< Return to Video

צ'ארלס לדביטר על חדשנות

  • 0:00 - 0:03
    מה שאני עומד לעשות, ברוח היצירתיות השיתופית,
  • 0:03 - 0:06
    זה פשוט לחזור על נקודות רבות
  • 0:06 - 0:09
    מדברי שלושת קודמי.
  • 0:09 - 0:11
    אך לעשות זאת --
  • 0:11 - 0:13
    זה מה שקרוי יצירתיות שיתופית;
  • 0:13 - 0:14
    אך למעשה זה נקרא השאלה.
  • 0:16 - 0:18
    אך לעשות זאת מתוך נקודת מבט מסויימת,
  • 0:18 - 0:21
    נקודת המבט של הדיון בתפקידם של המשתמשים והצרכנים
  • 0:21 - 0:23
    בעולם החדש של
  • 0:23 - 0:25
    יצירתיות שיתופית
  • 0:25 - 0:28
    שג'ימי ואחרים דיברו עליו.
  • 0:28 - 0:30
    הרשו לי לשאול אתכם, בתור פתיח,
  • 0:30 - 0:32
    שאלה פשוטה:
  • 0:32 - 0:34
    מי המציא את אופני ההרים?
  • 0:34 - 0:37
    מפני שהתיאוריה הכלכלית המסורתית תטען,
  • 0:37 - 0:40
    ובכן, אופני ההרים בוודאי הומצאו על ידי תאגיד אופניים גדול כלשהו,
  • 0:40 - 0:42
    המכיל מעבדת מחקר ופיתוח (מו"פ) גדולה
  • 0:42 - 0:44
    ובה ממציאים פרויקטים חדשים,
  • 0:44 - 0:47
    ואופני ההרים הגיעו משם. הם לא הגיעו משם.
  • 0:47 - 0:50
    תשובה אחרת עשויה להיות, ובכן, הם הגיעו מאיזשהו גאון
  • 0:50 - 0:52
    העובד מתוך הגראז' שלו, ואשר,
  • 0:52 - 0:54
    תוך כדי עבודה על סוגים שונים של אופניים, המציא
  • 0:54 - 0:56
    אופניים יש מאין.
  • 0:56 - 0:58
    הם לא הגיעו משם. אופני ההרים
  • 0:58 - 1:02
    הגיעו ממשתמשים; הגיעו ממשתמשים צעירים,
  • 1:02 - 1:04
    בעיקר קבוצה מסויימת מצפון קליפורניה [ארה"ב],
  • 1:04 - 1:07
    אשר נואשו מאופני המירוץ הרגילים,
  • 1:07 - 1:10
    דומים לאלו שאדי מרקס [אגדת רכיבה בלגית משנות ה 70], רכב עליהם,
  • 1:10 - 1:12
    או לאלו שאחיך הגדול רכב עליהם, והם כל כך אפופי זוהר.
  • 1:12 - 1:15
    אבל הם נואשו גם מהאופניים שאביך רכב עליהם,
  • 1:15 - 1:18
    עם הכידון הגדול, אשר היו כבדים מדי.
  • 1:18 - 1:20
    אז הם לקחו את המסגרת מהאופניים הגדולים הללו,
  • 1:20 - 1:23
    חיברו אותם למערכת ההילוכים של אופני המירוץ,
  • 1:23 - 1:27
    ולבלמים שנלקחו מאופנועים,
  • 1:27 - 1:29
    ורקחו מעין סלט של מרכיבים שונים.
  • 1:29 - 1:32
    ובמשך, אני לא יודע, שלוש עד חמש השנים הראשונות לחייהם,
  • 1:32 - 1:34
    אופניים ההרים נודעו בשם "טרנטות."
  • 1:34 - 1:37
    והם יוצרו על ידי קהילות של רוכבים בלבד,
  • 1:37 - 1:39
    בעיקר בצפון קליפורניה.
  • 1:39 - 1:42
    ואז, אחת החברות שייבאו חלפים
  • 1:42 - 1:44
    לאופני הטרנטה החליטה להשקיע בעסק
  • 1:44 - 1:46
    ולהתחיל למכור אותם לאנשים אחרים
  • 1:46 - 1:49
    ובהדרגה חברה נוספת צצה, מרין שמה,
  • 1:49 - 1:51
    ועברו עוד, אינני יודע,
  • 1:51 - 1:53
    10, אולי אפילו 15 שנים,
  • 1:53 - 1:55
    לפני שחברות האופניים הגדולות
  • 1:55 - 1:57
    הבינו שיש כאן שוק.
  • 1:57 - 1:59
    30 שנה לאחר מכן,
  • 1:59 - 2:01
    מכירות אופני הרים,
  • 2:01 - 2:03
    וציוד לאופני הרים,
  • 2:03 - 2:05
    מהוות 65 אחוזים מסך מכירות האופניים באמריקה.
  • 2:05 - 2:08
    מדובר ב 58 מיליארד דולר.
  • 2:08 - 2:11
    זוהי קטגוריה שנוצרה לחלוטין על ידי הצרכנים,
  • 2:11 - 2:14
    שלא הייתה נוצרת על ידי השחקנים בשוק האופניים העיקרי
  • 2:14 - 2:16
    מאחר והם לא היו מודעים לצורך,
  • 2:16 - 2:18
    להזדמנות,
  • 2:18 - 2:21
    לא היה להם התמריץ הדרוש לחדש.
  • 2:21 - 2:23
    הדבר האחד, אני חושב, שאינני מסכים בו עם
  • 2:23 - 2:25
    מצגתו של יוחאי,
  • 2:25 - 2:27
    הוא כאשר אמר שהרשת מפיחה חיים
  • 2:27 - 2:30
    ביכולת לחדשנות מבוזרת.
  • 2:30 - 2:33
    זהו השילוב בין הרשת
  • 2:33 - 2:36
    לבין הסוג הזה של צרכנים מקצוענים-חובבנים נלהבים --
  • 2:36 - 2:39
    המצויים בעניין, בעלי התמריץ לחדש,
  • 2:39 - 2:41
    בעלי הכלים והרצון --
  • 2:41 - 2:43
    השילוב הזה מוליד את הפיצוץ המסויים הזה
  • 2:43 - 2:46
    של יצירתיות שיתופית.
  • 2:46 - 2:49
    ומתוך כך, נולד הצורך בדברים הללו
  • 2:49 - 2:52
    שג'ימי דיבר עליהם, האירגונים מהסוג החדש,
  • 2:52 - 2:54
    או בצורה יותר מתאימה לתיאור:
  • 2:54 - 2:57
    כיצד אנו מארגנים את עצמנו ללא אירגונים?
  • 2:57 - 3:01
    זה אפשרי כעת, אין צורך באירגון בכדי להתארגן,
  • 3:01 - 3:03
    בכדי להשלים משימות גדולות ומורכבות,
  • 3:03 - 3:06
    כגון המצאת תוכנת מחשב חדשה.
  • 3:06 - 3:09
    זהו, אם כך, מהווה אתגר עצום
  • 3:09 - 3:12
    לדרך, על פיה, אנו חושבים שיצירתיות נוצרת.
  • 3:13 - 3:15
    נקודת המבט המסורתית, עדיין מקודשת
  • 3:15 - 3:18
    במרבית הדרך בה אנו חושבים על יצירתיות
  • 3:18 - 3:20
    -- באירגונים, בממשל --
  • 3:20 - 3:23
    והיא שיצירתיות היא עניין לאנשים מיוחדים:
  • 3:23 - 3:25
    אלו הלובשים כובעי בייסבול הפוך,
  • 3:25 - 3:28
    אלו המגיעים לאירועים כדוגמת זה, במקומות מיוחדים,
  • 3:28 - 3:32
    באוניברסיטאות עלית, מעבדות מו"פ ביערות, ימים,
  • 3:33 - 3:36
    אולי בחדרים מיוחדים בחברות הצבועים בצבעים מוזרים,
  • 3:36 - 3:39
    אתם יודעים, פּוּפִים, אולי אותו שולחן כדורגל-שולחן מוזר.
  • 3:40 - 3:43
    אנשים מיוחדים, מקומות מיוחדים, ממציאים רעיונות מיוחדים,
  • 3:43 - 3:45
    ואז יש יש לנו צינור המוביל את הרעיונות
  • 3:45 - 3:48
    כל הדרך אל הלקוחות המחכים, הפסיביים.
  • 3:49 - 3:51
    הם יכולים לומר "כן" או "לא" להמצאה;
  • 3:51 - 3:53
    זהו הרעיון של יצירתיות.
  • 3:53 - 3:55
    מהן המלצות המדיניות הנובעות מרעיון זה
  • 3:55 - 3:58
    אם אתה בממשלה, או שאת מנהלת חברה גדולה?
  • 3:59 - 4:02
    יותר אנשים מיוחדים, יותר מקומות מיוחדים.
  • 4:02 - 4:04
    בנה מצבורי יצירתיות בערים;
  • 4:04 - 4:07
    צרי יותר פארקי מו"פ, וכהנה וכאלו דברים.
  • 4:07 - 4:10
    הרחיבי את הצינור כל הדרך עד ללקוחות.
  • 4:10 - 4:13
    ובכן - נקודת מבט זו, לדעתי, הופכת שגויה יותר ויותר.
  • 4:13 - 4:15
    אני חושב שתמיד הייתה שגויה,
  • 4:15 - 4:18
    מאחר ואני חושב שמאז ומתמיד יצירתיות הייתה עניין שיתופי מאד.
  • 4:18 - 4:21
    וכפי הנראה חייבה הידוד רב.
  • 4:21 - 4:24
    אבל, זה הולך ונהיה יותר שגוי, וסיבה אחת לכך
  • 4:24 - 4:27
    היא שהרעיונות זורמים חזרה מעלה בצינור.
  • 4:27 - 4:29
    הרעיונות חוזרים מהלקוחות,
  • 4:29 - 4:32
    ובמקרים רבים הם מקדימים את היצרנים.
  • 4:32 - 4:34
    מדוע זה כך?
  • 4:34 - 4:37
    ובכן, עניין אחד
  • 4:37 - 4:39
    הוא שחדשנות מרחיקת לכת,
  • 4:39 - 4:41
    כשיש לנו רעיונות
  • 4:41 - 4:45
    המשפיעים על מספר גדול של טכנולוגיות או אנשים,
  • 4:45 - 4:47
    מקושרת אליהם כמות רבה של אי-וודאות.
  • 4:47 - 4:49
    הרווחים מחדשנות הם גדולים ביותר
  • 4:49 - 4:52
    כאשר מידת אי הוודאות בשיאה.
  • 4:52 - 4:54
    וכאשר מדובר בחדשנות מרחיקת לכת,
  • 4:54 - 4:57
    פעמים רבות יש אי וודאות רבה לגבי אופן היישום שלה.
  • 4:57 - 4:59
    ההיסטוריה השלמה של הטלפוניה
  • 4:59 - 5:03
    הוא סיפור של התמודדות עם אי וודאות זו.
  • 5:03 - 5:05
    הטלפונים הנייחים הראשונים,
  • 5:05 - 5:07
    הממציאים חשבו
  • 5:07 - 5:09
    שהם ישמשו אנשים אשר יקשיבו
  • 5:09 - 5:11
    להופעות חיות
  • 5:11 - 5:13
    מתיאטראות רובע הווסט אנד בלונדון.
  • 5:13 - 5:16
    כשחברות הסלולר המציאו את ה SMS
  • 5:16 - 5:18
    לא היה להם מושג למה ישמש;
  • 5:18 - 5:20
    רק כשהטכנולוגיה הזו הגיעה לידי
  • 5:20 - 5:22
    משתמשים בגיל העשרה
  • 5:22 - 5:24
    הם המציאו את צורת השימוש.
  • 5:24 - 5:27
    כך, ככל שההמצאה מרחיקת לכת יותר,
  • 5:27 - 5:29
    גדלה גם אי הוודאות;
  • 5:29 - 5:31
    גדל הצורך להשתמש בחדשנות
  • 5:31 - 5:34
    בכדי להבין למה הטכנולוגיה משמשת.
  • 5:34 - 5:37
    כל הפטנטים שלנו, כל הגישה שלנו
  • 5:37 - 5:40
    לפטנטים והמצאה, מבוססת על הרעיון
  • 5:40 - 5:43
    שהממציא יודע למה ההמצאה משמשת;
  • 5:43 - 5:45
    שאנו יודעים לומר למה נועדה.
  • 5:45 - 5:47
    יותר ויותר, ממציאי הדברים
  • 5:47 - 5:49
    לא יוכלו לומר זאת מראש.
  • 5:49 - 5:51
    זה יתפתח תוך כדי שימוש,
  • 5:51 - 5:54
    תוך כדי שיתוף פעולה עם אחרים.
  • 5:54 - 5:56
    אנו רוצים להאמין שהמצאה היא
  • 5:56 - 5:59
    סוג של רגע של יצירה:
  • 5:59 - 6:02
    יש רגע של לידה כאשר מישהו בורא רעיון.
  • 6:02 - 6:05
    האמת היא שרוב היצירתיות
  • 6:05 - 6:07
    היא נצברת ומשותפת,
  • 6:07 - 6:11
    כמו וויקיפדיה, מפותחת על פני תקופה ארוכה של זמן.
  • 6:12 - 6:15
    הסיבה השנייה לעליה בחשיבות המשתמשים
  • 6:15 - 6:19
    היא שהם המקור להמצאות גדולות ומפתיעות - משנות כיוון.
  • 6:19 - 6:22
    אם רוצים לגלות רעיונות חדשים וגדולים,
  • 6:22 - 6:25
    פעמים רבות קשה לגלות אותם בשווקים השולטים,
  • 6:25 - 6:28
    באירגונים גדולים.
  • 6:28 - 6:30
    וכשמביטים בתוך אירגונים גדולים
  • 6:30 - 6:32
    מבינים מדוע זה כך.
  • 6:32 - 6:36
    אז, את בתוך תאגיד גדול;
  • 6:36 - 6:39
    כמובן שאתה שואף לעלות בסולם הקידום.
  • 6:39 - 6:41
    האם אתה פונה אל מועצת המנהלים ואומר,
  • 6:41 - 6:43
    ראו, יש לי רעיון נפלא
  • 6:43 - 6:45
    למוצר עוברי
  • 6:45 - 6:47
    בשוק שולי,
  • 6:47 - 6:50
    עם צרכנים שמעולם לא שירתנו בעבר,
  • 6:50 - 6:53
    ואני לא בטוח שזה יניב רווחים גדולים, אבל זה עשוי להיות ממש, ממש גדול בעתיד?
  • 6:53 - 6:56
    לא, מה שאתה עושה, זה שאתה פונה אליהם ואומר,
  • 6:56 - 6:59
    יש לי רעיון מדהים לחדשנות הדרגתית
  • 6:59 - 7:02
    מעל מוצר קיים שאנחנו מוכרים בצינורות השיווק הקיימים שלנו
  • 7:02 - 7:04
    ללקוחות קיימים, ואני יכול להבטיח
  • 7:04 - 7:08
    שתקבלו כך וכך החזר על הרעיון במשך שלוש השנים הקרובות.
  • 7:08 - 7:10
    לתאגידים גדולים יש נטייה מובנית
  • 7:10 - 7:12
    לחזק הצלחות עבר.
  • 7:12 - 7:14
    הם כבר השקיעו כל כך הרבה בהן,
  • 7:14 - 7:17
    שזה מאד קשה להם לזהות
  • 7:17 - 7:20
    שווקים עולים חדשים. שווקים עולים חדשים, אם כן,
  • 7:20 - 7:23
    הם כרי המרעה של המשתמשים הנלהבים.
  • 7:23 - 7:25
    הדוגמה הכי טובה:
  • 7:25 - 7:27
    מי בתעשיית המוזיקה,
  • 7:27 - 7:30
    לפני 30 שנה, היה אומר,
  • 7:30 - 7:33
    "כן, בואו נמציא צורת מוזיקה
  • 7:33 - 7:36
    שכולה בעניין של גברים שחורים מנושלים
  • 7:36 - 7:38
    בגטאות, המבטאים את תיסכולם
  • 7:38 - 7:40
    מהעולם בצורת מוזיקה
  • 7:40 - 7:43
    שרוב האנשים די מתקשים להקשיב לה בהתחלה.
  • 7:43 - 7:46
    זה נשמע מוצר מנצח; יאללה, נלך על זה."
  • 7:46 - 7:47
    (צחוק)
  • 7:47 - 7:50
    אז מה קורה? מוזיקת הראפ מומצאת על ידי משתמשים.
  • 7:50 - 7:53
    הם עושים זאת על גבי קלטות שלהם, בעזרת ציוד ההקלטה שלהם;
  • 7:53 - 7:54
    הם מפיצים את זה בעצמם.
  • 7:54 - 7:56
    30 שנה לאחר מכן,
  • 7:56 - 7:59
    מוזיקת הראפ היא המוזיקה השלטת בתרבות הפופולרית --
  • 7:59 - 8:01
    לעולם זה לא היה בא מהחברות הגדולות.
  • 8:01 - 8:04
    חייב היה להתחיל -- וזו הנקודה השלישית --
  • 8:04 - 8:06
    מאותם מקצוענים-חובבנים.
  • 8:06 - 8:08
    זהו הביטוי בו השתמשתי
  • 8:08 - 8:10
    באירוע כלשהו שעשיתי
  • 8:10 - 8:12
    עם צוות חשיבה בלונדון הקרוי Demos,
  • 8:12 - 8:15
    כאשר בחנו את אותם אנשים חובבנים --
  • 8:15 - 8:18
    כלומר שעושים זאת כי הם אוהבים את זה --
  • 8:18 - 8:20
    אבל הם רוצים לעשות זאת בסטנדרטים הגבוהים ביותר.
  • 8:20 - 8:22
    ולכל אורך טווח שלם של תחומים --
  • 8:22 - 8:26
    החל בתוכנה, אסטרונומיה,
  • 8:26 - 8:28
    מדעי הטבע,
  • 8:28 - 8:30
    תחומים נרחבים של פנאי ותרבות
  • 8:30 - 8:33
    כגון גלישת קיט, ועוד ועוד --
  • 8:33 - 8:37
    מוצאים אנשים שרוצים לעשות דברים בגלל שהם אוהבים את זה,
  • 8:37 - 8:40
    אבל הם עושים זאת בסטנדרטים גבוהים ביותר.
  • 8:40 - 8:42
    הם עובדים בזמנם החופשי, אם תרצו.
  • 8:42 - 8:44
    הם לוקחים את זמנם הפנוי ברצינות רבה מאד:
  • 8:44 - 8:47
    הם רוכשים כישורים, הם משקיעים זמן,
  • 8:47 - 8:50
    הם משתמשים בטכנולוגיה שהופכת להיות יותר זולה: לא רק הרשת;
  • 8:50 - 8:53
    מצלמות, טכנולוגיות תכנון ועיצוב,
  • 8:53 - 8:56
    טכנולוגיות פנאי, גלשנים, וכו'.
  • 8:56 - 8:58
    באופן כללי, באמצעות גלובליזציה,
  • 8:58 - 9:01
    חלק ניכר מהציוד הזה הפך להרבה יותר זול.
  • 9:01 - 9:04
    צרכנים יותר ידענים, יותר מלומדים,
  • 9:04 - 9:06
    ויותר מסוגלים לתקשר אחד עם השני,
  • 9:06 - 9:08
    מסוגלים יותר לעשות דברים יחדיו.
  • 9:08 - 9:10
    צרכנות, במובן זה, היא ביטוי
  • 9:10 - 9:12
    לפוטנציאל הפוריות שלהם.
  • 9:12 - 9:16
    מצאנו שאנשים היו מעוניים בכך
  • 9:16 - 9:19
    משום שבעבודתם לא הרגישו שהם יכולים לבוא לכדי ביטוי.
  • 9:19 - 9:22
    הם לא מרגישים שהם עושים משהו שבאמת חשוב להם,
  • 9:22 - 9:25
    אז הם בוחרים בסוג זה של פעילויות.
  • 9:25 - 9:27
    יש לכך השלכות אירגוניות עצומות
  • 9:27 - 9:29
    לתחומים רחבים מאד של החיים.
  • 9:29 - 9:32
    קחו למשל אסטרונומיה כדוגמה,
  • 9:32 - 9:34
    שיוחאי כבר הזכיר.
  • 9:35 - 9:37
    לפני 20 שנה, לפני 30 שנה,
  • 9:37 - 9:40
    רק אסטרונומים גדולים ומקצוענים
  • 9:40 - 9:44
    עם טלסקופים גדולים יכולים היו לראות הרחק אל תוך החלל.
  • 9:44 - 9:47
    וישנו טלסקופ גדול בצפון אנגליה הקרוי ג'ורדל בנק,
  • 9:47 - 9:49
    וכאשר הייתי ילד, זה היה מדהים,
  • 9:49 - 9:52
    מאחר שהטיסות לירח המריאו, וכל הדבר הזה היה זז על מסילות.
  • 9:52 - 9:55
    וזה היה עצום -- זה היה בהחלט אדיר.
  • 9:55 - 9:58
    כעט, שישה
  • 9:58 - 10:00
    אסטרונומים חובבנים, שעובדים בעזרת הרשת,
  • 10:00 - 10:02
    עם טלסקופים דבסוניים דיגיטליים --
  • 10:02 - 10:05
    טכנולוגיה שהיא בעיקרה קוד-פתוח --
  • 10:05 - 10:07
    ובעזרת כמה חיישני אור
  • 10:07 - 10:09
    שפותחה במשך 10 השנים האחרונות, הרשת --
  • 10:09 - 10:13
    הם יכולים לעשות מה שג'ורדל בנק יכול היה לעשות לפני 30 שנה.
  • 10:13 - 10:16
    אז פה באסטרונומיה, יש לכם התפוצצות אדירה
  • 10:16 - 10:18
    של משאבים חדשים.
  • 10:18 - 10:21
    המשתמשים יכולים להיות יצרנים.
  • 10:21 - 10:23
    מה המשמעות של זה, אם כן, עבור
  • 10:23 - 10:25
    הנוף האירגוני שלנו?
  • 10:25 - 10:27
    ובכן, רק דמיינו לרגע עולם,
  • 10:27 - 10:31
    המחולק לשני מחנות.
  • 10:31 - 10:34
    בצד זה, יש לכם את המודל התאגידי הישן, המסורתי.
  • 10:34 - 10:36
    אנשים מיוחדים, מקומות מיוחדים;
  • 10:36 - 10:38
    הגן על זה בפטנט, דחוף את זה במורד הצינור
  • 10:38 - 10:41
    לצרכנים שבעיקר מחכים בפסיביות.
  • 10:41 - 10:43
    ובצד זה, הבה נדמיין שיש לנו
  • 10:43 - 10:47
    וויקיפדיה, לינוקס, ומעבר לכך - קוד פתוח.
  • 10:47 - 10:49
    זה פתוח, זה סגור;
  • 10:49 - 10:51
    זה חדש, זה מסורתי.
  • 10:51 - 10:54
    ובכן, הדבר הראשון שתוכלו לומר, אני חושב בוודאות,
  • 10:54 - 10:56
    הוא מה שיוחאי כבר אמר --
  • 10:56 - 10:58
    וזה שיש מאבק גדול
  • 10:58 - 11:00
    בין שתי צורות ההתארגנות.
  • 11:00 - 11:03
    האנשים בצד ההוא יעשו כל שהם יכולים
  • 11:03 - 11:06
    לעצור מאירגונים כאלו להצליח,
  • 11:06 - 11:08
    מאחר והם מאוימים על ידיהם.
  • 11:08 - 11:11
    וכך, הדיונים לגבי
  • 11:11 - 11:15
    זכויות יוצרים, זכויות דיגיטליות, וכדומה --
  • 11:15 - 11:18
    כל אלו נועדו להחניק, לדעתי,
  • 11:18 - 11:20
    את הסוג הזה של האירגונים.
  • 11:20 - 11:23
    מה שאנו רואים זו השחתה מוחלטת
  • 11:23 - 11:25
    של רעיון הפטנטים וזכויות היוצרים.
  • 11:25 - 11:29
    אלו כוונו בכדי לעודד חדשנות,
  • 11:29 - 11:32
    כוונו להוות דרך לתזמר את הפצת הידע,
  • 11:32 - 11:35
    והם משמשים יותר ויותר בידי חברות
  • 11:35 - 11:37
    לייצר סבך פטנטים
  • 11:37 - 11:39
    בכדי למנוע מחדשנות להתרחש.
  • 11:39 - 11:42
    אתן לכם שתי דוגמאות.
  • 11:42 - 11:45
    בראשונה, דמיינו עצמכם הולכים לקרן הון סיכון
  • 11:45 - 11:47
    ואומרים, "יש לי רעיון גדול.
  • 11:47 - 11:50
    המצאתי תוכנה מדהימה חדשה
  • 11:50 - 11:53
    שהיא הרבה יותר טובה מאאוטלוק של מייקרוסופט.
  • 11:54 - 11:58
    איזה משקיע שפוי ייתן לך כסף להתחיל מיזם
  • 11:58 - 12:01
    המתחרה במיקרוסופט, באאוטלוק של מיקרוסופט? אף אחד.
  • 12:01 - 12:04
    וזו הסיבה שהתחרות במיקרוסופט מוכרחה להגיע --
  • 12:04 - 12:06
    ואכן תגיע --
  • 12:06 - 12:08
    מפרויקט קוד פתוח.
  • 12:08 - 12:10
    אז, יש יתרון עצום לטיעון בדבר
  • 12:10 - 12:12
    הצורך בהמשכיות יכולת
  • 12:12 - 12:15
    החדשנות שנובעת מקוד פתוח ואשר מונעת על ידי הצרכנים,
  • 12:15 - 12:17
    מאחר וזו אחת
  • 12:17 - 12:20
    מהמנופים התחרותיים הגדולים נגד מונופולים.
  • 12:20 - 12:23
    יהיו גם טיעונים מקצועיים אדירים.
  • 12:23 - 12:25
    מאחר והמקצוענים בצד זה
  • 12:25 - 12:27
    באירגונים הסגורים הללו --
  • 12:27 - 12:29
    הם עשויים להיות אקדמאים, הם עשויים להיות מתכנתים,
  • 12:29 - 12:32
    הם עשויים להיות דוקטורים, או עיתונאים --
  • 12:32 - 12:34
    המקצוע הקודם שלי --
  • 12:34 - 12:36
    אומרים, "לא, לא -- אתם לא יכולים לבטוח באנשים מהצד ההוא."
  • 12:38 - 12:40
    כשהתחלתי בקריירה העיתונאית --
  • 12:40 - 12:43
    בעיתון הפייננשיאל טיימס, לפני 20 שנים --
  • 12:44 - 12:46
    זה היה מאד, מאד מלהיב
  • 12:46 - 12:48
    לראות מישהו קורא את העיתון.
  • 12:48 - 12:50
    והיית מביט ככה מעבר לכתפיהם ברכת התחתית
  • 12:50 - 12:53
    לראות אם הם קוראים את, קוראים את המאמר שלך.
  • 12:53 - 12:55
    בד"כ הם קראו את מחירי המניות,
  • 12:55 - 12:57
    וחלק העיתון עם המאמר שלך
  • 12:57 - 12:59
    היה על הריצפה, או משהו שכזה,
  • 12:59 - 13:01
    ואתם יודעים, "למען השם, מה הם עושים!
  • 13:01 - 13:04
    הם לא קוראים את המאמר המבריק שלי!"
  • 13:04 - 13:07
    והרשינו למשתמשים, לקוראים,
  • 13:07 - 13:09
    שני מקומות בהם יכלו לתרום לעיתון:
  • 13:09 - 13:12
    דף המכתבים, היכן שיכלו לכתוב מכתב,
  • 13:12 - 13:14
    ואנו יכולנו למחול על כבודם, לחתוך אותו לחצי,
  • 13:14 - 13:16
    ולהדפיס אות שלושה ימים מאוחר יותר.
  • 13:16 - 13:18
    או דף העריכה הפתוח, ובו אם הם הכירו את העורך --
  • 13:18 - 13:20
    היו איתו באותו בית הספר, או שכבו עם אשתו --
  • 13:20 - 13:23
    הם יכלו לכתוב מאמר לדף העורך הפתוח.
  • 13:23 - 13:25
    אלו היו שני המקומות.
  • 13:25 - 13:29
    הלם, חלחלה: כעט, הקוראים רוצים להיות כותבים ומוציאים לאור.
  • 13:29 - 13:32
    זה לא תפקידם; הם אמורים לקרוא את שאנו כותבים.
  • 13:32 - 13:34
    אבל הם לא רוצים להיות עיתונאים. העיתונאי חושב
  • 13:34 - 13:36
    שהבלוגרים רוצים להיות עיתונאים;
  • 13:36 - 13:38
    הם לא רוצים להיות עיתונאים, הם רק רוצים להישמע.
  • 13:38 - 13:41
    הם רוצים, כפי שג'ימי אמר, הם רוצים לנהל דו שיח, שיחה.
  • 13:41 - 13:45
    הם רוצים לקחת חלק בזרימת המידע.
  • 13:45 - 13:47
    מה שקורה שם זה שכל תחום
  • 13:47 - 13:49
    היצירתיות מתרחב.
  • 13:49 - 13:52
    אז, עומד להיות מאבק איתנים.
  • 13:52 - 13:55
    אבל, גם, עומדת להיות תנועה אדירה
  • 13:55 - 13:58
    מהפתוח לסגור.
