Return to Video

הנדריק פוינאר: החזירו את הממותה הצמרירית!

  • 0:00 - 0:02
    כשהייתי נער צעיר,
  • 0:02 - 0:05
    הייתי מביט מבעד למיקרוסקופ עם אבי
  • 0:05 - 0:08
    בחרקים לכודים בענבר (שרף שהתקשה), שהחזקנו בבית.
  • 0:08 - 0:11
    והם נשתמרו בצורה מדהימה,
  • 0:11 - 0:13
    בצורה יוצאת מן הכלל מבחינה מורפולוגית.
  • 0:13 - 0:15
    ונהגנו לדמיין, שיום אחד,
  • 0:15 - 0:17
    הם ממש יתעוררו לחיים
  • 0:17 - 0:19
    ויזחלו אל מחוץ לשרף
  • 0:19 - 0:21
    ואם יוכלו, הם יפרשו כנפיים ויעופו.
  • 0:21 - 0:24
    לו הייתם שואלים אותי לפני 10 שנים, האם
  • 0:24 - 0:27
    נוכל אי פעם למפות את הגנום של חיות שנכחדו, או לא,
  • 0:27 - 0:30
    הייתי אומר לכם שזה לא סביר.
  • 0:30 - 0:31
    האם הייתי שואל אתכם, האם נוכל
  • 0:31 - 0:34
    ממש להשיב לחיים מין שנכחד, או לא,
  • 0:34 - 0:35
    הייתי אומר, חלומות באספמיה.
  • 0:35 - 0:38
    אבל למעשה, אני עומד כאן היום, באופן מדהים,
  • 0:38 - 0:40
    כדי לומר לכם, שלא רק שאפשרות שחזור הגנום
  • 0:40 - 0:44
    של מינים נכחדים היא אפשרית וכבר קיימת היום,
  • 0:44 - 0:48
    אלא שההשבה לחיים של מינים נכחדים היא ממש בהישג יד,
  • 0:48 - 0:50
    אולי לא מתוך החרקים שלכודים בענבר -
  • 0:50 - 0:52
    למעשה, היתוש הזה שימש
  • 0:52 - 0:54
    השראה לסרט "פארק היורה" -
  • 0:54 - 0:57
    אלא מממותות צמריריות, מהשיירים שנשתמרו היטב
  • 0:57 - 0:59
    של ממותות צמריריות בשכבות הקרקע הקפואות-תמיד.
  • 0:59 - 1:01
    הממותות הצמריריות הן דוגמה מעניינת
  • 1:01 - 1:04
    ומייצגת במיוחד של עידן הקרח.
  • 1:04 - 1:06
    הן היו גדולות. הן היו שעירות.
  • 1:06 - 1:08
    היו להן חטים ענקיים, ונראה שיש לנו אליהן
  • 1:08 - 1:10
    קשר עמוק, כמו שיש לנו עם פילים.
  • 1:10 - 1:13
    אולי זה מפני שפילים חולקים
  • 1:13 - 1:15
    איתנו הרבה דברים משותפים.
  • 1:15 - 1:18
    הם קוברים את מתיהם. הם מחנכים את הצאצאים שלהם.
  • 1:18 - 1:21
    הם טווים קשרים חברתיים קרובים.
  • 1:21 - 1:23
    או אולי זה בגלל שאנחנו קשורים בקשר עתיק יומין,
  • 1:23 - 1:27
    כי הפילים, כמונו, מקורם באפריקה
  • 1:27 - 1:29
    לפני כשבעה מיליון שנים,
  • 1:29 - 1:32
    וכשבתי הגידול והסביבה השתנו,
  • 1:32 - 1:35
    אנחנו, ממש כמו הפילים, התחלנו לנדוד החוצה,
  • 1:35 - 1:38
    אל אירופה ואל אסיה.
  • 1:38 - 1:40
    אז הממותה הגדולה הראשונה שהופיעה בשטח
  • 1:40 - 1:44
    היא המרידיאונאליס, שבעמידה הגיעה לגובה של 4 מטרים
  • 1:44 - 1:47
    שקלה כ 10 טונות והייתה מותאמת לחיים ביערות
  • 1:47 - 1:50
    והתפשטה ממערב יבשת אירופה ועד למרכז אסיה,
  • 1:50 - 1:53
    מעבר לגשר היבשתי של ברינג
  • 1:53 - 1:55
    ואל תוך חלק מצפון אמריקה.
  • 1:55 - 1:58
    ואז, שוב, כשהאקלים השתנה, כפי שהוא משתנה תמיד,
  • 1:58 - 1:59
    ובתי גידול חדשים נפתחו,
  • 1:59 - 2:02
    הגיעו המינים המותאמים לחיים בערבה
  • 2:02 - 2:04
    הנקראים trogontherii, במרכז אסיה,
  • 2:04 - 2:07
    דוחקים את המרידיאונאליס אל מערב אירופה.
  • 2:07 - 2:09
    והסוואנות הפתוחות והמדושאות בצפון אמריקה
  • 2:09 - 2:11
    נפתחו, מה שהוביל להופעתה של הממותה הקולומביאנית,
  • 2:11 - 2:14
    מין גדול וחסר שיער בצפון אמריקה.
  • 2:14 - 2:17
    ובאמת רק אחרי כ 500,000 שנה מאוחר יותר,
  • 2:17 - 2:19
    הופיעה הממותה הצמרירית,
  • 2:19 - 2:21
    זו שכולנו מכירים ואוהבים כל כך,
  • 2:21 - 2:25
    והתפשטה מנקודה מזרחית באזור ברינג
  • 2:25 - 2:28
    לכל רחבי מרכז אסיה, דוחקת שוב את ה trogontherii
  • 2:28 - 2:29
    החוצה למרכז אירופה,
  • 2:29 - 2:31
    ובמשך מאות אלפי שנים
  • 2:31 - 2:34
    נודדת הלוך ושוב דרך הגשר היבשתי של ברינג
  • 2:34 - 2:36
    בתקופות שיא של הקרחונים
  • 2:36 - 2:38
    ומגיעה לקשר ישיר
  • 2:38 - 2:41
    עם קרובי המשפחה הקולומביאנים שגרו בדרום,
  • 2:41 - 2:44
    ושם הם שורדים במשך מאות אלפי שנים
  • 2:44 - 2:46
    תוך כדי שינויים טראומטיים באקלים.
  • 2:46 - 2:51
    אז הנה לנו חיה סתגלנית ביותר שמצליחה להתמודד עם שינויים אדירים
  • 2:51 - 2:54
    בטמפרטורה ובסביבה, ועושה זאת בהצלחה רבה מאוד.
  • 2:54 - 2:58
    והיא שורדת על היבשת עד לפני כ 10,000 שנה,
  • 2:58 - 3:01
    ובעצם, באופן מפתיע, גם על איים קטנים באזור סיביר
  • 3:01 - 3:03
    ואלסקה, עד לפני כ 3,000 שנים.
  • 3:03 - 3:05
    כך שכשהמצרים בונים פירמידות
  • 3:05 - 3:08
    הממותות הצמריריות עדיין חיות על איים.
  • 3:08 - 3:09
    ואז הן נעלמות.
  • 3:09 - 3:11
    כמו 99% מהחיות שהתקיימו פעם,
  • 3:11 - 3:15
    הן נכחדו כנראה בשל ההתחממות הגלובלית
  • 3:15 - 3:17
    והצטמקות מהירה של היערות הצפופים
  • 3:17 - 3:18
    שמתפשטים צפונה,
  • 3:18 - 3:21
    וגם, כפי שאמר זאת פעם פול מרטין המנוח,
  • 3:21 - 3:23
    כנראה ההרג המופרז של תקופת הפלייסטוקן
  • 3:23 - 3:26
    כלומר הציידים שחיסלו אותם.
  • 3:26 - 3:28
    למרבה המזל, אנחנו מוצאים שרידים של מיליונים מהם
  • 3:28 - 3:31
    מפוזרים לכל רוחב מעבה הקרקע הקפואה
  • 3:31 - 3:34
    בסיביר ובאלסקה, ואנחנו יכולים ממש להגיע לשם
  • 3:34 - 3:36
    ולהוציא אותם משם.
  • 3:36 - 3:37
    ורמת השימור, שוב,
  • 3:37 - 3:40
    כמו אותם חרקים בשרף, היא יוצאת מגדר הרגיל.
  • 3:40 - 3:43
    אז יש לנו שיניים, עצמות עם דם
  • 3:43 - 3:45
    שנראות כמו דם, יש לנו שיער,
  • 3:45 - 3:47
    ויש לנו פגרים שנשתמרו בשלמותם או ראשים
  • 3:47 - 3:50
    שעדיין מכילים מוחות בתוכם.
  • 3:50 - 3:52
    רמת ההשתמרות וההישרדות של הDNA
  • 3:52 - 3:54
    תלויה בגורמים רבים, ואני חייב להודות,
  • 3:54 - 3:56
    שרבים מהם אנחנו עדיין לא מבינים,
  • 3:56 - 3:59
    אבל בתלות בזמן שבו היצור מת,
  • 3:59 - 4:03
    וכמה מהר הוא נקבר, עומק הקבורה,
  • 4:03 - 4:06
    הרמה הקבועה של הטמפרטורה של הסביבה שבה הוא נקבר,
  • 4:06 - 4:09
    יקבעו בסופו של דבר כמה זמן ישרוד הDNA
  • 4:09 - 4:12
    לאורך תקופות גיאולוגיות משמעותיות.
  • 4:12 - 4:13
    וזה בוודאי יפתיע רבים מכם
  • 4:13 - 4:17
    שיושבים כאן בחדר שזה לא הזמן שמשנה,
  • 4:17 - 4:18
    זה לא משך תקופת השימור,
  • 4:18 - 4:22
    אלא הרמה הקבועה של הטמפרטורה, היא הגורם המכריע בתהליך השימור.
  • 4:22 - 4:25
    כך שאם היינו מעמיקים עכשיו לתוך העצמות
  • 4:25 - 4:28
    והשיניים ששרדו את תהליך ההתאבנות,
  • 4:28 - 4:31
    הDNA שהיה פעם שלם, ארוז היטב
  • 4:31 - 4:34
    מסביב לחלבוני היסטון, הוא כעת תחת מתקפה
  • 4:34 - 4:37
    של הבקטריה שחיה פעם בסימביוזה עם הממותה
  • 4:37 - 4:38
    במשך שנים, כאשר היא עוד הייתה בחיים.
  • 4:38 - 4:42
    אז החיידקים האלה, ביחד עם החיידקים מהסביבה
  • 4:42 - 4:45
    משחררים מים וחמצן שלמעשה שוברים חלקים מה-DNA
  • 4:45 - 4:48
    לחלקים יותר ויותר קטנים של DNA
  • 4:48 - 4:50
    עד שכל מה שנשאר הם מקטעים באורך שנע בין
  • 4:50 - 4:53
    10 זוגות בסיס, במקרה הטוב,
  • 4:53 - 4:55
    עד לכמה מאות זוגות בסיס.
  • 4:55 - 4:58
    כך שרוב המאובנים שנמצאים שם בחוץ
  • 4:58 - 5:00
    הם למעשה משוללי כל חתימה אורגנית.
  • 5:00 - 5:03
    אבל בחלק מהם יש ממש מקטעי DNA
  • 5:03 - 5:05
    ששרדו במשך אלפי,
  • 5:05 - 5:08
    אולי אפילו מיליוני שנים.
  • 5:08 - 5:11
    ובשימוש בטכנולוגיה העדכנית ביותר של חדרים נקיים,
  • 5:11 - 5:13
    פיתחנו דרכים שבהן ניתן לברור את הDNA הזה
  • 5:13 - 5:16
    מתוך כל שאר הבררה שם,
  • 5:16 - 5:18
    וזה לא יפתיע אף אחד מכם כאן בחדר,
  • 5:18 - 5:20
    שאם אקח עצם או שן של ממותה
  • 5:20 - 5:23
    ואמצה מתוכן את הDNA, אקבל DNA של ממותה,
  • 5:23 - 5:27
    אבל אני גם אקבל את כל הבקטריות שחיו פעם עם הממותה,
  • 5:27 - 5:29
    ועוד יותר מורכב, אני אקבל את כל הDNA
  • 5:29 - 5:31
    ששרד בסביבה יחד איתה,
  • 5:31 - 5:34
    את הבקטריות, את הפטריות, ועוד ועוד.
  • 5:34 - 5:37
    ושוב לא מפתיע, שלממותה
  • 5:37 - 5:39
    שנשתמרה באדמת הקרח הקפואה תמיד, יהיו
  • 5:39 - 5:41
    בסביבות 50 אחוזים DNA של ממותה,
  • 5:41 - 5:43
    בעוד שלחיה כמו הממותה הקולומביאנית,
  • 5:43 - 5:46
    שחיה בטמפרטורה גבוהה יותר ונקברה בסביבה חמה יותר,
  • 5:46 - 5:50
    יהיו משהו כמו 3 עד 10 אחוזים.
  • 5:50 - 5:52
    אבל פיתחנו דרכים מחוכמות מאוד
  • 5:52 - 5:55
    שבהן אנחנו יכולים ממש להבחין, לקלוט ולהבחין,
  • 5:55 - 5:57
    בין DNA של הממותה לבין הDNA שאינו של הממותה,
  • 5:57 - 6:00
    ועם התקדמות הטכנולוגיה בבניית רצף בהספקים גבוהים,
  • 6:00 - 6:03
    אנחנו יכולים למצות ובאופן ביואינפורמטי
  • 6:03 - 6:06
    להתאים מחדש את מקטעי הממותה הקטנים האלה
  • 6:06 - 6:08
    ולהלביש אותם על בסיס
  • 6:08 - 6:11
    של כרומוזום ששייך לפיל אסיאתי או אפריקני.
  • 6:11 - 6:13
    ובדרך זו, אנחנו יכולים להבין את כל הנקודות הקטנות
  • 6:13 - 6:16
    שמבחינות בין ממותה לבין פיל אסיאתי,
  • 6:16 - 6:19
    ומה אנחנו יודעים, באמת, על ממותה?
  • 6:19 - 6:22
    טוב, הגנום של ממותה כמעט הושלם,
  • 6:22 - 6:26
    ואנחנו יודעים שהיא ממש גדולה. טוב, זו ממותה.
  • 6:26 - 6:29
    אז אם גנום של דמוי אדם מורכב בערך מ3 מיליארד זוגות בסיס,
  • 6:29 - 6:30
    גנום של פיל ושל ממותה
  • 6:30 - 6:33
    גדול בערך בשני מיליארד זוגות בסיס, שרובם
  • 6:33 - 6:36
    מורכב ממקטעי DNA קטנים שחוזרים על עצמם
  • 6:36 - 6:40
    מה שמקשה מאוד על ההרכבה מחדש של מבנה הגנום השלם.
  • 6:40 - 6:43
    כשבידינו האינפורמציה הזו, אנחנו יכולים לענות
  • 6:43 - 6:45
    על אחת מהשאלות המעניינות ביותר לגבי היחסים
  • 6:45 - 6:47
    בין הממותות לבין קרוביהן החיים,
  • 6:47 - 6:49
    הפיל האפריקני והפיל האסיאתי,
  • 6:49 - 6:52
    כולם חלקו אב קדמון משותף בערך לפני כשבעה מיליון שנים
  • 6:52 - 6:54
    אבל הגנום של הממותה מראה שהיא חלקה
  • 6:54 - 6:57
    את האב הקדמון המשותף המאוחר יותר עם הפיל האסיאתי,
  • 6:57 - 6:59
    לפני כשישה מיליון שנים,
  • 6:59 - 7:01
    כך שהיא קרובה יותר לפיל האסיאתי.
  • 7:01 - 7:04
    עם ההתקדמות בטכנולוגיית הDNA העתיק,
  • 7:04 - 7:06
    אנחנו יכולים כעת להתחיל ולמפות
  • 7:06 - 7:09
    את הגנום של ממותות אחרות שהזכרתי,
  • 7:09 - 7:11
    ורציתי לדבר על שתיים מהן,
  • 7:11 - 7:13
    הממותה הצמרירית והממותה הקולומביאנית,
  • 7:13 - 7:15
    שתיהן חיו בתקופות קרובות מאוד זו לזו
  • 7:15 - 7:18
    בזמני שיא של עידן הקרח,
  • 7:18 - 7:20
    כך שכשהקרחונים היו מאסיביים בצפון אמריקה,
  • 7:20 - 7:23
    הממותות הצמריריות נדחקו לאזורי המחיה התת-קרחוניים,
  • 7:23 - 7:26
    ובאו במגע עם קרוביהם שחיו בדרום,
  • 7:26 - 7:28
    וחלקו איתם איזורי מקלט,
  • 7:28 - 7:30
    וגם קצת יותר מאיזורי מקלט, כך מסתבר.
  • 7:30 - 7:33
    נראה ששני המינים התרבו זה עם זה.
  • 7:33 - 7:35
    וזו לא התנהגות חריגה
  • 7:35 - 7:36
    בבעלי חדק, כי מסתבר
  • 7:36 - 7:39
    שזכרי פילים גדולים מהסוואנה דוחקים ומתחרים עם
  • 7:39 - 7:42
    הפילים הקטנים יותר, שוכני היערות, על מנת לזכות בנקבותיהם.
  • 7:42 - 7:45
    כך שהקולומביאנים הגדולים וחסרי השיער
  • 7:45 - 7:47
    מתחרים עם הזכרים הקטנים יותר והצמריריים.
  • 7:47 - 7:49
    מזכיר לי קצת את ימי התיכון, לצערי.
  • 7:49 - 7:52
    (צחוק)
  • 7:52 - 7:54
    זה לא טרויוויאלי, לאור העובדה שאנחנו רוצים
  • 7:54 - 7:56
    להחיות מינים נכחדים, כי מסתבר
  • 7:56 - 7:58
    שהפיל האפריקני והפיל האסיאתני
  • 7:58 - 8:00
    יכולים להתרבות זה עם זה ולהוליד צאצאים,
  • 8:00 - 8:02
    וזה אכן קרה בטעות בגן חיות אחד
  • 8:02 - 8:06
    בצ'סטר, בריטניה, ב1978.
  • 8:06 - 8:09
    מה שאומר, שאנחנו יכולים לקחת כרומוזומים של פיל אסיאתי,
  • 8:09 - 8:11
    לשנות אותם לפי מה שאנחנו יודעים
  • 8:11 - 8:13
    על הגנום של הממותה
  • 8:13 - 8:16
    כך שאפשר לשים אותם על תא שהגלעין הוצא ממנו,
  • 8:16 - 8:18
    להפיק ממנו תא גזע,
  • 8:18 - 8:21
    ובסופו של דבר להפיק מהתא זרע,
  • 8:21 - 8:23
    להפרות באופן מלאכותי תא ביצה של פילה אסיאתית,
  • 8:23 - 8:26
    ובתהליך ארוך ומייגע
  • 8:26 - 8:30
    להביא חזרה משהו שנראה כמו זה.
  • 8:30 - 8:31
    זה אולי לא יהיה העתק מדויק,
  • 8:31 - 8:34
    כי מקטעי הDNA הקצרים מאוד שעליהם סיפרתי לכם,
  • 8:34 - 8:36
    ימנעו מאיתנו לשחזר את המבנה המדויק,
  • 8:36 - 8:38
    אבל זה ייתן לנו משהו שנראה ומרגיש
  • 8:38 - 8:41
    קרוב לממותה הצמרירית.
