:34 - 16:36
    ואנו אוהבים את זה, כי עכשיו אני אוהבת לבנות,
  • 16:36 - 16:38
    כי אנו רואים איך הדברים קורים בפועל.
  • 16:38 - 16:40
    אז אני רוצה שכולם יבינו
  • 16:40 - 16:42
    את החשיבות המכרעת
  • 16:42 - 16:45
    של תיעול הצדקה ליזמות.
  • 16:45 - 16:48
    ייסדתי את החברה שלי כדי לעזור לקהילות בכל הארץ
  • 16:48 - 16:50
    להגשים את הפוטנציאל שלהן
  • 16:50 - 16:53
    לשפר הכל באיכות חיי האנשים שלהם.
  • 16:53 - 16:55
    "בטחון-פנים מקומי"
  • 16:55 - 16:57
    הוא הבא-בתור ברשימת המטלות שלי.
  • 16:57 - 16:59
    אנו מחפשים אנשים שמכירים בערכה
  • 16:59 - 17:02
    של השקעה בסוגים כאלה של יזמות מקומית,
  • 17:02 - 17:04
    שיעבדו לצד אנשים כמוני
  • 17:04 - 17:07
    כדי לזהות מגמות צמיחה והסתגלות אקלימית
  • 17:07 - 17:10
    וגם להבין את העליה במחיר מבחינה חברתית
  • 17:10 - 17:12
    שיש לגישת "עסקים כרגיל".
  • 17:12 - 17:14
    עלינו לפעול ביחד
  • 17:14 - 17:16
    כדי לאמץ את ארצנו אל ליבנו ולתקן אותה,
  • 17:16 - 17:18
    לתקן את מערכות הכוח שלנו,
  • 17:18 - 17:20
    ולתקן את עצמנו.
  • 17:20 - 17:22
    הגיע הזמן להפסיק לבנות
  • 17:22 - 17:24
    את הקניונים, את בתי הכלא,
  • 17:24 - 17:26
    את האיצטדיונים
  • 17:26 - 17:29
    ויתר צורות ההנצחה של כשלונותינו הקולקטיביים.
  • 17:30 - 17:32
    הגיע הזמן שנתחיל לבנות
  • 17:32 - 17:35
    אנדרטאות חיות לתקווה ולאפשרויות.
  • 17:35 - 17:37
    תודה רבה לכם.
  • 17:37 - 17:39
    [מחיאות כפיים]
Title:
מייג'ורה קרטר: 3 סיפורי יזמות סביבתית מקומית
Speaker:
Majora Carter
Description:

העתיד של הירוק הוא מקומי. וב-TEDxMidwest (כנס המערב התיכון של TED), מייג'ורה קרטר מביאה לנו את סיפוריהם של שלושה אנשים שמצילים את הקהילות שלהם, וגם את העולם. קיראו לזה "ביטחון-פנים מקומי".

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:39
Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions