איך לעשות את הכתיבה שלכם מצחיקה יותר - שרי סטיינקלנר

צפו בשיעור המלא: https://ed.ted.com/lessons/how-to-make-your-writing-funnier-cheri-steinkellner

האם אי פעם שמתם לב איך הרבה בדיחות מתחילות עם "האם אי פעם שמתם לב?"
ומה הקטע עם "מה הקטע?" יש הרבה מצחיק פשוט בלשים לב לרגיל, לדברים יום יומיים שאתם בדרך כלל לא שמים לב אליהם כל יום. הכותבת זוכת פרס האמי שרי סטיינקלנר מציעה כמה טיפים וטריקים למציאת המצחיק במה שאתם כותבים.

שיעור מאת שרי סטיינקלנר, אנימציה של אנטון בוגטי.

האם אתם אי פעם שמים לב כמה פעמים
בדיחות מתחילות עם, "האם אי פעם שמתם לב?"

ומה העניין עם, "מה הקטע?"

יש הרבה מצחיק לגלות

על ידי פשוט לשים לב לרגיל,
לדברים יום יומיים

שאתם לא שמים לב אליהם באופן רגיל כל יום.

אז אם הייתם רוצים להוסיף מעט הומור

לסיפור הזה, או לנאום,
או לתסריט שאתם כותבים,

הנה כמה טיפים וטריקים לגלות את המצחיק.

כל סיפור מעולה כולל כתיבה קומית,

שמכילה חופן מרכיבים בסיסיים:

מי,

מה,

מתי,

איפה,

למה,

ואיך.

כותבים שאלו את השאלות האלו
לפחות מאז המאה השניה לפני הספירה,

ועדיין על אף אחת אי אפשר לענות
עם כן ולא פשוטים.

הן דורשות פרטים,

וככל שהפרטים מדוייקים יותר,
הסיפור מצחיק יותר.

בואו נתחיל עם המי, הדמות הקומית.

חשבו על הספרים, סדרות הטלויזיה,
והסרטים שגרמו לכם לצחוק.

הם בדרך כלל מלאים בטיפוסים מצחיקים,
או ארכי טיפוסים.

זה שיודע הכל,

הלוזר האהוב,

הבוס הגרוע,

הניורוטי,

המסטול.

במקרה, כל אלה דמויות
שנמצאות בקומדיה לדארטה,

או הקומדיה של האמנים
ברנסנס המאוחר באיטליה,

והן עדיין לא התיישנו.

חוקי הקומדיה ליצירת דמויות קומיות
הם למצוא את הפגם,

ואז לשחק עליו.

או שאתם יכולים לנסות לשחק עם הפכים.

כשהבחור הכי חשוב בחדר
עושה את הדבר הכי מטופש,

או הטמבל עולה בחוכמתו על הגאון,

אנחנו נוטים לצחוק בגלל
שלא ראינו את זה מגיע.

נאמר שהמצחיקן היווני העתיק אריסטו אמר,

"הסוד להומור הוא הפתעה."

ההפתעה הזו, או תאוריית
אי ההתאמה של ההומור,

אומרת שאנחנו צוחקים
על דברים שנראים לא קשורים

או הולכים נגד הציפיות שלנו,

כמו צפרדע שיוצאת עם חזיר,

או לטאה שמוכרת ביטוח,

תינוק שרוקד דיסקו,

נזירה רוקדת דיסקו,

חתול רוקד דיסקו.

למעשה, תינוק, נזירה,
או חתול שעושים פחות או יותר כל דבר,

בעיקר שקשור לדיסקו.

דרך כיפית אחת לגלות
חוסר התאמה היא על ידי איור קישורים.

למעשה לצייר אותן במפת מוח.

התחילו בקטן.

בחרו מילה,

אני בחרתי מלפפון חמוץ.

רשמו אותה, ואז הכי מהר שאתם יכולים,
נסו ליצור קישורים.

על מה מלפפונים חמוצים
גורמים לי לחשוב?

מי אוכל מלפפונים חמוצים?

איזה זכרונות מלפפונים חמוצים
יקרים יש לנו מהילדות?

דרך מעולה אחרת לייצר חומר קומי

זה לעבור מאבחנה לדמיון.

נסו לעבור מ"מה זה" ל"מה אם?"

כאילו, מה אם במקום סוס, לדוגמה,

פשוט היו לכם זוג אגוזי קוקוס?

אוקיי, בואו נחשוב על כמה
רגעים זכורים אחרים בהסטוריה,

בספרות,

או בקולנוע.

עכשיו, מה אם היו בהם אגוזי קוקוס?

תתפרעו, תשחררו.

אפילו אם רעיון נראה שנעשה כבר יותר מדי,

או ברור מדי,

או פשוט טפשי,

נסו לקשקש בכל אופן.

מה שברור לכם אולי לא ברור לאדם אחר.

וההפך מהרעיון הכי טיפשי
אולי יהפוך להכי חכם.

מה עם כל הדברים הטפשיים
שמתרחשים בחיים האמיתיים?

האם אי פעם שמתם לב
לאיך קומדיה חגה סביב דברים

שמציקים, מתסכלים, ומשפילים אותנו?

וויל רוג'רס אמר, "הכל מצחיק
כל עוד זה קורה למישהו אחר."

אז אם יש לכם בוקר נוראי,

דמיינו אותו קורה לדמות שאתם כותבים עליה,

ועד אחרי הצהריים,
אתם לפחות תקבלו סיפור מצחיק מזה.

ברגע שיש לכם את הדמויות והסיפור,

הנה כמה טריקים מהירים ופשוטים
לכתיבת קומדיה כדי לגרום לה לפגוע בנקודה.

חוק השלוש,

או זיג זיג זאג.

נסו להכין תבנית צפויה, זיג זיג.

ואז תהפכו אותה, זאג.

רבי, כומר ואגוז קוקוס נכנסים לבר.

חוק שורת המחץ אומר לשים
את הפאנץ' שלכם בסוף השורה.

רבי, כומר ואגוז קוקוס נכנסו לדיסקוטק.

זה מעלה את חוק ה ק'.

משום מה מילים עם צליל הקוף
לוכדות את האוזניים

ונחשבות קומיות.

קוקוס,

דיסקו,

פיקלס,

כפכפים?

אוקיי, אז אתם לא תמיד מקבלים את הצחוק.

הומור הוא סובייקטיבי.

קומדיה היא נסיון וטעיה.

כתיבה היא כתיבה מחדש.

פשוט תמשיכו לנסות.

מצאו את הפגמים,

גלו את הפרטים,

הכניסו אי התאמה,

שלבו מילים עם ק',

וזכרו את החוק הכי חשוב של כתיבה מצחיקה:

תהנו.

כמו שצ'ארלס דיקנס אמר,

"אין דבר בעולם שמדבק

כמו צחוק והומור טוב."

ודיסקו.