  • 8:41 - 8:44
    כשאני מעלה את הנושא עם חבריי,
  • 8:44 - 8:46
    אנחנו אומרים לעתים קרובות, טוב, אבל איפה נשים אותה?
  • 8:46 - 8:48
    איפה אתם עומדים לאכסן ממותה?
  • 8:48 - 8:50
    הרי אין אקלים או בית גידול מתאים.
  • 8:50 - 8:52
    ובכן, זה לא המקרה.
  • 8:52 - 8:54
    מסתבר שישנן רצועות של בתי גידול
  • 8:54 - 8:57
    בצפון סיביר וביוקון
  • 8:57 - 8:58
    שיכולות להיות מאוכלסות על ידי ממותות.
  • 8:58 - 9:00
    זכרו, שהיא הייתה חיה סתגלנית ביותר
  • 9:00 - 9:03
    שחיה בשינויי אקלים קיצוניים.
  • 9:03 - 9:06
    כך שהאזור הזה יכול בקלות להיות מקום המחייה שלה,
  • 9:06 - 9:09
    ואני חייב להודות שיש בי חלק,
  • 9:09 - 9:11
    הילד שבי, שהיה מת לראות
  • 9:11 - 9:14
    את החיות המלכותיות האלה מהלכות לאורך האדמה הקפואה
  • 9:14 - 9:16
    של הצפון שוב, אבל אני חייב גם להודות,
  • 9:16 - 9:18
    שהחלק של המבוגר שבי תוהה לפעמים
  • 9:18 - 9:21
    אם אנחנו צריכים לעשות זאת, או שמא לא.
  • 9:21 - 9:22
    תודה רבה לכם.
  • 9:22 - 9:27
    (מחיאות כפיים)
  • 9:27 - 9:29
    ריאן פלאן: אל תלך.
  • 9:29 - 9:31
    השארת אותנו עם שאלה.
  • 9:31 - 9:34
    אני בטוחה שכולם שואלים את אותה השאלה. כשאתה אומר, "האם אנחנו צריכים לעשות את זה?"
  • 9:34 - 9:37
    זה מרגיש כאילו אתה מרסן את עצמך,
  • 9:37 - 9:40
    ובכל זאת נתת לנו חזון שהוא כל כך אפשרי היום.
  • 9:40 - 9:41
    מה ההיסוס?
  • 9:41 - 9:42
    הנדריק פוינאר: אני לא חושב שזה היסוס.
  • 9:42 - 9:46
    אני רק חושב שאנחנו צריכים לחשוב מאוד ברצינות
  • 9:46 - 9:49
    על ההשלכות ועל התוצאות של המעשים שלנו,
  • 9:49 - 9:51
    כל עוד יהיה לנו דיון טוב ומעמיק
  • 9:51 - 9:53
    כמו זה שיש לנו עכשיו, אני חושב
  • 9:53 - 9:56
    שאנחנו יכולים להגיע למסקנה טובה מדוע כן לעשות את זה.
  • 9:56 - 9:57
    אבל אני רק רוצה להיות בטוח שאנחנו משקיעים זמן
  • 9:57 - 9:59
    במחשבה על מדוע אנחנו עושים את זה.
  • 9:59 - 10:02
    ר"פ: מצוין. תשובה מצוינת. תודה רבה לך, הנדריק.
  • 10:02 - 10:04
    ה"פ תודה לך. (מחיאות כפיים)
Title:
הנדריק פוינאר: החזירו את הממותה הצמרירית!
Speaker:
Hendrik Poinar
Description:

זהו חלומם של ילדים בכל רחבי העולם, לראות בעלי חיים עצומים מהלכים שוב על כדור הארץ. האם אפשר - והאם צריך להגשים את החלום הזה?
הנדריק פוינאר בשיחה אינפורמטיבית, מדבר על הדבר הבאמת גדול הבא: המשימה להנדס יצור שנראה כמו חברתנו השעירה, הממותה הצמרירית. הצעד הראשון, לבנות מחדש את רצף הגנום של הממותה, כמעט הושלם. והיא ענקית. (צולם בTedx, השבת מינים נכחדים.)
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:22

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.