  • 13:58 - 14:01
    מה שאתם תראו, לדעתי, הם שני דברים קריטיים,
  • 14:01 - 14:03
    ואלו, לדעתי, הם שני אתגרים
  • 14:03 - 14:05
    לתנועה הפתוחה.
  • 14:05 - 14:07
    הראשון הוא:
  • 14:07 - 14:10
    האם אנו באמת יכולים לשרוד בהסתמך על מתנדבים?
  • 14:10 - 14:12
    אם זה כה קריטי,
  • 14:12 - 14:15
    האין אנו צריכים מימון, אירגון, תמיכה
  • 14:15 - 14:17
    בדרכים הרבה יותר מובנות?
  • 14:17 - 14:19
    אני חושב שהרעיון של יצירת הצלב האדום
  • 14:19 - 14:22
    למידע וידע הוא רעיון נפלא,
  • 14:22 - 14:26
    אבל האם ניתן לארגן זאת, רק בעזרת מתנדבים?
  • 14:26 - 14:28
    אלו שינויים אנו צריכים במדיניות הציבורית
  • 14:28 - 14:30
    ובמימון בכדי להפוך זאת לאפשרי?
  • 14:30 - 14:32
    מהו התפקיד של ה BBC,
  • 14:32 - 14:34
    לדוגמא, בעולם?
  • 14:34 - 14:36
    מה צריך להיות התפקיד של המדיניות הציבורית?
  • 14:36 - 14:39
    ולבסוף, מה שאני חושב שתראו
  • 14:39 - 14:42
    הוא שהארגונים הסגורים האינטליגנטיים
  • 14:42 - 14:45
    ינועו יותר לעבר הכיוון הפתוח.
  • 14:45 - 14:48
    אז זה לא יהיה מאבק בין שני מחנות,
  • 14:48 - 14:51
    אלא בניהם תמצאו כל מיני מקומות מעניינים
  • 14:51 - 14:53
    שאנשים יתפסו.
  • 14:53 - 14:56
    מודלים אירגוניים חדשים יצמחו,
  • 14:56 - 14:59
    שיערבבו סגור ופתוח בדרכים ערמומיות.
  • 14:59 - 15:03
    זה לא יהיה כ"כ ברור; זה לא יהיה מיקרוסופט נגד לינוקס --
  • 15:03 - 15:05
    יהיו כל מיני סוגים של דברים בטווח.
  • 15:05 - 15:07
    והמודלים האירגוניים הללו, מתברר,
  • 15:07 - 15:09
    הם חזקים להפליא,
  • 15:09 - 15:11
    והאנשים שיכולים להבין אותם
  • 15:11 - 15:13
    יהיו מאד, מאד מצליחים.
  • 15:13 - 15:16
    הרשו לי לתת לכם דוגמא אחרונה
  • 15:16 - 15:18
    למה הכוונה.
  • 15:18 - 15:20
    הייתי בשאנגחאי,
  • 15:20 - 15:22
    ברובע משרדי
  • 15:22 - 15:25
    שנבנה על מה שהיה כר אורז לפני חמש שנים --
  • 15:25 - 15:28
    באחד מ 2500 גורדי השחקים
  • 15:28 - 15:31
    שנבנו בשאנגחאי ב 10 השנים האחרונות.
  • 15:31 - 15:34
    ואכלתי ארוחת ערב אם בחור בשם טימותי צ'ן.
  • 15:34 - 15:36
    טימותי צ'ן הקים עסק ברשת
  • 15:36 - 15:38
    בשנת 2000.
  • 15:38 - 15:41
    לא השקיע ברשת, שמר על כספו,
  • 15:41 - 15:43
    והחליט להשקיע במשחקי מחשב.
  • 15:43 - 15:46
    הוא מנהל חברה בשם שנדה,
  • 15:46 - 15:50
    שהיא חברת משחקי המחשב הגדולה ביותר בסין.
  • 15:50 - 15:53
    9000 שרתים בכל רחבי סין;
  • 15:53 - 15:57
    יש לה 250 מיליון מנויים.
  • 15:57 - 16:01
    בכל זמן נתון, ישנם 4 מיליון אנשים שמשחקים באחד ממשחקיו.
  • 16:02 - 16:04
    כמה אנשים הוא מעסיק
  • 16:04 - 16:07
    בכדי לשרת אוכלוסיה זו?
  • 16:07 - 16:09
    500 אנשים.
  • 16:09 - 16:11
    ובכן, כיצד הוא יכול לשרות שניים וחצי --
  • 16:11 - 16:14
    250 מליון אנשים בעזרת 500 עובדים?
  • 16:14 - 16:16
    בגלל שבעצם הוא לא משרת אותם.
  • 16:16 - 16:18
    הוא נותן להם פלטפורמה,
  • 16:18 - 16:21
    הוא נותן להם מספר חוקים, הוא נותן להם כלים
  • 16:21 - 16:24
    ואז הוא כמו מנצח על השיחה;
  • 16:24 - 16:26
    הוא מנצח על הפעולה.
  • 16:26 - 16:28
    אך למעשה, חלק ניכר מהתוכן
  • 16:28 - 16:31
    נוצר על ידי המשתמשים עצמם.
  • 16:31 - 16:33
    וזה יוצר מעין נאמנות
  • 16:33 - 16:35
    בין הקהילה והחברה המסחרית
  • 16:35 - 16:37
    נאמנות באמת, באמת חזקה.
  • 16:37 - 16:40
    והמדידה הטובה ביותר לזה: אז אתה נכנס לאחד מהמשחקים שלו
  • 16:40 - 16:42
    אתה יוצר דמות
  • 16:42 - 16:44
    שאתה מפתח תוך כדי מהלך המשחק
  • 16:44 - 16:47
    אם, מאיזושהי סיבה, כרטיס האשראי שלך נדחה,
  • 16:47 - 16:49
    או שיש בעיה אחרת,
  • 16:49 - 16:51
    אתה מאבד את הדמות שלך.
  • 16:51 - 16:53
    יש לך שתי אופציות.
  • 16:53 - 16:56
    אופציה ראשונה: אתה יכול ליצור דמות חדשה,
  • 16:56 - 16:59
    לגמרי, אבל ללא ההיסטוריה של השחקן שלך.
  • 16:59 - 17:01
    זה עולה בערך 100 דולר.
  • 17:01 - 17:04
    או שאתה יכול לעלות על מטוס לשאנגחאי,
  • 17:04 - 17:07
    לעמוד בתור מחוץ למשרדי שדנה --
  • 17:07 - 17:11
    עולה בסביבות 600, 700 דולר --
  • 17:11 - 17:14
    ולדרוש את הדמות שלך מחדש, יחד עם ההיסטוריה שלך.
  • 17:14 - 17:16
    כל בוקר, כ 600 אנשים עומדים בתור
  • 17:16 - 17:18
    מחוץ למשרדים
  • 17:18 - 17:20
    לדרוש את הדמות שלהם מחדש.
  • 17:20 - 17:23
    אז זה בנוגע לחברות שבנויות על קהילות,
  • 17:23 - 17:26
    שמספקות לקהילות כלים
  • 17:26 - 17:28
    משאבים, תשתיות בהן הם יכולים לשתף.
  • 17:28 - 17:30
    הוא לא קוד פתוח,
  • 17:30 - 17:32
    אבל זה מאד, מאד חזק.
  • 17:32 - 17:35
    אז הרי אחד האתגרים, לדעתי,
  • 17:35 - 17:37
    לאנשים כמוני, אשר
  • 17:37 - 17:40
    עושים הרבה עבודה עם הממשלה.
  • 17:40 - 17:43
    אם את חברת משחקים,
  • 17:43 - 17:46
    ויש לך מליון שחקנים במשחק שלך,
  • 17:46 - 17:49
    את זקוקה רק לאחוז אחד מהם
  • 17:49 - 17:51
    שיהיו מפתחים-שותפים, שיתרמו רעיונות,
  • 17:51 - 17:53
    ויש לך כח עבודה מפתח
  • 17:53 - 17:56
    של 10,000 אנשים.
  • 17:56 - 17:59
    תארו לעצמכם שיכולתם לקחת את כל הילדים
  • 17:59 - 18:02
    במערכת החינוך בבריטניה, ואחוז אחד מהם
  • 18:02 - 18:04
    היו שותפים בפיתוח החינוך.
  • 18:04 - 18:06
    מה זה היה עושה למשאבים הנגישים
  • 18:06 - 18:08
    למערכת החינוך?
  • 18:08 - 18:11
    או שהיו לכם אחוז אחד מכמות החולים במערכת הבריאות הלאומית
  • 18:11 - 18:14
    שהיו שותפים בייצור בדרך כלשהי של הבראה.
  • 18:14 - 18:16
    ה -- הסיבה מדוע --
  • 18:16 - 18:19
    למרות כל הניסיונות לקצץ בזה,
  • 18:19 - 18:21
    להגביל את זה, לעצור את זה --
  • 18:21 - 18:24
    מדוע המודלים הפתוחים הללו עדיין ימשיכו לצוץ
  • 18:24 - 18:26
    בכח עצום,
  • 18:26 - 18:28
    היא מאחר והם מכפילים את משאבי הייצור שלנו.
  • 18:28 - 18:30
    ואחת הסיבות שהם עושים זאת
  • 18:30 - 18:32
    היא שהם הופכים משתמשים ליצרנים;
  • 18:32 - 18:34
    צרכנים למעצבים.
  • 18:34 - 18:36
    תודה רבה לכם.
Title:
צ'ארלס לדביטר על חדשנות
Speaker:
Charles Leadbeater
Description:

בשיחה, הלכאורה פשוטה הזו, צ'ארלס לדביטר טווה את הטיעון הדחוק שחדשנות איננה עוד עניין למקצוענים בלבד. חובבנים נלהבים, המשתמשים בכלים חדשים, יוצרים מוצרים ותפיסות עולם שחברות מסחריות אינן יכולת ליצור.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:37
Ofer Eyal added a translation

Hebrew subtitles

Revisions